בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
תלה"מ 18556-09-22 ח. נ' א.
לפני
כב' השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי
מבקש
(נתבע)
ד.י. א.
מיוצג ע"י עו"ד רויטל פאשה
נגד
משיבה
(תובעת)
ר.ח.
מיוצגת ע"י עו"ד ספיר בן אליהו
החלטה
בבקשה לביטול פסק דין
מבוא:
1. לפני בקשה לביטול פסק דין.
2. פסק הדין שביטולו מתבקש ניתן על ידי ביום 11.4.24 ועניינו פסיקת מזונות לבתם המשותפת של הצדדים (להלן- פסק הדין). פסק הדין ניתן לבקשת המשיבה (להלן-האם) לאחר שהמבקש (להלן-האב) התעלם מהחלטות המורות לו להשיב למתווה שהוצע על ידי האם, כמפורט להלן. בפסק הדין קבעתי:
"חרף החלטותיי בעניין בחר הנתבע (להלן-האב) שלא להגיב להצעת התובעת (להלן-האם) לסיום ההליך ומתחזקת ההנחה שהוא מסכים למתווה שהומצע (הטעות במקור) על ידה.
בשים לב לכך, ניתן בזאת פסק דין המאמץ את המתווה שהוצע על ידי האם.
המזונות הזמניים שנקבעו על ידי כב' הש' אריאל ממן בהחלטתו מיום 24/10/2022 (להלן-ההחלטה) יהפכו לקבועים בשינויים הבאים:
בנוסף לקבוע בהחלטה ישלם האב סך של 250 ₪ לחודש כדמי טיפול עד הגיע הבת לגיל 9. חובת האב על פי ההחלטה היא מיום הגשת התביעה.
האב ישתתף בתשלום עבור חוג אחד של הבת במחיר מירבי של מתנ"ס או רשות מקומית בתחומה מתגוררת הבת בכפוף להשתתפות בפועל וקבלה המעידה על התשלום (שווה ל-2 חוגים בחלוקת העלות בין ההורים).
דמי המזונות שנפסקו בהחלטה ישולמו ע"י האב עד הגיע הבת לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון על פי המאוחר מביניהם ומאותו מועד ועד לתום שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי תחתיו ישלם 1/3 מהסכום האחרון ששילם.
דמי המזונות שנקבעו בהחלטה יש בהם כדי לכלול את דמי ביטוח בריאות ממלכתי ובקשת האם בעניין זה נדחית.
לאור התוצאה אליה הגעתי האב ישלם לאם הוצאות בסך 5,000 ש"ח
בזאת תם הטיפול בתיק.
תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק".
רקע עובדתי נדרש:
3. תביעת האם לפסיקת מזונות בתם המשותפת של הצדדים הוגשה בחודש 09/2022. לבד מהתביעה מושא החלטה זו בין הצדדים הליכים נוספים: תלה"מ 48007-11-20 תביעה לאחריות הורית בה ניתנה החלטתו של כב' השופט אריאל ממן ביום 29.11.202; תלה"מ 33064-07-23 תביעה לאחריות הורית (הוגשה ע"י האב) פסק דין ניתן על ידי ביום 10.10.2024; ו- תלה"מ 21133-04-23 תביעה בעניין רכושם של הצדדים.
בחודש 12/2022 הגיש האב את כתב הגנתו בתביעה למזונות.
4. בין לבין, ביום 15.9.2022, הגישה האם בקשה לפסיקת מזונות זמניים והאב הגיש תגובתו לבקשה ביום 19.10.2022.
ביום 24.10.2022 החליט כבוד השופט אריאל ממן בשאלת המזונות הזמניים ופסק:
"לאחר שעיינתי בכל אשר מונח לפני, אני מורה כדלקמן:
א. אני מחייב את המשיב לשלם למזונות הזמניים של הקטינה סך 3,000 ₪, הכוללים דמי מדור ואחזקת מדור.
לא מצאתי לחייב את המשיב בדמי טיפול ככל ולא יקיים את זמני השהות. המבקשת תהא רשאית לנקוט בהליך על פי דין.
ב. דמי המזונות ישולמו בכל 5 לחודש, עבור מזונות החודש השוטף.
ג. המזונות הזמניים ישולמו מיום הגשת הבקשה – 15.9.22.
לא מצאתי לחייב את המשיב במזונות הקטינה מיום פרידת הצדדים ו/או מהיום בו החל לשלם דמי מזונות עבור הקטינה, שעה שהמשיב שילם עבור מזונות הקטינה והמבקשת לא הגישה תביעתה.
ד. סכום המזונות הנ"ל יהא צמוד למדד המחירים לצרכן, אשר בסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב רטרואקטיבי בהפרשי הצמדה למדד.
ה. בנוסף לדמי המזונות הזמניים, יישא המשיב בתשלום מחצית הוצאות החינוך של הקטינה לרבות הוצאות שכר לימוד למוסדות חינוך תוך 7 ימים ממועד הדרישה ובכפוף להצגת קבלה בגין התשלום.
ו. בנוסף, יישא המשיב בתשלום מחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטינה, שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי/סל התרופות תוך 7 ימים ממועד הדרישה ובכפוף להצגת קבלה בגין התשלום.
ז. קצבת הילדים של המל"ל, וכן כל קצבה נוספת שתשתלם עבור הקטינה, תשולם לידי האם ותתווסף לדמי המזונות שנפסקו לעיל.
ח. המשיב יהא זכאי לקזז כל סכום ששולם על ידו לידי האם עבור מזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה ועד מתן החלטה זו וכנגד הצגת ראיות בכתב.
ט. ההפרש בגין מזונות חודש ספטמבר – אוקטובר 22' ישולמו בשני תשלומים שווים ושוטפים החל ממזונות חודש נובמבר 22'. "
5. בשל שינויים ארגוניים בבית המשפט הועבר התיק לטיפולי ביום 4.4.2023 והוא נקבע
לשמיעת הוכחות ליום 2.5.2023. הדיון הופסק על ידי בשל התנהלות הצדדים באולם וחוסר היכולת לקיים דיון כמתבקש בבית משפט. דיון המשך נקבע ליום 6.9.2023 .
בדיון הנדחה, ביום 6.9.23 עלה שהצדדים מנסים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט ועל כן בתום הדיון קבעתי: "הצדדים יודיעו תוך 30 יום אם הגיעו להסכם בשאלת המזונות".
6. בשל מלחמת חרבות ברזל המועד לקבלת עמדת הצדדים התארכה. ביום 14.1.2024 ניתנה החלטתי: "עלה בת"פ חרף הארכה לא הוגש דבר לתיק. עמדת הצדדים תוגש לאלתר. בהעדר יכול ותימחק התביעה מחוסר מעש. ת"פ ליום 17/1/24".
7. בו ביום הודיעה ב"כ האם שהצדדים לא הגיעו להסכמות.
8. ביום 15.2.2024 הגישה האם "הודעת עדכון מטעם המבקשת" בה שבה ועדכנה שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, ביקשה לתת הנחיות לקידום ההליך וכן ביקשה "…למנות אקטואר לביצוע איזון של הזכויות הכספיות ו/או הסוציאליות מכל מין וסוג שהוא אשר צברו הצדדים מיום הנישואים ועד מועד הקרע-הוא יום 10.8.20" בכותרת ההודעה נרשמו שני מספרי התיקים שנותרו פתוחים: תביעת המזונות והתביעה בעניין הרכוש.
על 'הודעה' זו החלטתי: "תואיל התובעת להתייחס לשאלת המזונות בלבד. בשים לב לכך שהתקיימו 2 דיונים בתיק תבהיר כיצד בדעתה לקדם את עניינו של התיק. עמדת התובעת תוגש עד ליום 25/2/24".
האם לא הגישה עמדתה במועד שנקבע ועל כן ניתנה החלטה נוספת שככל שלא תוגש עמדתה עד ליום 10.3.2024 תמחק התביעה.
מבלי להקדים את המאוחר יאמר שהאב כבעל דין היה ער או אמור היה להיות ער להליכים שבתיק.
9. ביום 6.3.24 הגישה האם את עמדתה בה ביקשה לתת תוקף של פסק דין להחלטה למזונות זמניים תוך עדכונה במספר עניינים:
"7.1 לחייב את הנתבע בדמי טיפול ו/או סנקציה כספית בגין הפרה של החלטות ביהמ"ש בעניין זמני השהות – בעניין זה, בנוסף לאמור בכתב ההגנה בתיק המזונות, תוסיף המבקשת ותעדכן את כב' ביהמ"ש כי כבר ביום 12.2.24, קרי יום אחד לאחר ההחלטה מיום 11.2.24 שניתנה בתיק תלה"מ 33064-07-23 הנתבע הפר את ההחלטה ולא אסף את הקטינה מהמוסד החינוכי אלא מבית האם בשעה 16:00
7.2 לקבוע כי תוקף החיוב של המזונות, כמפורט בסעיף 32 יב' לכתב התביעה הינו
10.11.19 שהינו מועד בו החל הנתבע לשלם לידי התובעת את דמי המזונות בעבור הקטינה.
7.3 לקבוע ו/או להבהיר כי החיוב במזונות כמפורט בסעיף ו' להחלטה למזונות זמניים יכלול ביטוח בריאות ו/או ביטוח שיניים.
7.4 לקבוע כי הקטינה תשתתף ב-2 חוגים, ועל הצדדים לשאת ברכיב זה בחלקים שווים.
7.5 לחייב את האב במזונותיה של הקטינה בתקופת השירות הצבאי, שירות לאומי, כמקובל עד הגיעה לגיל 21 שנים".
10. עמדת האם הועברה לעיונו של האב וזו התבקשה עד ליום 14.3.2024.
11. האב לא הגיב.
שתיקתו של האב והתעלמותו מחובתו על פי ההחלטה להגיב חייבה החלטה נוספת שניתנה ביום 17.3.2024 בזו הלשון: "משתיקתו של האב אני למד שהוא מקבל את המתווה שהוצע. הצדדים יערכו יחד הסכם" "ת"פ 28/3/24".
הסכם לא הוגש. כך, גם לא הוגשה התייחסות כלשהי של האב להליכים ולהחלטות העוקבות לדיון מיום 6.9.2023.
ביום 2.4.2024 ניתנה החלטה נוספת: "ככל שלא ינהגו הצדדים על פי החלטותיי עד ליום 4/4/24 תמחק התובענה מחוסר מעש ת"פ 4/4/24".
12. באותו יום, 2.4.2024 הגישה האם תגובה שכותרתה "הודעת עדכון מטעם התובעת בהמשך להחלטה מיום 2.4.24 במאוחד עם מתן תוקף של פסק דין למתווה המוצע ע"י האם אשר אושר על (כך במקור) האב בשתיקתו". ב"כ האם ציינה שלאחר החלטתי המורה לצדדים לערוך הסכם פנתה לב"כ האב אך "להודעת מייל זו לא התקבל מענה ענייני". בסיפא ל'הודעה' ביקשה לתת תוקף של פס"ד למתווה שהוצע על ידה.
13. לתיק לא הוגשה התייחסות כלשהי של האב.
פעם נוספת האב לא הגיב ולא התייחס להחלטות משל מדובר בתיקו של אחר. על כן, בחלוף למעלה משבוע בו שתק האב וטובת ההליך ניתן ביום 11.4.24 פסק הדין בשינויים שנקבעו בו וזאת על יסוד החומר שבתיק ובכלל זה ההחלטה למזונות זמניים והמתווה שהוצע על ידי האם.
בקשת האב לביטול פסק הדין:
14. ביום 6.5.2024 הגיש האב בקשה לביטול פסק הדין.
15. בקציר האומר יובאו טיעוני האב:
א. ב"כ התובעת פעלה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי שכן שמעולם לא שלחה לבאת כוחו את המסמכים שהגישה לתיק בית המשפט כמו גם את החלטות בית המשפט על אותם כתבי בי דין המורות על הגשת תגובה מטעמו.
ב. הפנה לכך ש"ב"כ התובעת ערבב בין התיקים, וכל הודעותיו/בקשותיו בתיק המזונות התייחסו לתיק הרכושי בלבד, … גם החלטות ביהמ"ש התייחסו לעניין הרכושי ולא לשאלת המזונות".
ג. באת כוחו "חיפשה היטב בתיק בית המשפט ולא מצאה כל החלטה המורה לה להגיב להודעת העדכון של התובעת בעניין המתווה המוצע על ידה לעניין המזונות!! ולמרות זאת, הוכנה תגובה מטעם הנתבע ואף הוגשה במערכת "נט המשפט", אלא שהמזכירות דחתה את ההגשה פעמיים מן הטעם שאין הוראה של ביהמ"ש להגיש תגובה לעניין זה!"
ד. המגמה הרווחת בפסיקה היא להיעתר לבקשות לביטול פס"ד בהעדר הגנה/תגובה והפנה לפסיקה.
ה. לסיום האב ציין כי אינו מסכים למתווה המוצע כפי שהוגש לבית המשפט.
תשובת האם לבקשת האב לביטול פסק הדין:
16. בקציר האומר יובאו טיעוני האם:
א. יש להותיר את פסק הדין על כנו שכן האב לא העלה כל טענה/עובדה מהותית שיש בה כדי לשנות את פסק הדין.
ב. סקרה את כתבי הטענות, הבקשות שהוגשו וההחלטות שהתקבלו וציינה כי אלו היו ברורות ונהירות. לכן, אין מקום לבר את הבקשה כאשר האב לא פעל לפי החלטות ביהמ"ש למרות שהיה לו זמן רב לעשות כן.
ג. הדגישה שפסק הדין אינו זהה למתווה שהוצע והתבקש על ידה אלא תוך שינויים על פי שיקול דעתו של בית המשפט.
ד. לא מדובר בפסק דין שניתן בהעדר הגנה שכן הצדדים מוכרים לבית המשפט מדיונים בתיק זה ודיונים בתיקים נוספים, האב הגיש כתב הגנה לתיק כמו גם תגובה לבקשה למזונות זמניים ועל בסיס אלו ניתן פסק הדין בתיק.
ה. בשים לב לכל האמור ביקשה לדחות את בקשת האב לביטול פסק הדין.
דיון והכרעה:
מתווה נורמטיבי:
17. בהקשר זה נקבע ש"כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום- ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש- יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה… ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק". פסק דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין. בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין אפילו פסק דין נכון וצודק אלא בדרך משפטית תקינה… פסק דין שניתן שלא בפני הנתבע, שלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק."
"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים: א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן; ב. סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל. התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר." אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה 11 עמ' 677-676).
מן הכלל אל הפרט:
18. נדבך ראשון אליו כיוונה הפסיקה הוא סיבת מחדלו של מבקש הביטול.
אין מחלוקת שהאב ידע על התביעה אשר מתנהלת כנגדו: האב הגיש כתבי טענות ובקשות לתיק ואף התייצב לשני דיונים שהתקיימו בו. כך, האב היה מודע או אמור היה להיות מודע לכל ההליכים בתיק ככלל ובפרט מיום הדיון האחרון ועד למתן פסק הדין ובכל העת הזו נמנע מלהתייחס להחלטות בית המשפט ומכך, ולאור המובא בהרחבה לעיל אני קובע שפסק הדין ניתן כדין.
19. משעה שפסק הדין ניתן כדין ביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט תוך בחינת סיבת מחדלו של מבקש הביטול וסיכויי ההצלחה בהגנתו של המבקש את ביטול פסק הדין כנגד טענות התביעה ( רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני (12.9.2017)).
20. אין כל הסבר מניח את הדעת למחדלו של האב. אין בטענה שב"כ האם לא העבירה לבאת כוחו את כתבי בי-דין שהגישה לבית המשפט וכן את ההחלטות ביחס אליהן כדי למעט או לאיין את מחדלו. כפי שכבר הבהרתי לעיל בעל דין המנהל הליך משפטי או שהליך משפטי מתנהל נגדו חייב לעקוב אחר ההליכים בתיק ובוודאי בתמהיל ההליכים בתיק זה ובעקבות הדיון מיום 6.9.2023.
על בסיס האמור אני קובע שהאב הוא האחראי הבלעדי למחדל שבאי הגשת התגובות מטעמו.
21. יודגש שמיום 6.9.23, ובמשך כחצי שנה, לא הגיש האב לתיק אף מסמך, בקשת הבהרה או תגובה או כל מסמך אחר וזאת חרף החלטות בית המשפט. ועשה כן רק לאחר מתן פסק הדין.
אני דוחה את טענת ב"כ האב לפיה "חיפשה היטב בתיק בית המשפט ולא מצאה כל החלטה המורה לה להגיב להודעת העדכון של התובעת בעניין המתווה המוצע על ידה לעניין המזונות!!" ראוי שטענה זו לא נטענה. התימוכין לכך מתקבלים מהרקע המובא לעיל ואין צורך לשוב על כך.
טענה זו של האב לאי ידיעה, לכאורה, לצורך במתן תגובתו או הבלבול לכאורה בין התביעות השונות נשללת מדברי האב עצמו. בבקשה לביטול פסק דין טען האב: "למרות זאת, הוכנה תגובה מטעם הנתבע ואף הוגשה במערכת "נט המשפט", אלא שהמזכירות דחתה את ההגשה פעמיים מן הטעם שאין הוראה של ביהמ"ש להגיש תגובה לעניין זה!"
יצוין שמהנספחים שצורפו לבקשה לביטול פסק הדין עולה שבאת כוחו של האב ניסתה להגיש תגובה למתווה שהוצע על ידי האם בשני מועדים: האחד ביום 19.3.24 והשני ביום 31.3.24 (כזכור נקבע בהחלטה שתגובת האב תוגש עד ליום 14.3.24). אם כך, מה לה לטענת אי הידיעה כנימוק?
משלא צלחה הגשת תגובת האב לתיק ביהמ"ש, תהא הסיבה אשר תהא, יכול היה האב ליידע בדבר את בית המשפט ולבקש ארכה על בסיס חוסר האפשרות הטכנית להגשת תגובתו. האב לא עשה כן, בבחינת "יהיה בסדר".
22. אמור מעתה שהתנהלותו של האב עולה כדי אי אכפתיות שלא לומר יותר מכך.
23. נדבך שני אליו כיוונה הפסיקה מתייחסת לסיכוי שהגנתו של האב תתקבל.
24. על אתר יאמר שלא מדובר בסיכויי הגנה של האב וזאת משני טעמים:
האחד, מדובר בתביעת מזונות של קטינה מקטני קטנים שדמי המזונות שנפסקו עומדים בתחומים ובטווחים של סכומים הנפסקים בתיקים דומים.
השני, משעה שלא מדובר בפסק דין בהעדר הגנה הגנתו של האב עמדה לנגד עיני כבוד השופט ממן טרם מתן החלטתו בשאלת המזונות הזמניים ולנגד עיניי טרם מתן פסק הדין.
25. לא מצאתי בבקשתו של האב את אותו טעם או נימוק שיש בו כדי להטות את הכף לטובת ביטולו של פסק הדין – משל אינו משקף נכונה את הנתונים והצרכים. בשולי הדברים יוער שבנסיבות אלו, בנסיבותיו של תיק זה גם אם יוכיח האב שהאם הפריזה בתביעתה, שאגב כך לא התקבלה במלואה ועל פי בקשתה, או שלא תמכה תביעתה בראיות יידרש בית המשפט לפסוק על פי אומדנה. הוא המצב לעת הזו ומה לי הצורך בקיום הליכים נוספים שאין בהם לבד מקיומם כל תרומה לסיום ההליך? נהפוך הוא.
26. זאת, ועוד. תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 הביאו רוח חדשה בניהול ההליכים בבית המשפט תוך ראיית האינטרס הציבורי לצד האינטרס של המתדיינים באותו תיק. הדברים מקל וחומר שהפרט בעניינו נדרש לדון בית המשפט אינו נוהג על פי המצופה ממנו כבעל דין- בעל עניין בהליכים. (ראו למשל תקנות 1,2,3א, ו-5). העומס בבתי המשפט אינו מאפשר קיומם של הליכים רק לשם קיומם תוך התחשבות אין סופית בבעל דין שמבקש התחשבות בבקשתו כשאינו מניח כל תשתית עובדתית או מהותית לקיומו של הצורך. עוד יאמר שהדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתוצאה מהווה ביטוי נאמן למצוי בתיק, אינה מהווה פגיעה בלתי מידתית באב, מצד אחד ומונעת סרבול ההליך, התארכותו ללא צורך שהתוצאה בפועל היא פגיעה ישירה בטובת הבת. בטוחני שלא לכך כיוון האב בבקשתו.
אחרית דבר:
27. הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
28. המבקש יישא בהוצאות לטובת המשיבה בסך 1,500 ₪
29. מתיר פרסום ההחלטה בהסתרת פרטים מזהים.
30. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולסגור את הבקשה.
ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"ה, 16 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
