תיק חיצוני:
לפני
תובע
נתבעים
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
כבוד השופטת עידית בן-דב ג’וליאן
.1
.2
ש. ג.
שראל
פסק דין
לפני תביעת התובע שכותרתה “ביטול חלקי של הסכם הגירושין וביטול חלקי של פסק דין בית
הדין הרבני שאישר הסכם גירושין” והסעדים העיקריים המבוקשים בה:
להצהיר כי אין לתובע והנתבעת 1 זכויות בדירה ב… .. (להלן: “הדירה”); לעכב את מימוש הסכם
הגירושין ופסק דינו של בית הדין הרבני שאישר את ההסכם; לחייב את הנתבעת 1 להשיב
לתובע סכומים ששילם לה בגין הדירה על פי הסכם הגירושין; לבטל את פסק הדין שניתן
לאישור הסכם הגירושין בבית הדין הרבני ואת הסכם הגירושין בכל הנוגע לדירה.
נגד
1. מ. ג.
ע”י ב”כ עו”ד צהלה הלוי
2. נ. ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס)
באמצעות אפוטרופוס לרכוש
ע”י ב”כ עו”ד ארז גיאת
רקע בקצרה והליכים משפטיים קודמים
התובע והנתבעת 1 הם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו לאחר חתימת הסכם גירושין ביום
23.7.18 אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני.
הנתבעת 2 אמו של התובע הנה אדם שמונה לו אפוטרופוס בצו קבוע מיום 30.1.19 לגוף
ורכוש.
על פסק הדין לא הוגש ערעור.
ביום 8.4.18 ניתן פסק דין על ידי מותב זה בתביעה רכושית בין התובע והנתבעת 1. בין
היתר נפסק כי הדירה שייכת לתובע, חרף רישומה הפורמלי על שם הנתבעת 2. ניתן צו
לפירוק השיתוף בדירה על דרך מכירתה וחלוקת התמורה בין התובע והנתבעת 1.
פסק הדין מפורט ומנומק, במסגרת ההליך שהתנהל נחקרו גם הנתבעת 2 ואחיו של
התובע.
1 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
6189
17
תיק חיצוני:
.3
.4
.5
.6
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
₪395,000
לאחר מתן פסק הדין חתמו התובע והנתבעת 1 על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של
פסק דין בבית הדין הרבני ביום 23.7.18.
במסגרת הסכם הגירושין קבעו התובע והנתבעת 1 כי התובע ירכוש את זכויות הנתבעת
בדירה תמורת סך 500,000 ₪. התובע שילם לנתבעת את חלק הארי מהתמורה סך
ביום 19.4.19 הגישה הנתבעת 2 באמצעות אפוטרופוס לרכושה תביעה לביטול חלקי של
פסק הדין מיום 8.4.18 בכל הנוגע לדירה. הליך זה תלוי ועומד (תמ”ש 44600-04-19).
במסגרת ההליך ובהסכמת הצדדים ניתנה החלטה ביום 4.9.19 לעיכוב ביצוע פירק
השיתוף בדירה.
ביום 16.7.19 הגישה הנתבעת 2 תביעה לביטול חלקי של הסכם הגירושין שקיבל תוקף
של פסק דין בין התובע והנתבעת 1 בבית הדין הרבני (תמ”ש 36656-07-19).
תביעה זו נדחתה בפסק דין מיום 4.2.20. נקבע, מנימוקי פסק הדין, כי בית משפט זה
נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה כפי שהוגשה. מעבר לכך הוער, כי ספק אם לתובעת
(הנתבעת 2 כאן) מעמד לתבוע ביטול הסכם גירושין בין התובע והנתבעת 1 שעה שלא
הייתה צד לו.
על פסק הדין לא הוגש ערעור.
ביום 11.11.20 גיש התובע בקשה בבית הדין הרבני לעיכוב מימוש פסק הדין שניתן על
ידו לאישור הסכם הגירושין (כלשון הבקשה).
בהחלטת כב’ ביה”ד הרבני מיום 22.11.20 נקבע כי “אין מקום להענות לבקשה לעיכוב
ביצוע”.
בהחלטה נוספת של כב’ ביה”ד הרבני מיום 11.3.21, לבקשת הנתבעת 1, נקבע: “לאחר
שאושר ההסכם בבית הדין וניתן לו תוקף של פסק דין ניתן לגבותו בכל הליך גבייה חוקי”.
התובע לא השיג על החלטות אלו.
7. ביום 1.6.21 הגיש התובע את התביעה שלפני.
2 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תיק חיצוני:
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
לטענת התובע בתביעה, בתמצית – הסכם הגירושין נשען על פסק הדין מיום 8.4.18 תוך
שמכמת ומעריך את חלוקת הרכוש לשווי כספי ובכלל זה גם את הדירה. התובע העביר
לזכות הנתבעת 1 סך 395,000 ₪ ומפאת מצבו הכלכלי אינו יכול להעביר לה סכומי כסף
נוספים. הדירה רשומה על שם אמו הנתבעת 2. הנתבעת 1 פתחה בהליכי גביה
באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
התובע עותר כי בית המשפט יבטל באופן חלקי את הסכם הגירושין המתבסס על עובדה
לא נכונה שהנכס שייך לתובע.
לטענת הנתבעת 1 בכתב הגנתה, בתמצית התביעה נשענת על ההנחה שפסק הדין
מיום 8.4.18 בטל ומשכך היא נעדרת כל בסיס ודינה להידחות; בקשת התובע הנה
למעשה שבית המשפט יבטל פסק דין חלוט של בית הדין הרבני שניתן על יסוד הסכמת
הצדדים, כשהתובע היה מיוצג והבין את משמעות ההסכם; התובע יחד עם אחיו עושה
שימוש לרעה בהליכים המשפטיים לשוב ולפגוע בה ומטרת ההליך לערער על פסקי דין
חלוטים; כבר נפסק כי הדירה מעולם לא היתה שייכת לנתבעת 2 ולא נרכשה על ידה זהו
חלק מניסיונו להעלים רכוש ממנה; סמכות מקומית ועניינית לביטול ההסכם נתונה לבית
הדין הרבני שאישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.
לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 2.
8. ביום 23.1.22 התקיים דיון קדם משפט אליו לא התייצב התובע חרף דחיית בקשתו
לביטול הדיון. נשמעו הנתבעת 1 והנתבעת 2. עלתה שאלת סמכותו העניינית של בית
המשפט לדון בתביעה כפי שהוגשה, ובימ”ש הורה על הגשת טיעונים ואסמכתאות
בשאלה זו, אשר הוגשו.
9. טענות התובע, בתמצית
נושא התביעה בעניין ממוני שבסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. בית
המשפט דן בעניין הממוני ונתן פסק דין ולו סמכות מקורית ונמשכת לדון בתובענה
דנן;
אישור ההסכם בבית הדין הרבני הנו פורמלי ומשכך אין לבית הדין הרבני סמכות
נמשכת;
3 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
תיק חיצוני:
.10
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
המשפט.
כוונת התובע בתביעתו הנה לביטול חלקי של ההסכם בכל הנוגע לדירה ולחלופין דיון
מחודש בהסכם נוכח שינוי נסיבות מהותי וקיצוני;
– ביה”ד הרבני החליט זה מכבר שאינו מוסמך לדון בעניין והעביר הסמכות לבית
טענת הנתבעת בהליך זה לסמכות בית הדין הרבני חסרת תום לב ומנוגדת לטענתה
להעדר סמכות כפי שהעלתה ב”כ הנתבעת בביה”ד הרבני.
הנתבעת 2 בעלת עניין רב בסוגית הנכס והתובע עומד על השארתה כצד להליך.
טענות הנתבעת 1, בתמצית
אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לבטל פסק דין של בית הדין הרבני;
אין לנתבעת 2 מעמד בהליך של ביטול מלא או חלקי של ההסכם ופסק הדין שאינה צד
לו. ההסכם נחתם על ידי התובע והנתבעת, אושר על ידי בית הדין הרבני בנוכחותם
בלבד ומחייב רק אותם. נוכחות הנתבעת 2 בדיון באולם בית המשפט אם בעצמה
ואם על ידי באי כוחה הנו פגיעה בעקרון הדיון בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני
משפחה. הסיבה היחידה שהנתבעת 2 צורפה לתביעה היא כדי לאפשר נוכחות בא
כוחה … באולם מבלי שהתובע יצטרך ליטול ייצוג משפטי;
– בסיס התביעה הנו בהנחה שפסק הדין בטל ואין כך הדבר. משכך דין התביעה
להידחות;
– גם אם היה פסק הדין מבוטל לא היה בסיס לבקשה משום עקרון כיבוד ערכאות הדדי.
אין מחלוקת כי פסק הדין ניתן בסמכותו המלאה של ביה”ד הרבני . החלטה המבטלת
באופן מלא או חלקי את פסק הדין של ביה”ד הרבני תהא חסרת כל תוקף משפטי;
– התובע מבקש בתביעה זו לבטל שני פסקי דין חלוטים שניתנו כדין על ידי בית המשפט
ובית הדין הרבני ולתקן פגם בסיסי של אי הגשת ערעור במועד;
ההסכם הוא עצמאי, קובע הסכמות הצדדים ועל סמך זאת נחתם ואושר בביה”ד
הרבני.;
– התובע הגיש לביה”ד הרבני בקשה לביטול חלקי של הסכם הגירושין וזו נדחתה;
– אלמלא נחתם הסכם הגירושין כפי שנחתם אפשר שהנתבעת לא הייתה מתגרשת;
– הנתבעת עותרת לדחיית התביעה מהעדר סמכות עניינית לדון בה לבית המשפט.
4 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תיק חיצוני:
.11
.12
.13
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
טענות הנתבעת 2, בתמצית
ההסכם שקיבל תוקף בבית הדין הרבני כלל בתוכו סעיף הפוגע בזכויותיה הקנייניות;
– היא הגישה תביעה נגד הנתבעת והתובע להשבת הזכויות בנכס שנטלו ממנה תוך
עיוות דין ופגיעה בערכי הצדק;
– הדירה הנה רכושה. נכון וראוי שתיקח חלק בהליך למנוע הטעיית בית המשפט;
– ביה”ד הרבני סיים מלאכתו בהתדיינות בין הנתבעת והתובע באישור ההסכם וסידור
דיון והכרעה
טענות התובע לביטול ההסכם ופסק הדין שאישרו הן מחמת פגמים בכריתת ההסכם
(“בעל כורחו”, “לחץ נפשי כבד”), עוד טוען כי הסכמות הצדדים בכל הנוגע לדירה נעשו
על יסוד הקביעה בפסק דינו של בית משפט זה מיום 8.4.18 לפיה מחצית הזכויות בדירה
שייכות לנתבעת. לטענתו בית משפט שגה בפסיקתו בעניין הדירה ובמסגרת תביעה זו
עותר גם לביטול פסק הדין בכל הנוגע לדירה.
גט;
אישור ההסכם אינו פסק דין שיצא תחת ידו של בית הדין הרבני. פעולת האישור
טכנית.
.((18.4.12)
יאמר כבר, כי דין התביעה להדחות על הסף מהעדר סמכות עניינית של בית משפט זה
לדון ולבטל (באופן מלא או חלקי) פסק דין אשר ניתן בבית הדין הרבני במסגרתו אושר
וניתן תוקף פסק דין להסכם גירושין בין התובע והנתבעת1, מהעילות המפורטות בכתב
התביעה.
הלכה פסוקה היא כי תביעה לביטולו של הסכם בין בני זוג, אשר אושר על ידי ערכאה
שיפוטית וניתן לו תוקף של פסק דין, מחמת פגם בכריתתו, תוגש לאותה ערכאה אשר
אישרה את ההסכם (ראו בג”ץ 1607/11 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים
מטעם זה גם נדחתה תביעתה של הנתבעת 2 באותו עניין, מעבר לציון שאלת מעמדה
להגיש תביעה לביטול הסכם בין התובע והנתבעת 1. על פסק הדין מיום 4.2.20 לא
הוגש ערעור כאמור.
5 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תיק חיצוני:
14. נדחית גם טענת התובע לפיה סמכותו של בימ”ש זה לדון בתביעתו הנה בשל העובדה כי
הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין מתבססות על קביעות בית משפט זה בפסק דינו מיום
8.4.18, ומדובר בקביעה בשגגה בפסק הדין שנעשתה בשל הטעיית הנתבעת 1.
ככל שסבר התובע כי שגה בית משפט בקביעותיו בפסק הדין מיום 8.4.18, היה עליו
להגיש ערעור על פסק הדין. אלא שהתובע בחר שלא להשיג על פסק הדין וקביעותיו, ואין
הוא יכול לעשות כן במסגרת תביעה זו לביטול חלקי של הסכם גירושין שאושר בביה”ד
הרבני.
לא זו אף זאת, שהתובע אימץ את הקביעות בפסק הדין בעניין זכויותיו וזכויות הנתבעת 1
בדירה, וחתם על הסכם הגירושין במסגרתו רכש את זכויותיה של הנתבעת 1 בדירה:
בסעיף 7 בהסכם הגירושין קבעו הצדדים: “הדירה… אשר על פי פסק הדין של ביהמ”ש
לענייני משפחה שייכת בחלקים שווים לצדדים, תעבור על שם הבעל ותהייה שייכת לו
לבדו. הבעל יעביר את שכר הדירה המגיע לאשה עבור חלקה בדירה וזאת מיום מתן פסק
הדין עד ליום תשלום הסכום המגיע לאשה בס’ 13.1.”
בסעיף 13.1 בהסכם הגירושין נקבע כי התובע ישלם לנתבעת 1 סך 500,000 ₪ ביום
חתימת ההסכם.
כאמור, בקשות התובע לביה”ד הרבני לעיכוב ביצוע פסק הדין ולעיכוב מימושו נדחו לגופן
על ידי כב’ ביה”ד.
.8.4.14
15. פסק הדין והסכם הגירושין, עומדים כל אחד בפני עצמו, נפרדים זה מזה ולכל אחד מהם
נלווית מערכת זכויות וחובות עצמאית.
תביעה לבטל את הסכם הגירושין או חלקו ואת פסק הדין שאישר ונתן לו תוקף של פסק
דין בבית הדין הרבני, הנה בסמכותו העניינית של בית הדין הרבני.
מכל מקום אין בהליך שעניינו ביטול הסכם הגירושין או חלקו המסגרת הדיונית הנכונה
ואין זו הדרך לבחינת טענות התובע בכל הנוגע לקביעות בית משפט בפסק הדין מיום
16. טענת התובע כי בית הדין הרבני קבע שהוא אינו מוסמך לדון בעניין תביעה זו אינה
נסמכת על דבר, התובע לא צרף כל החלטה שניתנה על ידי ביה”ד הרבני בעניין וממילא
6 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
שאישרו.
תיק חיצוני:
לא טען כי הוגשה על ידו בקשה לבית הדין הרבני לביטול הסכם הגירושין ופסק הדין
17. משנמצא לדחות התביעה על הסף, הרי שעל פניו מתייתר הצורך לדון במעמדה של
הנתבעת 2.
אלא שבנסיבות העניין לא ניתן שלא להתייחס לכך.
אני מוצאת כי צירופה של הנתבעת 2 כנתבעת בהליך נעשה שלא כדין, שלא לצורך
ובמידה מסוימת אף בחוסר תום לב.
מעבר לכך כי הנתבעת 2 אינה צד להסכם הגירושין אותו מבוקש לבטל, הרי שהתובע
אינו עותר לסעד מהנתבעת 2. לא בכדי לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 2 והתובע
לא עתר בעניין.
טענות הנתבעת 2 בדיון שנערך (באמצעות ב”כ מייצג האפוטרופסים לרכושה) הן טענות
התובע. הנתבעת 2 עמדה בדיון על הותרתה כצד בהליך, על סמכותו העניינית של בית
משפט זה לדון בתביעה ועמדה על מתן החלטה בעניין, עמדתה היא כי יש לבטל את
הסכם הגירושין ופסק הדין שאישרו בבית הדין הרבני בכל הנוגע לדירה.
הנתבעת 2, כזכור, הגישה את אותה תביעה ממש שכותרתה “ביטול חלקי של הסכם
גירושין שקיבל תוקף של פסק דין” ביום 16.7.19, אשר נדחתה כאמור על הסף בפסק דין
מיום 4.2.20, עליו בחרה שלא לערער. מתוך שכך, יש להניח, צורפה כנתבעת להליך זה
כאשר בפועל היא עותרת בדיוק לאותו הסעד.
במקביל וכפי שצויין לעיל, תלויה ועומדת תביעת הנתבעת 2 לביטול פסק הדין מיום
8.4.18 בכל הנוגע לדירה.
התנהלות הנתבעת 2 בהליך זה אינה עולה בקנה אחד עם קיום עקרונות היסוד בתקנות
סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018. התנהלות זו מפרה את חובת בעל דין לנהוג בתום
לב ובהגינות דיונית, מפרה את החובה להעמיד את הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת.
התנהלות זו בנסיבות שפורטו מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט במלוא מובן
המילה.
מתוך שכך ראוי ונכון להשית גם על הנתבעת 2 הוצאות לטובת הנתבעת 1.
18. על יסוד כל האמור לעיל – התביעה נדחית.
7 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
תיק חיצוני:
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
שראל
התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות ההליך ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
הנתבעת 2 תשלם לנתבעת 1 הוצאות ההליך ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.
לפנים משורת הדין לא אחייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, ט”ו אדר ב’ תשפ”ב, 18 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
3
עידית בן-דב ג’וליאן, שופטת
8 מתוך 8
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
