בפני
כב' השופטת הילה גלבוע
תובע
א.ס.
נגד
נתבעת
ש.ס.
החלטה
בקשה להפחתה זמנית של סך המזונות שהוסכם בין הצדדים כי המבקש יישא בו עבור 3 בנותיו הקטינות (כבנות 6, 7.5, 11.5 שנים), על פי הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום 26.10.2021 בתלה"מ 45970-03-21, שהוגשה במסגרת תביעת המבקש להפחתת המזונות.
המבקש טען כי הוא הסכים לשלם סכום כל כך גבוה למזונות (4,300 ש"ח לחודש עבור 3 קטינות) בשל "לחץ שקיבל מאת ב"כ הצדדים שרצו לסיים את התיק כמה שיותר מהר"; ולאחר שהמשיבה הפעילה עליו לחץ כי לא יראה את הילדה והוא הסכים לשלם המזונות כדי להמשיך לראות את בנותיו; ולנוכח מצבו הנפשי בתקופה זו, עת היה נתון בדיכאון "ולא צלול בדעתו" במשך שנתיים, לא יכול היה לעבוד, ולא היה מסוגל כלל לקבל כל החלטה סבירה; לשיטתו הוא עובד כיום כקופאי בסופר ומשכורתו נמוכה במיוחד ונעה בין 3,300-4,500 ש"ח לחודש. ממשכורת זו עליו להתקיים וכן לממן הוצאות נסיעה לזמני השהות עם ילדיו (אותן הוא אומד בסך של 1,000 ש"ח לחודש), ואין לו פוטנציאל השתכרות או הכשרה כלשהי בישראל, ואף מצבו הנפשי אינו מאפשר לו כעת לשאוף למשרה אחרת; מנגד המשיבה משתכרת למיטב ידיעתו בין 9,000 ש"ח ל- 12,000 ש"ח לחודש; בנסיבות אלה עתר להפחית הסכום שנקבע בהסכם שבין הצדדים ולהעמיד המזונות באופן זמני על סך של 900 ש"ח עבור כל קטינה (בסה"כ 2,700 ש"ח לחודש).
המשיבה עתרה לדחות הבקשה על הסף- הן מטעמי חוסר תום לב, עת לדבריה המשיב אינו עומד בהתחייבותו על פי ההסכם ולא משלם את הסך שנקבע בו, אלא סך של 1,800 ש"ח בלבד, ולאחרונה סך של 2,700 ש"ח בלבד (ולפיכך פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל); הן לנוכח העובדה כי מדובר בסכום מזונות שנפסק והוסכם עליו עת הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין והמבקש חתם עליו עת הוא כלל לא נכח בארץ לאחר שברח להוריו בצרפת בחודש אוקטובר 2020 ומטעם זה לבדו הרי שכל טענה ללחץ נפשי או אחר דינה להידחות, שהרי תמוה כיצד הופעל עליו לחץ כלשהו כאשר הוא לא היה בארץ כלל והותירה לגדל שלוש הקטינות לבדה כאשר עד למועד חתימת ההסכם לא נשא כלל במזונותיהן, וכן טענה כי היתה מטופלת במחלקת עגונות בביה"ד הרבני מחשש שלא יינתן לה גט; לטענתה בעיותיו הנפשיות התגלו כשנה לאחר ששב לארץ ולא במועד אישור ההסכם. האישורים שצירף לביסוס טענה זו אינם מספקים, אינם נושאים תאריך וכל אשר ניתן ללמוד מהם הוא טענתו שלו אותה העלה בפני הרופא אודות בעיות נפשיות שהחלו כביכול בשנת 2021. ממילא המסמך לא נכתב על ידי רופא מהארץ אותו ניתן לחקור ולפיכך יש להתעלם ממנו; עוד נטען כי הסכום שהוסכם ביניהם בהסכם ממילא נמוך משמעותית מהמקובל עבור 3 קטינות עת הוא כולל בחובו את כלל המרכיבים (לרבות מדור, חינוך, רפואה וכל הוצאה נוספת שהיא), כאשר היא זו שנאלצה להסכים לסכום כה נמוך ובלבד שתחלץ מעגינותה; לדבריה, למשיב פוטנציאל השתכרות גבוה במיוחד, לאחר שלמד במהלך הנישואין ב…. ורכש תעודה למדריך קראטה מוסמך ואף פתח עסק שהניב את המשכורת העיקרית בבית. היא משערת כי לרשות המבקש קצבת נכות מהמל"ל בשל אבחונו הרפואי, מלבד משכורתו החודשית מהסופר; וטענה כי בנוסף לכך הוא מעביר חוגי קראטה וכפי הנראה מקבל שכר "בשחור" ואף לוקח לשם את הבנות. הכנסתו הפנויה גבוהה לאחר שמתגורר בבית הוריו שהינם אמידים. בנסיבות אלה הוא כלל לא הצביע על שינוי נסיבות, ולא רק שאין שינוי נסיבות לרעה מצדו אלא ההיפך הוא הנכון ומצבו אך הוטב, שכן לטענתה בעת חתימתו על הסכם הגירושין הוא התגורר בצרפת בבית הוריו ולא עבד ולמרות זאת התחייב לסכום שהוסכם ביניהם. כיום הוא עובד במשרה חלקית מקיים שיעורי קארטה ומשתכר מהם ב"שחור", ובנוסף יש לו קצבת נכות עליה לא הצהיר ולפיכך מצבו הוטב עשרות מונים.
דיון והכרעה
בפתח הדברים אציין כי לא נהיר האם התובע עותר בתביעתו לביטול ההסכם, אז עליו מוטל הנטל לבסס את העילות המצדיקות ביטול הסכם, או שמא עותר להפחתת מזונות מחמת שינוי נסיבות, ואם כן מהו אותו שינוי נסיבות מהותי העולה כדי דרישת הדין ומצדיק הפחתת מזונות (שעל פניו ממילא אינם גבוהים בשים לב לזמני השהות המצומצמים ולעובדה שמדובר בסכום גלובלי והם כוללים מדור ואף הוצאות חריגות).
וראו לעניין זה דברי כב' השופט זגורי בתמ"ש (משפחה נצרת) 52645-02-15 ק.ע (קטין) נ' י.ק (11.01.2016), לפיהם: "הכל מסכימים, כי כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין הורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים הדורשים שכנוע של ממש את בית המשפט בדבר אותו שינוי בנסיבות."
מתן סעד זמני במקרה בו מוסדרים מזונות הקטינים בהסכם גירושין הוא חריג לכלל וייעשה אך במקום בו מתן הסעד "זועק" כבר בשלב זה, עוד קודם לבירור התביעה. ראו: תלה"מ (משפחה י-ם) 29794-10-19 (19.4.20) טרם פורסם.
זאת ועוד, עת עסקינן בסעד זמני, על פי התקנות יש לשקול במסגרתו, בין היתר, שיקולי תום לב של המבקש, ראו: תקנה 95 (ד)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט- 2018, וכן ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 11, 2013), עמ' 914:
"בדונו בסעד זמני מכהן בית המשפט כבית משפט של יושר. עליו לבדוק אם קיימים שיקולים שלא להיעתר לתובע, דהיינו, אם בא התובע לבית המשפט ביושר ובניקיון כפיים, או שמא מעלים הוא עובדות חשובות מבית המשפט. כאשר המבקש בא לבית המשפט שלא בניקיון כפיים ושלא בתום לב, אין פותחים לפניו את שערי בית המשפט".
בעניינו, נטען כי המבקש לא שילם את דמי המזונות השוטפים כסדרם ויצר חובות.
יודגש כי הדרישה לתום לב מהווה אף שיקול במסגרת בחינת התביעה להפחתת מזונות, במסגרתה ייבחן, בין היתר, כיצד התנהל התובע בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפסוק למזונותיו (עמ"ש (חי') 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.2018)), ועניין זה ייבחן במסגרת ההליך העיקרי.
לאור האמור, לאחר ששקלתי טענות הצדדים בבקשה דנן לסעד זמני, בשים לב לכך שהסעד הזמני לו עותר המבקש בבקשתו דנן הוא למעשה הסעד העיקרי המבוקש בתביעה, כאשר בין הצדדים נתגלעו מחלוקות עובדתיות רבות, ומתעורר ספק אם האישורים המעידים על מצבו הנפשי הנטען של המבקש מספקים להוכחת טענתו בדבר לחץ נפשי בו היה נתון בעת עריכת ההסכם, בנסיבות בהן ככל הנראה נערכו בחו"ל ולא הוגשו בהתאם לסעיף 30 או 33 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וללא תרגום לשפה העברית; ובהתחשב בכך שקבוע לצדדים דיון קד"מ ליום 11.7.24, לא מצאתי מקום להידרש לבקשה דנן בשלב דיוני זה.
לאור האמור הבקשה להפחתת מזונות כסעד זמני- נדחית.
תשומת לב הצדדים כי עליהם לצרף לתצהירי עדות הראשית שעליהם להגיש בהתאם להחלטה מיום 8.5.24 כל מסמך עליהם הם מבקשים להסתמך בדיון, ובכלל זאת יש לצרף אישורי הכנסות מכל מקור הכנסה שהוא וכן דפי חשבון בנק מכל חשבונותיו.
סוגיית ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין העיקרי.
ההחלטה הותרה לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ו אייר תשפ"ד, 03 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
