תלה"מ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין הקטינים:
מבקש:
משיבה:
הרקע:
.1
.2
.3
.4
שריאל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
פסיקת מזונות זמניים, עבור 3 קטינים שאחד מהם בעל צרכים מיוחדים וזכאי לקצבת ילד נכה.
.5
1. ש' ב' א'
2. א' א' ס' ב' א'
3. י' ב' א'
א' ב' א'
ע"י ב"כ עוה"ד איילת לוי
נגד
א' א' ב' א'
ע"י ב"כ עוה"ד עמרן מתיא
החלטה
הצדדים יהודים, נישאו כדמוייי ביום 1.7.14 והתגרשו במהלך שנת 2016.
מנישואי הצדדים נולדו שלושה ילדים משותפים: י' יליד 7.12.2011, אי יליד 27.10.2009 ושי
ילידת 30.12.2007.
הקטין י' בעל צרכים מיוחדים בשל עיכוב התפתחותי, אפילפסיה, ADHD ומצוי על הרצף
האוטיסטי הקטין י' מוכר כנכה בשיעור 100% נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי ומשולמת
עבורו קצבת ילד נכה, סך 2,600 ₪ לחודש.
האב הגיש תביעה לפסיקת מזונות הקטינים – מהאם.
הצדדים סכסוך בעצימות גבוהה מאוד והם ניהלו הליכים רבים. בין היתר הוגשו מטעם שני
הצדדים תובענות מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מכוח חוק מניעת
הטרדה מאיימת התשס"ב-2001, תביעת מזונות ומדור מטעם האם, תביעת משמורת מטעם
האם, תביעה לצו מניעה קבוע, תביעה לאיזון משאבים, תביעה לדמי שימוש ראויים, תביעה
לפירוק שיתוף בדירת הצדדים וגם תביעה למינוי האב כאפוטרופוס בלעדי לגוף ורכוש עבור
הקטינים ועוד. כל ההליכים כיום הסתיימו.
שריאל
תלה"מ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
במסגרת ההליכים הנייל שהסתיימו, נקבע ביום 20.4.2016 בהליך 36263-08-15 כי משמורת
הקטינים תהא בידי האב ויתקיימו מפגשים בין האם ובין הקטינים לפי המלצת תסקיר מרום
13.4.16 המפנה לעדכון מיום 5.4.16 ועל פי הנחיות עוייס לסדרי דין כפי שיינתנו מעת לעת.
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
7. מינואר 2017 לערך, האם העתיקה את מקום מגוריה לצ' ומתקיים בינה ובין הקטינים בעיקר
קשר טלפוני. על פי תסקיר שניתן בהליך אייפ 61011-04-21 מיום 9.6.2021 לאם קשר טלפוני
יומיומי עם הקטינה ש', לעיתים עם הקטין אי ועם הקטין י' בעת היותו בבית הספר בסיוע
המטפלת הרגשית. במסגרת אותו הליך נפסק ביום 6.7.21 כי בנוגע להצהרת בריאות ואישורים
לצורך טיולים בבית הספר האב יוכל לחתום לבדו. בעניינים אחרים, מהותיים הקשורים
לטיפול רגשי וטיפול רפואי של הקטינים, על האב לפנות לאם באמצעות דואייל לבייכ ואם האם
לא תשיב בתקופה הקצובה שם, חתימת האב לבדו, תחייב.
.13.4.16
יצויין כי עוד קודם למעבר האם להתגורר בצ', לא התקיימו זמני שהות בין האם ובין הקטינים
באופן קבוע ויציב וכל צד תלה את האשם בכך בצד שכנגד. ראו תסקיר עוייס לסדרי דין מיום
8. עוד יצוין כי בתאריך 20.1.2020, נפסק בהסכמת הצדדים, כי בנוגע לתביעה לפירוק שיתוף
במקרקעין, זכויות האישה יעברו לאיש והאיש ישלם לאישה סך 655,000 ₪.
9. אשר להחלטות שניתנו עד כה בעניין מזונות זמניים:
טרם העתיקה האם את מגוריה לצ', בהסכמת הצדדים נפסק ביום 30.9.15 בהליך הייט
43447-09-15, כי האב ישלם לאם מזונות זמניים עברו הקטינים סך 1,500 ₪ לחודש, יישא
במלוא הוצאות הבית והאם תקבל את הקצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי
עבור הקטינים.
בהחלטתי מיום 2.1.18 ומיום 16.9.18, דחיתי בקשת האב לפסיקת מזונות זמניים. באותו
מועד טרם נערכה חוות דעת המומחה בעניין איזון משאבים, האב החזיק בכל הרכוש
המשותף לצדדים, האם השתכרה מעבודות מזדמנות והגיעה לארץ לשם קיום מפגשים עם
הקטינים. נוסף על כך, התקיים דיון שמיעת ראיות ראשון וההליך אמור היה להסתיים
בתוך זמן קצר. סופו של יום, שמיעת הראיות נדחתה בשל בקשות מטעם שני הצדדים וגם
בשל חוסר במסמכים לשם סיום חוות דעת מומחה בעניין הרכוש. בנושא זה שני הצדדים
ייגררו רגליים ולא פעלו לקדם קבלת חוות דעת מקיפה וסופית ולשלם את שכר המומחה
– התנהלות שגרמה להתארכות ההליך (שכר המומחה הוסדר ביום 7.9.2020 לערך! )
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלהיימ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
האב עתר בבקשה נוספת לפסיקת מזונות זמניים ביום 28.11.19 בקשתו נדחתה לאחר
שהאב לא טען לכל שינוי נסיבות מהותי בין העובדות עובר להחלטה מיום 2.1.2018 ולאותו
מועד. ראו החלטתי מיום 21.12.2019.
חוות דעת המומחה הוגשה ביום 23.10.20. דיון שנקבע לסיום שמיעת הראיות נדחה
לבקשת הנתבעת בשל מועד הגשת חוות הדעת הצפוי והצורך בשהותה בבידוד. בהמשך,
ביום 31.12.20 הגיש האב בקשתו דנן. באותו מועד קבוע היה דיון שמיעת ראיות ביום
4.2.21, במועד הקבוע התקיים קדם משפט לאחר שבשל משבר הקורונה שדה התעופה
נסגר והאב ביקש להגיש תצהירים משלימים ובקשתו של האב שהייתה קבועה לאותו מועד
לא נדונה. הצדדים הגישו תצהירים משלימים ונקבע מועד לסיום שמיעת הראיות. האם
לא נערכה להגיע לדיון ולא התייצבה לדיון ולמרות שהאב הסכים כי תחקר באמצעות
היוועדות חזותית האם סירבה ולא אפשרה זאת, חרף כי הציוד לחקירתה באמצעות
היוועדות חזותית, הוכן מבעוד מועד. בשל התנהלות זו של האם, נדחה הדיון פעם נוספת.
באותו מועד כתבתי כי :
מקובלת עלי עמדת התובע כי היה מקום שהנתבעת תיערך בהתאם ותתייצב לדיון
שמיעת ראיות שנקבע מבעוד מועד. לבקשות מטעם הנתבעת לדחיית הדיון לא
צורפו תצהירים, אסמכתאות בדבר הסגר והבירורים והנסיונות מטעם הנתבעת
להגיע למועד שנקבע.
לדיון היום בית המשפט נערך במסגרת של היוועדות חזותית ואך יוחד לכך אולם
וציוד ספציפי. ההליך שבפני עניינו מזונות קטינים ויש לקדמו על-מנת לאפשר לאב,
המגדל כיום את הקטינים לבדו, מסגרת כלכלית קבועה, יציבה ווודאית. מגוריה
של האֵם בחו"ל, כשלעצמם, מטילים על האב נטל כלכלי שכן היא אינה מעורבת
דיה בחיי הקטינים ועל כן, הימשכות הדיון אינה טובת הקטינים.
בנסיבות אלו, וכאשר לתחושתי היעדרה של האם מהדיון היום אינו נובע מסיבות
אובייקטיביות אלא בשל נוחות האם בלבד – הגיעה העת לפסוק מזונות זמניים,
ובכך, למעשה, יאוזן ה-"נזק״ של דחיית הדיון אל מול הימשכות ההליך.
על כן, אני מחייבת את האם בתשלום מזונות זמניים ומדור הקטינים. האם תשלם
עבור מזונות ומדור הקטינים ש' וא' סך 900 ₪ לכל אחד.
אשר לקטין י', אשר הוא בעל צרכים מיוחדים ומשולמת עבורו קצבת ילד נכה,
תשלם האם סך 300 ₪. התשלום ישולם החל ממזונות חודש אפריל, ב-10 לכל חודש
וכל חודש מראש.
10. האם לא השלימה עם החלטתי והגישה בקשת רשות ערעור. ביום 28.6.21 ניתן פסק דין (רמייש
11306-05-21) והתיק הושב בפני למתן החלטה מנומקת בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, לאחר
שבית המשפט המחוזי סבר כי המזונות הזמניים נפסקו אך ורק על בשל העדרות האם מהדיון.
להלן החלטתי כמצוות ערכאת הערעור:
11. בעמדות האב נטען כי המבקש מחזיק בקטינים מאז 2015 ללא שהאם משתתפת במזונותיהם
וללא שהתקיימו זמני שהות קבועים ויציבים. האם העתיקה מרכז חייה לצ', מתגוררת עם בן
זוג וסמוכה לשולחנו. המבקש תיאר כי הוא שומר על רמת חיי הקטינים כפי שהייתה עובר
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
לפרדה, לרבות הוצאות חריגות וגם משלם משכנתא בסך של 3,000 ₪ לחודש. האב טען כי היה
עצמאי, עוסק מורשה, ובשל משבר הקורונה נאלץ לעבוד כשכיר ייבשי וייי ושכרו החודשי הוא
סך 9,000 ₪ ברוטו. הוא אינו מחזיק בכרטיסי אשראי אלא מזומן בלבד וכך משלם את
התשלומים השוטפים. נטען כי רכושו הוא הדירה שמחצית ממנה הוא רכש מאת האם תמורת
סך 655,000 ₪ וחשבון הבנק שלו מעוקל על ידי האם. המבקש עתר למזונות זמניים עבור
הקטינים בסך 16,855 ₪ לא כולל מדור והוצאות מדור. עבור הקטינה שי עתר לסך 7,150 ₪
לחודש, עבור הקטין אי סך 4,355 ₪ ועבור הקטין י' סך 5,655 ₪. נוסף על כך, עתר לתשלום
סך של 7,065 ₪ בגין הוצאות מדור ודמי טיפול בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
בסיכומיו טען האב כי יש לחייב את האם על פי הדין האישי, כי היא עובדת בנדליין, מיוצגת על
ידי עורך דין פרטי וגם שילמה אגרה וערבון להגשת ערעורה. עוד נטען כי האם אינה משלמת
לו את חלקה במחציות כפי שנפסק ביום 2.1.18 ומעת שקיבלה את חלקה בדירה המגורים אין
לה כל עניין בקטינים. עוד נטען כי התשלום בגין פירוק השיתוף הוא שינוי נסיבות. האב טען
כי כיום אינו עובד ועסקו אינו מכניס, כך שהכנסתו היא רק מקצבאות הילדים וקצבת ילד
נכה.
12. בתגובת המשיבה נטען כי חל שיפור בכושר ההשתכרות של המבקש, וברמת המחייה שלו ושל
הקטינים. נטען כי הסכום שהוסכם בפירוק השיתוף הוא חיסכון של 200,000 ₪ לאב והאם
ויתרה על סכום זה על מנת להוכיח לילדיה הקטינים את שיעור השתתפותה בגידולם. אשר
לאי קיום זמני שהות נטען כי המדובר בייקינתו של הקוזק הנגזליי משהמבקש עשה כל שלאל
ידו על מנת להרחיק את הקטינים ממנה ולהבאיש אותה בפניהם.
בסיכומיה נטען על ידי המבקשת כי לא תלויה ועומדת בקשה וכי המבקש אינו יכול לעלות
טענותיו אלא בעיון חוזר או בפני ערכאת הערעור. נטען כי המבקש אינו חולק על כי האם
סמוכה לשולחנו של בן זוגה בצי (כפי שטען בסעיף 14 לבקשתו למזונות זמניים) וגם על כי
חובתה לתשלום מזונות הקטינים היא מדין צדקה (סעיף 20 לבקשתו). נטען כי התנהלותו של
המבקש לאורך השנים, שהתבטאה באין ספור בקשות לצווי הגנה על אלימות שנקט כנגדה,
ביזוי, השפלה והתנכלות, הן במקום עבודתה כזבנית במרכולים והן כאשר באה לקיים זמני
שהות עם ילדיה הקטינים הביאו אותה לקריסה פיזית ונפשית ולסילוקה ממקומות העבודה
השונים בהם עבדה עת שהתה בארץ והמבקש, לא בחל באמצעים והשתמש בניידים של
הקטינים למשלוח הודעות נאצה כלפיה וגרם לניכור הורי של הקטינים כנגדה (אעיר כי מינוח
זה נעשה בטעות וככול הנראה הכוונה לסרבנות). המשיבה טענה כי המבקש לקח על עצמו לזון
את ילדיו הקטינים וניתן לכך תוקף של פסק דין וכעת עליו להגיש בקשה לביטול פסהייד
ולהוכיח כי נגרם שינוי מהותי כה חריג המהווה אי צדק, דבר שלא נעשה בענייננו ואין די בטענה
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלהיימ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
בדבר תשלום משכנתא ואילו טענותיו האחרונות אינן מגובות במסמכים עדכניים אלא
במסמכים שהגיש בחודש 12/20.
דיון והכרעה
13. אזכיר כי במקרה כאן חלה תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 שזו לשונה:
"לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם
סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן
הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא
שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן״.
14. ההחלטה הראשונה למזונות זמניים ניתנה ביום 2.1.18 ומאז ניתנו מספר החלטות
המתייחסות הלכה ולמעשה להחלטה הראשונה. מאז לא רק שחל שינוי נסיבות שמחייב בחינה
מחדש – אם בכל הימשכות ההליך, אם בשל קביעות וסופיות במגורי האם בצי (מה שלא היה
ברור באותם מועדים), אם בשל קבלת חוות הדעת לאיזון המשאבים ואם בשל פירוק השיתוף
בדירה והתשלומים לפיה וגם השינוי בהכנסות הצדדים. כך או כך, האב הגיש בקשה לפסיקת
מזונות ביום 31.12.2020 והיא זו המונחת בפני. כך שיש לדחות טענת המשיבה כי לא הוגשה
בקשה.
15. לגוף המחלוקת, הבסיס הנומרטיבי לפסיקת מזונות מצוי בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני
המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959, הקובע כי אדם חייב במזונות ילדיו על פי הדין האישי
החל עליו.
16. כל הקטינים מעל גיל 6 ועל כן, יחס חלוקת החיוב של מזונות הקטינים, בין ההורים, ייקבע על
פי יכולותיהם הכלכליות, מכלל המקורות שלרשותם, לרבות שכר עבודה ונכסים אחרים,
בהינתן משקל לחלוקת זמני השהות בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה נפסק בבעיימ
919/15, 1709/15 פלוני נ' פלונית מיום 19.7.17, עמוד 119 כי :
.5
״בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך
שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות
העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל,
ובשים לב למכלול נסיבות המקרה״.
17. המדובר במזונות הכרחיים, יימזונות סף" שהם אמת בלבד ואינם כובלים את שיקול הדעת ועל
בית המשפט לפסוק, בכל מקרה לנסיבותיו. ראו בעיימ 8542/10 פלוני נ' פלונית, מיום
29.12.2010 סעיף 10 לפסהייד ועמייש 1180-05-14 אייא. נ' מ"א. מיום 26.03.2015 עמודים -4
18. במקרה דנן לא הוכחו בפניי צרכי הקטינים. עם זאת בית המשפט בתוך עמו הוא יושב, וכאשר
העובדות אינן שלמות והראיות אינן מאפשרות קביעת ממצאים ברורים, בסמכות בית המשפט
שריאל
תלה"מ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
לאמוד את הצרכים הנדרשים, על פי נסיון החיים של השופט היושב בדין. ראו ע"א 687/83
מזור נ' מזור לייח(3) 29, 33; עייא 93/85 שגב נ' שגב פדייי לייט(3)822, 825-828.
19. צרכיו הבסיסיים של קטין המגורר בבית אחד, ללא מדור, הוערכו בשנת 2003 בסך 1,150 ₪.
ראו ברייע (ת"א) 1895/02 ב.י. נ' ב.נ., מיום 20.01.2003 פסקה ד' לפסייד השופטת שטופמן.
בהמשך, בעמיש (ת"א) 1057/09 ש.א. נ' ד.ג., מיום 17.10.2010 נקבע כי בחלוף הזמנים ובשל
השינויים סכום הצרכים ההכרחיים הוא בסך של 1,250 ₪ם. ולאחרונה נאמר כי יש לאמוד את
הצרכיים ההכרחיים בסך 1,300-1,400 ₪ לחודש ללא צרכים מיוחדים. ראו עמיש -1180-05
14 א.א נ' מ.א מיום 26.03.2015, פסקה 10 עמוד 21 לפסהייד וגם סעיף 22 לפסהייד של השופט
ע' פוגלמן בבעיימ 919/15, בעיימ 1709/15 פלוני נ' פלונית, מיום 19.07.2017. עוד נפסק שם כי
יש להוסיף גם את החלק היחסי של קטין בעלות המדור הכולל שכר הדירה ואחזקת הדירה,
בשיעור שליש עד מחצית מההוצאות. כיום נפסק תדיר, לכל הפחות סך 1,600 ₪ לחודש. ראה
לעניין זה, השופט י' שנלר בתיק עמיש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני, סעיף 16 לפסק הדין מיום
9.10.2017. וראו גם רמייש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.ג סעיף 10 לפסק הדין מיום
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
.170
20. בבקשה לפסיקת מזונות זמניים, שנועדה להבטיח קיומו של הזכאי למזונות עד לבירור
התובענה, בית המשפט אינו נדרש להיכנס לעובי הקורה, אינו נדרש לקבוע מסמרות עובדתיות
ואינו נדרש לניתוח מעמיק של הראיות. בהיות הסעד זמני, רשאי בית המשפט להחליט בסוגיה
על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפניו עד אותו שלב. ראו לעניין זה ע"א 201/72 יהודה אילן נ'
רעיה אילן, כו(2) 209, עייא 542/68 יצחק בן סירה נ' אסתר, מיכל ושמעון בן סירה, כג(1) 169,
21. בנסיבות כאן, בהתייחס לרמת החיים כפי שהוכחה בפני באופן חלקי מתצהירי הצדדים
וטענותיהם בכל ההליכים שהתנהלו בפני, חוות דעת המומחה וההכנסות הנטענות של הצדדים
עובר לקרע ולאחריו, אני אומדת את צרכי הקטינים בסך ₪1,600 לכל קטין, לא כולל מדור.
איני מבחינה בין תלויי שהות ושאינם תלויי שהות שהרי הקטינים מתגוררים רק אצל האב.
לאור כי מהתסקירים עולה כי לקטין י' סייעת בבית האב והוא מקבל טיפולים כמתואר
בתסקיר, אני סבורה כי בשלב הזה קצבת ילד נכה המשולמת עבורה מכסה צרכים אלו ולא
נותרה ממנה יתרה מה גם שאין להפחיתה מחובת האם – ראו בהקשר זה בעיימ 2083/2019
פלונית נ' פלוני, מיום 28.4.21, שם בעמוד 3 פסקה 4 לפסהייד.
22. אשר למדור, התשלום הנטען עבור המשכנתא, 3,000 ₪, הוא סביר ומייצג את המדור הבסיסי
אם לא למטה מכך בהתחשב בדירת הצדדים.
23. בהתייחס להכנסות ההורים, לא הוכחה בפני הכנסת האם, לא צורפו ראיות למיכה בטענותיה
או מסמכים שיש בהם להסביר מהי המניעה לכך שהאם אינה עובדת – כאשר לאחר הפרידה
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
בעת שהתגוררה בישראל, בתביעתה למזונות, טענה האם כי היא עובדת ומשתכרת 4,000 ₪.
טענת האב כי האם משתכרת מנדליין לא נתמכה בראיות. לכן אני מעמידה את פוטנציאל
השתכרות האם על סך 5,300 ₪ נטו לחודש (שכר מינימום). נוסף על השכר, בידה של האם סך
655,000 ₪ ששולם לה כנגד זכויותיה בדירה. לכן לטעמי הכנסתה הפנויה זהה לפוטנציאל
השתכרותה.
אשר להכנסות אב, בדין טענה המשיבה כי היה על המבקש להציג תלושי שכר/ אסמכתאות
לטענתו כי פוטר מעבודתו בש' ו' ובהעדרם אין לקבל טענותיו בעניין זה. משמעות הדבר כי לפי
גרסת המבקש עצמו השתכר כשכיר למצער, 9,000 ₪ ברוטו לחודש. נוסף על כך, לפי חוות דעת
המומחה בעסקו של המבקש, בשנים 2016-2017 הרווח הנקי היה כ- 105,000 ₪ לחודש, כלומר
8,750 ₪ לחודש. וגם לאב דירה, עליה רובצת משכנתא. אלא שיש להביא בחשבון את השפעת
משבר הקורונה. לכן בשלב זה אני אומדת את פוטנציאל השתכרות האב בסך 9,000 ₪ נטו.
מסכום זה יש להפחית את תשלום המשכנתא, סך 3,000 ₪ ולכן הכנסתו הפנויה של האב היא
סך 6,000 ₪ נטו לחודש.
24. מאחר ואין מתקיימים זמני שהות נושא המבקש בכל מימון צרכי הקטינים לבדו.
25. במקרה כאן, לאחר שבחנתי ושקלתי עמדות וטענות הצדדים, משעה שעסקינן בפסיקת מזונות
זמניים בלבד, ועל פי ההערכתי שניתנה על סמך הנתונים החלקיים שבחרו שני הצדדים להביא
בפני, הכנסות ההורים דומות, לאור הזמן שחלף שמחייב שיתוף האם בעול המזונות שכן הנטל
על האב כבד וההליך התארך, וגם על מנת להקטין את החוב הלכאורי שעלול להיצבר לחובת
האם, אני מחייבת את האם לשלם לאב, עבור מזונות זמניים ואחזקת מדור של הקטינים, סך
800 ₪ לחודש עבור כל אחד מהקטינים.
נוסף על המזונות תשלם האם סך 1,500 ₪ לחודש עבור מדור הקטינים.
התשלומים ישולמו ב- 10 לכל חודש כל חודש מראש, החל ממזונות חודש מאי 2021.
המזונות הזמניים יהיו צמודים למדד המחירים לצרכם הידוע ויתעדכנו אחת ל- 3 חודשים ללא
חיובים ראטרואקטיבים.
נוסף על כך, שני ההורים יישאו בחלקים שווים, בהוצאות החינוך החריגות של הקטינים. על
המבקש למצות זכאותו להנחות או מענקים וחלקה של המשיבה לא יעלה על מחצית מהתשלום
לאחר מיצוי הנחות ומענקים להם זכאי המבקש כמשמורן גם אם לא פעל לקבלם. וגם יישאו
בחלקים שווים בכל הוצאה רפואית שאינה מכוסה על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי
ואשר סכומה עולה על סך של 100 ₪ לחודש.
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תלה"מ 12253-03-17 ב' א' נ' ב' א'
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, י"ז אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
x
הילה גורביץ עובדיה, שופטת
