בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
המבקשת
חברת נמל חיפה בע”מ ח”פ 513569749
באמצעות ב”כ עו”ד שחר יובל
נגד
המשיבים
האיש
באמצעות ב”כ עו”ד משה ברקוביץ
האישה
באמצעות ב”כ עו”ד סיגל אלון
החלטה
לפני בקשת הגורם המשלם , חברת נמל חיפה בע”מ , מיום 31.10.22 , לבטל פסיקתה שנחתמה ביום 2.10.22 , המורה למבקשת לשלם במישרין למשיבה 2 ( להלן “המשיבה” ) את חלקה בפנסיה המוקדמת של המשיב 1 ( להלן “המשיב” ) בשיעור אותו קבע המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו המשלימה . ראשית , נטען כי ניתן להעביר את החלק בגמלה רק בחודש 11.22 . עוד נטען כי המבקשת היא חברה ממשלתית שלא יכולה להעביר כספים לחשבון פרטי שכן הדבר חושף אותה לתביעות בקשר להעברת הכספים ואין זה מתפקידה לעקוב שההעברה נעשית לחשבון הנכון . עוד נטען כי המבקשת אינה צד להליכים בין המשיבים ואין זה מקומה לשמש מתווכת להעברת כספים ביניהם . עוד נטען כי יישום הפסיקתה משית על המבקשת עלויות נכבדות בשל הצורך לחשב את הסכום המועבר מדי חודש בחודשו . נטען כי יש להכין פסיקתה חדשה המטילה על המשיב – החוסך – את מלאכת העברת הכספים למשיבה . עוד נטען כי האמור נכתב גם ע”י המומחה .
ביום 10.11.22 הוגשה תגובת המשיבה , המבקשת לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות . פנסיה מוקדמת היא פנסיה לכל דבר וענין . המשיבה עומדת על זכותה לקבל את חלקה בפנסיה בהתאם לחוק חלוקת חסכון פנסיוני במישרין מהגורם המשלם ולא להיות תלויה בחסדיו של המשיב . המנגנון שקבע החוק נועד להבטיח זכותה של המשיבה לקבל את הכסף גם אם חלילה החוסך הולך לעולמו . אין לקבל הטענות בדבר קושי בירוקרטי שכן כל גורם המשלם פנסיה צריך להיערך לפעול לפי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני . אין שוני בין הפסיקתה לבין צו עיקול . חוב העבר שולם ע”י המשיב עד חודש 10.22 ולכן על המבקשת לשלם למשיבה לפי הפסיקתה מחודש 11.22 . האופן בו נוסחה חוות דעת האקטואר אינו מעלה ואינו מוריד , שכן יש לפעול לפי הפסיקתה .
ביום 21.11.22 הוגשה תגובת המשיב לפיה על המבקשת לכבד את הפסיקתה .
ביום 27.12.22 הוגשה תשובת המבקשת לתגובות המשיבים . המבקשת היא חברה ממשלתית מתוקצבת הכפופה לביקורות , לרבות חיצוניות . הפסיקתה אינה תחומה במועד ספציפי . ביצוע הפסיקתה אינו דומה ליישום עיקול . המבקשת מכירה בחובתה לפעול לפי הפסיקתה אך מבקשת מבית המשפט להבחין בין פנסיה מוקדמת לפנסיה של גמלאי .
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות , למעט הבהרה מוסכמת כי על המבקשת לפעול בהתאם לפסיקתה מחודש 11.22 , מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , ביום 10.7.22 , לאחר שנה וחצי של הליך משפטי בשתי ערכאות , זכתה המשיבה בפסק דין הקובע את זכותה לקבל במישרין את חלקה בפנסיה המוקדמת של המשיב , ישירות מהמבקשת כגורם משלם . בחלוף קרוב לשלושה חודשים נוספים , נחתמה פסיקתה שהוכנה ע”י המומחה החשבונאי מטעם בית המשפט . במצב דברים שכזה , ברורה הציפיה של המשיבה כי יתמו תלאותיה והמבקשת תפעל בהתאם לפסק הדין . העובדה כי בעקבות הבקשה נדרשת המשיבה להליך משפטי נוסף , מצערת , ומצדיקה חיוב בהוצאות .
שנית , לא ברורה האבחנה של המבקשת בין פנסיה מוקדמת לבין פנסיה רגילה . קשיי החישוב הנטענים קיימים על פני הדברים בשני סוגי הפנסיות .
שלישית , לא מצאתי בטיעוני ב”כ המבקשת כל התייחסות להוראות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו , לרבות המצוקה שהובילה לחקיקת החוק .
רביעית , הטענה לפיה המומחה מסכים עם המבקשת אינה נכונה , ומתעלמת מהעובדה כי הפסיקתה המדוברת הוכנה ע”י המומחה בטרם נחתמה ע”י בית המשפט . כל שאמר המומחה הוא כי החוסך יידרש להעביר את חלקה של המשיבה בפנסיה , ככל שזה לא ישולם ע”י הגורם המשלם .
חמישית , האחריות למסור את פרטי החשבון הנכון להעברת הכספים מוטלת על המשיבה . כך גם האחריות לעדכן את המבקשת בדבר שינוי בפרטי חשבון הבנק של המשיבה . ככל שהמשיבה תתרשל בענין זה , תוכל המשיבה לבוא בטענות רק לעצמה .
על כן , אני דוחה את הבקשה לביטול פסיקתה ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה 2 הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ . מובהר כי בהסכמת המשיבה , על המבקשת להעביר למשיבה את חלקה בפנסיה לפי הפסיקתה החל מחודש 11.22 .
החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה .
נוסח מותר לפרסום של ההחלטה יוכן על ידי ביום 3.1.23 או בסמוך לאחר מכן .
המזכירות תוודא כי החלטה זו נשלחת גם לב”כ המבקשת .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 27.12.22 .
ניתנה היום, י’ טבת תשפ”ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
חתימה
