DOCPROPERTY DocDateEng * MERGEFORMAT 06 נובמבר 2023
כ"ב חשון תשפ"ד
תקציר פסק דין תפ"ח 51009-01-17
אב"ד סג"נ השופטת דיאנה סלע, השופט אבי לוי, השופט ערן קוטון
ביום 6.11.23 ניתן גזר דינו של הקטין בגין רצח בכוונה (בנסיבות מחמירות) של הקטינה המנוחה ויג'דאן אבו חמיד ז"ל. במסגרת הכרעת הדין, נקבע שהנאשם יצא מביתו שבכפר סמיע בבוקר ה – 20.12.16 כשבכיסו סכין מתקפלת בכוונה להיפגש עם המנוחה. המנוחה, שיצאה בגפה מבית הספר, הבחינה בדרכה לפארק (ובכיוון כללי לביתה) בדודה. השניים נפגשו בפועל בפארק, סמוך למדרגות שלידן נמצאה גופתה של המנוחה. השניים שוחחו ובסיום השיחה, שבמהלכה המנוחה עמדה ותיקה על גבה בעודה מגלה כוונה לעזוב את המקום, הנאשם דקר אותה במפתיע באמצעות הסכין המתקפלת 46 פעמים בחמת זעם; חלק מהדקירות הללו היו קטלניות. הנאשם נמלט מן הזירה תוך שהוא מותיר את המנוחה שרועה במקום.
בגזר הדין ציין בית המשפט שמעשה הרצח שביצע הנאשם "קשה הוא מנשוא. הוא המיט טרגדיה נוראית על המנוחה, על משפחתה ועל כל סובביה" וציין ש"הלב האנושי אינו יכול להתעלם מעומק העצב, הניבט מעיניהם של בני משפחת המנוחה עת נדון עניינו של רוצח ביתם".
בית המשפט ציין, כי בכל הנוגע לגזירת עונשם של קטינים, ובניגוד לנאשמים בגירים, הרי שהדגש בעניינם מופנה כלפי שיקולי השיקום. עם זאת, בשים לב לאופי העבירה החמורה שבוצעה, מצא בית המשפט להרשיע את הנאשם בעבירה שעניינה רצח בכוונה תחילה.
בית המשפט בחן טענות בדבר ליקוי פסיכיאטרי ממנו סובל הנאשם לפי הנטען אך הגיע למסקנה, כי הנאשם אינו סובל ממחלת נפש או מהפרעת אישיות מז'ורית כלשהי. בית המשפט ציין, כי איננו שולל את האפשרות כי אופיו של הנאשם נגוע בכישורים חברתיים נמוכים ובחשדנות יתרה. ייתכן ומסתבר בהחלט שהוא נתון בחרדה רבה, נוכח מצבו המשפטי ומגיב בעוצמה למתח השורר מסביבו.
בכל הנוגע למצבו הנפשי בעת ביצוע המעשים, קבע בית המשפט כי בוודאי שאין ראיה כלשהי המלמדת על פסיכו – פתולוגיה כלשהי באותה העת. מעשהו הרצחני יכול שייוחס להתקף זעם נרקיסיסטי, לאובדן עשתונות רגעי, להתפרצות אלימה בעלת אופי אימפולסיבי אך לא למחלת נפש או להפרעת אישיות מז'ורית.
בבואו לגזור עונשו של הנאשם ציין בית המשפט את הנימוקים הבאים: הנאשם לא תכנן מראש לרצוח את המנוחה, חלקו היחסי בביצוע העבירה הוא בלעדי. הנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא עצום ורב – לקיחת חייה של נערה צעירה, בהינף סכין חוזר ונשנה. הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, אינן ברורות עד תום; דומה כי אלו היו נעוצות בטיב יחסיו עם המנוחה ועל רקע אי הסכמה או אכזבה שנוצרה בין הנאשם למנוחה. יכולת להבין את משמעות מעשהו הייתה בהחלט קיימת אצלו חרף היותו קרוב לגיל הבגרות בעת ביצועה של העבירה. התנהגותו מייד לאחר הרצח והימלטותו מן המקום, כמו זו שבמסגרת חקירותיו לימדה, כי זה מבין היטב את משמעות מעשיו למרות היותו קטין הנאשם דקר את המנוחה 46 דקירות חלקן בצווארה ובבטנה, באזורים רגישים. צוין כי אילו היה הנאשם בגיר, ברי כי עונש מאסר עולם ועונש זה בלבד היה מוטל בהינתן מעשה דומה לזה שביצע הנאשם – רצח בנסיבות מחמירות. בהיותו קטין, אין חובה בחוק להטיל עונש מאסר עולם;
צוינו השיקולים הבאים בהיבט נסיבותיו האישיות: עונש מאסר ממושך יפגע בנאשם נוכח גילו הצעיר; משפחתו תיפגע מכך. הנאשם מעולם לא נטל אחריות למעשה. שיתוף פעולתו עם רשויות החוק היה מוגבל ביותר. הנאשם עשה ככל שלאל ידו על מנת לחמוק מאימת הדין, על אף הודאתו הראשונית. עברו הפלילי של הנאשם נקי. לא היה בידי שירות המבחן לנוער לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. הנאשם השתלב בלימודים בגדרי בית המעצר והתנהגותו שם היא חיובית בית המשפט התחשב בעובדה שהנאשם סבל וסובל לאורך שנים ממצוקה וחרדה רבה, המועצמות נוכח אופיו ואישיותו המיוחדים.
בית המשפט ציין, שיישום מקבילית השיקולים על עניינו של הנאשם איננה פשוטה – מעשה העבירה שביצע הוא חמור ביותר, מהחמורים שניתן לבצע – רצח אכזרי של נערה צעירה בלא כל התגרות מצדה, כשגבה מופנה אליו ובשורה ארוכה של דקירות, אשר היוו התאכזרות ואלימות קשה לשמה. ה"אופי העברייני" של מעשיו, כמו גם הנזק שהללו גרמו הם ברמה הגבוהה ביותר. הנאשם ביצע את המעשה בעודו קרוב מאוד לגיל הבגירות. הנזק שגרם למנוחה עצמה, ולבני משפחתה לא יתואר במילים. כמעט שבע שנים חלפו מאז שבוצע המעשה הנורא. הנאשם לא נטל מעולם אחריות על המעשה; בכך, הוא אף מגדיל את סבלם של הוריה, אחיה ושאר קרוביה של המנוחה, סבל שהוא מלכתחילה כבד מנשוא. התנכרותו למעשיו מהווה פגיעה נוספת במשפחתה השכולה. התנהלות שכזו מלמדת לא על רצון להשתקם אלא על ניסיון להתחמק מאחריות. נמצא, כי למרות ששיקול השיקום הוא מרכזי עיקרי ובעל משקל רב עת באים לענוש קטין, במקרה מיוחד זה אין הוא יכול לתפוס את מרכז הזירה; הוא חשוב, אך יש חשובים הימנו.
לבסוף נגזרו לנאשם 27 שנות מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצויים להורי המנוחה בסכום כולל של 258,000 ₪.
בית המשפט חתם גזר הדין בדברים בנימה אישית לסיום:
"תם ולא נשלם. שנים ארוכות מלווים הוריה של המנוחה את משפטו של הנאשם, רוצח בתם האהובה. שנים ארוכות מלווים אנו אותם, במבט חטוף, באמירה קצרה, בניסיון להפגין את השתתפותנו האמתית בצערם הבלתי נתפס. היום, משמלאכתנו תמה, מוצאים אנו לעצמנו חובה לומר את הדבר בפה מלא: הורים יקרים, איש אינו יכול להבין את הסבל הנורא שהוא מנת חלקכם יום – יום ושעה – שעה. מי שאינו עומד במקומכם לא יכול ולו להתחיל ולהפנים את החלל הנורא שנקרע בלבבכם באותו יום מר ונמהר, שבו נתבשרתם שאיבדתם את בתכם – יקירתכם. היה זה מוות חסר טעם; חסר הגיון; חסר אנושיות.
אכן, רגע אחד של אובדן עשתונות הביא לאינסוף רגעים של יגון ושל כאב בלתי נתפס. מי ייתן ותזכו לנחמה ולו נחמה פורתא בבנכם, וג'דאן, אשר זה מקרוב מלאו לו ארבע שנים, ומי ייתן ולא תדעו עוד צער ודאבה. מי ייתן ועם סיום ההליך המשפטי תוכלו, בסיוע בני משפחותיכם, להביט קדימה, להשתלב בהליכי טיפול, ולמצוא בעתיד גם נקודות ושביבי אור".
*** התקציר אינו בא להחליף את פסק-הדין, הנוסח המחייב הוא זה של פסק-הדין המלא ***
