ביהמ"ש לענייני משפחה אילת, סגן הנשיא מרדכי (מוטי) לוי: החלטות בעניין שאלת מגורי הקטינים ומינוי אפוטרופוס לדין עבורם (י"ס 12269-10-22)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה באילת

י"ס 12269-10-22 ס.נ' ק. ג.

בפני

כב' סגן הנשיא, השופט מרדכי (מוטי) לוי

מבקש

מ.ס.

מיוצג ע"י עו"ד שירן שושני

נגד

משיבה

נ.ק.ג.

מיוצגת ע"י עו"ד אוריה חנן

החלטה

1. לפני בקשה לצו מניעה זמני במסגרתה עתר המבקש למנוע מהמשיבה לעבור להתגורר בדירה השייכת לצדדים והמצויה ב- XXX באילת (להלן-הדירה).

2. בבקשתו טען המבקש שהצדדים רכשו את הדירה במסגרת מחיר למשתכן ובחודש 08/2021 קיבלו את המפתח לדירה. בשל אופי הרכישה הצדדים יוכלו למכור הדירה לצד ג' רק בעוד כשנה.

חרף קבלת המפתח לא עברו הצדדים לדירה "…לאור יחסיהם העכורים והמעבר התעכב לאור ניסיונות נואשים לשלום בית. מאז עומד הנכס ריק מכל חפץ".

לעת הגשת הבקשה במסגרת התיק שבכותרת, תיק י"ס, מתגוררים הצדדים עם 3 ילדיהם בבית הוריו של המבקש.

לטענתו המשיבה הודיעה שבדעתה לעזוב את המגורים בבית הוריו ולעבור ולהתגורר בדירה. כך, עדכנה את בתם הבכורה בדבר המעבר לדירה ואליהם יצטרף בן זוגה החדש של המשיבה.

בשל מערכת היחסים ביניהם המשיבה ידעה ויודעת מזה מספר חודשים שאין בכוונתו לעבור להתגורר עמה לדירה ושבדעתו לסיים את המערכת הזוגית ביניהם.

בבקשתו של האב פרטים נוספים הקשורים בסכסוך הבינאישי ביניהם, איכויות ההוריות וכיוצא בכך אך לא מצאתי להביאם כאן.

במסגרת נימוקיו טען המבקש שלדירה עשוי להיגרם נזק הן בשל אופייה והתנהלותה של המשיבה ושובבותם של הקטינים מצד אחד ומצד שני, נזק שייגרם לקטינים מהמעבר: בשל אופי הרכישה את הדירה ניתן יהיה למכור בעוד כשנה ובדעתו להגיש תביעה לפירוק שיתוף ומעברם של הילדים פעם נוספת בעוד תקופה קצרה יחסית תוסיף לחוסר היציבות בחייהם הגדולה ממילא שכן הם "…מכירים מערכת יחסים עכורה ובלתי יציבה בין ההורים, בוודאי אינם צריכים חוסר יציבות נוסף בחייהם."

3. ביום 9/10/22 החליטה כבוד השופטת כרמית חדד בהיותה כוננית שאין מקום למתן הצו במעמד צד אחד והורתה על תגובת המשיבה.

4. המשיבה כמו המבקש עמדה בתגובתה על מערכת היחסים עם המבקש, חמה וחמותה במחיצתם היא מתגוררת בנכס השייך להם, טענותיה כלפי המבקש כאב, וגם בהקשרה יובאו רק דברים שיש בהם כדי לדון במהות הבקשה.

בראשית התייחסותה לצו המבוקש הדגישה המשיבה את "זכויותיה הקנייניות". עוד טענה וצירפה תמונות שחלק מהמיטלטלין ארוזים בארגזים ומצויים בדירה ולכן אין ממש בטענה שהדירה עומדת ריקה.

אין בטענה על רצון לפירוק שיתוף כדי למנוע ממנה לעבור ולהתגורר בדירה עד להחלטה בדבר פירוק השיתוף. כך, דחתה את הטענה לנזקים אפשריים בדירה.

הדירה אינה מרוחקת ממקום מגורי הורי האב ועל כן הקטינים ימשיכו באותן מסגרות ולא ייגרם להם כל נזק נהפוך הוא "המעבר לנכס יביא עמו הטבה משמעותית באיכות חייהם של הקטינים …מדובר בנכס גדול משמעותית מן יחידת הדיור בה מתגוררים כיום הקטינים."

המשיבה הדגישה את ההתנכלויות, לכאורה, מצד חמותה, הסתה של הקטינים כלפיה, דברים קשים של המבקש על המשיבה כשאלו מופנים לאוזניי הקטינים, איום של המבקש "…כי 'ידאג לקחת ממנה את הילדים ושהיא לא תרים את ראשה מעל המים' ועוד אמירות רבות נוספות"

ככל שתידרש לעזוב את הדירה בעקבות תביעת המבקש "…יהא זה ממילא תוך בחינת סביבת מגורים אלטרנטיבית בעבור הקטינים בשיתוף פעולה עם המבקש"

המעבר יעניק לאם ולקטינים סביבת מגורים ניטרלית ומיטיבה.

"אם כן ברור כי טענות המבקש הנוגעת לטובת הילדים הינן סותרות את טובתם בפועל וצויינו בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים כאשר כל מטרתן הן להזיק בפועל לאם תוך מימוש איומיו ופגיעה משמעותית בזכויותיה הקנייניות"

5. בדיון שהתקיים לפני ביום 10/11/22 שבה באת כוחה של המשיבה והדגישה את זכות המשיבה לעבור להתגורר בדירה "…מדובר כאן באישה, יש לה זכויות קנייניות בדירה שלה, היא מעוניינת לממש את זכויותיה כדי לאפשר לקטינים לגור… (כך במקור) בנוגע לקטינים אין לנו שום בעיה להגיע להסדר, תיכנס עו"ס ותבחן את הדברים…"

זה המקום להדגיש שבעת הדיון בצו המניעה עלתה מן הסתם גם שאלת הסדרי שהייה של הקטינים עם כל אחד מההורים או אז נטען על ידי באת כוחה של האם שלא יהא זה נכון לאפשר לינת הקטינים עם אביהם שכן זו "…לא תהייה מיטיבה…מרשתי מסכימה שהם יהיו שם ללא לינה פעמיים בשבוע" וטענה כלפי האב ש"בפועל הוא לא נוכח בחיים שלהם…מרשתי סבורה שלינה תוכל להתקיים אחרי המלצת עו"ס שבאמת תבחן את הדברים".

לאחר ששמעתי הצדדים וניסיתי להביאם לכדי הסכמות יצאו אלו לנסות ולהגיע להסכמות ולאחר ההפסקה טענה באת כוחה של המשיבה

"בנוגע להצעה לעניין צו המניעה, מרשתי מתנגדת ומבקשת לממן את זכויותיה.

בפועל הצדדים היו באמצע מעבר מגורים.

לא הוצגו הבטוחות הנדרשות בנוגע לצו, הוא התבקש להציג התחייבות עצמית ולא הציג.

מרשתי סבורה שמדובר בדירה שיכולה לשמש ולהטיב עם הילדים, סביבת חיים מתאימה. אנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, יכול להיות שמשכנתא כן תאושר לה.

באשר לילדים, למרשתי יש קושי עם לינה באמצע שבוע. "

מכאן הצורך בהחלטה.

6. תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות במשפחה תשע"ו-2016 מגדירות את הסעדים הדחופים אותם ניתן להגיש במסגרת תיק י"ס.

לכאורה, די היה בכך להימנע מדיון בבקשה אולם הבקשה נופלת לגדרה של תקנה 10 לתקנות אלו ומכאן הדיון בבקשה.

לאחר ששמעתי את הצדדים קראתי את הבקשה והתגובה וכאמור, התקיים דיון בעניין נחה דעתי שיש להורות על קבלתו של צו המניעה הן במובן הפרוצדורלי מהותי והן מהטעמים אותם העלתה האם.

מהפן הפרוצדורלי מהותי מטרתו של ההליך הוא שימור המצב הקיים וזו מטרת צו המניעה ותוצאתו.

לכאורה, ניתן היה לסטות ממצב זה לו היה הדבר משרת את טובת הקטינים וכך גם נטען אגב ארחא על ידי המשיבה.

מבלי לגרוע באמור, זה המקום לעצור, לשוב ולהדגיש שהאם והקטינים מתגוררים ביחידת דיור המצויה בחצרים של הורי המבקש. לעת הזו, כאשר הצדדים בעיצומו של משבר הגירושין ברור שמצב זה אינו בריא, לשון המעטה, וליבי אינו גס בכך, למשיבה תהא הזכות לבקש להתגורר במקום אחר, אך לא במסגרת זו זולת לו קיים נזק פוטנציאלי ממשי לבריאותם הנפשית של קטינים כבר עתה לו ימשיכו ויתגוררו במקום מגוריהם. נזק כזה לא נטען מפורשות על ידי המשיבה ולא הוכח לפני ברמת הוכחה המחייבת הרחקתם של הילדים ממקום מגוריהם חרף מטרתו של ההליך כאמור – שימור המצב הקיים.

נהפוך הוא. המשיבה לא העלתה את מצבם של הילדים כטיעון ראשון במעלה לצורך ניתוקם מביתם ומעבר לדירה, היא לא יזמה הליך כלשהו היוצר את הדחיפות האמורה, לכאורה, לא ביקשה לקצר את תקופת ההליכים, לחרוג מההסדרים ולבקש לעזוב את המגורים בשל הנזק הליכאורי לילדים.

המשיבה הדגישה את זכותה הקניינית בדירה וטענה שכתוצאה מכך יצאו נשכרים גם הקטינים.

לאשורו של דבר רצונה של האם אינה מיטיבה עם הקטינים שכן הדירה האמורה לא ניתנת למכירה לצד ג' עד שנה הבאה אולם אז יידרשו הצדדים למכור הדירה ושוב יאלצו הקטינים לעבור לדירה אחרת. עצם השהייה באותה מסגרת חינוכית אין בה כשלעצמה די והיא חסרה את הנינוחות, השלווה והביטחון הנדרשים לקטינים שעה שספינת היחסים של הוריהם מתנדנדת במים סוערים.

כך, גם בהיבט הפיננסי שהוצג בדיון אין כל הגיון בעמידת האם על "זכותה הקניינית" לעבור להתגורר בדירה. האם מלינה על מצב כלכלי קשה (גם בהגשת בקשות לבית המשפט ראו פנייתה לכבוד הרשמת בעניין ערבויות).

על פי הנתונים שהוצגו לי מעברה של האם לדירה ירע את מצבה הכלכלי עוד יותר, כמו גם את מצבו של התא המשפחתי כולו, בהשוואה לפעולה חלופית: השכרת הדירה לצד ג' תשלום המשכנתא החודשית וחלוקת יתרת התמורה בינה לבין המבקש. בדרכה של המשיבה ייצאו הילדים נפסדים. כאמור, אין באמור כדי למנוע מהמשיבה לעתור בעתיד לעבור להתגורר עם הילדים במנותק מהורי המבקש ובכתובת אחרת כנהוג במצבים שכאלו.

7. לאור האמור לעיל ניתן בזאת צו מניעה שיעמוד בתוקפו עד החלטה אחרת המונע מהמשיבה לעבור להתגורר בדירה.

8. חרף התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לחייב המשיבה בהוצאות.

9. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.

10. תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור הבקשה.

ניתנה היום, ל' חשוון תשפ"ג, 24 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

error: תוכן זה מוגן !!