123456
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
בפני
בעניין:
התובעת:
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
ס.ר. ת"ז – (יליד אפריל 2016)
ד.ר. ת"ז
ע"י ב"כ עוה"ד עירא הדר ואח'
נגד
הנתבעת:
1. ש.ר. ת"ז
המשיבים:
ע"י ב"כ עוה"ד מתן חודורוב ואח'
2. היועץ המשפטי לממשלה
ע"י עוה"ד נסרין נאסראלדין נאשף
3. אפוטרופוס לדין – עו"ד סנדרה בוכהיים דה-וינד
פסק דין
"כברוב בעיות המשפט והחיים בכללותם, לא הברירה בין טוב ורע היא המקשה
עלינו את ההכרעה. הקושי הוא לברור בין שיקולים שונים, שכולם טובים וראויים
לתשומת-לב, אך סותרים זה את זה, ועלינו לקבוע את סדר עדיפותם". ע"א
461/62 צים חברת השיט הישראלית בע"מ נ' מזיאר, פד"י י"ז(2) 1319, 1337
(1963)
הצדדים הן בנות זוג לשעבר, אימהות לקטין ע.ר. (להלן: "ע.ר."), בנם המשותף, שנולד מתרומת
זרע ואומץ על ידי התובעת, ד.ר. ת"ז · (להלן: "התובעת" או "ד.ר.") ואשר הצדדים חולקות
את זמני השהות עימו באופן שווה. אשר לקטין ס.ר. – הקטין נולד מאותה תרומת זרע, הריונו החל
בתקופת החיים המשותפים, ומועד לידתו לאחר פרידת הצדדים.
תביעת התובעת היא "להשוות את מצבו של ס.ר. לזה של אחיו הבכור". התובעת עותרת למתן צו
הורות פסיקתי לפיו היא אמו של הקטין ס.ר. ת"ז ——– יליד אפריל 2016 (להלן: ”ס.ר."), בנה
(להלן: "הנתבעת" או "ש.ר.").
של אמו הביולוגית, ש.ר. ת"ז
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים:
.1
התובעת והנתבעת, בנות זוג לשעבר, הכירו בשנת 2009, ניהלו משק בית משותף, וערכו
1 מתוך 18
בשנת 2010 טקס נישואין פרטי.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
23
24
25
26
27
28
29
1 % 22222222222
18
19
20
21
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.2
בשנת 2011 החליטו הצדדים להרחיב את התא המשפחתי, והוסכם כי הנתבעת תהרה. בנות
הזוג רכשו מספר מנות של תרומת זרע מתורם אנונימי באמצעות בנק הזרע, והנתבעת החלה
טיפולי פוריות. התובעת ליוותה את הנתבעת בטיפולים ובבדיקות.
.3
בחודש מאי 2012 נולד לבנות הזוג הקטין ע.ר.
.4
בין לבין בשל בעיה גניקולוגית, נכרת רחמה של התובעת.
באוקטובר 2014 הנפיקו הצדדים תעודת זוגיות, וסמוך לאחר מכן החלו טיפולי הפרייה
נוספים מאותן מנות זרע מתורם אנונימי, אשר נרכשו עובר להוריית ע.ר.
ביולי 2015 לערך (לאחר שניסיונות קודמים כשלו) הרתה הנתבעת.
ביום 19.11.15 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאימוצו של הקטין ע.ר. על ידי התובעת.
בתאריך 06.01.2016, כ-4 חודשים טרם לידת ס.ר., בעת שע.ר. היה כבן 3.5, ולבקשת
התובעת, הצדדים נפרדו.
באפריל 2016 נולד הקטין ס.ר.
בתאריך 17.05.2016 ניתן צו אימוץ בעניין ע.ר. והוא אומץ על ידי התובעת.
להסר ספק מובהר כי ע.ר. וס.ר. נושאים אותו מטען גנטי.
בתאריך 28.6.2016 הגישה הנתבעת תביעת "משמורת" וזמני שהות בעניין ע.ר. ועתרה
למתן "משמורתו" בידה. ביום 26.09.2016 הגישה הנתבעת תביעת מזונות עבור ע.ר. וביום
26.9.2016 הגישה התובעת תביעה בעניין קטינים, לרבות "משמורת", זמני שהות, קבלת
החלטות וקביעת מקום מגורים בעניין שני הקטינים, ע.ר. וס.ו., ועתרה ל-"משמורת" שני
הקטנים בידה.
2 מתוך 18
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
.12
2
3
4
5
6
7
8
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.35
לטעמי מדובר באבחנה חשובה שהעדרה, עלול להביא למדרון חלקלק בניגוד לרצון
המחוקק, כפי שבא לידי ביטוי בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד),
התשנ"ו-1996 ובחוק תרומת ביציות התשע"א-2010 או ברציונל שבבסיס הסדרת הורות על
פי צו הורות פסיקתי על בסיס זיקה לזיקה.
אמנם הוכחה, בראיות ממשיות, קיומה של זוגיות בת כ-7 שנים, שם משפחה משותף,
חשבון בנק משותף, ניהול משק בית משותף, חלוקת טיפול בקטין ע.ר. ורצון משותף להביא
לעולם ילד נוסף – אך זוגיות הצדדים לא הייתה קיימת במועד הלידה.
הבדל זה גם מביא לכך שמנסיבות המקרה ברור כי חלקן הרב של השאלות שפרטתי לעיל
אינן רלוונטיות, מאחר ואין מדובר בבעלת דין ששימשה בפועל כהורה עבור הקטין –
הואיל והצדדים נפרדו טרם הלידה ולא התאפשר לה זאת. לא נוצרה הורות משפטית ולא
נוצרה הורות פסיכולוגית.
ודוק, אין חולק כי הצדדים ניהלו חיי משפחה עובר להריונה של הנתבעת עם הקטין ס.ר.
וחלמו להקים משפחה עם אחים לקטין ע.ר.. עניין זה נדון והוכרע גם בהחלטתי מיום
08.01.2018, והנימוקים שם טובים גם כאן, והראיות שהובאו לאחר מכן חיזקו קביעה זו.
אלא שיש לבחון האם מקום בו בעת הלידה, אין מתקיים הקשר הזוגי ואין כוונה והסכמה
לגדל יחד את הקטין שנולד, מתקיימת הורות בת כינון מכוח זיקה לזיקה. לטעמי התשובה
9
10
11
12
13
–
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
2222222222
לכך שלילית.
בעניינו כאן, הצדדים נפרדו בחודש ינואר 2016, בעת שהנתבעת הייתה בהיריון. הן פנו
להליך הידברות וגישור שלא צלח, וביוני 2016 הגישה הנתבעת תביעה בעניין זמני שהות
וחלוקת זמן הורי של ע.ר.. בהמשך, ולאחר שנכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי
משפחה (הוראת שעה) התשע"ה-2014, הגישה הנתבעת בקשה לי"ס ולאחר מכן תביעה
למזונות הקטין ע.ר.. בכתב ההגנה לתביעת הנתבעת בעניין הקטין ע.ר., שהגישה התובעת
ביום 26.9.2016 (היינו כחמישה חודשים לאחר לידת הקטין ס.ר.), טענה לראשונה כי
הצדדים הן הורים לשני ילדים, ובד בבד הגישה תביעה מטעמה בעניין חלוקת זמן הורות
וזמני שהות עם שני הקטינים.
11 מתוך 18
.36
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
ר' נ' ר'
.37
1
2
3
4
5
6
גם אם אתייחס למועד הגשת תביעת התובעת להסדרת זמני שהות עם ס.ר. שהוגשה
בספטמבר 2016, כ-5 חודשים לאחר הלידה וכ-4 חודשים לאחר מתן צו האימוץ – לטעמי
ניתן היה להכריע שם בגררא או לקבוע זמני שהות ללא קביעת מעמד הורות. ראו בהקשר
זה פסה"ד של השופט נחשון פישר בתמ"ש 58503-05-16 אלמונית נ' פלונית, מיום
4.8.2021. אזי, פרידת בנות הזוג מספר חודשים טרם הלידה, יחד עם השיהוי בהגשת
התביעה להסדרת ההורות משמעותם כי בעניין ס.ו., אין מתקיימים התנאים להורות בת כינון
שכן, פועל יוצא, לא התקיימו התנאים להורות מכוח זיקה לזיקה; הצדדים נפרדו עוד טרם 7
לידת ס.ר., וכל אחת מהן מנהלת חיים בנפרד; התובעת השתהתה בהסדרת מעמדה ביחס
לס.ר. למשך זמן משמעותי בחיי ס.ר., ואפילו לפי גרסתה, ללא סיבה מוצדקת – שהרי מעת
שניתן ביום 17.5.2016 צו אימוץ בעניין ע.ר. – היינו כחודש לאחר לידת ס.ר., לכאורה
נעלמה המכשלה והאיום שנטען כי הנתבעת הפעילה לחץ כלפי התובעת בקשר בינה ובין
ע.ר. – מה גם שלהבדיל מס.ר., ברי כי בין הקטין ע.ר. לתובעת נוצרה הורות פסיכולוגית,
כך שלא היה הכרח בצו אימוץ וניתן היה לעתור לצו הורות פסיקתי מיד עם הפרידה.
למרות זאת, תביעת התובעת להסדר זמני השהות וזמן הורי עם ס.ר., הוגשה כ-4 חודשים
לאחר מתן צו האימוץ ולמעלה מ-5 חודשים לאחר הלידה וזאת ללא סיבה לעיכוב
בהגשתה.
=
8
9
10
11
12
13
14
15
16
לא אכחד כי אשר למערכת יחסי הצדדים, הזוגיות ושיתוף הפעולה בעניין טיפולי הפוריות
עד הריונה של הנתבעת והפרידה, מקובלת עלי יותר גרסתה העובדתית של התובעת ועדיה,
ונתתי בעדותה אמון, להבדיל מעדות הנתבעת ועדיה שהייתה מלאה סתירות ולא הייתה
מהימנה עלי (כך אשר לפנייה משותפת לבנק הזרע, אך הפנייה נעשתה עוד טרם הוריית
אחיו הבכור ע.ר.. כך גם אשר לשותפות בגידול ע.ר. וגם אשר לעיתוי תחילת טיפולי
הפוריות עובר להוריית ס.ר. ועוד), וראו כי גם לגרסת הנתבעת עצמה, היא השהתה את
טיפולי הפוריות מתוך רצון להורות משותפת עם התובעת אשר התמהמה עם רצונה זה,
וביקשה לעבור טיפולים נגד חרדות בעניין ההורות, דבר המעיד על שיתוף פעולה ורצון
לגדל ילד יחדיו.
12 מתוך 18
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
2
3
4
5
6
7
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
השתהות התובעת להסדרת מעמדה ההורי במשך זמן משמעותי מאוד בחיי הקטין, ללא
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
סיבה מוצדקת – יחד עם העובדה כי הוכח שהוריית ס.ר. לוותה בחרדות וחששות מצד
התובעת, מטילה ספק בכוונתה של התובעת, עובר להגשת התביעה, להורות משותפת
מתמשכת כלפי ס.ר. ללא קשר לע.ר..
אבחנה זו, היינו רצונה של התובעת בהורות עצמאית ללא קשר לע.ר., היא שבבסיס
הכרעתי. שכן, משמעות הדבר הוא כי עלי לבחון את העתירה מנקודת מבט אחאית ולא
הורית, ובחינה זו לטעמי אינה תואמת את הדין והרציונל שבבסיס הורות מכוח זיקה לזיקה.
ואבהיר, אמנם במהלך ההליכים ועם התקדמותם, ניתן היה להתרשם משקיקתה ורצונה העז
של התובעת להורות אמתית כלפי ס.ר., והוכח כי במהלך החיים המשותפים הצדדים דיברו
על הרחבת התא המשפחתי וגידול ע.ר. עם אחיו, אך מדובר באירועים שאירעו כפי שהם
יכולים להתרחש אצל כל זוג אחר – ואין בכך להביא לתוצאה בה ניתן לקבוע הורות מתוקף
זיקה לזיקה לפיה תיווצר הורות בשל אחאות. אחאות אינה עילה לכינון הורות פסיקתית,
מקום בו, בעת הלידה, אין קיימת אותה זוגיות (להבדיל מכינון זמני שהות / יצירת קשר).
לא ניתן, מכוח האחאות, לשמר את אותו חלום משותף שרקמו בנות הזוג במהלך החיים
המשותפים, שאחרת ניצור הורות מתוקף אחאות. הורות זו אינה תואמת את רוח המחוקק.
זאת ועוד, הכרה בהורות מתוקף אחאות משמע קידום עניינו של ע.ר. "על חשבון" עניינו
של ס.ר., כפי שנעשה למעשה בהליך האימוץ של ע.ר. – אם יש ממש בטענת התובעת כי
השהתה תביעתה בעניין ס.ר. על מנת שלא לפגוע באימוץ ע.ר..
הורות בת כינון אינה דבר של מה בכך. הורות שכזו שמקבלת תוקף משפטי של צו הורות
פסיקתי ודינה כדין הורות ביולוגית. ראו בהקשר זה כבוד השופט שוחט עמ"ש -53065-11
20 ל.ב. נ' א.ב.א, מיום 06.06.2021. לכן, איני סבורה כי ניתן לבסס מתן סטטוס ומעמד
הורי כלפי קטין אחד בשל טובתו של קטין אחר או על בסיס טובתו בלבד של הקטין,
שאחרת אנו מותחים את המודלים ויוצרים מדרון מתגלגל. בצדק נשאלה על ידי הנתבעת
השאלה מה יהא דינו של קטין שלישי אם ייוולד לנתבעת מאותה תרומת זרע ? היכן עובר
קו הגבול?
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
222222222
13 מתוך 18
.38
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.39
זאת ועוד, הקטין ס.ר. חי מציאות ללא נוכחות התובעת. את המציאות יצרה עבור הקטין
אֵם אחת. אמנם העדר הורות "בת כינון" בין התובעת ובין הקטין הוא תוצאה של מעשי
הנתבעת – אך בהינתן שזו המציאות בה גדל הקטין, "החזרת הגלגל אחורה" עלולה ליצור
עבורו כאב, כעס, פיצול וקונפליקט נאמנות.
1234561
.40
ודוק, אין לי ספק, כפי שגם קבעו המומחים, גורמי הטיפול ועמדת האפוטרופוס לדין כי
טובת הקטין ס.ר. היא לשני הורים ולשיווין בינו ובין אחיו הבכור – על כן גם הוריתי אשר
הוריתי בהחלטתי מיום 08.01.2018 כאשר כתבתי שם ביחס לחוות דעת המומחה:
״תמצית חוות הדעת היא כי טובת הקטין ס.ר. היא לכינון קשר של
דמות הורית בינו לבין ד.ר.. מסקנת המומחה היא כי לצורך התפתחותו
התקינה של ס.ר., טובתו היא לגדול עם שתי דמויות הוריות, כפי
שגדל אחיו ע.ר. וכפי שתוכנן טרם לידתו, ולמתן גושפנקא, הלכה
למעשה, לסיפור המשפחתי.
בחוות הדעת נכתב כי בהתבסס על ראיונות קליניים שערך המומחה
עם הצדדים, מפגש שערך המומחה עם כל אחת מהן יחד עם הקטין
ע.ר. ומסמכים ששלחו הצדדים למומחה. המומחה ציין בחוות דעתו כי
היא נסמכת הן על חומרים קליניים שנאספו בפגישות והן על ממצאי
מחקרים בתחום.
נכתב כי חוות הדעת בוחנת את "טובת הקטינים מבחינה פסיכולוגית-
התפתחותית" ולא בוחנת את המקרה "מבחינה חברתית, תרבותית,
חוקית או משפטית״ ולאור זאת, מאחר וב״כ הצדדים העבירו למומחה
מסמכים שעסקו בהיבטים חוקיים-משפטיים, הרי שלמסמכים אלו ניתן
משקל מועט בהיותם לא רלוונטיים ל"טובת הקטינים מבחינה
פסיכולוגית והשאלה כיצד ניתן לשפר גורמים בסביבתם כדי להיטיב
את התפתחותם".
המומחה הסביר כי לא קיימים כלים היכולים לנבא תוצאות מדויקות
של תהליך התפתחותי וזאת מאחר והגישה בפסיכופתלוגיה
התפתחותית היא כי, גורמים רבים משפיעים, כל אחד בנפרד וביחד,
על התפתחות הילד. משכך, חוות הדעת תבחן, כמקובל, האם ניתן
להבין ולשפר גורמים מטיבים התורמים להתפתחות תקינה של הקטין,
על ידי בחינת גורמי סיכון וגורמי חוסן של הילד. בהתאמה, התשובות,
שיש לתתן בזהירות, במושגים של גורמי סיכון וחוסן שאותם יש
לשקול זה כנגד זה, ולהבין מהם, מהי טובת הילד.
בפתח הפרק העוסק בסקירת ספרות בנושא משפחות חד-מיניות, כותב
המומחה כי מחקר של שלושים שנה שהוקדש לחקר משפחות חד-
מיניות קובע שהתפתחות רגשית, חברתית ואקדמית של ילדים
במשפחות חד-מיניות, אינה שונה מהתפתחות ילדים להורים
הטרוסקסואלים. נכתב כי ממצאי המחקרים מהשנים האחרונות
מצבעים באופן ברור על כך שלא המבנה המגדרי של המשפחה הוא
14 מתוך 18
17
18
21
28
29
31
32
34
38
39
40
41
42
22222222222222222222222
19
20
23
24
25
26
27
30
33
35
36
37
43
44
ר' נ' ר'
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
1234567890.
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
המשפיע על התפתחות הילדים אלא התהליכים המשפחתיים, כגון
איכות ההורות, לחץ הורי, קשר הורה-ילד, שביעות רצון של ההורה
מהקשר כיוצ"ב'. נכתב כי "ע.ר. וס.ר. תוכננו' במסגרת היחסים של
ד.ר. וש.ר. ולכן ההתייחסות אליהם צריכה להיות כאל ילדים שנולדו
למשפחה מתוכננת". נכתב כי למעמד המשפטי של ההורה יש ערך
פסיכולוגי רב וטובת ס.ר. היא כי תינתן גושפנקא למסגרת המשפחתית
אליה נולד כילד "מתוכנן" למרות שנולד לאחר פירוק התא
המשפחתי. מסר שכזה וגושפנקא שכזו הוא גורם חוסן עבור ס.ר. ולכן
הוא שאלה פסיכולוגית ולא רק משפטית.
לאור זאת כותב המומחה כי "ממצאי המחקר מלמדים כי טובת של
הקטינים בהקשר זה נעוצה בהסדרה משפטית-חוקית של יחסי
הקטינים עם ד.ר. ועם ש.ר.. אם חוות דעת נדרשת להתעלם משיקולים
חברתיים, תרבותיים וחקיקתיים בנושא זה, ולהתמקד בטובתם
הפסיכולוגית של הקטינים, הכלל שצריך להנחות את בית המשפט
הוא שיש לנהוג במשפחה בה אנו עוסקים אותו אופן שבו בית המשפט
היה דן במשפחה הטרוסקסואלית. לגבי הילד הבכור ע.ר., אין כמעט
שאלה באשר למעמד היחסים בינו לבין ש.ר. וד.ר., שכן הוא נולד תוך
המשפחה המתוכננת וגדל עם שתי אימהות למשך תקופה ממושכת.
לגבי הקטן ס.ר., אני סבור שבית המשפט צריך לאשר ולקבל את
מעמדו החוקי כילד שנולד למשחה שבראשה עמדו שתי נשים, אמא
אחת ביולוגית ואמא שנייה שהיא בת הזוג של האם הביולוגית, הגם
שנסיבות החיים הביאו לפרדה בין שתי הנשים עוד טרם לידתו".
בפרק שכותרתו גורמי סיכון וחוסן נוספים שיש לשקול בהקשר לשאלת
טובת הקטינים, כותב המומחה כי מחקרים "מצביעים באופן ברור
שמבחינה התפתחותית עדיף לילד לגדול עם שני הורים מאשר עם
הורה אחד, וגם בסוגיה זו קיים קונצנזוס בין חוקרים
וקלינאים…לנוכחות שני הורים בגידול ילדים יתרונות כלכליים,
רגשיים ואחרים. מעורבות בגידול הילד על ידי שני הורים מפחיתה
את רמת הלחץ ההורי (Parental stress) משפרת תפקודיים הוריים
רבים והתוצאה בסופו של דבר מיטיבה עם הילד. מנגד, ידוע כי אי
הסכמה בין הורים וחילוקי דעות באשר לאופן גידול הילדים עלול
להוות גורם סיכון משמעותי…כאשר מנסים לנבא את טובת הקטינים
ע.ר. וס.ר., עולה השאלה לאיזה מבין הגורמים עשויה להיות השפעה
רבה יותר: האם רצויה נוכחות שתי אימהות בחייהם תוך הסתכנות
בנזק אפשרי שייגרם מאי הסכמות שתתגלענה ביניהן: או שמא עדיף
לצמצם את התקשרת ביניהם מינימום הנחוץ, ואגב כך לוותר על
היתרונות הרבים הטמונים בגידול ילדים בידי שתי דמויות הוריות.
לגבי ע.ר., נראה כי מוסכם שש.ר. וד.ר. משמשות יחדיו
כאימהות…טובת החלדה בהקשר זה מחייבת שלא להגביל את הקשר
של ע.ר. עם שתי אימהותיו, ולהעניק הסדרי ראייה שוויה לש.ר.
ולד.ר.. לגבי ס.ר. הסוגיה סבוכה יותר. המורכבות נובעת אך ורק בשל
העובדה שלמרות שהוא תוכנן על ידי ש.ר. וד.ר., ולמרות שש.ר.
נכנסה להיריון במהלך הקשר עם ד.ר., ס.ר. נולד כמה חודשים לאחר
שבנות הזוג החליטו להיפרד. קושי נוסף שנוצר בעקבות הפרידה
והמשפט המתנהל למעלה משנה וחצי הוא שד.ר. עד כה לא פגשה את
ס.ר.. שני אלה מעוררים מחדש את השאלה שמא וטבת הילד היא
להיוותר ברשות אימו הביולוגית בלבד, ובכך ייחסך ממנו הסיכון
הכרוך בחשיפה לחילוקי דעות בין ש.ר. וד.ר. באשר לנושאים
15 מתוך 18
24
26
28
29
30
34
36
1222222222222723-2253277
38
39
40
41
42
43
44
45
447498
50
46
ר' נ' ר'
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
1234567890.
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
הקשורים לגידולו…חשוב לזכור כי ללא קשר להחלטה באשר לס.ר.,
ע.ר. הוא ממילא בן משותף לש.ר. וד.ר., ועל כן שותפות הגורל ביניהן
תימשך עוד שנים רבות. כלומר בכל מקרה לא ניתן להפריד באופן
מוחלט בין ד.ר. וס.ר. שכן תמיד יהיו אירועים אישיים-משפחתיים
שבהן תנכחנה שתי האימהות, ובחלק מהמקרים אפשר להניח שינכח
גם ס.ר.. בנוסף ש.ר. וד.ר. מדווחות כי בתקופה האחרונה חל שיפור
ביכולת שלהן לתקשר ולהגיע להסכמות בעניינים הנוגעים לע.ר.,
וזאת כנראה בשל הסתייעותן בגורם מקצועי במסגרת הדרכת הורים.
לפיכך הגעתי למסקנה כי טובתו של ס.ר. דורשת את גידולו בידי ש.ר.
וד.ר. יחד, ואלו תידרשנה לעשות מאמצים משמעותיים לשתף פעולה
בגידולו הגם שהן לא בנות זוג".
בעדותו בעמוד 36 שורות 2-7 המומחה העיד כי:
"האם הסיכוי שהתנאים יהיו טובים יותר כשיש 2
אימהות – בהחלט כן? שתי משפחות, שני מקורות
תמיכה – בהחלט כן. האם יש סיכוי סביר שהחיים של
ילד יהיו בסדר כשיש אימא אחת? כן יש. גם את זה
כתבתי. האם הן בסיכוי יותר גבוה לפסיכופתולוגיה?
כן. גם במחקרים בעולם וגם במחקרים שעשיתי בארץ
מס' 5 בחוות דעתי – אלו דברים שהם קונצנזוס.
השאלה זה האם אפשר לשפר את הסיכויים בחיים
ולדעתי הקונסטלציה הזו תשפר".
בהמשך ממשיך וכותב המומחה כי המלצתו זו חשובה גם בהיבט
האחאות בין ס.ר. וע.ר. שהם אחים ביולוגים מלאים. מצב בו לאחד
שתי אמהות ולאחיו רק הורה אחד, עלול לבלבל אותם ולעורר
שאלות.
המומחה בחות דעתו כותב כי מאחר לס.ר. התקשרות בטוחה
(Secured Attchment) עם ד.ר., קיים סיכוי סביר שיפתח קשר טוב
ובטוח גם עם ד.ר. בתהליך מבוקר, הדרגתי בסיוע אנשי מקצוע.
אציין כי דברים דומים כתבתי בהחלטתי מיום 14.6.17. ראו שם עמוד
1 שורות 6-12: "מהנתונים שהובאו עולה כי הן טובת הקטין ע.ר. והן
טובת הקטין ס.ר. היא למתן גושפנקא אחידה להיותם ילדים שנולדו
למסגרת משפחתית אחת, עם רקע וסיפור חיים זהה. למותר להקדים
ולהדגיש, כי הביטוי "טובתו של קטין" אינו מכוון רק לתנאים
כלכליים או כספיים; מקום בו מתבקשת הכרעה על-פי אמת המידה
האמורה, משווה בית המשפט נגד עיניו את מכלול התנאים, ובראש
ובראשונה את טובתו של הקטין מן הבחינה הנפשית והרגשית… ראו
ע"א 783/81 פלוני נ' פלמוני, פד"י לט (2) 1, 8"
לסיכום כותב המומחה כי טובת הקטינים והתרשמותו מהצדדים עצמן,
הביאוהו למסקנה כי: "יש לאפשר לד.ר. להיפגש עם ס.ר.. יש לעשות
זאת בהדרגה ובהדרכה של גורם טיפולי מוסמך וממוחה (מומחה)
בתחום. בהמשך ובהתאם להמלצת איש/אשת המקצוע, נתן יהיה
להתאים את זמני הפגישות בין כל אחת מהאימהות והילדים".
16 מתוך 18
24
25
26
28
29
30
31
33
34
35
36
38
22222222222223222222777777 478
39
40
41
42
43
44
45
46
2
3
4
5
6
7
8
9
10
12
13
14
15
16
17
18
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
–
דא עקא, אין טובת הקטין עילה העומדת בפני עצמה – שאחרת אכן היינו נגררים להורות
הסכמית למשל – הורות שנפלה ולא הוכרה. חובתי לבחון כל מודל יצירת הורות, וודאי
פסיקתי, בזהירות ובמתינות על מנת למנוע השלכות רוחב עתידיות וחשש ל"שוק תינוקות".
–
מסיבה זו אין באחאות ובטובת הקטין לשנות מהחלטתי. ראו בהקשר זה פס"ד פלונית.
ייתכן והדברים היו שונים אם נוסף על האחאות וטובת הקטין, היה נוצר קשר דמוי קשר
הורי בין התובעת ובין ס.ו.. אך משקשר שכזה לא נוצר (בשל התנגדותה החריפה של
התובעת), וכאשר זיקה לזיקה בסיסה בזוגיות ובהורות משותפת ולא באחאות, איני סבורה
שיש בטובת הקטין כשלעצמה ובאחאות לשנות מהתוצאה אליה מכוננו הדין נכון להיום. אנו
מצווים להידבק ככל הניתן לדברי המחוקק. ראו פסקה 25 לפס"ד פלונית.
אוסיף בהקשר זה כי בין הצדדים קונפליקט בעצימות קשה, מבין הקשים והחריפים שנצפו
באולמי. משמעות הדבר כי יצירת קשר הורות בין התובעת ובין ס.ר., בעת הזו, תעצים את
הקונפליקט עוד יותר, דבר שאין ספק שאינו טובת ס.ר. או אחיו. אמנם שיקול זה אינו שיקול
שיכול לעמוד לבדו, וודאי ניתן היה להסתייע בגורמי טיפול לשנות ולהפחית מהקונפליקט,
אך בהינתן כי מדובר בשינוי מציאות חיי ס.ו., על בסיס אחאותו לע.ר., הרי שבמצטבר גם
עניין זה מהווה שיקול – שאחרת עלולים אנו להקריב את טובתו של ס.ר. בשל טובתו של
19
20
21
23
24
25
26
27
28
222222222
ע.ר..
אציין כי לא נעלם מעיני כי בעיקר ובפרט, בשל התנהלות הנתבעת והקשיים שהרימה על
יצירת קשר בין התובעת ובין ס.ר., לא ניתנה לתובעת הזדמנות לשמש כדמות הורית עבור
ס.ר. וליצור הורות בת כינון – כך שדחיית התביעה משמעה שמא "יצא חוטא נשכר", אלא
שאין בכך לשנות מהתוצאה. שאלת יצירת הורות בת כינון, אם לאו, אינה יכולה להיות
מבוססת על שיקול שכזה.
משמעות הדבר הוא כי תביעת התובעת למתן צו הורות פסיקתי וזמני שהות עם הקטין ס.ו.,
17 מתוך 18
נדחית.
.41
.42
.43
.44
.45
2
3
4
5
6
7
8
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.46
הגעתי להכרעה אליה הגעתי לאחר לבטים קשים ובתחושה קשה. המקרה מעורר אמפתיה
9
10
11
12
13
14
15
ומשאיר תחושה של החמצה. לכן, על-מנת לאפשר לתובעת למצות הליך ערעורי אם תבחר
לעשות כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסה"ד למשך 30 יום. ראו בהקשר זה בע"מ 4890/14
פלונית נ' פלונית, מיום 02.09.2014. משמעות הדבר הוא כי המפגשים בין התובעת ובין
16
17
18
ס.ר., במסגרת מרכז הקשר ימשיכו ויתקיימו כל עוד אין תלוי ועומד פסק דין חלוט הקובע
אחרת.
.47
אשר להוצאות, הגם שהתביעות בעניין ס.ר. נדחו, בנסיבות העניין, איני יכולה להתעלם
מכך שבהיבט ההתפתחותי, טובת הקטינים היא למתו צו הורות פסיקתי כמבוקש (להבדיל
מהתוצאה המשפטית שאינה מאפשרת זאת), וגם לכך שהסיבה בעטיה לא התאפשרה הורות
בת כינון או קשר אחר בין התובעת ובין ס.ר. היא התנהלות הנתבעת. על כן איני עושה צו
להוצאות לחובת התובעת. עוד אני מורה כי הוצאות שנפסקו במהלך ההליך, לחובת
הנתבעת, בנוגע לביטול מפגשים במרכז קשר אי הגעה למרכז קשר או סיכול מפגשים
במרכז קשר, ככול שלא שולמו – לא ייגבו, אלא אם מדובר בביטול מפגשים במועד
המאוחר לפסק דין זה, שאז החיוב הכספי ימשיך ויחול.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתן היום, א' טבת תשפ"ב, 05 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
19
20
21
82222
הילה גורביץ עובדיה, שופטת
18 מתוך 18
2
3
4
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.13
בתאריך 08.1.2018 הוריתי על כינון זמני שהות בין התובעת ובין ס.ר.. המפגשים מתקיימים
מאז במרכז קשר בנוכחות הנתבעת.
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
בתאריך 13.03.2019 הגישה התובעת תביעתה למתן צו הורות פסיקתי. קדם לתביעה זו
פס"ד של בית המשפט העליון בב"ע 9011718, שאישר את קביעת בית המשפט המחוזי
ברמ"ש 41697-07-18, כי לשם המשך מפגשים בין התובעת ובין ס.ר. עליה להגיש תביעה
להסדרת מעמדה ההורי.
20
.14
.15
.16
התובעת מבקשת כי יינתן צו הורות פסיקתי לפיו היא אמו של ס.ר.. הנתבעת, שהיא אמו
הביולוגית של ס.ר., מתנגדת למבוקש.
לטענת התובעת, הבחירה להרות הייתה משותפת. נטען כי בנובמבר 2013 ביקשה הנתבעת
להרות שוב, והתובעת הייתה שותפה מלאה לרצון זה – אולם ביקשה מהנתבעת להמתין עד
שהתובעת תמצא עבודה שתָקְנה ביטחון כלכלי למשפחה וכן "עד שש.ר. תפסיק להלעיט
את עצמה בסמים ואלכוהול כפי שעשתה לאורך חייהן המשותפים". נטען כי הסכמתה של
הנתבעת להמתין עם טיפולי ההפריה, חרף רצונה העז להיכנס שנית להיריון, מעידה כי
הנתבעת ראתה בתובעת שותפה להבאתו של ס.ר. לעולם – שאחרת, הייתה מתחילה עם
טיפולי הפוריות כאשר חשקה בכך עוד בנובמבר 2013. התובעת הפנתה לחקירתה מיום
29.11.2020, עמוד 26 שורה 35 ואילך בה העידה התובעת כי שתיהן הגיעו יחדיו לטיפול
ההזרעה בבי"ח "—-" וכי הנתבעת עצמה בחקירתה, בעמוד 90 שורות 28-29, העידה כי
התובעת נכחה בעת טיפול ההזרעה בעקבותיו הרתה הנתבעת עם ס.ר..
התובעת טענה כי עובר לפרידה ולאחריה, היא ביקשה שהצדדים ימשיכו ויגדלו יחדיו את
ע.ר. ואת אחיו שעתיד להיוולד בהורות שווה אך הנתבעת סירבה בתוקף, ומאחר וטרם
הסתיימו הליכי האימוץ של ע.ר. – איימה הנתבעת על התובעת כי באם תדרוש זכויות
שוויוניות כלפי ע.ר. או תעמוד על זכויות הילד שטרם נולד – תפסיק הנתבעת את הליך
האימוץ ותרחיק בין התובעת ובין ע.ר.. נטען כי בשל איום זה, במסגרת הליך הגישור וטיפול
אליו פנו הצדדים אצל ד"ר ת.י., התובעת נאלצה לסגת מדרישתה לזמני שהות שווים עם
ע.ר. ומדרישתה להורות כלפי ס.ר..
–
21
23
24
25
26
27
28
29
222222222
3 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.17
התובעת פירטה פעולות שמעידות, לטענתה, השותפות המשפחתית של הצדדים: רישומן
כידועות בציבור בשנת 2014, חתימה על תצהיר זוגיות שמאפשר לנתבעת ליהנות מזכויות
המגיעות לבני / בנות זוג של עובדים במקום עבודתה של התובעת, ניהול משק הבית
המשותף, וכן הודעת הנתבעת לתובעת במסרון, מיד לאחר שהתבשרה כי ההיריון עם ס.ר.
נקלט – שם כתבה "ווי דיד איט!!!" (בתרגום חופשי, "עשינו זאת"). עוד נטען כי אמנם
הנתבעת מנעה מהתובעת להיות נוכחת בלידתו של ס.ר., אך סמוך ללידה עדכנה את
התובעת, וכ-5 שעות לאחר הלידה שלחה לתובעת הודעה המבשרת על הולדת הקטין,
וביקשה כי תעביר הבשורה לע.ר.. נטען כי האמור מעיד על כי הנתבעת ראתה בתובעת
שותפה להולדתו של ס.ר..
התובעת תיארה כי בשנים לאחר לידתו של ס.ר., מנעה ממנה הנתבעת לראותו, ורק
בהתערבות בית המשפט היא זכתה להכיר את הקטין עת היה כבן שנתיים. נטען כי הנתבעת
עושה כל שביכולתה לסכל המפגשים המתקיימים כיום בין התובעת ובין ס.ר. במסגרת מרכז
הקשר ויוצרת במפגשים אווירה עוינת ומתוחה. נטען כי למרות זאת, בין התובעת ובין ס.ר.
נרקם קשר חם ואוהב – כעולה מדברי עו"ס חוק האימוץ (דיון מיום 08.11.2020 עמ' 126
שורות 1-16) ומעדכוני עו"ס לסדרי דין.
לטענת הנתבעת, זמן קצר לאחר תחילתו של הקשר הזוגי בין הצדדים ביולי 2009, הביעה
הנתבעת סלידה מהבאת ילדים לעולם וגידולם – בין אם עם בת זוג ובין אם לבדה. נטען כי
הנתבעת הרתה חרף נסיונות חוזרים ונשנים של התובעת להשהות תחילתם של טיפולי
ההפריה. עוד נטען כי התיק בבנק הזרע נפתח על שם הנתבעת בלבד ותשלום הטיפולים
וההפריה מומנו על-ידי הנתבעת בלבד. נטען גם כי מיום לידתו של ע.ר. ועד היותו כבן שנה
וחצי, התובעת התנערה ממחויבותה המשפחתית ומהטיפול בע.ר., ורק בעת היותו כבן
שנתיים החלה התובעת להפגין עניין בע.ר.
נטען כי רצונה של הנתבעת להביא אח לע.ר. ולהמשיך להרחיב את התא המשפחתי יצר
משבר נוסף, ובמאי 2014 התובעת עזבה את מגורי הצדדים, הודיעה כי היא נפרדת
מהנתבעת ומע.ר. – אולם חזרה בה לאחר מספר שעות, וביקשה כי התובעת תקבל אותה
חזרה לחיקה.
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
22222222
4 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.18
נטען כי התובעת הצהירה כי תעבור טיפולים פסיכולוגיים שיעזרו לה להתמודד עם חרדות
ופחדים מהבאת ילדים, ועל כן הסכימה הנתבעת להזדמנות נוספת, ובשל טיפולים אלו נדחו
טיפולי ההפריה במספר חודשים.
נטען כי בחודש פברואר 2015, כחודשיים לאחר נסיון הפריה שלא צלח וגם הפלה טבעית
שחוותה הנתבעת, היא הרתה ביולי 2015 עם הקטין ס.ר.. נטען כי מאחר וגם באותה עת
התובעת עמדה בסירובה להרחיב שוב את התא המשפחתי, היא הגיעה למקצת בדיקות
ההיריון ועשתה זאת מכורח בלבד ולא מתוך רצון להיות שותפה.
הנתבעת טענה כי בנובמבר 2015, בעת שע.ר. היה בן כ-3.5, החליטה התובעת להתחיל
בהליך אימוצו על ידה והנתבעת הסכימה לכך, משום שהתובעת הייתה חלק מחייו של ע.ר.
וזו הייתה טובתו. נטען כי בשל כך, ועל אף שהצדדים נפרדו בינואר 2016, הן לא עדכנו את
בית המשפט של האימוץ אודות הפרידה, וביום 17.05.2016 ניתן צו אימוץ על הקטין ע.ר..
עוד טענה הנתבעת כי לאחר הפרידה, הן פנו לגישור וטיפול והגיעו להסכמות בעניין ע.ר.,
ובהסכם זה לא אוזכר ס.ר. מאחר והתובעת לא רצתה כל קשר אליו. עוד נטען כי הנתבעת
עדכנה את התובעת בהולדת ס.ר. רק על-מנת שתעדכן ע.ר. בדבר הולדת אחיו.
הנתבעת ציינה כי רק ביום 08.01.2018, ניתן סעד זמני המורה על תחילתו של הליך קשר
ראשוני בין הקטין ס.ר. ובין התובעת במרכז קשר, וכי למעשה, על פי פסק דינו של בית
המשפט המחוזי ברמ"ש 41697-07-18 מיום 20.11.2018, לא ניתן להמשיך את תובענות
המשמורת וזמני השהות בעניין ס.ר., קביעה שאושרה בבע"מ 9011/18 ביום 09.01.19 –
אולם חרף האמור, רק ביום 13.03.2019 הוגשה תובענה זו למתן צו הורות פסיקתי.
ב"כ היועמ"ש בסיכומיו טען כי בשלו התנאים למתן צו הורות פסיקתי ואין מניעה ליתן צו
הורות פסיקתי לפיו התובעת היא אמו של ס.ר.. נטען כי התקיימו שלושת התנאים הנדרשים
למתן צו – הוכחת קיומו של קשר זוגי בין בנות הזוג; הוכחת כוונה והסכמה משותפת של
בנות הזוג להרות את הקטין והגשת הבקשה תוך פרק זמן סביר ממועד לידת הקטין.
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
22222222
5 מתוך 18
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
5
6
7
8
9
ר' נ' ר'
.19
האפוטרופוס לדין הצטרפה לעמדת ב"כ היועמ"ש והוסיף כי הוכח שהייתה כוונה משותפת
של הצדדים להביא את הקטין ס.ר. לעולם, וטובתו היא מתן צו הורות פסיקתי כמבוקש.
דיון והכרעה:
.20
.21
.22
הזכות להורות טבעית, מולדת וטבועה באדם. זוהי חירות ואינה חובה, לא ביחסים שבין
המדינה לאזרחיה ולא ביחסים בין בני זוג. ראו בהקשר זה דנ"א 2401/95 רותי נחמני נ'
דניאל נחמני, פד"י נ(4) 661, 682.
זכות זו – הזכות להורות, הוכרה כזכות יסוד חוקתית שהיא חלק מכבוד הפרט, ויש אומרים,
"ליבת כבוד האדם וחירותו" – ר' בע"מ 3518/18 ב"כ יועמ"ש נ' פלוני, מיום 3.2.2020
פסקה 9 לפסה"ד של כבוד השופט הנדל. אינטרס עליו מגן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
מזכות האדם לכבוד, נשאבת זכות האדם למשפחה. בג"צ 4293/01 משפחה חדשה נ' שר
העבודה מיום 24/3/09, פסקאות 17,18.
–
בשנים האחרונות, חלו תמורות משמעותיות במבנה התא המשפחתי הקלאסי. אל מול מודל
ההורות השמרני שנשען על הוֹרָיה טבעית של בעל ואישה, נוצרו תאים משפחתיים אחרים
והוריה שנעזרת באמצעים טכנולוגיים. תאים משפחתיים אלו הקדימו את החקיקה. ראו
בהקשר זה בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות פ"ד סו(1) וגם בג"צ 566/11 ממט –
מגד נ' משרד הפנים מיום 28.01.2014.
שינויים אלו גררו אחריהם שינויים בעולם המשפט בעטיין של סוגיות חברתיות ומוסריות
שונות, ועל כן נמצאו להם פתרונות בפסיקה. ראו בע"מ 2045/15 פלוני נ' פלונית מיום
21.05.2015, פסקה י'.
6 מתוך 18
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
23
24
25
26
27
28
29
2222222222
21
1
2
3
4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.23
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
כיום, הדין בישראל מכיר בארבע חלופות אפשרית להורות:
א.
ב.
ג.
ד.
הורות מתוקף זיקה גנטית – מוכרת כמודל ההורות הטבעית או הביולוגית.
הורות מתוקף זיקה פיזיולוגית – מוכרת מתוקף נשיאת האם את ההיריון ברחמה.
הורות מתוקף חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 המסדיר את האימוץ בישראל.
שזו ההורות לה טוענת התובעת בפניי. במקרה זה,
–
הורות מתוקף זיקה לזיקה
מדובר בהורות שבסיסה בהכרה חברתית, בזוגיות של ההורה המבקש עם ההורה
14
15
16
17
הביולוגי.
ראו בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מטה מאבק הנכים
ואח', מיום 1.4.2015, פסקאות 8+ 15 לפסק הדין (להלן: פסק דין ״פלונית").
אציין כבר כעת כי איני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה ההורות לה טוענת התובעת כאן
היא הורות הסכמית, ועל כן יש לדחות את התביעה מאחר ואינה אחת מבין ארבע החלופות
להכרה בהורות בישראל (ראו דחיית הטענה להכרה בהורות הסכמית בפס"ד פלונית שנזכר
לעיל, פסקאות 17-21 לפסה"ד). מאחר והדברים ברורים, לא מצאתי להרחיב בנקודה הזו.
אציין בתמצית כי במקרה כאן, כל התשתית העובדתית מבוססת על הזוגיות שהתקיימה בין
הצדדים, ושני הצדדים הרחיבו טענותיהם בשאלה בדבר הכוונה המשותפת להורות, אם
לאו. על כן אין מדובר בהורות הסכמית.
18
19
20
23
24
25
26
27
28
× 2222222222
21
רלוונטית לעניינו החלופה הרביעית – "הורות מתוקף זיקה לזיקה".
.24
.25
האם התקיימו כאן התנאים למתן צו הורות פסיקתי?
.26
אדני הכרה בצו הורות פסיקתי מכוח זיקה לזיקה נעוצים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים
(אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 ובחוק תרומת ביציות התשע"א-2010, לאחר
שהורות מכוח זיקה לזיקה, הורחבה אל מחוץ לגבולות חוק הסכמים לנשיאת עוברים
(אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
7 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
כך למשל בבג"צ 566/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים מיום 28.01.2014; בע"מ 4890/14
פלונית נ' פלונית פסקה 7 לפסק הדין מיום 02.09.2014, פס"ד פלונית פסקאות 14,78
לפסה"ד, ועוד.
וזהו צו הורות פסיקתי מכוח זיקה לזיקה: "לעתים, אדם יוכר כהורה של היילוד מתוקף
קשר זוגיות בו הוא נמצא, עובר להיריון וללידה, עם בעל או בעלת הזיקה הגנטית
ליילוד. הדבר רלוונטי במקרה בו זוג אינו יכול להביא לעולם צאצא מהחומר הגנטי של
שני בני הזוג, אלא רק משל אחד מהם. עם זאת בתום ההליך שני בני הזוג מוכרים כהוריו
של היילוד: אחד מהם מכוח הזיקה הגנטית והשני כנגזרת מהקשר הזוגי שבינו לבין
ההורה הגנטי". ראו פסקה 8(ד) בפסק דין פלונית.
צו הורות פסיקתי, מכוח זיקה לזיקה, מעניק "עזרה ראשונה" לתאים משפחתיים אשר נולדו
בהם ילדים בעזרתן של טכנולוגיות הולדה חדשות – כאשר הורות באותם תאים משפחתיים
לא הוסדרה על-ידי המחוקק. ההסדר המשפטי הוא תולדה של הכרה חברתית אשר טרם
הוסדרה על ידי המחוקק – וההבנה כי לא ניתן להותיר אותם ילדים ללא סטטוס הורות
משפטי. ראו בע"מ 3518/18 ב"כ יועמ"ש נ' פלוני, מיום 3.2.2020 פסקה 9 לפסה"ד של
כבוד השופט הנדל.
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222222
יחד עם זאת יש לזכור: ההסדרה נתונה להכרעת המחוקק וההסדר כיום, צו הורות פסיקתי
ללא עיגון חקיקתי, הוא הסדר שאינו מניח את הדעת ומערים קשיים לא מבוטלים. לכן, על
בית המשפט, בדונו במקרים הרלוונטיים, להיצמד לקווים העקרוניים שהתווה המחוקק
בחקיקה הקיימת.
עוד יש לזכור כי, צו הורות פסיקתי הוא צו הורות מכונן. ראו בהקשר זה בע"מ 3518/18
שאוזכר לעיל. היינו צו הורות פסיקתי יוצר את ההורות. אין מדובר בהורות "פריכה" או
בהורות אשר מעת הינתנה, נותרת תלויה בקשר זוגי עם ההורה השני, ועל כן בשל כך,
היצמדות לקווים העקרוניים שהתווה המחוקק, וגם בשל הזהירות הנדרשת, הגדרת ההורות
נובעת גם משיקולים מהותיים – בפרט היעדר מנגנון פיקוח, מדרון חלקלק שעלול להביא
עמו היבטים לא רצויים, כגון סחר בילדים, הורות הסכמית, פגיעה בטובת קטינים ועוד.
8 מתוך 18
.27
.28
.29
7
69
8
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.30
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
"חדש אינו אסור עלינו… אנו מצווים על שילוב החדש בישן ולעיתים
אף מצווים אנו להוציא את הישן מפני החדש.. כאשר השעה צריכה
לכך, וכאשר העניין מחייב כך. או אז מן הראוי בעיון שקול ובזהירות
הדרושה." ראו ד"נ 22/82 בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ,
פד"י מג(1) 441, 476.
הדברים ייבחנו עקב בצד אגודל לפי המציאות הנורמטיבית, הרלוונטית במועד הבחינה.
״במעבר מדין הטבע לטבע הדין נדרשת זהירות, פיקוח ומעורבות
הדין". ראו פס"ד פלונית, סעיף 25 לפסק הדין.
10
11
12
13
14
15
16
17
בפסיקה נבחנו מספר מאפיינים בשלם יש להיעתר למתן צו הורות פסיקתי. בבסיס הדברים,
יש לבחון את התשתית העובדתית הרלוונטית והאם היא יצרה הורות "בת כינון". בין היתר:
18
19
.31
א.
ג.
ד.
האם ההורות היא תולדה של זוגיות משותפת, ומה טיב הזוגיות, מישכה, הצגתה
כלפי צדדי ג', הסדרתה ועוד.
האם קיימת התקשרות משותפת מתוך כוונה ליצור הורות משותפת בין בני הזוג. אם
לא נחתם הסכם בכתב, האם מדובר בהסכם שלילי שמעיד על אי-הסכמה להורות
בין הזוג שאינו ההורה הביולוגי.
מה היו הפעולות המשותפות שביצעו בני-הזוג לשם יצירת ההורות. התקשרות
משותפת עם צדדי ג', פעולות משותפות לצורך יצירת ההורות, מימון, כוונה
להרחבת התא המשפחתי, תא משפחתי גנטי זהה, בחירת תורם ועוד.
כיצד חלקו בני הזוג את ההורות המשותפת – הן בפן הרגשי, הן בפן הכלכלי והן
במעורבות יומיומית.
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222223
ה.
ו.
כיצד הוצג כל אחד מבני הזוג, הן כלפי הקטין והן כלפי צדדי ג'.
קשרים משפחתיים וחברתיים, לרבות בני משפחה מורחבת ויחסם להורות כל אחד
מבני-הזוג והקטין.
ז.
ח.
קיומה של הורות פסיכולוגית וקשר רגשי וקרוב בין ההורה הלא-ביולוגי לקטין.
האם במועד הבקשה למתן צו הורות פסיקתי, קיימת הסכמה בין בני-הזוג ליצירת
הורות משפטית, ומועד הפנייה לבית המשפט לכינון הורות משפטית.
ט.
טובת הקטין למתן צו הורות פסיקתי.
9 מתוך 18
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
ראל
בית משפט לענייני משפחה בחיפה
תמ"ש 29592-03-19
תמ"ש 62117-09-16
ר' נ' ר'
.32
ראו תמ"ש 50078-04-15 י' ואח' נ' ג' ואח', מיום 05.09.2018, השופט ארז שני.
נפסק כי שאלת מתן צו הורות פסיקתי תיבחן לפי שלושה אדנים:
הוכחת קיומו של קשר זוגי וטיבו;
כוונה והסכמה משותפת להרות את הקטין;
מועד הגשת הבקשה לצו הורות פסיקתי.
לשם הבדיקה, יישאלו שאלות כגון האם הייתה הסכמה משותפת להבאת הילד/ה לעולם,
מסמך בכתב כגון הסכם הורות, ראיות להסכמה בעל-פה, בקשה משותפת לבנק הזרע, טיב
הקשר הזוגי, הקשרים המשפחתיים, החברתיים ותפיסת הזוגיות, וההסכמה הנטענת
במסגרות הציבוריות. ככל שהדבר מתאפשר מבחינת גיל הקטין, הבנתו של הקטין ותפיסתו
את המסגרת המשפחתית שלו, מועד הגשת התובענה לצו הורות פסיקתי ועוד
אינה סגורה.
הרשימה
22
23
24
25
26
27
28
עוד ובצד תנאים אלו, תיבחן טובת הילד. בדרך כלל הדבר נבחן בסיוע מומחים כגון עו"ס
לסדרי דין או עו"ס השירות למען הילד וגם מומחים.
מטבע הדברים, "אין בחקיקה או בתקדים המשפטי כדי לכסות מראש את כל שטחי
הדין…" ראו בג"צ 5364/94 ולנר נ' יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, פד"י מט (1) 758,
776. קריאת הפסיקה עד כה, בעניין מתן צו הורות פסיקתי, העלתה כי בכל אחד מהמקרים
שנבחנו, ההורה הלא ביולוגי גידל את הקטין תקופת מה – וזאת להבדיל מהמקרה כאן.
במקרה כאן, התובעת לא שימשה כהורה או כדמות הורית עבור ס.ר.. לא תקופה ארוכה,
לא תקופה קצרה ולא בכלל. בכך לטעמי נעוץ הטעם העיקרי בשלו יש לדחות את התביעה.
ב"כ היועמ"ש, האפוטרופוס לדין והתובעת, לא ערכו אבחנה בין מקרה בו הזוגיות הייתה
קיימת בעת הלידה ובין מקרה בו הזוגיות לא הייתה קיימת בעת הלידה.
10 מתוך 18
.33
.34
