לפני
כב' השופטת הבכירה רבקה מקייס
מבקשת
ר'
נגד
משיבה
א'
החלטה
(עותק מותר בפרסום)
ההליך שלפניי הינו הליך במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה שבמסגרתו עתרה המבקשת להרחיק את המשיבה – אשתו של אבי ילדיה – מהקטינים בשל טענות לאלימות של המשיבה כלפי הקטינים.
רקע כללי
המבקשת ואבי הקטינים היו נשואים כשמונה שנים והתגרשו לפני כארבע שנים. מנישואיהם נולדו שני הקטינים כיום בני 11 ו- 7 שנים.
ההורים חולקים אחריות הורית משותפת, והקטינים חולקים את זמנם בשני הבתים.
האם נמצאת בזוגיות שנייה והאב נישא לבת זוגו ויש להם ילדה משותפת שהיא כיום כבת שנה.
המבקשת הגישה בקשה לצו הגנה כנגד המשיבה – רעייתו של האב בטענה כי פעלה באלימות כלפי הקטינים ועתרה להרחיק את המשיבה מילדיה.
ההליכים בבית המשפט
הבקשה הוגשה ביום 27.5.24, ובדיון במעמד צד אחד, לאחר שמיעת טענות המבקשת ניתנה החלטתי האוסרת על המשיבה כל קשר עם שני הקטינים, כאשר הקטינים יהיו בקשר עם אביהם אך כל זאת כאשר מחובתו לדאוג לקיום הצו האוסר על קשר בין הקטינים לבין בת זוגו.
ביום 2.6.24 התקיים דיון נוסף שבמסגרתו התחייב האב לדאוג לקיום הצו שניתן, ונקבע מועד נוסף לחקירת הצדדים.
המשיבה הגישה תצהיר תגובה לבית המשפט והכחישה כל טענה שהועלתה כנגדה על ידי המבקשת לרבות נקיטת אלימות כלשהי כלפי ילדיהם הקטינים של המבקשת ובן זוגה.
המשיבה טענה לשיהוי בהגשת הבקשה לצו הגנה, הפנתה לחלוקת האחריות ההורית המשותפת מאז גירושי הצדדים לפני כארבע שנים כאשר המשיבה ואבי הקטינים מצויים בקשר זוגי במהלך כל התקופה.
הדיונים בבקשה
בקשתה של ב"כ המבקשת לקבלת ראיות חסויות מפני הצד שכנגד נדחתה, ובהסכמת הצדדים מונתה אפוטרופוס לדין לקטינים אשר הגישה הן עמדה גלויה והן עמדה חסויה.
הצדדים התבקשו להגיב לעמדה הגלויה ובית המשפט עיין גם בעמדה החסויה שהוגשה.
דיון
האפוטרופוס לדין ציינה כי הילדים אוהבים את שני ההורים, וכי שני ההורים אוהבים מאד את ילדיהם.
בשיחה עם האם תיארה האם כי פנתה לבית המשפט לאור דברים שסיפרו הילדים לגבי התנהלותה של המשיבה כשהם נמצאים בבית אביהם וכי נראה כי לאחר הולדת בתם של האב ובת זוגו חלה הסלמה ביחס של המשיבה לקטינים.
בשיחה עם המשיבה טענה המשיבה כי תמיד הייתה תחת הרושם כי הילדים מרגישים שהם ב"בית" בביתה, הוריה שהגיעו מחו"ל התייחסו לקטינים כאל נכדיהם, אך בפועל אין לה אחריות כלפיהם.
הוסיפה האפוטרופוס לדין מדברי המשיבה כך:
"3. א' אמרה שתמיד עשתה כל שביכולתה למען הילדים אבל אין לה חוזה כלפיהם, היא לא מחויבת כלפיהם, ולכן אין לה אחריות כלפיהם.
"3. א' אמרה שהילדים צריכים להבין שהם – היא והאב – המבוגרים בבית ויש חוקים".
לבסוף, ציינה האפוטרופוס לדין כי השיחה התקיימה בשפה האנגלית, מאחר שהעברית שבפיה אינה טובה דיה וצוין כי עם הבן הגדול _____ היא מדברת באנגלית ועם הבן הקטן ______ בשפה העברית.
לאחר פירוט נסיבות חייהם של הקטינים פירטה האפוטרופוס לדין את המלצותיה על מנת לשמור על טובת הקטינים:
טיפול דיאדי בין האב לבין הקטינים
הדרכה הורית הן להורים והן למשיבה
עד להחלטה אחרת, כאשר הקטינים באחריות האב – האב לא ישאיר אותם לבד עם המשיבה.
המבקשת הגישה את תגובתה כי היא מקבלת את מלוא המלצות האפוטרופוס לדין.
האב מצדו ציין בתגובתו כי נראה שמטרת המבקשת היא להפריד בין האב לבין בת-זוגו וכי הוא דוחה את עמדת האפוטרופוס לדין שלפיה המשיבה היא הגורם הדומיננטי בביתו.
לגבי ההמלצה להשתתפות בהדרכה הורית צוין כך:
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני רואה לנכון לאמץ את מלוא ההמלצות – לרבות ההמלצה כי חובה גם על המשיבה להשתתף בהדרכה הורית.
כידוע סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כך:
68.(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא (הדגשה שלי – ר"מ), לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לַדין, ואם בדרך אחרת;
אני דוחה את הטענה כי אין בסיס משפטי להמלצה לחייב את המשיבה להשתתף בהדרכה הורית. המשיבה היא בת זוגו של האב, לטענתה הייתה חלק בלתי נפרד מחיי הקטינים השוהים בביתה מחצית מזמנם, בית שהוא גם בית האב.
אדם המחליט לקיים זוגיות עם מי שהוא הורה לקטינים – לוקח על עצמו התחייבויות הכוללות גם את הצורך לפעול לטובת קטינים אלה – גם אם אינו ההורה, ובית המשפט רשאי – ולעיתים גם חייב – לתת הוראות לאותו אדם כאשר הדבר דרוש לטובתם של אותם קטינים.
הדבר הוא מקל וחומר במסגרת חובותיו של אותו בן זוג אשר מחויב לעיתים אפילו במזונות אותם קטנים.
סיכום
האב יפנה לאלתר לקבלת טיפול דיאדי עם הקטינים במסגרת שירותי הרווחה במקום מגוריו.
מהדיווחים שצורפו על ידי האפוטרופוס לדין עולה בבירור הצורך של המשיבה בקבלת הדרכה הורית על מנת לשפר את התקשורת עם ילדי הצדדים, ובעיקר עם הקטין בן ה- 6, כאשר עמו – נוסף על הקשיים הרגילים – קיים גם מחסום השפה מאחר שהמשיבה אינה דוברת עברית טובה דיה והקטין אינו דובר את השפה האנגלית.
כמו-כן, אני מקבלת את המלצת האפוטרופוס לדין שלפיה יש מקום כי עד לדיווח מאת גורמי הטיפול – בזמני השהות של הקטינים בבית אביהם יהיה הוא נוכח במהלך כל הביקור.
לפיכך, אני מורה כי הצדדים ידווחו לבית המשפט על ההתקדמות בהדרכה ההורית והטיפול הדיאדי בתוך 60 יום מהיום.
לאחר קבלת דיווח כאמור – ישקול בית המשפט אם ניתן לסיים את ההליך.
ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ד, 03 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
