בפני
כבוד השופטת הבכירה שושנה ברגר
המבקשת:
א' א' ת.ז. XXX
ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה אוחנה ואח'
נגד
המשיבים:
1. ש' אב' ת.ז. XXX
2. משרד הפנים
3.היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים
ובעניין הקטין:ב' א' אב' ת.ז. XXX יליד XXX
פסק דין
בפניי תביעה לשינוי שם הקטין ב' א' אב' יליד XXX (להלן: "הקטין") אשר הוגשה על ידי אמו של הקטין, הגב' א' א' (להלן: "התובעת" או "האם") כנגד מר ש' אב' (להלן: "הנתבע" או "האב") ומשרד הפנים.
הצדדים היו נשואים כשבע שנים, והקטין נולד במהלך הנישואין (מתרומת זרע). הנתבע נרשם במשרד הפנים כאביו של הקטין. ביום XXX התובעת והנתבע התגרשו. לתובעת 2 ילדים נוספים ממערכת יחסים נוכחית.
התביעה הוגשה ביום 31.12.20. ביום 28.4.22 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש. הנתבע לא הגיש כתב הגנה.
תסקירים ועדכוני עו"ס הוגשו במועדים כדלקמן: ביום 22.4.21, ביום 2.1.22, וביום 9.8.22. אתייחס לתוכנם להלן, במידת הצורך.
בהחלטה מיום 12.10.21 בית המשפט מינה לקטין אפוט' לדין, עו"ד XXX (להלן: "האפוט' לדין").
ביום 3.10.22 נשמע הקטין בלשכתי, בנוכחות האפוט' לדין. כידוע, על פי תקנה 55 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, תרשומת השיחה נשמרה בכספת בית המשפט, והיא חסויה בפני כל אדם (למעט בית המשפט שלערעור).
ביום 25.10.22 הגישה האפוט' לדין עמדתה לפיה יש להפנות את הקטין לבחינת הסוגיה אצל הפסיכולוגית הגב' XXX. בשל העדר זמינותה, בהחלטה מיום 22.12.22 התבקשה האפוט' לדין לפנות לפסיכולוגים לבירור זמינותם. בהחלטה מיום 28.2.23 מיניתי את הפסיכולוגית הגב' חנה קמינר כמומחית מטעם בית המשפט לצורך עריכת חוו"ד בסוגית טובת הקטין בשאלת שינוי שמו. ביום 23.8.23 הגישה המומחית עדכון לפיו עד כה לא יצרו עמו קשר אף אחד מבני המשפחה, כך שתהליך הבדיקה לא החל.
דיונים בתיק התקיימו במועדים כדלקמן: ביום 12.10.21, ביום 18.5.22, ביום 26.3.23, וביום 20.9.23. יצוין כי לדיונים התייצב הנתבע למעט לדיון האחרון. בסיום הדיון האחרון ניתנה החלטתי לפיה פסק הדין יינתן ויישלח לצדדים. אי לכך, ניתן כעת פסק הדין.
ייאמר כבר עתה כי לאחר שבחנתי טענות הצדדים, ושקלתי בדברים נחה דעתי כי יש להורות על שינוי שמו של הקטין ל"ב' א' א' (אב')". ואלו טעמיי.
האם עתרה בתביעה להורות על שינוי שמו של הקטין כך ששמו השני של הקטין א' יוסר ושם משפחתו של הקטין ישונה לשמה של אמו- א'. בהמשך, בדיון מיום 20.9.23 עתרה האם להורות על שינוי שמו הפרטי של הקטין ל"ב' א'" ושינוי שם המשפחה לשם המשפחה של בן זוגה הנוכחי- "ג'".
מתסקיר עו"ס מיום 22.4.21 עלה כי הנתבע התנגד לשינוי שמו הפרטי ושם משפחתו של הקטין. גם בדיונים מיום 12.10.21 ומיום 15.8.22 ומיום 26.3.23 הביע הנתבע את התנגדותו. כאמור, לדיון האחרון מיום 20.9.23 הנתבע לא התייצב. עוד יצוין כי בין הנתבע לקטין לא מתקיים קשר. ניסיונות לחידוש הקשר לא צלחו (ראו: דברי עו"ס בעדכון מיום 9.8.22 ממנו עלה כי הנתבע מתנגד להשתלב בתהליך הטיפולי לצורך חידוש הקשר).
המלצות עו"ס הינן השארת שמו הפרטי של הקטין על כנו ושינוי שם משפחתו על דרך הוספת שם משפחת אמו "א'". ב"כ היועמ"ש הצטרף להמלצות עו"ס. האפוט' לדין המליצה על שינוי שמו הפרטי של הקטין ל"ב' א'" ועל שינוי שם המשפחה ל"א'".
לעניין שינוי שמו הפרטי של הקטין- אינני מוצאת מניעה להורות על שינויו ל"ב' א'", כאשר השם "ב'" קודם לשם "א'". לא מצאתי טעם ענייני בהתנגדות הנתבע לשינוי השם, זאת בשים לב להמלצת האפוט' לדין, ולאחר שב"כ היועמ"ש בדיון מיום 20.9.23 השאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט (בעמ' 15 בשורות 26-27).
אי לכך, הנני מורה על שינוי שמו של הקטין ל"ב' א'".
לעניין שינוי שם המשפחה של הקטין- אין בידי לקבל את עתירת האם לשינוי שם המשפחה של הקטין לשם המשפחה של בן זוגה הנוכחי ("ג"). בנסיבות דנא, לפיהן שם המשפחה של האם הינו "א'" אין מקום, בשלב זה, להורות על שינוי שם המשפחה לשם השונה משם המשפחה של האם. על כן, אינני מוצאת הצדקה להיעתר לעתירה זו.
כמו כן, אין בידי לקבל את עתירת האם להסרת שם המשפחה "אב'" משם המשפחה של הקטין באופן גורף. מסכימה אני עם עמדת ב"כ היועמ"ש לעניין זה, כפי שבאה לידי ביטוי בדיון מיום 20.9.23 (בעמ' 15 בשורות 23-26): "אנו חוזרים על עמדתנו, אנחנו לא מסכימים להוריד את שם משפחתו של האב כי לא הייתה בחינה של עו"ס לסדרי דין והילד בזמנו כשנשאל ההליך היה שונה והבקשה הייתה להוסיף את שם משפחתה של האם ולא להוריד את שם משפתחו של האב. זו הייתה ההמלצה כשבית המשפט שמע את הקטין…".
ובהמשך (בעמ' 16 בשורות 7-11): "אם נחזור לתסקיר יש בעייתיות בהתנהלות של האמא ביחס לקטין וביחס למקומו של האב בחיים שלו.לפי התרשמות של עו"ס יש קושי בתפיסת הקטין בדמויות בחיים שלו. לכן, קיווינו מאוד שחוות הדעת של המומחית תיתן אור ולכן חוות הדעת הרלוונטית היא המלצת עו"ס בתסקיר ואנחנו מבקשים לאמצה".
גם אני סבורה כי בנסיבות יש מקום לאמץ את המלצת עו"ס.
בתסקיר מיום 22.4.21 הבהירה עו"ס מה היו הנימוקים בבסיס המלצתה (בעמ' 5 תחת הכותרת: "דיון והמלצות" ובעמ' 6 בפיסקה הראשונה): "מדובר בזוג הורים גרושים מאז ב' היה ילד צעיר מאוד. האם מגדלת את ב' יחד עם בן זוגה, דואגת לכל צרכיו, מטפלת בו, תומכת, אוהבת ונמצאת בשבילו. לב' אין קשר עם אביו. בעבר היו ניסיונות ליצירת קשר אשר לא צלחו ואף פגעו בב' וגרמו לו לפחד ואכזבה מאביו. ב' ילד מתוק, נבון ורגיש אשר מדבר בבגרות ובפתיחות על משפחתו. התרשמתי כי ב' מתמודד עם בלבול גדול ביחס לדמויות ההוריות הגבריות בחייו. ב' מתייחס לבן הזוג של האם כאב נוכח, פסיכולוגי וממשי אשר מגדל אותו, אוהב אותו ואף קורא לו בשם "אבא". ניכר מהשיחה עמו כי הוא אינו מחובר לאביו הביולוגי, מפוחד ממנו, אמביוולנטי בנוגע לקשר איתו ונתון בקונפליקט נאמנויות בין שני האבות הנמצאים בחייו. כמו כן, ב' חשוף לאמירות פוגעניות על אביו הביולוגי ולמצוקה שהאם חווה מולו. יתרה מכך, ב' מבין את המשמעות של שינוי השם על מנת להרגיש חיבור ושייכות למשפחה איתה חי וגדל. בפועל מר אב' נעדר מחיי בנו, אינו שותף ומעורב במתרחש איתו, נכנס ויוצא מבתי כלא ואינו נמצא בקשר עם ב', על אף שלדבריו, היה רוצה קשר זה וכי האם מונעת זאת ממנו. בשיחות עם גב' א' עולה הרושם כי מעוניינת לשים את הפרק עם אביו הביולוגי של ב' בצד ולהתקדם בחייה וליישם זאת דרך שינוי השם אשר ישים גושפנקא לכך שהוא אינו שייך לה ולב'. ניכר כי גב' א' עברה שנים קשות במחיצתו, חוותה טראומות, ניסתה להתמודד, להתגבר ולטפל אך כאשר כל אלו לא צלחו החליטה לפתוח דף חדש בחייה. לדבריה, היא אינה מעוניינת בקשר עם מר אב' או עם משפחתו וכי גם מסרבת לקשר זה בינו ובין ב' על רקע הפגיעות הרבות שב' חווה ממנו. יחד עם זאת, ב' הגיע לעולם בהחלטה משותפת של הוריו מתוך הרצון להקים יחד משפחה. את שמו הם בחרו לו ביחד והשם הוסכם על שניהם. לאור האמור לעיל, התמודדנו עם הדילמה המתוארת אשר מחד גיסא האם מבקשת שינוי השם של בנה, הנובע, לדבריה, הן מהעדר החיבור של ב' לשם השני הפרטי א' והן מהעדר הקשר עם מר אב' והרצון כי שם המשפחה שלו יהיה שייך למשפחה עמה חי וגדל ומאידך גיסא, מדובר בשם אשר ההורים בחרו לו ביחד ושינוי השם עלול לנתק אותו מהשורשים שלו ומהאפשרות לקשר עתידי עם אביו הביולוגי. לפיכך, אנו לא רואים לנכון לעשות שינוי בשמו הפרטי של ב' ולהשאיר את שמו השני, א'. לשם המשפחה אנו ממליצים להוסיף את שם המשפחה של האם, א'. ניכר כי ב' מתמודד עם היסטוריית חיים לא קלה, סיפור משפחתי מורכב ושינוי השם לא יבטל את ההיסטוריה שלו או את השייכות למקום ממנו מגיע. הוספת שם המשפחה של האם יכול לסייע במתן שייכות לב' לחלק זה של המשפחה ולחיבור בשם זהה לו ולאמו".
אשר על כן, ועל מנת שלא להותיר את הקטין ללא זהות של אב (רשום), הנני מורה על שינוי שם משפחתו של הקטין על דרך הוספת שם משפחת אמו "א'" לשם המשפחה "אב'", ותוך הכנסת שם המשפחה "אב'" לסוגריים.
סיכומה של נקודה: הנני מורה על שינוי שמו של הקטין ל"ב' א' א' (אב')".
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור התיק שבכותרת.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ד, 28 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.
