בפני
כבוד השופט ישראל פת
התובע (המבקש)
יחיאל ברזילי
ע"י ב"כ עוה"ד יוחי גבע
נגד
הנתבעת (המשיבה)
מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד חן שומרת
פסק דין לאישור בקשת הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאשר תובענה כייצוגית
לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006
רקע כללי ואישור בקשת ההסתלקות המתוגמלת
לפניי בקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק).
המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה כי המשיבה, חברת כח אדם, הפרה את הוראות תקנה 33 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמת נגישות לשירות) התשע"ג-2013 (להלן: תקנות השוויון), כאשר מערכת ניתוב השיחות במענה הטלפוני של המשיבה לא עמדה בהוראות התקנה והמשיבה לא הנגישה את המערכת כנדרש. המשיבה טרם הגישה תגובתה לבקשת האישור; אולם בהתאם לבקשה שלפניי, מבלי להודות בכל טענה של המבקש, פעלה המשיבה מייד לאחר שקיבלה את בקשת האישור להנגשת המערכת.
המבקש צירף לבקשת ההסתלקות תצהיר מטעמו ומטעם בא כוחו כי לא קיבלו טובות הנאה כלשהן מהנתבעת, במישרין או בעקיפין, בקשר עם בקשת ההסתלקות, למעט התגמול המוסכם על הצדדים העומד על סך של 1,000 ₪ לתובע ועל סך של 14,000 ₪ בצירוף מע"מ לבא כוחו.
עיינתי בבקשת האישור ובבקשה האישית של המבקש, כמו גם בבקשת ההסתלקות, ומצאתי כי זו עומדת בתנאי סע' 16 לחוק.
בהקשר זה מצאתי כי התקיימה עילת תביעה לכאורה, כפי שמצאתי כי בהגשת התובענה הייצוגית יש משום תועלת לחברי הקבוצה.
זאת, בשים לב, בין היתר, לאמור לעיל בדבר הנגשת מערכת נתב השיחות לאלתר, באופן שמציג שיפור של ממש במצבם של חברי הקבוצה ופתרון טכנולוגי ראוי, ובשים לב לכך שאין באישור ההסתלקות דנן משום מעשה בית דין אלא כלפי המבקש עצמו.
באשר למינוי מבקש או ב"כ חלופי, בשים לב לשלב בו מצויה התובענה (טרם אישור התובענה כתובענה ייצוגית), בשים לב למחדל הנטען ולתיקונו ע"י הנתבעת, הרי שהתועלת הצפויה לקבוצה נמוכה והיא אינה מצדיקה השקעת משאבים ועלויות שעשויות להיות ניכרות באיתורו של תובע או ב"כ חלופי.
בנסיבות העניין ובשים לב לכך שההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין אלא באשר למבקש עצמו ובהינתן שרישום ההסתלקות ייעשה ממילא בפנקס התובענות הייצוגיות, כמו גם בשל הפנייה העתידית לכלל חברי הקבוצה, הרי שאינני מוצא צורך להורות על פרסום הודעה. בהקשר זה נתתי דעתי להוראות סעיף 16(ד)(1) לחוק, ולהוראות תקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: התקנות), כמו גם לע"א 1362-12, היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ואח' (נבו, 13.5.13), ומשכך, נחה דעתי כי פרסום לא יצמיח תועלת.
שאלת הגמול והשכר הנאות וסוגיית הפנייה המוקדמת
כעת אפנה לשאלת הגמול הנאות למבקש עצמו ולשכר טרחת בא כוחו. בעניין זה אציין כי עובר למתן פסק דין זה ביקשתי לברר האם נשלחה פנייה מוקדמת למשיבה. בעניין זה הוגשה תשובת ב"כ המבקש, שלפיה, למיטב זכרונו נשלחה פנייה מקדימה, אולם לא עלה בידיו לאתרה.
ייאמר כבר כעת כי משענייננו בהליך אזרחי, הרי שהנטל מוטל על המבקש להוכיח כי פנה פנייה מוקדמת למשיבה.
לא זו אף זו: דומה כי לו היתה נשלחת פנייה מוקדמת, במיוחד כאשר נטען כי הנזק לציבור מוערך בסך כולל של 2,000,000 ₪, הרי שיש לשער כי המשיבה היתה מתקנת דרכיה ומסדירה את הדרוש הסדרה בהתאם להוראות החוק והתקנות, ללא צורך בניהול הליך משפטי. אמנם במקרה כזה עלול היה המבקש לצאת כשידיו על התחתונה, כאשר מצד אחד פעל פעולתו ודאג לאינטרס הציבורי של הנגשת מערכות כמו זו של המשיבה, ומאידך גיסא לא היה זוכה לכל תגמול בגין פעולה זו, כיוון שהמשיבה היתה מסדירה את הדרוש הסדרה עובר להגשת הליך משפטי כלפיה.
בשולי עניין זה אעיר כי החוק איננו מטיל היום חובה על המבקש לבצע פנייה מוקדמת למשיב. עם זאת, בתי המשפט הכירו בכך שגם בגדר הדין הקיים, העדר פנייה מוקדמת עשוי לעלות כדי חוסר תום לב במקרה שבו היה מקום לעריכת פנייה מוקדמת (דנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (17.12.2019, פסקה 38 לפסק דינה של כב' הנשיאה חיות); וכן בת"צ (מחוזי מרכז) 36086-07-11 עו״ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה) ואח' (19.09.2012, פס' 29-30 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף).
יתירה מכך, העדר פנייה מוקדמת יכול להשפיע על השיקולים האם לאשר את התובענה כייצוגית, ואף עשוי להשפיע במישור פסיקת שכר הטרחה והגמול, כפי שנקבע בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (05.08.2018) פסקה 30 לפסק דינה של כב' השופטת ברון:
"על פניו היעדר פנייה מוקדמת עשוי להוות שיקול רלוונטי במכלול השיקולים לפסיקת גמול ושכר טרחה – וזאת באותם מקרים שבהם ברור כי אילו נעשתה פנייה כאמור, ניתן היה לחסוך את ההליך כולו."
לטעמי, דברים אלו נכונים ויפים גם לענייננו.
עוד בשולי עניין זה אעיר כי נתתי דעתי גם להמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מחודש מרץ 2023, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), גב' כרמית יוליס, ובכלל זה לחלופות השונות המוצעות להסדרת מקרהו של מבקש שלא פנה בפנייה מוקדמת למשיב (ר' בעמ' 9 לדו"ח, בתקציר המלצות הצוות, כאשר בכלל זה, קיימת התייחסות לקביעת מנגנון לפנייה מוקדמת, כמו גם בעמ' 61-62 לדו"ח).
כפי שהבהרתי לעיל, נכון להיום אין התייחסות בחוק לחובת עריכת הפנייה המוקדמת. עם זאת, דומה כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א) מגשימות תכלית זאת, כאשר תקנה 3(ב) לתקסד"א קובעת את חובת בעלי הדין ובאי כוחם לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית; תקנה 4 לתקסד"א אוסרת על שימוש לרעה בהליכי משפט, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו; ותקנה 5 לתקסד"א מחייבת את בית המשפט לערוך איזון אינטרסים על מנת לאפשר נגישות הציבור למערכת המשפט, קיום הליך צודק מהיר ויעיל תוך חיסכון במשאבי זמן ועלויות.
בעניין זה אפנה לסקירתה המקיפה של כב' סגנית הנשיאה רנה הירש בת"צ 40399-05-23, יחיאל ברזילי נ' אסייתיקו זיו בע"מ (10.7.23), המקובלת עלי לחלוטין.
מן הכלל אל הפרט
בענייננו מדובר במבקש שהגיש בקשות דומות בהליכים רבים. בהקשר זה אעיר כי אינני מביע חלילה כל ביקורת על התנהלותו של המבקש, שרשאי לפעול על מנת להסדיר את הזכויות המגיעות לו על פי חוק (ומותב זה אף מוקירו על כך); אלא כל כוונתי להעיר ולהאיר כי כאשר ענייננו במבקש שזו אינה פנייתו היחידה לבית המשפט, ובשים לב לתשומות שנדרשות ממנו ומבא כוחו, הרי שדומה כי אין כל הצדקה לגמול ולשכר הטרחה המבוקש. הדברים אמורים במיוחד כאשר לא הוגש כתב תשובה בהליך שלפניי.
משענייננו בהליך שלא הוכח כי בוצעה פנייה מוקדמת, שיתכן שהיתה מעוררת את המשיבה לתקן דרכיה עוברת להגשת ההליך ומייתרת את ניהולו של ההליך וחוסכת משאבים רבים וזמן שיפוטי ניכר, הרי שההצדקה לפסיקת גמול ושכר טרחה גבוהים קלושה יותר.
סוף דבר
אשר על כן, אני מאשר את בקשת ההסתלקות של המבקש מבקשת האישור כנגד המשיבה, ומורה על דחיית תביעתו האישית כנגד המשיבה, וזאת ללא צו להוצאות. כן מורה על אישור ההסתלקות המתוגמלת בהפחתת הסכומים המוסכמים כגמול ושכ"ט; ואני מעמיד את הגמול למבקש על סך של 600 ₪ ואת שכ"ט עוה"ד על סך של 3,000 ₪.
ניתן היום, ו' אב תשפ"ג, 24 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
