תיק חיצוני:
בפני
תובעת/מבקשת
כבוד השופט ניר זיתוני
בעניין הקטינה :
נתבע/משיב
.1
sex
טור
בית משפט לענייני משפחה בקריות
האם
באמצעות ב"כ עו"ד דיאנה חסן אברהים
נגד
האב
באמצעות ב"כ עו"ד סאמר עלי
החלטה
נישאו
לפני בקשת המבקשת מיום 7/2/22 למתן צו להבטחת מדור שקט לפיו תוכל המבקשת
להמשיך לגור עם הקטינה בבית הנישואין ב עד למתן החלטה אחרת. הבקשה מוגשת
במסגרת תביעה לחייב את המשיב בתשלום מזונות הקטינה. הצדדים בני העדה ה
זה לזו בשנת 2019. נטען בבקשה כי הצדדים נפרדו בשנת 2020. המבקשת טוענת כי המשיב
עבר לגור בבית הוריו, כאשר לדבריו הוא עובד ומתגורר בדרום. המבקשת מדגישה כי בית
הנישואין נבנה על אדמה שהוענקה במתנה ע'יי הורי המבקשת לפני שהצדדים נישאו. עוד נטען
כי המשיב לא השקיע דבר בבית הנישואין. במהלך תקופת האירוסין המשיב הציג את עצמו
כבן זוג אוהב ומעריץ, אך כבר בירח דבש התגלה כאדם עצבני, שתלטן, לא צפוי ולא אמין.
נטען כי כבר בתחילת הנישואין גילתה המבקשת שהמשיב מתעלל פיזית ונפשית, הן במבקשת
והן באחרים. עוד נטען כי המשיב איים לא אחת להרוג את המבקשת ולהתאבד. את האיומים
האלה השמיע המשיב הן בפני המבקשת והן בפני אחרים. בשנת 2020 המבקשת שמעה
במקרה את המשיב משוחח בטלפון ומודיע כי הוא מתכוון להרוג אותה ואת ההורים שלה
ולהתאבד. לאחר שהמשיב נרדם, המבקשת שמעה את הקלטת השיחה בטלפון הנייד לפיה
המשיב מתכנן יחד עם אחיו לרכוש רימונים ולזרוק אותם על המבקשת ובני משפחתה
במטרה להשתלט על בית הנישואין. באותו ערב המבקשת ברחה לבית הוריה. כאשר התברר
למשיב כי המבקשת גילתה את מזימותיו, הוא עזב את בית הנישואין ב וחזר לכפר
נסיונות של מכובדים ליישב את הסכסוך ולהשכין שלום בית, לא צלחו. לאחר הפירוד נודע
1 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
תיק חיצוני:
sex
טור
בית משפט לענייני משפחה בקריות
למבקשת כי המשיב הטריד מינית את אחותה. הוגשה תלונה במשטרה, המשיב נעצר, שוחרר
בתנאים והתיק נמצא בפרקליטות, טרם הגשת כתב אישום. על אף צו ההרחקה והתלונות
במשטרה, המשיב ניתק את בית המגורים מהחשמל והמבקשת נאלצה לפנות בעניין זה לבית
המשפט. בהחלטה מיום 23/11/21 נקבע כי ניתוק החשמל ע"י המשיב מגביר את המסוכנות,
כאשר עוצמת הסכסוך לא פחתה. לאחר שהליך שלום בית בבית הדין הדתי לא צלח, הגישה
המבקשת תביעת גירושין בשנת 2022 במסגרתה נקבע דיון ליום . המשיב לא התייצב לדיון
בבית הדין הדתי בתביעת שלום בית שהוא עצמו הגיש וביקש לדחות את הדיון. לאחר שבית
הדין דחה את בקשתו, המשיב אשפז את עצמו ביום הדיון בטענה שנחשף לחולה קורונה.
המשיב ממשיך לאיים על המבקשת בעת קיום זמני השהות עם הקטינה במרכז קשר, כאשר
בכל מפגש הוא מסתכל עליה במבטים מאיימים ומאיים עליה בתנועות ידיים. המבקשת
דיווחה על כך לעוייס במרכז הקשר ולעוייס במחלקת הרווחה ב . באחד המפגשים וחרף
קיומו של צו הרחקה, כאשר המבקשת יצאה ממרכז הקשר לכיוון רכבה, המשיב ירק עליה
ומלמל מילים גסות. הדוד של המבקשת מר ( להלן "הדוד "י) פנה מיוזמתו לב"כ המשיב,
מכח הכרות קודמת ביניהם, על מנת לנסות להביא את הצדדים להסכמות, ושמע מבייך
המשיב כי בכוונת המשיב לחזור לדירת המגורים בכח ובמוח ובמחיר של להתאבד. כאשר
הדוד העיר לבייכ המשיב כי מדובר בהתנהלות שאינה מתקבלת על הדעת, מסר בייכ המשיב
כי הכוונה לכך שהמשיב יבוא עם כח משטרתי על מנת להיכנס לבית. המשיב איים במהלך
שיחה עם גיסו , לפגוע בעצמו, במבקשת ובכל המשפחה. המבקשת מציינת במסגרת
הבקשה כי לאור ריבוי מקרי הרצח לאחרונה ולאור ההסטוריה של הצדדים, היא חוששת
שאם המשיב יחזור לבית הנישואין, יתפתחו עימותים אשר יובילו לרציחתה ע"י המשיב
ולפגיעה נפשית ופיזית בקטינה. נטען כי על פי הפסיקה ביהמ"ש יתן צו למדור שקט גם
במקרה של אלימות מילולית רגשית. עוד נטען כי יש לבחון במסגרת ההחלטה האם בן הזוג
שנהג באלימות לא מתגורר זמן רב בדירה. במקרה כזה קל יותר לתת את הצו.
ביום 27/2/22 הוגשה תגובת המשיב. הבקשה כוללת מחזור של טענות קודמות. מודגש כי בכל
תקופת ההרחקה דאג המשיב לא להתקרב לכל אזור בו שוהה המבקשת כדי שלא יהיה
ביניהם אפילו קשר עין. המשיב השקיע בבית הנישואין מעל ל-800,000 ₪, פרט להחזרי
המשכנתא אותם הוא משלם עד היום. טענות האיומים נידונו כבר 3 פעמים. למרות שלא
הוכח דבר, המבקשת כבר קיבלה צווי הרחקה פעמיים. הטענה כי המשיב עזב את בית
הנישואין היא טענה שקרית, שכן המשיב עזב את הבית לאחר תלונת שקר אותה הגישו
המבקשת ובני משפחתה. התיק במשטרה נסגר מחוסר ראיות, לאחר שהמבקשת ובני
משפחתה נמנעו מללכת למכונת אמת על פי בקשת המשטרה. המפשרים לא הצליחו להביא
לשלום בית בבית הדין הדתי בשל התנגדות נחרצת של הורי המבקשת. באשר לתלונה בגין
2 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
sex
טור
בית משפט לענייני משפחה בקריות
תיק חיצוני:
ביום 11.4.22 ניתנה החלטה המתירה את פרסום ההחלטה לאחר השמטת פרטים מזהים
לבקשת אחד הצדדים ולאחר מתן זכות טיעון לצד האחר
ניתנה היום, י' ניסן תשפייב, 11 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
11 מתוך 11
< ניר זיתוני, שופט 1 2 3 4 not 5 6 7 8 9 10 11 תיק חיצוני: sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות הטרדה מינית של אחות המבקשת, המשיב הלך לבדיקת פוליגרף שהוזמנה ע"י המשטרה ויצא דובר אמת. המתלוננים סרבו לבצע בדיקת פוליגרף. המשטרה שחררה את המשיב מהמעצר ללא כתב אישום. המשטרה המליצה לסגור את התיק, אבל החלטה בעניין זה נמצאת אצל הפרקליטות. המשיב ניתק את החשמל בגלל שימוש מופרז של הוריה של המבקשת בחשמל. המשיב הורחק מהבית ל-30 יום ע"י המשטרה ולעוד חצי שנה במצטבר עייי ביהמ"ש ולא הפר את צווי ההרחקה. מטרת הבקשה לאלץ את המשיב לוותר על זכויותיו בבית המגורים. המשיב לא הגיע לדיון בתביעת שלום הבית, כיוון שהיה מאושפז בבית חולים. בעקבות טענות ב"כ המבקשת, נאלץ בייכ המשיב להתקשר אליו בוידאו כדי להראות לבית הדין שהוא אכן מאושפז. המבקשת עצמה לא התייצבה לדיון הראשון בבית הדין הדתי ולא הציגה אישור מחלה. הטענות בדבר התנהגות במשיב במרכז הקשר אינן נכונות. כדי להוכיח שהטענות אינן נכונות, שוחח המשיב בעניין זה גם עם האחראית על מרכז הקשר עוייס וגם עם עריים מלשכת הרווחה ב . השיחות הוקלטו ותומללו . שתי העובדות הסוציאליות מאשרות כי לא ידוע להן על אירוע שכזה, בניגוד לנטען בבקשה. הדוד של המבקשת את השיחה עם בייכ המשיב ואמר כי לא יאפשרו חזרת המשיב לבית. על כך ענה בייכ המשיב כי המשיב יחזור לבית בצורה חוקית ואם ימנעו זאת ממנו, יפנה למשטרה. הטענה בנוגע לגיסו של המשיב , נטענה במסגרת הבקשה הראשונה לצו הגנה, כאשר הגיס היה אחד מהמשיבים יזם . ביהמ"ש קבע כי בעת הגשת הבקשה לא היתה עילה למתן צו כנגד הגיס. הטענה לפיה המשיב מסוכן לקטינה לא מופיעה בתסקירים. המפגשים של המשיב עם הקטינה במרכז קשר מתנהלים על מי מנוחות. לא התקיימו במקרה שלפנינו התנאים שנקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון כדי להצדיק צו הרחקה במסגרת בקשה למדור שקט. לגבי התנאי הראשון בדבר קיום סכנה מוחשית ומידית למבקשת הצו, יש לבחון את חומרת מעשה האלימות, תדירות המעשים, מערכת היחסים הכוללת בין הצדדים, המצב הבריאותי והנפשי של הצדדים ומידת ההכרה או ההכחשה של האלימות עיר התוקף. כמו כן, יש לבחון האם האשה פועלת במקביל לבקשה להגיע להסדר כולל של הסכסוך. הסעד של סילוק האב מהבית הוא הסעד האחרון מבין הסעדים שמטרתם להבטיח מדור שקט. בעמייש 23887-11-20 נקבע כי יש להיזהר להפוך צווים שכאלה אמצעי לחץ להשגת יתרונות במערכת היחסים הכוללת. כיוון שמבוקש להרחיק את המשיב לתקופה מצטברת העולה על 7 חודשים, יש צורך בטעמים מיוחדים, כפי שנקבע בעמיש 32331-09-20. במקרה שלפנינו המבקשת בחרה שלא להגיש בקשה נוספת לצו הגנה כי ידעה שאין לה נימוקים מיוחדים והיא מבקשת להגיע לאותה תוצאה באמצעות הבקשה למדור שקט. בקשה זו מביאה להפסקת החיוב במזונות אשה לפי הדין הדתי החל על הצדדים . בנסיבות אלה, הגיע העת לבחון את האפשרות שהמבקשת תצא מהדירה ותאפשר למשיב להשתמש בדירה מחצית מהזמן, כפי שהחליט מותב זה בתיק אחר, כאשר ההחלטה מיושמת באופן מופתי. המשיב ביקש לקבוע דיון באולם ביהמייש טרם הכרעה בבקשה. 3 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 תיק חיצוני: .3 .4 .5 sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות לאחר סאגה שלמה של בקשות דחיה, התקיים דיון בבקשה ביום 27.3.22 במסגרתו נחקרו הצדדים והדוד. המבקשת אישרה כי הגישה תלונה במשטרה נגד המשיב חודשיים לאחר שהוא יצא מהבית. עוד אישרה המבקשת כי פגשה את המשיב בתקופה בה הורחק ממנה, רק במרכז קשר. המבקשת טענה כי הוריה היו עדים לאירוע מיום 18/12/21 הנזכר בבקשה, במסגרתו המשיב ירק לעברה לאחר סיום המפגש שלו עם הקטינה במרכז קשר וקילל אותה. המבקשת לא הצליחה להסביר מדוע הוריה לא הגישו תצהיר לתמיכה בבקשה ואמרה שאבא שלה נמצא בחוץ לאולם ואפשר לשמוע אותו במהלך הדיון. המבקשת אישרה למעשה כי היא לא משלמת את החשמל בבית הנישואין והסבירה זאת בכך שהיא לא מקבלת את חשבונות החשמל. המבקשת לא זכרה מה סוכם בין הצדדים לעניין תשלום חשבונות החשמל. המבקשת הציגה בטלפון שלה אישור מחלה המסביר את אי הופעתה לדיון בבית הדין הדתי ב-4/10/21. המבקשת הסבירה כי למרות שהיתה חולה, החלה לנסוע לבית הדין אבל נתקעה בפקק. המבקשת אישרה כי לא העבירה הצעה מטעמה לפתרון הסכסוך כולו באמצעות בן שהשתתף בנסיונות הגישור בין הצדדים. המבקשת הבהירה כי היא מעוניינת הדוד שהקטינה תמשיך לגור בבית הנישואין לו היא רגילה. המבקשת טענה כי בניגוד למשיב, אין לה לאן ללכת. לגבי הדיווח לעוייס במרכז קשר, מסרה המבקשת שתי גרסאות. בתחילה טענה כי דיברה עם עריים בשם (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 21). לאחר מכן, לאחר שהופנתה לשיחה שהיא עצמה צירפה, טענה המבקשת כי השיחה התקיימה עם עוייס אחרת, ממנה ביקשה לעדכן את הערייס ששמה הוזכר קודם . לגבי השיחה המוקלטת של המשיב עם עוייס מלשכת הרווחה ב המבקשת חזרה על גרסת לפיה מסרה לעוייס לגבי האירוע מחוץ למרכז הקשר . המבקשת הסבירה שיתכן כי העוייס לא רשמה זאת בדויים. המבקשת הבהירה כי מסרה את העדכון לעוייס פנים אל פנים כאשר הגיעה ללשכת הרווחה. " הדוד אישר בעדותו כי הוא מכיר את ב"כ המשיב שנים רבות. ב"כ המשיב ייצג אותו בבית המשפט ה ויש ביניהם כבוד הדדי רב. הדוד הקליט את שיחת הטלפון עם בייכ המשיב. נטען כי בייכ המשיב אמר לדוד שהמשיב יחזור לבית לאחר סיום צו ההגנה על אפם וחמתם של המבקשת ובני משפחתה ואפילו במחיר של התאבדות. הדוד אישר כי פנה בעצמו לבייכ המשיב, אך הדגיש כי ביצע את הפניה לאחר שפנה בעניין זה לאביה של המבקשת ובידיעת המבקשת. המשיב העיד כי עזב את בית הנישואין בשנת 2021, כאשר המבקשת לא היתה בבית. המשיב הסביר כי עזב את הבית לאחר ששמע מהמבקשת כי אבא שלה יכול לסבך איזה אדם שהוא 4 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 תיק חיצוני: .6 .7 sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות כאשר רוצה וחשש מהגשת תלונות שווא במשטרה. המשיב הסביר כי לפני שעזב את הבית שלח למבקשת הודעות בטלפון והיא לא ענתה לו. המשיב הסביר כי טעה בשיחה עם עוייס אמר שהאירוע לו טוענת המבקשת ומוכחש על ידו, קרה ביום שישי, שכן המפגשים במרכז קשר מתקיימים בימי שבת. המשיב הסביר כי קיבל את הבקשה לצו הגנה ביום רביעי, ביום שבת שלאחר מכן שוחח עם עוייס ממרכז הקשר, וביום ראשון שוחח עם עוייס מלשכת הרווחה. המשיב התחמק מלהשיב לשאלה האם אמר לעוייס שהאיסור בדת ה על מפגש בין בני זוג מתחיל רק לאחר הגירושין, למרות שמתמליל השיחה שהוא עצמו הגיש, עולה בבירור כי אישר את דבריה של עו''ס לפיו האיסור מתחיל כבר בשלב הליכי הגירושין. המשיב אישר שהוא לא רוצה לפגוש את המבקשת. המשיב הסביר כי המצב הקיים מקשה עליו מאד, שכן יש לו הוצאות של 7,500 ₪ רק על הבית, הוא עובד במקומות שונים בארץ ומתגורר בבית הוריו בצפון. המשיב התחמק מלתת תשובה ברורה לשאלה האם הוא סבור שהיחסים בינו לבין המבקשת הגיעו למבוי סתום, גם לאחר שביהמ"ש הסביר לו את השאלה במילים פשוטות. ביום 3.4.22 הוגשו סיכומי המבקשת. מאז שצדדים נפרדו בחודש 6.21, המבקשת גרה בבית המגורים ב והמשיב גר בבית הוריו ב . המגשרים שמונו מטעם בית הדין הדתי הגיעו למסקנה שאין מקום לשלום בית. עדות המבקשת היתה רהוטה ואמינה. התחמקות המשיב ממתן הסבר לסיבת עזיבתו את הבית כאשר המבקשת לא נמצאת בבית, תומכת בטענת המבקשת לפיה העזיבה בוצעה לאחר שנודע לו כי המבקשת שמעה את ההקלטות בהן הוא מאיים לפגוע בה ובמשפחתה ולהתאבד. פירוט השיחות והודעת הווטסאפ, שצורפה לתיק לפני הדיון, תומכים בטענת המבקשת לפיה דיווחה לרווחה על הארוע במרכז הקשר בחודש 12.21 בהזדמנות הראשונה. שקרי המשיב והתחמקותו מלענות לשאלות מחזקים את החשש של המבקשת לפיו חזרת המשיב לבית תסלים את המצב המתוח בין הצדדים. הפסיקה קבעה כי יש מקום לצו למדור שקט כאשר הבעל מנסה בכל דרך למנוע מהאישה לנהל שגרת חיים נורמלית. בחירת המשיב שלא לחזור לבית במשך חודשיים טרם מתן הצו הראשון מלמדת כי בחר לעזוב את הבית ונזכר ברצונו לחזור לבית רק לאחר שהחלו ההליכים בין הצדדים המבקשת והקטינה התרגלו לחיים בלי המשיב ואין להן לאן ללכת . המשיב אישר כי רמת המתח בין הצדדים עודנה גבוהה והוא חושש כי משפחת המבקשת עלולה לסבך אותו . לכן יש לשמור אל המצב הקיים מחודש 6.21 עד לסיום ההליכים בבית הדין הדתי ובבית המשפט לעניני משפחה ביום 7.4.22 הוגשו סיכומי המשיב. מדברי המבקשת עולה כי ההרחקה מקורה בקטינה, כאשר אין כל טענה לפיה המשיב מסוכן לקטינה . התלונה במשטרה בגין איומים נסגרה . 5 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 תיק חיצוני: .8 .9 sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות התלונה בגין הטרדת אחות המבקשת אינה אמיתית המשטרה השתכנעה בכך לאחר שהמשיב ביצע בדיקת פוליגרף ויצא דובר אמת ואילו המבקשת והוריה נמנעו מלהסכים לקיום עימות עם המשיב ונמנעו מלבצע בדיקת פוליגרף. הטענה לפיה התיק ממתין להחלטת הפרקליטות לא הוכחה. המשיב הסכים להחזיר את חיבור החשמל בתנאי שהמבקשת תשלם את חשבון החשמל והוריה לא ישתמשו בחשמל. המבקשת הודתה כי אינה משלמת את חשבון החשמל . טענת האיום במרכז קשר מוכחשת ולא הוכחה. המבקשת טענה לראשונה בדיון כי הוריה היו עדים למקרה אך נמנעה מלהגיש תצהיר של הוריה. המבקשת אישרה כי במהלך ששת החודשים בהם הורחק המשיב מהבית בצווי הגנה לא היה כל מפגש בין הצדדים המבקשת לא הגישה תלונה במשטרה בגין הארוע הנטען במרכז קשר . הטענות של המבקשת בדבר דיווח על הארוע במרכז קשר לעוייס מרכז הקשר ולענייס בלשכת הרווחה, הופרכו בשיחות של המשיב עם אותן עובדות סוציאליות שהוקלטו ותומללו . גרסת המבקשת בענין זה היא גרסה מתפתחת וחסרת היגיון . הדוד הפתיע את ב"כ המשיב כאשר העיד דברים שאינם אמת . המבקשת, שידעה לצרף לתיק תמלילים, נמנעה מלעשות כן לגבי השיחה בין הדוד לבין ב"כ המשיב, אשר הוקלטה עייי הדוד. בייכ המבקשת התערבה במהלך חקירת העד והדבר תועד בפרוטוקול. לכן אין ליתן אמון בעדותו של הדוד. בעדות המשיב היו כמה אי דיוקים מינוריים שאין בהם כדי לפגום בליבת העדות. הגשת תביעת גירושין ע''י המבקשת עם תום צו ההגנה השני וסירובה לשלום בית, מלמדים על שימוש בצו מדור שקט כאמצעי לחץ למנוע את חזרת המשיב לבית. המשיב מורחק מהבית תקופה ארוכה כאשר הוא ממשיך לשלם את הוצאות הבית וכאשר המבקשת והוריה עושים שימוש בבית. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות . לחילופין, מוצע לחלק את השימוש בבית במנגנון קינון כפי שנעשה בהצלחה בתלהיימ 27971-02-21. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כך שינתן צו להבטחת מדור שקט לתקופה של שנה. להלן יפורטו נימוקי ההחלטה. המבחנים שנקבעו בפסיקה בכל הנוגע למתן צו למדור שקט פורטו בפסיקת בית משפט העליון, כפי שהוצג בפרק הטיעון המשפטי בתגובה. בע"א 192/82 סדן ני סדן פסקי דין לייו(4) עמ' 169 קבע ביהמ"ש העליון כי המטרה של צו להבטחת מדור שקט האוסר על אחד מבני הזוג להיכנס לדירת מגורי הזוג היא למנוע מעשה אלימות. הצו נועד להושיט הגנה לאחד מבני הזוג מפני התעללות פיזית או התעמרות פיזית או רוחנית מצד בן הזוג השני ולאפשר תנאי מגורים שקטים וסבירים. במסגרת ההכרעה בבקשה, על בית המשפט לבחון האם הצו נועד להשיג את המטרות האלה או שמא מדובר בכסות להשגת מטרה בלתי רלוונטית אחרת כתחליף לסעד של פירוד. האיסור על בן הזוג שהתגורר בדירה שנים רבות ובה מתגוררים 6 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 תיק חיצוני: .10 sex .1 .2 .3 .4 .5 טור בית משפט לענייני משפחה בקריות ילדיו, מהווה אמצעי חמור וקשה. לצורך הכרעה בבקשה, אין משמעות לשאלה מי מהצדדים הוא הבעלים של הדירה. אחד השיקולים המרכזיים הוא האם אותו בן זוג נגדו נתבקש הצו גר כל הזמן בבית הנישואין או יצא ממנו לרגל הסכסוך וחזר אליו לאחרונה לצורך הפרעה וירידה לחיי בן הזוג. התנאים למתן צו להבטחת מדור שקט האוסר על בן זוג להיכנס לדירת המגורים המשותפת הם כדלקמן: יש להוכיח סכנה מוחשית מידית המרחפת על ראש האשה. מעשה האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת. יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו. אלימות רוחנית תוכל לשמש בסיס למתן צו הרחקה במקרים חריגים. ניתן לתת צו הרחקה גם כאשר עניין המדור השקט של הילדים עומד כעניין לעצמו ואינו קשור בהכרח עם מדור האשה. אולם, צו הרחקה מטעמים של טובת הילד מותנה במצב קיצוני עד כדי סיכון חמור ומידי לנפש או לגוף. הצו יינתן בדרך כלל לתקופה קצובה בשל כיבוד זכות הקניין של הבעל. השאלה הראשונה אותה יש לבחון היא, האם הוכח קיומה של סכנה מוחשית ומידית המרחפת מעל ראשן של המבקשת והקטינה. בענין זה מצאתי לנכון להפנות לתסקיר מסוכנות מיום 22/11/21, אשר הוגש בתיק הייט 38655-11-21. מדובר בתסקיר מסוכנות שני, אשר נכתב לאחר פגישה של עורכת התסקיר, ערייס , מנהלת מחלקת הרווחה במועצה המקומית , עם הצדדים . עורכת התסקיר התרשמה כי המבקשת מרגישה מאויימת ומפוחדת מאד. בוצעה הערכה מסוכנות ונמצא כי רמת המסוכנות של המשיב כלפי המבקשת היא גבוהה. עורכת התסקיר התרשמה כי הסכסוך המנהל את הצדדים הוא מסכן. מכאן ההמלצה להמשך הפרדה בין הצדדים וחידוש הקשר בין האב לבין בתו הקטינה במרכז קשר. מאז תסקיר המסוכנות הזה ועד היום לא מצאתי כי רמת המסוכנות ירדה. ביום 23/11/21 ניתן פסק דין על ידי באותו תיק בו קבעתי כי יש להאריך את צו ההגנה עד ה-16/2/22. במסגרת נימוקי פסק הדין ציינתי כי המשיב ביצע ביודעין פעולה בעייתית של ניתוק החשמל בבית הנישואין ביודעו כי המבקשת, לפחות לפי טענתה, מתגוררת בבית עם בתם הקטינה של הצדדים. עוד ציינתי כי החשמל הוחזר לבית רק בעקבות בקשה שהגישה המבקשת בתיק יייס ותגובה שהגיש המשיב. קבעתי כי התנהגות שכזו, גם אם יש לה הסבר מפורט, היא גורם המגביר מסוכנות. עוד ציינתי את הדיונים הסוערים שהתקיימו בבקשות לצוי הגנה, הן לפני כב' השופטת יפעת שקדי שץ (19 עמודי פרוטוקול בדיון לפני שופטת תורנית בפגרת הקיץ) והן בדיון לפני. עוד ציינתי כגורם מגביר מסוכנות את העובדה שאף אחד מהגורמים המעורבים 7 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 תיק חיצוני: .11 sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות בנסיונות הגישור לא הצליח לבסס הסכמה בדבר חידוש הקשר בין האב לבין הקטינה. עוד הזכרתי את דברי המשיב באותו דיון לפיהם הוא מתגורר ועובד באזור הדרום. ביום 30/12/21 הגישה המבקשת תביעה למזונות אשה וקטינה במסגרת התיק שבכותרת. בהחלטתי מיום 10/1/22, לאחר קבלת תגובת המשיב, קבעתי כי מזונות הקטינה ישארו בסך של 1,600 ₪ והוספתי חיוב במזונות אשה בסך של 500 ₪. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 27.3.22 התרשמתי כי החששות של המבקשת מפני המשיב הם חששות אמיתיים. התנהגות המבקשת לימדה על חשש מפני המשיב, לא רק בעת מתן עדותה, אלא אף בעת בחינת תגובותיה והבעות פניה, לרבות כאשר הורידה את המסכה, בניגוד להנחיית ביהמייש, בשלבים מאוחרים יותר של הדיון. השאלה השניה לה עלי להידרש היא, האם מדובר במעשי אלימות בעלי חומרה מיוחדת. במקרה שלפני לא הוכח קיומם של מעשה אלימות בעלי חומרה מיוחדת, אבל נמצא בתסקיר המסוכנות כי רמת המסוכנות של הבעל כלפי האשה היא גבוהה, הסכסוך מנהל את הצדדים , יש הצדקה להפריד בין הצדדים, ולחדש את הקשר בין האב לבין הקטינה במרכז קשר. לעניין זה יש להידרש לעדותו בפני של הדוד, לפיה שמע מבייכ המשיב, אשר ייצג את הדוד בעבר בבית המשפט ה , כי המשיב יכנס לבית הנישואין על אפם וחמתם של המבקשת ומשפחתה ואפילו במחיר של התאבדות. התרשמתי כי הדוד אינו עויין את המשיב והתערב בסכסוך ביוזמת אביה של המבקשת במטרה לפתור את הסכסוך. הדוד לא ניסה להקצין את ההתרחשויות וגם בשל כך עדותו עוררה אמון, למרות שלא ביקש להשמיע את השיחה בינו לבין בייכ המשיב, אותה הקליט. יודגש כי לא התעלמתי מהטענות הממשיות שהועלו בנוגע לעדותה של המבקשת, גרסתה המתפתחת והסתירות שנמצאו בגרסתה. יש ממש בטענה לפיה היה על המבקשת בנסיבות הענין לצרף לבקשה גם תצהירים של הוריה, נוכח טענותיה לפיה הוריה היו עדים לארוע הנטען והמוכחש במרכז הקשר. גם בנוגע לסיבת אי התייצבותה לדיון בבית הדין הדתי מסרה המבקשת גרסאות שונות . עם זאת, עיון בפסיקה מלמד כי ניתנו צווים למדור שקט, כאשר נמצאה לכך הצדקה, גם כאשר נקבע במפורש שחלק מגרסת האישה כפי שהועלתה בבקשה אינו נכון השוו – תלהיימ 32779-11-18, החלטה מיום 31.12.18, ס' 49 של ההחלטה עוד לקחתי בחשבון לענין זה את האבחנה שעושה הפסיקה בין צו להבטחת מדור שקט שמוציא את המשיב מהבית לבין צו המונע ממנו לחזור לבית ממנו יצא זה מכבר . במקרה שלפני , המשיב יצא מהבית בשנת 2021, כאשר המבקשת לא התגוררה כלל בבית, כיוון שחשש מתלונות שווא . לאחר מכן הורחק המשיב מהבית ע"י המשטרה ובמסגרת צווי הגנה כך שבמצטבר מדובר במשיב שלא נמצא בבית כבר קרוב לעשרה חודשים. במקרה כזה הכף נוטה לטובת מתן הצו, גם כאשר מדובר במקרה שאינו מובהק כמו המקרה שלפני 8 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 תיק חיצוני: .12 .13 .14 sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות השאלה השלישית היא, מי אחראי למריבות ומתי החלו. לעניין זה יש לצדדים טענות סותרות כאשר כל צד מאשים את הצד האחר באחריות לפרוץ הסכסוך והתמשכותו. בזהירות הראויה אומר כי התרשמתי שלשני הצדדים יש אחריות לפרוץ הסכסוך ולהתמשכותו, אך אחריות המשיב גדולה יותר. מלכתחילה המצב שנוצר בו הצדדים מתגוררים בבית הבנוי על חלקת אדמה שבבעלות משפחת האשה, שונה ממה שקורה בדרך כלל בחברה הערבית. כאשר זוג צעיר מגיע להתגורר בבית הבנוי על חלקת אדמה השייכת לאביה של האשה, בסמוך למקום המגורים של הורי האשה, מדובר במצב המזמין מעורבות של הורי האשה בחיי הזוג הצעיר, דבר שהגביר את המתח בין הצדדים. המשיב תרם את תרומתו לליבוי אש המחלוקת כאשר החליט לנתק את החשמל בבית הנישואין בטענה כי המבקשת והוריה מבזבזים חשמל כדי לפגוע בו, והחזיר את החשמל רק לאחר שהמבקשת פנתה לבית המשפט. המבקשת מצידה לא יצאה מגדרה עד היום כדי לקדם פתרון כולל מוסכם של המחלוקות בין הצדדים . עם זאת , המבקשת ביצעה פעולה משמעותית לקראת קידום סיום ההליכים המשפטיים בין הצדדים כאשר הגישה תביעת גירושין לאחר כשלון ניסיון שלום הבית בעזרת המפשרים מטעם בית הדין הדתי. על פי הפסיקה והספרות המשפטית, הגשת תביעת גירושין עייי האישה היא צעד המתיישב עם הגשת הבקשה למדור שקט, שכן הצו נועד להגן על האישה בתקופת המעבר עד להתפייסות בני הזוג או גירושיהם. השוו - גלי רון, צווי הרחקה במשפט האזרחי, הוצאת נבו, ע' 236 . השאלה הרביעית היא, האם המקרה שלפנינו הוא אחד מאותם מקרים חריגים בהם די באלימות רוחנית כדי להצדיק הרחקת הבעל מבית הנישואין. ראוי להדגיש כי שאלה זו אינה עומדת בלב ההכרעה שכן המבקשת מייחסת למשיב איומים ברצח, אותם הוא מכחיש מכל וכל. מכל מקום, התרשמתי מדברי שני הצדדים לפיהם מגורים משותפים של הצדדים בבית הנישואין לא יאפשרו לאף אחד מהצדדים תחושת מוגנות וקיום שגרת חיים סבירה. המבקשת סיפרה שהיא חוששת ממריבות, אי סדר וחס וחלילה רצח (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 13-14). המשיב סיפר כי הוא חושש מתלונות שווא במשטרה ונתן ביטוי מעשי לחשש הזה כאשר עזב את הבית בשנת 2021 מתוך אותו חשש, למרות שבאותה תקופה המבקשת לא גרה בכלל בבית (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 25 עד עמ' 11 שורה 6). השאלה החמישית היא, האם התקיימו נסיבות קיצוניות של סיכון חמור ומידי לנפש או לגוף המצדיקים הרחקת הבעל מהדירה לתקופה משמעותית למען שמירה על טובת הקטינה. במקרה שלפני אני סבור כי נסיבות אלה התקיימו. מדובר בקטינה בת שנתיים לערך שהתנתקה מאביה עד שהקשר חודש במרכז קשר. הקטינה התרגלה לגור בבית הנישואין 9 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 תיק חיצוני: .15 .16 .17 sex טור בית משפט לענייני משפחה בקריות שהוא הסביבה המוכרת לה. לפיכך אני סבור כי אלמלא יינתן הצו, המבקשת תעזוב את הבית ביחד עם הקטינה לבית הוריה כבר כעת והדבר יפגע בטובת הקטינה. העובדה כי האב פוגש את הקטינה במרכז קשר מהווה שיקול לענין מתן הצו . השוו – גלי רון, לעיל, ע' 247. לגבי משך הצו, לא הוכח בשלב הזה כי המשיב הוא אדם אלים שאין סיכוי כי ישוב מדרכו הרעה ויחדל מהאלימות הקשה. המשיב הסכים לפגוש את הקטינה במרכז קשר והוא משתף פעולה עם כללי מרכז הקשר, כפי שאפשר להתרשם מהשיחות אותן הקליט עם עוייס לסדרי דין ועוייס מרכז הקשר. ככל שהצדדים יבחרו לברר את המחלוקת ביניהם בדבר טיב הזכויות של המשיב בבית הנישואין בדרך הארוכה, בירור המחלוקת צפוי להימשך זמן רב. בשלב זה אין תשתית המצדיקה להרחיק את המשיב מהבית ללא הגבלת זמן. בשלב זה יש הצדקה להסתפק בפרק זמן של שנה. על יסוד החומר המצוי בתיק אפשר להניח כי בפרק זמן של שנה הצדדים יוכלו להגיע להסכם כולל שיסדיר את כל המחלוקות לרבות בנוגע לבית הנישואין . פרק זמן זה מאזן בין הרצון לשמור על טובת הקטינה לבין הרצון לייצר תמריץ אצל שני הצדדים לחתור להסדרה כוללת מוסכמת של המחלוקות . כך בפרט כאשר מדובר בתקופת נישואין קצרה במהלכה נולדה ילדה אחת לגבי החלופה של קינון, עיון בתיק אליו הפנה בייכ המשיב, מלמד על ההבדלים בין המקרים ומדגים מדוע חלופה זו אינה מתאימה במקרה שלפני. בתלהיימ 27971-02-21 מדובר בקטינה בת 16 שביטאה במעשים את הפגיעה הקשה שגרם לה הסכסוך בין הוריה . נמצא באותו מקרה על יסוד תסקיר כי יש חשיבות רבה לאפשר לה לשמור על המסגרת המוכרת לה בבית הוריה. הקטינה אף ביצעה באותו מקרה מעברים יזומים בין בתי ההורים. במקרה שלפנינו מדובר בקטינה בת שנתיים שרגילה לחיות עם האם בבית הנישואין ולפגוש את אביה במרכז קשר. בנסיבות אלה, ברי כי חלוקת השימוש בבית הנישואין בין ההורים, כאשר הקטינה נותרת בבית, אינה בשלב זה פתרון המותאם לצרכי הקטינה וטובתה אשר על כן אני קובע כי ניתן בזאת צו למדור שקט האוסר על המשיב להיכנס לבית הנישואין עד ליום 7.4.23. ב ההחלטה המקורית ניתנה ביום 7.4.22 נוכח תוצאת ההחלטה ונימוקיה, ומתוך רצון לעודד את שני הצדדים לפתור את כל המחלוקות ביניהם בדרך של הידברות, בהמשך למאמצים שכבר נעשו בעניין זה, מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות במסגרת החלטה זו 10 מתוך 11 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33
