עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
מבקשים
.1
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
משיבות
.2
ba
פטר
******
כבוד השופט, סגן הנשיאה אורן שוורץ
1. הרצל קרן
2. דוד סלמה
3. רני אלוש
עו"ד ליאור דץ ועו"ד יוסי אור-הכהן
נגד
מספר בקשה:1
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה
2. עיריית נתניה
ע"י ב"כ עו"ד אילנה בראף-שניר ועו"ד תמר מדר
3. אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה
ע"י ב"כ עו"ד אלי בן ארי
4. החברה להגנת הטבע
ע"י ב"כ עו"ד אסף בן לוי
5. ועדה מחוזית לתכנון ובניה, מחוז מרכז
6. רשות מקרקעי ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ליפז סרוסי דותן ועו"ד יצחק אלקסלסי
החלטה
לפניי בקשה לצו ביניים אשר ימנע את המשך ביצוע עבודות הפיתוח בקרבת חוף הים בעיר
נתניה בסמוך לשכונת "עיר ימים".
לטענת המבקשים עבודות הפיתוח מתבצעות מכוח היתר בלתי חוקי שניתן לביצוע
העבודות במקום רגיש שמצוי בתחום ההשפעה של נחל פולג, בתחום הסביבה החופית
ובקרבה לשמורות טבע. האי-חוקיות נובעת מכך שלא חלה על המקרקעין בתחום העבודות
תכנית תקפה.
יתר על כן, הסכם פשרה שנערך במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי
בתל אביב בעתיים 69/97 קרן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז מרכז מיום
06.03.2003 קבע כי השטח נשוא העבודות יתוכנן מחדש. בהסכם הפשרה נקבע כי עד
לתכנון מחדש לא יינתנו היתרי בנייה נוספים. אם כן, היתר הבנייה מכוחו מבוצעות
העבודות עומד בניגוד לפסק הדין שניתן בהסכמה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
1 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
.4
******
ba
פטר
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפיכך, יש להורות על הפסקת העבודות שמבוצעות מכוח אותו היתר וגורמות לנזק בלתי
הפיך לסביבה החופית. לעמדה זו הצטרפו גם ארגונים סביבתיים – אדם טבע ודין והחברה
להגנת הטבע.
מאידך עמדת המשיבות 1 ו- 2, הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ועיריית נתניה (להלן
– המשיבות) היא שהיתר הבנייה מכוחו מבוצעות עבודות הפיתוח הוא תקין וניתן מכוח
תכנית תקפה, היא תכנית נת/401/20/א (להלן – התכנית המקורית). התכנית המקורית לא
בוטלה במסגרת הסכם הפשרה. מכוחה של התכנית המקורית ניתן להוציא היתרי בנייה.
הצורך בביצוע עבודות הפיתוח נובע מתכנית מלונאות אשר נושקת לאזור העבודות, היא
תכנית נת/מק/20/401/א/11 (להלן – תכנית המלונאות). כנגד תכנית המלונאות הגישו
המבקשים דנן עתירה מנהלית בתיק עת"מ (מנהליים מרכז) 54659-04-21 אלוש נ' הוועדה
המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן – עתירת המלונאות). ביום 21.11.2021 ניתן פסק
דין בעתירת המלונאות והיא נדחתה. בין היתר נקבע בפסק הדין כי מוסדות התכנון לא
הפרו את הסכם הפשרה. קביעה זו עומדת לחובת המבקשים גם בהליך דנן.
בעמדה דומה מחזיקות גם המשיבות 5 ו- 6 (להלן – משיבי המדינה), אשר סבורות כי לא
נפל פגם בהיתר וממילא אין פסול בביצוע העבודות נשוא ההיתר.
לצד זאת, העלו המשיבות טענות סף רבות כנגד הבקשה, ביניהן: שיהוי כבד, אי-צירוף
צדדים שלישיים (בעלי הזכויות במתחם המלונאות וקבלנים שהחלו בביצוע עבודות
הפיתוח) וכן חוסר סמכות עניינית.
לאחר שהובאה הבקשה לעיוני לא ראיתי לנכון ליתן צו ארעי. עם זאת, הוריתי לצדדים
הרלוונטיים להגיש תגובה לבקשה לצו ביניים. בנוסף, הוריתי על צירוף הוועדה המחוזית
לתכנון ובניה, מחוז מרכז (להלן –הוועדה המחוזית) וכן הוריתי על צירוף רשות מקרקעי
ישראל (להלן – רמ"י) כמשיבות נוספות לבקשה. הטעם לכך היה מעורבותן בהסכם הפשרה
שנערך בזמנו בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בעתיימ 69/97.
בדיון הדחוף שנערך בבקשה השלימו הצדדים טיעון בעל-פה. כפי שעלה מתגובת המשיבות
ומהדיון שנערך לפניי, התקיים הליך מקיף בנוגע לאישור תכנית הפיתוח לפני הוועדה
לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף). עוד התברר שביום 31.03.2022 עתיד להתקיים
דיון לפני ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית באשר להחלטת הולחוייף בעניין
המסדרון האקולוגי. לפיכך הוריתי למשיבות להגיש הודעת עדכון בהמשך לדיון שייערך
בוועדת המשנה לעררים. לאחר הדיון הוגשה הודעת עדכון ממנה עלה כי הדיון בוועדת
המשנה לעררים במועצה הארצית נתחם לסוגיית המעבר האקולוגי בלבד ואינו חל על
תכנית הבינוי והפיתוח. המבקשים והארגונים הסביבתיים הגיבו להודעת העדכון ואף
המשיבות השיבו לתגובתם זו. לפיכך בשלה העת להכריע בבקשה דנן.
2 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.5
.6
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
.7
******
ba
פטר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
במוקד הבקשה דנן עומד היתר בניה מספר 2021126 (להלן – היתר הבנייה). הבקשה
להיתר אושרה על ידי ועדת הרישוי של הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן –
הוועדה המקומית) ביום 16.03.2021 [נספח 13 לעתירה]. ביום 23.08.2021 ניתן היתר הבניה
לאחר שנחתם על ידי מיימ יו"ר הוועדה המקומית ועל ידי מהנדס העיר [נספח 14 לעתירה].
שטח העבודות נשוא ההיתר משתרע ברובו בתחום התכנית המקורית ומיעוטו משתרע על
שטחים שבתחום תכנית המלונאות. עיקר העבודות נשוא ההיתר הוא פיתוח כביש היקפי
והקמת חניה ציבורית לבאי החוף לצד עבודות גינון ופיתוח. תכנית הבינוי והפיתוח
ב/20/401/א/11 (להלן – תכנית הבינוי והפיתוח) ממחישה, מפרטת ומבהירה את היבטי
הבינוי והפיתוח בתחום תכנית המלונאות וכן את העבודות נשוא ההיתר. תכנית הבינוי
והפיתוח נבחנה באופן מדוקדק על ידי הוולחו"ף ונמצא לנכון לאשרה.
בתמצית, המבקשים טוענים כי נודע להם ששטח העבודות נשוא היתר הבנייה מצוי מחוץ
לשטח תכנית המלונאות ועל כן ההיתר לוקה באי-חוקיות מאחר שאינו מבוסס על תכנית
מפורטת תקפה. לצד זאת, הוסיפו וטענו המבקשים כי עצם מתן ההיתר עומד בסתירה
להסכם הפשרה שנערך במסגרת עתיים 69/97. מכאן הבקשה שלפניי מכוחה התבקש בית
המשפט להורות על הפסקת ביצוע עבודות הפיתוח שלטענת המבקשים גורמות לנזק
סביבתי בלתי הפיך.
–
בטרם ייבחנו טענות המבקשים וישקלו השיקולים השונים הנדרשים להליך של צו ביניים,
ראוי להידרש לטענות הסף שהעלו המשיבות.
ראשונה לטענות הסף היא טענת השיהוי. טענת השיהוי כרוכה בשקילת שלושה רכיבים:
השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי ומידת הפגיעה בעקרון שלטון החוק אם
תתקבל טענת השיהוי [עעיים 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע,
פסקה 86 (נבו 07.12.2006)]. ההכרעה בטענת השיהוי תתקבל באמצעות איזון בין שלושת
רכיבי השיהוי בהתאם לנסיבות המקרה [עעיים 2339/12 שוחט נ' הועדה המקומית לתכנון
ולבניה כפר סבא, פסקה 33 (נבו 19.08.2013)].
באשר לשיהוי הסובייקטיבי – אני סבור שהמבקשים כשלו במועד בו הגישו את העתירה.
הליכי הרישוי נשוא היתר הבניה החלו לפני יותר משנה, ביום 16.03.2021. אז אישרה רשות
הרישוי של הוועדה המקומית את הבקשה להיתר [נספח 13 לעתירה].
3 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
******
ba
פטר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
להליכי הרישוי קדמה תכנית פיתוח של מתחם המלונאות בחוף הים, שהובאה לדיון לפני
הוולחוייף. אחד הדיונים התקיים ביום 11.12.2019 ועסק בתכנית המלונאות ובתכנית
הפיתוח. תכנית הפיתוח ממחישה באופן בהיר וחד את עבודות הפיתוח אשר תוכננו באזור
חוף הים [עותק צבעוני של המצגת צורף כנספח 3 לתגובת המשיבות]. במסגרת הדיון שנערך
לפני הוולחו"ף נבחנה גם תכנית הפיתוח והיא הוצגה על ידי הגורמים המקצועיים. כן
נידונה הסוגיה של המסדרון האקולוגי וההשפעות הסביבתיות השונות של התכנית. באותו
דיון נכחו נציגי מתנגדים לתכנית וכן מר אלוש שהעלה את טענותיו בעניין הסכם הפשרה
והשטח לייתכנון מחדש" [פרוטוקול הדיון עמ' 102 – 104]. לפיכך, עניין תכנית הפיתוח
והשלכתה על השטח שבמחלוקת היה ברור וידוע למר אלוש כבר מחודש דצמבר 2019.
בדיון נוסף שנערך בוולחוייף ביום 04.08.2021 נכח מר אלוש והתייחס באופן קונקרטי
לסוגיית המסדרון האקולוגי שבין שמורת האירוסים לבין שמורת נחל פולג [פרוטוקול
הדיון עמ' 40]. בהמשך אותו דיון עלה במפורש גם עניין ייחניוני עיר ימים"י עת צוין כי ייהכל
זה בשלבים אחרונים של היתר בניה עכשיו" [שם, עמ' 61-60]. מכאן שמר אלוש מוחזק כמי
שידע בפועל על הליכי הרישוי נשוא ההיתר.
כאמור, בחודש מרץ 2021 הובאה לפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה הבקשה להיתר
נשוא העבודות דנן. בבקשה להיתר מפורטות התכניות שחלות על המקרקעין וכן גבולותיהן.
לצד זאת מפורטת מהות הבקשה: "עבודות פיתוח, סלילת כבישים: כבישים, מדרכות,
חניונים לא מקורים לרכב, חניון לתחבורה ציבורית לא מקורה, עבודות גינון, ניקוז ומים,
פרגולות, תאורת רחוב וריהוט רחבות כחלק ממתחם חופי הרחצה ואזור המלונאות של עיר
ימים". הארכתי בתיאור את מהות הבקשה על מנת לשקף לקורא כי לא ניתן לטעות בכוונת
מבקשי הבקשה ובטיבן של העבודות נשוא הבקשה להיתר. כאמור, הבקשה להיתר נחתמה
על ידי ממלא מקום יו"ר הוועדה המקומית ועל ידי מהנדס העיר ביום 22.08.2021.
המבקש 3, מר אלוש, הוא חבר הוועדה המקומית. למעשה הוועדה המקומית היא שעומדת
מאחורי הנפקת היתר הבנייה. מכאן שעומד לחובתו של מר אלוש שיהוי סובייקטיבי של
ממש. מר אלוש היה אמור לנקוט בהליך תכנוני (ולכך עוד אדרש בהמשך) כנגד היתר
הבנייה. כזו לא עשה.
–
לצד השיהוי הסובייקטיבי עומד גם שיהוי אובייקטיבי כבד – לצורך ביצוע עבודות הפיתוח
פורסם בראשית שנת 2021 מכרז פומבי על ידי החברה לפיתוח ותיירות נתניה בעיימ (להלן
– חלת) וכן על ידי תאגיד המים והביוב מי נתניה (2003) בע"מ (להלן – מי נתניה). היקף
העבודות נשוא המכרז שפרסמו חלת ומי נתניה הוא כ- 16 מיליון ₪ (לפני מע"מ), בהתאם
לגובה ההצעה הזוכה במכרז. ביום 06.01.2022 ניתן צו התחלת עבודה לביצוע העבודות
נשוא המכרז לחברה הזוכה בשם משה בוצ'ן (ביוב עבודות ואחזקה) בעיימ [נספח 9
לתגובת המשיבות]. הנה כי כן, כתוצאה מהשיהוי הסובייקטיבי בו לקו המבקשים (או מי
4 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.10
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
.1;
******
ba
פטר
.12
מהם) נגרם שיהוי אובייקטיבי כבד שתחילתו בפרסום המכרז לביצוע עבודות הפיתוח על
ידי חלת ומי נתניה והמשכו בביצוע העבודות על ידי הקבלן שזכה במכרז.
לעיתים, ניגפים שיקולי השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי מפני הפגיעה בשלטון החוק.
ייהלכה זו נועדה לשמור על עקרונות בסיסיים של תקינות מנהלית, חוקיות וטוהר מידות,
המגלמים את האינטרס הציבורייי [עעיים 7734/18 כהן נ' תמיר, פסקה 42 (נבו
31.10.2021)]. אולם בענייננו אני סבור שלא כך הם פני הדברים. על פניו ולצורך ההליך
שלפניי אני סבור שהתקיים הליך רישוי תקין: הוצג פירוט תקין של הבקשה להיתר,
הבקשה נידונה לפני מוסד התכנון המקומי והיא נחתמה כדין על ידי רשות הרישוי. אף לא
הועלתה לפניי טענה כי העבודות חורגות מהיתר הבנייה.
בכתב העתירה נטען שהיתר הבנייה ניתן בהיעדר תכנית מפורטת. אין ממש בטענה זו. היתר
הבנייה ניתן מכוחן של שתי תכניות: תכנית המלונאות אשר עברה אך לאחרונה ביקורת
שיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים והעתירה כנגד חוקיותה נדחתה בפסק דין
מפורט ומנומק; התכנית המקורית אשר לא בוטלה מעולם והיא כוללת הוראות אשר
מאפשרות הוצאת היתרי בנייה בתחום התכנית (ראו לדוגמה הוראות 26 – 31 שעוסקות
בענייני פיתוח ותשתית). לפיכך, לצורך ההליך שלפניי, אני דוחה את הטענה כי היתר הבניה
אינו נשען על תכנית מפורטת תקפה.
נוכחנו שהמבקשים לוקים בשיהוי סובייקטיבי חמור, שכן ממועד אישור היתר הבנייה
חלפה כשנה. כתוצאה מהשיהוי הסובייקטיבי בו לוקים המבקשים נגרם שיהוי אובייקטיבי
שעיקרו פרסום המכרז, התקשרות בחוזה וביצוע העבודות. בהתחשב בכך ששיקולי שלטון
החוק אינם מטים את הכף כנגד השיהוי החמור, אני סבור כי דין הבקשה להידחות מחמת
שיקולי שיהוי בלבד.
לצד שיקולי השיהוי אני סבור שהמבקשים כשלו גם באי-צירוף צדדים אשר עלולים להיפגע
מקבלת הבקשה דנן. בראש ובראשונה הגורמים שמעורבים בביצוע עבודות הפיתוח (חלת,
מי נתניה ומשה בוצ'ן (ביוב – עבודות ואחזקה) בעיימ). לצד זאת קיימים גורמים נוספים
שעלולים להיפגע – יזמים ובעלי הזכויות במתחם המלונאות. כך, עיכוב עבודות הפיתוח
עלול להשליך על ביצוע העבודות במתחם המלונאות ועל השימוש שאמור להיעשות בו.
בהינתן שגופים אלה לא צורפו לבקשה, הגם שלכאורה המבקשים היו אמורים להיות
מודעים להשלכות הרוחב של הבקשה דנן, הרי שיש בכך פגם של ממש.
אף בהתעלם מכל אלה, אני סבור שאין הצדקה למתן צו ביניים כנגד ביצוע העבודות מכוח
ההיתר. ואפרט.
5 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
******
ba
פטר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
.14
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
הכלל הוא שייבבואו להכריע בבקשה למתן צו ביניים על בית המשפט לבחון שני שיקולים,
המקיימים ביניהם יחס של יימקבילית כוחותיי – סיכויי ההליך ומאזן הנוחות, כאשר "מבין
שני אלה, מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה" [(בריים 6993/12 עזרא
נ' הועדה לדיור לאומי – מחוז תל אביב, פסקה 4 (נבו 24.9.2012); בריים 5428/13 נאות
דורית בע"מ נ' עירית יהוד מונסון, פסקה 6 (נבו 11.8.2013); בריים 5655/17 אבו מוך נ'
עיריית באקה אלגרביה, פסקה 7 (נבו 03.09.2017)]
מבחינת סיכויי העתירה – מבלי לקבוע מסמרות, אני סבור כי אלה אינם גבוהים.
המבקשים העלו שתי טענות עיקריות כנגד חוקיות היתר הבנייה.
הטענה הראשונה נוגעת לבטלותה של התכנית המקורית. אין בסיס לטענה זו. נוסח הוראות
הסכם הפשרה אינו תומך בעמדתם של המבקשים כי התכנית המקורית בוטלה. נהפוך הוא,
התכנית המקורית נותרה בתוקפה, הגם שנקבע מתווה תכנוני מסוים לביצוע על ידי
מוסדות התכנון. בפסק הדין בעתירת המלונאות לא נקבע כי התכנית המקורית בוטלה
ועניין זה אף אינו נתמך בלשונו של הסכם הפשרה.
כפי ששנינו התכנית המקורית היא תכנית מפורטת, בסמכות הוועדה המקומית. מטרת
התכנית המקורית היא להשלים ולפרט חלק מתחום תכנית מתאר נת/7/400, בין היתר
באמצעות קביעת הוראות מיוחדות לשצ'יפ, לשטח חוף, לשמורת נוף לדרך ציבורית, לחניה
ציבורית, למסוף תחבורתי וכן להתוויית דרכים [סעיפים 9 (א) ו – 9 (ה) לתקנון התכנית
המקורית]. העבודות נשוא ההיתר מופיעות בשטח תשריט התכנית (בקנה מידה 1:2,500)
בייעוד: חניה, מבנה ציבור, גינון בצדי הדרך, דרך חדשה או הרחבת דרך [ראו סעיף 179
לתגובת המשיבות וקומפילציית התשריט בעמ' 32 לתגובה]. על רקע נתוני יסוד אלה אינני
רואה מניעה חוקית או תכנונית לביצוע עבודות הפיתוח על פי היתר הבניה שניתן מכוח
התכנית המקורית ובמסגרת הליכי רישוי תקינים.
ככל שהמבקשים סבורים כי היתר הבניה חורג מהוראות התכנית המקורית או שהוראותיה
התכנוניות אינן מאפשרות הוצאת היתרי בניה, יואילו נא ויפנו אל הערכאה המוסמכת לכך
– ועדת הערר [עעיים 317/10 שפר נ' יניב, פסקה 15 (נבו 23.08.2012); בריים 4342/20 שוקר
ני הוועדה המקומית לתכנון ובניה טייבה, פסקה 3 (נבו 28.06.2020); בריים 5999/20 חנייא
נ' אגודת קרית חב"ד בעיה"ק צפת (נבו 27.08.2020)]. בכך יש טעם נוסף לדחיית הבקשה
למתן צו ביניים.
כל שנותר על המדוכה הוא טענתם הפרשנית של המבקשים לפיה הביטוי ייתכנון מחדש"
בהסכם הפשרה מחייב התקנת תכנית מפורטת חדשה ומונע את הוצאת היתר הבנייה מכוח
התכנית המקורית. זה המקום לציין כי תכליתו של הסכם הפשרה שנערך ונחתם בשנת
6 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
******
ba
פטר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
.16
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
1997 הייתה יילהבטיח את המשך קיום מתחם גידול פרחי אירוס הארגמן, הן בפני עצמו
והן כחלק מרצף השמורות והשטחים המוגנים בעיר נתניה" [פסקה שניה במבוא להסכם
הפשרה]. בהקשר זה קובע הסכם הפשרה כי ייערך תכנון מחדש בחלק המערבי של התכנית
המקורית. ועוד נקבע כי התכנון מחדש יוכן כתכנית אחת לכל השטחים נשוא התכנון
מחדש, תוך התאמה מלאה לתמייא 13 על הוראותיה ותשריטיהיי [סעיף 3 סייפא להסכם
הפשרה].
לצורך הגשמת הוראות אלה נקבע כי תפורסם הודעה לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבניה
לפיה לא יינתנו היתרי בניה בשלב המעבר עד לביצוע התכנון מחדש בכל שטח זהיי. הוראה
זו שבה ונשנתה בסיומה של פסקה 4 להסכם הפשרה, שזו לשונה: "להסרת ספקות מובהר
במפורש, כי לא יינתנו היתרי בניה כלשהם בתחום השטחים נשוא התכנון מחדש, אלא
לאחר אישור כדין של התכנון מחדש במלואו…".
בענייננו
נו, הותקנו בשטח המערבי של התכנית המקורית ארבע תכניות שונות:
תכנית נת/20/401/א/1 (להלן – תכנית עיר ימים), שפורסמה למתן תוקף ביום 13.12.2007.
תכנית זו הרחיבה את מתחם האירוסים בשטח של כ-50 דונם אשר שינה את ייעודו
ממגורים לשטח ציבורי פתוח (שצ'יפ).
תכנית נת/20/401/א/10 (להלן תכנית המקבילית), שפורסמה למתן תוקף ביום
16.07.2012. גם תכנית זו שינתה יעוד של מגרש בתחום הסביבה החופית, ממגורים לשצ'יפ.
כך, התכנית ביטלה 420 יחידות דיור שתוכננו בקו הראשון לים, והגדילה את השצ'יפ ב-30
דונם נוספים.
תכנית נת/מק/20/401/א/11, היא תכנית המלונאות שפורסמה למתן תוקף ביום
14.08.2013. התכנית משתרעת על שטח של 278 דונם, וכוללת שטח של יימלונאותי-אכסון
מלונאי, שטח ציבורי פתוח, וחוף ים. תכנית זו הרחיבה את חוף הים והשטחים הפתוחים
לאורכו. בדרך זו נוצר שטח שמקשר בין שמורת האירוסים לבין אזור שפך נחל פולג.
תכנית נת/620 (להלן – תכנית המזבלה), שפורסמה למתן תוקף ביום 20.08.2015 והגדילה
את השצ'יפ שצמוד לשמורת האירוסים בכ-67 דונם תוך ביטול חלק משטחי המלונאות.
בדרך זו הוגדל שיטחה של שמורת האירוסים.
אם כן מוסדות התכנון פעלו בשיטה שונה מזו שהותוותה בהסכם הפשרה. חלף תכנונו
מחדש ובמקשה אחת של מלוא השטח המערבי בתכנית המקורית, נערכו ארבע תכניות
7 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ba
פטר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
.69"
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
.70
מפורטות. שלוש מהן הגדילו את שטחה של שמורת האירוסים על חשבון מגרשי מגורים
ומלונאות. בית המשפט שדן בתכנית המלונאות מצא לנכון לקבוע כי דרך פעולה תכנונית
זו מהווה קיום של הסכם הפשרה ואינה עולה כדי הפרתו היסודית. וכך נקבע בפסק הדין
בעתירת המלונאות:
נראה, אם כן, כי נכונה הטענה שמבחינה מהותית הסכם הפשרה יושם.
כל אחת מהתכניות שבתחום התכנית המקורית מיישמת את הסכם
הפשרה, על ידי שמירה על שמורת האירוסים, צמצום/ביטול של שטחי
מגורים ומלונאות, הרחקת שטחים מבונים מקו החוף, ויצירת מסדרון
אקולוגי. כך, תכנית עיר ימים הרחיבה את מתחם האירוסים, על חשבון
ביטול שורת מבנים לבנייה למגורים לאורך השמורה (ראה התשריטים
של תכנית זו בעמ' 9 לכתב תשובת הוועדה המקומית). תכנית המקבילית
ביטלה את המגרש למגורים שבתחום הסביבה החופית, על דרך שינוי
ייעוד לשטח ציבורי פתוח (ראה התשריטים בעמ' 10, שם). תכנית
המזבלה הגדילה את השטח הציבורי הפתוח הצמוד לשכונת האירוסים,
וביטלה חלק משטחי המלונאות, ובכך למעשה הגדילה את שטח שמורת
האירוסים (ראה התשריטים בעמ' 12-11, שם). ותכנית המלונאות
הרחיבה את חוף הים ואת השטחים הציבוריים הפתוחים לאורכו,
והרחיקה את הבינוי מקו החוף. בכך היא יצרה רצועת חוף המקשרת בין
שמורת נחל פולג לשמורת האירוסים, ויצרה מערך רציף ואיכותי של
שטחים פתוחים …"
הוא שאמרתי, הסכם הפשרה/פסק הדין מבחינה מהותית יושם
והוגשם, כשמכל המתואר לעיל עולה כי מוסדות התכנון פעלו בראייה
תכנונית ששיוותה לנגד עיניה בראש ובראשונה את טובת הכלל לטווח
הארוך, היינו, הגנה על החוף, על הסביבה, על ערכי הטבע, על שמורת
האירוסים, על רצף אקולוגי. ההפרות הנטענות של הסכם הפשרה (העדר
תסקיר השפעה על הסביבה; העדר תכנון בתכנית אחת), כאשר דנים בהן
לא מלכתחילה, אלא בדיעבד, שנים אחרי כניסת התכנית לתוקף, ועל
רקע כל האמור לעיל, הן הפרות שאינן יורדות לשורשו של עניין, הן לא
פגעו ולא גרעו מאומה בהגשמת תכלית ההסכם, ואין בכוחן להביא
לביטול התכנית או לעיכוב במימושה ובמתן היתרי בניה לפיה".
8 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
.18
******
ba
פטר
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
.19
יתר על כן, גם סוגיית המסדרון האקולוגי, שבין שמורת האירוסים לבין שמורת פולג,
נבחנה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בזיקה לתכנית המלונאות. בהקשר זה נקבע
בפסק הדין בעתירת המלונאות פסקה 75 כדלקמן :
יאשר לטענה בדבר מסדרון אקולוגי, הסכם הפשרה איננו מחייב יצירת
מסדרון אקולוגי. ההסכם קובע (בסעיף 5) כי "בהכנת התכנון מחדש
ייבדק גם הצורך בשמירת הרצף והקשר האקולוגי שבין ערכי הטבע של
נתניה שבתחום התכנית …". מכל מקום, תכנית פיתוח לביצוע המעבר
האקולוגי אושרה ע"י הוולחו"ף ביום 29/9/21. הוולחו"ף ציינה
בהחלטתה כי היא "מברכת את עיריית נתניה על קידום התכנית למעבר
האקולוגי תוך הקדמת לוחות הזמנים ביחס לשלביות שנקבעה בהחלטת
ועדת הערר, וזאת בשל חשיבותו הרבה לשימור הקישוריות בין שמורת
פולג ושצ"פ האירוסים". הוועדה ציינה כי הוצגה בפניה עמדתה
המפורטת של החברה להגנת הטבע בעניין המעבר האקולוגי. כמו כן היו
בפניה מספר חוות דעת של מומחים לעניין זה
***
לא נעלם מעיני כי על פסק הדין בגין תכנית המלונאות תלוי ועומד ערעור לפני בית המשפט
העליון. ברם, לעת הזו עומדת על כנה קביעתו של בית המשפט המוסמך לפיה מוסדות
התכנון לא הפרו את הסכם הפשרה, אלא יישמו אותו בהתאם למטרת הסכם הפשרה –
הבטחת המשך קיום מתחם גידול פרחי אירוס הארגמן ושמירת ערכי טבע בתחומה של
התכנית המקורית. בהינתן כל אלה ובהתחשב בכך שעל פי הסכם הפשרה לא נגרעו
סמכויות מוסדות התכנון ליישם את הוראות הסכם הפשרה על פי שיקול דעתם [סעיף 20
להסכם הפשרה], אינני רואה מניעה מביצוע עבודות הפיתוח מכוח הליכי רישוי
שמתבססים על התכנית המקורית, חלף התקנת תכנית מפורטת חדשה או הרחבת קו גבול
תכנית המלונאות, כך שתחפוף את מלוא תחום היתר הבניה.
ודוקו – עניין ביצוע עבודות הפיתוח נשוא העתירה דנן נבחן בדיקה ראשונית על ידי רשות
מקרקעי ישראל ונמצא כי ניתן להוציא היתר בניה התואם את תכנית הבינוי
והפיתוח…מכוח התכנית המקורית נת/401/20/א…" [פסקה 5 לתגובת משיבי המדינה].
גם שיקולי מאזן הנוחות אינם תומכים בקבלת הבקשה.
כפי שעולה מתגובת המשיבות, כל עיכוב בביצוע עבודות הפיתוח יגרום לנזקים כספיים
משמעותיים. אין מדובר רק בפגיעה בעבודות המכרז שסכומן הוא כ- 16 מיליון ₪, אלא
גם בעיכוב בהליכי הבנייה והפיתוח של מתחם המלונאות (שלב א בתכנית הבינוי והפיתוח
9 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
******
ba
פטר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
.21
עת"מ 29832-03-22 קרן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
תיק חיצוני:
של תכנית המלונאות כולל את פיתוח הכביש ההיקפי, הקמת יימענה חניה לבאי החוף"
וביטול מגרשי חניה קיימים). אלה הם נזקים שהיקפם נרחב ביותר. יש בהם לגבור על
הטענה העמומה כי ביצוע עבודות הפיתוח פוגע בערכי טבע, טענה שאין לה ביסוס בנתונים
אמפיריים כלשהם או בתסקיר מקצועי בתחום הרלבנטי, ואף לא נמצאה לה תשתית
כלשהי בהליכים לפני הוולחוייף שבהם נבחנה תכנית הפיתוח והבינוי.
הנה-כי-כן לא רק טענות סף כבדות משקל עומדות לחובתם של המבקשים, אלא שגם לגופם
של דברים אין הצדקה למנוע את המשך ביצוע עבודות הפיתוח. לצורך ההליך שלפניי נמצא
כי עבודות אלה מתבצעות מכוחו של היתר בניה כדין, שניתן בהליכי רישוי תקינים ועל פי
תכניות מפורטות תקפות. אף לא שוכנעתי כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף כנגד
ביצוע העבודות. העבודות נשוא היתר הבניה אינן מצויות בתחום המסדרון האקולוגי ואף
לא הובאו לפני נתונים משמעותיים שיש בהם להצביע על פגיעה מהותית בסביבה. רצונם
של המבקשים להקפיא את הפיתוח בקרבת החוף אינו יכול לגבור על שיקולים חשובים
אחרים, בהם פיתוח מוקדי תיירות והגברת הנגישות של הציבור הרחב אל חוף הים. בוודאי
שאין בו להצדיק גרימת נזקים כלכליים עצומים בשל עצירת עבודות הפיתוח ובשל עיכוב
בביצוע תכנית המלונאות.
סוף דבר – הבקשה נדחית.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, בהתחשב בהיקף הטיעון בכתב ובעל-פה אני מחייב את
המבקשים בשכר טרחת ב"כ המשיבות 2-1 בסך 10,000 ₪ וכן מחייבם בסך 5,000 ₪ לזכות
משיבי המדינה שהגישו תגובה ראשונית ותמציתית. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים
מהיום.
ניתנה היום, י' ניסן תשפייב, 11 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
10 מתוך 10
אורן שוורץ, שופט, סגן הנשיאה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
N
27
81
28
