6
o N
7
8
00
9
10
11
12
13
14
15
16
27 דצמבר 2021
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
לפני כבוד השופטת – נשיאה עינת רון
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
חיים כץ ת"ז 030480735
הנאשם
<14>
נוכחים:
בייכ המאשימה, עוייד חנה קורין
בייכ הנאשם, עו"ד נוית נגב ועוייד תובל בוך
הנאשם בעצמו
פרוטוקול
בייכ המאשימה: חברתי ואני מציגות היום הסדר טיעון עליו הסכמנו ועליו חתם הנאשם והמדינה.
אני מבקשת מבית משפט לכבדו ולאשרו ולהרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו. אתייחס לענישה
עליה הסכמנו ונבקש לכבד גם אותה. בשים לב לכך שהנאשם הוא חבר כנסת מכהן, אציג עמדתנו
בנושא הקלון.
טרם הצגת ההסדר, מושכלת יסוד בדבר החלטות של רשויות הגבייה ביחס להעמדה לדין פלילי, רק
אתמול התקבלה בית משפט הגבוה לצדק ואגישה לבית משפט, בעתירה שבה נתקף הסדר הטיעון הזה
המסוים והדברים מפורטים בהרחבה. אני כן מוצאת לנכון לציין ולהסביר את הרקע לעריכת הסדר
הטיעון. דברים אלה מפורטים בעתירה ובהחלטה.
כתב האישום המקורי בתיק הזה ייחס לנאשם עבירה של הפרת אמונים, הוגש באוגוסט לא לבית
משפט. מדובר בחבר כנסת ויכולה לעמוד לו טענת חסינות. מדובר בהפרת אמונים, לאחר הליך שימוע.
האירוע התרחש בשנת 2010 והתגלה במהלך חקירה בעבירה של תחום ניירות ערך, חקירה שהחלה
בשלהי 2015 ונחקר בשלהי 2016. הנאשם התפטר מתפקידו כשר אומנם ביקש מהכנסת לקבוע כי
עומדת לו חסינות, הכנסת נעתרה לעמדה שעומדת לו טענת חסינות ואסביר כי הפעולה נעשתה
במסגרת תפקידו והליך חקיקה שהוא יזם. חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית. סברו שהיועמ"ש
חצה קו. הדיונים האלה התקיימו ב ינואר, פברואר – 2020. היועמ"ש טען שהחלטת הכנסת הייתה
שגויה ויש לבטלה. בית משפט גבוה לצדק בעצם שלח את היועמ"ש לבקש הסרת חסינות מהכנסת
הנוכחית אף בלי להתוות קווים מנחים או אמירה נורמטיבית בנושא. בסיטואציה הזו החלנו לנהל
מגעים עם בייכ הנאשם להסדר טיעון. השיקולים הם עבירת עוון שנעברה בשנת 2010, הליך החקיקה
רגיש ומורכב, החקירה לגופה החלה ב 2016, יש פה טענת התיישנות, בחנו ושקלנו והסיכון קיים.
החלטה להעמדה לדין התקבלה ב 2019, הנאשם התפטר, ניתנה חסינות. ואז ובעקבות המגעים שנוהלו
בינינו לבין חברתי, בייכ הנאשם, חודדו נושאים ראייתיים, נורמטיביים בנוסף על אלו שעלו בהליך
27
28
1
2
3
4
5
6
7
8
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
27 דצמבר 2021
השימוע וחלק שחזרו על הליך השימוע והתוצאה היא כתב האישום שבפני בית משפט. מסכת
העובדתית הקיימת היום בפני בית משפט. הוסרה טענת החסינות, החלטת החסינות אינה עומדת.
שני שינויים משמעותיים עליהם אעמוד, האחד התנהגות הפסולה המיוחסת לנאשם שהיא הפרת
חובת גילוי בינו לבין אותו בן ארי, הפרת חובת גילוי לגבי הקשר, לגבי האינטרס שיש לבן ארי, אך לא
ניגוד עניינים שעמד בבסיס כתב האישום המקורי. כתוצאה משינוי זה מצאנו לנכון לייחס עבירה
שונה, מצאנו שאין מקום לייחס עבירה מתחום השירות הציבורי, עדיין עבירה לפי סעיף 500(8) לחוק
העונשין. שוכנענו כי הנאשם פעל, מחזיקי האב בחברות, טובת הציבור לנגד עיניו וגם לא טובתו
האישית של אותו בן ארי, ועוצמת ניגוד העניינים פחותה בהרבה ממה שנחזתה מלכתחילה.
לכן, חשבנו שלא נכון לצבוע את ההתנהגות הזו בצבעים של שחיטות וטוהר מידות, אלא בסעיף 500(8)
הכולל בתוכו את המטרה הכשרה. אנו סבורים כי לצד המטרה הכשרה עדיין, לא גילה שאת הקשר
וזה זועק, הדגשנו שאנו מדברים על דיון בוועדת הכנסת ועל נאשם שהוא יו"ר הוועדה ויש לו סמכויות
לגבי דרך הדיון בוועדה, צריך היה לגלות את הקשר. מדובר בחובת גילוי ולא בניגוד עניינים.
חברי הכנסת טענו שהיועמ"ש חצה גבול שהוא פעל, פועל, להפללת התנהגות בשדה הכנסת. היועמ"ש
דחה עמדה זו ואנו עומדים מאחורי זה, לטעמו של היועמ"ש גם בכנסת צריך להתנהל על פי שלטון
החוק אם כי וצריך שזה ייעשה ברגישות נוכח מורכבות התחום. בשים לב למרכיבים המיוחדים של
התחום, בראשם חברי הכנסת ראשים לפעול כדי לקדם אינטרסים של ציבור הבוחרים שלהם ושל
סקטור מסוים הנמנה עמו. להבדיל מהמשפט המפורסם שלא אצטט שעדיף לא לדעת איך מחוקקים
'
חוקים, אנחנו כן נכנסנו לפעולה של חקיקת חוקים ואנו לא חושבים שזה אזור שאין דריסת רגל בו,
ביררנו, ובכתב האישום הזה בו מודה הנאשם אנחנו קובעים והנאשם מודה, שקמה חובת גילוי גם
במסגרת הליך חקיקה, והנאשם לא עמד בה. אני מאמינה שבאמצעות כתב אישום זה אנו מכילים את
העקרונות בתחום החקיקה.
אנו רואים בהודיית הנאשם ובכתב אישום מוסכם תוך ויתור על חסינות, אנו רואים בכך דברים
משמעותיים ביותר.
בייכ הנאשם: אשמור את עיקר טיעוני לטיעונים לעונש. כתב האישום הוסכם לאחר שיח ארוך, מעמיק
ורציני עם חבריי. אנחנו מסכימים לכתב האישום, הנאשם מודה בו. נבקש לכבד את ההסכם.
בית המשפט מקריא לנאשם את עובדות כתב האישום המתוקן
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
29
30
31
33
34
222222233 mm
21
22
23
24
25
26
27
28
הנאשם:
אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.
<2>>>
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
הקטע של שוק ההון. במשך 9 שנים כיו"R העבודה והרווחה הוועדה חוקקה כ 180 חוקים בקריאה
ראשונה ושניה. חוקים שלי, של אחרים, אין לזה אח ורע בכנסת ישראל, לא קיים. במסגרת חקיקה
זו חוקקתי את חוק אלמנות צהל, חוק שחיכה 62 שנה. בעקבות החוק קיבלתי יקיר אלמנות צהל.
קבעתי את הפנסיה של אנשי קבע בהפרדה מהפעילים למדד, קיבלתי מגנץ יקיר גימלאי צהל.
חוקקתי חוק של ילדים שנפגעו כששני הוריהם נרצחו. בחקיקה הסתכלתי על דברים שיכול להיות
שחברי כנסת אחרים לא מסתכלים. כשקבעו את פנסיית חובה במשק, חשבתי שזו חקיקה לא טובה.
זה לוקח מהחלשים ובעתיד לא נותן את מה שמגיע להם. בעקבות הפנסיה לכאורה, הם מאבדים את
כל הזכויות. חוקקתי חוק בנושא. אני לא מכיר חבר כנסת שמחוקק חוק שייכנס לתוקף 20 שנה אחרי.
למה 20 שנה, כי במשך 20 שנה אף אחד לא יוצר לו זכויות פנסיוניות.
אני לא הלכתי לתקשורת, אפשר לראות כמה פעמים נסעתי לחול ואף לא פעם אחת על חשבון
הממשלה. נגעתי בנושא האוטיזם, הבאתי עלות של 480. בניתי בצורה מטורפת תקציב של משרד
הרווחה, מ 4 מיליארד כשנכנסתי לכמעט 7 מיליארד כשיצאתי ממנו. כשדיברו על כמה רוצים להוסיף,
אמרתי שהסכום חלקי פוטנציאל ושאלתי אם הם יודעים ב 4 שקלים להוריד ילדה לזנות וקיבלתי את
התקציב. תרומתי בכנסת ובמשרד הרווחה, אין הנחתום מעיד על עיסתו. אך לא הרבה חברי כנסת
יכולים להתפאר בעשייה. כשמדברים על קשר לציבור, אני כל שנה מחזיר בחזרה בערך 80% מהקשר
לציבור. גם בחקיקה הזו תיקון 44 לא הרווחתי שקל. עשיתי את זה כי חשבתי שזה נכון. באתי בידיים
נקיות לכנסת, והתקווה שלי שאצא משם בידיים נקיות. הודיתי בלב לא קל אך יחד עם זה התהליך
זה העונש כי אני עברתי תהליך לא פשוט. הכפשת שמי, לפעמים חשבתי שזה לא מגיע לי, יחד עם זאת,
נעשה מה שנעשה. אני מקווה שפה יהיה הסוף לסבלי. שאוכל ללכת לישון בשקט ורגוע ולהמשיך בכמה
זמן שנשאר לי ולעשות מה שניתן לתרום . עכשיו מהאופוזיציה העבירו לי חוק של העלאת הבטחת
הכנסה לתושבים ותיקים משכר מינימום, אני מקווה שזה יעלה אותם מעל קו העוני. אם מישהו יעבור
בשקל את קו העוני הוא יהיה עני. ביחס לסטטיסטיקה. יש עוד כמה חוקים שאני רוצה להעביר ואני
מקווה שבית משפט זה יתן לי להעביר אותם ואסיים 23-24 בכבוד.
<#44>
נדחה למתן גזר דין ליום 7.2.22 בשעה 09:00.
החלטה
ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשפ"ב, 27/12/2021 במעמד הנוכחים
~ ין
עינת רון, שופטת – נשיאה
11
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
27 דצמבר 2021
הוקלד על ידי איילה דויטש
12
2
3
456
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
27 דצמבר 2021
הכרעת דין
סעיף 500(8) לחוק העונשין.
על פי הודאתו מורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים לפי
<#38>
ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשפ"ב, 27/12/2021 במעמד הנוכחים.
7
/ /
89
10
11
12
13
14
15
16
עינת רון, שופטת – נשיאה
ב"כ המאשימה טוענת לעונש: הסדר הטיעון גם כולל עתירה משותפת לעניין העונש, מאסר על תנאי
וקנס של 75,300 ₪ .הקנס הוא המקסימלי האפשרי לגבי עבירה זו. לצידה קבוע עונש מאסר של
שנתיים אך הסתפקנו בעונש מאסר על תנאי במכלול השיקולים. אנו רואים ערך בהודיית הנאשם
ובכל שפרטתי. יש לו סיכוי גם לטענת התיישנות שאנו נמנעים מהצורך לדון בה. המטריה המורכבת
של פעילות החקיקה, הסעיף שבו עשינו שימוש לטעמנו, הוא ממש סעיף שמתאים לסיטואציה בה
הודה הנאשם. כמעט ולא נעשה בו שימוש בעבר, מצאנו פסק דין אחד – משנת 1997. מדובר באישום
זהה לגבי ראש עיריית רמת גן, מנור צבי בר שם נעשה נושא של תשלומים שקיבלו חברי המועצה
למרות שאסור היה להם לעשות שימוש כזה. יש פה חלוף זמן משמעותי, מאז 2010 עברו 10 שנים,
עם הגשת כתב אישום התפטר מתפקידו כשר. אנו חושבים שהעונש הוא הולם בנסיבות העניין
ונבקש מבית משפט לכבדו.
בנושא הקלון – אקדים ואומר שעמדת היועמ"ש היא שבמעשיו של הנאשם שמגבשים את העבירה
לא דבק קלון. אני רוצה להדגיש שהנושא זה לא היה חלק מהסדר הטיעון ולא הייתה הבטחה בנושא
זה. לאחר שגובש הסדר הטיעון, הוא הוצג ליועמ"ש, הוא קיים דיון מקצועי אשר בחנו את השאלה
כמובן על פי עובדות כתב אישום שהוגש במסגרת ההסדר, שהמעשים המפורטים בכתב ה אישום לא
דבק קלון וכמובן שזה המדרש על פיו צריכה להיבחן שאלת הקלון.
המונח קלון הוא מונח מתחום המוסר, התכלית שלו ציבורית, שמירה על אמון הציבור ונבחרי
ועובדי הציבור ונורמות המצופות מהם. קלון הוא היחיד שהופך את המעשים שמגבשים עבירה, יש
עוד רכיב ששולח אותנו לשדה שהוא מעבר לנושא ההרשעה, יש מימד נוסף על הליך פלילי מסורתי,
שהוא שהנאשם פסול מכהונה כחבר ציבור. מפנה לחוק יסוד הכנסת לסעיף 42א והוא קובע שחבר
כנסת שהורשע בעבירה פלילית ובית משפט קבע בין אם ביוזמתו ובין בהחלטת היועמייש שיש עבירת
קלון, החברות מופסקת לאלתר. מפנה לסעיף ומצטטת אותו. להבדיל ממי שהורשע בעבירה שאין
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
12222
3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
עמה קלון. המחוקק קבע כי עבירה כזו מפסיקה לאלתר את הכהונה אך יש מקום לבדוק אם יש או
אין קלון. יש לבדוק את נסיבות התיק.
מתוך הלכה שהוצגה לאורך שנים בפסקי דין המונח קלון הוא מונח מעשי, תמיד תוצאה של בחינת
מכלול הנסיבות של המקרה הקונקרטי. בין השאר צריך לשקול את הנסיבות הספציפיות של
העבירה, כמות המעשים הפסולים, תפקיד, מעמד, הלך הרוח הנפשי, רמת דרג ועוד, עד כמה היה
במעשים לערער את אמון הציבור והמערכת. אדגיש כי על פי הפסיקה כשבאים להכריע בסוגיית
הקלון בעבירות של נבחר ציבור להבדיל מעובד ציבור, אנו מחוייבים לנקוט במשנה זהירות. מראש
צריך לזכור את מה שמצא ביטוי בכתב האישום שפעולת החקיקה נעשתה על ידי חבר כנסת
כשטובת הציבור לנגד עיניו. מפנה לסעיפים 6 עד 8 לכתב האישום וסעיף העבירה המדבר על מטרה
כשרה, הדבר הזה מהווה משקל נגד משמעותי ממה שהיה לסבור מלכתחילה שיש מקום להטלת
קלון כי מדובר בחבר כנסת שמצופה ממנו נורמת התנהגות גבוהה. כמו שאמרתי, אנחנו לא יכולים
להסתפק במבט השטחי הזה אלא צריכים לצלול לנסיבות הספציפיות, המטרה כשרה, זה מוצא
ביטוי רחב בכתב האישום עם משקל נגד משמעותי. הנאשם מתוקף התפקיד ביקש לקדם חקיקה
וקשר לאותו בן ארי אותו זימן לוועדה. אין מחלוקת בדבר הקישורים של בן ארי, רלוונטיות שלו
לתחום, הפסול נגע להעדר גילוי מלא שמגבש עבירה פלילית בה הודה הנאשם. לטעמנו הפסול הזה
לא מחייב הטלת הקלון שיגיד שאנחנו סבורים שהנאשם הזה לא ראוי להמשיך ולכהן בכהונה
ציבורית. למטרה הכשרה הזו צריך גם להוסיף ולכך משקל להעדר ה קלון, את התחום הלא ברור
שחל על חברי כנסת לעניין האפשרות לקדם נושאים, נושאים שיש להם עניין בהם, תחום לא ברור
שבא לידי ביטוי בדיונים ועמדות שנשמעו במסגרת הליך להסרת החסינות, גם הוא משמעותי לקלון.
אני בוחנת פסיקה בנושאי קלון שרובה ככולה מתייחסת לגורמים שונים מתוך הרשות המבצעת,
כגון שרים, ראשי עיר, עובדי ציבור בכירים שנמצא כי במעשיהם נפל קלון, מזכירה את לחייני, פורר,
נתן וולך מעיריית ת"א, כל המעשים שלהם נמצא פן של שחיטות, הם הואשמו בהפרת אמונים,
נמצאה חזרתיות ודופי מוסרי שהוא זה שפסל אותם מהמשך כהונה ציבורית. על אף שסברנו שנפל
פגם שעולה במעשיו של הנאשם, היועמ"ש לא מצא שהפגם הזה מצדיק הרחקתו מהשירות הציבורי
על ידי קביעה שנפל קלון. זו עמדתנו לעניין הקלון.
ב"כ הנאשם טוענת לעונש: חברתי הציגה שיקולים מאחורי הסדר הטיעון וגם מאחורי הבקשה בעניין
קביעת הקלון בצורה מפורטת. אני ארצה להעביר דברים בצורה קצת יותר רחבה. חשוב לי לומר ישנו
דמיון מסוים בין השיקולים לעניין העונש לבין השיקולים לעניין הקלון. אציג את עיקרי השיקולים
במסגרת טיעונים לעונש ולא אחזור עליהם.
כפי שעולה מכתב האישום, ביסודו עומדת חקיקת תיקון, כתב אישום המתאר כיצד חיים כץ פעל אז
לקידום מהלכי חקיקה להתמודד עם קושי בשוק ההון, אחת הדרכים הייתה חיזוק המעמד, בהקשר
זה נועץ עם חברו הטוב מוטי בן ארי, כאמור הנושאים של שוק ההון קיבלו שיח ביניהם, המטרה
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
הייתה להביא לחוק טוב, יעיל שיכול להיות מותאם למציאות. חיים כץ מכהן כחבר כנסת מעל 22
שנה, מתוכן כראש וועדת הבריאות בכנסת. גם כשמונה לכהן כשר, לבקשתו. יש לו הבנה ומומחיות
רבה מאוד בתחומי עובדים, פנסיה, שכר לצד הבנה בשוק ניירות ערך בו הוא משקיע ומבין שנים
כמפורט בכתב האישום. חיים כץ ראה בתיקון הזה כתיקון חשוב. הוא קידם את החקיקה הזו, כפי
שנאמר גם בכתב האישום בסופו של דבר גם הוועדה אישרה את הצעת החוק בכנסת שעבר בקריאה
שניה ושלישית.
חשוב לומר בהקשר העונש והקלון, זה כתב אישום ראשון אי פעם, שעסק בפעילות של חבר כנסת
במסגרת תפקידו בכנסת. זה בעצם כניסה לשדה פעילות חקיקה פרלמנטרית, ונושא חובת הגילוי
בהליך החקיקה, בעניין זה כפי שציינתי אין תקדים, התקדימיות צריכה לשמש כבסיס לעונש שנבקש
להטיל על חבר הכנסת כץ בהתאם להסדר וגם בשאלת הקלון. כשמדובר בנורמה ראשונית יש לכך
משקל. אתייחס לנורמה שאנחנו מדברים עליה כאן כעולה מכתב האישום, מפנה את בית משפט לסעיף
11 לכתב האישום הנורמה נובעת מעצם מכלל נסיבות העניין. כפי שמפורט בכתב האישום, הייתה
חובה שאנחנו מודים בה, לפרט את האלמנטים המפורטים בסעיף 11 לכתב האישום. חשוב להדגיש,
אין מדובר בניגוד עניינים, בהקשר זה ארחיב את היריעה, הנושא הזה נדון בהרחבה וחשוב שבית
משפט יראה את התמונה המלאה. בנושא של ניגוד עניינים של חברי כנסת, מדובר בסוגיה רחבה, שיש
בה עיסוק לא מועט, עיסוק המוסדר בכללי האתיקה של חברי הכנסת. להבדיל מנבחרי ציבור כמו
ראשי ערים, יש כללים יחודיים לכללי הניהול שלהם. חברי הכנסת לא עוסקים בעניינים פרטניים,
אלא בעניינים רחבים, כל דבר שהם עוסקים בו משפיע על כלל הציבור. לעיתים גם לשיקולים
פוליטיים יש משקל. כך אם חבר כנסת למשל גר באזור מסוים בארץ ומקדם חקיקה שמעניקה הטבות
לאותו תושבי אזור בארץ עדיין לא ייחשב שיש לו ניגוד עניינים. אדגים את הכלל באמצעות חוות דעת
שהוציא בזמנו היועמ"ש לכנסת, זה היה ב 2016, חוות הדעת הזו ממצה בקליפת אגוז את כללי
העיקרון של כללי ניגוד יחודיים שקיימים לחברי כנסת. בשורה התחתונה שלה, אקדים ואומר היא
שחברי הכנסת יכולים לעסוק בחוק, גם אותם חברי כנסת שיש להם 3 דירות ומעלה, יכולים לעסוק
בחוק, להצביע ויותר מכך, אין להם חובת גילוי בדבר האחזקות שלהם. אנחנו יודעים כשלאדם יש
עניין אישי הדבר הזה מונע ממנו לעסוק בנושא שיש לו עניין אישי. לא כך בחברי הכנסת כפי שמתואר
בחוות דעת זו שהוגשה של היועמ"ש לכנסת, לא ניתן להכיל על חברי הכנסת את כללי הניגוד
המקובלים ביחס לשרים ועובדי ציבור. הסוגיה מורכבת אך נקבע במבחן המוביל, ככל שעניין שחברי
הכנסת עוסקים בו חל על קבוצה רחבה של אוכלוסייה ולא על מספר מצומצם, מותר להם לעסוק בו
ללא ניגוד עניינים גם כשהם חלק מאותה קבוצה. המבחן הוא רק למקרה קצה של ניגוד עניינים
מובהק שאולי יש מקום להטיל מגבלות על חברי הכנסת. המבחן הזה מקבל ביטוי גם בכללי האתיקה
של חברי הכנסת. חשוב היה לחדד את הכללים השונים והעקרונות השונים שחלים ולאור כך גם אמרה
חברתי שאנחנו לא עוסקים בניגוד עניינים בתיק זה אלא בחובת גילוי.
5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
כן ארצה על מנת להדגים להגיש מספר החלטות של וועדת האתיקה של הכנסת שעסקו בעניינם של
מספר חברי כנסת שקידמו חקיקה או הצביעו על חקיקה שנגעה להם עצמם. לדוגמא חברי כנסת
שעסקו בנושא חובות המושבים והקיבוצים, הם עסקו בעצם בעניינים שלהם עצמם וקידמו אותם.
אך כיוון שגודל הקבוצה היא גדולה ומושפעת, גם משפחת חבר הכנסת, אין חובת גילוי. אגיש מספר
החלטות כאלה, חוק עיגון ורישום זכויות כלכליים בקרקע. ישנו נושא של חבר הכנסת דני דנון שקידם
חקיקה למען יתומי ואלמנות צה"ל כאשר אמר שלו הייתה אלמנת צהייל בעצמה ולא ראו בדבר הזה
כיוון שישנה קבוצה גדולה המושפעת. כנ"ל לגבי חבר הכנסת וקנין, לעניין הלולים שהוא ובני משפחתו
מחזיקים, שוב לצורך ההדגמה – כללי ניגוד העניינים החלים על חברי הכנסת הם שונים.
כן חשוב לומר אין בכנסת גם לפחות עד ההסכמה הזו וכתב האישום הזה, חובת גילוי בקשר לגורמים
המעורבים בקידום חוק. מטבע הדברים חברי כנסת מחוקקים חוקים בדרך כלל מאחריות, אירועים
שהם רואים וקוראים עליהם בעיתון. לעיתים יש הצעות לקידום חקיקה. ישנם גם שדלנים מקצועיים
שמשולם להם כסף על מנת לקדם ולהביא חקיקה. חברי הכנסת שומעים את הדברים, מעברים
במסננת שלהם, יוזמים חקיקה, הם אלה שחתומים על הצעת החוק ולא מקובל לפרוס את שמות על
היועצים בחקיקה. למרות שראינו שיש ארגונים המתהדרים בכך שהם קידמו חקיקה, שהם יזמו
חקיקה. בסופו של דבר מי שעומד מאחורי החקיקה הוא חבר הכנסת ואין גילוי של כל המעורבים
בהליך החקיקה. זה אחד החידושים שנקבעים כאן במסגרת הדברים שהיה על החבר כנסת כץ לגלות
זה את העובדה שהוא התייעץ עם מוטי בן ארי שמאוחר יותר גם הגיע לדיונים בכנסת. גם בהקשר
לדיונים שמתקיימים בכנסת וגורמים שמגיעים אליהם, הדרך הנוהגת והנורמה הקיימת היא שאין
מפרטים לגבי כל אחד מהמשתתפים מיהו ומאיפה הוא בא ומה האינטרס שלו בחוק. ברור שכל שמגיע
לדיונים הם גורמים אינטרסנטיים, שמשמיעות את האינטרסים שלהן, יש דין ודברים, ויתורים
ופשרות ובסופו של דבר בהליכים שמתקיימים בפני הוועדה בכנסת מגיעים לנוסח החוק המתאים
שצריך להתקיים וההנחה של הוועדה היא שכל מי שמגיע יש לו אינטרס והוא לא אובייקטיבי. יש לו
אינטרס בחקיקה הזו. בהקשר זה נציין שגם לדיון בהצעת תיקון 44 לחוק ניירות ערך, אותו תיקון בו
אנו עוסקים, הוזמנו רבים חלקם בעלי אינטרסים, חלקם מאיגוד חברות ציבוריות וכו', גורמים שונים
שאמורים לייצג את תמונת האינטרסים הקיימת במשק. חיים כץ כפי שנכתב בכתב האישום הזמין
את מוטי בן ארי להשתתף בדיונים בוועדה כבעל מומחיות בתחום. הוא לא הסתיר אותו הוא סומך
על מומחיותו וחשב כי הידע שלו יכול לתרום לחקיקה יעילה שתתמודד עם בעיות בהן נתקלים
במציאות של בעלי שליטה שלא עומדים בחובותיהם. בהמשך להליכי החקיקה, התבקשו על ידי יוייר
הוועדה כץ, מכל הגורמים שהשתתפו בכנסת, להשתתף בניסוח הצעת החוק – מפנה לסעיף 10 בכתב
האישום. כדי להביא לחוק טוב ונכון ומתאים לבעיות שמתמודדים איתם ביום יום על סמך הניסיון.
בהקשר זה הזכירה חברתי לגבי איך שנעשים חוקים, ישנה אמירה שמיוחסת למדינה שאומרת
שחוקים הם כמו נקניקיות, עדיף לא לראות איך מכינים אותם. אנו בדרך כלל מחייכים כשאנחנו
אומרים זאת, אך חוקים צריך להבין שההליך הזה שאולי לא יפה כל כך לעין, הוא חשוב, יש בו תן
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
23
32
33
6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
23
33
32
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
27 דצמבר 2021
וקח, ויש בו מתן משקל לאינטרסים, דעות וגישות שונות ובסופו של דבר נולדות פשרות המוצאות
ביטוין בחוק. באמת מדובר פה על שלושת האלמנטים שעל פי כתב האישום הייתה חובה בנסיבות
העניין על חיים כץ לגלות בדיון בפני הוועדה כאשר האלמנטים הם הקשר שבינו לבין בן ארי כפי
שמתואר בכתב האישום, המעורבות של בן ארי בהצעת הרעיון לחקיקה וגם טיב האינטרסים שבהם
אחז בן ארי בהצעת החוק. בהקשר זה חשוב לומר ואמרה חברתי, תיקון 44 התביעה קיבלה את זה
וזה מקבל ביטוי בכתב האישום. התיקון רוחבי שנועד להיטיב עם ציבור רחב של משקיעים בניירות
ערך, כל מי שיש לו קרן פנסיה וגמל משקיע בשוק ההון, והתופעה שהתרחשה ב 2008 שאומרת שלא
עומדים בהתחייבויות, יוצאים בעלי הציבור נפגעים. החקיקה היא כדי לשמור על זכויותיהם של בעלי
השליטה – בעלי האג'ים. במבחן הזה חל מבחן של גודל בקבוצה עליה דיברנו, לא נמצא ניגוד עניינים
גם בהקשר של החבר שלו. כפי שאנחנו רואים למוטי בן ארי היו אינטרסים שהושפעו מהחקיקה, אין
מחלוקת על כך אך יחד עם זאת, האינטרסים האלה לא שונים מאינטרסים של אנשים אחרים בציבור
שמושפעים מהליך החקיקה. בהקשר זה נאמר בכתב האישום שחבר הכנסת כץ היה מודע להשפעה
של בן ארי ולא ראה בכך מניעה להמשיך ולקדם את החוק וגם בהתאם לנורמה לא הייתה מניעה
בעצם יזום החוק אלא היה צורך בגילוי ואילו היה מתקיים הגילוי לא הייתה כל בעיה בהליך החקיקה.
חשוב להצביע שאנחנו אומרים האינטרסים של בן ארי, מתוארים בכתב האישום בסעיף 2. מצד אחד
כפי שנאמר לבן ארי היו החזקות באג'ים בעצמו וגם לאקויטל שהיה מנהל אחזקות עבורה היו החזקות
בהיקפים גדולים. יחד עם זאת יאקויטליי היא חברה שהנפיקה אגיים בהיקפים עיקרים ובמובן זה
החוק עלול לפגוע בבעלי השליטה כי הם מוזזים לאחור בסדר הנשייה. אנחנו מקבלים שאכן
אינטרסים של בן ארי הושפעו מהחקיקה, עדיין אין טענה לרווח בפועל. גם היום למעלה מעשור לאחר
התיקון, אין טענה לאיזה שהוא רווח ספציפי מהליך החקיקה. חשוב להדגיש כי החוק כמו כל חוק לא
חל באופן רטרואקטיבי. נושא החדשניות הוא בסיס להקלה בעונש וגם בהקשר של טיעון הקלון, הדבר
הזה מחדד עד כמה אין מדובר בפסול או אשם מוסרי שהם הבסיס לקביעת קלון.
חברתי דיברה בהרחבה על כשרות המטרה, האלמנט של מטרה כשרה הוא יסוד מיסודות העבירה
בעייננו, מפנה לסעיפים 6-7-8 בכתב האישום ומצטטת. אנחנו עוסקים בעבירה של קשירת קשר, כידוע
עבירה עצמאית הקשורה לעבירות הכנה וקשר. מבחינת הנורמה הפלילית, היא קשורה לחלק
המקדמי של ההתנהגות הפלילית. כאן מדובר בשלב הכנה בר עונשין. בענייננו מובן שמדובר בסטייה
קלה יותר מהנורמה. בעייננו קשירת הקשר היא לצורך השגת מטרה כשרה. לא רק מטרה כשרה במובן
לגיטימי, אלא במובן של ראויה ואף רצויה. בהקשר זה נציין שהחוק קיבל את תמיכת הממשלה וועדת
השרים לחקיקה והחוק אף אושר בסופו של דבר בכנסת, עבר בקריאה שניה ושלישית מבלי שהוגשה
הסתייגות בסופו של דבר. בתהליך החקיקה חשוב לציין – והדברים באים לידי ביטוי בפרוטוקול
וועדת הכנסת שנגיש לבית משפט. הצעת החוק הייתה מוכנה לקריאה שניה ושלישית, כיוון שהיו דעות
שונות על תיקונים שצריך לתקן בחוק, תיקונים שמעלים את זכויותיהם של בעלי האג'ים בנסיבות
מסוימות, חבר הכנסת כץ החזיר אותו לדיון בוועדה וקיבל במהלך הדיון הנוסף הזה את עיקרי
–
7
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
ההערות של היועצים המשפטיים ותיקן את החוק בהתאם ומתוך אותה כוונה לעשות חוק שיהיה
מותאם למציאות וישיג את המטרה גם בלי לפגוע בזכויות אחרות. כפי שאמרתי, תיקון 44 הוא חלק
ממערך רחב יותר של חוקים שחבר הכנסת כץ קידם במטרה להגן על כספי ציבור באותה תקופה.
בהקשר של כשרות המטרה – בעיננו, ההבאה של בן ארי לדיונים כפי שאמרה חברתי, אין מחלוקת על
הבנתו בתחום, היא חלק מכשרות המטרה, כיוון שהמטרה שעמדה מאחורי היא באמת לחוקק חוק
טוב יותר ומותאם יותר לצרכים.
האלמנט של קשירת קשר בעבירה בא לידי ביטוי בכתב האישום – בסעיף 11 לכתב האישום ייחבר
הנאשם לבן ארי.." מדובר כאן בעצם בסיטואציה של קשירת קשר על דרך המחדל להבנתנו כאשר
נושא הגילוי בוועדה לא היה כנדרש. בן ארי הציג דברים מסומים בדיון, וחבר הכנסת כץ בעצם חבר
לו. מערכת היחסים בין חבר הכנסת כץ לבן ארי, כפי שמתוארת בכתב האישום היא קודם כל מערכת
יחסים חברית, אישית קרובה ביותר. כץ ראה ועדיין רואה בבן ארי בן משפחה, הם יחד גם ברגעים
השמחים והקשים יותר, משפחתיים. הדברים קשורים גם בהיבטים אחרים מפנה לסעיף 4 לכתב
האישום, חבר הכנסת כץ מבין ועוסק בו – אכן בן ארי היה מגיע למשרדו ורואה את הפעילות שלו
בנושא המסחר ושואל את דעתו. הרגישות של חבר הכנסת כץ ושל בן ארי, לא מדובר על טובות של תן
וקח או העברות של כסף או תרומות, אלא על הערך שחבר הכנסת כץ נתן לבן ארי.
גם בנושא תיקון 44 לחוק העונשין, תוכן לתיקון שונה מעצם התיקון. עצם ההחלטה לחוקק חוק
שיחזק מעמד של בעלי האג'ים היה יוזמה של חיים כץ. הרעיון לעשות את זה בדרך רעיון של בן ארי,
כץ אימץ אותו. מערך רחב יותר של חקיקה כפי שאמרתי. החבירה הייתה על דרך המחדל, כשבן ארי
תאר במידה מסוימת בדיונים בוועדה את האינטרסים שלו, כץ חבר בכך לבן ארי. חובת הגילוי קמה
בנסיבות העניין, חובת גילוי נאות ולא חובת גילוי שנובעת מניגוד עניינים או כללי האתיקה של חברי
הכנסת, זו נורמה חדשה וראשונית.
בהקשר זה מבקשת להגיש את הפרוטוקולים של שלושת הדיונים בפני וועדת העבודה והרווחה של
הכנסת משנת 2010, סימנו את אותם קטעים שבהם בן ארי מתייחס לאינטרסים שלו ולהבנה שלו
בתחום וממה היא נובעת. יש כמה אימרות כאלה וכמה אמירות של חיים כץ בנושא זה. בגדול מוצגים
שני כובעים של בן ארי – מפנה. הוא מתאר את הניסיון שלו בהסדרים ואסיפות של בעלי אג'ים, כלומר
מציג שהוא בא מצד בעלי האג'ים ותרם לחקיקה. מפנה לישיבה מ 25.11.10 – עמוד 3 ו- 4. ישיבה שניה
עמודים 10 עד 12 ועמודים 16 עד 19. בהקשר זה יש גילוי חלקי, לא שאין גילוי בכלל,
אינטרסים של בן ארי באים לידי ביטוי אך לא כפי שנדרש בנסיבות העניין.
כפי שאמרה חברתי, חשוב להדגיש אין בכתב האישום טענה על סטייה מן השורה, אין טענה שעצם
העיסוק בחוק וקידומו היה פסול, אלא הפגם הוא אי עמידה באותה חובת גילוי.
באשר למדיניות הענישה הנוהגת, גם אנחנו מטבע הדברים, העבירה הזו פחות מוכרת, לא מצאנו
פסקה מעבר לאותו פסק דין בעניין בר, לא מצאנו יותר מאשר את הכתבה העיתונאית אך וידאנו
שהדברים מדויקים. מדובר בעבירה משנת 97 באותה עבירה באותו עניין הוטל עונש של קנס
–
14.12.10
8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
והתחייבות להימנע מביצוע העבירה. גם באותו עניין הבנו שוב מתוך אותה כתבה עיתונאית שהייתה
חוות דעת של היועמ"ש בזמנו, רובינשטיין שאין קלון.
חיים כץ יליד 47, חגג שבוע שעבר יום הולדת 74. נולד בגרמניה, בן יחיד לניצולי שואה, גר בשוהם,
נשוי לרותי, אב לשלושה בנים וסבא ל- 8 נכדים. שירת בחיל האוויר ושוחרר בדגת רסייר. בשנת 1968
החל לעבוד בתעשייה האווירית. 1993 – התמנה למזכיר ארגון ארצי של עובדי התעשייה האווירית,
ובשנת 99 נבחר לראשונה לכנסת. לפני כ- 22 שנים מטעם מפלגת "עם אחד" כבר אז היה חבר במשרד
העבודה והרווחה. בהמשך ב 2003 נבחר לליכוד. הכהונה בכנסת לא הייתה רציפה. אך כלל העשייה
של כץ בכנסת היא בתחומי העבודה, רווחה, פנסיה, כלכלה. הוא היה ברשות הוועדה לרווחה ובריאות.
וועדת הרווחה ברשותו נחשבה לשיאנית עם למעלה מ 180 חוקים שהועברו המליאה. הנושאים שחבר
הכנסת כץ מתגאה בעשייה שלהם, החוק לעליית שכר מינימום, תשלום דמי מחלה לעובד, נושא
שמירה על זכויות עמיתים בקרנות פנסיה ותיקות, תיקון לחוק שמאפשר לאלמנות צה"ל להתחתן
ולקבל עדיין תגמולים, חוק הנכים, הבטחת הכנסה לקשישים ועוד ועוד. ההבנה שחבר כנסת כץ דווקא
בנושאים אלה שנחשבים מורכבים ומעטים בכנסת עוסקים בהם, מאפשרת לו להתמקד בתחומים א
לה.
עד שהוגש כתב האישום בענייננו, חיים כץ כיהן כשר העבודה והרווחה, הוא עסק בין היתר בהגדלה
משמעותית של תקציב הרווחה, מעונות יום לאוטיזם, שינויים ארגוניים משמעותיים במשרד תוך
הבטחת עיקרון שכספי הביטוח ישמשו לצורך זה, הביא להעלאה היסטורית של נוער בסיכון, ניצולי
שואה ועוד ועוד. לאורך השנים האלה בשנת 2015 חבר כנסת כץ עבר גם אירוע לבבי ועבר ניתוח
מעקפים, מן הסתם ההליך שהתקיים שנים ארוכות לא הוסיף לבריאותו. חברתי ציינה את התמשכות
ההליכים כאן, אני אומרת שהדבר אפשר כניסה לעומק העניין והבנת המשמעותיות. החקירה פה
החלה ב 2016 וההליכים כולם נמשכים מעל 5 וחצי שנים. לאורך השנים האלה חבר הכנסת כץ
התמודד עם פרסומים קשים ומכפישים בתקשורת. מבחינה אובייקטיבית קיים ערךךת דין. חשוב שזה
יילקח בחשבון על ידי בית משפט. כשהחקירה החלה היא היה בן 68, היום הוא כפי שציינתי בן 74.
יש לזקוף לזכותו את לקיחת האחריות בהיבט האישי והציבורי, קביעת הנורמה וחיסכון בזמן שיפוטי
כולל ויתור על העלאת טענת חסינות בכנסת. גם חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה ב 2010 הוא
משמעותי מאוד. הזכירה חברתי שבהחלט היה ניתן לטעון טענת התיישנות.
כיוון שבעצם הבנו שנסבות העניין חייבו גילוי מעבר לנדרש על פי הכללים הרגילים בכנסת, וראינו
משמעות רבה לכך שהכנסת העניקה חסינות מהותית, לא דיונית אלא נובעת מעצם העובדה שהמעשים
בוצעו במילוי או למען התפקיד. ראינו בדברים אלו ערך. רצינו לקצר ככל הניתן את ההליכים ולהגיע
לוודאות. חבר הכנסת כץ נמצא במיטב שנותיו ורוצה להמשיך בעשייה ציבורית ואלה הדברים שעמדו
מאחורי הסדר הטיעון. זכינו לאוזן קשבת מאוד אצל חברינו בתביעה ועד היועמ"ש וכל הדרגים
בפרקליטות, הם קיבלו שלא מדובר בשחיטות ציבורית והסכים חבר כנסת כץ לקחת על עצמו את
ההרשעה. כל שעבר בדרך אינו מובן מאיליו.
9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
27 דצמבר 2021
בית משפט השלום בראשון לציון
תייפ 22398-11-21 מדינת ישראל נ' כץ
דברים שאמרתי עד כה מבססים לטעמנו את הענישה שהוסכמה, מצד אחד מאסר על תנאי וקנס מצד
,
שני שהוא בגובה המקסימלי שניתן להטיל בעבירה זו. אותם אלמנטים משמשים לתמיכה בבקשה
שלנו מבית משפט לקבוע שלא דבק קלון בחבר הכנסת כץ בנסיבות כפי שמפורטות בכתב האישום.
בקשה שלנו לקבוע באופן פוזיטיבי שבעבירה זו בה מורשע חבר הכנסת כץ, אין קלון.
חברתי דיברה על מבחנים בנושא עבירת הקלון, פסיקה בנושא זה חרושה היטב ולא ארחיב. כן אבקש
ואין על כך מחלוקת, בית משפט קבע בהחלטתו בנושא הבקשה, שהקלון נקבע על פי נסיבות העניין.
הפגיעה בדבר קלון באמת מטילה אות קלון על אדם. מדובר בפגם מוסרי מעיד על בעליו – בג'יצ 436/66
בן אהרון. או עבירה שיש בה קלון, כלומר עבירה שהיא בושה וחרפה לעושה, בג"צ 143/71 בעניין
סעדון. כל הציטוטים האלה מראים שמדובר בסיטואציה שאדם נפל בהתנהגותו פגם מוסרי שהוא
המצדיק קביעת קלון, אני חושבת שגם מתיאור כתב האישום והנסיבות בענייננו כפי שהציגה חברתי
ואני בטיעונים לעונש, ברור שלא מתקיים בענייננו. גם בסעיף העבירה עצמו וגם בנסיבות של העבירה
עצמה כאשר לא מדובר בניצול לרעה של תפקיד ציבורי. כפי שאמרנו נורמה של גילוי נאות שנובעת
מהנסיבות, הנורמה עצמה היא חדשה וראשונית ויסודה בטעמים של שקיפות ונראות. האלמנט של
מטרה כשרה במובן של מטרה ראויה וטובה וגם אותה קשירת קשר על דרך של חבירה, על דרך
המחדל, אין אלמנט כאן של יוזמה או תכנון פסול, רחוק מכך, אין בסיס לטעמנו לומר שמדובר בדופי
מוסרי. לא למותר לציין בעניין זה, שגם בהחלטה של בגייצ מאתמול שחברתי הגישה, ישנה התייחסות
לסוגיית הקלון. נקבע במפורש כי שם הייתה טענה כנגד – קבע בג"צ שהקלון הוא נגזרת בין היתר של
טיב העבירה – מפנה ומצטטת. אנחנו כן חושבים בהקשר הקלון שחשוב לזכור, כשמדובר בנבחר ציבור
מתחייבת זהירות יתרה, מפנה לעשיימ 4123/95 אור נ' מדינת ישראל. הטענה שלנו שבנסיבות העניין
לא דבק קלון בעניינו של חבר הכנסת כץ.
מפנה לעניינו של ראש עיריית ראשון לציון דאז מאיר ניצן שהואשם בעבירה של הפרת אמונים ונקבע
שאין קלון במעשיו. גם בעניינו של חיים רמון, קביעה של בית משפט בדבר העדר קלון בין היתר כיוון
שהיה מדובר באירוע נקודתי ולא ברף העליון. גם בהקשר של קביעה בהקשר של העדר קלון ישנם
תקדימים משפטיים.
הנאשם: קודם כל כמו שהיה בפתיח, הודיתי באשמה. ברור לי שדבר כזה לא יכול לחזור בחיים.
הבנתי את הסדר. שמעתי את עורכת הדין שמתארת את המשפחה שלי, היא אמרה שיש לי 3 בנים,
שלושת קצינים בצהייל, אחד בכיר ב8200. אחד מדריך בבית ספר לקצינים, שאפו למצוינות. נבחרתי
לכנסת בשנת 99 ושמתי לעצמי מטרה שאני הולך לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים
החלשים והקשישים במדינת ישראל. מדברים פה על חוקים, ישנם עשרות חברי כנסת שגומרים
קדנציה ולא מצליחים לחוקק חוק אחד. לנושא שינויים בנושא רכישת דירות, החוק הזה אף לא הונח
וכלום. ב 2006 כשהליכוד חבר לשלטון היינו 12 חברי כנסת. קרא לי ביבי נתניהו ושאל אותי מה אני
רוצה, אני אמרתי לו שאני רוצה את וועדת העבודה והרווחה כי אני חייב לעבור שם ותעביר לי את
10
