מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן
המבקשת / האם:
ב' ט'
ע"י ב"כ עוה"ד גאשו אחיהון
נגד
המשיב / האב:
א' ט'
ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל הדנה
פסיקת מזונות זמניים
לפני בקשת האם לפסיקת מזונות זמניים עבור ארבעת ילדיהם המשותפים של הצדדים, מתוכם אחד בגיר.
רקע עובדתי:
1. הצדדים נישאו זה לזו ב______ ולאחר עלייתם לארץ עברו הליך גיור ונישאו כדמו"י. הצדדים התברכו בארבעה ילדים משותפים: ל' יליד דצמבר 2007 בגיר כבן 20 שנה; ב' יליד אוקטובר 2012 כבן 12 שנים; נ' יליד מאי 2015 כבן 9.5 שנים וא' יליד יולי 2020 כבן ארבע שנים.
2. האם הגישה בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני ביום 16.05.24. הצדדים התגרשו ביום
24.11.24, ובמועד זה חתמו על הסכם גירושין שאושר ע"י כב' בית הדין הרבני. במסגרת הסכם הגירושין הסדירו הצדדים את חלוקת זמני השהות עם הילדים ואת הנושאים הרכושיים, אולם נושא המזונות נותר להכרעתו של בית המשפט.
טענות האם
3. האם הייתה המטפלת העיקרית בבית ובקטינים. מאז הפירוד בין הצדדים, האב זנח את הקטינים, אינו מתראה עמם ואינו זן אותם.
4. הקטין א' בעל צרכים מיוחדים, מצוי על רצף האוטיזם, בגינו מתקבלת קצבת מל"ל בסך חודשי של 3,200 ₪. קצבה זו משמשת את הקטין וצרכיו בלבד.
5. האם משתכרת סך חודשי של 10,000-9,000 ש"ח מעבודתה ככח עזר בשירותי בריאות כללית.
האב עובד ב-X ומשתכר למעלה מ-11,000 ₪ לחודש, ובכל מקרה מדובר באדם בריא בנפשו בעל פוטנציאל השתכרות גבוה.
6. האם עותרת לחיוב האב במזונות, מדור ואחזקת מדור הקטינים ממועד עזיבתו את הבית ביום 04.03.24 ולכל המאוחר ממועד פתיחת הבקשה לישוב סכסוך, 16.05.24.
האם העמידה את מזונות הילדים בסך כולל של 8,080 ₪, קרי 2,020 ₪ לכל אחד מהילדים (לרבות הבגיר). האם העמידה את הוצאות המדור בסך חודשי ממוצע של 5,300 ₪ (כולל חיוב משכנתא בסך 2,700 ₪) וביקשה לחייב את האב במחצית הוצאות המדור, כך שסכום המזונות והמדור הכולל יעמוד על 10,730 ₪ לחודש, וזאת בצירוף מחצית הוצאות חינוך ורפואה של הילדים.
טענות האב
7. הסכומים הנטענים מופרזים ואינם נתמכים באסמכתאות.
הבן הבגיר מסיים השנה לימודים על תיכוניים ועובד במקביל, כך שאין חובה על האב לפרנסו. הקטין א' מקבל קצבת נכות בסך של 3,500 ₪ למרות שלא נזקק לכל טיפול או תרופה, וגם הטיפול בקלינאית תקשורת נעשה במסגרת קופת חולים. קצבת הנכות של א' יכולה להספיק לכלל הילדים, עוד בטרם בוחנים את חבות האב במזונות הילדים מדין צדקה.
8. האם הגישה כנגד האב תלונת שווא בגינה הורשע ונגזר עליו עונש מאסר על דרך של עבודות שירות. נוסף על כך, האב היה עצור מאחורי סורג ובריח לתקופה של חודשיים ולאחר מכן חודש וחצי במעצר בית עם פיקוח, כך שבפועל הוא אינו יכול לעבוד מעל שנה ועד לתחילת שנת 2025. האב מתגורר בבית אביו ב-Y וסמוך על שולחנו של אביו.
האב השתכר בעבר סך חודשי של 6,500-5,500 ₪, אולם כל תלושי השכר והמסמכים לעניין זה מצויים בביתה של האם. בשל המעצרים ועובדות השירות, לאב אין הכנסות מזה כשנה למעט קצבה מהמוסד לביטוח לאומי בסך חודשי של 1,800 ₪ אותו מנצל לנסיעות לילדיו ורכישת פינוקים דוגמת פיצה.
9. לאב הוצאות צפויות של 3,600 ₪ עבור שכירות לכשיעזוב את בית אביו וכן הוצאות החזקת מדור בבית אביו והלוואות שנטל מבני משפחתו. בשלב זה הוצאותיו משולמות על ידי אביו, והאב משתתף כמיטב יכולתו תוך שימוש בפיצויי הפיטורין שקיבל.
10. האב פוגש בקטינים פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי ושוהה עמם 4-3 שעות בכל פעם.
11. האם מסתירה פרטים מהותיים ביחס לגובה הכנסותיה, שכן מהרצאת הפרטים שצירפה עולה שהכנסותיה נעות בין 15,000 ₪ ל- 20,000 ₪, ולכך יש להוסיף את קצבת הנכות של א', קצבת ילדים בסך 500 ש"ח לחודש והנחות בחשמל, מים וארנונה.
הוצאות המדור של האם מסתכמות בסך חודשי של 3,000 ₪ (וועד בית בסך חודשי של 300 ₪ ותשלום משכנתא חודשי של 2,700 ₪). לפיכך לאחר הפחתת הוצאות המדור נותרת לאם הכנסה פנויה בגובה של 17,000 ₪ לחודש.
12. האב טוען, כי יש להעמיד את צורכי הקטינים בסך חודשי של 1,300 ₪ לכל אחד. מכאן שקצבתו של הקטין א' יחד עם קצבת הילדים מכסות את כל הוצאותיהם של הקטינים, ואין מחלוקת כי הכנסתה הפנויה של האם עולה על זו של האב. האב טוען כי בשלב זה אין לחייבו במזונות זמניים בשל היותו נעדר הכנסות. עם סיום ריצוי עבודות השירות בתחילת שנת 2025 יש לחייב את האב בסכום של 400 ₪ לכל קטין ובסך הכל 1,200 ₪ לחודש עבור שלושת הקטינים.
תשובת האם
13. במסגרת הסכמות הצדדים בבית הדין הרבני עמד האב על פירוק השיתוף בדירה לאלתר. האב מעריך את שווי הדירה המשותפת בסך של 2,600,000 ₪, כך שהאב עתיד לקבל לידו סך של 1,300,000 ₪.
טרם למעצרו השתכר האב סך של 12,000 ₪, ויש בידיו די כספים לזון את ילדיו; האב עובד בעבודות שעליהן אינו מדווח והשכר בגינן נכנס ישירות לכיסו. לאב אין הוצאות מדור שעה שמתגורר בבית אביו.
קצבת הקטין משמשת את הקטין ואינה בגדר תחליף לתשלום מזונות; במסגרת הסכם הגירושין עמד האב על כך שהוא מוכן להתראות עם הילדים רק פעם אחת בחודש וגם זאת למספר מצומצם של שעות.
דיון והכרעה
הפן המשפטי
14. לצורך פסיקת מזונות זמניים, אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה. המזונות הזמניים נפסקים לאחר הגשת כתבי טענות ולפני בירור העובדות ובחינת ראיות הצדדים (ראה: ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה פ"ד כד(1), 169, 170; ע"א 637/68 והב נ' והב פ"ד כג(1), 183-182).
15. חובת האב במזונות ילדיו עד גיל 6 שנים- בהתאם לסעיף 3(א) בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, על האב חל הדין האישי, הוא הדין העברי. לפיכך חייב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע"מ 919/15. [בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17) להלן: "בע"מ 919/15"]
שיעור מזונות הכרחיים מינימאליים לקטין הועמד בפסיקה מנחה של בתי המשפט המחוזיים על סך 1,600 ואף למעלה מכך, לא כולל הוצאות מדור והחזקתו ולא כולל הוצאות חינוך ורפואה. (השוו: רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.נ. (25.10.18), עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (9.10.17)).
16. באשר לילדים מעל גיל 6 שנים – ההלכה בבע"מ 919/15 השוותה את המצב המשפטי וחובת האב במזונות קטינים בגילאי 15-6 שנים, לסיפוק צרכי קטינים שהנם למעלה מגיל 15. כיום שני ההורים חבים מדין צדקה, בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור.
צרכי קטין בכללותם (צרכים הכרחיים ושאינם הכרחיים) נאמדו בפסיקה המנחה לאחר בע"מ 919/15 על-סך 2,250 ₪ לחודש לקטין, למצער. סכום זה על-פי אותה פסיקה אינו כולל הוצאות מדור והוצאות חינוך ורפואה של הקטין. ראו לעניין זה: רמ"ש 59188-10-18 נ. נ' נ. (25.10.18).
יצוין, כי במסגרת עמ"ש 5121-05-20 ג. נ' ג., הובהר, כי סכומים אלו כוללים את חלקו של הקטין בהחזקת מדור, להבדיל מחלקו בעלות דמי המדור.
סכום זה נפסק עבור קטין החולק זמנו בין בתי הוריו. הסכום נמוך יותר עבור צרכי קטין המתגורר מרבית הזמן (או כולו) עם אחד מהוריו.
17. על פי הלכת ורד, אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסוים של מזונות, הרי ביחס למספר הילדים, סכום המזונות אינו שווה למכפלת הילדים הנקבע לילד אחד ראה: ע"א 552/87 ורד נ' ורד פ"ד מב(3), 599.
בחינת מזונותיו של הבן הבגיר
18. לא מצאתי לנכון להידרש למזונותיו של הבן הבגיר. ראשית, תביעת המזונות הוגשה בעת שהבן כבר בגיר כך שהאפוטרופוסות הטבעית של ההורים פקעה ולאם אין עוד סמכות לתבוע בשמו. שנית, מקור חיוב אב במזונות ילדו הבגיר בתקופת לימודי הבן בכיתות י"ג-י"ד מצוי בסעיפים
5-4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959. כדי לחייב את האב לשאת במזונות בנו הבגיר, יש צורך בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: א) יש בידי האב לכלכל את בנו הבגיר לאחר סיפוק הצרכים של עצמו ושל ילדיו הקטינים ב) הבן אינו יכול לספק את צרכיו מעבודתו, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו לעשות כן ג) הבן אינו יכול לקבל מזונות מבן משפחה הקודם לאב לפי הסדר שנקבע בחוק.
במקרה דנן, לאב אין יכולת בשלב זה לכלכל את בנו הבגיר, שכן הכנסותיו הנוכחיות מצומצמות ואינן מספיקות אף לצרכיו ולצרכי ילדיו הקטינים. בנוסף, האב טען כי הבן עובד במקביל ללימודיו, והאם לא הכחישה טענה זו במסגרת תשובתה לתגובת האב.
בחינת צרכי הקטינים
19. האם עתרה לפסיקת סך של 2,020 ₪ לכל ילד, קרי 8,080 ₪ לארבעת הילדים, מבלי שהציגה ולו אסמכתא אחת להוכחת הצרכים הנטענים לרבות הוצאות המדור הנטענות. יצוין, כי במקרה דנן לא ניתן להעמיד את צרכיו של כל ילד בסכומים הנטענים מכוח ידיעה שיפוטית, הן לאור הלכת ורד והן לאור העובדה שהילדים אינם מחלקים את זמנם בין שני בתי ההורים אלא שוהים מרבית הזמן בבית האם, כך שהוצאותיהם מופחתות.
יתרה מכך, סבורני כי דרישת האם לחייב את האב במזונות ומדור זמניים בסך של 10,730 ₪ לחודש לא כולל מחצית הוצאות חינוך ורפואה היא דרישה מוגזמת שאינה יכולה לעמוד, שכן גם במידה ותתקבל טענת האם שהאב מרוויח כ-11,000 ₪ לחודש, דרישה זו מותירה את האב ללא כל יכולת לכלכל את עצמו, בזמן שהאם נהנת ממשכורת נאה ומקבלת קצבאות הילדים לידיה.
בנסיבות אלו, אני מעמידה את צרכיהם ההכרחיים והלא הכרחיים של שלושת הקטינים בסך כולל של 5,400 ₪ לחודש כולל חלקם בהוצאות החזקת המדור, קרי 1,800 ₪ לכל ילד (יצוין כי לצרכי נוחות נקבע סך ממוצע של 1,800 ₪ לילד במקום לקבוע סך של 2,000 ₪ לילד הראשון, סך של 1,800 ₪ לילד השני וסך של 1,600 ₪ לילד השלישי).
חלוקת זמני השהות
20. מעמדות הצדדים עולה כי האם היא המטפלת העיקרית בילדים, שכן גם לטענת האב הוא שוהה עם הילדים פעמיים בשבוע למספר שעות מצומצם. האם טענה בתשובתה כי גם במסגרת הסכם הגירושין האב הסכים להתראות עם הקטינים רק פעם בחודש למספר שעות מצומצם, אולם עיון בהסכם הגירושין מעלה כי זמני השהות בין האב לקטינים נקבעו לימי רביעי בין השעות
19:00-17:00, וכל סוף שבוע שני, מיום שישי בשעה 14:00 ועד שעתיים לאחר צאת השבת. לפיכך, אני מעמידה בשלב זה את חלוקת זמני השהות לפי יחס של 20% – 80% לטובת האם.
הכנסותיה של האם
21. האם טענה כי שכרה הממוצע עומד על 10,000-9,000 ₪ לחודש, אולם עיון בתלושי השכר שצירפה מלמד על הכנסה ממוצעת בגובה 13,500 ₪ נטו לחודש.
גם עיון בפירוט חשבון הבנק של האם מלמד על יתרת זכות של עשרות אלפי ₪ לרבות הפקדה לחסכונות. נוסף על כך, יש בחשבון הבנק של האם משיכות תכופות של אלפי ₪ שלא ניתן לגביהן הסבר.
על פי הנטען, האם נושאת בהחזר משכנתא בסך 2,700 ₪. האם לא צירפה אסמכתאות בגין הוצאות החזקת המדור וזאת גם לאחר שהאב טען כי היא זכאית להנחות בהוצאות חשמל, ארנונה ומים. לפיכך, אני מעמידה את הכנסתה הפנויה של האם לאחר תשלום הוצאות המדור על סך של 10,000 ₪ לחודש.
הכנסותיו של האב
22. האם טענה כי האב עובד ב-X ומרוויח למעלה מ-11,000 ₪, מבלי לציין את העובדה שהאב היה במעצר ומבצע כיום עבודות שירות, דבר המשליך על יכולת השתכרותו הנוכחית. האב צירף את גזר הדין להוכחת העונש שהוטל עליו. מעיון בפרוטוקול הדיון בתיק הפלילי עולה כי האב הציג מכתב פיטורין מחברת X. עוד טענה האם כי האב עובד בעבודות שעליהן אינו מדווח, אולם הטענה נטענה בעלמא מבלי לפרט באילו עבודות מדובר ומה גובה הכנסות האב מעבודות אלו, כך שבשלב מקדמי זה לא ניתן להסתמך על טענה זו.
האב צירף לכתב ההגנה אישור על זכאות לקצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ממנו עולה כי החל מחודש יולי 2024 האב זכאי לקצבה בסך של 1,845 ₪ (לאחר ניכוי ביטוח בריאות).
האב לא צירף תלושי שכר מהתקופה שקדמה לפיטוריו, בטענה שהמסמכים מצויים בבית האם. גם האם לא צירפה מסמכים להוכחת הטענה כי האב הרוויח ב-X סך של 11,000 ₪ לחודש.
כמו כן, האב לא צירף דפי בנק להוכחת מצבו הכלכלי.
לאור העובדה שהאב מבצע עבודות שירות ונמצא זכאי להבטחת הכנסה, ניתן להניח כי בשלב זה הכנסתו נמוכה והוא אינו יכול לממש את פוטנציאל השתכרותו. עם זאת, האב צפוי לסיים את עבודות השירות בתחילת שנת 2025 ואז יוכל לשוב ולהשתלב בשוק העבודה. בנוסף על כך, הקטינים אינם צריכים להיוותר ללא מזונות בגין מעשיו הפליליים של האב שבגינם הורשע.
בשלב זה, לאור טענות האב כי הכנסותיו טרם פיטוריו לא עלו על 6,500 ₪ לחודש ומשלא הוצגו אסמכתאות לגובה הכנסותיו דאז ומשאין לאב הוצאות מדור כיום, אני מעמידה את פוטנציאל השתכרותו של האב בשלב זה על 7,000 ₪ לחודש, מבלי לגרוע מזכותה של האם להוכיח בהמשך כי הכנסותיו של האב גבוהות יותר.
עוד יש לקחת בחשבון, כי הצדדים הסכימו על פירוק השיתוף של הדירה המשותפת, כך שהאב
צפוי לקבל מחצית שווי הדירה. על פי הפסיקה, בעת פסיקת מזונות, יש להתחשב לא רק
בהכנסות מיגיע כפיים, אלא גם ממקורות אחרים, כגון רכוש. ראה: ע"א 130/83 פרייס נ'
פרייס.
קצבת הנכות של הקטין
23. עיון בדפי הבנק של האם מלמד כי הקצבה בגין הקטין א' עומדת על 3,479 ₪ לחודש. האם טענה כי הקצבה משמשת לצרכיו המיוחדים של הקטין אולם לא הוצגה ולו אסמכתא אחת להוצאות מיוחדות אלו. עוד עולה מאישור קבלת הקצבאות שצירף האב, כי בשנת 2023 האם קיבלה גם תשלום רטרואקטיבי עבור קצבת הנכות של א' לתקופה 07/23-08/22 בסך של 38,065 ₪.
בנסיבות אלו, שבהן גובה הקצבה עולה משמעותית על הוצאותיו הנטענות של הקטין ולא הוצגו כל אסמכתאות להוצאות מיוחדות של הקטין, לא מצאתי לנכון לחייב את האב במזונות הקטין בשלב מקדמי זה ובשים לב לגובה הכנסותיו הנוכחי של האב. עם זאת, לא מן הנמנע כי בהמשך ההליך ייבחן הנושא מחדש לאחר שהאב ישתלב בשוק העבודה ובמידה ויוכח כי הקצבה משמשת למימון הוצאות מיוחדות של הקטין.
לסיכום
24. לאור כל האמור לעיל, בשלב זה מצאתי לנכון לחייב את האב במזונות זמניים עבור ב' ונ' בלבד. עם זאת, בשים לב לכך שבפועל ארבעת הילדים מתגוררים עם האם, מצאתי לנכון לחייב את האב במחצית החזר המשכנתא, הן לאור הצורך להבטיח את מדורם של הילדים הסמוכים על שולחנה של האם, והן לאור העובדה שלאב מחצית הזכויות בדירה ותשלום המשכנתא מגדיל את הונו בדירה.
בהקשר זה יוזכר, כי בשלב של מזונות זמניים אין מקום לחישוב אריתמטי קר על יסוד נוסחאות בלבד אלא יש מקום לראיה כוללת של התיק.
25. לפיכך, במכלול הנסיבות שלפניי, כאשר אני מביאה בחשבון השיקולים, בין היתר, את גילאי הקטינים וצרכיהם, יחס הכנסות הפנויות של הצדדים כפי שהונח לפני בשלב זה וחלוקת זמני השהות הקיימת, נקבע כדלקמן:
א. האב ישלם לידי האם עבור מזונותיהם הזמניים של הקטינים ב' ונ' סך כולל של 1,000 ₪ בחודש (500 ₪ לכל קטין).
ב. כל עוד האם מתגוררת בדירה המשותפת, האב יישא במחצית החזר המשכנתא. לאחר מכירת הדירה, ניתן יהיה לשוב ולבחון את נושא המדור, בהתאם להוצאות המדור של האם בפועל.
ג. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך הקטינים, לרבות גן בעלות גן עירייה, צהרון עד תום כתה ג', תשלומי חובה לבי"ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), חוג אחד ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ"ס.
קצבת המל"ל המשולמת עבור חינוך בגין כל קטין בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של אותו קטין ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
ד. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות אשר אינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי. באשר לקטין א', הרי שצרכיו המיוחדים ישולמו מתוך הקצבה ורק היתרה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
ה. בהתאם לתקנה 15 (ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע"ו 2016, תוקף החיוב בתשלום המזונות הזמניים הינו ממועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך, 16.05.24, והם ישולמו ב-15 לכל חודש, החל מיום 15.12.24. סכומים ששילם האב על חשבון מזונות הקטינים החל מיום 16.05.24 יקוזזו מהסכומים שהצטברו לחובתו, ויתרתם תשולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים אשר יתווספו לתשלומי המזונות.
ו. סכום המזונות הזמניים צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.
ז. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי וקצבת הנכות של א' תשולמנה לידי האם בנוסף לסכום המזונות שנפסק.
ח. סכום המזונות ישולם ישירות לחשבון הבנק של האם. האם תמסור לאב מספר חשבון בנק בכתב לצורך העברת המזונות עם קבלת החלטה זו.
26. מובהר כי החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
27. יצוין, כי רק לפנים משורת הדין לא נפסקו הוצאות משפט לחובת האישה בשים לב לפער הגדול בין המזונות שהתבקשו למזונות שנפסקו, וזאת מתוך התחשבות בנטל הטיפול בילדים המוטל רובו ככולו על האישה, לרבות הטיפול בקטין בעל צרכים מיוחדים.
28. החלטתי זו מותרת לפרסום, בהעדר פרטים מזהים.
ניתנה היום, י"ב כסלו תשפ"ה, 13 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
