מספר בקשה: 3, 4
בפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רנה הירש
המבקש
יחיאל ברזילי
ע”י ב”כ עוה”ד יוחי גבע
נגד
המשיבה
אסייתיקו זיו בע”מ
ע”י ב”כ עוה”ד לירן שקד
פסק דין לאישור בקשת הסתלקות מבקשה לאשר תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006
1. לפניי בקשה מוסכמת בנוגע למשיבה, להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006 (להלן בהתאמה: המשיבה, בקשת ההסתלקות, בקשת האישור ו- חוק תובענות ייצוגיות).
טענות הצדדים בתמצית
2. עניינה של בקשת האישור בטענת המבקש, כי המשיבה, אינה ממלאה אחר הוראות הדין המחייבות הנגשה לאנשים עם מוגבלות, מפני שהיא לא הנגישה את נתב השיחות שלה בכך שלא הסירה את מוסיקת הרקע מהנתב עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה. לטענת המבקש, המשיבה הפרה את הוראות תקנה 33 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע”ג-2013. בהתנהלותה הפרה המשיבה גם את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.
בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור הוגשה בקשת הסתלקות.
הסכמות הצדדים
3. הסדרה לעתיד – המשיבה התחייבה להנגיש את נתב השיחות שלה ולהסיר את מוסיקת הרקע מהנתב. בנוסף, התחייבה לרענן ולחדד את נהליה בכל הקשור להנגשת נתב השיחות לאנשים עם מוגבלויות בדגש על כבדי שמיעה, ובהלימה מלאה להוראות הדין. הוסכם בין הצדדים כי המבקש יסתלק מבקשת האישור נגד המשיבה, תוך דחיית תביעתו האישית נגד המשיבה.
אישור בקשת ההסתלקות
4. מצאתי כי בנסיבות העניין כמפורט לעיל, יש לקבל את בקשת ההסתלקות. זאת, לאחר שהמשיבה התחייבה להנגיש את נתב השיחות שלה בכך שהיא תסיר את מוסיקת הרקע מהנתב וכן התחייבה לרענן ולחדד את נהליה בכל הקשור להנגשת נתב השיחות לאנשים עם מוגבלויות.
לפיכך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לתת הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש”ע -2010 בדבר מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים, או להורות על פרסום הודעה על כך.
גמול שכר טרחה
5. הצדדים מבקשים לאשר תשלום מהמשיבה: גמול למבקש בסך 500 ₪ ותשלום שכר טרחה לב”כ המבקש בסך 6,500 ₪ בתוספת מע”מ. על פי המוסכם, תשלומים אלו ישולמו תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. לבקשה צורפו תצהירים לפיהם מלבד תשלום שכר הטרחה והגמול המבוקש במסגרת הסדר ההסתלקות לא תתקבל כל טובת הנאה בקשר עם ההליך או עם ההסתלקות בנוגע למשיבה בבקשה זו.
6. נתתי דעתי לקבוע בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות ולרבות תיקון 10 לחוק ולמכלול השיקולים לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין כפי שפורטו בע”א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע”מ נ’ סונול ישראל בע”מ (05.08.2018) (להלן: הלכת מרקיט), פסקה 29 לפסק דינה של כבוד השופטת ברון. לא מצאתי מקום לסטות באופן משמעותי מסכום הגמול למבקש עליו הסכימו הצדדים.
עם זאת, בנסיבות ההליך דנן, אני סבורה כי הסכום עליו הסכימו הצדדים כשכ”ט עו”ד אינו מידתי ואינו הולם את ההליך, את המאמץ והטרחה ואת הצורך לעודד הסדרה בכל מקרה של פגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ללא פנייה לבית המשפט.
אבאר את עמדתי.
7. התביעה והבקשה בהליך זה הוגשו על ידי מבקש שפנה מספר לא מבוטל של פעמים לבית משפט בבקשות דומות. אדגיש כי אין בכך משום ביקורת על התנהלותו של המבקש, שרשאי לעשות למען תיקון הפגיעה בזכויותיו הקבועות בדין, כאשר הוא נתקל בהפרה מסוג זה. עם זאת, מאחר וב”כ המבקש יכול להגיש בקשות דומות בכל תיק ותיק, בתיקון והתאמה של סעיפים בודדים למשיב או משיבה קונקרטיים, לא מדובר בעבודה המחייבת חיוב הצד שכנגד בשכ”ט עו”ד בסכום הנקוב בהודעת ההסתלקות. אזכיר כי במקרה דנן, לא הוגשה תשובה ולא נדרש מב”כ המבקש לנסח תגובה לתשובה.
בפתח הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הפנה ב”כ המבקש להליכים קודמים שבהם שאלות של עובדה או משפט דומות שהוגשו, כולן במהלך חודש אחד (מאי 2022). מדובר בבקשות דומות מאד, כולן הוגשו ע”י ב”כ המבקש וחלקן של המבקש בהליך דנן, ומכאן כי ניסוח והכנת הבקשה לאישור והתביעה לא חייבו השקעת זמן רבה במיוחד.
8. אין טענה לפיה המבקש פנה למשיבה, טרם פתיחת ההליך, והתריע בפניה על הפרת הוראות הדין והפגיעה בזכויותיו. במקרה כזה, היתה המשיבה מקבלת “הזדמנות” לתקן את הנדרש, והמבקש היה זכאי להוצאותיו, אם גמול ואם שכ”ט עו”ד, בגין הפנייה. אמנם, בהחלט ייתכן שאין עליו חובה לעשות כן (בעניין זה ישנה מחלוקת בפסיקה), אולם העדר הפניה אינו צריך ליצור לב”כ המבקש רווח בדמות שכ”ט העולה עשרות מונים על זה שיכול היה לקבל מהמשיבה אלמלא פנה לבית המשפט.
9. תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 (להלן: תקסד”א) קובעת את חובתם של בעלי הדין ובאי כוחם לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית. לטעמי, פניה מקדימה – גם אם אינה מחויבת על פי הדין – נדרשת לשם מילוי התנאי של תום לב בהליך משפטי והיתה מונעת עומס מיותר על בתי המשפט (שהיו נדרשים לבקשות מסוג זה רק במידה והצדדים לא היו מגיעים להסכמה בדבר הסכומים המגיעים למבקש עבור עריכת פנייה מסודרת, באמצעות עו”ד, שהיתה מביאה ל”אכיפה אזרחית” של הוראות הדין).
10. תקנה 4 לתקסד”א אוסרת על שימוש לרעה בהליכי משפט, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו. אני סבורה שלא ניתן להצדיק פתיחה בהליך משפטי ששוויו מוערך על ידי המבקש בסכום של 2,000,000 ₪, שמטרתו (המוצדקת) היא להביא לתיקון העוול ולמימוש הוראות הדין, ללא פנייה מקדימה וללא כל הגבלה על הסכומים הנפסקים כגמול ושכ”ט עו”ד. זאת, כאשר ניתן, במקרים רבים באמצעות פנייה מקדימה, להביא לאותה תוצאה ללא הגשת תביעה ובקשה.
בסיפא לפסקה 30 לפסק הדין בהלכת מרקיט הבהיר בית המשפט העליון כי “על פניו היעדר פנייה מוקדמת עשוי להוות שיקול רלוונטי במכלול השיקולים לפסיקת גמול ושכר טרחה – וזאת באותם מקרים שבהם ברור כי אילו נעשתה פנייה כאמור, ניתן היה לחסוך את ההליך כולו.” הוראה זו, לטעמי, נכונה בענייננו.
הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסכום בסדר גודל כזה, עשויה “להלך אימים” על משיב, שירגיש כי הוא נמצא בסיכון (שאינו מופרך מקום שקיימת הפרה של הוראות הדין) שיחויב לשלם סכומי כסף עצומים (לפעמים בסדרי גודל שיביאו לקריסה כלכלית) אם לצורך ייצוג משפטי בהליך ארוך וסבוך, ואם כפיצוי למבקש ולקבוצה כולה, בסיומו של ההליך. במצב זה, מסכים המשיב לשלם גמול ושכ”ט (לפי מידת “העקשנות” ויכולת המו”מ שלו או של בא-כוחו) בסכום שאין לו בהכרח קשר למידת ההשקעה או הטרחה שנגרמה.
לאחרונה, מצאתי כי הליכים דומים ביותר (ואפילו משיבים שונים באותו הליך, או בקשות כמעט זהות של אותו מבקש המיוצג על ידי אותו עורך-דין) המתנהלות בפניי, מסתיימים בפסיקת סכומים שונים מהותית זה מזה ללא כל הסבר או הצדקה, וללא הבדל במאמץ ובזמן שמושקע בניסוח והגשת הבקשה והתובענה (שהן כמעט זהות בכל המקרים, למצער כשהן מוגשות על ידי אותו עו”ד).
11. תקנה 5 לתקסד”א מחייבת את בית המשפט לערוך איזון אינטרסים על מנת לאפשר נגישות הציבור למערכת המשפט, קיום הליך צודק מהיר ויעיל תוך חיסכון במשאבי זמן ועלויות. העלייה “המטאורית” בכמות ההליכים הנפתחים לאישור תובענה ייצוגית בגין הפרות נטענות של הוראות הנגישות, תלויה לטעמי בקשר ישיר והדוק לעובדה שלא נשלחות התראות או פניות מקדימות טרם פתיחת ההליך (כמו גם לפטור מאגרה הקיים בסוג זה של הליכים), וגורמת לעומס בלתי מידתי על בית המשפט בכלל ועל המותב הדן בהליכים אלה בפרט.
כפי שנפסק בע”א 689/16 עבדאלקאדר נסאר נ’ עיר השעשועים בע”מ (07.05.2018): “על הערכאה הדיונית מוטל אפוא לעשות שימוש מושכל בכלי הגמול ושכר הטרחה, באופן שיקדם הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות ובה בעת ימנע מצב שבו ‘המרוץ לגמול ולשכר הטרחה ישטוף ויטביע את המטרה הציבורית’ (המשנה לנשיאה, שם). בהיבט זה, פסיקת גמול ושכר טרחה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך וטומנת בחובה השלכות רוחב הנוגעות לתחום הייצוגי כולו”.
12. ידוע לי כי מותבים רבים בבתי משפט שונים מאשרים את הסכמות הצדדים הנוגעות לסכומי הגמול ושכ”ט עו”ד גם בסכומים משמעותיים, בלא ביקורת את התערבות. כך גם אני נהגתי בעבר במספר מקרים. עם זאת, נחשפתי לאחרונה, בשל העלייה העצומה במספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המגיעות לטיפולי, לבקשות רבות להסתלקות מתוגמלת.
מצאתי כי מדובר בסכומי שכ”ט עו”ד הנעים בין 4,000 ₪ ל- 14,000 ₪ ואף מעבר לכך, בהליכים הנוגעים לעובדות וטענות משפטיות דומות (ולפעמים אף זהות, של אותם מבקשים ואותם באי-כח). עלול להיווצר הרושם כי המטרה העיקרית של ההליכים – אפילו אם לא הבלעדית – היא הגמול ושכ”ט עוה”ד המשולם במסגרת הודעת ההסתלקות.
הבקשה לאישור וההסכם בדבר הסתלקות מתוגמלת מניבים תועלת מסוימת לקבוצה כתוצאה מתיקון הליקוי ביישום הוראות הדין שהביאה להגשת הבקשה. עם זאת, וכפי שהובהר לעיל, תוצאה זהה עשויה להתקבל לאחר פנייה מקדימה ללא צורך בהליך משפטי. מכל מקום, אין בכך כדי להצדיק את סכומי הגמול – לעתים סכומים משמעותיים – המשולמים למבקשים ומעבר לכך, סכומי כסף גבוהים המועברים לעוה”ד המייצג את המבקש כשכ”ט עו”ד.
שיקולים אלה הובילו אותי למסקנה שלא ניתן לקבל התנהלות כזו כדבר שבשגרה, בהעדר טעמים המצדיקים פסיקת סכומים משמעותיים (כמו לדוגמא במקרים של ניהול ההליך, מחלוקת ממשית בשאלה של עובדה או משפט, התעלמות מפניה מקדימה וכיו”ב).
13. ניתן למצוא החלטות שונות, בבתי משפט שלום ומחוזיים, בהן מובהר כי יש לשקול הפחתת הגמול ו/או את שכ”ט עו”ד הנפסק במסגרת הודעת הסתלקות מתוגמלת כשלא קדמה להגשת התביעה פנייה מקדימה: ר’ למשל ת”צ (מחוזי מרכז-לוד) 36086-07-11 עו״ד אסף חרסט נ’ ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה) (19.09.2012) פסקה 28; ת”צ (מחוזי ת”א) 49026-07-22 דינה מלמד נ’ מחלבת משק דותן בע”מ (09.10.2022) פסקאות 12-15; ת”צ (מחוזי ת”א) 50119-06-21 יוחאי יחיא דוק נ’ שרותי בנזין וסיכה בישראל בע”מ (19.10.2022); ת”צ (מחוזי ת”א) 44858-06-22 רגינה ברזילי נ’ נווה התבלין בע”מ (03.11.2022) פסקה 7; ת”צ (מחוזי ת”א) 71602-10-21 שמעון אלבאז נ’ וואלט אנטרפריזס ישראל בע”מ (19.12.2022); ת”צ (מחוזי ת”א) 60678-09-22 דינה מלמד נ’ ג.חיון שיווק ואספקה בע”מ (15.05.2023); ת”צ (שלום ירושלים) 41221-02-23 אירינה רבינוביץ נ’ כורזין מלונאות ושירותים בע”מ (01.06.2023);
בהחלטות אחרות, נקבע כי בהעדר פניה מקדימה במקרים כדוגמת העילה שבבסיס ההליך דנן, אין לפסוק כל גמול או שכ”ט עו”ד במסגרת הודעת הסתלקות. כך למשל: ת”צ (מחוזי ת”א) 24597-10-22 חיים סרור נ’ אריאל רום השקעות בע”מ (08.12.2022); ת”צ (שלום ראשל”צ) 71589-03-23 יחיאל ברזילי נ’ סקייל קול בע”מ (11.06.2023); ת”צ (שלום ראשל”צ) 7890-05-23 רוית עוזרי חגי נ’ קניון רפאלי 2002 בע”מ (14.06.2023);
14. לנוכח כל המפורט לעיל, מצאתי לנכון להפחית את הגמול למבקש ואת שכר הטרחה לבא כוחו, מהסכומים המוסכמים כמפורט לעיל. אני מקווה כי החלטה זו, והחלטות דומות אחרות, יהוו עידוד למבקשים ותמריץ ליזום פנייה מקדימה להגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ובכך להביא לחיסכון בזמן שיפוטי, באפשרות לדון בהליכים ובקשות רבות אחרות הממתינות להכרעה, להתייעלות ולשמירה על האינטרס הציבור כולו, לרבות הציבור שתקנות הנגישות באות להגן עליו.
סוף דבר
15. אני מאשרת את בקשת ההסתלקות בהפחתת הסכומים המוסכמים כגמול ושכ”ט. אני מעמידה את הגמול למבקש על סך של 400 ₪ ואת שכ”ט עוה”ד על סך של 2,000 ₪.
אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית כנגד המשיבה ללא מינוי תובע ייצוגי חלופי וללא פרסום, ועל דחיית התביעה האישית של המבקש כנגד המשיבה.
ניתן היום, כ”א תמוז תשפ”ג, 10 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
