בפני
כבוד הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד
תובעת/מבקשת
עירית ירושלים
נגד
נתבעת
האחים נחמיה מוסך (1993) בע”מ
החלטה
לפני בקשת התובעת לעיון מחדש בהחלטה מיום 5.6.23 הקשורה להחלטה קודמת מיום 31.5.23, המוחקות את תביעתה ומחייבת את התובעת בהוצאות בסך 500 ₪ לטובת אוצר המדינה.
מדובר בתביעה מחודש 10/22, שהוגשה נגד הנתבעת שהיא תאגיד, בגין חובות ארנונה בשני נכסים ברח’ הרכבים 1 וברח’ צרת 3 בעיר ירושלים. כתובת התאגיד בכותרת התביעה נרשם כרח’ צרת 3 ירושלים.
ביום 27.4.23 הוגשה בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס של המצאה נטענת מיום 20.3.23 לעובד הנתבעת “אסף” ברח’ הרכבים 1 ירושלים. נרשם בתצהיר, שנערך אימות לפי כתובת רשם החברות, אך לא צורף נסח רשם חברות.
בהחלטות קודמות בבקשות דומות בתיקים אחרים ביהמ”ש הבהיר והנחה שיש לצרף לבקשות מסוג זה נסח רשם חברות והתריע בדבר הגשת בקשות שלא כנדרש ופיסקת הוצאות לאוצר המדינה:
ת”א 61611-08-22 מיום 17.11.22.
ת”א 63160-08-22 מיום 29.11.22. בתיק ניתנה גם התראת מחיקה של תיקים שלא יוגשו כנדרש.
ת”א 65878-12-22 מיום 3.5.23. בתיק ניתנה גם התראת מחיקה של בקשות שיוגשו שלא כנדרש.
ת”א 17688-09-22 מיום 17.5.22 בו ניתנה התראת פסיקת הוצאות לאוצר המדינה בגין הגשת בקשות שלא כנדרש.
כל ההחלטות לעיל קדמו להחלטה בתיק זה מיום 31.5.23, למרבה הצער, ללא הועיל. היו החלטות נוספות דומות בתיקים נוספים.
בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה
מדובר בבקשה פשוטה שהטיפול בה אמור להסתיים בעיון אחד. למרבה הצער, רוב הבקשות מסוג זה המוגשות לביהמ”ש אינן מסתיימות בעיון אחד. נהפוך הוא. כדבר שבשגרה נדרשים עיונים חוזרים, רבים, בבקשות למתן פסק דין. הדבר יוצר עומס עבודה כבד על עבודת ביהמ”ש, שנאלץ שוב ושוב להידרש לבקשות טכניות למתן פסק דין בהעדר הגנה מחמת שלא הוגשו כנדרש.
ההתנהלות בתיק זה
ביום 28.5.23 הוגשה בתיק זה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בוצעה מסירה לכתובת שונה מזו הרשומה בכתב התביעה, אך למרות הנחיות קודמות חוזרות לבקשה לא צורף נסח רשם חברות.
בתיק זה ניתנה ביום 31.5.23 החלטה מנומקת שמחקה את התביעה והתובעת חויבה בהוצאות מינימליות לאוצר המדינה. זאת נעשה בהתחשב שבתיק קיימת התראת מחיקה קודמת מיום 27.4.23. בבסיס ההחלטה מיום 31.5.23 התראות חוזרות ונשנות קודמות, שלא הועילו, שניתנו למשרד ב”כ התובעת בתיקים שונים כמפורט לעיל.
התובעת הגישה ביום 4.5.23 בקשה לביטול ההחלטה שנדחתה ביום 5.6.23. כעת מונחת לפני בקשה נוספת לעיון מחדש. לאחר עיון ביהמ”ש סבור, שדין הבקשה הנוספת להידחות מהטעמים הבאים:
למרבה הצער, תיקי התובעת הרבים, בבימ”ש זה, מתנהלים באופן באופן שאינו מתקבל על הדעת. למען ההגינות ייאמר, שמדובר בתופעה חוזרת על ידי משרדים שונים המייצגים את התובעת.
אשר לטענה שניתן להגיש בקשה לביטול מחיקה מנהלית בתוך 14 יום מובהר, שאין מדובר במחיקה מנהלית על ידי המזכירות כי אם במחיקה שיפוטית. לכן נראה שתקנה 45(ג) לתקסד”א – 2018 אינה רלבנטית.
אשר לטענה שסמכות המחיקה צריכה להיות מופעלת במשורה ולא כשגרה, אכן החלטת ביהמ”ש אינה ניתנת בשגרה אך לא היה מנוס ממנה לאחר התראות חוזרות ונשנות במספר רב של תיקים ללא הועיל, תוך שנגרם נזק עצום למשאב המשפטי שהוא משאב ציבורי המצוי במחסור. התקנת התקנות החדשות נועדה להתמודד עם מציאות זו ועקרונות היסוד מחייבים את הצדדים וב”כ לסייע לביהמ”ש, לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית ללא שימוש לרעה בהליכי משפט וללא התנהלות לא מידתית. הדבר כולל כמובן מאליו גם הגשת בקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה כנדרש ובהתאם להוראות ביהמ”ש.
אשר לטענה לגבי מתן הודעה לבעל הדין, בימ”ש זה סבור שניתנו די התראות בעבר. לשיטת ביהמ”ש העדר התראה בתיק הספציפי על מחיקה אינה מחויבת שעה שמדובר בתובעת שהיא “שחקנית חוזרת” המנהלת כמות עצומה של תיקים בביהמ”ש ושניתנו לה התראות כלליות חוזרות ללא הועיל. מעבר לנדרש גם אם תאמר אחרת, בתיק הספציפי ניתנה התראת מחיקה ביום 24.5.23.
מעת שנמחקה תביעה לא ניתן להחיותה: ראה רע”א 8566/14 אבי גרבלי נ’ עיריית אשדוד (פורסם, 05.05.2015). שעה שבקשות התובעת מטופלות שוב ושוב מאחר והן מוגשות שלא כנדרש, ראוי כי התביעה תימחק ותשוב ותוגש מחדש מבלי שתקבל עדיפות על פני תביעות אחרות שהוגשו ומנוהלות כנדרש. החלטה מעין זו תאזן בין האינטרס של הצדדים לבין האינטרס הציבורי ובנוסף ימנע נזק בהערכה מספרית של העבודה השיפוטית המושקעת בבקשות שאינן מוגשות כנדרש, בתקינה, בתקצוב ובמלאי בשים לב שמדובר בתביעה מ-10/22.
ביהמ”ש הקפיד לבחון שזכויות התובעת לא יקופחו מחמת המחיקה בתיק זה. מדובר בחיובים כספיים משנת 2020 – 2022 כך שהגשת תביעה חדשה לא תקפח את זכויותיה המהותיות של התובעת.
מדובר במחדלים רבים ומגוונים בתיקי התובעת שגורמים לעומס עבודה כבד ומיותר על ביהמ”ש. גם הבקשות לעיון מחדש יוצרות עומס מיותר והחלטה זו תעיד על כך.
לאור תקנה 53 לתקסד”א – 2023 היה מקום לפסוק הוצאות נוספות בגין דחיית הבקשה הנוספת לעיון. לפנים משורת הדין לא עשיתי כן הפעם.
ניתנה היום, כ”ט סיוון תשפ”ג, 18 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
