ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
בפני
מבקשים
משיב
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
כבוד השופטת נאוה גדיש
שראל
1.מ"מ (קטינה) ת"ז
2.מ"ר ת"ז –
המסגרת הנורמטיבית
3.ר"ה ת"ז ===
ע"י ב"כ עו"ד אסתר אלמדון
נגד
היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037
פסק דין
לפניי בקשה למתן היתר נישואין לקטינה מ"מ, ילידת 12.04.dd .
(להלן: הנערה).
הנערה, באמצעות הוריה, מבקשת להתיר לה להינשא לבחיר ליבה, בחודש יולי השנה,לאחר
שתסיים את לימודי התיכון וחמישה חודשים לפני שימלאו לה 18.
המשיב ב"כ היועמ"ש מתנגד לבקשה.
1. בשנת 1950 נחקק בישראל חוק גיל הנישואין, תש"י – 1950, שנועד למנוע נישואי
קטינים.
2. הצורך בחקיקת החוק היה ברור בשים לב לקיבוץ הגלויות שהיה במדינת ישראל, בימי
קום המדינה.
העולים שהגיעו ארצה ממדינות שונות, הביאו עמם מנהגים שונים, גם בכל הנוגע
לנישואי קטינים, כאשר היה חשש ממשי לפגיעה של ממש בקטינים, אם יותרו
1 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
שראל
ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
נישואיהם, ללא בקרה, כמו גם חשש שאלה יאולצו להינשא, בשל לחץ משפחתי, עדתי
או דתי.
3. בהתאם להוראות החוק, בישראל, חל איסור על קטינים להינשא.
עם זאת, נקבע בחוק כי מי שמבקש להינשא, לפני שמלאו לו 18 שנה, נדרש לקבל את
אישור בית המשפט.
4. בהתאם לסעיף 5 לחוק, נמסר לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת, שיאפשר
התרת נישואין גם לקטין או קטינה, אם מלאו להם 16 שנים ולדעת בית המשפט
קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה.
עוד הובהר כי ההכרעה תיעשה, לאחר שבית המשפט ישמע את הקטין.
,
5. אזכיר כי עד שנת 2013, עמד גיל הנישואין בישראל על 17 שנה, שאז תוקן והועמד על
18 ואולם הסעיף המאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעתו באם להתיר נישואי
.18
קטינים, נותר בעינו.
בדברי ההסבר לחוק, הובהר כי מטרת הצעת החוק הינה "למנוע נישואין בגיל צעיר,
כאשר הנער או הנערה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם וייתכן
שהיא אינה פרי רצונו החופשי… כמו כן, (מוצע) לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי ליתן
היתר נישואין רק אם מלאו לנער או לנערה 16 שנים ומתקיימות נסיבות מיוחדות
המצדיקות את מתן ההיתר, בית המשפט ישמע את הנער או הנערה בטרם יכריע
בבקשה למתן היתר" (הצ"ח 470 מיום 29.5.12).
6. לאורך השנים, דנו בתי המשפט בפרשנות שיש לתת לשיקול הדעת שניתן לבית
המשפט במסגרת סעיף 5 והתייחסו לכוונת המחוקק להשוות את המצב בישראל
לנורמות בינלאומיות, אשר מקובלות בעולם המערבי.
ההבנה הינה שככלל נישואי בוסר נעשים לא פעם בשל כפייה, כאשר הנערה או הנער
עדיין אינם בשלים ואינם מבינים את המשמעות של קיום תא משפחתי.
ההתייחסות הינה בין היתר לתכונות הנפש והגוף, שבדרך כלל עדיין לא בשלו, לפני גיל
2 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
תיק חיצוני:
7. בפסק הדין בעניין ע"א 4736/94 פלוני נ' היועמ"ש (פורסם במאגרי המידע), הבהיר
כב' הנשיא שמגר כי "ככלל, נישואי בוסר נושאים עמם סיכון מבחינת טובת הנערה
ושלמות והצלחת הנישואין… גישת היסוד הנכונה היא כי אין להתיר נישואין בטרם
בשלה ובגרה הנערה (ויוזכר כי באותה עת הוגבל רק גיל הנערה, שעמד על 17
ובהמשך תיקן החוק גם לעניין גיל הנער והועמד ביחס לשניהם על 18 – נ.ג)… אולם
המחוקק חזה וצפה בתבונתו, מראש, כי יש נסיבות יוצאות דופן, בהן לא ניתן לפתור
בעיות אנושיות בנוסחאות כוללניות בלבד. מדובר בבני אדם, על רגשותיהם, חוויותיהם
ובעיותיהם… ניתן ללמוד ולהבין מדרכו ומדבריו של המחוקק שהוא הותיר מקום
לבדיקה אינדיבידואלית של כל מקרה, לפי נסיבותיו לשם בחינת ההיבט הבין אישי
והאנושי ולשם בדיקת האיזון בין הנתונים (כך הותיר אפשרות למתן תשומת לב
לשמירה על כבוד האדם כפשוטו)…".
8. עם זאת, מוכרים פסקי דין בהם הודגש כי אין לאשר בנקל נישואין הדורשים היתר, אלא
אך אם מתקיימות נסיבות מיוחדות.
כב' השופט ברק בפסה"ד בעניין ע"א 501/81 היומע"ש נ' פלונית, פ"ד לה(4) 430,
הבהיר כי נסיבות כאלו צריכות להיות נסיבות יוצאות דופן שיצדיקו סטייה מהכלל.
נסיבות אלה, כך הודגש, צריכות להתמקד בטובת הנערה.
באותו פסק דין, התייחס כב' השופט למספר נסיבות, אשר אינן מצדיקות מתן היתר
הסכמת הנערה לנישואין, הסכמת הוריה, מצבם הכלכלי הדחוק של ההורים, מנהגי
העדה אליה משתייכים בני הזוג, קיום יחסי מין בין בני הזוג ועוד.
מן הכלל אל הפרט
9. בתווך שבין שתי הגישות, על היושב בדין לבחון את כלל הנסיבות של הצדדים
המסוימים שעומדים לפניו, כך שכל מקרה ייבדק לגופו.
10. בבואי ליישם את הוראות הדין על הנדון, מצאתי כי יש בנסיבות שלפניי נסיבות מיוחדות
המצדיקות היתר כמבוקש,
3 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
להלן אבהיר ואנמק.
11. הנערה ובן זוגה משתייכים למגזר החרדי, המשפחות של שניהם התגוררו בשכנות
בצרפת ובין ההורים היה קשר הדוק, האימהות היו חברות קרובות והאבות למדו יחדיו
(פרוטוקול עמ' 2 שורה 17 ואילך).
משפחת הנערה עלתה ארצה לפני כשש שנים.
לפני כשנה, החלו השניים לקיים קשר, מתוך כוונה לבחון התאמתם לנישואין, כך
סיפרה הנערה בדיון: "המשפחות אמרו מ"מ ומ"א, כאילו, כאילו זה היה ברור לכולם,
כשהציעו את זה אמרתי שלא אכפת לי לנסות, זה היה בחופש הגדול כשטסנו לראות
את המשפחה, ואז אמרתי אם הוא שייך לי אז אני לא אעבור ליד זה, כדאי שאני
אנסה… כבר הכרתי אותו וידעתי שמבחינה חיצונית הוא מתאים לי, אבל רציתי שנדבר
ואז דיברנו וראינו שאנחנו באותו ראש של החיים, אפילו הפרש של הגיל, ההפרש הוא
של 12 שנה, זה לא מקשה, נפגשנו כמה פעמים והחלטנו שכן ואז חזרנו לארץ….
בחנוכה הוא הציע לי נישואין" (פרוטוקול עמ' 2 שורות 20-26).
12. הנערה הבהירה כי לא ידעה שיש לקבל אישור של בית המשפט וסברה שדי בהסכמה
של הוריה, כדי לאשר נישואיה (כך עולה בין היתר מהדיווח שהוגש על ידי עו"ס יחידת
הסיוע שפגשה בקטינה למפגש חסוי).
13. יוער כי בצרפת, שם התגוררו הצדדים, עד לאחרונה, קיימת מגבלת גיל לנישואין ואולם
שם קטין שמבקש להינשא יכול לעשות כן באישור הוריו בלבד (פניה לבית המשפט
נדרשת רק אם אין הסכמה של ההורים),ראו דו"ח סקירה משווה לגיל הנישואין שהוגש
לכנסת ביום 20.12.06.
14. הנערה אף התייחסה לכך שעד לחודש יולי השנה, היא תסיים את לימודי התיכון וכן
התייחסה לתכניותיה לעתיד, לרבות לימודים של חשבי שכר, אליהם כבר נרשמה
(פרוטוקול עמ' 2 בשורה 35), כאשר כפי שהבהירה בשיחה החסויה שקיימה עם
העו"ס, היא נהנית מהתחום ומאמינה כי תוכל לשלבו עם חיי משפחה ונישואין.
4 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
תיק חיצוני:
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
הנערה התייחסה לניסיון שיש לה בניהול הבית בהיותה אחות לשישה ילדים צעירים
ולכך שסייעה לאמה לטפל בהם לאורך השנים.
הנערה התייחסה בבגרות ובפתיחות גם לקושי לשמור איסור נגיעה.
כשמדובר בנערה בת 17 וחצי, דומה כי הדברים ברורים.
15. הורי הנערה ציינו כי מבחינתם משנמצא שידוך הולם לבתם ובני הזוג מוכנים ובשלים
לנישואין ומעוניינים בכך, אין סיבה לדחות את הנישואין.
ההורים אף הבהירו כי התרשמו שהחתן המיועד יוכל לדאוג לבתם ולפרנסה בכבוד והם
עצמם יוכלו לתמוך בזוג הצעיר ובקשיים שצפויים לו בדרך (כדרכם של זוגות צעירים).
16. אין בידי לקבל את טענת ב"כ היועמ"ש כי היות ומדובר בבני המגזר החרדי הם
מורגלים בדחיית סיפוקים ואין לקצר להם את ההליך במספר חודשים רק בשל רצונם.
ניתן לומר כי דווקא משום שמדובר בבני המגזר החרדי, הקושי הוא גדול יותר, ביחס
לצעירים חילונים, שאינם מקפידים על שמירת נגיעה.
מכל מקום, ללא קשר למגזר כזה או אחר, כדברי כב' הנשיא שמגר (שם) "מדובר בבני
אדם, על רגשותיהם, חוויותיהם ובעיותיהם".
17. כמצוות המחוקק, שמעתי את הנערה, כשהיא לבדה באולמי (ואף לא התרתי לבאת
כוח המבקשים להישאר באולם, שמא זו נתפסת בעיני הקטינה כמי שמייצגת את
הוריה) ויותר מכך, אף הפניתי אותה להליך של שמיעת ילדים ביחידת הסיוע, שם
נפגשה עם עו"ס לפגישה חסויה, שתוכנה הועבר בשלב ראשון רק לעיוני ובהמשך
לבקשת ב"כ היועמ"ש ובהסכמת הנערה, אפשרתי גם לצדדים לעיין בדיווח.
על פי הדיווח האמור וכפי שהתרשמתי בעצמי, עמדה לפניי נערה בוגרת, המודעת
לצרכיה ולקשיים שעלולים להיות בדרך והיא בעלת חוסן אישי ורגשי.
18. אמנם בפסק הדין שנזכר לעיל, התייחס כב' השופט ברק לחלק ניכר מאותן נסיבות
שמתקיימות בענייננו והבהיר כי אין באף אחת מהן כדי לשמש כנסיבה מיוחדת
5 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תיק חיצוני:
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
המצדיקה התרת נישואי קטינים, אלא שבמקרה שלפניי כאשר מדובר בצירוף של כל
הנסיבות האמורות יחד, מצאתי לראות בהן משום נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן
ההיתר –
הסכמת הנערה ורצונה האישי, בגרותה ובשלותה של הנערה, היכולת של בן זוגה
לפרנסה בכבוד, הסכמת הוריה ויכולתם להוות משענת ותמיכה לבני הזוג, מנהגי
העדה בדבר איסור נגיעה והעובדה שהבקשה מתייחסת לקיצור של ארבעה חודשים
בסך הכל.
כל אלו יחד, יש בהן כדי להצדיק מתן ההיתר המבוקש.
19. העובדה שהצדדים יכולים להינשא בצרפת (באישור הוריה של הקטינה) ולהגיע ארצה
כזוג נשוי, מחזקת מסקנתי כי מניעת נישואיהם כאן תגרום להם לנזק מיותר, שלא
לצורך.
20. לפני סיום, מצאתי להתייחס לדוגמה שהעלתה ב"כ היועמ"ש בדיון, בעניין צעיר
שמבקש לקבל רישיון נהיגה לפני שהגיע לגיל 17 ולכך שלמרות בגרותו, לא נאפשר
זאת (פרוטוקול עמ' 6 שורה 34). אין לדוגמה זו כל רלוונטיות לענייננו.
בחוק גיל הנישואין העניק המחוקק לבית המשפט שיקול דעת, לאשר נישואין במקרים
מסוימים, גם לפני גיל 18, מה שכמובן לא קיים ביחס להוצאת רישיון נהיגה.
21. כך גם אינני סבורה כי יש להכרעה זו השלכות רוחב, שיהפכו את הוראת החוק ל"אות
מתה". מדובר בקטינה שקרובה מאוד לגיל הבגרות, שיכולה להינשא לבחיר ליבה
בצרפת, שהתרשמתי מבגרותה באופן ישיר ובלתי אמצעי, כפי שאף העו"ס מיחידת
הסיוע התרשמה.
סבורני כי דחיית הבקשה ומניעת הנישואין תהיה מאולצת, שרירותית ומיותרת, תפגע
בטובת הנערה שלפניי ותקריב את טובתה על מזבח רצונו המבורך של המחוקק, להגן
על נערות ונערים צעירים אחרים מפני הורים, או נורמות שמפעילים לחץ על נישואי
בוסר, במועד בו אלה אינם בשלים לכך.
6 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ה"נ 40569-01-22 מ"מ (קטין) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה
סוף דבר – אני מתירה לקטינה מ"מ ת"ז:
מ"א, בחודש יולי 2022.
שראל
אין לי אלא לאחל לזוג הצעיר מזל טוב ובהצלחה.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
פסק הדין ניתן לפרסום, ללא פרטי מזהים.
ילידת 12.04.dd , להינשא לבחיר ליבה
ניתן היום, כ"ח אדר ב' תשפ"ב, 31 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
נאוה גדיש, שופטת
7 מתוך 7
,
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
