מספר בקשה:32
בפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
המבקש:
עו"ד נ.ב.א. ת"ז ——–
נגד
המשיבים:
1. מ.א. ת"ז ——–
ע"י עו"ד נועם נוימן
2. ח.א. ת"ז ——–
ע"י עו"ד איילת דקל
3. עו"ד מיכל גלבוע ככונסת הנכסים
החלטה
במסגרת הליך פירוק שיתוף בנכס מקרקעין, שהתנהל בין משיב 1 ובין משיב 2, מונתה משיבה 3 ככונסת נכסים לשם פירוק השיתוף. לאחר שמכר המקרקעין אושר, הגישה כונסת הנכסים דו"ח, במסגרתו ציינה כי רוכשי הנכס השלימו את עִסקת המכר והחזקה הועברה אליהם. עוד נכתב כי החובות שרבצו על הנכס שולמו. בית המשפט התבקש לאשר החזר הוצאות כמפורט בבקשה, שכר כונסת הנכסים וליתן הוראות ביחס לחלקו של משיב 1 בתמורה (1/9), מאחר ועל זכויותיו רשומה הערת אזהרה לטובת עו"ד ב.א. על פי הסכם שכ"ט בין משיב 1 ובין עו"ד ב.א. נכתב כי עו"ד ב.א. הודיע לכונסת הנכסים כי משיב 1 חב לו כספים. כונסת הנכסים עתרה כי כל עוד לא יומצא פסק דין, עיקול או הסכם פשרה בנוגע לחוב הנטען – יועברו הכספים לידי משיב 1.
בעלי הזכויות הגישו עמדותיהם לדו"ח כונסת הנכסים ובקשתה. לתגובתו צירף משיב 1 דרישת עו"ד ב.א. אשר מעמידה את חובו על סך 10,000 ₪ והודיע כי הוא מתנגד לעכב כספים עבור עו"ד ב.א. ולמצער, יש לעכב סך 10,000 ₪ לכל היותר ולשלם לעו"ד ב.א. הוצאות בהן נשא.
ביום 15.11.2022 הורתי ביחס לעתירת כונסת הנכסים בעניין הערת האזהרה לעו"ד ב.א. כי:
"מאחר ואין בפניי פסק דין המורה על תשלום לעו"ד ב.א., עיקול, מגבלה או הוראה אחרת, ובשים לב להסכמת משיב 1 לעיכוב הכספים כמפורט לעיל וכאשר על פי הנספחים שצורפו, כספים אלו מהווים את הדרישה המקסימלית שהועלתה עד כה על-ידי עו"ד ב.א. – מקובלת עלי עמדת משיב 1. על כן, כונסת הנכסים תעביר לעו"ד ב.א. סך 2,431 ₪ עבור הוצאות שהוצאו לפי הקבלות שצורפו ולאחר קיזוז הסך הנטען (1,000 ₪). נוסף על כך, תעכב תחת ידה למשך 30 יום סך 11,700 ₪. יתרת הסכום, אם קיימת, תועבר לידי משיב 1 באמצעות בא כוחו בתוך 7 ימים מהיום.
כונסת הנכסים תמציא החלטה זו לידי עו"ד ב.א. וככל שהוא סבור כי נפגעה זכות מזכויותיו, יגיש עמדתו כשהיא נתמכת בתצהיר בתוך 5 ימים. יתרת הכספים אשר יש לשלם למשיב 1 ישוחררו לידו ככל שבתוך 30 יום לא יומצא צו עיקול, פסק דין או הסדר עם משיב 1 בדְבר התשלום לעו"ד ב.א.."
כעת הגיש עו"ד ב.א. בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי הנ"ל.
בבקשתו, טען כי יש לדחות את עתירת כונסת הנכסים כי כל עוד לא יומצא פס"ד או עיקול או הסכם פשרה בנוגע לחוב הנטען יועברו למשיב 1 כספים. נטען כי המכר בוצע חרף הערת אזהרה ובהתעלמות מזכויות הממשכן וקיימת נורמה משפטית מהותית המשריינת את זכותו של בעל ההערה ואין כונסת הנכסים יכולה "לעתור לבית המשפט בבקשה המשנה סדרי עולם ומטילה על בעל השעבוד חובה שאינה מצויה בדין לנקיטת הליכים משפטיים בכלל ולשם 'שכלול' כביכול של ההערה והשעבוד הרשום…" נטען כי הפקדת כספים בידי כונסת הנכסים חלף הערת האזהרה פוגעת בזכויות עו"ד ב.א. "להיפרע מהנכס ונשמטת ההגנה המוקנית בחוק מפני הליכי פשיטת רגל של החייב ומפני מעקלים נוספים". נטען כי לכונס הנכסים הועברו מסמכי המצבעים על יתרת חוב בסך 54,554 ₪ ליום 26.7.22 וסכום זה משוערך ליום 16.11.22 הוא סך 55,608.85 ₪, לא כולל הוצאות משפטיות שיכול וידרשו אם לא ישלם משיב 1 את חובו. נטען כי בין משיב 1 לעו"ד ב.א. הסכם בוררות.
משיב 1 השיב לבקשה. בתגובתו התנגד משיב 1 לעיכוב הביצוע. נטען כי המנגנון שנקבע בהחלטתי מיום 15.11.2022 הוא המתאים בנסיבות העניין. ועל עו"ד ב.א. לנקוט בהליך משפטי – שכן המוציא מחברו עליו הראיה ואין זה מחובת משיב 1 לנקוט בהליך על מנת להוכיח כי אינו חב כספים לעו"ד ב.א.. נטען כי ברקע, העובדה שבתחילת ההליכים ב"כ משיב 1 עבד במשרד עו"ד ב.א., אך בפועל התביעה הוגשה לאחר שב"כ עזב את משרדו של עו"ד ב.א. והתביעה הוגשה על ידו שלא באמצאות משרד עו"ד ב.א.. נטען כי רישום ההערה נועד להבטיח מראש תשלום שכר עו"ד ואין מדובר בחייב בחוב חלוט. עוד נטען כי בבקשה עו"ד ב.א. "דרישה הזויה וחסרת כל פרופורציה, בניגוד לכל דין ו/או חוזה המשיב 3 (המבקש כאן-ה.ג.ע) לא מתבלבל ודורש סך של 55,608.85 ₪, בבחינת הקוזק הנגזל. זאת על תיק שהוא בחיים לא נגע או טיפל, פשוט לקרוא ולא להאמין". כאשר ברקע דרישה קודמת בסך 10,000 ₪ + מע"מ שהייתה "אמיצה חסרת כל היגיון". נטען כי סמוך לפניית כונסת הנכסים לעו"ד ב.א., הוצאה דרישת תשלום בחשבון עסקה וחשבון זה שהועבר לכונסת הנכסים לא נשלח למשיב 1. מדובר בחשבון עסקה שהוצא שנתיים וחצי לאחר שב"כ משיב 1 עזב את משרד עו"ד ב.א. ועסקינן בחיוב טקטי "ולא רציני בעליל". נטען כי בעת שב"כ משיב 1 עבד במשרד עו"ד ב.א. הוא שלח עבור משיב 1 מכתב התראה ולאחר מכן הכין את התביעה והגישה באמצעות הכרטיס החכם של עו"ד ב.א. "ובכך הסתיימה לה טרחתו של" עו"ד ב.א. אשר כיום דורש שכר מלא "ובחר לייצר חיוב לאחר שנתיים וחצי שהתיק לא אצלו??…תוך עשיית עושר ולא במשפט".
כונסת הנכסים בתגובתה ציינה, כי פנתה לעו"ד ב.א., יידעה אותו אודות קיומו של ההליך (הפנתה לדו"ח מיום 11.05.22) ומכירת הנכס והוא לא העלה טענותיו במועד ובתקופה הנ"ל אלא בשלב זה. נכתב כי מאחר ומדובר בהערת אזהרה שלילית, על חוב שנוי במחלוקת, שעניינו להתברר בערכאה אחרת, אין בסמכותה להעביר כספים לעו"ד נ.ב.א. ללא החלטת בית משפט. נטען כי המנגנון שבהחלטתי מיום 15.11.2022 שומר על אפשרות ברור זכויות הצדדים ואין לכונסת הנכסים כל עמדה בשאלת קיומו או גובהו של החוב.
משיב 2 השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
לאחר ששקלתי ובחנתי עמדות הצדדים, אני מורה כי תחת ההוראה שבשורות 17-28 עמוד 2 להחלטתי מיום 15.11.2022 שצוטטה לעיל תעכב כונסת הנכסים את חלקו של משיב 1 בתמורה למשך 90 יום וירשם משכון על כספים אלו לטובת עו"ד נ.ב.א.. בתקופה זו על עו"ד נ.ב.א., אם הוא עומד על טענותיו בעניין הבטחת החוב הנטען על ידי כספים אלו – להגיש תובענה מתאימה ולעתור שם לסכום עליו יש להעמיד את המשכון, אחרת המשכון יפקע.
בשיקולי הבאתי בחשבון את העובדה כי הרישום שנעשה הוא הערת אזהרה שלילית ומשכון שנועדו להבטיח זכות עתידית. גובה החוב שרישום זה נועד להבטיח טרם נקבע. בין הצדדים מחלוקת הן לעניין עצם החיוב כלפי עו"ד ב.א. והן לעניין גובה השכר הטרחה.
זה המקום לציין כי הוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 קובעת כי:
"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור."
אמנם, אין רישום הערת אזהרה שלילית על נכס, כדין עיכבון כספים או מסמכים שהגיעו לעורך הדין בקשר עם השירות שניתן ללקוח, אך לטעמי יש להקיש מהוראה זו למקרה כאן, ולחייב הגשת תביעה במועד קצוב מאחר ומדובר ביחסי עורך דין לקוח, והמחלוקת היא לעניין שכר טִרחה עתידי שהמשכון או הערת האזהרה השלילית נועדו להבטיחם.
ודוק, אין חולק כי בין עורך הדין ובין לקוחו מאזן הכוחות אינו שווה, ולא הונחה בפני ראייה לכך שהוסברה ללקוח משמעותה של הערת אזהרה שלילית – המונעת מהלקוח למעשה לעשות שימוש בקניינו עד תום ההליך המשפטי, או המשכון. מאזן כוחות לא שווה זה, ומהות הנושא שמבקשים להבטיח (שכר טִרחה עתידי) מחייבים מנגנון מיוחד, כפי הקבוע בסעיף 88 הנ"ל. לעניין הגשת תביעה כתנאי למימוש זכות עיכבון ראו ע"א 430/89 מתתיהו ליפשיץ בע"מ נ' כוכב השומרון בע"מ, פד"י מג(4) 539, 541-542.
על כן, בהיקש מהוראת סעיף 88 הנ"ל, במקרה של יחסי עורך דין לקוח, מתחייב כי תוגש תביעה על ידי עורך הדין בעל המשכון במועד קצוב.
במיוחד הנסיבות שלפני מלמדות על הצורך בהתנאה זו; התביעה היא לפירוק שיתוף במקרקעין, בדירת ירושה אשר למשיב 1 מוקנות 1/9 מהזכויות בה, חלקו של משיב 1 במקרקעין כ-50,000 ₪ לפני הוצאות כינוס הנכסים, מתן זכות לעכב את פירוק השיתוף בשל חוב נטען, מבלי שברור מתי יסתיים העיכוב, פוגע בזכויות בעלי הזכויות הנוספים. כל זאת כשלכאורה אין מחלוקת כי מי שייצג בפועל את משיב 1 הוא ב"כ הנוכחי. מנגד, מעת שכל חלקו של משיב 1 שמור בנאמנות אצל כונסת הנכסים ונרשם עליו משכון, למעשה לא חל שינוי בשווי הבטוחה ולא נגרם נזק או שינוי בזכויות עו"ד נ.ב.א. וגם לא נפגעו בעלי הזכויות הנוספים.
אשר להוראה המחייבת את עו"ד נ.ב.א. לנקוט בהליך "לקציבת" הסכום שימושכן, הרי שמצאתי להורות כאמור בשל השאלות שעולות מטענות הצדדים וכונסת הנכסים למשל בעניין מועד העלאת דרישת החוב, הפער בין הדרישות, חיוב משיב 1 בהוצאות רישום הערת אזהרה ורישום משכון כהוצאות לקוח ועוד.
על כן מצאתי כמפורט לעיל, להורות כי כונסת הנכסים תעכב חלקו של משיב 1 בתמורה למשך 90 יום בד בבד עם רישום משכון על כספים אלו לטובת עו"ד נ.ב.א.. בתקופה זו על עו"ד נ.ב.א., להגיש תובענה מתאימה ולעתור שם לסכום עליו יש להעמיד את המשכון – אחרת המשכון יפקע והכספים יועברו למשיב 1.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות .
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים ולעו"ד ב.א..
6286514668500ניתנה היום, י"ט כסלו תשפ"ג, 13 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
.
