בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
*******
*******
בפני
כבוד השופט רן ארנון
תובעת
נתבע
******** *" ****
נגד
******** * ******
פסק דין
בפניי 3 תביעות שהגישה התובעת ותביעה אחת שהגיש הנתבע – כל התביעות נסובו סביב עניינה של
פעוטה כבת שנתיים וחצי, בתם של הצדדים.
תביעה למזונות הקטינה תלהיים 26310-06-20) תביעות הדדיות לקביעת זמני שהות (תלהיימ
52906-05-20 שהוגשה על ידי התובעת ותלהיימ 51007-05-20 שהוגשה על ידי הנתבע) ותביעת האם
לעניין שינוי שם משפחתה של הקטינה והוספת שם המשפחה של האם (תלהיימ 48241-12-20).
גדרי המחלוקת בין הצדדים מצומצמים, אך חרף הצמצום לא מצאו הצדדים את הדרך להגיע לכדי
הסכמות, בין היתר, בשל עוצמת הסכסוך והמתיחות השוררת ביניהם.
רקע עובדתי בקצרה:
.1
הצדדים הינם בני זוג לשעבר, מעולם לא נישאו אך קיימו ביניהם קשר זוגי לתקופות משתנות.
לטענת האב הם חיו כידועים בציבור. לטענת האם מערכת היחסים הייתה לא יציבה וכללה
היכרות בשנת 2013, פרידה בשנת 2014 למשך שנתיים וחצי וחידוש קשר בשנת 2016. התובעת
ציינה כי הצדדים מעולם לא חלקו משק בית משותף והתנהלו בהפרדה רכושית.
2. התביעות המונחות בפני בית המשפט, אין עניינן רכוש הצדדים או טיבה של מערכת היחסים
ביניהם, אלא בקשר לקטינה בלבד. לפיכך, לא נשמעו ראיות ביחס לטענות בדבר טיב מערכת
היחסים בכלל וטיב היחסים הרכושיים בפרט.
3. בענין אחד אין חולק והוא שכתוצאה ממערכת היחסים בין הצדדים הרתה התובעת לנתבע
וביום 24.2.2019 באה לעולם בתם הקטינה *****.
1 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
4. כבר בזמן ההריון חלה התדרדרות במערכת היחסים בין הצדדים והם נפרדו זמן קצר לאחר
הלידה, כאשר התובעת מטעימה כי הם נפרדו עוד לפני בואה של הקטינה לעולם, אך הנתבע
המשיך להתגורר בדירתה עד שמצא דירה אחרת ובינתיים ישנו בחדרים נפרדים.
5. ביום 13.02.20 הגישה האם בקשה למתן צו הגנה כנגד הנתבע ובאותו יום ניתן צו במעמד צד
אחד. לנוכח העובדה כי לצדדים ילדה קטנה (אז כבת שנה) הוזמן תסקיר סעד. הדיון שהתקיים
במעמד הצדדים היה חריג וסוער במיוחד. הצדדים נחקרו וביום 24.2.20 ניתן פסק דין המורה
על הארכת צו ההגנה לתקופה של 60 יום.
6. יצוין כי מהתסקיר שהוגש במסגרת צו ההגנה עלה, כי בין הצדדים קיים מתח רב המצדיק
הפרדת המגורים, ברם, ביחס לטענה כי לאב דפוסים אלימים, הרי שזו נדחתה על ידי העוייס
והוא קבע כי "מהשיחות עם שני ההורים לא ניתן להתרשם מדפוסי אלימות של האב או האם
בעבר והיום" (תסקיר העוייס לסדרי דין מיום 18.2.20 הוגש במסגרת תיק הייט * * * * *).
7. לאחר מתן צו ההגנה לא חזרו עוד הצדדים להתגורר יחד. התובעת נותרה בדירה בקיבוץ
(התובעת היא בת קיבוץ וחברה בו) ואילו הנתבע עבר להתגורר ב**** בתחילה בבית אחותו
ובהמשך בבית אימו שם הוא מתגורר גם כיום.
זמני השהות של האב עם הקטינה
8. בפסק הדין בענין צו ההגנה נקבע כי זמני השהות בין האב לקטינה יתקיימו על פי המלצת העוייס
לסדרי דין שהגיש את התסקיר וזאת מכוח הסמכה על פי סעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות
המשפטית והאפוטרופסות.
9. ביום 11.3.21 הוגש עדכון מטעם העוייס לסדרי דין, במסגרת צו ההגנה, בענין זמני השהות.
המלצת העוייס, שקיבלה תוקף של החלטה, הייתה כי זמני השהות יתקיימו בשלב ראשון ללא
לינה, יומיים באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני בימי שישי ושבת ללא לינה. עוד נקבע כי סידור זה
יחול כל עוד צו ההגנה עומד בתוקפו.
10. בחודש מאי 2020 הוגשו תביעות הדדיות של הצדדים בעניין זמני השהות. יצוין כי התובעת
התנגדה מכל וכל להרחבת זמני השהות של הקטינה עם האב ובפרט טענה כנגד לינת הקטינה
אצל האב. ביום 21.7.20 התקיים דיון ראשון בין הצדדים בו נחקרו הצדדים על ידי הן בעניין
שאלת המזונות והן לעניין זמני השהות.
2 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
65. אציין כי האם לא הציגה כל מסמך רפואי או תעודה רפואית המעידה על ליקוי רפואי כלשהו של
הקטינה והדיווח בגינה הינו שהיא בריאה לחלוטין הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי.
66. דיווחים חיוביים אלה ביחס לקטינה בצירוף עדותה של האם בפני, מביאים למסקנה כי הקטינה
התרגלה מגיל צעיר מאד לשהות אצל שני הוריה, כל אחד בבית שלו, הקטינה גדלה למציאות זו
והפנימה אותה, למעשה הקטינה אינה מכירה מציאות אחרת.
67. בנסיבות אלה אני סבור כי הפער בין ההורים, אינו נוגע לטובת הקטינה, אלא למאבקי שליטה
וכח בין ההורים.
68. ייהרגעת רוחות המלחמה" עליה כתב כב' השופט שוחט מתייחסת, לטעמי, בדיוק למקרים בהם
ההיאחזות של ההורים בתפיסה נוקשה ובלתי מתפשרת ביחס לזמני שהות, תוך מאבק, שנראה
על פניו לא ענייני ובכל אופן אינו משרת את טובת הקטינה, עם פערים מינוריים (יומיים במהלך
חודש ועד כדי שעות בודדות בחודש), מצדיקה חתירה לקיום הורות שוויונית, בה לאף אחד
מההורים אין יתרון תודעתי' על ההורה האחר.
69. חלוקת זמנים שוויונית, שממילא מתקיימת כמעט באופן מלא, תחייב את ההורים לקיים
שותפות מלאה בגידול הקטינה והיא תואמת במלואה את התפיסה כי כל קטין זקוק לשני הוריו.
יש לקוות כי השותפות וההורות השוויונית יביאו גם לתקשורת מיטיבה בין ההורים שהיא כיום
אבן הנגף העיקרי ושעלולה בעתיד להשפיע באופן שלילי על מצבה של הקטינה, כפי שציין העוייס
בצדק בתסקיר.
70. טענת האם כי התסקיר לא המליץ בשלב זה על שוויוניות מלאה בזמנים אינה יכולה להתקבל.
בתיק כאמור הוגשו לא פחות משלושה תסקירים (ועוד תסקיר במסגרת צו ההגנה שכלל אף הוא
התייחסות לזמני שהות). זמני השהות הורחבו מתסקיר לתסקיר באופן הדרגתי ומדוד. אין לי
ספק כי אילו היה מוגש תסקיר נוסף, רביעי במספר, הייתה ההמלצה להורות שוויונית ומשותפת
והדבר תואם באופן מוחלט את קביעות התסקיר ביחס להורים מיטיבים כלפי הקטינה מחד
ומאידך קטינה מפותחת פיזית ורגשית בעלת שמחת חיים ויכולות גבוהות.
71. גם טענת האם ביחס לייחזקת הגיל הרך" אינה יכולה לעמוד. ראשית, חזקה כשמה כן היא,
חזקה בלבד והיא ניתנת לסתירה. שנית, וחשוב מכך, שאלת חלוקת זמני השהות נקבעת על פי
מבחן אחד בלבד והוא: מבחן טובת הילדה. בענין זה ההלכה נותרה כשהייתה כפי שקבע כבי
11 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
השופט זילברג המנוח בעיא 209/54 שטיינר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פייד ט 241, בעמ' 251
מול האותיות ה'-ו' (1954);
"מבחן טובת הילדים, לדעתי, לא יימלט בו אחד מן השנים: או שאינו שיקול
רציני כלל, או שמתחשבים בו, ובו בלבד, כגורם החלטי, מכריע, הדוחה
(במקרה התנגשות) כל שיקול אחר. פשרה לא תיתכן כאן; הוא אינו ניתן
לחלוקה, ואין למזגו ולערבבו באיזה שהוא שיקול אחר. כי משהתרומם
המחוקק לדרגת התפיסה המודרנית – ובתפיסה מודרנית זו נוקטים חכמי
ישראל זה עי ועידנים – כי הילד אינו 'אובייקט' של שמירה והחזקה להנאתו
או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו 'סובייקט', הוא גופו בעל-דין',
בשאלה חיונית זו, הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף
מסיבות שהוא, ולא יתכן כי נדחה אותם מפני 'זכות' של מישהו אחר, ויהא זה
האב או האם שלו".
72. מדיווחי העוייס, דיווחי הצוות החינוכי בפעוטון בו שוהה הקטינה ב* * * * * ומעל לכל דיווחי
ההורים עצמם, עולה כי מדובר בקטינה מפותחת לגילה בעלת יכולות גבוהות, שמחת חיים,
שנהנית משני הורים מיטיבים ורגילה לחלוקת זמני השהות ביניהם (כאמור באופן כמעט
שוויוני), כאשר הדבר היחיד שעלול לעמוד לה לרועץ אינו חלוקת הזמנים בין הוריה אלא דווקא
טיב היחסים בין הוריה.
73. אני סבור כי חלוקת זמנים שוויונית לא רק שתבטל את אותו ייתרון תודעתי' אותו הזכרתי לעיל
אלא גם תביא בהכרח למרגוע והפחתה של עצימות הסכסוך בין ההורים. יש לקוות כי ההורים
ישכילו להגיע לתקשורת מכבדת ומשתפת ואין ספק כי אם יצליחו בכך, הדבר ישרת, בראש
ובראשונה, את הקטינה עצמה. (ר' לעניין זה פסק דינו של כב' השופט א. שני בתלהיימ -1243-11
20 מיום 29.9.21 פורסם במאגרים)
לסיכום
74. לאור כל האמור לעיל אני סבור כי יש להרחיב את זמני השהות בהדרגה מסויימת עד הגעה
לזמני שהות שוויוניים כדלקמן :
74.1
בנוסף לזמני השהות המתקיימים היום יתווסף בשלב ראשון יום נוסף בחודש ומהגיע
הקטינה לגיל 3 שנים יתווספו שני ימים בחודש באופן הבא: ביום חמישי לפני סוף השבוע בו
12 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
שוהה הקטינה עם האם, הילדה תשהה אצל האב. הוא יקבלה מהמסגרת החינוכית וישיבה
למסגרת החינוכית ביום שישי למחרת. כאמור בשלב ראשון יהיה זה יום חמישי אחד
בחודש בלבד ולכשתגיעה הקטינה לגיל 3 שנים יהיו אלא שני ימי חמישי בחודש.
74.2
74.3
74.4
לאור חלוקת זמני השהות השוויונית אזי תישמר החלוקה גם בימי חופשה. חלוקת החגים
תיעשה בהתאם להמלצות העוייס כמפורט בתסקיר מיום 18.8.2020.
לכל הורה תהיה זכות לקבל את הקטינה לאירועים משפחתיים (אירועים מקרבה ראשונה)
בכפוף להודעה מראש של 7 ימים לפחות (זולת עם מדובר באירוע ברית מילה שאז ההודעה
תימסר 3 ימים מראש).
בעניין המעברים של הקטינה בין ההורים. ככלל לקיחת הילדה והחזרתה הינה ישירות
מהמסגרת החינוכית כך שלא אמורה להיווצר אינטראקציה בין ההורים בעת ההעברה. יחד
עם זאת ולאור קשיים שהתגלו גם בעניין זה, אני מקבל את בקשת האם ומורה כי אם בשל
נסיבות עבודה היא לא תוכל לקבל או להעביר את הקטינה לאב היא תוכל לעשות כן
באמצעות צד שלישי לרבות בעזרת הוריה.
התביעה למזונות – תלה"מ 26310-06-20
75. לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לאופן תשלום המזונות והמדור בפועל ובאשר לקביעת
אופן חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על בית
המשפט למצוא את הפתרון הראוי והמתאים למשפחה שלפניו בהתאם לנסיבותיה.
76. לב המחלוקת העובדתית בתביעה זו היא בסוגיית השתכרות הצדדים ובשיעור גובה דמי
המזונות. בנוסף ובהתאם להלכת בעיימ 919/15 יש לחלק את החיוב במזונות לשני שלבים. שלב
ראשון הוא עד הגיעה של הקטינה לגיל 6 שנים. שלב שני הוא מהגיע הקטינה לגיל 6 שנים
ואילך.
הכנסות הצדדים
13 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
77. האישה עובדת כחשבת שכר בכירה במלון. בעדותה טענה כי היא מרוויחה 10,000 ₪ נטו לחודש.
חישוב ממוצע של 12 תלושי שכר שצורפו על ידה מעלה כי שכרה נטו מגיע לסך של 10,715 ₪.
יצויין כי לפי תלושי השכר התובעת זכאית במסגרת תנאי עבודתה ליימשכורת 13". חישוב
ממוצע השכר כולל את אותה הטבה. לתובעת הכנסה נוספת מיחידת דיור המושכרת על ידה.
בעדותה טענה כי ההכנסה משכר הדירה עומד על 1,900 ₪ במונחי נטו. התובעת ציינה כי שכר
הדירה ברוטו עומד על 2,560 ₪ אך הוא כולל ארנונה, חשמל מים ומיסי קהילה בסך 385 ₪.
78. התובעת לא צירפה את חוזה השכירות שיכול היה לאשש את טענותיה וטענה כי יילא צירפתי כי
לא התבקשתי". אלא שעיון בהחלטה למזונות זמניים מיום 22.7.20 מעלה כי כבר אז צויין
שהתובעת לא צירפה את חוזה השכירות והותירה ספק ביחס לחיובים הנכללים בהסכם
השכירות. חרף מחדליה של התובעת אני סבור כי הסכום המתקבל כדמי שכירות אינו ייסכום
נטויי וישנם חיובים, למצער, של מיסי קהילה ארנונה ומים הנכללים בדמי השכירות פועל יוצא
מכך הוא כי אני מעריך את דמי השכירות יינטויי המתקבלים אצל התובעת בסך של 2,000 ₪
לחודש.
79. התוצאה היא כי הכנסתה החודשית של הנתבעת במונחי נטו עומדת על 12,715 ₪.
80. הנתבע, לטענתו, עובד אצל אחיו מאז שנת 2018. שכרו הממוצע על פי 4 תלושי שכר שצורפו
עומד על סך של 5,271 ₪ נטו (מתייחס לחודשים 6/20 – 9/20). בחודש 9/20 החל הנתבע לקבל
דמי אבטלה במסגרת חליית. שכרו הממוצע לחודשים 10/20 ועד 6/21 עומד על 3,900 ₪.
81. הנתבע העיד כי לאחרונה חזר לעבוד אצל אחיו, ברם שכרו והזכויות הנלוות לשכר לא סוכמו
וענין זה לטענתו עדיין מצוי במו"מ.
82. אינני מקבל את טענת הנתבע כי שכרו משקף את יכולותיו ואת פוטנציאל השתכרותו. בנוסף,
ספק גדול בעיני אם השכר המשולם בפועל, על אף כי תדפיס חשבון הבנק תואם את השכר
המשולם, הוא כל השכר המשולם לנתבע או משקף את כלל הכנסותיו.
83. מחקירת הנתבע עולה כי בעבר הוא עבד בעבודה שהניבה לו שכר שהגיע גם לסך 12,000 ₪
לחודש (עמ' 9 לפרוטוקול מול שורה 16). נוסף על כך הנתבע העיד כי הוא בעל השכלה של
14 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
הנדסאי רכב מוסמך ואוחז תעודה הנדסאי. ברם, הנתבע לא הציג כל ניסיון אמיתי למצוא
עבודה מתאימה להשכלתו, במוסך למשל.
84. יתר על כן, מעיון בתלושי השכר של הנתבע, העובד כאמור בעסק של אחיו, עולה כי מדובר
בתלושים שאינם כוללים זכויות להם זכאי כל עובד ובכלל זה צבירת ימי חופשה ומחלה
והפרשה לקרן פנסיה. אין חולק כי מעסיק לא היה מפיק תלוש שאינו כולל זכויות בסיסיות
וקוגנטיות של עובד, זולת אם הוא יודע כי העובד לא יעמוד על זכויותיו, ובמקרה זה ככל הנראה
על רקע העובדה כי העובד הוא אחיו.
85. זאת ועוד, בחקירתו העיד הנתבע כי עבד גם בתקופה בה היה לכאורה בחליית. לטענתו, לא
הייתה זו עבודה כי אם יעזרה חד פעמיתיי לאחיו (ר' עדות הנתבע בפרוטוקול הדיון מיום
14.9.21 עמ' 7 מול שורות 24-25). עדות זו לא מעוררת אמון רב. ראשית, קשה לקבל כי הפעם
היחידה בא הגיע הנתבע לעזור לאחיו הייתה אותה פעם בה התובעת ראתה אותו באקראי.
שנית, הנתבע לא השכיל להבהיר אימתי מערכת היחסים עם אחיו היא בגדר יחסי עובד מעביד
ואימתי זו הופכת לייעזרהיי בלבד שאין שכר בצידה.
86. עובדה נוספת המלמדת על איתנות פיננסית של הנתבע, שאינה באה לידי ביטוי בתלושי השכר
שלו, היא כי בתחילת ההליכים משך הנתבע מחשבונו סכום נכבד של 190,000 ₪. הנתבע לא
סיפק הסבר כיצד צבר סכום זה וברי כי משכר העומד על כ – 5,000 ₪ לחודש אין כל אפשרות
לצבור סכומים בסדר גודל כזה. הנתבע טען כי 50,000 ₪ הוא הלוואה שהחזיר לאחותו, ברם לא
הובאה כל ראיה כי הלוואה כזו אכן ניתנה.
87. בסיכומיה טענה ב"כ הנתבע כי "נבקש כי בית המשפט יורה שבימים שאין מסגרת חינוכית
הילדה תשהה עם האב מהבוקר ואם האם עובדת הוא יהיה זה שיהיה עם הילדה" (עמ' 16
לפרוטוקול מול שורות 6-7). נכונותו של האב להיות זמין תמידית בשעות הבוקר, בכל מקרה בו
אין מסגרת חינוכית (ובתקופת הקורונה והבידודים בה אנו חיים מדובר במחזה נפוץ), מעלה
תהיה ביחס לנכונותו ורצונו של האב לחפש עבודה ולהתפרנס באופן רציני. הרי אם האב יתחיל
לעבודה במשרה מלאה תוך מיצוי כושר ההשתכרות שלו אזי בוודאי שלא יוכל להיות יזמין
תמידית בשעות הבוקר", לפיכך הגמישות הרבה שמגלה האב מעלה כי, ככל הנראה, האב יודע
ומסוגל להתפרנס, באופן שמאפשר לו שליטה בלוח הזמנים לרבות בשעות העבודה.
15 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
88. מניתוח העדויות והראיות שהובאו בפני אני סבור כי כושר ההשתכרות של האב אינו נופל מזה
של האם וככל שהאב יבקש זאת, ואולי אף הדבר מתקיים בפועל, הוא יכול להגיע לשכר של
12,000 ₪ ואולי אף למעלה מכך בדומה לשכרה של האם.
89. פועל יוצא מהאמור לעיל הוא כי זמני השהות של ההורים עם הקטינה יהיו זמני שהות
שוויוניים החל מהגיעה של הקטינה לגיל 3 שנים (עוד 4 חודשים בקרוב) והכנסותיהם או
למצער, פוטנציאל הכנסותיהם שווה.
90. בשים לב לגיל הקטינה, מתחת לגיל 6 שנים, יש ליתן הוראות לתקופה זו ולתקופה שלאחר
הגיעה לגיל 6 שנים.
שיעור המזונות והמדור
המסגרת הנורמטיבית
91. בנסיבות מקרה זה אין חולק כי על הצדדים חל הדין העברי בשל השתייכותם לדת היהודית.
משכך ובשים לב להוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשט"ו – 1959, הרי שיש
להחיל את הוראות הדין העברי בהקשר זה.
92. לצורך הערכת חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים הוצעו נוסחאות שונות המביאות בחשבון
את המשתנים הרלבנטיים (ר' למשל עמ"ש (ת"א) 59072-02-15 ע' מ' נ' ע' ג' [פורסם
במאגרים] (3.7.2016); עמ"ש (חי') 17309-05-17 ג.ט. נ' א.ק. [פורסם במאגרים] (15.6.2018);
עמ"ש (ת"א) 8680-01-19 ע' נ' ב' [פורסם במאגרים] (6.2.2020)).
93. עם זאת, נפסק כי "אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות
ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת
המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" אם לעניין נתוני ההשתכרות של
ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום
המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו
הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד
16 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
*******
*******
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני
ההורים" (בע"מ 919/15, [פורסם במאגרים] סעיף 126 לפסק דינו של כב' השופט ע' פוגלמן).
הכללים המקובלים כיום בפסיקה בקשר לנשיאה בנטל מזונות הילדים בין ההורים נוסחו היטב
בבע"מ 919/15 [פורסם במאגרים]. הכלל הוא כי החל מגיל 6 חלה החובה במזונות הילדים על
שני ההורים, מדין צדקה, עפ"י הכנסותיהם. עד גיל 6 חב האב היהודי באופן בלעדי בכל צרכיהם
הבסיסיים וההכרחיים של הילדים (שהוגדרו בפסיקה בסך של כ – 1,600 ₪ בחודש, אלא שביחס
לקטין המחלק את זמנו ביחס שוויוני בין הוריו נקבע כי סכום המינימום גבוה יותר והוא עומד
על סך של 2,250 ש"ח לחודש (רמייש (מחוזי מרכז) 59188-10-18 כי כני פורסם בנבו 25.10.2018)
מן הכלל אל הפרט
94. האם העמידה את צרכי הקטינה על סך 3,500 ₪ כאשר סכום זה אינו כולל את הוצאות
הבריאות החריגות ואת הוצאות החינוך ובכלל זה תשלום למעון בקיבוץ שעלותו יקרה ומגיעה
לסך של 2,978 ₪ לפני הנחת תמיית. התובעת זכאית להנחת תמיית בסך של 1,204 ₪ כך
שהתשלום עבור המעון בלבד עומד על 1,768 . מכאן שצרכי הקטינה, לשיטתה של האם, עולים
על סך של 5,000 ₪ בחודש מבלי שהוכח כי לקטינה צרכים מיוחדים המצדיקים הוצאה של
סכום כזה.
95. ביום 22.7.20 ניתנה החלטה מפורטת למזונות זמניים בה קבעתי כי האב יישא במזונות הקטינה
בסך של 1,600 ₪ לחודש, כאשר סכום זה כולל מדור והוצאות מדור. אציין בהקשר זה כי לשני
הצדדים אין הוצאות מדור (להבדיל מהוצאות אחזקת מדור). האישה מתגוררת בבית הרשום על
שמה בקיבוץ **** על הבית לא רובצת משכנתא. האב מתגוררת בבית רחב ידיים השייך לאמו
(ולפי כן התגורר אצל אחותו), והוא אינו נושא בתשלומי מדור זולת השתתפות בהוצאות
אחזקתו.
96. הנתבעת עותרת מבית המשפט להותיר את סכום המזונות שנקבע בהחלטה למזונות זמניים גם
לאחר הגיעה של הקטינה לגיל 6 ולחייב את האב במחצית ההוצאות החריגות. הנתבע,
בסיכומיו, מבקש להעמיד את צרכי הקטינה בהתאם לפסיקה על סך של 2,250 ₪ כאשר עד גיל 6
יש לחייבו בתשלום מחצית מהסכום (לאור העובדה כי הקטינה מחצית מהזמן נמצאת בחזקתו)
17 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
על סך של 1,125 ₪ כולל מדור ואחזקתו ולשיטתו יש לבטל כליל את החיוב במזונות לאחר גיל 6
שנים.
97. להוכחת גרסתה, צירפה האם תדפיסי פירוט כרטיסי האשראי וקבלות בהם נראים חיובים
שונים מרשתות המזון והפארם שקשה לדלות מהם מידע מדויק להוצאות הקטינה ולהבדיל
מהוצאות ההורה וכן לא ברור מהן בדיוק ההוצאות שהוצאו בפועל בהתייחס לצרכים השונים.
גם בחקירתה לא הצליחה התובעת לבסס את טענתה כי הוצאות הקטינה מגיעות לסך של 3,500
₪ לחודש (ללא הוצאות המעון בו אוכלת הילדה 2 ארוחות ביום). וכך השיבה התובעת
בחקירתה:
ש.
ת.
5
ש.
ת.
שיקללתי את כלל ההוצאות של הסופרים, עתרת ל- 3,500 ₪ מזונות עבור הבת שלך, לא
צרפת הוצאה אחת עבור הוצאות הילדה למעט אוכל והוצאות שאת מוציאה עבור השכירות
עבור ארנונה או מיסי קהילה, על מה 3,500 ₪ תסבירי לי ?
על הוצאות החזקת הילדה
שנמצאת אצלך היום פחות מ- 60% מהזמן, על מה את דורשת 3,500 ₪, תתארי לבית
המשפט על מה ההוצאות?
אגיד דבר מאוד פשוט, לא הלכתי לדקלם את התיק. אני בחרתי לחיות את החיים ולא
לחיות את בית המשפט.
ש.
מה ההוצאות האמתיות עבור הילדה?
ת.
אני אספר לך
ש.
זה מה שיש פה ?
ת.
ש.
כן, עשיתי טבלה מאוד מסודרת ואת יכולה להסתכל עלייה
הטבלה מסכמת את מה שיש בתוך תיק המוצגים?
ת.
כן
ש.
שיקללתי את כלל ההוצאות של הסופרים, עתרת ל- 3,500 ₪ מזונות עבור הבת שלך, לא
צרפת הוצאה אחת עבור הוצאות הילדה למעט אוכל והוצאות שאת מוציאה עבור השכירות
עבור ארנונה או מיסי קהילה, על מה 3,500 ₪ תסבירי לי ?
5
ת.
על הוצאות החזקת הילדה
ש.
ת.
שנמצאת אצלך היום פחות מ- 60% מהזמן, על מה את דורשת 3,500 ₪, תתארי לבית
המשפט על מה ההוצאות?
אגיד דבר מאוד פשוט, לא הלכתי לדקלם את התיק. אני בחרתי לחיות את החיים ולא
לחיות את בית המשפט.
18 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
*******
*******
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
ש.
מה ההוצאות האמתיות עבור הילדה?
ת.
אני אספר לך
ש.
זה מה שיש פה?
ת.
ש.
ת.
כן
כן, עשיתי טבלה מאוד מסודרת ואת יכולה להסתכל עלייה
הטבלה מסכמת את מה שיש בתוך תיק המוצגים?
(עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 14.9.21 שורות 22-36)
98. מאותה טבלה מסכמת שצורפה לתיק המוצגים של התובעת, ויצוין כי חלק מההוצאות
המפורטות בה אינן מגובות במסמכים, עולה כי ההוצאות שמוציאה התובעת עבור הקטינה
מחולקות כדלקמן: 289 ₪ צעצועים, 173 ₪ הלבשה והנעלה, 153 ₪ ציוד, 200 ₪ הוצאות
בריאות כולל ביטוח בריאות. עד כאן הוצאות ישירות עבור הקטינה. בנוסף פורטו הוצאות
הכלכלה ואחזקת הבית וברי כי הוצאות אלה כוללות את הוצאותיה של התובעת עצמה ולא רק
את הוצאות הקטינה.
להלן פירוט הוצאות הכלכלה ואחזקת הבית: 1444 ₪ עבור הוצאות כלכלה וטואלטיקה כולל
מגבונים וטיטולים, 512 ציוד לבית, 1,040 ₪ הוצאות רכב. 271 ₪ הוצאות תרבות ופנאי ועוד
447 ₪ שונות. הוצאות אחזקת הבית בממוצע כולל מס קהילה וביטוח דירה מגיעות לסך של
1,807 ₪. ניסיון להשוות בין הטבלה שהוכנה על ידי התובעת אל מול חשבונית המס של הקיבוץ
מגלה פערים משמעותיים בין הסכומים הנטענים לבין אלה ששולמו בפועל:
עבור תשלום גז נטען לממוצע חודשי בסך של 258 ₪. בפועל שולם עבור גז רק פעם אחת. כך
שהממוצע החודשי הוא 21.5 ₪ בלבד. חישוב ההוצאה הממוצעת כפי ששולמו בפועל מעלה כי
התשלומים מגיעים לסך של 1,427 ₪ בלבד כאשר סכום זה כולל תשלום מס קהילה כפול,
כלומר עבור אדם נוסף (שאינו הקטינה כי בגינה לא משולם מס קהילה), כך שההוצאה עבור
אחזקת המדור עומדת על סך של כ 1,000 ₪ בלבד.
99. יתר ההוצאות שפורטו, גם אם לא כולן גובו באסמכתאות נראות על פניו סבירות בכפוף לכך
שהוצאות בגין כלכלה, רכב, תרבות ופנאי, ציוד לבית ושונות, אינן מהוות הוצאות עבור הקטינה
בלבד אלא עיקרן הוא הוצאות עבור התובעת עצמה.
.100
מהאמור עולה, בשים לב לכללים שנקבעו בקשר לשיעור הצרכים הבסיסיים אני מעריך את
עלות הצרכים של הקטינה כדלקמן:
:
616 ₪ עבור הוצאות צעצועים, ביגוד והנעלה, ציוד.
19 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
.101
1,000 ₪ הוצאות חלקה בכלכלה וטואלטיקה, נסיעות, בילוי ופנאי ציוד לבית ושונות
350 ₪ אחזקת מדור.
לנוכח העובדה כי הצדדים משתכרים (או בעלי פוטנציאל השתכרות שווה) וחלוקת זמני
השהות קרוב לשוויונית, ובחודשים הקרובים תהיה לשוויונית לחלוטין, הרי שיש לקבוע את
מזונת הקטינה עד הגיעה לגיל 6 כדלקמן
עד הגיע הקטינה לגיל 3 שנים תחול ההחלטה למזונות זמניים.
מיום הגיע הקטינה לגיל 3 שנים ועד גיל 6 שנים יופחתו המזונות לסך של 1,400 ₪ לחודש.
מיום הגיע הקטינה לגיל 6 שנים יבוטל החיוב במזונות וההורים יישאו בחלקים שווים בכל
הוצאות הקטינה ובכלל זה הוצאות הבריאות, החינוך, הביגוד ההנעלה. כל הורה יישא
בהוצאות הקטינה בעת שהותה עמו. אני סבור כי במקרה זה אין כל צורך לקבוע "יהורה
מרכזי והדבר רק יגביר את המתח ויעצים את הסכסוך בין הצדדים.
מהראיות שהובאו בפני עולה בבירור כי האב שותף מלא לגידול הקטינה בפועל והוא נושא
בהוצאות ישירות עבור הקטינה מעבר לחיובו במזונות. האב רוכש לקטינה צעצועים, התאים
את מקום מגוריו למגורי הקטינה, היא נהנית מכל התנאים הנדרשים לגידול קטינה הן בבית
האב והן בבית האם. עוד עולה מהראיות כי הוצאות האם בגין הלבשה וביגוד (שהיא ההוצאה
העיקרית שאינה תלויית שהות במקרים של חלוקת זמנים שוויונית) עומדת על סך של 173 ₪
בלבד. זה הסכום שצויין על ידי האם בטבלה שהוכנה על ידה אף בלא צורך בשמירת קבלות
ולפיכך יש לקבל כי זו ההוצאה של האם בגין רכיב זה הוא בבחינת יהודאת בעל דין". אני סבור
כי הסכום הנמוך אינו מעיד על ייחסכנותיי דווקא, אלא הוא מעיד כי גם האב משתתף ברכישת
ביגוד והלבשה לקטינה והוא מחזיק אצלו ביגוד והנעלה המותאמים לקטינה.
לפיכך, בנסיבות בהן הקטינה תחלוק חלוקת זמנים שוויונית, הכנסות ההורים שוות, שניהם
שותפים מלאים בגידול הקטינה, הרי שזהו המקום ליישם במלואה את הלכת בעיימ 919/15
ולקבוע כי מיום הגיע הקטינה לגיל 6 שנים יישא כל אחר מהוריה במחצית הוצאותיה, כאשר כל
הורה יישא בהוצאות המלאות בעת שהות הקטינה עמו.
לסיכום
.102
עד הגיעה של הקטינה לגיל 3 שנים תמשיך לחול ההחלטה למזונות זמנים מיום 22.7.21.
20 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
.103
.104
עם הגיע הקטינה לגיל 3 שנים דמי המזונות יופחתו לסך של 1,400 ₪ (להלן: "ידמי המזונות
מגיל 3 ואילך"י).
עם הגיעה של הקטינה לגיל 6 שנים יבוטל החיוב במזונות וההורים ימשיכו לשאת בכל
הוצאות הקטינה מכל סוג ובכלל זה הוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות בחלקים
שווים.
105. למען הסר ספק מובהר בזאת כי הסכומים האמורים לעיל כוללים את השתתפות האב
במדור ובהוצאות המדור של הקטינה.
.106
דמי המזונות ישולמו לאם בכל 10 לחודש עבור אותו החודש וזאת לחשבון הבנק של
התובעת. דפי בנק המעידים על ביצוע התשלום יהוו ראיה חותכת ומכרעת לביצוע תשלום
המזונות בפועל.
.107
.108
.109
.110
דמי המזונות הנקובים לעיל, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, כפי שזה מתפרסם מדי
15 בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד הבסיס יהא המדד שפורסם
ביום 15.07.2020 (להלן יימדד הבסיסיי).
דמי המזונות הנ"ל יותאמו ויעודכנו על פי השינויים ממדד הבסיס הנ"ל מדי שישה (6)
חודשים (ללא תשלומים רטרואקטיביים).
דמי המזונות המפורטים לעיל ישולמו לידי התובעת בנוסף לקיצבת הילדים המשולמת לה
עייי המליל ו/או בנוסף לכל קיצבה, גימלה או הטבה להם היא זכאית, ככל שהיא זכאית על
פי כל דין. מובהר כי קצבת הילדה תמשיך להיות משולמת לאם עד הגיעה של הקטינה לגיל
18 שנה.
בנוסף לדמי המזונות יישאו שני הצדדים, בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך לרבות דמי
מעון הקטינה, שכייל במעון ובמוסדות החינוך, תשלום עבור החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ
לרבות קייטנות פעילויות וטיולים, שיעורי עזר, אבחונים, חוגים (במגבלת סכום של 500 ₪
לחודש בין אם מדובר בשני חוגים או בחוג אחד שעלותו גדולה). כמו כן יישאו הצדדים
21 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
.111
בחלקים שווים בהוצאות הבריאות החריגות של הקטין אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות
או ביטוח רפואי אחר ו/או על ידי חוק חינוך חובה (בהתאמה) והכל לפי הוראות אלו :
הוצאות ריפוי חריגות, אשר אינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי, לרבות טיפולי
שיניים, אורתודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל
הבריאות.
.112
.113
.114
.115
הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות
חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים
מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות. תנאי
זה מהווה תנאי סף לחיוב האב בתשלום חלקו בהוצאות החריגות והאב רשאי לדרוש אישור
על כך – ככל שניתן להשיג אישור כאמור.
,
תשלום הנתבע עבור הוצאות חריגות ייעשה במישרין לידי האם בכפוף לקבלת חשבוניות או
הצעות מחיר בכתב. הסדר זה לא יחול על הוצאות בריאות הנעשות בשל מקרה חירום,
חלילה. יחד עם זאת, מובהר כי אם הנתבע לא ישלם במישרין את חלקו בהוצאות החריגות,
תהא רשאית התובעת לשלם את מלוא ההוצאה בעצמה ולחזור אל הנתבע במסגרת הליכי
הוצלייפ, כאשר החיוב בגין חלקו בהוצאות החריגות הוא חלק אינטגרלי מדמי המזונות.
לפני הוצאת כל הוצאה חריגה כאמור לעיל, שאינה הוצאה של חירום, לעניין ההוצאות
החריגות: כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, יועברו באחד מאופני התקשורת הבאים –
להלן: "תקשורת מתועדתי: תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / מייל / דואר רשום,
כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי
שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה
השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.
,
ככל שהאב אינו חולק על חיוניות ההוצאה או שיעורה, כי אז הצעת המחיר מטעם האם
תחייב את שני הצדדים. ככל שהאב חולק על חיוניות ההוצאה, יכריע הגורם הרלוונטי
(בהוצאות חינוך המחנכת, ובהוצאות בריאות רופא המשפחה או רופא השיניים של
הקטינים).
22 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
התביעה לשינוי שם משפחה – תלה״מ 48241-12-20
.116
אקדים ואומר כי עצם הצורך בהגשת תביעה זו, ועוד יותר מכך עצם הצורך בניהולה מלמד
על עצימות הסכסוך בין ההורים ומאבקם הבלתי מתפשר על כל תו וכל תג, עד כדי
התעלמות מוחלטת מהעובדה הבסיסית והפשוטה שהם הוריה של קטינה בת שנתיים וחצי,
ילדה שמחה ומפותחת לגילה בעלת יכולות גבוהות, אהובה מאד על הוריה ועל הצוות
החינוכי המטפל בה. ילדה שהאם עצמה כינתה "ילדה חלום" ונראה כי על עובדה זו, ועליה
בלבד, ישנה הסכמה מלאה בין ההורים.
.117
.118
.119
.120
.121
עתירתה של האם הוא להוספת שם משפחתה לשם משפחתה של הקטינה. האם עתרה כי
שמה יוסף לפני שם המשפחה של האב.
האם נימקה את רצונה בהוספת שם משפחה לקטינה בכך שהקטינה גדלה למעשה שני
יישובים כאשר ביישוב של האם (*****) יש חשיבות שהקטינה תישא את שם המשפחה של
אמה, בנוסף על זה של אביה. עוד נימקה האם את רצונה לאפשר לקטינה לקבל אזרחות
גרמנית, נוסף על זו הישראלית וקבלת דרכון אירופאי. לטענת האם לקבלת הדרכון
והוצאות האזרחות ישנו הכרח כי הקטינה תישא גם את שם משפחתה שלה.
האב בכתב ההגנה התנגד להוספת שם המשפחה של האם לפני שם המשפחה של הקטינה
כפי שהוא היום. לעניין הוספת שם המשפחה של האם לאחר שם המשפחה של האב, ציין
האב כי כל עוד הדבר לא פוגע בקטינה אין לו התנגדות לכך.
מתסקיר הסעד שהוגש בענין שינוי שם המשפחה חזר העוייס לסדרי דין על המובן מאליו
בתיק זה. מאבקם הבלתי מתפשר של ההורים אינו משרת את טובת הקטינה ושאלת שם
המשפחה של הקטינה הוא רק מדגם מייצג לתקשורת הלקויה בין ההורים.
העוייס לסדרי דין המליץ כי ככל ויוסף שם המשפחה של האם הוא יתווסף לאחר שם
המשפחה של האב. העוייס אומנם ציין כי השם הארוך ממילא והקדמת השם של האם לשם
המשפחה של האב עלול ליצור בלבול.
23 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
.122
התנגדותו העיקרית של האב להוספת שם משפחתה של האם נובעת לשיטתו כי הדבר מהווה
ניסיון נוסף של האם יילמחוק ולרמוס את זכויותיו ההוריות". אומר כבר כעת טענותיו של
האב לא רק שלא הוכחו בענין זה אלא שברור שהן טענות חסרות בסיס שמוטב היה שלא
להעלותן, כיצד מתיישבת טענה של מחיקת האב עם חלוקת זמני שהות שוויונית ? כיצד
נרמסות זכויות האב כאשר האם שותפה מלאה להוצאות בגין צרכי הקטינה ?
.123
*****
****
לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבל את המלצת העוייס לסדרי דין ומורה על הוספת שם
משפחתה של האם לשם משפחת הקטינה כך ששם המשפחה של הקטינה ילידת
יהיה מעתה /*******.
.124
פסק הדין לענין שם משפחתה של הקטינה מהווה תעודה ציבורית לצורך הרישום במרשם
האוכלוסין או בכל מקום המנהל מרשם על פי דין.
סוף דבר
.125
.126
.127
לעיל.
פסק הדין לענין חלוקת זמני השהות יהיה בהתאם לאמור בסעיף 74 (על סעיפי המשנה)
פסק הדין לענין מזונות הקטינה יהיה בהתאם לאמור בסעיפים 102-115 לעיל.
פסק הדין לעניין שם משפחתה של הקטינה יהי בהתאם לאמור בסעיפים 123-124 לעיל.
בנסיבות הענין כל צד יישא בהוצאותיו.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים שבכותרת.
ניתן היום, ח' חשוון תשפ"ב, 14 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
24 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
*******
*******
רן ארנון, שופט
25 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
11. ביום 22.7.20 ניתנה החלטה לעניין זמני השהות (ובאותו יום ניתנה אף החלטה למזונות זמניים).
באותה החלטה קבעתי כי איני מקבל את טענות האם בדבר אלימות מצד האב, חוסר יציבות
מצדו או היעדר מסוגלות לטפל בתינוקת כבת שנה וחצי. עוד קבעתי באותה החלטה, כי הקטינה
מכירה היטב את אביה, מטופלת על ידו באופן ראוי והולם ואין כל מניעה, לכאורה, להתחיל
כבר בשלב זה זמני שהות שיכללו לינה בסופי השבוע. ההחלטה עוכבה עד קבלת עדכון מטעם
העוייס באשר לתנאים הפיזיים בבית בו מתגורר האב ומידת התאמתו להלנת תינוקת בת שנה
וחצי.
12. כבר למחרת היום עדכן העוייס כי ערך ביקור בית בבית בו מתגורר האב וכי מתקיימים בו כל
התנאים הפיזיים לקבלת הקטינה והלנתה. בהמשך לדיווח זה ניתנה החלטה ביום 26.7.20 כי
זמני השהות עם האב בסופי שבוע יכללו לינה כך שהאב יאסוף את הקטינה ביום שישי וישיבה
לבית האם ביום שבת בשעה 17:00.
13. ביום 20.8.2020 הוגש תסקיר מקיף של העוייס לסדרי דין. התסקיר כלל שלוש חלופות אפשריות
כאשר המלצת העוייס הייתה חלופה שלוש. על פי חלופה זו נקבעו זמני שהות בדומה לאלה
שנקבעו בהחלטה מיום 26.7.20, ברם ניתנה התייחסות מפורטת לחלוקת זמני שהות בכל חגי
ישראל ובחופשות לשנת תשפ"א. עוד נקבע בתסקיר כי בחלוף 3 חודשים תיבחן אפשרות של
הרחבה נוספת של זמני השהות אצל האב. שני ההורים התנגדו להמלצות התסקיר. האם עמדה
על התנגדותה כי הקטינה תלון אצל האב ואילו האב הלין על העיכוב בהרחבת זמני השהות.
14. בהחלטה מיום 10.9.20 אומצו המלצות התסקיר.
15. ביום 15.12.21, בחלוף 3 חודשים מאז ניתנה החלטה לענין זמני השהות, הוגש תסקיר משלים.
בתסקיר זה ציין העוייס כי מדיווחים שהתקבלו לרבות מהמעון הקיבוצי בו מתחנכת הקטינה,
עולה כי לשני ההורים קשר טוב ומיטיב עם הקטינה והיא תוארה כילדה שמחה ומפותחת לגילה
הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית.
16. גם במקרה זה, כמו במקרים הקודמים, התנגדו שני הצדדים להמלצות העוייס. האם מצדה
חזרה על טענות בדבר אלימות של האב וחוסר תקשורת מכבדת עמה. האב חזר על טענותיו כי
יש לקיים הורות שוויונית לאלתר.
17. בהחלטה מיום 29.12.21 קבעתי כי יש לאמץ את המלצות העוייס ולהוסיף לינה של לילה אחד
באמצע השבוע ביום בו הקטינה שוהה עם האב.
3 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
*******
*******
תיק חיצוני:
18. בחלוף 3 חודשים נוספים, ביום 6.4.21 הוגשה בקשה נוספת מטעם האב להרחבת זמני השהות.
בעקבות בקשה זו הוזמן תסקיר נוסף (שלישי במספר במסגרת תיק זה ורביעי בסך הכל במסגרת
ההליכים, תסקיר אחד הוגש, כאמור, במסגרת צו ההגנה).
19. ביום 29.4.21 הוגש תסקיר משלים נוסף ובו המלצה להרחיב את זמני השהות באופן שהקטינה
תשהה עם האב יומיים באמצע השבוע כולל לינה וכן כל סוף שבוע שני כולל לינה במוצאי שבת
כך שהאב ישיב את הקטינה ביום ראשון ישירות למסגרת החינוכית.
20. הצדדים, כצפוי, התנגדו להמלצות העוייס. האם טענה כי אין מקום להרחיב את זמני השהות
וקבלה כנגד התנהלות העוייס לסדרי דין. האב מצדו התנגד אף הוא להמלצות וסבר כי יש לקבוע
כבר כעת זמני שהות שוויוניים לחלוטין.
21. ביום 2.5.21 ניתנה החלטה בה אומצו החלטות העוייס וזמני השהות נקבעו ביחס של 8/6 בסבב
של 14 יום.
22. לאחר שנקבע ההליך לשמיעת ראיות הוגשה בקשה על ידי האם לייתר את ההליך ולאמץ את
זמני השהות שהומלצו על ידי העוייס. האב התנגד ועמד על כך כי זמני השהות יהיו שוויוניים.
23. הארכתי בהשתלשלות האירועים וההתפתחות ההדרגתית בחלוקת זמני השהות ולא בכדי.
המחלוקת בין הצדדים נותרה מחלוקת מצומצמת ביותר – שני ימים בחודש בלבד – ונראה כי
המחלוקת היא בעיקר פסיכולוגית ואולי עניינה קשור גם לחיוב במזונות. כך או כך, ענין זמני
השהות הוא שעומד בלב המחלוקת בין הצדדים, וכאמור הפער בין הצדדים מצומצם ביותר.
תמצית טענות האם
24. לטענת התובעת אין מקום להרחיב את זמני השהות. לשיטתה של האם אין מקום לסטות
מהמלצות העוייס (המלצות שהיא עצמה התנגדה להן בשעתו), ובחקירתה ציינה כי היא "לא
חושבת שזה נכון ואני חושבת שמה שיש עכשיו זה כבר אובר בשבילה" (עמ' 4 לפרוטוקול מיום
14.9.21 שורות 28-29).
25. עוד נטען על ידי התובעת כי חזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת ואין מקום לגרום נזק לקטינה
באמצעות טלטולה בין בתים. עוד טוענת התובעת כי לאחר שהקטינה לנה אצל האב היא
מתעוררת בלילה בבכי ומחפשת את אמא. בנוסף נטען כי הילדה אומרת "לא רוצה ללכת
לאבאיי.
4 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
*******
*******
26. בסיכומיה עתרה האם לצמצם את זמני השהות לכדי לינה אחת באמצע השבוע וכן השבת
הקטינה במוצאי שבת בסוף שבוע בו שוהה הקטינה עם האב. כל זאת עד הגיעה של הקטינה
לגיל 6 שנים. עוד עותרת התובעת לאפשר לה להיעזר בהוריה בקבלת הקטינה במקרים חריגים
כאשר היא נמצאת בעבודה ואינה יכולה לקבל את הקטינה בזמן בו האב משיב אותה.
לעניין מזונות הקטינה
27. הצדדים חיו בהפרדה רכושית מלאה ובזמן שהתגוררו ביחד הנתבע נמנע מלהשתתף בהוצאות
הבית ולמעשה חסך כספים על גבה של התובעת. לקראת לידתה הצפויה של הקטינה הודיעה
התובעת לנתבע כי היא אינה מתכוונת לשאת בעלויות הגידול לבדה והוסכם כי הצדדים יפתחו
חשבון בנק משותף, אליו יפקידו סכום זהה של כסף ומחשבון זה ימומנו הוצאות הקטינה.
28. התובעת טוענת כי האב הפקיד כספים לחשבון המשותף עד למועד עזיבתו עבור תשלום חלקו על
פי ההסכם ביניהם. לשיטתה של האם המזונות של חודשים פברואר 2020 ועד חודש אפריל 2020
לא שולמו כלל.
29. האם הטעימה כי החיוב בגין צרכי הקטינה עד גיל 6 שנים הוא חיוב הרובץ לפתחו של האב
בלבד. ברם, לטענתה גם לאחר גיל 6 שנים אין להפחית ממזונות הקטינה וזאת לנוכח העובדה כי
האם היא זאת שנושאת בכל הוצאות הקטינה (סעיף 15 לסיכומים).
30. לעניין השתכרות הנתבע, טענה האם כי תלושי השכר שהוצגו על ידו הם תלושים יפיקטיביים"
ואינם משקפים את הכנסתו בפועל. התובעת הדגישה כי הנתבע עובד אצל אחיו והתלושים אינם
כוללים הפרשות שכל מעסיק חייב להפריש לרבות ימי מחלה, ימי חופשה ופנסיה. היעדרם של
מרכיבים אלה מתלוש השכר מלמד כי תלוש השכר אינו תלוש אותנטי.
31. התובעת ציינה כי הנתבע הציג קבלות בגין רכישות במזומן בלבד, דבר המוכיח כי הוא עובד
עבור שכר מזומן ולטענת התובעת הוא מרוויח המון כסף כקבלן שיפוצים.
32. התובעת הוסיפה וטענה כי לנתבע היו סכומים גבוהים מאד במזומן, רבע מיליון שקלים, אותם
משך במזומן מחשבונו, זמן קצר לפני תחילת ההליכים, דבר שאינו מוכחש על ידו.
33. בניגוד לטענתו של הנתבע כי הוא פוטר מעבודתו והוא מובטל, הנתבע נצפה על ידי מספר אנשים
עובד במקומות שונים וייצר הכנסות שאינן מדווחות.
5 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
*******
*******
34. עוד נטען כי הנתבע הוא בעל תעודת הנדסאי רכב מוסמך וככזה יש לו כישורים שאינם מנוצלים
לצורך ייצור פרנסה. בפרט כאשר מדובר באדם צעיר ללא כל ליקוי בריאותי. כמו כן ציינה
תובעת כי לנתבע שטח מקרקעין לבניה בשטח של הוריו.
35. סיכומו של דבר נטען כי לאב פוטנציאל הכנסה של 12,000 ₪ וכי בעבר הוא השתכר סכומים
דומים בעת שעבד במפעל
*****
לעניין שינוי שם הקטינה
36. האם ציינה כי האב כלל לא התנגד לשינוי השם בכתב הגנתו. עוד נטען כי הקטינה מתגוררת
בקיבוץ, מקום קטן, והשוני בין שם משפחתה של הקטינה למול שם המשפחה של האם מייצר
תגובות מיותרות שעלולות לפגוע רגשית בקטינה
37. האם ציינה כי יש לה דרכון גרמני וכי לשם הוצאת דרכון גרמני לקטינה יש צורך כי שם
המשפחה יישא גם את שם משפחת האם.
38. עוד טענה האם בעניין זה כי הקטינה נושאת שני שמות משפחה של האב וכן שם פרטי נוסף
שנבחר על ידי האב וככל והאב סבור כי שמה של הקטינה יהיה ארוך מדי הוא יכול לוותר על
אחד משמות המשפחה שלו. לסיכום טענה האם כי יש להוסיף את שם המשפחה ***** לשמה של
הקטינה ולהוסיפו לפני שמות המשפחה של האב.
תמצית טענות האב
39. מהתסקירים שהוגשו לתיק בית המשפט עולה כי האם ניסתה בכל מאודה לצמצם ולחבל בקשר
של הקטינה עם האב. יחד עם זאת התסקירים מלמדים כי שני ההורים הינם הורים מיטיבים
לקטינה ואין כל יתרון להורה אחד על פני ההורה האחר.
40. זמני השהות הורחבו בהדרגה, דרישה שהועלתה מלכתחילה על ידי האם, אך כיום זמן ההדרגה
שהתבקש על ידי האם תם ואין כל סיבה להעדיף הורות של האם על פני הורות של האב. לשיטת
האב יש לחתור להורות שוויונית.
6 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
41. התסקירים מלמדים כי הקטינה התרגלה היטב לאופי החיים בין שני הבתים כאשר זמני השהות
מתקיימים בפועל ובדווקנות רבה על ידי הצדדים. ברי כי קטינה אשר נמצאת אצל אביה 12
ימים בחודש יכולה להיות אצלו גם 14 ימים מבלי שהדבר יפגע בה כהוא זה ולמעשה הוא רק
יועיל למערכת היחסים הפנים משפחתית כאשר שני ההורים נמצאים במעמד שווה ומגדלים את
הילדה מתוך שותפות מלאה.
42. חזקת הגיל הרך היא חזקה הניתנת לסתירה וממילא כיום לא מקובל יותר לקבוע משמורת על
קטינים והשיח הנוהג הוא שיח של חלוקת זמני שהות הכל בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של
הקטין והוריו.
43. האם הינה אם חרדתית שטענה טענות סרק בדבר אלימות האב ואף תייגה את הקטינה כבעלת
צרכים מיוחדים, על אף שהקטינה היא ילדה בריאה בגופה ובנפשה בעלת שמחת חיים ותפקוד
מלא.
44. הוריה של האם מעורבים מעורבות יתר בגידול הקטינה והם גורמים למתח מתמיד ואין מקום
שהם יהיו מעורבים בזמן מסירת הקטינה כאשר אין מסגרות חינוך.
45. הקטינה אוהבת מאד את אביה וקשורה אליו קשר הדוק וחם. בשל חלוקת זמני שהות בלתי
שוויונית יוצא כי בשבוע בו הקטינה נמצאת בסוף שבוע עם האם, האב אינו מתראה איתה מיום
רביעי ועד יום שני. עבור קטינה בת שנתיים וחצי הרגילה לשהות עם אביה (כמו גם עם אמה)
מדובר בתקופת זמן ארוכה מדי שאינה מיטיבה עם הקטינה.
46. לסיכום עותר האב לקבוע זמני שהות שוויוניים המתאימים לטובת הקטינה שהורגלה מגיל
צעיר מאד לשהות בבתים של שני ההורים בחלוקה כמעט שוויונית. אין ליצור אבחנה
מלאכותית בין ההורים ותפקודם מול הקטינה. כאשר מדובר בשני הורים מיטיבים יש להורות
על הורות שוויונית ומשותפת.
לעניין תביעת המזונות
47. הנתבע טוען כי הכנסות התובעת גבוהות מהמוצג על ידה. שכרה נטו עומד על סך של 11,934 ₪
לאחר ניכויי חובה. על סכום זה יש להוסיף את הכנסתה בגין השכרת יחידת דיור בסך של 2,560
₪. הכנסתה הממוצעת עומדת על 14,500 ₪ נטו. התובעת לא צירפה את חוזה השכירות של
יחידת הדיור כך שלא ניתן לקבל את טענותיה כי סכום השכירות הוא "ברוטויי וממנו ישנן
הורדות של תשלומים שונים כנטען על ידה.
7 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
*******
*******
48. התובעת הגדילה את יתרות הזכות בחשבונה בשנה שחלפה והן עלו מסך של 132,000 ₪ בחודש
יוני 2020 לסך של 193,392 ₪ בחודש יוני 2021.
49. הנתבע לא עבד בתקופת הקורונה והוא מנסה לממש את פוטנציאל השתכרותו והבחירה לעבוד
אצל אחיו היא הברירה שנותרה לו בהיעדר חלופות אחרות. הנתבע אכן משך כספים מחשבונו
במזומן אך הדבר נעשה על מנת לאפשר לו קיום וכן להחזיר חוב לאחותו ובנוסף הוא רוכש
לקטינה בגדים, הנעלה וצעצועים ומשלם על כל צרכיה בעת שהותה עמו.
50. הקטינה נמצאת במסגרת בה היא אוכלת שתי ארוחות ועל כן סכום המזונות הזמניים שנפסק
מחייב את האב לשלם תלת מזונות, הוא משלם כאשר הילדה אצלו, משלם כאשר הילדה אצל
האם ומשלם כאשר הילדה במסגרת החינוכית. הנתבע מציין כי אין לו כל כוונה להתנער
מאחריות אך הוא אינו מעוניין לשלם פי 3 מזונות כאשר האם מרוויחה פי 3 ממנו.
51. הסכומים הנתבעים על ידי התובעת עבור מזונות לא הוכחו במסמכים ודווקא עיון במסמכים
שצורפו על ידי התובעת עצמה מלמד שהם אינם תומכים בטענות התובעת ביחס להוצאות
הקטינה.
52. בסיכומיו טוען האב כי אין לחייבו מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינה (מחצית) וזאת עד
הגיעה הקטינה לגיל 6 שנים ומגיל זה יש לקבוע כי ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות
הקטינה וביחס להוצאות הבריאות והחינוך הרי שאלה ייקבע ביחס להכנסות הצדדים כפי
שיהיו באותה עת.
לעניין שם המשפחה של הקטינה
53. ההורים בחרו ביחד את שמה של הקטינה בעת שנולדה והרצון של האם להוסיף כיום את שם
משפחתה הוא חלק מניסיונה למדר את האב מבתו.
54. בתסקיר שהוגש לענין שינוי שם המשפחה צויין כי גם כך שמה של הקטינה הוא ארוך והוספת
שם נוסף עלול לגרום לבלבול ולא בהכרח עולה עם טובתה של הקטינה. האב מתנגד התנגדות
נחרצת להוצאת דרכון זר לקטינה וככל והילדה תרצה בכך לכשתגדל ניתן יהיה לשקול זאת
מחדש.
8 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
*******
*******
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
55. בסיכומיו הפנה הנתבע לפסק דין שניתן בעניין שינוי שם פרטי של קטין ( שייש 53030-09-17
פורסם במאגרים) ולשיטתו יש לגזור גזירה שווה בין נימוקי אותו פסק דין לבין המקרה דנן .
ביום 14.9.2021 התקיים דיון הוכחות במעמד הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב ובסוף הדיון
הוסיפו סיכומים בע"פ.
התביעות לקביעת זמני שהות – (תלה״מ 52906-05-20 ותלה"מ 51007-05-20)
56. בתחילת ההליך התנגדה האם לקיומם של זמני שהות עם האב באופן שיכללו לינה וזאת נוכח
גילה הצעיר של הקטינה, שהייתה בתחילת ההליך כבת שנה ושלושה חודשים. חרף התנגדות
האם, נקבעו, כמעט מלכתחילה, זמני שהות הכוללים לינה של הקטינה אצל האב.
57. כבר בהחלטה מיום 22.7.20 נקבעו זמני שהות אצל האב כך שכללו לינה של הקטינה אצל האב
בסופי שבוע ללא לינה באמצע השבוע. בהמשך ניתנה החלטה מיום 29.12.20 על פיה הורחבו
זמני השהות של האב עם הקטינה כך שכללו לינה של יום אחד באמצע השבוע, זאת בנוסף לזמן
שהות הכולל לינה בסופי שבוע ו.לזמן שהות באמצע שבוע שאינו כולל לינה.
58. האב, שמתחילת הדרך עתר לקביעת זמני שהות שוויוניים, הגיש בקשה להרחיב את זמני
השהות. על רקע בקשה זו הוזמן תסקיר נוסף לתיק (תסקיר מיום 28.4.21), לאחר שני תסקירים
שכבר הוגשו, בו הומלץ להרחיב את זמני השהות כך שיכללו לינה פעמיים באמצע השבוע וכן
הורחבו זמני השהות בסוף שבוע כך שבסוף שבוע שהבת שוהה עם האב הוא ישיבה ביום ראשון
ישירות למסגרת החינוכית, ובימים שאין מסגרת ישירות לבית האם.
59. ביום 2.5.21 ניתנה החלטה המאמצת את המלצות העוייס ונקבעו זמני שהות כמעט שוויוניים
ביחס של 6/8 בסבב של 14 יום.
דיון והכרעה
60. לעניין המשמורתי מונח זה הוצא מתקנות בית המשפט לענייני משפחה. כב' השופט ש. שוחט
הציע בפסק הדין בעמ"ש 13008-02-21 מיום 18.5.21 (פורסם במאגרים) לחדול לחלוטין
משימוש בביטוי המונח "משמורת" וקביעת 'יהורה משמורן". תחת זאת יש להעדיף את השימוש
במושג אחריות הורית משותפת גם אם זמני השהות אינם שוויוניים.
9 מתוך 25
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
תלה"מ 26310-06-20
תלה"מ 51007-05-20
תלה"מ 52906-05-20
תלה"מ 48241-12-20
תיק חיצוני:
*******
*******
"רוצה לומר שהגיעה העת שהשיח המשפטי יכוון לאחריות ההורים – להבדיל ממשמורת
– ולחלוקת זמני השהות. בכך, עם מעבר כובד המשקל של השיח המשפטי לאחריות
ההורית ולחלוקת זמני השהות יובהר להורים הנצים, כי ככל שהאחריות ההורית הינה
משותפת, אף ההחזקה (המשמורת) היא משותפת, גם אם זמני השהות אינם זהים או
שווים. כל אחד מההורים, כחלק מהאחריות ההורית המשותפת, מחזיק בקטין בזמן שהוא
נמצא ברשותו, בהחזקתו, במשך כל פרק הזמן של הסדרי השהות שלו עמו, גם אם מדובר
בקטין מתחת לגיל שש שנים (ראו דברי ברמ"ש 56347-11-12 נ' ב' מ' נ' ד' ב' מ' [פורסם
במאגרים); 24.2.13). שיח משפטי ברוח זו, כך יש לקוות, יביא להרגעת רוחות המלחמה'
על המשמורת גם בהקשר של חזקת הגיל הרך"
61. מקרה זה שבפני מתאים היטב לקביעת אחריות הורית משותפת. אני סבור שהמחלוקת בין
הצדדים אינה נובעת כלל מראיית טובתה של הקטינה והיא נוגעת כל כולה לעצימות הסכסוך
בין הצדדים ולמאבקי שליטה שמתנהלים, למרבה הצער, על גבה של הקטינה.
62. מהתסקיר עולה כפי חרף היחסים העכורים בין ההורים, הילדה עצמה היא ילדה שמחה
ומפותחת לגילה. הצוות החינוכי בפעוטון ב* * * * * מדווח על ילדה וורבלית עם יכולות הבנה
והסברה גבוהות מאד ביחס לגילה. עוד צויין כי הקטינה נמצאת בקשר טוב עם צוות הפעוטון
ועם שאר הילדים בני גילה.
63. עוד עולה מהתסקיר כי * * * * * מגיע בשמחה לפעוטון בכל ימות השבוע היא נפרדת מהוריה ללא
קושי והולכת ברצון לשני ההורים בסיום המסגרת החינוכית. ההורים שניהם מעורבים ונמצאים
בקשר קבוע עם הצוות החינוכי.
64. מעבר לתסקיר ודיווחי העוייס אני סבור כי מי שהיטיבה לתאר את מצבה של הקטינה היא
דווקא התובעת עצמה. אומנם בכתבי הטענות נכתבו דברים קשים כלפי האב ולעיתים תיאורים
ביחס לקשיים שיש לילדה, אך בעדותה בפני, עדות שנמסרה בעל פה ללא תצהיר עדות ראשית
מקדים, תיארה האמא את הקטינה במילים הבאות: "היא ילדה חלום" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום
14.9.21 שורה 29). גם שהתבקשה לפרט וניסתה לטעון כי עדיין יש סימני שאלה היא לא טענה
כי סימני השאלה עולים ביחס לתפקוד ההורי של האב אלא ביחס לחשש שיש לאם בקשר
לממצאים גנטיים שהקטינה נולדה איתם.
10 מתוך 25
