בפני
כבוד השופט טל פפרני
התובעת
י. א.
באמצעות עו"ד עמוס צדיקה
נגד
הנתבע
א. א.
באמצעות עו"ד אברהם אמר
פסק דין
עניינו של פסק דין זה, תביעה למזונות שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים: האחד כבן 10.5 שנים, השנייה כבת 8.5 שנים, והשלישי כבן 5.5 שנים.
הצדדים יהודים, נישאו זה לזו ביום 10.11.2009. בחיי המשפחה נוצר קרע והם פרודים למעשה מיום 10.9.19. בין הצדדים הליכים משפטיים נוספים, כולל תלה"מ 35344-01-20, שעניינו משמורת וקביעת זמני שהות. התיק קבוע לשמיעת ראיות ביום 27.10.22. במסגרת זמני השהות שמתקיימים כיום, נמצאים הילדים כמחצית הזמן אצל כל אחד מההורים. הליך נוסף תלוי ועומד הינו תלה"מ 15556-05-20, תביעה לפירוק שיתוף ודמי שימוש שהגיש הנתבע (כאן) כנגד התובעת. במסגרת תיק זה מונה מומחה רו"ח ירון ואקנין, אשר טרם הגיש חוות דעת למרות מספר החלטות שניתנו בעניין, וגם תיק זה קבוע לשמיעת ראיות לחודש אוקטובר.
בתביעת המזונות ניתנה ביום 22.6.20 החלטה למזונות זמניים, על ידי כבוד השופט ברגר. באותה החלטה קבע כבוד השופט ברגר כי אין מניעה שהתובעת תשלב עצמה בשוק העבודה ותשתכר, לאור כישוריה ומקצועה, כפי שעשתה בעבר, ולו בעבור שכר מינימום, זאת בפרט לנוכח העובדה ששלושת הילדים מסודרים במסגרות חינוכיות מותאמות, כאשר לשניים מהם צרכים מיוחדים. עוד קבע כבוד השופט ברגר כי לצדדים הלוואות רבות, במרביתן נושא הנתבע, כולל בגין החזר משכנתא. כבוד השופט ברגר העריך את הכנסת התובעת בסך של כ-5,200 ש"ח לחודש, ואת הכנסת הנתבע בסך של כ-35,000 ש"ח ברוטו לחודש (כ-19,000 ש"ח נטו לחודש). סופו של דבר נקבע במסגרת החלטה זמנית כדלקמן:
"לכן, לאחר בחינת זמני השהות כמפורט בסעיף 6 לעיל והעזרה שנותן המשיב בטיפול בילדים, בכישוריה של האם ויכולה להתפרנס לפחות בשיעור שכר המינימום כפי שעשתה עד 5/18 בטכניון במשרת סטודנט, בשכרו של המשיב, בהיקף ההלוואות לרבות ההחזר בגין תשלומי המשכנתא, וזכותו של האב לקיום סביר אני קובע שתי תקופות לתשלום המזונות תקופה ראשונה שתימשך כ-3 חודשים על מנת לאפשר לאם למצוא מקום עבודה ובתקופה השנייה מזונות תוך התחשבות בשכרה של האם, כדלקמן:
גמלת הנכות עבור הבן …… תעבור לאם כחלף מזונותיו.
האב ישלם עבור מזונות הילדים ….. ו……. סך של 2,800 ₪ לחודש.
האב יישא בהוצאות המדור בסך של 917 ₪ לחודש עבור חלקם של הקטינים.
לתקופה של 3 חודשים מחודש יולי, אוגוסט וספטמבר ישלם האב את מלוא תשלומי המשכנתא וביטוח -5,200 ₪ . החל מחודש אוקטובר 2020 (10/20) ישלם האב מחצית מהחזר המשכנתא ואילו המחצית השנייה תשולם על ידי האישה.
לתקופה של 3 חודשים כמפורט לעיל בסעיף 12.4 ישלם האב את הוצאות בריאות וחינוך ובכלל זה את עלות הצהרון של הבן ….. החל מחודש 10/20 ישלם האב 65% מהוצאות החינוך (ובכלל זה צהרון הבן … ) והבריאות. יובהר להלן שבשלב זה הוצאות חינוך או בריאות הן הוצאות חריגות שאינן מכוסות על ידי מוסדות המדינה או קופת חולים ואשר אין למי מהצדדים ביטוח או מימון חיצוני להוצאה זו.
באשר להלוואות המשותפות ( כ-6,500 ₪ למעט המשכנתא שהובאה בחשבון המזונות והמדור לעיל) , אלו ישולמו על ידי המשיב/האב אולם חלקה של האישה יקוזז עם ביצוע איזון המשאבים. עם ביצוע איזון המשאבים והסדרת מלוא החובות תערך בחינה נוספת של שיעור המזונות .
גמלת הילדים תעבור לאם כחלק ממזונות הקטינים."
בדיון שהתקיים ביום 17.6.21, הסכימו הצדדים כי בתיק המזונות יוגשו סיכומים בכתב בצירוף מסמכים, ופסק הדין יינתן על יסוד החומר המצוי בתיק וסיכומי הצדדים. הסיכומים הוגשו וכעת נדרשת הכרעה.
התובעת בסיכומיה מפרטת בהרחבה את התנהלות הנתבע ביחס לזמני השהות ותפקודו כלפי הקטינים, אשר לדבריה, עולה כדי הסתה והתערבות ופגיעה בסמכותה ההורית. עוד מפנה התובעת להסכמה אליה הגיעו הצדדים ביום 14.7.19 ולפיה יועמדו דמי המזונות של הקטינים והאישה בסך 8,000 ש"ח לחודש, כאשר לדבריה לנתבע פוטנציאל השתכרות ממשי. עוד טוענת התובעת כי החל מחודש מאי 2018 לא עבדה, וזאת לאור הסכמת הצדדים ולאור הצורך לטפל בקטינים, אשר שניים מהם בעלי צרכים מיוחדים, אחד הבנים מצוי על הספקטרום האוטיסטי, והבת סובלת מבעיות רגשיות. החל מחודש ינואר 21, החלה התובעת לעבוד כסייעת בגן בשתי משרות, והכנסתה הכוללת כ-4,000 ש"ח לחודש. החל מיום 4.7.21 עובדת התובעת במקום עבודתה והכנסתה כ-5,100 ש"ח לחודש. התובעת צירפה לסיכומיה תלושי שכר ביחס לשנת 2021.קצבת הנכות המשולמת לתובעת עבור הקטין בסך של 2,600 ש"ח לחודש.לדברי התובעת, הנתבע מהנדס בכיר בחברה ושכרו כ-35,000 ש"ח ברוטו, וכ-19,000 ש"ח נטו לחודש. לעניין זה מפנה התובעת לתגובה לבקשה למזונות זמניים, ובנוסף טוענת כי הנתבע זכאי לתנאים מפליגים, כולל זכויות סוציאליות, קרן השתלמות ובונוסים, וכי מדובר באדם אמיד ביותר.ביחס לסוגיית המדור, טוענת התובעת כי החל מחודש אפריל 21, ולאחר שהדירה המשותפת נמכרה (וכמעט שלא נותרו כספים לחלוקה), שוכרת היא דירה למגוריה ולמגורי הקטינים ונושאת בדמי שכירות חודשיים בסך של 4,200 ש"ח לחודש. בנוסף, נושאת התובעת בהוצאות אחזקת המדור, לרבות חשמל, ארנונה, מים, טלוויזיה, אינטרנט, ועד בית, בסך כולל של 1,450 ש"ח לחודש. לפיכך, טוענת התובעת כי חל שינוי לרעה במצב מאז ניתנה ההחלטה למזונות זמניים, שכן באותה עת היא התגוררה בדירת המגורים המשותפת, כאשר הנתבע נשא במלוא החזר הלוואת המשכנתא.
הנתבע בסיכומיו מכחיש באופן כללי את הטענות בעניין אלימות פיזית או נפשית, ולדבריו, מדובר בפעולות וטענות שתכליתן להביא את הנתבע "לכניעה" לדרישות כלכליות ולהרחקתו מילדיו. הנתבע, לדבריו, בתחילת הדרך לא היה מיוצג, ולא הבין את ההשלכות הנובעות מהסכמתו שניתנה במסגרת צו ההגנה בתיק ה"ט 24817-07-19. הנתבע טוען כי התובעת אינה נושאת בכל הוצאה עבור הקטינים, לרבות בהוצאות רפואיות ובבילויים, וכלל הכספים שמשולמים על ידו אינם לטובת הקטינים. עוד טוען הנתבע כי חלוקת זמני השהות שווה לערך, והמשמעות היא הפחתה משמעותית של הנטל הכלכלי המוטל על התובעת, אשר מרבה לבלות במסעדות, ובחוג לריקודי עם, וכל זאת כאשר הנתבע מבלה עם ילדיו. הנתבע מצרף לסיכומיו את פירוט הוצאותיו הנטענות, כולל תשלום שכר דירה בסך 5,100 ש"ח לחודש, דמי ניהול 600 ש"ח לחודש, מזון וכלכלה 2,500 ש"ח לחודש, ארנונה, חשמל, אינטרנט, פלאפון, מים, תרופות והשכרת רכב מיוחד לילדים בסך 7,000 ש"ח לחודש. בנוסף, הוציא הנתבע בעבר הוצאות בגין החזר תשלומי משכנתא, הלוואות משותפות, והוצאות נוספות בגין חובות משותפים. לעת הזו, נושא הנתבע לבדו עבור כל הטיפולים של הקטינים. הנתבע טוען כי שכרה של התובעת כ-7,000 ש"ח לחודש, ובנוסף, כי היא מקבלת לידיה את גמלת הנכות של הקטין ואת קצבת הילדים. דמי המזונות הזמניים נפסקו בתקופה שבה פגש הנתבע את ילדיו פעמיים בשבוע ללא לינה. הנתבע טוען כי על התובעת להשיב לידיו כספים בסך כ-125,780 ש"ח, וזאת בגין תשלום מזונות בעודף, החזר חובות משותפים, כולל החזר משכנתא ששולמה באופן בלעדי על ידו. לדבריו, בתקופה האחרונה ובפרט עקב משבר הקורונה, קוצצה משכורתו, הוא הוצא לחל"ת, ונאלץ לסיים את תפקידו בחברה, והחל מאוקטובר 2020 הוא מובטל. כיום, לדבריו, הוא מתקיים מתרומות בלבד, ומחוסר כל הכנסות.
דיון:
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 קובע, כי מי שיש לו דין אישי, יחוב במזונות ילדיו על פי דינו האישי. במקרה דנן, שני הצדדים הנם יהודים, שניים מהקטינים מעל גיל 6 וקטין אחר מתחת לגיל 6 שנים. על כן, האב מחויב על פי הדין לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין ושני הצדדים חבים במימון וסיפוק צרכיהם של הקטינים מדין צדקה, בהתאם להכנסותיהם הפנויות (ע"א 591/81 פורטוגז [פורסם במאגרים המקוונים], בע"מ 1356/08 פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]). בבואו של בית המשפט לקבוע גובה החיוב בדמי המזונות, יש מקום להביא בחשבון אף את פוטנציאל תעסוקתו והשתכרותו ולרכוש שבידיו (רע"א 130/83 פרייס [פורסם במאגרים המקוונים], ע"א 210/82 גלבר [פורסם במאגרים המקוונים]). בהעדר ראיה על צורכיהם של הקטינים, רשאי בית המשפט לאמוד את צורכיהם לפי ניסיון החיים שלו כשופט היושב בתוך עמו (ע"א 687/83 מזור [פורסם במאגרים המקוונים]). סיפוק המזונות לקטינים מעבר לצרכים ההכרחיים, אף הוא נחשב לחיוב "מדין צדקה" וחל על שני ההורים על פי יכולתם הכלכלית. המטרה היא לספק לילדים רמת חיים נאותה אליה הורגלו ולגביהם, צריך ביהמ"ש לשקול בין יתר שיקוליו גם את השתכרותה של האם וגם את השתכרותו של האב (בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, [פורסם במאגרים המקוונים]; בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי [פורסם במאגרים המקוונים] ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499 (1980), ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4)529 (1980).
ביום 19/7/17, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים], שניתן בהרכב שופטים מורחב ודן בסוגיית חלוקת נטל דמי המזונות בין הורים לילדים בגיל 6-15 המצויים במשמורת משותפת. פסק הדין שינה את ההלכה הנוהגת עד כה, ובו נקבעה הלכה חדשה לפיה: "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" [פסקה אחרונה לפסק הדין]. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, החלו בתי המשפט למשפחה, ובעקבותיהם בתי המשפט המחוזיים, לדון בסוגיית מזונותיהם של ילדים, תוך יישום הכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 על המקרה הקונקרטי הנדון בפניהם. כאשר המגמה הנראית הינה, כי ניתן ליישם את הכללים שהותוו על ידי בית המשפט העליון גם במקרים בהם אין מדובר במשמורת משותפת, וגם במקרים בהם אין מדובר בחלוקת זמן שווה. לעניין זה, ראה דברי כב' השופט שאול שוחט בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 20.12.17 בתיק עמ"ש 14612-10-16 [פורסם במאגרים המקוונים].
ביום 24.5.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין עמ"ש (חי') 21269-05-17 [פורסם במאגרים המקוונים], שם נאמרו על ידי כב' השופט סארי ג'יוסי הדברים הבאים:
"… לאור הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (19.7.2017), לפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם צריכה להיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, חלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
ביום 30.5.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ברמ"ש (חי') 41433-04-18 [פורסם במאגרים המקוונים] שם נאמרו על ידי כב' השופט שרעבי הדברים הבאים:
"בהמשך הרחיבה הפסיקה, בעיקר בערכאות הדיוניות (אם כי גם בערכאת הערעור בבית משפט מחוזי), וציינה כי ניתן להחיל את הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] גם על מזונות קטינים שחיובם מדין צדקה, הגם שאין מדובר במשמורת משותפת, תוך בחינת הפרמטרים הבאים שצויינו בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כדלקמן:
הערכת וקביעת צרכי הקטינים. קביעת היכולות של הצדדים מכל מקור שהוא. קביעת יחסיות ביכולת בכלכלית של ההורים זה מול זה. חלוקת המשמורת בפועל.
בפסקי דין מאוחרים לפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בבע"מ 919/15 ציינו בתי המשפט את אופן החישוב לפי הכנסות ההורים וזמני השהות (ראו פסק הדין של כבוד השופטת ח' מטלין בתמ"ש (ראשל"צ) 30397-12-15 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים המקוונים)(10.5.2018) ובתמ"ש (ת"א) 11813-08-15 נ.ו נ' ר.ו. (פורסם במאגרים המקוונים)(11.1.2018) כבוד השופטת ס' אופק התבססה על מודל ששת השלבים של ע' ו-ש' ליפשיץ המבוסס על פרשנותם לבע"מ 919/15 לצורך חיוב במזונות (ראו הנוסחה ופירוט הרכיבים), תלה"מ 15562-06-17 ט' נ' ל' (פורסם במאגרים המקוונים)( 24.08.2018)).
במקרים בהם לצדדים ילד בעל צרכים מיוחדים, שגידולו מצריך משאבים רבים מעל המקובל והנורמאלי, צריכים שני בני הזוג לשאת בהם בשווה. כאשר האב אינו מקדיש הרבה מזמנו לטיפול וגידול ילדיו, חובתו היא להקדיש חלק נכבד מהכנסתו כדמי מזונות או דמי טיפול על מנת לאפשר לילדיו רווחה חומרית מינימאלית שמצבם מצדיק (ע"א 732/88 קמחי [פורסם במאגרים המקוונים]). בנוסף נקבע כי: "הטיפול בקטין ע"י ההורה המשמורן, משליך פעמים רבות על יכולתו של ההורה המשמורן, לייצר הכנסה, להתקדם בעבודתו או בלימודיו ולהשקיע את כל משאביו הנפשיים, מרצו ויכולתו לפיתוח הקריירה שבה הוא חפץ" (תמ"ש 16721/07 ע.צ. נ' י.ג.ר. תק-מש 2008[2] 459). הפסיקה הכירה בצורך לפסוק לאם דמי טיפול במקום שלקטין צרכים מיוחדים (ע"מ [מחוזי חיפה] 107/00 פלמוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] תמ"ש [ת"א] 5542/96 חנימוב [פורסם במאגרים המקוונים] תמ"ש [ב"ש] 1960/06 א.ע. נ' מ.א. [פורסם במאגרים המקוונים]).
בפסיקה גישות שונות לגבי הדרך בה יש לחשב את גמלת הנכות המשולמת עבור קטין בעל צרכים מיוחדים, כאשר יש כאלו הסוברים כי ככל שלא הוכח בפני בית המשפט כי צרכיו של הקטין עולים על גמלת הנכות, אזי אין לפסוק עבורו דמי מזונות (תמ"ש [טב'] 7112-01-10 ט.ח. ואח' נ' י.ח. [פורסם במאגרים המקוונים]). לעומת זאת, בעניין אחר קבעתי כי מקובלים בעיני דבריה של כבוד סגנית הנשיא, הש' רבקה מקייס בתיק תמ"ש [כ"ס] 24690/04 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים] (להלן: "עניין פלונית") כדלקמן:
"ואולם, איני סבורה כי מלוא הגמלה של ילד נכה באה לפטור את ההורים מהוצאות השוטפות של הילד הנכה. מטרת קצבה זו לתת להורים אפשרות לדאוג לצרכים המיוחדים של ילד מיוחד זה,…"
באותו עניין, נקבע על ידי כבוד השופטת מקייס כי האב ישלם דמי מזונות לבתו הקטינה, וכי ההוצאות הרפואיות החריגות ישולמו מתוך גמלת המל"ל ורק אם הוצאות אלה תהיינה מעבר לסכום מלוא הגמלה, בכפוף להצגת חשבוניות, יישא הנתבע במחצית יתרת ההוצאות הרפואיות החריגות.
מהכלל אל הפרט.
צרכי הקטינים- באופן כללי, משך שנים רבות התייחסה הפסיקה לדמי מזונות הכרחיים שאינם טעונים הוכחה, עבור ילד אחד, בסך של 1,350-1,400 ₪ לחודש. בתקופה האחרונה ניתן למצוא יותר ויותר אשר סוברים כי לנוכח השינויים שחלו עם השנים, יש מקום לעדכן סכום זה ולהגדילו באופן מסוים. לעניין זה, אפנה לדבריו של כב' השופט י' שנלר בתיק עמ"ש 46291-01-16 [פורסם במאגרים המקוונים] כדלקמן:
"ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו, כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר ניתן לראות בהם, כצרכים הכרחיים."
* ראה גם דברי כב' שופטת ח' מטלין בעניין תמ"ש 30397-12-15, [פורסם במאגרים המקוונים].
אני מעריך את צרכיו ההכרחיים של כל קטין בסך של 1,600 ₪ לחודש. נוסף על כך, אני מעריך את הוצאותיהם של הקטינים שאינן תלויות שהות בסך של 400 ₪ לחודש לכל קטין. סך כל צרכי הקטינים- 6,000 ₪ לחודש.
מדור- התובעת משלמת דמי שכירות בסך של 4,200 ₪ לחודש, ובנוסף, נושאת בהוצאות החזקת המדור, המוערכות על ידי בסך של 800 ש"ח לחודש. חלקם של הקטינים 50% כלומר 2,500 ₪ לחודש. הנתבע משלם דמי שכירות בסך של 5,100 ₪ ובנוסף נושא בהוצאות החזקת המדור המוערכות על ידי בסך של 800 ש"ח לחודש. חלקם של הקטינים 50% כלומר 2,950 ₪ לחודש.סך עלות המדור של הקטינים 5,450 ש"ח לחודש.
סך כל צרכי הקטינים כולל מדור והוצאות מדור-סה"כ 11,450 ₪ לחודש.
יכולותיהם הכלכליות של ההורים ויחס הכנסות- במסגרת פסק דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן בתיק 919/15 נקבע כי חבות ההורים במזונות מדין צדקה תקבע, בין היתר, "על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה".
[יואב מזא"ה "מהפכת מזונות הילדים: בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15" הארת דין יב 1 (תשע"ח) (פורסם במאגרים המקוונים) מתייחס לכך שקריטריון זה מחליף את המונח "הכנסה פנויה" עליו התבסס החישוב (עמ' 18), עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (פורסם במאגרים המקוונים, 20.12.2017), ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ "מזונות ילדים בגילאים 6 עד 15 במצבי משמורת משותפת? מבט פרשני וגישורי בעקבות בע"מ 919/15", ה"ש 119 לפיהם הכנסה פנויה לתשלום מזונות היא הכנסת ההורה נטו בניכוי הוצאות מינימאליות דרושות לקיומו- חלקו במדור והוצאות לצורך קיום בסיסי, ע"מ (ת"א) 1098/07 פלוני נ' אלמוני – קטין (פורסם במאגרים המקוונים, 31.08.2008) שם נבחן מקרה בו בית משפט קמא הפחית מהכנסת ההורים את הוצאות המדור- משכנתא או דמי שכירות לצורך חישוב הכנסה פנויה, בתמ"ש (נצ') 46640-01-15 ק.ו נ' ש.ו (פורסם במאגרים המקוונים, 27.12.2017) התייחס כבוד השופט א' זגורי להכנסות הפנויות של הצדדים לאחר ניכוי חלקם במדור והוצאות החזקתו וכן הסעת הקטינים, תמ"ש (ת"א) 16207-01-16 ש.ד נ' א.ד (פורסם במאגרים המקוונים, 14.9.2017)- הכנסה פנויה חושב כהכנסה נטו בניכוי דמי מדור) ].
כאמור לעיל, הכנסת התובעת 5,100 ש"ח לחודש מעבודתה. מדובר במשכורת דומה לזו שהשתכרה בעבר, ולפיכך, דומני כי זהו פוטנציאל הכנסתה. בניכוי חלקה בהוצאות המדור אני מעריך את הכנסתה הפנויה בסך 3,600 ש"ח.הנתבע לעומת זאת טוען כי הוא אינו עובד והוא מובטל, החל מחודש אוקטובר 2020, כל זכויותיו נלקחו ממנו, והוא חסר כל ומתקיים מתרומות בלבד (ס' 6 לסיכומי הנתבע). בכל הכבוד, אין בידי לקבל את הטענה. מדובר באדם צעיר ובריא, בעל מקצוע מבוקש (מהנדס תוכנה), אשר עבד במקצועו שנים רבות והשתכר משכורות בסכומים גבוהים ביותר, משמעותית מעל השכר הממוצע במשק. הטענה כי הסכמתו של הנתבע לשלם דמי מזונות זמניים בסך 8,000 ש"ח שניתנה ביום 14.7.19 בתיק ה"ט 24817-07-19 (ע' 7 ש' 33), ניתנה בלא שהנתבע הבין את המשמעות, אינה מקובלת עלי. חזקה על הנתבע כי הוא מכיר את המצב העובדתי באופן המדויק ביותר, ודומני כי ניתן ללמוד מכך אודות יכולותיו ופוטנציאל הכנסתו. ניתן ללמוד על פוטנציאל השתכרותו של הנתבע גם מהעובדה שלצורך רכישת הדירה נטלו הצדדים משכנתא העולה על מיליון ש"ח, וההחזר החודשי היה כ-5,000 ש"ח לחודש. כלומר, ניתן להבין כי גם הבנק אשר בדק את יכולותיהם הכלכליות של הצדדים העריך כי מדובר בבני זוג בעלי יכולת החזר משמעותית, כאשר אין מחלוקת כי הנתבע הוא זה שנשא בעיקר הנטל הכלכלי המשפחתי, והתובעת לא עבדה לפרקי זמן ארוכים. נתון נוסף שיכול ללמד על יכולתו הכלכלית של הנתבע היא העובדה שעד לחודש יולי 2019 לערך התגוררו הצדדים בדירה שבבעלות הורי הנתבע (ס' 14 לכתב התביעה לפירוק שיתוף אותה הגיש הנתבע כנגד התובעת בתלה"מ 15556-05-20). אינני מתעלם מהטענה כי הנתבע אינו עובד כיום, ובשקלול הנתונים, הגעתי למסקנה כי פוטנציאל הכנסתו של הנתבע סך של 17,000 ₪ נטו לחודש. בניכוי חלקו של הנתבע בהוצאות המדור אני מעריך את הכנסתו הפנויה בסך של 15,500 ש"ח נטו לחודש.
לפיכך, יחס ההכנסות שבין ההורים במעוגל כ- 80% (הנתבע) לעומת 20% (התובעת).
חלוקת הזמן ההורי- כאמור לעיל, הילדים מצויים כמחצית הזמן אצל כל אחד מההורים.
חישוב דמי המזונות-
א. חישוב צרכי הילדים ביחס להכנסות הצדדים:
11,450 X 20% = 2,290 ₪ – האם
11,450 X 80% = 9,160 ₪ – האב
ב. חישוב צרכי הילדים ביחס לזמני השהות:
11,450 X50% = 5,725 ₪ אצל האם
11,450 X 50% = 5,725 ₪ אצל האב
לאור האמור, בהתחשב בכלל הנתונים כמפורט לעיל, בהתאם לנוסחה המוצעת, סכום המזונות שעל הנתבע לשלם לתובעת סך במעוגל של 3,500 ₪ לחודש.
לצורך קביעת דמי המזונות, הבאתי בחשבון את הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 וכן בפסקי דין נוספים (עמ"ש 54256-09-14 וכן עמ"ש (חי) 42513-09-14) לפיהם על בית המשפט לעשות שימוש מושכל בנוסחה המוצעת, וכי הכלל: "כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו", עודנו חל, וביתר שאת, ולפיכך ייקבע סכום המזונות תוך שקלול כלל הנתונים, לרבות הנוסחה המוצעת, וכדבריו של כבוד השופט פוגלמן (ס' 64 לפסק הדין):
"מכל מקום, הנוסחה מציעה כלי עזר בלבד, תוך שמודגש כי גם לאחר הצבת הנתונים בה, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת פרטני אשר לחיוב גופו, בשים לב למכלול נסיבות העניין"
"וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים"
במקרה זה, קביעת דמי המזונות, באופן דווקני ע"פ הנוסחא, תביא לתוצאה בעייתית, שכן הסכום אשר יוותר בידי התובעת אינו די לצריכה ולצרכי הקטינים בעת שהם אצלה. לפיכך, דומני כי יש מקום לפעול ע"פ שיקול דעת בית המשפט ולהגדיל באופן מסויים את הסכום.
משמעות קצבת הנכות
כאמור לעיל, עבור אחד הקטינים משולמת קצבת נכות בסך של 2,600 ₪ לחודש. בנוסף, נטען כי גם לקטינה בעיות רגשיות, אך לא נטען כי היא זכאית לקצבה כלשהי. ככל ומי מהילדים יהא זכאי לקצבה נוספת בעתיד, יפעלו הצדדים בסכום שיתקבל בהתאם לעיקרון אשר יפורט להלן.
כפי שציינתי לעיל, לטעמי, גמלת הנכות המשולמת עבור קטין נועדה לכסות את הוצאותיו החריגות והעודפות שנועדו לטיפול רפואי מיוחד, השגחה והוצאות חינוך מיוחדות. הדרך הראויה הנה מחד גיסא, לקבוע חיוב במזונות הקטין, ומאידך גיסא, להורות כי הוצאותיו החריגות, רפואיות וחינוכיות הן אלו המיוחדות הנובעות מהצרכים המיוחדים והן אלו שאינן נובעות מהצרכים המיוחדים, תשולמנה מתוך גמלת הנכות, ולחייב את ההורים לשם בהשתתפות, רק מקום שבו ההוצאות בפועל עולות על הגמלה המשולמת.
(ראו תמ"ש 1181-04 פלונית נ' פלוני (16.10.2005)(פורסם במאגרים המקוונים) עמ"ש 20337-04-13 פלוני נ' פלונית ( 13.11.2013)(פורסם במאגרים המקוונים), תמ"ש 23469-04-14 ב' ר' נ' ע' ב' (10.08.2016)(פורסם במאגרים המקוונים).
הורה מרכז- במשמורת משותפת, וגם במקרים בהם חלוקת הזמנים שווה פחות או יותר, לבטח כאשר מי מהקטינים זכאי לקצבת נכות כמו במקרה דנן, נדרש ניהול "מרכזי", פרקטי, אשר אינו מחייב שיתוף פעולה יומיומי בין ההורים, של הוצאות הילדים שאינן חלק מההוצאות המשפחתיות השוטפות. בסעיף 61 לחוות דעתה של כבוד השופטת ד. ברק-ארז בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים המקוונים, 19.7.17) מתייחסת כב' הש' ברק ארז למנגנון של "הורה מרכז" במקרים של משמורת משותפת. מדובר במנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ההורה המרכז יקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). צוין כי קיימים פתרונות נוספים, לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות, כמו חשבון בנק משותף של ההורים. בהתאם לפסיקה, בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר ביהמ"ש לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים. במקרה זה, להתרשמותי, התובעת תשמש כ"הורה מרכז" באופן מיטבי, והיא אף שימשה כזו עובר לפרידה, כאשר הנתבע הקדיש את עיקר זמנו למקום עבודתו.לפיכך, אני מורה כי התובעת תשמש "הורה מרכז".
לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, לרבות מצבו הרפואי המיוחד של הקטין, את יכולת השתכרות האב ביחס להשתכרות האם ואת חלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם, הנני מחייב את הנתבע לשאת במזונותיהם של שני הקטינים בסך של 1,500 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם, כולל דמי מדור. עבור הקטין [מתחת לגיל 6], ישלם האב לאם דמי מזונות בסך של 2,200 ₪ לחודש, עד הגיעו לגיל 6, והחל מאותו מועד, יופחתו דמי המזונות ויועמדו על סך של 1,500 ₪ לחודש [כולל דמי מדור] (להלן: "דמי המזונות").
על התובעת לפתוח חשבון בנק נפרד תוך 30 ימים מהיום, אשר לנתבע תהיה זכות עיון בו (להלן: "החשבון הנפרד"). לחשבון זה תופקדנה קצבאות הנכות ותוספת הקצבה. מהחשבון הנפרד תשולמנה ההוצאות החינוכיות והרפואיות המיוחדות של הקטין הנובעות מצרכיו המיוחדים וכן הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, כפי שיפורט להלן. על הצדדים לערוך מידי 4 חודשים תחשיב הוצאות נדרשות לעומת הכנסות מגמלת הנכות, וככל הדרוש יבוצעו תשלומי איזון. ככל שלאחר תשלום ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החודשיות המיוחדות הנובעות מצרכיו המיוחדים של הקטין תוותר יתרת זכות בחשבון הנפרד, אזי תשמש יתרה זו לצרכי הקטינים, בהתאם להסכמות ההורים. ככל שסכום ההוצאות המפורטות להלן [רפואיות וחינוכיות], תהיינה מעבר לסכום מלוא הגמלה, ובכפוף להצגת קבלות, יישא הנתבע ב60% מיתרת ההוצאות הרפואיות והחינוכיות והתובעת תשא ב- 40%. יחס הוצאות זה ישמר גם ביחס להוצאות יתר הקטינים. אציין כי אני מודע לכך שיחס חלוקת ההוצאות שונה במידה מסויימת מיחס ההכנסות [80%-20%], ואולם דומני כי הותרת יחס ההוצאות בהתאם ליחס ההכנסות כפי שהוא כיום, פוגע בנתבע במידה מסויימת, שכן השאיפה היא שהוצאות מיוחדות ישולמו ע"י ההורים ככלל, בחלקים שווים, זאת על מנת למנוע מצבים בהם למי מההורים נטייה להקל ראש באישור הוצאות נדרשות מתוך הידיעה כי עיקר התשלום יבוצע ע"י ההורה האחר.
א. הוצאות רפואיות – חריגות מכל מין וסוג שהוא שאינן כלולות בסל הבריאות לרבות: טיפולי שיניים וטיפולים אורטודנטיים, אבחונים וטיפולים פסיכולוגיים. כל החלטה על הוצאה רפואית, שאינה במצב חרום, תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם, ועל יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.
ב. הוצאות חינוכיות – צהרון [עד סוף כתה ב' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי, ובכפוף לכך שהאם עובדת], קייטנות [מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס], חוגים [חוג אחד לכל קטין בעלות מתנ"ס], ספרים, אגרות חינוך, רישום לביה"ס, לוועד הכיתה שעורים פרטיים, בקיזוז ההטבה שתקבל האם מהמל"ל. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המקובל על הצדדים.
כל הוצאה אחרת יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו.
הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל, יקבל מהורה השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.
דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינים לגיל 18 או תום סיום לימודי התיכון, המאוחר מבין השניים. החל מאותו מועד ועד תום תקופת השירות הצבאי (חובה) או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על שליש.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן והם יעודכנו אחת ל- 3 חודשים (ללא חיובים רטרואקטיביים) כאשר המדד הבסיסי לחישוב ההצמדה הינו המדד שפורסם ביום 15/10/17.
קצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי תתווסף לדמי המזונות והיא תשתלם לידי האם ולא לחשבון הנפרד.
על התובעת לפעול בכדי לממש את זכותה להחזרים כספיים בשל מצבם של הקטינים מכל גוף שהוא, לרבות קופ"ח, וכן את זכותה לקבלת הטבות או מענקים אם ישנם. מחצית מהסכומים שיתקבלו יקוזזו מחלקו של הנתבע מדמי המזונות או מההוצאות החינוכיות והרפואיות, לפי העניין.
לעניין דמי טיפול עבור התובעת אשר יסייעו לה להשלמת הכנסתה הנמוכה. סבורני כי בנסיבות, לנוכח זמני השהות הקיימים והסכומים שנפסקו, אין לפסוק דמי טיפול.
בנסיבות, ולנוכח התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.
זכות ערעור כחוק.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ"ב אדר א' תשפ"ב, 23 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
