לפני
כבוד השופטת מירה רום פלאי
מבקשים
1.ה' ט' ט'
2.ג' ק'
ע"י ב"כ עוה"ד אורית מדר
נגד
משיב
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה
ע"י פרקליטות מחוז מרכז-אזרחי
פסק דין
לפניי בקשה למינוי אפוטרופוס נוסף לקטינה ר' ילידת 10.01.10 (להלן: "הקטינה").
המבקשת 1 היא אמה הביולוגית של הקטינה (להלן: "המבקשת"), שתיהן אזרחיות xxxxx. הקטינה עם לידתה נרשמה ללא זהות אב, והמבקשת משמשת כאפוטרופוסה יחידה עליה.
המבקשת והמבקש 2 (להלן: "המבקש") מנהלים מערכת יחסים זוגית משנת 2013, ונישאו זל"ז בxxxxx ביום 09.12.19. בשנת 2020 הגיעו המבקשים לישראל (ארץ מולדתו של המבקש) והחליטו להשתקע בה דרך קבע. ביום 18.02.22 נולדה למבקשים בת משותפת, אחותה למחצה של הקטינה.
לטענת המבקשים, מאז תחילת זוגיותם, המבקש מגדל את הקטינה יחד עם המבקשת כבר עשור, והמבקש הוא האב היחיד שהקטינה מכירה מאז היותה פעוטה. לטענתם הקטינה רואה בו את אביה ואף פונה אליו בכינוי "אבא". המבקשים עותרים להסדיר את מעמדו של המבקש כאפוטרופוס נוסף בעל זכויות וחובות שוות למבקשת ביחס לקטינה.
ב"כ היועמ"ש מתנגדת לבקשה למנות את המבקש כאפוטרופוס נוסף על הקטינה, הן משום העדר עילה בדין ונסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף, והן משום החשש לעקיפת דיני ההגירה באמצעות יצירה פיקטיבית של יחסי אפוטרופסות, מאחר והמבקשת והקטינה נמצאות בהליך מדורג לקבלת מעמד בישראל.
ביום 12.04.22 התקיים דיון במעמד הצדדים בו נשמעו טענותיהם, בסיומו נקבע מועד לשמיעת ראיות וניתנו הוראות להגשת תצהירי עדות ראשית, וכן הוזמן תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים.
תסקיר הוגש ביום 29.09.22, ובו לא הומלץ על מינוי אפוטרופוס נוסף לקטינה, בהעדר התרשמות כי במקרה זה קיימות סיבות מיוחדות המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף.
ביום 02.10.22 הודיעה ב"כ היועמ"ש כי היא מוותרת על הגשת תצהירים מטעמה, אולם ביקשה להגיש מסמכים רלוונטיים לעניין פרטי מרשם, וביום 20.10.22 הגישה תעודת ברור פרטים על נוסע בנוגע לכניסותיו ויציאותיו מישראל של המבקש, אשר עובד כטייס בxxxx.
ביום 27.10.22 הגישו המבקשים שאלות הבהרה לעו"ס, וביום 24.11.22 הגישה העו"ס תשובות לשאלות הבהרה. או אז ביקשו המבקשים לחקור את העו"ס על עריכת התסקיר.
בתאריך 06.06.23 התקיים דיון בו נשמעו הצדדים והעו"ס. משלא הושגה הסכמה בין הצדדים לסיום ההליך, הוחלט בתום הדיון כי הם יסכמו טיעוניהם בכתב לצורך הכרעה בהליך.
תמצית טענות המבקשים
טובתה של הקטינה היא כי המבקש ימונה כאפוטרופוס נוסף עליה, שכן בפועל הוא משמש ככזה, אלא מאחר שרשמית הוא אינו רשאי להחליט החלטות אותן רק אפוטרופוס יכול לקבל ולחתום בגינן בנוגע לקטינה, יכולתו למלא את המטלות המוטלות עליו מוגבלת.
פרטי האב הביולוגי אינם ידועים למבקשת ולקטינה, והאב היחיד שהיא מכירה הוא המבקש שמגדל אותה מזה כעשור. המבקשים אף החלו בהליכי אימוץ בxxxxx במסגרתם המבקש היה צפוי לאמץ את הקטינה כבת באופן פורמלי, אולם ההליכים נקטעו עם מעברם לישראל. המבקש משמש הורה משמעותי עבורה והוא גם אביה הביולוגי של אחותה.
המבקש הוא האב היחיד בעיני הקטינה, אולם הוא נתקל בקשיים בטיפול השוטף של הקטינה מול צדדי ג' בשל העדר אפוטרופסות פורמלית. בהעדר מינוי רשמי, קיים חשש כי אם חלילה ייבצר מהמבקשת לדאוג לענייניה של הקטינה, היא תיוותר ללא אפוטרופסות, ולמבקש לא יהיה כל מעמד. בנוסף המבקשת מתקשה לטפל בענייני הקטינה, בהיותה חדשה בארץ.
המבקשים צירפו חוות דעת מומחה לדין בxxxxx (נספח ו' לכתב התביעה), לפיה אין אב ידוע לקטינה, וכי המבקש מגדל יחד עם המבקשת את הקטינה מאז היותה בת 3, רואה בה את בתו, ומחויב להתפתחותה הפיזית והרגשית וטובתה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו.
תמצית טענות ב"כ היועמ"ש
היועמ"ש מתנגד לבקשה בהעדר סיבה מיוחדת כבדת משקל המצדיקה מינוי אפוטרופוס נוסף. לטענתו בהתאם להוראות הדין, ברירת המחדל היא שלא ימונה אפוטרופוס נוסף אלא אם כן מתקיימת אחת מהעילות המנויות בחוק ואם ישנה סיבה מיוחדת לטובת הקטינה, מה שלא מתקיים בענייננו, לטענת ב"כ היועמ"ש.
לטענתה לא הוכח כי טובת הקטינה נפגעת, כאשר יש לה אם כשירה ומתפקדת המתגוררת עמה ודואגת לכל צרכיה. עניינה של הקטינה אינו עולה לכדי מצב של "חוסר ברירה" כמקים עילה או נסיבה מיוחדת הנדרשת לטובת מינוי אפוטרופוס נוסף לקטינה.
עוד לטענתה, קיים חשש כי מדובר בניסיון לעקוף את סמכות משרד הפנים בכל הנוגע להסדרת מעמדם של נתינים זרים בישראל. קבלת הבקשה עשויה להעניק מעמד לקטינה המצויה באמצע הליך מדורג, והדבר יביא להצפת בתי המשפט לענייני משפחה בבקשות רבות שמטרתן לעקוף את מדיניות ההגירה ובכך לחתור תחת רצון המחוקק שלא להסדיר מעמד נתינים זרים בדרך זו.
מוסיפה ב"כ היועמ"ש וטוענת, כי קיומם של קשיים בחיי היום יום אינם מצדיקים מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטינה, אשר בגילה כבר לא נדרש אישור אפוטרופוס לחלק ניכר מהפעולות שבחיי היום יום. בנוגע לחשש כי יימנע מהמבקשת למלא תפקידה, ניתן להידרש לכך במסגרת בקשה דחופה מתאימה במידת הצורך, כמו במקרים רבים אחרים.
דיון
הוראות החוק מכוחן בית המשפט מוסמך למנות אפוטרופוס נוסף לקטינה מצויות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות"), אשר קובע בסעיף 14 כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
סעיפים 30-28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מונים את המקרים בהם בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס בנוסף על ההורה, ואלו הסעיפים הרלוונטיים לענייננו:
"28. אפוטרופוס בנוסף על ההורה
מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול-דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן, או שהאפוטרופסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו.
[…]
30. סייגים לסעיפים 28, 29
לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס בנוסף על הורה, אלא אם ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנה הזדמנות להורה להשמיע טענותיו; מונה אפוטרופוס כאמור, יחולו הוראות הסעיפים 45 ו-46 בשינויים המחוייבים".
סעיפי החוק לעיל דנים בנסיבות בהן לקטין יש שני הורים, וכאשר אחד מהם מת או נבצר ממנו לקיים את תפקידו וחובותיו, אז רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף.
כעולה מתעודת הלידה של הקטינה אין לה אב רשום ואביה הביולוגי אינו מוכר לה. כפי שהמבקשת הצהירה בדיון מיום 06.09.23 בעמוד 7 שורות 26-23: "לבת שלי אין אב. אני לא יודעת מי זה אביה".
בדרך כלל ההורות הטבעית-הביולוגית, היא שיוצרת את האפוטרופסות. עם זאת, אין להתעלם מההתפתחויות הדרמטיות שהתרחשו בשנים האחרונות, התפתחויות שעיצבו ועודן מעצבות את מוסד המשפחה וההורות (ראו מאמרו של ד"ר יחזקאל מרגלית על קביעת הורות משפטית בהסכמה כמענה לאתגרי קביעת ההורות המשפטית בעת החדשה. פורסם בדין ודברים (תשע"ב-2012) 553-554).
למעשה אין מחלוקת עובדתית בין המבקשים לבין ב"כ היועמ"ש, כפי שהאחרונה אישרה בדיון מיום 06.09.23 (עמ' 8, ש' 19-16): "במישור העובדתי אנחנו לא חולקים על התצהירים של המבקשים. המחלוקת היא רק משפטית".
התנגדות ב"כ היועמ"ש מתמקדת בעיקר במניעים להגשת התביעה, בין היתר להסדרת מעמד הקטינה בישראל, ולדברי ב"כ היועמ"ש בדיון: "סוגית המעמד היא כן נמצאת בלבו של התיק הזה" (12.04.22 עמ' 2 ש' 17-16). לכך התייחסה ב"כ המבקשים בדיון : "אנחנו בסך הכל מבקשים את האפוטרופסות לטובת הקטינה כשאנחנו מבינים שאין בכך השלכה על מעמדה של הקטינה" (שם, עמ' 2 ש' 31-30).
לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי טענות ב"כ היועמ"ש ביחס למניעי התביעה, לא רק שלא הוכחו, ממילא אין בהן כדי להשליך על תוצאת ההליך דנן.
בקשות בעניין מעמד אינן מצויות בסמכויות בית המשפט לענייני משפחה, ולפיכך אינן נדונות בבית משפט זה. כל שנדרש בית המשפט הוא להכריע בשאלת מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטינה, כאשר שיקול העל המנחה הוא טובת הקטינה במקרה הספציפי.
לא הוצג כל חוק או נוהל אשר מכוחו, ככל שהמבקש ימונה לאפוטרופוס נוסף על הקטינה, יוענק לה מעמד בישראל או שהדבר יהווה עבורה יתרון ויתמוך בבקשתה להסדרת המעמד.
מבלי להכריע במחלוקת הצדדים ביחס למניעים להגשת הבקשה, בקשות בעניין מעמד תידונה בפני הערכאה המוסמכת ובהתאם לדין. בית משפט זה אמון על טובתה של הקטינה ואינו אמור לעסוק בשיקולי מדיניות כגון הצפת בתי המשפט בבקשות לאפוטרופסות על מנת לעקוף הסדרת מעמד.
בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס נוסף, בין היתר, אם נבצר מאחד ההורים הביולוגיים לקיים את תפקידו וחובותיו. על בית המשפט לבחון את טובת הקטין וזה יהיה תמיד שיקול העל שעל בית המשפט לשקול.
אין מחלוקת כי המבקש מגדל את הקטינה ביחד עם המבקשת מזה כעשור והקטינה רואה בו אב לכל דבר ועניין. הקטינה אינה מכירה אב אחר. בתעודת הלידה שלה לא מצוין אב ביולוגי והיא אינה יודעת עליו דבר.
אמנם מהותו של הליך זה אינה לקבוע את אבהותו של המבקש, אלא להעניק לו סמכויות כאפוטרופוס נוסף על המבקשת ביחס לקטינה, אך לא ניתן להתעלם מכך כי הקטינה כבת 14 שנים אינה מכירה אב ביולוגי או אב אחר למעט המבקש, אשר מהווה דמות הורית משמעותית בחייה ודואג לכל צרכיה.
כאן המקום לציין כי העו"ס שוחחה עם הקטינה, אשר התייחסה למבקש כ"אבא" וסיפרה שהיא מרגישה שהוא מתפקד כאבא, גם כשהיא יודעת שהוא אינו האב הביולוגי שלה, כפי שעולה בתסקיר שהוגש ביום 29.09.22.
עוד עולה מהתסקיר באופן חד משמעי כי כל טענות המבקשים נכונות. העו"ס נפגשה עם המבקשים ועם הקטינה והתרשמה כי מאז שהמבקשים בזוגיות משנת 2013, המבקש מהווה דמות אב משמעותית לקטינה, כי מערכת היחסים בין המבקשים עצמם חמה וטובה, כמו גם קיומם של יחסים קרובים, חמים ואוהבים בין המבקש לקטינה. בנוסף העו"ס התרשמה כי המבקשים שניהם מיטיבים ומשמעותיים בחיי הקטינה, בנו מערכת משפחתית תומכת ואוהבת עבור הקטינה ופנייתם מבוססת על דאגה אמתית לצרכיה.
חרף האמור, לדברי העו"ס האם מסוגלת לשמש כאפוטרופוסה יחידה על הקטינה, ולהתרשמותה לא עולות סיבות מיוחדות המצדיקות מינוי אפוטרופוס נוסף. לפיכך ולאחר התייעצות עם עו"ס מחוזית, ולנוכח מגבלת הוראות הדין המאפשרות מינוי אפוטרופוס נוסף על הקטינה, אין ביכולתה להמליץ על כך.
העו"ס התייצבה לדיון ביום 06.09.23 והעידה כי היא התרשמה שהמבקשים הם שני אנשים בוגרים, שדואגים לקטינה ואוהבים אותה. המבקשת נעזרת בבעלה המבקש כדי לתרגם דברים ולהבין את המצב, אך יש לה את היכולת לקבל את ההחלטות בנוגע לקטינה ולפיכך לא מצאה סיבה מיוחדת למנות את המבקש כאפוטרופוס נוסף.
חרף עמדת ב"כ היועמ"ש והעו"ס, המצב בפועל הוא כזה שהמבקשים שניהם הם המטפלים בקטינה. מדובר במצב נתון, אשר מתקיים בין אם בית המשפט ייעתר לבקשה למינוי המבקש כאפוטרופוס נוסף ובין אם לאו. ממילא המבקש, ביחד עם המבקשת מטפל בקטינה ודואג לצרכיה בפועל.
לא זו בלבד אלא שכל הגורמים שעמדתם נשמעה בהליך תמימי דעים ביחס להיות המבקש דמות משמעותית ומיטיבה לקטינה, אשר משמש הורה לכל דבר וענין עבורה, דואג לכל צרכיה ומחסורה והוא גם אביה הביולוגי של אחותה, בתם של המבקשים.
מתן סמכות למבקש כאפוטרופוס נוסף עבור הקטינה אינו פוגע במאן דהוא, בין אם זה באב הביולוגי שאינו ידוע וספק אם יודע על קיומה מאז שנולדה ומזה כ-14 שנה, בין אם זה באם שקיבלה החלטה לפני 14 שנה ללדת ילדה ללא אב פעיל, בין אם זה בקטינה המכירה את המבקש כאביה היחיד וגדלה עמו בבית אחד מזה כעשר שנים, ובין אם זה באילו מוסדות או גופים של המדינה.
מינויו של המבקש כאפוטרופוס נוסף לקטינה יועיל לקטינה, יקבע פורמלית את יחסי ההורות ביניהם, יחזק את התא המשפחתי ויאזן רגשית בין האחיות.
לכך יש להוסיף את החשש המוצדק של המבקשים כי במקרה של נבצרות המבקשת, המבקש- כמי שאחראי בפועל על הקטינה, לא יוכל לקבל החלטות רפואיות בעניינה, באופן דחוף. בעניין זה, אני דוחה את עמדת ב"כ היועמ"ש כי במקרה כזה ניתן לנהל הליך דחוף בפניה לבית משפט. מדוע להכביד, על ההתנהלות המשפחתית והאחריות ההורית של המבקש על הקטינה, אם אפשר להקל ולייעל אותה.
בנסיבות מיוחדות אלו, מינוי המבקש כאפוטרופוס נוסף לקטינה, ייטיב עמה, ויהווה נדבך נוסף לקשר ההורי המחייב בין המבקש לבינה. מנגד, דחיית הבקשה לא תשנה את המציאות הנוהגת בפועל, על פיה המבקש משמש לה כאב, אלא רק תמשיך ההתנהלות המסורבלת, אשר עלולה לפגוע בקטינה.
גם במידה והצדדים יחליטו להיפרד ביום מן הימים, טובתה של הקטינה עדיין תישמר אם ידאגו לה שני אפוטרופסים. בכל מקרה, כשם שבית המשפט ממנה אפוטרופוס נוסף, הוא יכול בנסיבות מתאימות גם לשלול את האפוטרופסות הנוספת במידה וימצא כי היא אינה לטובת הקטינה.
לסיכום, טובת הקטינה היא כי יהיו לה שני אפוטרופסים שאחראים עליה באופן יעיל, ולפיכך, אני נעתרת לבקשה וממנה את המבקש כאפוטרופוס נוסף על הקטינה, ביחד עם המבקשת.
במידת הצורך, המבקשים רשאים להגיש פסיקתה לחתימת בית המשפט.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
משתם ההליך, התיק ייסגר.
ניתן היום, א' כסלו תשפ"ד, 14 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
