ע”פ 6922/16 קופר נ’ מדינת ישראל
תאריך מתן פסק הדין: 19.5.2022
הרכב השופטים: השופטים י’ עמית, ג’ קרא ו-י’ אלרון
בית המשפט העליון דחה היום, ברוב דעות, את ערעורו של שמעון קופר על הרשעתו ברצח שתיים מנשותיו, אורית קופר ז”ל וג’ני מור-חיים ז”ל. השופט י’ אלרון, אשר כתב את חוות הדעת העיקרית, קבע כי יש להותיר על כנה את הרשעת המערער ברציחת אשתו השלישית ג’ני ז”ל בשנת 2009, וסבר, בדעת מיעוט, כי יש לזכות את קופר מחמת הספק מההרשעה בגין רציחתה של אשתו הראשונה, אורית ז”ל, בשנת 1994. השופטים י’ עמית וג’ קרא הצטרפו למסקנתו של השופט י’ אלרון בכל הנוגע לרציחתה של ג’ני ז”ל וקבעו בדעת רוב כי יש להותיר על כנה אף את הרשעת המערער ברצח אורית ז”ל.
השופט אלרון קבע, כי הרשעת קופר בעבירת הרצח בעניינה של ג’ני, בדין יסודה, וכי היא נתמכת בראיות מוצקות ובמערך נסיבתי מבוסס, באופן שאינו מגלה עילה להתערבות בקביעות בית המשפט המחוזי. בראש ובראשונה, הוכח מנגנון ההמתה של ג’ני באמצעות הזרקת חומר סקולין, אותו קופר קיבל מבת זוגו מריה, אשר העידה על נטילת אמפולות סקולין ללא רשות מבית החולים בו הועסקה כרופאה מרדימה. בנוסף, הרשעת קופר נסמכה על עדויות מפלילות נוספות, ובכללן עדות בנו, בני; ממצאים בדבר מערכת היחסים הזוגית בינו לבין מריה; ראיות על אודות היערכותו הכלכלית על מנת להבטיח כי יירש את הבית בקיבוץ אייל; סיפוריו החלופיים למותה של ג’ני; “בּיום” זירת ההתאבדות – פיזור כדורים וחפיסות ריקות סביב גופתה של ג’ני ודיווח למד”א ולמשטרה על כך שנטלה את הכדורים; התנהגותו לאחר מותה של ג’ני; מעברה של מריה להתגורר עמו בבית בקיבוץ מיד לאחר השבעה; דבריו של קופר למדובב, כראשית הודיה ברצח; והתנהלותו במהלך חקירותיו הרבות ושקריו במסגרתן ובעדותו בבית המשפט המחוזי. ערעורו של קופר על הרשעתו בעבירת הרצח של ג’ני, נדחה פה אחד.
לעומת זאת, השופט אלרון נותר בדעת מיעוט, משסבר כי הרשעת קופר ברציחתה של אורית נסמכה על ראיות נסיבתיות, דלות ובלתי מספקות. בכלל זה – תיק החקירה והעדויות בּוער; גיבוש המערך הראייתי לא נעשה בזמן אמת; העדויות בפרשה נמסרו ממרחק של כעשרים שנה; לא נמצאו ממצאים פורנזיים בנתיחה שלאחר המוות; דרך ההמתה נותרה בלתי פתורה; דו”ח הנתיחה ה”מפוברק” לכאורה, עליו הסתמך בית המשפט המחוזי, כלל לא הוצג במשפט, קיומו מוטל בספק, וגם אם היה קיים דו”ח שכזה נסיבות היעלמותו אינן ברורות; וסיבת המוות אינה ידועה עד היום. עוד ציין השופט אלרון, כי הוריה של אורית הביעו אף הם בפני בית המשפט את אמונתם כי המערער לא רצח את בתם. השופט אלרון הדגיש כי אמנם מקנן חשש בדבר מעורבותו האפשרית של קופר במותה של אורית, ואולם אין די בחשדות, בהשערות ובסברות כדי לבסס מסקנה של אשמה בעבירת הרצח של אורית מעבר לספק סביר כנדרש במשפט הפלילי.
השופט עמית עמד על אורח חייו של המערער ועל הקשיים בגרסתו בנוגע למותה של אורית. כך, המערער ניהל חיים כפולים משך כשנתיים עד למותה של אורית, ניהל מערכת יחסים מקבילה עם אישה אחרת בשם שרונה ושיקר לכל אורך הדרך לגבי מערכת יחסים זו. כחודשיים לפני מותה של אורית, רכשו הוריה של שרונה בית שנועד למגורי בני הזוג וילדיהם והמערער התחייב לשלם עבור הבית 40,000 דולר שלדבריו הוא עתיד לקבל ממכירת דירתו לאחר גירושיו מאורית. באופן חריג, יום לפני מותה של אורית, הסביר המערער לשרונה כי עליו לישון באותו לילה בביתה של אורית כדי להשגיח על הילדים. המערער הסתבך באינספור שקרים בניסיונו לשרטט את לוח הזמנים בבוקר שבו נמצאה גופתה של אורית כשבסמוך אליה ערימות של חפיסות כדורים ריקות. באופן חריג ביותר, המערער הוא שהעיר את ילדיהם באותו היום, הכין להם כריכים ושילח אותם לדרכם בעוד שאורית הייתה שרועה ללא רוח חיים בסלון הבית. עוד עמד השופט עמית על כך שהוריה של אורית סיפרו כי קיבלו בדואר דוח של הנתיחה הפתולוגית שבו נכתב כי בגופה נמצאו “שרידים של כדורים לא מעוכלים”. הדוח המזויף נגנב ונעלם בעקבות פריצה שהייתה בביתם של הוריה של אורית במחצית שנת 2011, כאשר השאלות הנוגעות לנסיבות מותה של אורית עלו כבר בחקירת המערער במשטרה בתחילת שנת 2010.
לצד כל אלה, השופט עמית עמד בהרחבה גם על הדמיון החריג בין נסיבות מותה של אורית לנסיבות מותה של ג’ני, ובין היתר: בשני המקרים המערער החל, בעודו נשוי, במערכת יחסים רומנטית עם אישה אחרת, ונקלע לדרך ללא מוצא שרק מות אשתו יכול היה לחלצו; בשני המקרים המערער התחייב כלפי בת הזוג החדשה או משפחתה התחייבויות שונות עוד בטרם הסתיימו נישואיו; בשני המקרים, סמוך למות אשתו, המערער החל בהיערכות לקראת מגורים משותפים עם בת הזוג החדשה והעביר חפצים מבית לבית; בשני המקרים, המערער קיבל מרשמים לעשרות כדורים בחסות סיפור כזב “ביטחוני” פנטזיונרי, והפסיק לקבלם לאחר מות אשתו; בשני המקרים, המערער סיפר לאחרים לפני מות אשתו על מצבה הנפשי הקשה; בשני המקרים, שתי הנשים נמצאו ללא רוח חיים כאשר חפיסות של תרופות מפוזרות סביבן; בשני המקרים, בליל הפטירה, המערער לא ישן עם אשתו באותו החדר וכשהתגלתה הגופה בבוקר למחרת התנהגותו הייתה חריגה; בשני המקרים המערער מצא את אשתו מתה, התקשר למד”א באיחור רב, לא לפני שהתקשר בטעות, כך לגרסתו, למכבי האש; בשני המקרים המערער התנגד תחילה לנתיחת הגופה אך נאלץ להסכים לה בהמשך; בשני המקרים הבדיקה הטוקסיקולוגית שנעשתה לא מתיישבת עם התרופות הרבות שנמצאו בזירת המוות; בשני המקרים, לאחר מות אשתו, בת זוגו החדשה הוצגה בפני אחרים כמטפלת או עוזרת; בשני המקרים, ביום המוות, המערער סיפר כי אשתו התאבדה או העלה את האפשרות שהתאבדה או מתה כתוצאה מהפסקת נשימה; ובשני המקרים מות אשתו שיפר עד מאוד את מצבו הכלכלי של המערער.
על רקע כל אלה, הגיע השופט עמית למסקנה שלא בצירוף מקרים עסקינן וכי המערער לא איבד בנסיבות טבעיות את אורית, אשתו הצעירה והבריאה, שנמצאה מתה בסלון ביתה מסיבה בלתי ידועה בגיל 32. משכך, הותיר השופט עמית על כנה את הרשעתו של קופר גם ברציחתה של אורית.
השופט ג’ קרא סבר שהמסקנה כי מותה של אורית ז”ל בא מידו של המערער מבוססת במידה של למעלה מספק סביר. בלב הדברים עומדת הקביעה כי זירת המוות בוימה על ידי המערער, בדומה לביום זירת המוות בעניינה של ג’ני ז”ל. חשיבות הקביעה כי זירת המוות בוימה נעוצה בבחינת התרחישים החלופיים – תרחיש המוות הטבעי ותרחיש ההתאבדות. כאשר הימצאותן של חפיסות ריקות של כדורי אסיבל סביב גופתה של אורית ז”ל אינן מתיישבות עם תרחיש של מוות טבעי פתאומי. הדבר גם איננו מתיישב עם תרחיש ההתאבדות, שכן על פי חוות דעת מומחית שהתקבלה על ידי בית המשפט, חרף הימצאן של חפיסות האסיבל הריקות בקרבתה של אורית ז”ל, לא נמצאה לכך כל עדות בבדיקה הטוקסיקולוגית. עובדת הימצאן של חפיסות ריקות של כדורי האסיבל משליכה גם על קיומו של תרחיש אפשרי לכאורה לפיו המנוחה התאבדה באמצעות כדורי היפונדרום בלבד. כפי שנקבע בפסק הדין, “מי שמתאבד באמצעות נטילת כדורים רבים של תרופה אחת (היפונדרום) לא יפזר חפיסות ריקות של עשרות כדורי תרופה אחרת (אסיבל)”.
אין בנמצא כל תרחיש עובדתי אחר בעל אחיזה בראיות, ותזת הרצח היא ההסבר הסביר היחיד שנותן ביטוי ופשר למכלול הממצאים ולכלל מעשיו של המערער – הן לפני הרצח והן לאחריו. עוד סבר השופט ג’ קרא כי עדות השיטה הנוגעת לממצאים שנקבעו ביחס לרצח של ג’ני ז”ל מהווה תוספת ראייתית משמעותית.
