בית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב –יפו
עמ”נ 42670-03-22 Anna Nechyporenko; עמ”נ 32301-10-22 אלכסנדר פריביטקוב ורע”מ 13592-02-23 Halyna Mykhakiv ו-Yurii Voitovych, כולם נ’ רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
תאריך מתן פסק דין: כ”ח בשבט תשפ”ד (7.2.2024)
השופטת : מיכל אגמון-גונן
תקציר: זכויות אזרחי אוקראינה השוהים תחת הגנה זמנית מפני הרחקה, בשל המלחמה באוקראינה
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ד”ר מיכל אגמון גונן), נתן היום החלטה המחייבת את רשות האוכלוסין וההגירה לתת לכל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת הגנה זמנית מפני הרחקה בשל המלחמה באוקראינה, אשרת 2(א)(5), אשרה הניתנת למבקשי מקלט ומקנה להם זכויות בריאות, חינוך ורווחה.
השופטת פתחה כך את פסק דינה:
“באוקראינה משתוללת מלחמה מזה כשנתיים. אזרחי אוקראינה השוהים בישראל זכו להגנה קבוצתית זמנית, המונעת החזרתם לאוקראינה. מדובר בתקופה לא מבוטלת, בה אנשים חיים ונזקקים למקור פרנסה, לחינוך לילדיהם, לסיוע רשויות הרווחה במקרים מסוימים וכן לטיפולים רפואיים במידת הצורך.
על אף מצבם הלא פשוט, שמי כמונו היום, כשמלחמה מתחוללת גם בארצנו שלנו, להבין זאת, עניינם של אזרחי אוקראינה שנמלטו לישראל מאימת המלחמה, ואלו ששהו בה ערב המלחמה נוהל בעצלתיים, אולי מתוך תקווה כי המלחמה תסתיים במהירות והם ישובו לארצם. כך, תחילה נאסרה כניסתם לישראל בעקבות המלחמה ונדרשו החלטות שיפוטיות כדי לאפשר זאת. לאחר מכן נדרשו שוב לפנות לערכאות, כדי להסדיר את הטיפול בהם בהגיעם בשערי ישראל, לרבות זכותם לייצוג משפטי, והבהרת זכויותיהם. הליכים נוספים נדרשו כדי לאפשר להם לעבוד, ורק לאחר מכן שונתה מדיניות משרד הפנים בעניין זה. גם עניין זכויות הבריאות והרווחה הצריך פנייה לערכאות, וההליכים שלפניי נדרשו כדי לקבל את הזכויות הנדרשות להם לשם קיום מינימלי בכבוד.”
השופטת אגמון גונן הבהירה בפסק דינה כי במהלך שנתיים הרשות התחייבה לגבש מדיניות בכל הנוגע לזכויותיהם של אזרחי אוקראינה אך לא עשתה כן:” היינו, על אף העיכובים, האיחורים, והתגובות שלא בהתאם להחלטותי, נתתי לממשלה הזדמנות נוספת לגבש מדיניות סדורה ולהעניק במסגרתה לאזרחי אוקראינה השוהים תחת ההגנה הזמנית את הזכויות, להן היא מחויבת מכוח אמנת הפליטים.” והוסיפה:
“בהודעת הרשות כי הערעורים התייתרו כיון שניתנה למבקשים בכל ההליכים אשרת 2(א)(5), יש משום זלזול בוטה שלא לומר הפרה בוטה של החלטות בית המשפט. התנהלות הרשות בהודעותיה השונות בניגוד להחלטותיי, ובמיוחד בהודעתה המסכמת האחרונה שהוגשה לאחר בקשות רבות לארכות, שנומקו בהתייעצויות ובצורך לקבל אישור לטיוטת הסיכומים ה”כמעט מוכנה” של עמדת המדינה שגובשה בשאלות המורכבות והרוחביות, אשר תחת הגשתם הודיעה על קבלת החלטה עדכנית נקודתית בשלושת המקרים שלפניי, וזאת, כך נדמה, כדי לייתר את הצורך ליתן מענה עקרוני למצוקתם של כלל אזרחי אוקראינה השוהים בעת הזו בישראל, וזאת בניגוד גמור להתחייבויותיה המפורשות כפי שפורט לעיל, ותוך פגיעה אנושה בעיקרון השוויון.
השופטת נימקה את החלטתה, הן בחובות המדינה לפי אמנת הפליטים, הן בחובותיה למתן זכויות לקיום מינימלי בכבוד, הן מכוח הדין הבינלאומי, הן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.”
השופטת אגמון גונן עמדה על כך שמדינת ישראל מחויבת ליתן לחוסים תחת הגנה קבוצתית זמנית זכויות שיאפשרו קיום מינימלי בכבוד, לאחר שעמדה על משמעות ההגנה הזמנית:
“לצד אמנת הפליטים, יש להקנות למי שנמצאים בישראל, ואינם יכולים לשוב לארצם, בין אם הגישו בקשת מקלט, בין אם לאו, זכויות קיום בסיסיות, מכוח האמנה האוניברסלית לזכויות אדם, וכן מכוח הפסיקה שפירשה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמחייב תנאי קיום מינימליים. הזכויות שהוכרו על פי גישה זו הן אלו שנועדו להגן על חייו, גופו, כבודו, קניינו, חירותו האישית חופש התנועה שלו לצאת מישראל ופרטיותו. כב’ הנשיאה מרים נאור קבעה זאת מפורשות גם לגבי מי שנכנסו או שוהים בישראל שלא כדין: “זכויות אדם בסיסיות אינן נשללות מאדם, אף שנכנס למדינה שלא כדין” (בג”ץ 8665/14 טשומה נגה דסטה נ’ הכנסת (נבו, 11.8.15, פס’ 74 לפסק דינה). יודגש, לפי כלל הגישות ולו המינימליות והמצמצמות, קיום אנושי מינימלי בכבוד הוא זכות אדם בסיסית שיש ליתן למי שנמצאים בישראל מכורח המציאות הקשה באוקראינה. על כן, לא יכולה להיות מחלוקת, והרשות לא חלקה על כך, כי יש להעניק לכל מי שנמצא במעמד של מבקש מקלט, כמו גם מי שנמצא תחת הגנה קבוצתית זמנית, את הזכות לקיום מינימלי בכבוד כאמור לעיל. אשרת שהיה לפי סעיף 2(א)(5), מקנה למחזיקים בה זכויות אלו (וכן בעקיפין את הזכות לעבוד).”
השופטת דחתה את טענת הרשות לפיה זכאים אזרחי אוקראינה לכל הזכויות שמקנה אשרת 2(א)(5) והדגישה כי המדינה לא הבהירה, במהלך שנתיים, באילו זכויות מדובר ואיך ניתן לממשן:
בחלוף קרוב לשנתיים מפתיחת ההליכים, ומעל שנה מאז הובאו הדברים לפני הממשלה החדשה והפועלים מטעמה, עדיין לא ברור כיצד יוכלו אזרחי אוקראינה לקבל את הזכויות המגיעות להם, לו הממשלה הייתה מספקת לאזרחי אוקראינה מסלול ברור למיצוי זכויותיהם אלו, ייתכן שהיה ניתן להסתפק בכך. אולם, משהממשלה לא הבהירה לאותם אזרחי אוקראינה באיזה אפיקים הם יכולים לממש את זכויותיהם, ולאור העובדה שבהעדר אשרה פורמלית המקנה זכויות, נתקלים אזרחי אוקראינה בקשיים יומיומיים במיצוי זכויותיהם, לא ניתן עוד להשאירם באותו “לימבו משפטי”. אשרת 2(א)(5), הניתנת מאז ומתמיד למבקשי מקלט, מתאימה יותר מכל למצבם, ומוכרת על ידי הרשויות. ומה פשוט יותר, מאשר להעניק להם אשרת 2(א)(5), המבטיחה את הזכויות המגיעות להם בעודם שוהים תחת ההגנה הזמנית.
גם ארצנו שלנו מצויה במלחמה בימים אלו. ימי המלחמה מערימים קשיים נוספים על מימוש זכויות לאור המחסור בכוח אדם, והעובדה שידי רשויות החינוך, הבריאות והרווחה מלאות עבודה בטיפול בנפגעים ובמפונים. …. יש לשמור בימים אלו גם על זכויות של קיום מינימלי בכבוד, זכויות המגיעות לכל בני האנוש, לרבות דרך קלה למצותן, גם של אלו שנמלטו לכאן ממלחמה אחרת המתחוללת בארצם שלהם. על כן בשלה העת לקבוע כי כל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת ההגנה הזמנית יקבלו אשרת 2(א)(5), הכוללת היתר עבודה, שתעמוד בתוקפה, כל עוד ההגנה הזמנית עומדת בתוקף.
השופטת אגמון גונן הורתה לרשות ליתן לכלל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת ההגנה הזמנית אשרת 2(א)(5) בתוך כחודש, ולפרסם זאת באתר הרשות. כן חייבה את הרשות בהוצאות.
