מספר בקשה:121
בפני
כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע
המבקשת
היועץ המשפטי לממשלה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה- אזרחי
נגד
המשיבים/ הנתבעת
התובעים
1. א' ר'
ע"י ב"כ 1. עוה"ד לוסי מאיר
2. מ' א' ר'
3. ח' ר'
ע"י ב"כ 2-3. עוה"ד מיכאל דינציס
החלטה
לפניי בקשת המדינה לבטל את הפסיקתה מיום 8.11.22, על בסיס החלטה מיום 7/11/22, בהן הוריתי למשטרת ישראל להגיש לעיוני את פרוטוקול חקירתה של התובעת במשטרה, בהתאם לבקשת הנתבעים, וכן תגובת התובעת והנתבעים על בקשת המדינה.
הרקע להגשת הבקשה ותוכנה
ביום 26.10.22 הוגשה בקשת הנתבעים להורות ליחידה החוקרת של להב 433, במשטרת ישראל, להגיש לתיק בית המשפט את פרוטוקול חקירתה של התובעת במשטרה, אשר בוצע בשנת 2015 לאחר מעצרו של הנתבע 2, אשר זוכה מהאשמות נגדו לאחר חקירתו. הבקשה הוגשה ללא פירוט סעיף החוק מכוחו הוגשה הבקשה, והטעם לבקשה היה כי בחקירה נשאלה התובעת שאלות בהקשר למגוריה, שיש בהן כדי לסייע בבירור הסוגיות השנויות במחלוקת בתיק זה.
ביום 6.11.22 הגישה התובעת תגובתה לבקשה, בה ביקשה לדחות את הבקשה ולקבוע כי הנתבעים לא הצביעו על טעם מיוחד בגינו יש לקבל את המבוקש על ידם.
ביום 7.11.22 קיבלתי בקשת הנתבעים, וביום 8.11.22 חתמתי על פסיקתה במסגרתה הוריתי למשטרת ישראל להגיש את פרוטוקול חקירת התובעת במשטרה שבוצעה בחודש 12/2015.
הבקשה דנן הוגשה ע"י המדינה ביום 30.11.22. המדינה טענה בבקשתה כי הפסיקתה נחתמה ללא שנשמעה עמדתה, כאשר סוגיית עיון בחומר חקירה שלא במסגרת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") הוסדרה בהנחיה מספר 14.8, בה נכתב כי אין בדרך כלל מקום לאפשר לצד המעוניין לעיין בחומר חקירה מבלי שהוצע אינטרס לגיטימי לכך, כאשר אינטרס כזה ייבחן בהתאם לזהות המבקש, זיקתו למידע והמטרה שלשמה התבקש העיון. המדינה מתנגדת למתן הצו, לטענתה, לא הוצג לפניה אינטרס לגיטימי לתיתו.
ביום 30.11.22 הוריתי על עיכוב ביצוע הפסיקתה, הוריתי לנתבעים להגיש למדינה את כל הבקשות שהגישו בעניין הצו המבוקש, והוריתי למדינה להשלים התייחסותה, לאחר שתעיין בחומר שהוגש על ידי הנתבעים.
ביום 18.12.22, שבה המדינה על עמדתה בדבר ביטול הפסיקתה. לטענתה, החקירה מושא הפרוטוקול המבוקש עסקה בעבירות כלכליות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: 'חוק המע"מ'), אשר הינן חסויות בהתאם להוראות החוק, ולא מתקיימים במקרה זה החריגים לגילוי המידע שהגיעה לידיה.
ביום 28.12.22 הוגשה תגובת הנתבעים אשר ביקשו לדחות בקשת המדינה. בתגובה טענו הנתבעים, כי לא קיים הליך של עיון חוזר בצו שניתן וכי המדינה מתנהלת בחוסר תום לב עת היא מערימה, ולא בפעם הראשונה, קשיים, כאשר, במקרה זה, חובת גילוי האמת גוברת על שיקולים אחרים. הנתבעים טענו, בין היתר, כי די בכך כי המסמך יוצג בפני עיניו של בית המשפט ולא יימסר לצדדים.
ביום 1.1.23 הוגשה תגובת התובעת התומכת בביטול הפסיקתה, התובעת פירטה בתגובתה כי אין זו הפעם הראשונה בה הנתבע ביקש לקבל העתק חומר חקירה זה, וצרפה החלטות אשר ניתנו בעניין זה על ידי בתי משפט בעבר.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת המדינה ובתגובות הצדדים, אני מקבלת בקשת המדינה לעיון חוזר בהחלטתי, ומורה על ביטול ההחלטה מיום 7.11.22 והפסיקתה שנחתמה על ידי ביום 8.11.22.
הדין הרלוונטי לענייננו
ההנחיה הרלוונטית לצורך בחינת בקשתם של הנתבעים, היא הנחיה 14.8 להנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה".
סעיף ג להנחיה קובע כדלקמן:
"תנאי הכרחי למימוש זכות העיון במידע המצוי בתיק חקירה הוא קיומו של אינטרס לגיטימי לכך. אינטרס כזה ייבחן בהתאם לזהות המבקש, זיקתו למידע, והמטרה לשמה מבוקש העיון".
ככלל, ככל שעניינו של המבקש בעל זיקה הדוקה להליך הפלילי, וככל שתכלית העיון נועדה לשרת מטרה קרובה למטרה שמשלמה נאסף המידע – קרי , אכיפת החוק הפלילי והשלכותיה – כך תגדל מידת ההיענות לבקשת העיון. העניין והזיקה יישקלו אל מול האינטרסים האחרים, ובפרט יש לתת את הדעת, שמתן זכות העיון לא יסכל את התכלית שלשמה נאסף המידע".
בהמשך ההנחיה, בסעיף 12, נכתב:
"כמו כן, ישתנה שיקול הדעת באשר להיענות לבקשה, בהתאם למטרתה – אפילו ביחס לאותו מבקש עצמו. כך, למשל, חשוד המבקש את העיון, לצורך שינוי עילת הסגירה של התיק נגדו, הוא בעל אינטרס מובהק. זכותו של אדם לשמירה על שמו הטוב היא זכות בעלת חשיבות ברורה. לעומת זאת, אם אותו החשוד יבקש את העיון לצורך נקיטת הליך אזרחי הנוגע להליך הפלילי – עשויה להשתנות נקודת האיזון. בדומה, עוצמת האינטרס לעיון עלולה להיחלש עוד יותר, כאשר אותו החשוד יבקש את העיון כדי להשתמש בו בהליכים אזרחיים אחרים שהוא מנהל".
המדינה הבהירה בתגובתה מיום 18.12.22, כי התיק בו התנהלה חקירת התובעת הוא תיק כלכלי, ועל כן, חל על החומר אותו מבקשים הנתבעים סעיף 142 לחוק המע"מ, אשר קובע:
"(א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם –
(1) שר האוצר התיר לגלותה;
(2) נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967;
(3) המידע הוא כמפורט בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות באותו סעיף, ובמידה שנדרש"
(א1) לענין סעיף קטן (א)(1) רשאי שר האוצר לתת גם היתר לגילוי מידע לסוגיו, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
מיום 31.3.1998
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 185 (ה"ח 2596)
(ב) הגיעה לאדם ידיעה על פי סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע חוק זה.
(ג) גילה אדם שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצועו של חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 לירות".
לעניין השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר, כאשר מגיעה בפניו בקשה לגילוי מידע בתיק עליו חלים הוראות חוק מס ערך מוסף, אפנה לרע"א 68/88 זילברמן נ' בנק אמריקאי ישראלי, פ"ד מב(2) 383 (1988), אליו הפנתה המדינה, אשר קובע:
"מובן, אם כן, כי מתן פרשנות מרחיבה לסעיף 142(א) דנן, באופן שיתאפשר לגלות ראיות – שמטבען, כאמור, סודיות המה – לצורך שימוש בסכסוך אזרחי בין שני צדדים פרטיים, נוגד את תכליתו האמורה של סעיף 142(א), שכן אם יידע נישום, כי מידע שמסר לשלטונות המס עשוי להיחשף ולשמש גורמים אחרים (ולמעט, כמובן, רשויות המדינה), העלולים להגיש תובענה כנגדו, עלול הוא להימנע מלמסור אותו המידע לשלטונות המס.
בית-משפט אינו נוטה להרחיב פרשנותו המילולית של סעיף סודיות הקבוע בחוק פיסקאלי, קל וחומר כאשר משמעותו המילולית, כמו של סעיף 142 דנן, מבהירה היטב את הכוונה לשמור על הסודיות של ידיעות שהגיעו לאדם אגב ביצוע חוק זה, למעט החריגים הקבועים בסעיף 142(א) גופו".
כעת יש לבחון את האמור לעיל על המקרה דנן.
מהכלל אל הפרט
התרשמתי כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב בכך שלא פירטו כי אין זו הפעם הראשונה בה פנו לבית משפט בבקשה לקבל חומר חקירתה של התובעת ביחידת להב של המשטרה, וכן לא פירטו בבקשתם כי החקירה נערכה במסגרת תיק כלכלי.
התובעת פירטה בתגובתה מיום 18.12.22 כי במסגרת הליך משפטי שנוהל בבית המשפט השלום בחיפה (ת"ט 70315-11-16) וכן בבית המשפט המחוזי בחיפה (רע"א 55621-01-22) נדחתה פעם אחר פעם בקשת הנתבע הנ"ל נוכח התנגדות המדינה ובהסתמך על הוראות 74 לחסד"פ, נוכח כך כי הנתבע לא עמד בתנאיו (התובעת צרפה מסמכי ההחלטות כנספחים א' וב' לתגובתה).
לאחר בחינת המידע שהובא לעיוני כעת, בשל הנחית פרקליט המדינה, בשל סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, וכן בשל עמדת המדינה, התרשמתי כי מקרה זה איננו המקרה המתאים לחרוג מהכלל בדבר אי גילויו של חומר חקירה ככלל וחומר חקירה לפי חוק מס ערך מוסף בפרט.
המדינה פירטה בתגובתה כי בתיק זה: "…היעתרות לחשיפת פרוטוקולים כמבוקש עלולה לפגוע בנכונותם של נישומים ונחקרים בפרט למסור ולדווח מידע אמיתי, מחשש שמידע זה ייחשף שנים לאחר מכן בהליכים שאינם קשורים כלל לנסיבות שבהן המידע התגלה".
בנסיבות תיק זה, ולאחר עיון בטענות הצדדים, מקובלת עלי עמדת המדינה.
מדובר בבקשה לקבלת חומר חקירה של תיק כלכלי, שנסגר ללא כתב אישום, לצורך הליך אזרחי הצהרתי על זכויות של דירה שבמחלוקת בתיק שעניינו סכסוך משפחתי. לא התרשמתי כי נימוקי הנתבעים מצדיקים את מתן הצו המבוקש, ומתן הצו המבוקש עשוי לפגוע בפרטיות גורמים נוספים, אשר היו מעורבים בתיק כפי שהבהירה המדינה בתגובתה.
בנוסף, לא התרשמתי כי טענות הנתבעים מצדיקות כי פרוטוקול החקירה יובא רק לעיונו של בית המשפט, וכי יהיה בכך תרופה להסתייגות המדינה מהגילוי. בית המשפט לא יכול לתת פסק דין ללא חשיפת תוכן המסמכים, שיוצגו לו.
אני מורה על קבלת בקשת המדינה, ובהתאם על ביטול ההחלטה מיום 7.11.22 והפסיקתה מיום 8.11.22.
בנסיבות אלה, התרשמתי כי אין לקבוע צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
משהסתיימה הבאת הראיות, אני מורה על הגשת סיכומים בתביעות כדלהלן:
התובעת בתמ"ש 27262-07-20 ובתמ"ש 44046-06-21 תגיש סיכומיה בתוך 45 יום, הנתבעת, התובעת בתמ"ש 10778-08-20, בתוך 45 יום מקבלת סיכומי התובעת, ולנתבעים בתמ"ש 10778-08-20 תהיה זכות לסיכומי תשובה קצרים רק בתביעה נגדם בתוך 15 יום. היקף הסיכומים העיקריים לא יעלה על 12 עמודים, וסיכומי התשובה לא יותר מ-4 עמודים. לסיכומים לא יצורף כל מסמך שהוא, ותיערך הפניה מדוייקת לכל מסמך, אליו תהיה התייחסות.
המזכירות תדוור את ההחלטה לב"כ הצדדים לרבות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי, ולאחר מכן תסיר אותה כצד.
ניתנה היום, ג' שבט תשפ"ג, 25 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
