שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
בפני
כבוד הרשמת שלי רוזמן פרקש
מבקשים
משיבים
1. ב.ש.
2. ואח'
.1
נגד
מ.ב.
2. ואח'
החלטה
מספר בקשה:1
.1
לפניי בקשה לצו עיקול זמני על זכויות המשיבים בנכס המקרקעין המשמש בית המגורים.
2. המבקש 1 והמשיב 2 הם אחים. המבקשת 2 והמשיבה 1 הן רעיותיהם.
.3
.4
.5
המבקשים הגישו תובענה כספית בסך 480,080 ₪. לצדה הוגשה הבקשה דנן.
משלא נמצאה הצדקה להידרש לבקשה במעמד צד אחד, הועברה היא לתשובה.
ביום 2.1.22 הגישה המשיבה בקשה ראשונה למתן ארכה להגשת התשובה. על-אף שעמדת המבקשים
היתה שתינתן ארכה בכפוף למתן הסעד, ניתנה ארכה כמבוקש וללא מתן הצו כך שהתשובה תוגש עד
יום 10.1.22.
.6
ביום 4.1.22 הגישה המשיבה בקשה שנייה למתן ארכה, ללא עמדת הצד שכנגד. אחר זאת נטען כי לא
ניתן לקבל עמדת הצד שכנגד, ושוב ניתנה ארכה כמבוקש, כך שהתשובה תוגש עד יום 17.1.22.
7. ביום 9.1.22 הוגשה בקשה שלישית למתן ארכה, ללא עמדת הצד שכנגד. אחר זאת הודע כי הצד שכנגד
מתנגד לבקשה.
1 מתוך 5
123456
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
78
19
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
32
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 1843-12-21
במצב דברים זה, ניתנה ביום 11.1.22 ארכה כמבוקש (על-אף שהתייתרה שכן שוב נתבקשה ארכה עד
יום 17.1.22 שממילא כבר ניתנה), ולצדה ניתן צו עיקול כמבוקש.
ביום 12.1.22, הגישה המשיבה בקשה בהולה לביטול הצויי. נקבע כי בית המשפט יידרש לבקשה
לאחר הגשת תשובה לגופו של עניין.
.8
.9
10. ביום 18.1.22, הוגשה תשובת המשיבה.
11. בהחלטה מיום 18.1.22 נקבע כי אין בצו כדי לעכב מכירת הנכס, וכי על המשיבה להודיע, נוכח האמור,
האם מבוקש לקבוע מועד לדיון.
12. יוטעם, כי הדיון התקיים במועד שנקבע וזאת חרף בקשת המבקשים לדחיית מועד הדיון בעקבות
היות 3 ילדיהם מאומתים או חולים בנגיף קורונה, וחרף הודעת מנהל בתי המשפט מיום 10.1.22, זאת
אל מול טענות המשיבה בדבר הדחיפות הנטענת. ר' החלטה מיום 25.1.22.
13. ניסיון לקדם הסכמות במהלך הדיון לא צלח ומכאן ההחלטה.
14. בפתח הדברים, יצוין כי המשיב, אשר נכח בדיון, לא התנגד למתן הצו.
15. מטרת הסעד הזמני הוגדרה בהוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשעייט-2018, כהאי
לישנא: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין
והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק-הדין".
16. השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה כפי שמורה לנו הוראת
תקנה 95 לתקנות הם קיומן של ראיות מספקות לכאורה לקיום עילת תביעה; נחיצות הסעד הזמני,
קרי, רכיב ההכבדה שמשמעותו שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין; האם אין סעד אחר שפגיעתו
במשיבה קלה יותר המשיג את אותה התכלית; תום-לבם של הצדדים; והאם המבקשים לא השתהו
בהגשת הבקשה; אחר זאת יש לבצע השוואת נזקים במסגרת מאזן הנוחות. כידוע, בהתאם לפסיקה
אשר נקבעה טרם התקנת התקנות, הרלבנטית גם לאחר התקנתן, בין עוצמתה הלכאורית של עילת
התביעה לבין מאזן הנוחות, קיים יחס של מעין "מקבילית כוחותיי.
17. אשר לרכיב ראיות מספקות לכאורה לקיום עילת תביעה. צורף הסכם הלוואה מיום 8.11.2005. עיון
בו מעלה כי המבקשים העניקו למשיבים הלוואה בסך 150,000 ₪. הוסכם כי הבטוחה להלוואה היא
קופת גמל של המשיב, שמועד פירעונה בחודש דצמבר 2013, וכי במועד הפירעון יועבר הסכום שהצטבר
2 מתוך 5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 1843-12-21
בקופה, במלואו, לידי המבקשים. עוד הוסכם, כי המשיבים יחתמו על הוראה בלתי חוזרת מתאימה
וכן על הודעת משכון אצל רשם המשכונות.
18. המשיבה העידה כי חתמה על ההסכם וכי סכום ההלוואה הועבר כמוסכם. ר' עמ' 5, שו' 6-7. המשיבה
לא הכחישה כי קופת הגמל אשר נפרעה בשנת 2013, לא הועברה למבקשים. יוטעם, כי טענת המשיבה
שלפיה לא מדובר באותה קופת גמל, דינה להידחות, שכן באסמכתה מאת קופת הגמל מיום 17.12.14,
צוין מפורשות מספר ייחשבון ישן", זהה למספר שצוין בהסכם ההלוואה. ר' עמ' 2, שו' 23.
19. במצב דברים זה, נחה דעתי כי הוצגה ראיה מספקת לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד המשיבה
והורם הנטל מעל לסף שמתחת לו אין מקום להיעתר לבקשה לסעד זמני. מאילו ברור כי הרף שמתחת
לו אין להיעתר לבקשה לסעד זמני אינו שקול לרף ההוכחה במשפט האזרחי.
20. לצד זאת, את סכום החוב הנטען יש להעמיד על דיוקו, קרי, סך 281,857.56 ₪, בהתאם לאסמכתה
שצורפה מאת קופת הגמל, נכון לחודש דצמבר 2014. את ההפרש בין הסכום הנתבע לבין ערכה של
קופת הגמל אין לזקוף לחובת המשיבים, כפי שיפורט להלן בקשר עם רכיב השיהוי.
21. אשר לרכיב ההכבדה, יינחיצות הסעד הזמני", המהווה אבן בוחן מרכזית בבקשה לסעד זמני.
המבקשים טענו כי המשיבים נמצאים בהליכי גירושין, וכי מצבם הכלכלי בכי רע. ברם, המבקשים לא
ביססו טענותיהם אלה הכלליות, בכלל זה לא פירטו מהו משלח-ידם של הצדדים, מהם החובות
הנטענים שמהם משתמטים המשיבים, ומהם הנכסים שברשותם.
22. המשיבה לא נחקרה על כך.
23. האמור מתחדד אל מול טענת המבקשים שלפיה המשיבים שיתפו את המבקשים בפרטי מצבם הכלכלי
ובמיוחד מתעצם אל מול עמדת המשיב שלפיה הסכים להטלת העיקול. קרי, המשיב יכול היה בנקל
להגיש תצהירו בהקשר זה ולפרט לעניין רכיב ההכבדה בהקשר של מצבם הכלכלי הבעייתי הנטען שלו
ושל המשיבה. טענת המשיבה בהקשר זה מקובלת עליי. ר' עמ' 2, שו' 15.
24. עוד יצוין, כי שוויו של נכס המקרקעין שעליו הוטל הצו הוא בסך כ-5,900,000 ₪. ר' עמ' 4, שו 32, כך
שעל פניו לכאורה, לא ברור מדוע לא ניתן יהיה להיפרע מתמורת המכר, ככל שתתקבלנה טענות
המבקשים.
25. טענות המשיבה שלפיה לא התמלא הרכיב הקבוע בהוראת תקנה 103(א) לעניין אי הרמת הנטל לקיומן
של חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין אפוא מקובלת עליי.
27
28
29
30
31
33
34
35
2222222222222322
16
17
18
19
20
21
24
25
26
3 מתוך 5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 1843-12-21
26. אשר לרכיבי העזר אשר עוגנו בהוראת תקנה 5(ד)(3) לתקנות, הם רכיבי תום-הלב ושיהוי. טענתה
העיקרית של המשיבה נשענת על התיישנות ושיהוי, זאת בהינתן שהתובענה הוגשה בחלוף למעלה מ-
7 שנים ממועד פירעון ההלוואה, הוא כאמור חודש דצמבר 2013.
27. לטענת השיהוי משקל רב ומכריע בנסיבות המקרה דנן. המבקשים טענו כי המתינו כ-8 שנים ממועד
הפירעון ועד להגשת התביעה מהטעם שמשיבים לא התכוונו למכור את נכס המקרקעין. אלא, שבכך
נתפסו המבקשים לכלל טעות, והלכה למעשה, הטענה היא מופרכת. עצם קיומה של עילת התביעה
אינה נוגעת ואינה רלבנטית כלל ועיקר לשאלת פירעון פסק-הדין. את התובענה יש להגיש במועד
המתאים בהתאם לדין, ולצד זאת, ניתן לעשות שימוש בכלי המיועד להפגת חשש מפני אי יכולת פירעון
הוא הסעד הזמני. זהו סדר הדברים המשפטי ולא להפך.
28. בהתאמה, טענות המבקשים לעניין נזק שהיה נגרם למשיבים לו היו מוכרים את הנכס בעבר לצורך
פירעון ההלוואה, אינן רלבנטיות כלל ועיקר. ר' עמ' 3, שו' 23.
29. במילים אחרות, רכיב השיהוי נבחן ביחס לעילת התביעה ולא ביחס ליכולת פירעון. ובבואנו לבחון את
רכיב השיהוי עולה כי המבקשים אכן הגישו את התובענה, ובהתאמה את הבקשה לסעד זמני, בשיהוי
שמשכו כ-8 שנים, אשר די בו, כשלעצמו, כדי לדחות את הבקשה. ר', כהפניית המשיבה, רעייא 5240/92
חלמיש חברה ממשלתית נ' אשרז עיבוד נתונים, מיום 17.12.1992. יוטעם, ומאליו ברור, כי משך
השיהוי לעולם ייבחן לאורן של נסיבות המקרה. עוד יצוין, כי המבקש העיד שידע על פירעון קופת
הגמל מיד בסמוך לאחר מכן. ר' עמ' 4, שו' 8.
30. לא זו בלבד שההליך ננקט בשיהוי משמעותי כאמור, אלא שהשיהוי הוביל לתוצאה אבסורדית שלפיה
החוב הנטען תפח, כך נטען, מסך 281,857.56 ₪ בשנת 2013 (או שנת 2014 לפי מועד הפירעון בפועל),
לסך 480,080 ₪. ברם, את טענתם זו של המבקשים לא ניתן לקבל. אין למבקשים אפוא אלא להלין
על עצמם בכך שהתעלמו ולא פעלו כדי להקטין את נזקם בהתאם לעיקרון הקטנת הנזק. זאת, מבלי
להביע כל עמדה לעניין אופן חישוב סכום החוב נכון למועד הגשת התביעה.
31. עוד לעניין רכיבי השיהוי והעדר תום-הלב, למיטב הידיעה, ככל הנראה לא ניתנו הוראה בלתי חוזרת
והודעת משכון אצל רשם המשכונות בהתאם להוראות ההסכם, אך המבקשים נמנעו מלנקוט כל הליך
שהוא מאז שנת 2005 ועד כה.
32. יצוין, כי המשיבה אמנם נתפסה לכלל טעות בטענתה שלפיה "אין עילת תביעה", ר' עמ' 1, שו' 25, שכן
טענת התיישנות היא טענת הגנה אשר אינה מאיינת את עצם קיומה של עילת תביעה, אלא שבמסגרת
החלטה זו לא תוכרע טענת ההתיישנות ועל כן מדובר באמרת אגב.
4 מתוך 5
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
שראל
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 1843-12-21
33. במצב דברים זה, שבו בחינת הרכיבים דלעיל מעלה כי לא הורם הנטל להראות הצורך בהטלת סעד
זמני ולא נחצה הרף המינימאלי בקשר עם רכיב ההכבדה, אין צורך להידרש למאזן הנוחות ולהשוות
נזקים.
18
19
20
21
34. למען הסר ספק, כל הקביעות דלעיל הן בקשר עם הבקשה לסעד זמני בלבד ואין בכך כדי לקבע דבר
בהליך העיקרי, במיוחד בכל הנוגע לטענת ההתיישנות.
35. בשאר טענות הצדדים, לרבות טענות להעברות כספיות בין המבקש למשיב, והיות המשיב מתגורר
בנכס ורצונו הנטען לעכב מכירת הנכס, לא מצאתי ממש או רלבנטיות והן תתלבנה במסגרת ההליך
העיקרי. כל טענות המשיבה בדבר פגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות, דינן להידחות.
36. על יסוד מכלול האמור לעיל ונסיבות המקרה, שוכנעתי, בסופו של יום, כי יש להורות על ביטול צו
העיקול שהוטל על זכויות המשיבה והוא מבוטל בזאת. תואיל המזכירות לבטל את הצו העיקול.
37. אשר למשיב, במצב דברים שבו אין מחלוקת בין האחים, הרי שאין צורך ואין מקום לעתור לבית
המשפט בבקשה לסעד וניתן לשקף או לבצע את רצונם מול המרשם במישרין.
38. לאחר שנלקחו בחשבון סוג ההליך, התוצאה, אופי הטענות וההתנהלות, יישאו המבקשים בהוצאות
המשיבה ברף הנמוך בסך 1,000 ₪, הכל בהתאם להוראת תקנות 53, 151(ב) ו-153(ג) לתקנות ותקנה
18(ג) לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין) התשפ"יא-2020.
ניתן לפרסם החלטה זו לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ד שבט תשפ"ב, 26 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
23
24
25
22222
38
שלי רוזמן פרקש, רשמת
5 מתוך 5
