בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
בפני: כב' השופט הבכיר, אסף זגורי
תובעת
נתבע
בעניין הקטינות:
ל.ח., ילידת 2010
ר.ח. ילידת 2012
א.ח. ילידת 2014
ס.ח. ילידת 2016
ר.ח.
ע"י ב"כ עוהייד מראם אברהים
א.ח.
נגד
ע"י ב"כ עוהייד מוופק אבו יונס
החלטה
:
בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים ביחס לקטינות שפרטיהן בכותרת (להלן: "הקטינות") וכן
בקשה לפסיקת מזונות אשה זמניים. בקשה זו הוגשה במסגרת תביעה עיקרית שנקבעה לישיבת
קדם משפט לפניי ליום 21/12/2021.
רקע וטענות הצדדים
.1
הצדדים הינם בני זוג מוסלמים שנישאו עייפ חוקי השריעה ביום 1.10.09 וממערכת
יחסים זו נולדו ארבע הקטינות.
2. יחסי הצדדים עלו על שרטון והתובעת (תיקרא להלן גם: "האם"), עזבה את ביתם
המשותף יחד עם הקטינות.
3. לטענת האם יש לחייב את הנתבע (יקרא להלן גם: "האב") בתשלום מזונות זמניים עבור
הקטינות ועליו לספק להם את כל צרכיהם. נטען כי האב עובד כמנהל או מנכ"ל של חברת
מאפיות השייכות לו ו/או למשפחתו והוא משתכר סך של לפחות 20,000 ₪ ונחשב אדם
אמיר
4. האם טענה כי היא מקדישה את כל זמנה לגידולן של הבנות ורק לאחרונה ובחודש 8/21
היא החלה לעבוד בעבודה זמנית ובחלקיות המשרה בעסק של אביה והיא משתכרת סך
של 2,190 ₪ נטו (צורף תלוש שכר).
1 מתוך 12
123456789
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
5. האם מגוללת את מאורעות העבר, הכוללים גילוי אלימות פיזית ומילולית מצד האב
כלפיה וכלפי הקטינות. לטענתה בין הצדדים קיים קרע זוגי על רקע התנהגותו האלימה
של המשיב בעטיה סבלה, בין היתר, מחבלות בגופה. המבקשת מציינת אירוע אלימות
שארע ביום 9.7.21 במסגרתו תקף אותה האב לעיני הקטינות והוזעקה משטרה אך האם
החליטה שלא להגיש תלונה. יחד עם זאת, משהבינה האם כי היא ובנותיה מצויות בסכנה
ממשית היא עזבה את ביתם המשותף יחד עם הקטינות ועברה להתגורר בשלב ראשון
בבית הוריה ולאחר מכן עברו להתגורר בדירה שכורה בכפר *** עבורה משולם סך של
2,800 ₪ וטוענת כי יש להשית תשלום סכום זה על האב כמו גם לחייבו בדמי אחזקת
המדור הכוללים תשלום עבור חשמל, מים ארנונה, אינטרנט והוצאות נוספות בסך של
1,300 ₪. סהייס עבור מדור ואחזקת מדור סך של 4,100 ₪.
6. לטענת האם מאז אותו אירוע אלים הקטינות חוששות מפניו של האב וכיום מתקיימים
הסדרי שהות מצומצמים בין האב לבנותיו, בין היתר מאחר שהאב עובד שעות ממושכות.
לטענת האם, עד היום משמיע האב איומי אלימות כנגדה. עוד נטען כי האם יצאה מהבית
המשותף חסרת כל ונאלצה לקנות ביגוד וציוד אישי לה ולקטינות וכן לרהט את ביתה
השכור ויש לחייב את האב בכך. נטען כי מצבה הכלכלי של האם קשה והיא מסתייעת
בהלוואות מבני משפחה.
7. האם, שהיא בבחינת מפרנסת יחידה, עותרת לחייב את האב בתשלום מזונות אישה,
הכוללים כלכלה בסך של 1,000 ₪, ביגוד, הנעלה, מוצרי היגיינה ומוצרים אישיים בסך
של 1,000 ₪ ומדור ואחזקת מדור כמפורט לעיל.
כמו כן, באשר לכל אחת מן הקטינות עותרת האם לתשלום מזונות פי הפירוט הבא:
כלכלה ומזון- 1,000 ₪.
ביגוד הנעלה מוצרים אישיים שונים 500 ₪
משחקים ציוד לימודים ספרים 500 ₪
מדור והוצאות מדור.
19
20
21
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222222-23
33
34
8. מנגד טוען האב כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהיותה מוגשת בחוסר תום לב ואינה
מבוססת על ראיות.
9. האב מכחיש טענות האם לאלימות מצדו כלפיה וטוען כי זו החליטה על דעת עצמה לעזוב
את
בית המגורים המשותף ללא כל סיבה מוצדקת ויש לראות בה
"מורדת"י/ יינאשזיי לפי ההלכה השרעית והיא אינה זכאית למזונות אישה.
אישה
2 מתוך 12
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
א. הוצאות ריפוי ובריאות חריגות, אשר אינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי
הינן לרבות טיפולי שיניים, אורתודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק,
תרופות שאינן בסל הבריאות.
ב.
הוצאות חינוך חריגות, אשר אינן ממומנות ע"י חוק חינוך חובה חינם הינן לרבות שיעורי
עזר (ככל שיידרשו לקטינות, בהמלצת גורם מקצועי ו/או מחנך כיתה), טיולים מטעם בית
הספר, עד חוג אחד לכל ילד (בהגבלה עד לעלות חוג בסך 200 ₪ עבור כל ילד).
ג.
הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות
חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים
מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות. תנאי
זה מהווה תנאי סף לחיוב האב בתשלום חלקו בהוצאות החריגות והאב רשאי לדרוש
אישור על כך – ככל שניתן להשיג אישור כאמור. חיוב האב בגין הוצאות חריגות הינו רק
מעבר לגמלת החינוך שתקבל האם מהמלייל ככל שתקבל.
ד.
מובהר, כי אם הנתבע לא ישלם במישרין את חלקו בהוצאות החריגות, תהא רשאית
התובעת לשלם את מלוא ההוצאה בעצמה ולחזור אל הנתבע במסגרת הליכי הוצל"פ,
כאשר החיוב בגין חלקו בהוצאות החריגות הן חלק אינטגרלי מדמי המזונות.
,
ה. ככל שהאב חולק על חיוניות ההוצאה הנדרשת, יכריע הגורם הרלוונטי (בהוצאות חינוך
– המחנכת, ובהוצאות בריאות – רופא המשפחה או רופא השיניים של הקטינה).
ככל שהאב חולק על שיעור גובה ההוצאה, עליו לצרף לתשובתו בכתב הצעת מחיר מטעם
הגורם שמטעמו באזור מגוריה של הקטין/נה, וככל שהוצאה זו זולה יותר מהצעת האם,
הוא לא יחוייב אלא עד כדי מחציתה.
57. עד 7 ימים לפני ישיבת קדם המשפט יגישו הצדדים מסמכים אלה:
התובעת: אישור על העברת כספי שכר דירה ככל שעומדת על דרישת המדור, פניה לסיוע
בדיור ממשרד השיכון ודפי חשבון בנק של 3 חודשים ועמדה לעניין קיבוע המזונות על
יסוד החלטה זו.
הנתבע: פירוט הסכם העסקה, פירוט בעלי המאפיות, דפי חשבון שנת 2020 עוייש החל
מיוני ועד 12/2020, פרטי רכבו, עמדתו לענין קיבוע המזונות על יסוד החלטה זו, עדכון
לענין הליכים בבית הדין השרעי.
58. הסדר זה יעמוד על כנו עד למתן החלטה אחרת.
11 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ב, 08 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
אסף זגורי, שופט בכיר
456
1
3
ט
N
–
2
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
10. לעמדת האב האם עובדת במשרה מלאה ומשתכרת סך גבוה יותר מזה שהוצהר על ידה
והיא מעלימה את נתוני הכנסותיה.
11. האב טען כי הכנסתו ירדה באופן דרסטי והוא משתכר סך של 4,500 ₪ נטו מעבודתו
כשכיר בעסק ואינו מועסק כמנהל, כאשר יש להטיל את הנטל הכלכלי על שני הצדדים.
12. עוד נטען כי התנהלותה החד צדדית של האם ועזיבת הבית ללא סיבה, אינה מזכה אותה
בסעד כלשהו לרבות חיוב האב בדמי מדור.
13. כמו כן, נטען כי חוזה השכירות שצורף עייי האם הוא חוזה פיקטיבי למראית עין והאם
ממשיכה להתגורר בבית הוריה היות ואין לה אמצעים לשלם עבור שכר הדירה לאור
הכנסתה המוצהרת.
14. לחילופין הציע האב לשלם מזונות בסך גלובלי של 3,600 ₪ עבור כל הקטינות (סך של
850₪ לכל ילדה).
דיון והכרעה
מזונות הקטינות
15. שעה ששני הצדדים הינם מוסלמים, הרי שאין חולק כי על פי הדין האישי, הדין השרעי,
החל על האב מוטלת עליו חובה אבסולוטית למזונות ילדיו והיא חלה עליו ועליו בלבד.
16. בדין השרעי האדם מחויב במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן
לאביו וכדומה). המקור לחיוב במזונות ילדים נעוץ בקשרי הדם ובשל היותם של הקטינים
חלק מהאב ובשר מבשרו (ראו : תמייש (טבי ) 16411-08-10 פלונית נ' פלוני ( נבו
.((31.10.10
17. יש לציין כי בדין המוסלמי חל אי שוויון מלא בחיוב האב לבדו במזונות ילדיו ואין אדם
שמשתתף איתו במזונות אלו, החיוב הוא ייחודי לאב ואין כל חובה על האם להשתתף עם
האב במזונות הילדים.
3 מתוך 12
8
9
10
11
12
13
14
15
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
18. הכלל השרעי הראשון ביחס למזונות כל אדם לרבות קטין, הוא שעל אדם עליו לזון את
עצמו מכספו ומרכושו (למעט אישה שהחובה היא בכל מקרה על בן-זוגה).
19. בהעדר רכוש או הכנסה מצדו של הקטין, החובה לזון ביחס לקטין היא על האב.
20. מכאן נובע שהמבחן במזונות קטין הוא מבחן הנזקקות בלבד.
21. עד כאן סקרנו את חובת המזונות שחלה על האב, כעת נדון בגובה החיוב המוטל על האב.
22. הדין השרעי קובע דרגת חיוב אחידה- דרגת מזונות "כפאייה", קרי מזונות יידחקיי,
מזונות מינימום ולא חיוב בשפע (ראו תמ"ש (ב"ש) 32288-04-10 פלונים נ' אלמוני (נבו
19/11/2012)). מזונות ילדים מכונים במשפט המוסלמי כייהוצאות החזקה" ועל פי הדין
השרעי הן חלות במלואן על האב. אך מה הוצאות ההחזקהיי כוללות? בדרך כלל מדובר
בהוצאות מזון, הלבשה ודיור עבור ילדים קטנים או בגירים מחוסרי אמצעים (ראו תמ"ש
(נצ') 41298-10-11 ל.א.ע. נ' א.א.ר. (נבו 20.10.12)).
23. הדין החנפי שהוא הדין המחייב בישראל בהיעדר הוראה מפורשת אחרת מצביע על כך
שמזונות ילדים יהיו מזונות מינימליים הם מזונות "כפאייהיי (ראה בהרחבה פסק דיני
בתמ"ש (נצ') 24824-04-12 נ.ח.ח. נ' ס.ח. (21/05/2013, פורסם במאגרים)).
24. נפסק מספר רב של פעמים על ידי בית משפט זה ואחרים כי אין שוני בין מזונות
מינימליים של יהודי לבין זה של מוסלמי. באלה גם באלה, מדובר בסף מינימום של כ-
1,300 – 1,400 ברם תמיד יש מקום לשיקול דעת שיפוטי באשר לקביעת היקף הצרכים
המינימליים של אותו קטין לפי הנסיבות המסוימות של המקרה. שאם לא כן, ברי כי אין
צורך בבית משפט או בהפעלת שיקול דעת שיפוטי ופסיקת המזונות תהפוך לעניין
אוטומטי או מנהלי. עוד אציין כי הובעה בפסיקה דעה כי ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת
שינוי בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים. בתוך כך נקבע כי הצרכים ההכרחיים יעמדו
על סך של 1,600 ₪ לחודש (ראו עמייש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (נבו 9.10.17)).
מצד שני, יש לזכור כי כאשר מדובר ב-3 ילדים ומעלה המזונות אינם נקבעים בהכרח
כמכפלה של מספר הילדים לאור התוספת השולית הפוחתת (ראו בהקשר זה הלכת ורד
ע"א 552/87 יהודית ורד נ' מרדכי ורד, מב(3) 599 (להלן: "הלכת ורדי) וראה גם תמייש
(טבי) 7545-01-10 נ.נ נ' מ.נ (נבו 8.2.12) בשינויים המחויבים.
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
4 מתוך 12
מין הדין לעניינינו
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
שראלי
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
25. משאין חולק אודות הדין החל על האב ועל חובתו לתשלום מזונות עבור הקטינות סבורני
כי בניגוד לטענת האישה, אין מקום לפסוק עבור מזונות ילדים יותר מסכומי המינימום
שנהוג לפסוק בכל מקרה ומקרה לשם סיפוק צרכים הכרחיים של קטינים (1,400 ₪
בחודש). אציין כי לא הוכחו בפניי הוצאות חריגות המצדיקות סטייה מסכום המזונות
ההכרחי.
26. במקרה זה סבורני כי נכון לפסוק סך גלובלי של 4,200 ₪ המשקף את הסך הסביר לסיפוק
צרכי הקטינות בהתחשב בהנחיית הפסיקה בהלכת ורד לעיל.
27. לא התרשמתי מטענות לפיהן חלה ירידה דרסטית בהכנסותיו. עיון בתלושי השכר מלמד
כי תקופה ממושכת השתכר האב סך של כ-9000 ₪ ואילו בסמוך למועד הקרע ירד שכרו
כמעט בחצי (ללא שהדבר מצא הסבר). יש בכך לדעתי כדי להטיל ספק ברמת השתכרותו
של האב אשר אף לא הוכיח כי הוא אינו משמש בתפקיד ניהולי במאפייה.
28. ביחס לקבלה מיום 7.8.21 ממרכז הקניות "מרכזה", הרי שהיא כוללת בעיקרה פריטים
לאיבזור בית מגורים ואינה משקפת את צורכי הקטינות מידי חודש בחודשו. עם זאצת,
מדובר בהוצאה חריגה שיש להביאה בחשבון וכך גם קבלה על רכישת ספרים. הדברים
קשורים להצטיידות מחוייבת המציאות של האם במצרכים וחפצים ומיטלטלין שונים
לדירת המגורים בה היא גרה בעקבות הפירוד מהנתבע. ברור שמדובר ברכיבי מזונות (אם
כי לא שוטפים) שיש לחייב בהם את האב (אלא אם כן היה מציע ומוסר בפועל את תכולת
הדירה הקודמת הנדרשת לאם ולילדים וכזאת לא עשה).
29. בנסיבות אלו ובגין קבלות אלו הריני משית על האב תשלום חד פעמי של 5,000 עבור
הוצאות התארגנות לבית הספר עבור הקטינות (ראו קבלה על ספרים בלבד בסך 1,650 ₪
ועוד חלק יחסי של הוצאות מרכז המזון שעלו 5,600 ₪ כאשר חלק מהצרכים הם צרכי
כלכלה ולא הצטיידות ומכאן החיוב החלקי).
30. סבורני כי הצעת האב להשית עליו סך כולל של 3,600 ₪ עבור מזונות הקטינות הינו סכום
נמוך שאין לקבלו אך הוא קרוב לסכום שבכוונתי להשית עליו. אמנם סכום זה נופל
משמעותית מסכומי מינימום שנהוג לפסוק כיום עבור ילדים קטינים. בל נשכח כי מדובר
ב-4 ילדים קטינים. ייתכן וברכיב הכלכלה, מדור והחזקת הדירה ניתן להחיל את הלכת
ורד לעיל בעניין התוספת השולית הפוחתת בגין כל ילד, אך למשל ביחס להוצאות ביגוד,
הנעלה, דמי כיס, בילוי, חוגים, וכיוייב מדובר במכפלה בגין מספר הילדים ללא הפחתה.
5 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
222222
23
24
25
26
27
28
29
31
33
34
22-2375
30
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
31. נראה כי סכום של 4,200 ₪ בחודש תואם לרמת החיים של המשפחה ולצרכים ולו
הבסיסיים ביותר של הילדים לדרגת יידחק/כפאיה". כאשר לסכום זה יש להוסיך 728 ₪
כספי קצבת הילדים.
32. האם עותרת גם לדמי מדור ואחזקתו ותומכת את טענותיה בחוזה שכירות לפיו היא
נושאת בתשלום דמי השכירות בסך של 2,800 ₪. עיון מדוקדק בחוזה ובצדדים לו מעלה
כי החוזה נכרת ככל הנראה בין האם לבין אביה מר ר.מ.. מסקנה זו מתחדדת בשים לב
לתלוש השכר של האם כאשר בפרטי המעסיק, מצוין שמו של ר.מ., שהוא לטענת האישה
אביה ומעסיקה (עם אותם פרטי מספר זיהוי כמו בהסכם השכירות). גם כתובת הנכס
בהסכם השכירות זהה לכתובת אביה של האם. כמו כן צורפו קבלות על רכישות שונות
בהן מצוין שמו של האב מר מרעי המעידות על רכישות מקרר למשל. נתון זה לדעתי יוצר
בקיעים בגרסתה של האם בכל הנוגע לשכירות דירה מצד ג' ייסתם". הדבר אף תומך
בגרסת האב לפיה האם עודנה מתגוררת בבית הוריה ו/או לחילופין קיבלה דירה ללא
שבאמת משלמת דמי שכירות למשכיר (לא הוכחו תשלומי דמי שכירות בפועל). לכך
מצטרפת העובדה שבזמני שהות האב אוסף את הקטינות מדירת הורי האם ולא מדירה
שכורה כלשהי.
33. בימ"ש זה נזהר מהשתת חיוב במדור כאשר מצורפים חוזי שכירות בין בני משפחה
מדרגה רעשונה להוכחת עלויות המדור. הדבר נובע מהצטברות ניסיון שיפוטי במסגרתו
התחוור כי המקרים רבים לא מדובר בהתקשרויות חוזיות אמיתיות בין בני המשפחה
אלא בהסכמים שנכרתים לצרכי חיוב במדור או קבלת סיוע בשכר דירה מרשויות
המדינה.
34. על כן ובשעה שמדובר בשלב מקדמי ועוד בטרם דיון איני סבור שיש מקום לפסוק כעת
מדור כלשהו, אך גם אם נכונה טענת האב והאם מתגוררת יחד עם הקטינות אצל הוריה
(או בדירת הוריה ללא תשלום) לא ניתן להתעלם מהתוספת של עלויות בגין חשמל, מים
וגז בשל תוספת שימוש במתקני הדירה ולו באופן יחסי וחלקי (אומנם אותה נורה מאירה
את אותו החדר אליו הצטרפו בני משפחה נוספים, אך בשל ההצטרפות יש להניח כי היא
פועלת זמן רב יותר מבעבר. הוא הדין לענין גז, דוד מים חמים וכיו"ב) לפיכך ובגין רכיב
עלויות שימוש בדירה אני משית על הנתבע סך של 400 ₪ נוספים.
35. בנסיבות אלו, אני מקבל התביעה למזונות הקטינות וקובע כי החיוב יעמוד על סך
4,600₪ בחודש כולל השתתפות יחסי בהוצאות החזקת מדור וללא קביעת חיוב במדור.
סכום זה בתוספת קצבת הילדים אמור לספק צרכי הקטינות.
6 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
34
33
33
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
שראלי
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
36. כן אני רואה לנכון להשית על הנתבע חיוב חד פעמי בגין הוצאות הצטיידות לקראת שנת
הלימודים לפי הקבלה ממרכז המזון בסך חלקי של 5000 ₪.
הבקשה לפסיקת מזונות אשה זמניים – דיון הנורמטיבי:
–
37. בעניין מזונות אישה עמדתי על הוראות הדין השרעי בתמ"ש (נצ') 14135-09-14 מ.מ
(קטין) נ' י.מ (נבו 26.4.15), ראה שם.
38. לענייננו חשובה הוראת סעיף 101 לחוק המשפחה וכך נקבע בהוראה זו:
"אשה שמרדה ועזבה את בית בעלה, או שמנעה את בעלה מלהכנס
לביתה, לפני שדרשה להעבירה אל בית אחר, מפסידה את זכותה
לדמי מזונות עבור תקופת מרדותה".
39. כבר הבעתי דעתי במקום אחר, כי דברים אלה, חרף תמצותם, מלמדים רבות אודות
מרכזיותו של סעיף 101 במסגרת מוסד דיני מזונות האשה המוסלמית. העובדה, כי רק
עזיבת הבית מהווה מרידה של האשה, מלמדת עד כמה עיקרית היא חובת הריתוק של
האשה המוסלמית בבית הבעל וכיצד היא גוברת (מבחינה כלכלית) על חובות חשובות
אחרות מתחום דיני הנישואין כגון חובת ההתייחדות. זאת ועוד, לכך מצטרפות הוראות
אחרות בחוק המשפחה: כך למשל הוראת סעיף 70 הקובעת, כי ייעל הבעל להתקין
לאשתו מקום מגורים חוקי עם כל הקשור בו, במקום שיבחרנו". ומנגד הוראת סעיף 71
הקובעת, כי האשה מחוייבת לעבור למקום המגורים החוקי של הבעל או לעיר אחרת לפי
רצונו בהיעדר מניעה לכך. כך גם הוראת סעיף 73 לחוק המגדירה את החיובים ההדדיים
של בני הזוג כך : יעל הבעל להתייחס לאשתו בחיבה, ועל האשה לציית לבעלה בגבול
המותר על פי החוק" (תמייש (טב') 2988-06-09 מ.ה. נ' א.ה. (18/08/2011, פורסם
במאגרים [פורסם בנבו])).
40. בדומה לדינים אישיים אחרים, כגון אלה החלים על היהודים והנוצרים, כך ברור כי גם
חוק המשפחה המוסלמי הינו דין ארכאי אשר מבוסס על עיקרים ורציונלים מתקופות
קדומות. ככזה, דומה כי מטרתו הייתה לנסות ולשמר מבחינה משפטית את מוסד
הנישואין המתקיים רק תחת קורת גג אחת, שכן הבית נתפס כיסוד מאחד. מוסד זה
מראש הטיל את חובת הפרנסה והסדרת המדור המשותף (ובחירתו) לפתחו של הבעל
בלבד (גם אם האשה עשירה) ומנגד דרש ציות של האשה והיצמדות או ריתוק לבית
המגורים שהסדיר הבעל (להלן: "חובת הריתוקיי או ייאלאיחתיבאס"י).
7 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
שראלי
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
41. בהקשר זה דומה, כי ייתכן ותהיינה פעמים בהם האשה תפר את חובת הציות ועדיין תהא
זכאית למזונותיה ובלבד שלא עזבה את בית המגורים. מקום בו הפרה האשה את חובת
הריתוק' בבית בעלה, מאליה הפרה גם את אחת מחובות הציות המרכזיות המשפיעה
ביחס ישר על זכאות האשה למזונותיה (ראה גויטיין, המשפט המוסלמי בישראל, 1952).
42. ראינו איפה, כי פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה (ובתי הדין השרעיים) קשרה קשר
הדוק ביותר בין המזונות לחובת הריתוק (ראה והשווה: תמייש (נצ') 2881/03 פלונית נ'
פלוני (29/5/2006, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]), תמ"ש (קריות) 7161/05 פלונית נ'
אלמוני, (01/11/2006, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]), תמ"ש (חדרה) 1320/01 ע.א. נ'
ע.י., (18/10/2006, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]), תמ"ש (נצ') 48375-12-11 ע.א. נ'
ד.א. (10/6/12, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]))
43. נסכם ונאמר, כי על פי סעיף 101 לחוק המשפחה העות'מאני, טענת ינאשזיי יכולה
להתקבל בקרות אחד מהמקרים הבאים:
א. האישה מסרבת לעבור להתגורר בבית בעלה ללא צידוק.
ב. האשה מסרבת לעבור או לשהות עם בעלה היכן שהוא מבקש להיות.
ג. האשה עוזבת את בית הבעל או נעדרת ממנו או מונעת כניסת הבעל אליו ללא צידוק
שרעי ולפני שביקשה שיתקין עבורה מדור אחר.
44. מקום שמועלית טענת נאשז, הנטל להראות כי הצדדים אינם גרים יחד בשל אלימות
הבעל הינו לפתחה של האשה. המדובר על פסיקה של בתי הדין השרעיים אך ראינו, כי
גישה זו מצאה ביטוי גם אם לא במילים אלה בדיוק, בפסיקה של בתי המשפט לענייני
משפחה, אשר אימצו אף הם גישת האסכולה החינפית בפרשנות המונח יעזיבה ללא
צידוק חוקי" המוזכר בסעיף 101 לחוק המשפחה העות'מאני. גם כאן נקבע, כי יינטל
ההוכחהיי הוא לפתחה של האשה.
"…אישה נחשבת לאישה יינאשזי, אם היא לא מקיימת את חובת
הריתוק או אינה מקיימת חובה אחרת על פי הדין השרעי כלפי בעלה,
אם היא יוצאת מביתה ללא כל עילה שרעית או נוסעת לחו"ל ללא
הסכמתו או שאינה מקדישה את עצמה למענו. סעיף 101 לחוק
המשפחה העותומאני הנוקט במונח ייעזיבה ללא צידוק חוקייי אינו
מפרש מונח זה ועל כן יש לפנות למקורות האסכולה החנפית כדי לברר
את משמעות מונח זה ובין היתר אישה: לא יכולה להיחשב כנאשז,
מקום שיש לה עילה שרעית אם היא מוכיחה, כי המניעה לקיום
חובתה היא בעטיו של הבעל ומטעמים מוצדקים או כאשר הבעל אינו
19
20
21
22
23
24
36
2222222-23235
26
27
28
29
30
31
34
8 מתוך 12
8
9
10
11
12
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
מקיים את חובתו כלפי האישה בהמצאת מקום מגורים על פי ההלכה
השרעית (מסקן שרעי) שבו היא תגור לבדה ואף אחד אחר לא יגור
איתה או מקום מגורים או בשל אלימות הננקטת כלפיה ממנו או מבני
משפחתו. זו רשימה חלקית ותמיד יש לבחון את הנסיבות ולחזור אל
מקורות האסכולה החנפית בכדי לברר את הסיבה שהביאה את
האישה לכך שאינה מקיימת את חובת הריתוק" (ההדגשות שלי א.ז.
ראה: (תמייש (קרי) 281/08 (פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו]
(31/3/2008) כב' השופט מ. דאוד).
45. חשוב לשוב ולהדגיש, כי פטור ממזונות אשה קיים הן במקום שהאשה עזבה את בית
המגורים המשותף ללא סיבה שרעית מוצדקת (אלימות) או במקרה שמנעה מהבעל
להיכנס לדירה שלא מסיבה שרעית מוצדקת.
46. במקרים רבים, ללא ראשית הוכחה של יציאה מוצדקת מהבית יימטעמים שרעיים" (קרי
אלימות שננקטה כנגד האשה) נזהר בית המשפט מפסיקת מזונות זמניים. פסיקה שכזו
עלולה גם להנציח קשר נישואין שקיים רק הנייר ולהקשות על סיומו בדרך הפשרה. מנגד
ישנם טעמים אחרים שיוכלו להצדיק חיוב במזונות אשה והם ראש וראשון, ראשית ראיה
לאלימות כנגד האשה מצד אחד, טענת מצוקה כלכלית מצד שני וחשש מפני ניצול
המצוקה הכלכלית בשלב הביניים עד לגירושין לשם השגת הישגים טקטיים מצד שלישי.
במקרים שכאלה ברור שאין למנוע מהאשה את המגיע לה על פי הדין.
47. בענייניו טוענת האם כי האב נקט כלפיה באלימות מתמשכת מספר פעמים בעבר ואף גרם
לה לחבלות (לא במקרה הפירוד הנוכחי). האם מוסיפה כי היה אירוע אלים בחודש יולי
בעטיו הוזמנה משטרה אולם לא הוגשה תלונה. מנגד טוען האב כי לא ננקטה מצדו
אלימות כלפי האם וכי היא עזבה את הבית עם הילדים ללא כל סיבה מוצדקת.
48. האם צירפה לבקשתה תמונות המעידות על חבלות בפניה (נספח ת/3), אשר לכאורה
נגרמו על ידי האב. הגם כי התמונות שצורפו הינן בשחור לבן, עדיין ניתן להתרשם
מסימני חבלה בפניה של האם ומנפיחות בעיניה. לא ניתן ממש לדעת מתי צולמו התמונות
ולא הובאה ראיה נוספת להוכחת האלימות, אולם סבורני כי בשלב זה כאשר ברקע
טענות על אלימות לא רק כלפי האם אלא גם כלפי או בנוכחות הקטינים סבורני כי יש
בתמונות הללו מעין ראשית ראיה לביסוס טענת אלימות כלפי האם מצד האב והצדקה
המוכחת במידה הנדרשת בשלב זה לשהות שלא בבית הזוגיות וקבלת מזונות אשה. יש
לומר כי מעבר לטענות בעלמא, האב לא סתר טענות אלו ואף לא הסביר את אותו אירוע
פירוד שהתרחש וגם לא נתן הסבר לדרכי גרימת החבלה בפניה של אשתו בעבר.
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
9 מתוך 12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
שראלי
בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 10760-10-21 ר.ח. נ' א.ח.
49. לפיכך סבורני כי עלה בידי האם לפחות בשלב זה לבסס עילה שרעית מוצדקת לעזיבת
הבית והריני מחייב את האב בתשלום סך של 1,500 ₪ בגין מזונות אישה.
סיכום ותוצאה
50. אני מקבל את הבקשה לפסיקת מזונות זמניים, כך שאני מחייב את האב בתשלום מזונות
והחזקת מדור בסך 4,600 ₪ בחודש לארבעת בנותיו ו-1500 ₪ מזונות אשה.
51. עוד אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום חד פעמי בגין הצטיידות לרבות לקראת
שנת הלימודים בסך 5,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 14 יום אחרת יישא הפרשי ריבית
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
2222222222
והצמדה כחוק.
52. דמי המזונות ישולמו לחשבון הבנק של התובעת החל מיום 10/11/2021 ובכל 10 לחודש
שלאחריו ודפי בנק המעידים על ביצוע התשלום יהוו ראיה חותכת ומכרעת לביצוע
תשלום המזונות בפועל.
53. דמי המזונות הנקובים לעיל, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, כפי שזה מתפרסם מדי
15 בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד הבסיס יהא המדד שיתפרסם
ביום 15/11/2021 (להלן "מדד הבסיסי).
54. דמי המזונות ממועד הגשת בקשת יישוב סכסוך 13/7/2021 ועד אוקטובר 2021 יעמדו על
סך גלובלי של 15,000 ₪ שישולמו בחמישה תשלומים שווים עוקבים ורצופים.
55. דמי המזונות המפורטים לעיל ישולמו לידי התובעת בנוסף לקיצבת הילדים המשולמת
לה ע"י המל"ל ו/או בנוסף לכל קיצבה, גימלה או הטבה להם היא זכאית, ככל שהיא
זכאית על פי כל דין.
56. בנוסף לדמי המזונות יישאו שני הצדדים בחלוקה שווה בהוצאות הבריאות והחינוך
החריגות של הקטינות אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות או ביטוח רפואי אחר ו/או על
ידי חוק חינוך חובה (בהתאמה) והכל לפי הוראות אלו :
10 מתוך 12
