בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 65330-12-19 ס' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופטת נאוה גדיש
תובעת
נתבעים
בעניין הקטינה:
ד.ס
ת"ז =======
ילידת 2004.DD.MM
מ.ס
תי =====
ע"י ב"כ עו"ד אירינה יאנסון
נגד
1.היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037
ע"י פרקליטות מחוז מרכז -אזרחי
2.ק.ס (המנוח) ת"ז =====
פסק דין
לפניי תביעת אם לקבוע כי המנוח היה אביה של הקטינה ד', שצפויה לחגוג יום הולדת 17 בעוד
1. התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2019 ובמסגרתה עתרה האם לקבוע שהמנוח הוא אביה של
הקטינה ד'.
2. ב"כ היועמ"ש מתנגד למבוקש.
3. התובעת והמנוח ניהלו קשר זוגי משנת 2003.
4. לטענת התובעת היא הרתה תוך כדי הקשר ולאחר שהרתה, עברו השניים להתגורר תחת
קורת גג אחד, ביחד עם בתה הנוספת של המבקשת (מקשר קודם).
5. המנוח לא נרשם כאבי הקטינה.
6. לימים, התובעת והמנוח נפרדו.
7. התובעת הגישה תביעה כנגד המנוח, לשם חיובו במזונות הקטינה (תמ"ש 12096-05-12).
8. בדיון הראשון שהתקיים בעניין מזונות הקטינה, הגיעו הצדדים להסכמות.
9. באותו דיון אישר המנוח כי הקטינה היא בתו, הביע את אהבתו כלפיה ואת רצונו להמשיך
ולתמוך בה כלכלית (פרוטוקול דיון מיום 29.10.12 בתביעת המזונות, נספח ו' לתביעה).
1 מתוך 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 65330-12-19 ס' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
10. ביום 19.DD.MM הלך המנוח לבית עולמו.
11. התביעה הוגשה לאחר פטירתו, ככל הנראה לאחר שהתובעת הבינה שלא תוכל לקבל תמיכה
כספית עבור הקטינה, בהיעדר רישום אבהות.
12. אין חולק כי המנוח ראה בקטינה כבתו, בילה עימה ואהב אותה והדבר בא לידי ביטוי גם
מעדות האם, גם מהדברים שהקטינה עצמה אמרה בבית המשפט, גם מהדברים שאמרה
הקטינה במפגש החסוי שהתקיים עם עוייס יחידת הסיוע (במסגרת הליך שיתוף ילדים אליו
הופנתה) וגם מהדברים שאמרה אחותה הגדולה, גבי מייפ (בת נוספת של אמה) בדיון
שהתקיים לפניי ביום 20.7.21.
13. עוד יש להבהיר כי מאחר והמנוח כבר לא בין החיים, לא ניתן היה לערוך בדיקה גנטית,
להוכחת האבהות וניסיונות התובעת להגיע לבני משפחה של המנוח לא הועילו (כולל ניסיון
ליצור קשר עם בת נוספת שככל הנראה נולדה לו ב====== ומתגוררת שם).
14. בנסיבות אלו, בקשה התובעת לקבוע את האבהות, על סמך הראיות שבתיק.
15. הנתבע טען כי בנסיבות העניין, אין די בראיות שהוצגו כדי להוכיח אבהות וזאת מאחר ולא
הוצגו ראיות באשר לקשר שהיה בין המנוח לבין התובעת, טרם ההורייה.
16. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכלל הראיות שהוצגו ובעדויות שנשמעו, נחה דעתי כי
התובעת עמדה בנטל המוטל עליה, להוכחת האבהות.
17. יש להדגיש כי אין מניעה שבית המשפט יוותר על ביצוע בדיקה גנטית, גם כשהדבר אפשרי
מבחינה טכנית.
לדוגמה, במקרים שיש חשש מפני ממזרות, נמנע בית המשפט ממתן צו לביצוע בדיקה גנטית
וראו לעניין זה את סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי, תשס"א – 2000, בשל החשש לפגוע בטובת
הקטין, אם חלילה יתברר שמי שהיה בן זוגה של אמו, איננו אביו.
בתי המשפט הכירו בצורך לבחון את טובת הקטין, גם במקרים שאין חשש ממזרות.
בפסהייד בעניין תמייש (בייש) 4429-02-14 פלוני נ' אלמונית, (פורסם במאגרים), התייחס כב'
השופט גביזון לרגישות המיוחדת שיש בתביעות אבהות והדגיש שהשאלה אם לאפשר
קיומה של בדיקה גנטית, מוכרעת על פי עקרון טובת הילד.
באותו פסק דין, ניתן דגש מיוחד לזכותו של ילד, שתהיה הכרה בזהותו ובזהות הוריו.
18. ניתן לומר, בזהירות המתבקשת, כי כאשר עומד לפני בית המשפט ילד שהכיר כל חייו אדם
ששימש כאביו וכאשר שני ההורים מצהירים שאותו אדם הוא אכן אביו של הילד, יש
לשקול אם יש להעדיף את בירור האמת המדעית, על פני טובת הילד, שסביר כי תפגע, אם
חלילה יתברר כי אותו אדם, שהילד סבר כל השנים שהוא אביו, איננו אביו.
2 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 65330-12-19 ס' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
אף על פי שחלק בלתי נפרד מטובתו של הילד הוא לדעת את האמת על חייו, לא ניתן
להתעלם מההשפעות האמורות על נפשו של הילד, בשם גילוי האמת.
לפיכך, ברור כי על בית המשפט לבחון כל מקרה, לפי נסיבותיו ולשקול באם להורות על
בדיקה גנטית, אם לאו.
19. במקרה שלפניי, לא ניתן לבצע בדיקה גנטית, היות והמנוח כבר לא בין החיים ולא נמצאו לו
קרובי משפחה שניתן היה להיעזר בדגימות שתתקבלנה מהם.
20. לפיכך, ברי כי יש לאפשר בירור התובענה, על סמך ראיות.
21. רמת ההוכחה הנדרשת לצורך הכרעת התובענה (שהינה כידוע, תביעה אזרחית) היא על פי
מאזן ההסתברויות (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פייד לה (1) 736).
הראיות שהוצגו לפניי להוכחת טענת התובעת כי המנוח הוא אבי הקטינה
22. במקרה שלפנינו, הצהירה האם כי המנוח היה אבי הקטינה.
23. בגיליון הלידה נרשם יישם האב: ק' ", מעדות התובעת (פרוטוקול עמ' 2 שורה 18-21) לא
ברור מי אמר זאת – אם התובעת או המנוח, ואולם השאלה מי אמר זאת, פחות רלוונטית
ועצם הרישום, יש בו כדי לחזק טענת התובעת.
24. המנוח הצהיר שהוא אבי הקטינה, במסגרת ההליך שהתנהל בשנת 2012, עת הקטינה הייתה
בת 8.
25. המנוח כתב מסמך בכתב יד שכותרתו "צוואה" במסגרתו ציווה את רכושו לבתו הקטינה
(נספח 4 להודעת התובעת שהוגשה ביום 11.4.21).
26. בתה הגדולה של התובעת הצהירה כי הכירה את המנוח בטרם נולדה אחותה, הקטינה
(למרות שבעת עדותה התבלבלה עם המועדים).
האחות אישרה כי ידעה, לכל אורך השנים, שהמנוח הוא אבי הקטינה.
27. הקטינה עצמה תיארה, הן לפניי והן לפני העוייס ביחידת הסיוע (במסגרת הליך שיתוף
ילדים בו נשמעה), את הקשר המיוחד שהיה בינה לבין המנוח.
לעניין זה, הוצגו תמונות רבות מחיי הקטינה, מינקותה ומאירועים משמעותיים בחייה, כמו
מחגיגת בת המצווה שלה ואף מהאבל הכבד שעימו נאלצה להתמודד, עם פטירת המנוח.
28. אין בעובדה שהאם לא טיפלה בהסדרת הרישום לכל אורך השנים כדי לערער את הראיות
שהוצגו לפניי.
29. על מנת להוכיח את קיומו של הקשר הזוגי, בינה לבין המנוח, הציגה האם מספר תמונות
זוגיות, כולל תמונה זוגית שלה ושל המנוח משנת 2003, כלומר – לפני ההורייה.
3 מתוך 4
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 65330-12-19 ס' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תיק חיצוני:
30. אמנם, מקובלת עליי טענת הנתבע כי אין בכלל הראיות האמורות כדי לספק מידת הוכחה
הקרובה לוודאות, כפי שניתן לקבל בבדיקה גנטית, אולם די לי בראיות שהוצגו, כדי לקבוע
שמבחינת מאזן ההסתברויות, התובעת הוכיחה כי המנוח הוא אבי הקטינה.
31. לזאת יש להוסיף כי כאשר הקטינה הכירה רק אדם אחד ששימש כאביה, יש חשיבות
ברישומו כאביה, גם ללא בדיקה גנטית, וזאת לשם מתן יציבות לחייה ולבריאותה הנפשית.
32. לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת למבוקש ומצהירה בזאת כי המנוח:
ק.ס שנשא בחייו ת"ז ===== ואשר הלך לעולמו ביום 19.DD.MM הוא אבי הקטינה
ד.ס ת"ז ===== ילידת 04.DD.MM.
לפני סיום, מצאתי להתייחס לבקשת הקטינה לשנות את שם משפחתה, כך שתקרא ייד.סיי,
כשמו של אביה.
היות ובתביעה שהגישה האם, לא נתבקש סעד כאמור (ולו היה מתבקש היה צורך גם לקבל
את עמדת ב"כ היועמייר) ובשים לב שהקטינה צפויה להגיע לבגרות בעוד כשנה ו====
ותוכל לבחור לעצמה שם משפחה כרצונה, לא מצאתי להיעתר למבוקש בעניין זה.
בשל התוצאה שאליה הגעתי ובשים לב לכך שההליך נמשך כשנה וחצי, במהלכם נדרשה התובעת
לחפש קרובים של המנוח, תמונות וראיות נוספות, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובעת,
בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"א, 02 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.
4 מתוך 4
נאוה גדיש, שופטת
21
22
23
222
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
222
18
19
20
1
