בפני
כב' השופט פליקס גורודצקי
תובעים
1. א. פ.
2. י. ס.
3. ב. מ.
ע"י ב"כ עו"ד עינת גורביץ
נגד
נתבעת
ט. ג.
החלטה
לפניי תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים, המצויה ברח' XXX ב_____ והידועה כגוש XXXXX חלקה XXX, תת חלקה X (להלן: "הדירה").
רקע עובדתי רלוונטי
התובעים הינם אחייניה של המנוחה XXX ז"ל (להלן: "המנוחה").
הנתבעת היא בתו של אחיין המנוחה (להלן: "האב").
המנוחה השאירה צוואה מיום XXX (להלן: "הצוואה").
במסגרת הצוואה, המנוחה הותירה לתובעים ולנתבעת את זכויותיה בדירה.
הנתבעת והאב הגישו התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה, והתנגדותם נדחתה בפסק דין מיום 15.8.2024 (להלן: "פסק הדין").
על פסק הדין הוגש ערעור שטרם הוכרע.
מכוח הצוואה, ביום XXX נרשמה הדירה בלשכת רישום מקרקעין ירושלים, על שם התובעים והנתבעת (להלן: "הצדדים"), כאשר כל אחד מהצדדים הינו הבעלים של 25% מהזכויות בדירה.
עיקר טענות התובעים
ביום 16.9.2024 פנו התובעים לנתבעת בכוונה לשתף פעולה למכירת הדירה לצד ג' לכל המרבה במחיר.
הנתבעת סירבה לשתף פעולה והפנתה את התובעים להגיש תביעה.
התובעים מבקשים לממש את זכויותיהם לפירוק שיתוף בדירה, וזאת לאור סירובה של הנתבעת כאמור לשתף פעולה, שלא הותירה להם ברירה אלא להגיש תביעה זו.
מטרת הנתבעת היא להאריך ולשבש את ההליך תוך חוסר תום לב.
התובעים עותרים למתן הסעדים הבאים:
פירוק השיתוף בדירה, ומכירתה בשוק החופשי.
חלוקה של כספי המכר בין היורשים, בקיזוז הוצאות משפט ועלויות הכינוס מחלקה של הנתבעת.
מינוי ב"כ התובעים ככונסת נכסים, לטובת ביצוע פירוק שיתוף.
עיקר טענות הנתבעת
יש לדחות את התביעה ולמנות את עוה"ד גולזנר ככונס נכסים לצורך השבחת הדירה ומכירתה לאחר מכן.
שטח הדירה הבנוי והרשום בטאבו הינו 37 מ"ר.
שטח הדירה של תת חלקה XX בחלקה XXX בגוש XXXXX רשום בטאבו כ-30 מ"ר ומהדיווח לרשויות המס נמצא כי דירה זו נמכרה ביום 31.12.23 תמורת סך של 3.9 מיליון ₪ (מחיר מ"ר – 44,827 ₪).
בסמוך לפטירת המנוחה, המשיבים פרצו לדירה, השתלטו עליה, מנעו את השכרתה והשבחתה וגרמו נזק מצטבר של מאות אלפי ₪.
בהסתמך על נתוני הבנייה בדירה דומה, המצויה בקומה מתחת לדירה ואשר עתידה לקבל היתר בחודש דצמבר 2024, הדירה יכולה להסתכם לאחר הבניה לשטר של 100 מ"ר.
עלות הבנייה יכולה להסתכם בסך של 210,000 ₪ ופרק הזמן הדרוש לביצוע העבודה הינו עד 30 ימים בסך הכל.
מכירה של הדירה לאלתר תביא לחיוב במס שבח של מכירת זכויות בניה שלא מומשו. נתון אשר הוסתר מעיניו של בית המשפט ולא הוזכר על ידי התובעים בכתב התביעה.
פסק הדין [בגדרו נדחתה התנגדות לצוואת המנוחה שהגישה הנתבעת ואביה – פ"ג] אינו חלוט.
התובעים מתנהלים בחוסר תום לב, בכך שהם מעכבים במודע ובזדון את קידום עניינם.
אין למנות את ב"כ התובעים ככונסת נכסים, הן משום שלא ניתנו נימוקים מספקים לכך והן משום שלא ניתן פירוט על אודות ניסיונה בתחום זה.
יש למנות את עוה"ד ג' ככונס נכסים לצורך השבחת הדירה ומכירתה לאחר ההשבחה. לאור העובדה שעוה"ד ג' התגורר בילדותו בסמוך לדירה, יש לו היכרות עם השכונה, ויש לו גם ניסיון ככונס נכסים.
הנתבעת הציעה לתובעים למנות שמאי על מנת לקדם את זכויותיה, וכן להפקיד ערובה בסך 1,500,000 ₪, אך התובעים לא השיבו להצעות.
דיון מיום 18.11.24
לאחר הגשת כתב הגנה נקבע דיון ליום 18.11.24 (להלן: "הדיון").
בדיון נשאלו הנתבעים האם ישנה הסכמה להשביח את הדירה, ואלה השיבו בסירוב גורף, הן בשל היעדר יכולת כלכלית לביצוע ההשבחה והן לאור טיב היחסים בין הצדדים ראו: פרוט' עמ' 1 ש' 9-12.
לאור עמדת התובעים בעניין השבחת הדירה, הנתבעת ביקשה להתייעץ האב ראו: פרוט' עמ' 1 ש' 20 שבתומה ביקשה למנות את עוה"ד ג' [בפרוט' הדיון נכתב בשגגה "גולן זר" – פ"ג] ככונס נכסים, בין היתר גם לצורך השבחת הדירה.
ב"כ התובעים ביקשה להתמנות ככונסת נכסים לצורך מכירת הדירה, לאור העובדה כי הנתבעים אוחזים במרבית הזכויות שבה ראו: פרוט' עמ' 2 ש' 16-19.
הנתבעת התנגדה, מטעמיה, למינוי ב"כ התובעים ככונסת נכסים ראו: פרוט' עמ' 2 ש 21-22.
הערה דיונית
כידוע, החלטה לפירוק שיתוף הינה החלטת ביניים ולא פסק דין ראו: רע"א 77077-01-23 מלון מרינה תל אביב בעמ נ' עיריית תל-אביב-יפו (20.04.2023). בתוך כך, אין מניעה ליתן החלטה זו לאחר קיום קדם משפט, על אף שבמסגרתה ניתן הסעד העיקרי מושא כתב התביעה.
הכרעה
לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את עתירת התובעים בכל הנוגע לפירוק שיתוף הדירה.
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע:
"כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף"
עיקרון העל בסעיף 37 לחוק המקרקעין מעניק אוטונומיה אישית לכל שותף לעתור לפירוק שיתוף בכל עת בכפוף לחריגים (שאינם מתקיימים בענייננו) ראו: רע"א 1017/97 יצחק רידלביץ' ואח' נ' יצחק מודעי ואח' (25.10.1998); תמ"ש 56351-02-19 ש' נ' ו' ואח' (29.9.21).
נפסק גם כי ״פירוק שיתוף במקרקעין הינו מטרה רצויה הן לטובת השותפים עצמם והן לטובת המטרה המשקית הכללית מאחר והגשמתו שומרת על חופש הפעולה של בעל הזכות הקניינית וכן מונעת שותפות בלתי רצויה המעודדת מריבות בין השותפים״ ראו: תמ״ש 32375-12-10 ע.ש נ׳ מ.ש. (10.02.2014); תמ"ש 24058-12-18 פלונית נ' אלמוני (22.05.2023).
הזכות לפירוק שיתוף הוגדרה גם כזכות בסיסית הנגזרת מזכות היסוד של אדם על קניינו, כי לכל שותף במקרקעין ישנה הזכות לדרוש את פירוק השיתוף במקרקעין בכל עת ראו: תלה"מ 27212-04-20 הגב' א נ' הגב' ש (21.6.2022); תלה"מ 35697-03-21 ד.א. נ' נ.א. (13.3.2022).
במקרה שבפניי, הנתבעת לא מעלה למעשה כל טענה המונעת פירוק שיתוף לאלתר.
הנתבעת מתגוננת משני טעמים עיקריים כדלהלן:
הטעם הראשון – הינו כי יש לבצע השבחה בטרם המכירה. טענה זו לא ניתן לקבל משעה שההשבחה דורשת השקעה כספית, והתובעים הודיעו כי אין להם אפשרות כלכלית לממן את עלות ההשבחה.
הנתבעת גם לא הפנתה לכל הוראת דין שמכוחה רשאי בית המשפט לחייב צד להליך להכניס את ידו לכיסו ולממן את עלות ההשבחה.
התובעים אמנם לא טענו כי השבחת הדירה לא תניב רווח כלכלי, אולם אין בכך בכדי למנוע פירוק שיתוף מיידי ראו למשל: תמ"ש 55378-07-21 נ' נ' ח' (9.9.2024) בו נפסק כי אין בטענה לקיומו של פרויקט פינוי בינוי בנכס כדי לעכב את פירוק השיתוף.
לא מצאתי גם כי יש למנות כונס נכסים לצורך השבחת הדירה. תפקידם של כונסי הנכסים הוא למכור את הנכס במחיר המתאים והראוי ביותר ראו: ת"א 44628-01-23 טהורי נ' עמרני (4.3.2024), ולא לפעול להשבחתו כאשר מי מבעלי הנכס מתנגד לכך.
הטעם השני – הינו כי פסק הדין אינו חלוט. כידוע, על פי הפסיקה, פסק דין דורש את ביצועו, אלא אם בוטל ראו: בג"צ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך, סב(4) 571; תמ"ש 46648-04-14 ש. נ' ש. (06.11.2016); תלה"מ 50322-12-18 א' נ' א' (12.07.2020) או ככל שניתן לגביו עיכוב ביצוע.
במקרה שלפניי, פסק הדין טרם בוטל ולא נטען על ידי הנתבעת כי הוגשה בקשה לעכב את ביצועו. זאת, על אף שנטען על ידי התובעת בדיון כי למיטב הבנתה, הסיכוי שהערעור יתקבל הוא גבוה ראו: פרוט' עמ' 2 ש' 7. במצב דברים זה, איני רואה כל מניעה להורות על פירוק שיתוף בדירה חרף העובדה שפסק הדין אינו חלוט.
לאור האמור, אני מורה על פירוק שיתוף בדירה.
הצדדים אינם חולקים כי יש צורך למנות כונס נכסים, והמחלוקת נסובה סביב שאלת זהותו.
בנסיבות העניין, בשים לב לטיב יחסי הצדדים שהוגדרו על ידי ב"כ התובעים "אינה מיטבים" ראו: פרוט' עמ' 1 ש' 10, סבורני כי יש למנות כונס נכסים חיצוני ראו: תלה"מ 55727-09-20 פלונית נ' פלוני (13.05.2021).
בכוונת בית המשפט למנות ככונס נכסים את עו"ד נ' כ' מרח' XXX ב_______. זאת בכפוף להסכמתו, וככל שלא תוגש תוך 5 ימים על ידי מי מהצדדים התנגדות עניינית באשר לזהותו.
ב"כ התובעים תמציא את ההחלטה לנתבעת כדין בתוך 3 ימים, וככל שלא תוגש התנגדות האמורה, תגיש ב"כ התובעת בקשה למתן החלטה בצירוף אישור מסירה.
משהתקבל הסעד העיקרי בתובענה, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות בסך של 10,000 ₪.
משניתן הסעד העיקרי, המזכירות תסגור את התיק והליכי הכינוס יתנהלו בתיק זה חרף היותו תיק סגור.
פסיקתה מתאימה תוגש לחתימתי על ידי כונס הנכסים, לאחר שזהותו תקבע באופן סופי.
זכות ערעור כדין.
ניתן לפרסם את ההחלטה, בכפוף להשמטת פרטים מזהים, למעט פרטי ב"כ התובעים.
ניתנה היום, י"ז חשוון תשפ"ה, 18 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
