לפני כבוד הנשיא ניר מישורי לב טוב
המאשימה
.1 מדינת ישראל
.2 רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע
.3 יחידת תביעות להב 433
נגד
הנאשמים
.1 מוחמד אבו עזיז ת"ז 315728071 – נדון
.2 עבדאללה זיאדאת ת"ז 318476280
.3 מחמוד זיאדאת (אסיר) ת"ז 031722119 – נדון
<#2#>
נוכחים: מטעם המאשימה – עו"ד קרין בן-סימון
מטעם נאשם 2 – בעצמו ועו"ד מוסטפא ג'יג'יני
פרוטוקול
<#3#>
גזר דין בעניינו של נאשם 2
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום במסגרתו הורשע הנאשם בעבירות של התאכזרות בבעלי חיים לפי סעיף 2(א) ביחד עם סעיף 17(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, בעבירת איסור פגיעה בערך טבע מוגן לפי סעיפים 33(ג) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק גנים לאומיים), בעבירת איסור צידת חיית בר מוגנת ללא רישיון ציד או היתר לפי סעיפים 2 ו-14(ב) לחוק הגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 (להלן: "החוק"), בעבירה של איסור ציד בשיטות אסורות (רדיפה בכלי תחבורה ממונע) לפי סעיף 5(4) ו-14(א) לחוק, עבירה של איסור החזקת ערך טבע מוגן לפי סעיף 33(ד) -57(ב) לחוק גנים לאומיים בעבירת איסור החזקת חייבת בר מוגנת לפי סעיף 8(א)(3ג) ו014(א) לחוק ובנסיבות לפי סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
מעובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם עולה כי ביום 20.10.17 בשעה 17:30 ובסמוך לה, בשדות חקלאיים הסמוכים לטירת צבי (להלן: "אזור הצייד") עסקו הנאשמים בצוותא בציד צבאים ארץ ישראליים במרדף באמצעות כלי תחבורה ממונע (להלן: "טרקטורונים").
בעת שהותם באזור הצייד, הבחינו הנאשמים בלהקת צבאים ששהתה במקום, שמנתה שישה (6) צבאים (להלן: "להקת הצבאים").
הנאשמים החלו במרדף אחר להקת הצבאים באמצעות שלושה (3) טרקטורונים. בתחילה רדפו השלושה בצוותא אחרי צביה, כאשר שניים מהנאשמים חוסמים את אפשרויות הבריחה של הצבייה ממזרח וממערב, ואחד הנאשמים דולק בעקבותיה עד אשר הצבייה נדרסה על ידי הטרקטורון הנהוג על ידו.
דקות ספורות לאחר מכן, רדפו השלושה בצוותא אחרי צבי זכר בתוך פרדס, כאשר שלושת הנאשמים כיתרו את הצבי והמיתו אותו באמצעות שיסוף גרונו.
הימלטות בעל חיים, מסוג צבי, מכלי רכב ממונע, אינה דומה לריצתו בעת הימלטות מטורף. משך המאמץ והמתח בו שרוי בעל החיים מהווים התעללות והתאכזרות ממשית לבעל החיים והם גורמי סיכון מהמעלה הראשונה ביחס לסיכוייו ללקות במחלה רב מערכתית המאופיינת בפגיעה בשרירי השלד והלב המלווה בהפרת איזון פיזיולוגי.
לאחר שצדו הנאשמים את הצבאים החלו שלושתם להימלט מהמקום, כששוטרים ופקחי המאשימה מבצעים מרדף רכוב אחריהם על מנת לעכבם.
במהלך המרדף הנ"ל, התהפכו הנאשמים 1 ו-2 עם הטרקטורונים שהיו ברשותם, כאשר מתחת לטרקטורן של נאשם 2 נמצאה גווייתו של צבי ארץ ישראלי זכר, שניצוד בצוותא על ידי הנאשמים שגרונו משוסף.
נאשם 3 נמלט מאזור הציד אך אותר ועוכב מאוחר יותר על ידי כוחות המשטרה ופקחי המאשימה. צבי ארץ ישראלי הינה חיית בר מוגנת וערך טבע מוגן. לנאשמים לא היה היתר למעשיהם.
במעשיהם אלו צדו הנאשמים חיות בר מוגנות (צבי א"י) ללא רישיון וללא היתר, פגעו בערך טבע מוגן, צדו בשיטות אסורות (רדיפה בכלי תחבורה ממונעים) והחזיקו בחיית בר מוגנת ובערך טבע מוגן.
הנאשמים התעללו בבעל חיים שלא כדין, בכך שביצעו מרדף ממונע ואכזרי אחרי צבאים, דרסו, פגעו וצדו ללא רישיון חיות בר מוגנות.
בתאריך 28.09.22 הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני במסגרתו הודה הנאשם 2 בעובדות כתב האישום, והורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
תסקיר שירות מבחן
״…נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״
אין בידי שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו. לפיכך, שירות המבחן ממליץ לשקול הטלת מאסר על תנאי מרתיע וארוך טווח, התחייבות להימנע מעבירה, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
טיעוני הצדדים לעונש :
טיעוני המאשימה :
ב"כ המאשימה ציינה את הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו והם שמירה על בעלי החיים באשר הם, הגנה על החלש וחסר הישע והפנתה למסמכים שהציגה התביעה ביום 14.12.22 ת/1 ות/4 שם ניתן להתרשם מהצילומים וחוות הדעת.
מדובר במעשה צייד פרוע ללא רסן ובכך הפנתה לעובדות כתב האישום. ב"כ המאשימה טענה כי בית המשפט צריך להעביר מסר של ענישה משמעותית בעבירות מהסוג זה. מדובר בעבירת התעללות ברף הגובה בעוד הנאשם חלק מהחבורה המבצעת את התעללות וחלקו אקטיבי מאוד.
ב"כ המאשימה סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל בצירוף רכיבי ענישה נלווים.
״…נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״
בהתייחס למצבו הרפואי טענה ב"כ המאשימה כי תמוה בעיניה שהנאשם מצד אחד טוען לאי כשירות לביצוע עבודות שירות ומצד שני נוהג ברכב רגיל אשר אינו מותאם לנכה ומבצע עבירות תנועה. בשים לב שהדוח האחרון ניתן בתקופה החופפת למתן חוות הדעת והתסקיר (הוגשו דוח תנועה מיום 26.02.23 ת/6 ורישום פלילי תעבורתי ת/5). לאור האמור, משהנאשם נמצא כלא כשיר לביצוע עבודות שירות ב"כ המאשימה עותרת למאסר בפועל.
לאור האמור לעיל, בשקילת מכלול השיקולים בהם חלף הזמן, היעדר עבר פלילי, היעדר קבלת אחריות והעונשים אשר ניתנו לשאר הנאשמים ב"כ המאשימה מבקשת למקם את הנאשם ברף האמצעי תחתון של המתחם ולגזור עליו מאסר בפועל לצד רכיבי מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
טיעוני ב"כ הנאשם:
״… נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״
לאור האמור לעיל, מבקש ב"כ הנאשם במסגרת מתחם העונש להתחשב במצבו של הנאשם ולהסתפק בהתחייבות, וקנס מזערי. כל עונש אחר יפגע בנאשם בצורה דרסטית. מפנה לגז"ד בתיק ת"פ 40351-06-16 רשות הטבע והגנים נ' פארס שם לאור מצבו הרפואי של הנאשם הסתפק בית המשפט בענישה מותנית, הוגש ערעור ובימ"ש דחה את ערעור המאשימה והותיר עונש המאסר על תנאי על כנו תוך הטלת קנס, התחייבות ומאסר על תנאי.
בהתייחס לטענות ב"כ המאשימה באשר לדוח התנועה שקיבל הנאשם בחודש פברואר 2023 מדובר ברכב אוטומט ובו יש על הגה הנהג "גולה" כך שבאמצעות שימוש בכפות רגליים וביד אחת הנאשם יכול לנהוג בו.
דברי הנאשם לעונש: הנאשם התנצל וטען שלא יחזור על מעשים אלו שוב. ציין כי מצבו הרפואי לא מאפשר לו לעשות דבר.
חוות דעת הממונה :
בטרם גיבש בית המשפט עמדתו לעונש הראוי בתיק זה, הוריתי כי תתקבל חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם.
בתאריך 07.05.23 התקבלה חוות דעת ראשונה מטעם הממונה בעניינו של הנאשם לפיה נמצא הנאשם לא כשיר טוטאלית לעבודות שירות. רופא המערך קבע כי הנאשם אינו כשיר מבחינה רפואית ואף לא במגבלות רפואיות לביצוע עבודות שירות.
בתאריך 01.10.23 התקבלה חוות דעת נוספת אשר גם בה נמצא הנאשם לא כשיר טוטאלית לעבודות שירות לאור מצבו הרפואי.
בהמשך הורתי על קבלת התייחסות הממונה על עבודות השירות למסמכים רפואיים נ/1, נ/2 ו-ת/7. במסגרת ההתייחסות שהוגשה ביום 04.01.24 עולה כי מדובר בנאשם אשר מאובחן ב- ADJUSTMENT DISORDER PROLONGED DEPRASSIVE REACTION, קיימת בעיה נוירולוגית כרונית גנטית, מחלת סטראוס קשה פריפרית על רקע מיופאתית מחלת שרירים המחלישה שרירים שונים בגוף ופוגעת בתפקוד. המחלה מגבילה את הנאשם בכל התפקודים היומיומיים הבסיסיים ADL (Activities of Daily Living). הנאשם פנה לעזרת המדינה ולאחר ועדה רפואית שנערכה במוסד לביטוח לאומי הוחלט כי מדובר בחולה כרוני מורכב הזקוק להשגה ועזרה ברוב הפעולות. נקבעו לו 100 אחוזי מוגבלות בניידות לצמיתות (הנ"ל מקבל קצבה מוערכת 112% = 7,357 ₪ לחודש). מעיון במסמך של רופא מטפל בקהילה ד"ר מוהנד גריפאת מס' רשיון 147331, נכתב כי הוא מוגבל בפעילות ADL וזקוק לעזרה והשגחה.
ביחס למסמך ת/7: מדובר במסמך שאינו רפואי ולכן אינו רלוונטי לצורך שינוי התייחסות למצבו הרפואי של הנאשם.
ביחס למסמך נ/1: מדובר במסמך שאינו רלוונטי מכיוון שבחלוף 6 חודשים ממועד כתיבתו פג תוקפו.
ביחס למסמך נ/2 מיום 03/07/2023: סיכום יעוץ של רופא נוירולוג ד"ר זועבי וסים מס' רשיון 87566. בסיכום העריך הרופא שדרגת המחלה קשה, ירוד מאוד תפקודית. לפי המלצתו חלק מהשרירים במצב בינוני – בהם יוכל לנהוג ללא מגבלה. היכולת הנדרשת לנהיגה היא אינה היכולת הנדרשת לעבודה בעבודות שירות.
לאור כל האמור לעיל, לאחר התייחסות מפורטת למסמכים נקבע כי במצבו הרפואי של הנאשם הוא אינו כשיר ואף לא במגבלות רפואיות לבצע עבודות שירות עפ"י דרישות החוק – לעבוד 5 ימים בשבוע, לכל הפחות 6 שעות עבודה ביום ברציפות. לציין כי בעבודות שירות אין מלווה צמוד ועזרה בתפקודי ADL. לפיכך הנאשם אינו כשיר טוטאלית.
דיון והכרעה :
גזירת הדין על פי תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן :"חוק העונשין").
1. גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים כלהלן:
א. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40גלחוקהעונשין).
ב. בחינה האם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא (שיקום, הגנה על שלום הציבור).
ג. קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין).
במקרה שבפני עסקינן במספר עבירות אשר בוצעו תוך פרק זמן קצר במקום אחד ועל ידי הנאשם . מכאן כי מדובר באירוע אחד שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
השלב הראשון – קביעת מתחם העונש ההולם
לצורך קביעת העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשיקולים שלהלן:
א. הערך החברתי שנפגע מביצוע עבירה ובמידת הפגיעה בו.
ב. מדיניות הענישה הנהוגה.
ג. נסיבות הקשורות בביצוע עבירה ומידת אשמו של הנאשם.
הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה וממידת הפגיעה בו
כבוד השופט ג'ובראן עמד על הצורך בהחמרת הענישה המוטלת בעבירות הפוגעות בבעלי החיים ב- רע"פ 8122/12 פחמאווי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.1.13):
"בטרם סיום אציין כי אף אני שותף לעמדתו של בית המשפט המחוזי, כי יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, עידן השפעה טכנולוגי, חשופים בעלי החיים לאלימות חריפה מבעבר. חדשות לבקרים אנו שומעים על ניסויים מעוררי פלצות הנעשים בחיות תמימות לצרכים מסחריים, על תנאי גידול ואחזקה אכזריים שלבעלי חיים בתעשיית המזון, ועל צמצום מרחב המחיה הטבעי של בעלי חיים מוגנים המנסים לשרוד בטבע. ברי, כי ישנם מקרים בהם אין מנוס מפגיעה בחי ובצומח, בין אם לשם הצלת חיים אדם ובין אם לצורך פיתוח אנושי. יחד עם זאת, חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי."
בע"פ (מרכז) 45128-12-10 – עלאא באזלאמיט ואח' נ' מדינת ישראל, תק-מח 2011(2), 11138 נקבע על ידי בית המשפט בעניינה של עבירת הציד הבלתי חוקי כי :
"על ביהמ"ש להילחם בתופעה של ציד בלתי חוקי ולהכביד ידו על מבצעי עבירה כאמור עד כי תהפוך בלתי כלכלית ובלתי כדאית לעוסקים בה. רק ענישה של ממש תביא להרתעה ויהא בה כדי להציל את נוף ארצנו."
מידת האשם ומידת הנזק:
מידת האשם של הנאשם במקרה זה הינה מלאה. הנאשם לא שודל לביצוען של העבירות ולא טען כי אוים או שודל לבצע דבר העבירה. בעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם אין זכר למעורבות פחותה או ניצול. הנאשם פעל תוך תכנון מוקדם ולפחות קצר מועד ולא בלהט הרגע. הוא ושני הנאשמים הנוספים הגיעו לאזור המחייה של הצבאים והחלו לבצע מרדף מכוון בכדי להמית את הצבי וגווייתו נמצאה תחת טרקטורון נאשם 2. מדובר בהתארגנות ושיתוף פעולה של שלושה מעורבים (ביניהם הנאשם בעצמו) אשר פעלו בצוותא לביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם.
לכך אוסיף ההתעללות הנגרמת לבעל החיים תוך מרדף אחריו (ת/2).
להערכת ד"ר בן דב (ת/2) הנזק המוכח והפוטנציאלי בנסיעה פרועה בכלי רכב בסמיכות לחיות בר, ובמיוחד במרדף מכוון אחריהן גורם לסבל רב לבעלי חיים האלו. המאמץ המתמשך, בו הם נסים על נפשם בניסיון להציל את חייהם, מביא לעקה נפשית שהגוף אינו מסוגל להתמודד איתה למשך יותר מדקות בודדות, ובדומה לאדם, חרדה נפשית מתארכת המלווה בפעילות גופנית מוגברת גורמת, בסופו של דבר, לפגיעה מערכתית העלולה להסתיים במוות.
מדיניות הענישה הנוהגת
להלן התייחסות לפסיקה הנוהגת בעבירת ציד חיית בר מוגנת בנסיבות דומות ככל הניתן :
ע"פ (מרכז) 45128-12-10 – עלאא באזלאמיט ואח' נ' מדינת ישראל, תק-מח 2011(2), 11138 , ציד והחזקת 48 חוחיות. בית המשפט המחוזי דוחה הערעור על הטלת מאסר מותנה, קנס והתחייבות ע"ס 5000 ₪ ומגדיל הקנס מ 5000 ₪ אשר הושתו על ידי בית משפט קמא ל 10,000 ₪.
בתיק 57275-01-12 (שלום טבריה) מדינת ישראל נ' אכתילאת ואח' , לא פורסם (10/11/2014) השית בית משפט זה על כל אחד מארבעת הנאשמים קנס בסך 9,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בעניינם של ארבעה נאשמים אשר הניחו שתי מלכודות לציד דורבנים . במקרה זה היו הנאשמים נעדרי עבר פלילי, חלפו מספר שנים מביצוע העבירה ועד הרשעתם של הנאשמים לאחר שמיעת ראיות ולא הוכח כי נפגעה חיית בר במסגרת פעולת הציד.
בת.פ 42324-10-10 (שלום נצרת) מ"י נ' מחזומי ואח' , לא פורסם, (18/2/12, 4/3/14) נדונו הנאשמים בגין ביצוע עבירת ציד חיית בר מוגנת (צבי אחד) , החזקת חיית בר מוגנת לעונשי מאסר מותנה בין חודשיים לארבעה חודשים, קנסות בין 7500 ש"ח עד 12,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית. כנגד אחד מהנאשמים הרשעה קודמת מאותו סוג בת 20 שנה וכנגד שניים אחרים הרשעה קודמת חדשה יותר מאותו סוג. כנגד נאשם 4 אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות ולו היה רישיון ציד בתוקף בעת ביצוע העבירה הוטלו עונשי מאסר מותנה בן 6 חודשים , קנס בסך 12,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית.
בת.פ 1981/04 (שלום נצרת) מ"י נ' סמדיה ואחר נדון אחד הנאשמים לאחר שמיעת ראיות בגין ציד חיית בר מוגנת ועבירות נוספות באופן שעסקו בציד צבאים באמצעות רובה M-16 באופן שרדפו אחר הצבאים בכלי רכב ממונע (לא ניצודו צבאים בפועל) לעונשי מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית. לנאשם זה הרשעה קודמת מאותו סוג אך נכה בשיעור 75%.
בע"פ 14739-12-13 עלא נאצר ואל' נ' מדינת ישראל , לא פורסם (11/2/14) נדון ערעור הנאשמים בגין חומרת העונש שהוטל בת.פ 39814-08-11 (שלום נצרת) מ"י נ' עלא נאצר ואח' , לא פורסם (11/2/04) שם נדונו הנאשמים בגין ציד צבאים באופן שירו לעבר צבאים וסרקו השטח אחר צבאים. בית משפט קמא הורה על הטלת קנסות בסך 5000 ₪ ו – 10,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית וחילוט הרובה.
בת.פ 5866-01-14 מ"י נ' חאלד עזאם ואח' , לא פורסם (19/1/15) הורשע נאשם 1 בגין ביצוע עבירות ציד חיית בר מוגנת (הרג צבי אחד) , ציד ללא רשיון, נשיאת נשק, שיבוש מהלכי משפט ונדון ל – 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 25,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית.
בת.פ 850/02 (שלום קצרין) מ"י נ' פאיז סלאמה , לא פורסם (10/6/03) הורשעו הנאשמים בגין ציד חיית בר ועבירות נוספות על כך שצדו באמצעות רובה צבי ארץ ישראלי והחביאו גופתו בשטח. על הנאשם 1 פאיז סלאמה הוטל קנס כספי בסך 8000 ₪ וחילוט התחייבות מתיק קודם בסך 6000 ₪ (ת/69).
ברע"פ 8122/12 – ראמי פחמאווי נ' מדינת ישראל, לא פורסם (27/01/2013) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור בגין הפעלת מאסר מותנה בן 7 חודשים על ידי בית המשפט המחוזי אשר התערב בהחלטת בית משפט השלום אשר הורה על הארכת המאסר המותנה. בית המשפט העליון מאמץ קביעת בית המשפט המחוזי כי באם היה מדובר בעבירה ראשונה היה ניתן לאמץ החלטת בית השלום בגין הטלת מאסר מותנה.
בת"פ 9981-04-16 (שלום טבריה) מדינת ישראל נ' אבו חמדי ואח', לא פורסם (2/11/17) נדון הנאשם בגין ציד צבי ונהיגה פוחזת ברכב לעונשי מאסר בפועל בן 4 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 8000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית.
ביטוי למגמת ההחמרה בענישה באשר לציד צבאים ניתנה בפסק הדין בתיק עפ"ג (מחוזי נצרת) 37322-02-18 חאג' נ' רשות הטבע והגנים, [פורסם בנבו], עפ"ג 4140-02-18 רשות הטבע והגנים נ' פארס , פורסם במאגרים המשפטיים [פורסם בנבו] (29.1.19) :
"41. אף אנו התייחסנו בעבר לצורך להחמיר בעונשים, כאשר מדובר בציד צבאים.
עוד בע"פ 59288-01-14 עזאם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6/7/14) הערנו כי תמימי דעים אנו עם עמדת המדינה לגבי חומרתן של העבירות שביצע המערער שם, והוספנו כי: "עבירת הציד הבלתי חוקי הינה עבירה מכוערת, הפוגעת בערכי טבע חשובים, בשלומן ובביטחונן של חיות הבר. לעיתים, פגיעתה עלולה להיות אנושה, כך כאשר מדובר בפגיעה בחיות המצויות בסכנת הכחדה, כמו ציד צבאים". באותו עניין נקבע כי יש להחמיר את העונשים, בגין עבירות הציד, אך העלאת רף הענישה צריכה להיעשות בהדרגה. הואיל ודובר שם בעבירות שלא היו כרוכות בפגיעה פיזית באחד הצבאים, הוטלו על המערער עונשים שכללו מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, התחייבות בסך 12,000 ₪ וקנס, ששיעורו הופחת ל – 8,500 ₪.
42. מאז ניתן פסק הדין פחמאווי חלפו 6 שנים. ואכן, בפסיקה ניכרת מגמה של החמרה הדרגתית בעונשים בגין עבירות ציד. מדיניות הענישה בעבירות אלה, כאשר מדובר בירי כלפי צבאים, ללא פגיעה בהם, כוללת מאסרים מותנים וקנסות כבדים (ראו גזר הדין בת"פ 9981-04-16 מדינת ישראל נ' אבו חמדי [פורסם בנבו]). עמדתי היא, כי אם במקרים של ירי לעבר צבאים, ללא גרימת מותם בפועל ניתן להסתפק במאסר מותנה, הרי יש לנקוט בקו מחמיר יותר, עם מי שבהתנהגותם גורמים לפגיעה בבעל החיים ונוהגים כלפיו באכזריות. ציד צבאים באמצעות ירי וגרימת מותו של צבי, צריכים לקבל ביטוי מוחשי יותר בענישה, שכן במקרה כזה, הסיכון הפוטנציאלי לאוכלוסיית הצבאים ולעוברי אורח הוא גדול יותר. עם מותו של בעל החיים אף התממש פוטנציאל הפגיעה. לנתונים אלה יש ליתן משקל משמעותי בקביעת מתחם העונש ההולם. לכן, כאשר מדובר בהרג חיית בר, ובפרט הרג של צבאים, שאוכלוסייתם, כאמור, הולכת ופוחתת והם מצויים בסכנת הכחדה, והעונשים שהוטלו עד כה לא הביאו למיגור התופעה, הרף הגבוה יותר של המתחם, צריך לבוא לידי ביטוי במאסר מאחורי סורג ובריח, כפי שנקבע בגזר דינו של חאג'.
43. לפיכך, לו תתקבל עמדתי, נקבל את עמדת המערערת ונקבע כי מתחם העונש ההולם, ברכיב המאסר, גם בעניינו של פארס הוא לכל הפחות בין מאסר מותנה ל- 7 חודשי מאסר בפועל."
בעניינו של הנאשם פארס בפרשה זו הותיר בית המשפט את עונש המאסר על תנאי שהושת על הנאשם על כנו ולא החמיר בעונשו לאחר שהנאשם הורשע על פי הודאתו בציד צבי והריגתו בירי תוך כדי התנדבות במג"ב וזאת נוכח מצבו הרפואי אך החמיר הגובה רכיב הקנס שעה שהעמידו על סך כל 25,000 ₪.
על פי הוראות סעיף 40 ח', לחוק העונשין התשל"ז – 1977, בקביעת מתחם הענישה ההולם שומה על בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של הנאשם כחלק מהשיקולים לקביעת מתחם הענישה.
״… נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״ מכאן אני מתרשם כי הנאשם אינו חי ברווחה כלכלית אך לא ניתן לקבוע כי מצבו הכלכלי קשה.
נוכח האמור לעיל, חומרת המעשים לרבות הרשעה בעבירת התאכזרות לחיית בר מוגנת והרג התבאים אני קובע בהתאם להוראות בהתאם לסעיף 40 יג' לחוק העונשין, כי מתחם העונש ההולם הינו החל מהימנעות מהטלת מאסר בן מספר חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, קנס כספי הנע בין 15,000 ₪ – 40,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בין 10,000 ₪ – 40,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.
סטייה ממתחם העונש הראוי :
קביעת העונש הראוי :
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:
לצורך קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כדלקמן :
פגיעת העונש בנאשם : הנאשם הינו בן 25, נשוי ואב לשלושה ילדים ונעדר עבר פלילי. אין ספק כי שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח תפגע בו פגיעה קשה אוד . פגיעה זו מקבלת משנה תוקף נוכח מצבו הרפואי הקשה של הנאשם הסובל ממחלה הפוגעת בשרירים על רקע גנטי ומצוי במעקב נוירולוגי ומטופל תרופתית, כך גם מצבו הנפשי הרעוע.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, נטל אחריות מלאה על מעשיו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
הנאשם נעדר עבר פלילי.
חלוף הזמן: המעשים בהם הורשע הנאשם בוצעו בחודש אוקטובר 2017 ואילו כתב האישום הוגש בחודש יולי 2020 (כשנתיים וחצי לאחר קרות האירוע).
הרתעה יחיד:
לאור התנהגותו שלוחת הרסן של הנאשם במהלך ביצוע העבירות בגינן הורשע , על העונש שיוטל על הנאשם להרתיע הנאשם מלחזור לסורו ולעבור שוב העבירות בגינן הורשע ותוך שלקחתי בחשבון כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה. ״… נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״.
הרתעת הרבים :
הקושי של רשויות האכיפה לשים ידם על עברייני הציד , לאסוף כנגדם ראיות מרשיעות ובכך למגר התופעה לצד החשש להכחדת הצבי הארץ ישראלי דורשים כי ידעו העבריינים בפועל והעבריינים בכוח כי העונש הצפוי לאדם הבוחר לצוד חיות בר מוכנות בלא היתר הינו מרתיע והופך את העבירה לבלתי כדאית כלכלית בעליל.
מצבו הרפואי החריג של הנאשם :
תיקון 113 לחוק העונשין אשר מתווה בשיקולי הענישה בפלילים אינו מונה בגדר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ואשר בגינו של הנאשם רשאי בית המשפט להקל בעונשו של הנאשם את שיקול מצבו הרפואי של הנאשם.
עם זאת, קבע כב' השופט הנדל בע"פ 4456/14 ואח' קלנר ואח' נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (29/12/15) :
"עמדת חברי בעניין הערעור על העונש שהושת על לופוליאנסקי היא עקרונית ואנושית כאחד. בגדרה, נכון היה להתחשב במצבו הרפואי של לופוליאנסקי, לרבות האפשרות שהתבססה על חוות דעת, לפיה ריצוי עונש מאסר בפועל עלול לסכן את חייו או לקצר בצורה ניכרת את תוחלת חייו. יש מקום להביא בחשבון שיקול זה כבסיס לסטות ממתחם הענישה, על אף שאינו מופיע בצורה מפורשת בחוק העונשין. חברי הדגיש היטב עד כמה מדובר בחריג. גם לכך אני מסכים. הפתח מצומצם, אך עשוי לכלול חריגים מסוימים נוספים. חברי נימק את מסקנתו מכמה וכמה כיוונים. אוסיף רק כי אף אם לא הייתה כל אפשרות לבסס תוצאה זו במקרה הנדון (בו רלוונטיות גם נסיבות העבירה ) על רקע המצב הרפואי של לופוליאנסקי, כשלעצמי הייתי מוכן למנות בין השיקולים המצדיקים תוצאה כזו גם את השיקול של הקלה בענישה מכוח הגנה מן הצדק. לטעמי, תוצאה השוללת נכונות לשקול את המצב הרפואי של לופוליאנסקי, על החומרה שבו, אף אינה מתיישבת עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "
במקרה שבפני לא נטען אמנם כי מצבו הרפואי של הנאשם קשה עד כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול לסכן חייו או לקצר תוחלת חייו אך אין ספק כי מצבו הרפואי של הנאשם קשה הן בפן הפיסי והן בפן הנפשי, הנאשם סיעודי, זקוק לעזרה יום יומית, סובל ממחלה הפוגעת בשרירים על רקע גנטי, מצוי במעקב נוירולוגי וצורך תרופות רבות לצורך שיכוך כאביו החזקים והיום יומיים. לא התרשמתי מעיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ת/5 ומעצם העובדה כי הנאשם יכול לנהוג כי מצבו הרפואי טוב מהנטען על ידי סניגורו וזאת שעה שהמסמכים הרפואיים וממצאי המל"ל מוכיחים אחרת ולא הוכח בפניי בראייה כי נהיגה תוך שימוש בטלפון ללא דיבורית מעידה על הטבה במצבו הרפואי של הנאשם או כי כי כשיחר לריצוי מאסר בעבודות שירות.
אמנם, לאור חומרת העבירות והנסיבות המחמירות בהן בוצעו שקלתי בכובד ראש להשית על הנאשם מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, אך חוות הדעת של הממונה שהוגשו בעניינו של הנאשם קבעו כי הנאשם אינו כשיר לרצות עבודות שירות ו/או לעבוד בכל עבודה היות והדבר עלול לסכן בריאותו של הנאשם, הביאו אותי למסקנה כי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח יפגע בנאשם פגיעה קשה מאוד ובלתי מידתית לרבות סיכון להתדרדרותו לעולם העבריינות ואף פגיעה ממשית בבריאותו ובמשפחתו, וכי במקרה זה יש לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם מטעמי מצב בריאותי חריג לצד הטלת ענישה מרתיעה הצופה פני עתיד וענישה כלכלית מרתיעה ומחמירה אשר תשקף חומרתם היתרה של מעשי הנאשם , תשמש הרתעה לנאשם ולאחרים ותושת נוכח הקביעה כי מצבו הכלכלי של הנאשם אינו בכי רע.
בקביעת רכיב המאסר נתתי דעתי לשימוש שעשה הנאשם באופן ברוטלי ואכזרי בכלי נהיגה לצורך ביצוע העבירות והצורך להרתיעו מביצוע עבירות נוספות בקביעת רכיב נוסף של ענישה צופה פני עתיד. בקביעת משך תקופת הפסילה בפועל נתתי דעתי לחלוף הזמן מביצוע העבירה והטענה שנטענה כי הנאשם זקוק לרכבו נוכח מצב רפואי.
לאור כל האמור לעיל ובשים לב לנסיבות אשר קשורות בביצוע העבירה והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה למעט עבירת התאכזרות בבעל חיים או ציד חיית בר מוגנת ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.
מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור עבירה של התאכזרות בבעל חיים או ציד חיית בר מוגנת ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.
קנס בסך 35,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב – 35 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד יום 01.07.24 ובכל 1 לחודש ועד התשלום המלא בפועל.
אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.
במידה ובתיק יש פיקדון, הפיקדון יקוזז כנגד פיצויים שנפסקו, אם נפסקו, לאחר מכן יקוזז כנגד קנס שהוטל. במידה וקיימת יתרה, היתרה תוחזר למפקיד והכל בכפוף להוראות כל דין ועיקול.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
• בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון073-2055000
• במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 20,000 ש"ח; אם לא ייתן הנאשם ההתחייבות היום, ייאסר למשך 30 ימים.
ה. אני פוסל את הנאשם מלנהוג ברכב מנועי ו/או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 6 חודשים. הסברתי לנאשם כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט השלום בנצרת וכי מרוץ הפסילה ימנה רק מרגע הפקדת רישיון הנהיגה. יחד עם זאת, חל עליו איסור לנהוג ברכב מנועי החל מרגע זה.
פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע בתיק זה.
פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה לפי חוק להגנת חיית הבר.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בנצרת.
<#6#>
ניתן והודע היום ח' אדר ב' תשפ"ד, 18/03/2024 במעמד הנוכחים.
ניר מישורי לב טוב, נשיא
הנאשם 2: לאחר שגזר הדין הוקרא בפניי, אני מתחייב להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשעתי משך 3 שנים החל מהיום. אני מודע לכך כי ההתחייבות הינה על סך 20,000 ₪ .
<#4#>
החלטה
הנאשם נתן והתחייבות בפני בית המשפט כאמור בתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה, התש"ף – 2019).
המזכירות תסגור התיק.
<#5#>
ניתנה והודעה היום ח' באדר ב' תשפ"ד, 18/03/2024 במעמד הנוכחים.
ניר מישורי לב טוב, נשיא
