מספר בקשה בא"פ 31731-11-24: 6
מספר בקשה בתלה"מ 52471-10-24: 6
לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין:
המבקשת/הנתבעת:
1. ג.נ.מ.ה. (יליד 2016 )
2. ר.ד.מ.ה. (יליד 2018 )
3. ש.ת.מ.ה. (ילידת 2020)
ש.מ.
ע"י ב"כ עוה"ד איריס מנור
נגד
המשיב/התובע:
נתבע בהליך
א"פ 31731-11-24
1. א.ה.
2. היועץ המשפטי לממשלה – משרד הרווחה
החלטה ופסק דין
בקשה לסילוק על הסף ובקשה להפקדת ערובה.
הצדדים, בני זוג לשעבר, הורים ל-3 קטינים, אשר מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים מאז חודש אוקטובר 2020 (להלן: "האֵם" ו-"האב" בהתאמה).
במועד לא ידוע, ככול הנראה בחודש אפריל 2022 או סמוך לכך, העתיק האב את מגוריו לארה"ב. בהמשך הודיע האב כי אין בכוונתו לשוב ארצה.
ביום 13/06/2023 ניתן בהליך תלה"מ 55376-12-20 פסק דין אשר חִייב את האב בתשלום מזונות ילדיהם הקטינים של הצדדים.
האב הגיש ערעור על פסה"ד בהליך עמ"ש 61584-08-23 וביום 05/02/2023 הערעור נדחה. בקשת האב לביטול פסה"ד, נדחתה בהחלטת בית המשפט של הערעור, מיום 18/02/2024. האב הגיש בקשת רשות ערעור בהליך בע"מ 3724/24 וביום 27/06/2024 נדחתה בקשתו.
ביום 05/04/2023 ניתן בהליך א"פ 43425-05-22 פסק דין לפיו תשָמש האֵם כאפוטרופוס בלעדית בכל ענייני החינוך והבריאות של הקטינים וחתימתה לבדהּ, בנושאים אלו, מחייבת. עוד נפסק שם כי בנושאים אחרים הנוגעים לקטינים, תפנה האֵם לאב בכתב ועל האב להשיב לפנייה בתוך 72 שעות, וככול הוא מסרב לפנייה לנמקהּ בנימוק סביר, שאם לא כן, יוחזק כמסכים לפניית האֵם.
הרקע לפסק הדין בהליך הנ"ל, כפי שפורט שם, הוא העובדה כי האב אינו מתגורר בישראל, הוא לא הודיע לבית המשפט על כוונה להגיע לישראל וגם לא הודיע מה כתובת מגוריו. עוד ברקע, העובדה כי גורמי טיפול, גורמי חינוך וגם אפוטרופוס לדין שמונה על־ידי בית המשפט לא הצליחו לרתום את האב לשתף פעולה עם טיפול מיטיב עבור הקטינים או סיפוק צרכי הקטינים, לרבות העובדה כי האב אינו משלם את מזונות הקטינים. הקשר בין האב ובין הקטינים התקיים בעבר על־דרך שיחות טלפון במרכז קשר. בין האב ובין האֵם אין תקשורת תקינה ומיטיבה עם הקטינים, האב עוסק בהתנגחות באֵם ובגורמי הטיפול מבלי שהוא רואה טובת הקטינים והאינטרסים של הקטינים אלא אך ורק מנציח את מאבקו באֵם, בגורמי הטיפול ובבית המשפט.
זה המקום לציין כי בפסה"ד מיום 05/04/2023 בהליך א"פ 43425-05-22 נפסק גם כי שיחות בין האב ובין הקטינים יתקיימו בהתאם להנחיות עו"ס לסדרי דין. בפועל, לא התקיימו שיחות בין האב ובין הקטינים מאז 21/05/2023 ונִסיון גורמי הטיפול לקיימן לא צלח בשל חוסר שיתוף פעולה של האב. ראו פסק הדין מיום 03/12/2023 בהליך תלה"מ 35668-05-23– תביעת האב לקיום "הסדרי ראייה בינלאומיים". ערעור על פסה"ד נדחה בהליך עמ"ש 56259-12-23.
כעת הגיש האב תביעה שכותרתהּ "כתב תביעה לביטול פס"ד לאפוטרופסות יחידה של הנתבעת" הליך א"פ 31731-11-24, ותביעה שכותרתהּ "כתב תביעה לביטול פס"ד בערעור מזונות וביטול מזונות רטרואקטיביים", הליך תלה"מ 52471-10-24.
בתביעה בעניין המזונות נטען כי יש לבטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעמ"ש 61584-08-23 שם "סרב לבטל פסק דין של אותו הרכב בימ"ש מחוזי חיפה מתאריך 05/02/2024". נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לקבוע שהתובע לא חב במזונות, שכן כל צרכי הילדים מסופקים על־ידי האֵם ממשכורתהּ ומנכסיהּ והאֵם לא הוכיחה כי היא באמת נזקקת למזונות או שחסר לילדים משהו מצרכיהם. נטען כי מדובר באב שהיה עולה חדש, מובטל וללא הכנסה והאֵם נוקטת במרדנוּת ושלילת אבהוּת המצדיקה שלילת מזונות. האב פרט ארוכות את הרקע המשפחתי, טען כי יש לבטל את כל המזונות ולהחזיר את שנגבה ממנו ואין מקום לפסיקת מזונות. האב חילק תביעתו ל-4 חלקים.
בחלק הראשון נטען כי היה על בית המשפט המחוזי, לאפשר לבא כוחו בהליך שם, להסביר לאב את השלכות המלצת בית המשפט למשוך את העִרעור, והדבר לא נעשה. נטען כי פסק הדין שם "נעשה על דעת השופט שרעבי מיוזמתו, והכל גם מוקלט. מדובר בדיון של 12 דקות" (ההדגשה לא במקור). נטען כי ההליך בערעור "אינו עומד בסטנדרטים של הליך הוגן ופרוצדורות ראויות שכן השופט שרעבי ביצע מחדל ועיוות דין, לרבות פגיעה גסה בכללי צדק טבעי… ומשכך הליך הערעור בטל ומבוטל". נטען כי האב זכאי לסעד הצהרתי שפסק הדין בערעור בטל עקב מרמה ועיוות דין מהותי.
בחלק השני נטען כי יש לבטל את החלטת ערכאת העִרעור שלא לבטל את פסק הדין של העִרעור, החלטה מיום 05/02/2024. נטען כי ב"כ האֵם רימתהּ את בית המשפט כשטענה כי האב מבין עברית. עוד נטען כי בשל מִרמה זו, נאלץ האב להגיש בר"ע לבית המשפט העליון בע"מ 3743/24 שם נפסק כי על האב להגיש תביעה תחת עִרעור. האב טען כי "מאמץ התובע את כל הטענות הכתובות בעירעור שהגיש לשופטת וילנר והוא זכאי לפס"ד הצהרתי שההחלטה שלא לבטל את פסק הדין במחוזי בטלה מדעיקרא…".
בחלק השלישי העלה האב טענות רבות בנוגע להליך במסגרתו נפסקו המזונות, נטענו טענות לגופם של דברים ואירועים עובר למתן פסק הדין. נוסף על כך פירט התובע טענות כנגד אופן ניהול ההליך. נטען כי ההליך התנהל "מתחילתו ועד סופו ללא כל שמץ של משפט הוגן". עוד נטען כי ההחלטות שניתנו נעשו בניגוד לכך שיש לפסוק מזונות זמניים רק כדי למנוע חרפת רעב, והקטינים לא סבלו מחרפת רעב. נטען כי בית המשפט "הינדסה" מציאות עובדתית שִקרית ביחס למצבו הכלכלי של האב, ומדובר בסילופים חשבונאיים ומוּטֵי אג'נדה. נטען כי "בית המשפט ביצעה מירמה, עוול ועיוות דין", כי הדין בישראל הוא "דין דתי שמפלה את הגברים באופן סטטוטורי" ויש להתייחס לאב כאישה ולא כגבר – ועוד טענות דומות, כמפורט בסעיפים 21 – 70.
בחלק הרביעי נטען כי יש לבטל את המזונות עקב מרדנות. נטען כי האב הגיש תביעה לפי חוק אמנת האג ומאז שיצא מישראל ננקט כנגדו הליך של ניכור הורי. האב טען כי תיעד מעל 170 הפרות וביטולים של הסדרי קשר אך בית המשפט לא דן בהפרות. יוער כי טענותיו של התובע כולן הן בנוגע לאירועים שאירעו עובר למתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין דחיית עִרעורו של האב על פסק־הדין שחייבוֹ במזונות, פסק דין מיום 13/06/2023 בהליך תלה"מ 55376-12-20 נטען כי יש לראות בהפרות אלה מרדנות ועל־כן לבטל את חיובו במזונות.
בחלק החמישי נטען כי מאז שנחקרה האֵם בהליך בו נפסקו המזונות, זכתה האֵם בירושה והשתנה מצבהּ הכלכלי לטובה, בעוד התובע, בניגוד לפסה"ד, נותר מובטל ו-"הפך עקרת בית".
האֵם הגישה בקשה לדחיה על הסף.
נטען כי מדובר בתביעה שהיא גִלגול רביעי וחמישי המתעלמת מסדרי דין; האב הגיש עִרעורים על פסק דין שחייבוֹ במזונות הן לבית המשפט המחוזי והן לבית המשפט העליון וערעוריו נדחו. עוד נטען כי לא קיים סעד של ביטול פסק דין וביטול מזונות רטרואקטיבי כפי שעותר האב – היְינו ביטול פסק דין שניתן ביום 13/06/2023. האֵם הדגישה כי האב קיבל את יומו בבית המשפט, מיצה זכויותיו בכל ערכאה אפשרית ומדובר במי שמנהיג "טרור משפטי" כנגד האֵם, מגיש כתבי תביעה כיד הדמיון הטובה עליו, משתלח בבית המשפט, מקניט, מדבר סרה והכל תוך ניצול ציני וחסר תום לב של זכות הגישה לערכאות.
נטען כי התביעה אינה מגלה עילה לביטול מזונות רטרואקטיבי או ביטול פסק דין שנידון בשלוש ערכאות שונות, התובע אינו מתגורר בישראל, אינו שותף בגידול הקטינים ואינו משלם מזונות הקטינים. האֵם טענה כי לאור כך יש לדחות התביעה על הסף תוך חיוב התובע בהוצאות לדוגמה.
בתגובת האב התבקש בית המשפט לדחות הבקשה.
נטען כי מאחר והאֵם עתרה במסגרת בקשתהּ להארכת מועד להגשת כתב הגנה היה עליה לפצל בקשותיה. נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ועל־כן יש, בשל כך, לדחותהּ. עוד נטען כי סילוק על הסף הוא סעד דרסטי לאחר "שכלו כל הקיצין" ורק כאשר לתביעה אין כל סיכוי עובדתי או משפטי יש לעשות בו שימוש. לגופם של דברים טען האב כי מדובר בפסק דין "שהושג במירמה, הסתרת מידע, איומים, הפחדות, ניצול לרעה של הפורום הישראלי, כולל סחיטה, לרבות עיוות דין והטיית דין" ויש לאפשר לו לברר טענותיו. עוד נטען כי לא ניתן לאב יומו, בית המשפט המציא תיאוריה מופרכת בנוגע לכושר השתכרותו ו-"המציא מסקנות וממצאים עובדתיים". האב הפנה לכך כי בבע"מ 3743/24 מיום 27/06/2024 הופנה האב להגיש תביעה במְקום עִרעור.
אשר לטענה כי אינו משלם מזונות, הועלו טענות לגופם של סכומי המזונות והחיוב, האב חזר על טענות שהועלו במסגרת ההליך עובר לפסיקת המזונות. עוד נטען כי האֵם אינה מאפשרת קשר בין האב ובין הקטינים. האב טען כי הוא אמריקני המתגורר בארה"ב, כתובתו בכותרת המסמכים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף.
אכן, לא ניתן לעתור לביטול פסק דין על דרך תביעה לביטול פסק דין, אלא בהתאם לתקנות וסדרי הדין ותביעת האב אינו נכללת בהם. פסק הדין שהאב מבקש לבטל ניתן כדין לאחר שמיעת ראיות ואושר על ידי 2 ערכאות הערעור.
אשר לטענת האב, כי בפסה"ד בבע"מ 3743/24 מיום 27/06/2024 הופנה להגיש תביעה במְקום עִרעור, הרי שהאב, שאינו מיוצג, לא דק פורתא את פסה"ד שם. ההפניה היא בנוגע לטענות ביטול פסק דין הכולל רכיב הסכמה ופסיקה – מאחר והגיש בר"ע על החלטת כבוד בית המשפט המחוזי מיום 18/02/2024, אשר דחתה בקשתו לבטל את פסה"ד מחמת הטענה כי לא נתן הסכמה לדחיית העִרעור במועד הדיון בעִרעור. מנגד, במקרה כאן, פסה"ד מושא התביעה, שביטולו מבוקש, הוא פסק דין של בית המשפט על בסיס ראיות ואינו פסק דין שניתן על בסיס הסכמות.
לא נעלם מעיני כי בחלק הרביעי לתביעה האב טוען לשינוי מצבה הכלכלי של האם בשל ירושה שהתקבלה בידהּ, אך טענה זו אין בה להביא לביטול פס"ד שניתן כדין זה הסעד המבוקש.
לא זו אף זו אלא שגם לגופה של טענה, אם הייתה מוגשת תביעה לשינוי מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי, מה שאינו המקרה כאן, ספק אם זכייה בירושה יכולה הייתה לסייע בידי האב ללא פירוט, ומבלי שצוּרפה ולוּ ראשית ראייה לביסוס טענה זו שנטענה בעלמא – כאשר האב אינו משלם מזונות שנפסקו, אינו מעורב בחיי ילדיו ולא הציג ראיה בנוגע לשינוי במצבו הכלכלי מאז פסה"ד.
עוד אוסיף כי בקשת האֵם אמנם לא נתמכה בתצהיר, אך בפועל הטענות המפורטות בה הן משפטיות או נסמכות על הנתונים המצויים בתיק בית המשפט, מה גם שתביעת האב או תגובתו אינן נתמכות בתצהיר ערוך כדין.
על כן, נפסק כי התביעה בהליך תלה"מ 52471-10-24 נמחקת.
אשר לבקשת האב להפקדת ערובה בהליך א"פ 31731-11-24, גם בקשה זו יש לקבל;
האב, בתביעתו, טוען כי נפלו פגמים בדְבר אופן ניהול ההליך עובר לפסק הדין. נטען כי בשל פגמים נטענים אלו יש לבטל את פסה"ד. עוד מפרט כתב התביעה אירועים בשלם, לטענת האב, לא היה מקום ליתן לאֵם אפוטרופסות בלעדית. נוסף על כך נטען כי האב מוכן ומזומן להיות מעורב בחינוך ובריאות הקטינים, הקטינים בגרו ולמצער הקטין ג. יכול להתקשר בעצמו, ועל־כן בָשלה העת לבטל את פסק הדין. עוד נקבע בתביעה שם פיצוי כספי בסך 50,000 ₪ בגין הפרות חוזרות ונִשנות של הורות האב ואבהותו וגם בשל הפרות "האמנה לזכויות האדם והילד" והתחייבויות מדינת ישראל במשפט הבינלאומי הפומבי.
האֵם הגישה בקשה לחייב את האב בעִרבון כספי להבטחת הוצאות ההליך. נטען בבקשה כי תכליתהּ של תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 היא למנוע מצב בו במקרה של דחיית תביעה וחיוב נתבע לתשלום הוצאות התובע, לא תהיה לנתבע אפשרות להיפרע מהתובע בגין הוצאותיו. נטען כי סיכויי התביעה נמוכים עד אפסיים, ומאחר והאב מציין בכל עת כי מצבו הכלכלי קשה, לא שילם עד כה הוצאות משפט שנפסקו לחובתו לטובת האֵם או לטובת אוצר המדינה ואינו משלם מזונות הקטינים – הרי שיש לחייבו בהפקדת ערובּה.
נטען כי הנתבע ברח מישראל לארה"ב ללא התרעה או הודעה מוקדמת, סרב למסור כתובת מגורים עדכנית חרף הליכים שאותם ניהל בכל הערכאות ובמסגרתם מסר רק כתובת דוא"ל, ולראשונה מסר כתובת מגורים ביום 23/10/2023 במסגרת הליך אחר ומדובר בכתובת שהיא כתובת שהייתה פעם דירת מגורי הוריו – דירה שנמכרה על־ידי הוריו זה מכבר. נטען כי המשיב הוא בבחינת "רוח רפאים" שמקום מגוריו אינו ידוע, אין לו נכסים או כספים בישראל, הוא זנח את ילדיו ומטרת התביעה להמשיך ולהתעלל באֵם. עוד נטען כי מדובר במי שהגיש עשרות תביעות, עִרעורים ובקשות במסגרתן משתלח האב באֵם, ממעיט מערכה, מוסיף דיבתהּ, מסיט את הילדים ואין ברצונו לקחת חלק בגידול הקטינים אלא לשלוט על האֵם. נטען כי תביעה זו היא חלק ממסכת התעללות משפטית באֵם אשר מממנת לבדהּ צרכי הקטינים המשותפים לצדדים.
בתגובת האב לבקשה, נטען כי בית המשפט לענייני משפחה אינו נוהג להורות על הפקדת ערבונות להפקדת הוצאות. נטען כי האֵם מנסה "להיבנות מתיק אחר" שם בית המשפט הורה על הפקדת ערבון להשבת הקטינים לישראל. נטען כי טענת האֵם כי לאב קשיים כלכליים סותרת טענתהּ בתיק המזונות שם נטען כי האב "עשיר ככורח (צ"ל כְּקֹרַח) ושהכסף נוזל לו מהכיסים בלי להרגיש בכלל". נטען כי הטענות אינן מתיישבות זו עם זו, וככל שמי שאין לו אמצעים כלכליים צריך להפקיד מראש ערבּון להבטחת הוצאות, הרי שעל כל "אישה שמקבל(ת) סיוע משפטי בחינם צריכה להפקיד עבור בעלה הוצאות לשכר טירחה". נטען כי אִם מתקבלת הטענה כי האב חסר אמצעים הרי שיש לבטל את המזונות שנפסקו.
אשר לסיכויי התביעה, חזר האב והפנה לפגמים הדיוניים שלטענתו נפלו בהליך עובר לפסק הדין, ובמיוחד טען לאי־קיום ישיבת הבאת ראיות, להיעדר חקירת האֵם, לכך שגורמי הטיפול או האפוטרופוס לדין "שהיא פמיניסטית רדיקלית ידועה ומפורסמת". האב טען כי אינו מקבל מידע על ילדיו, אין לו מושג קלוש כיצד הקטינים חוו את המלחמה, בפסק הדין נטען כי "שתיים עוס"יות לא מוכרות צצו משום מקום" ולא ניתן לו יומו.
בנוגע לכך שהאב אינו מתגורר בישראל נטען כי האב לא ברח מישראל, הוא אינו ישראלי אלא אמריקאי ובעל משפחה בארה"ב אשר הגיע לישראל כעולה חדש לתקופת נִסיון. נטען כי האב יצא מישראל בדרך המלך "בפיקוח רשמת הוצל"פ שכפתה על התובע להפקיד על 170,000 ₪ לתשלום עתידי של מזונות". נטען כי לאב כתובת בפלורידה בה מגָדל שני ילדיו הנוספים כ-"עקרת בית", אין ממש בטענה כי לא ידועה כתובתו שכן הוא מתגורר בפלורידה, ואין ממש בטענה כי האֵם "מותקפת תחת בליץ של תביעות" אלא מדובר באֵם שלא קיימה הסכמים שחתמה עליהם.
כאמור, מצאתי לקבל הבקשה.
האב חילק תביעתו לשלושה חלקים.
בחלק הראשון טען כי יש לבטל את פסק הדין מאחר ובית משפט זה עשה כל שביכולתו לסייע לאֵם להשתלט על חיי הילדים, למדר את האב, לנכרו ולהכפיש את התובע. נטען כי "התנהגות שיפוטית זו" השליכה על עמדות גורמי הטיפול ונתנה להם רוח גבית להתעלל באב, ו-"לעטוף" את האֵם בצמר גפן. נטען בהקשר זה כי פסק הדין ניתן ללא שמיעת ראיות וחקירות.
בחלק השני טען האב כי יש לחדש אפוטרופוסותו על ילדיו מאחר והוא זמין ומוכן להיות מעורב בחיי הקטינים, אשר כעת, בשל גילם, הם יכולים ליצור קשר עצמאי עם האב. נטען כי ההסדר שנקבע בפסק הדין לפיו בנושאים שאינם נושאי חינוך ובריאות על האֵם ליידע את האב באמצעות דוא"ל – הוא הסדר של מראית עין, חוכא ואטלולא ויש לבטלו.
בחלק השלישי עתר האב לפיצויים בסך 50,000 ₪ בשל הפרות של אבהותו והורותו.
ברקע, הליכים רבים שהתנהלו בין הצדדים, במסגרתם הוגשו מספר רב של חוות דעת, תסקירים ודיווחים בדְבר חוסר שיתוף הפעולה של האב עם גורמי הטיפול, האפוטרופוס לדין והאֵם. חוסר שיתוף פעולה זה פגע באפשרויות האֵם לספק את צרכי הקטינים בצורה סדורה ומסודרת ובשיתוף פעולה הורי. הדברים באו לידי ביטוי במספר החלטות שניתנו בהליכים הקשורים, ולמעט טענות בעלמא שפירט האב בתביעתו – לא הונחה בפניי ולוּ ראשית ראיה לכך כי האב מבקש להיות גורם מעורב בחיי הקטינים לשם סיפוק צרכיהם.
בתחילת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים ולאורך מספר שנים, נאלצה האֵם לפנות לבית המשפט בבקשות שנועדו לאפשר לה מתן טיפול מיטבי לקטינים, רישום למסגרות חינוך, מסגרת יציבה ושִגרה לה ולקטינים ובקשות דומות – וזאת נוכח היעדר שיתוף פעולה של האב. כך, למשל, הוסמכה האֵם לרשום את הקטינים בחתימתהּ בלבד ולשלבם בטיפול רִגשי או אחר לשם שמירה על שלמות נפשם.
לא זו אף זו, אלא שהאב התבטא באופן לא מכבד, מזלזל ופוגעני כלפי גורמי הטיפול ובאלימות מילולית כלפי האֵם. כך, למשל, צוין בתסקיר נושא תאריך 09/03/2023 שהוגש בהליך א"פ 43485-05-22 כי האב כינה את האֵם "כלבה מזדיינת שיוצרת את הניכור של הילדים", את מעורבות גורמי הטיפול כ-"שטויות", וכי הטיפול הוא "קשקוש שהחרא המכוער והמגעיל הזה שמתעלל בילדים…", וגם מסר כי אין בכוונתו להשתתף "בפורום של השטויות האלה" והוסיף כי "בארץ האימהות הנאציות הפמיניסטיות ותומכיהן הנאציות והפמיניסטיות…", ועוד. התנהלות זו של האב חמורה, אלימה ולא אִפשרה שיתוף פעולה הורי או מעורבות טיפולית אינטנסיבית הכוללת את האב.
האב מתגורר מחוץ לישראל ואין בינו ובין האֵם כל תקשורת תקינה או בכלל. הוא אינו בקשר קבוע ויציב עם הקטינים ונִסיונות מעורבוּת גורמי טיפול לקיים שיחות בפיקוח או בכלל לא צלחו – הכל כעולה מכ-22 דיווחים ותסקירים שהגישו גורמי טיפול ומעִדכוני האפוטרופוס לדין שהוגשו בהליכים הקשורים.
יתר על כן בפסה"ד מיום 05/04/2023 בהליך א"פ 43425-05-22 שהאב עתר לביטולו (להבדיל מטענה לשינוי נסיבות) נפסק, כי בד בד עם מתן אפוטרופסות בלעדית לאֵם בענייני חינוך ובענייני בריאות, לאב אפשרות לפנות על־מנת להסדיר את מעורבותו בחיי הקטינים והאפוטרופסות, אם ישוב לישראל או אם יסדיר תקשורת תקינה בינו ובין האֵם, והאב לא עשה כן. תחת זאת ותחת והסדרת הִתקשרות תקינה עם האֵם לטובת הקטינים, הגיש האב תביעתו לביטול פסה"ד. וכך נפסק שם, בעמוד 4 שורות 1-2 לפסה"ד: "בעתיד לאחר שישוב האב לישראל, או כאשר, בסיוע גורמי הטיפול, תוסדר תקשורת תקינה בין ההורים, ותוגש תביעה מתאימה, ניתן יהיה לבחון את עתירת האב".
תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט רשאי לצוות לתובע לתת ערובּה לתשלום הוצאות הנתבע אם נראה לו הדבר. בעבר, הוראה זו הייתה קבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 והשיקולים שנפסקו בהקשר לתקנה זו חלים גם בתקנות החדשות. השיקולים אינם מפורטים בתקנה והם נקבעו בפסיקה.
בעת דיון בבקשה, על בית המשפט לבחון את סיכויֵי התביעה, מורכבוּת ההליך, מצבו הכלכלי של התובע, מועד הגשת הבקשה, שלב ההליך, זהות הצדדים, התנהלות הצדדים, תום לבם וכיוצ"ב. סכום הערובּה משתנה בהתאם למורכבוּת המתווה וסיכויֵי ההצלחה. בהתאמה, ככל שמדובר במקרה מורכב, אם סיכויֵי ההצלחה נמוכים – כך יגדל סכום הערובּה, ולהפך. ראו בהקשר זה רע"א 4339/19 שרית קילקר נ' עובד נועם פסק 12 לפסק דין מיום 27/08/2019; רע"א 5488/16 נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ מיום 17/07/2016.
מחד, התכלית היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח כי ככל שתביעה תידחה, תהיה לנתבע אפשרות להיפרע בגין הוצאותיו. מאידך, יש כמובן להימנע מסגירת דלתות בית המשפט בפני תובע לגיטימי הואיל וזכות הַגישה לערכאות היא זכות חוקתית. מדובר, למעשה, באיזון בין זכויות, מקבילית כוחות ולבית המשפט שיקול דעת רחב. ראו בע"מ 1171/16 פלוני נ' פלוני פסקה ט' לפסק הדין מיום 18/02/2016.
במקרה כאן, לכאורה כבר כעת עולה שטענות האב, בחלק הראשון, בנוגע לפגמים לכאוריים שנפלו בהליך עובר לפסה"ד, אין בהן להביא לביטול פסה"ד. טענות אלו מקומן היה בפני ערכאת העִרעור.
אשר לחלק השני, טענת האב כי כיום האב זמין ומוכן להיות מעורב בחיי הקטינים, הרי שהאב לא צירף לתביעתו ולוּ ראשית ראיה לנכוֹנוּת זו או פניה מוקדמת שנעשתה לאֵם או לגורמי טיפול, אשר בוודאי היו מעודדים מעורבות; מה גם שלמעשה, האב הוא זה שבחר שלא להיות מעורב בחיי הקטינים לאחר שעזב את ישראל ללא התראה מוקדמת וללא שמסר פרטי התקשרות. לא זו אף זו אלא שהאב איננו מקיים קשר קבוע ויציב עם הקטינים.
גם אם תיבחן התביעה כתביעה לשינוי נסיבות מהותי, האב לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי או פירט את השינוי שיש לנסיבות אלו על פסה"ד. לכאורה ההפך. מטענות האב עולה כי אין בכוונתו ליצור קשר עם האֵם לשם שיתוף פעולה הורי, האב מבקש שהקשר יהיה ישירות בינו ובין הקטינים בלבד, והאב מעלה כנגד האֵם טענות בדְבר הורותה ומסוגלותהּ ההורית. מה גם שאין מדובר בשינוי נסיבות מהותי, שכן על פי התסקירים ודיווחי גורמי הטיפול והאפוטרופוס לדין, לא נִמנע מהאב להיות מעורב אלא האב הוא שבחר בכך. באפשרותו של האב להיות הורה מעורב גם ללא ביטול פסה"ד, וברי כי אם יוכיח האב מעורבות בפועל, הרי שכפי שנפסק בפסה"ד – ניתן יהיה לבחון הדברים לגופם. כיום האב לא צירף ולוּ ראשית ראיה כי הוא מוציא רצונו להיות מעורב "מן הכוח אל הפועל". משמעות הדבר כי סיכויֵי התביעה, לעת הזו, נמוכים.
אשר לחלק השלישי, הכספי, דינו דחייה שכן לא ניתן לעתור לסעד כספי במסגרת הילך שעניינו אפוטרופסות. ראו לעניין זה תקנה 15 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, התשפ"א-2020.
זה המקום לציין כי סיכויֵי התביעה אינם עומדים כשיקול יחיד להפקדת ערובּה אלא במקרים חריגים בהם ברור כבר למקרא התביעה כי התביעה היא תביעת סרק. ראו רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן מיום 16/01/2013; רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית מיום 14/11/2013.לכאורה זהו המקרה כאן.
לפנים משורת הדין, על בסיס בחינת התביעה במשקפי "שינוי נסיבות מהותי" – שכן זו טובת הקטינים לאפשר לאב להוכיח רצינוּת, כנות, פעילוּת ומעורבוּת ממשית בחיי הקטינים, בחנתי תנאים נוספים; התנהלות הצדדים בעבר, סיכויֵי התביעה, תום לב, מצבם הכלכלי והעובדה כי האב הוא תושב חוץ – אך לא היה בכך לשנות ממסקנתי כי יש לחייב את האב בהפקדת ערובּה.
האב מתגורר בחו"ל, מעיד על עצמו כי אין לו רכוש בישראל או בחו"ל, מעיד על עצמו כי מצבו הכלכלי בכי רע וכתובתו, כפי שטענה האֵם, אינה ידועה בשל התנגדותו למסור אותה – וכל שמסר זו כתובת לכאורית של הוריו; אוּלם בהרצאת הפרטים שבתצהיר, ציין רק כי הוא מתגורר בפילדלפיה. נוסף על כך, הוצאות משפט שנפסקו לא שולמו לא לאֵם ולא לאוצר המדינה וכך גם אין משולמים מזונותיהם של הקטינים. עוד יש להוסיף כי האב עזב את ישראל במהלך ההליך המשפטי, ללא הודעה ומבלי שמסר על כך הודעה לבית המשפט – למעשה בתחילה טען כי הוא נסע לעבודה ורק לאחר מכן התברר כי עזב את ישראל, על כן ולאור שאר נסיבות העניין, התרשמתי כי מתקיים חשש ממשי כי ככל שהתביעה תידחה, לא תוכל האֵם להיפרע מהאב בגין הוצאותיו בשל ניהול ההליך.
שני הצדדים לא נתנו דעתם לגובה הערובּה, ועל־כן גובה הערובּה ייקָבע לפי נִסיונו של בית המשפט אשר לסכום ההוצאות בשל ניהול הליכים כגון ההליך כאן, בהתחשב בצדדים הספציפיים ואופן ניהול הליכים על־ידם בעבר. באיזון בין הדברים, אני מחייבת את האב להפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום סך 55,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית המופנית לאֵם, שאם לא כן התביעה תימחק.
אין בהחלטה לשנות את מועד קבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין (הצפוי בסוף חודש מרץ 2025) בנוגע לשאלת האפוטרופסות בהליך א"פ 31731-11-24, שהרי, אם תופקד הערובה, ההליך יתנהל.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגה ועריכה.
המזכירות תמציא להורים, לב"כ היועמ"ש רווחה ולעו"ס לסדרי דין, תסגור תלה"מ 52471-10-24 ותקבע מעקב הפקדת ערובה.
ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ה, 09 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
