ישראל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
מספר בקשה:35
בפני
כבוד הרשמת שלי רוזמן פרקש
מבקשות
1. ס.פ.
2. ל.ה.
משיב
פ.מ.
נגד
החלטה
1. לפניי בקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה מכוח הוראת תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי,
תשעייט-2018.
2. המבקשת 1 היא אמו של המשיב והמבקשת 2 היא אחותו.
3. המשיב הגיש תביעה לביטול עסקת מתנה במקרקעין אשר נערכה ביום 10.7.18 בין אמו, המבקשת 1,
ואביו המנוח, לבין המבקשת 2.
4. אדרש לבקשה זו להפקדת ערובה כפי שיפורט להלן, אם כי עיון בתיק מעלה קושי מסוג אחר.
5. התביעה הוגשה כאמור על-ידי בנם של המבקשת 1 והמנוח לביטול עסקת מתנה שהעניקו ההורים
לבתם, המבקשת 2. לא ברור אפוא, בהינתן שהמבקש אינו צד לעסקה, מהו מעמדו לטעון לבטלות
המתנה, כשעל פניו, בזהירות המתבקשת, לא קיימת לו זכות עמידה לניהול ההליך. ר' ע"א 184/15
פלוני נ' פלונית, מיום 16.6.15.
6. העובדה כי האב נפטר תוך כדי ניהול ההליך אין בה כדי להעלות או להוריד מכך. ראשית, מן הטעם
שעד כה לא הוגש לתיק צו ירושה או צו קיום צוואה וזאת חרף עמדת בייך יועמ"ש מיום 4.3.21, כך
שגם במצב דברים דהיום לא ברור מכוח איזו זכות עמידה מנהל המשיב את ההליך, ושנית, מהטעם
שגם אם היה ניתן ירושה או צו קיום צוואה, יש לנקוט בהליך מתאים ולא זה דכאן.
1 מתוך 4
4
5
819
6
7
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
22
20
19
123
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
33
33
32
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תמ"ש 40040-04-20
7. יוטעם, כי עצם קיומו של יפוי כוח מתמשך אשר הופעל במועד לא ידוע, במהלך שנת 2020 ככל הנראה,
אין בו דבר כדי להעלות או להוריד מהעדר זכות עמידה למבקש לטעון לבטלות המתנה שהוענקה בשנת
2018. הזכות היא, בנסיבות המתאימות, לאפו' או למנהל עיזבון. ר' גם בעם 7515/21 פלוני נ' פלוני
ואח', מיום 2.1.22 לעניין מעמדו, או שמא העדרו מעמדו, של יורש פוטנציאלי.
8. מכל מקום, משזו הבקשה המונחת לפניי, להפקדת ערובה, אדרש אליה כדלקמן.
9. בתקנה 157 לתקנות נקבעה האפשרות לצוות על תובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע
כדלקמן :
א. בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
ב. לא ניתנה ערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.
10. בתקנה 157 לתקנות, לא נקבעו קריטריונים או שיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון כאשר הוא
עורך את האיזון הנדרש. זאת, בשונה ממצב שבו התובע הוא תאגיד (ר' הוראת סעיף 353א לחוק
החברות, התשנ"ט-1999). במסגרת שיקול הדעת, על בית המשפט לאזן בין אינטרסים מנוגדים, זכות
הגישה לערכאות של התובע לבין האינטרס של הנתבע להבטחת הוצאותיו. בין היתר יילקחו בחשבון
מורכבות ההליך ומיהות הצדדים.
11. בהתאם להלכה הפסוקה שנפסקה טרם התקנת התקנות, שכוחה יפה גם כעת, על בית המשפט לפעול
במתינות תוך הפעלת שיקול דעת זהיר, ר' רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק
הפועלים בע"מ, מיום 11.2.09.
12. בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט ישתמש בסמכותו הקבועה בתקנה 157 בעיקר בשני מקרים,
אחד מהם רלבנטי לענייננו: "כאשר התובע מתגורר בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם
יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים
בארץ, שמהם יוכל הנתבע להיפרע". ר' יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, התשנייה
– 1995, עמ' 900-901. כך גם נפסק ברעייא 6787/99 חאתם עאשור נ' מדינת ישראל, מיום 28.11.1999:
"בעיקרון, רשאי בית המשפט להורות על המצאת ערובה על-ידי התובע להבטחת הוצאות הנתבע.
על פי הפסיקה, היותו של התובע תושב חוץ שגביית הוצאות ממנו אם תפסקנה כנגדו תהיה בלתי
אפשרית או קשה, מהווה טעם מוצדק לחיוב בהפקדת ערובה".
13. אשר לסיכויי ההליך. תמצית טענות המבקשות, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, כי סיכוייה
נמוכים ויש לדחותה. נטען, כי עסקת המתנה בוצעה בהתאם לרצונם החופשי של המבקשת 1 והמנוח,
2 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תמ"ש 40040-04-20
בהיותם צלולים וכשירים ומתוך חשיבה מושכלת. עוד נטען כי המבקשת 1 והמנוח פעלו בהתאם
להוראת סעיף 5 לחוק המתנה, תשכ"ח-1968, ובהתאם להוראת סעיפים 7-8 לחוק המקרקעין,
תשכ"ט-1969, כי הם חתמו מרצונם החופשי על תצהירי המתנה, כי הייתה גמירות דעת וכי ההעברה
הסתיימה ברישום. מעבר לכך נטען כי מטרת ההעברה הייתה לאזן מבחינה כלכלית בין המשיב
למבקשת 2, שכן המבקשת 1 והמנוח תמכו במשיב מבחינה כלכלית לאורך שנים וכי אביה של
המבקשת 1 העביר במתנה למשיב נכס אחר. בנוסף, לטענתן, מחוות הדעת של המומחה, פרופ' פניג,
וכן מתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי המנוח אכן היה כשיר בזמן עסקת המתנה. יתרה מכך,
המבקשות טענו כי בהתאם לסעיף 5 לחוק המתנה, החזרה ממתן מתנה מוקנית לנותן המתנה בלבד.
לכן, לאור כל האמור, נטען כי סיכויי התביעה נמוכים.
14. תמצית טענות המשיב, כי מדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית ויש לדחותה. לטענתו, בעת ביצוע עסקת
המתנה לא הייתה גמירות דעת שכן המנוח לא היה כשיר מבחינה רפואית ולא היה מודע למשמעות
חתימתו ותוצאותיה ואילו על המבקשת 1 הופעלה השפעה בלתי הוגנת מצד המבקשת 2. לכן, לטענתו
ההעברה נעשתה שלא כדין ויש להורות על בטלות המתנה. אשר לחוות דעת המומחה, המשיב טען כי
חוות דעת זו מעלה שאלות ותהיות וכי הוא מעוניין לחקור את המומחה.
15. בית המשפט אינו נדרש בשלב זה ולצורך עניין זה לניתוח מעמיק וברי כי אין בכך כדי לקבוע כל ממצא.
עסקת המתנה בוצעה לפני כ-3 וחצי שנים, המבקשת 1 והמנוח הגישו תצהירים לפיהם הנכס יעבור
במתנה למבקשת 2 והעסקה הסתיימה ברישום. ביום 9.5.21, הוגשה לתיק חוות דעת רפואית
פסיכיאטרית מאת פרופ' פניג (לאור האמור בס' 5-7 לעיל, מוטל ספק בתכליתה) שעיון בה מעלה כי
בתקופה שבין חודש מאי לחודש יולי 2018, קרי בתקופת ביצוע עסקת המתנה, היה המנוח כשיר לתת
מתנה ללא תמורה. ביום 28.11.21 נדחתה בקשת המשיב לחייב את המומחה להשלים את חוות דעתו
ולקבל חומר גולמי, וכן נדחתה בקשתו למנות מומחה נוסף לצורך הגשת חוות דעת בתחום תסמונת
הייאיקס השביר", ממנה סבל המנוח לשיטת המשיב.
16. בהתעלם מהאמור בס' 5-7 לעיל, טענותיו של המשיב בדבר ביטול עסקת המתנה נטענו בעלמא ללא
תימוכין. בדל ראיה לתמיכה בטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת וכפייה לא הוגש, וזאת מבלי להידרש
לנפקותם של רכיבים אלה על עסקת מתנה. גם אסמכתה לתמיכה בטענות בדבר מצב רפואי נטען של
המנוח, לא הוגשה. מצב הדברים לעניין הרפואי הוא על פניו שונה בתכלית מזה לו טען המבקש.
17. על יסוד מכלול האמור לעיל, התרשמתי, בזהירות המתבקשת, ומבלי לקבע דבר לכאן או לכאן, כי
המשוכה שעל המשיב לעבור והנטל שעליו להרים הם גבוהים ביותר על מנת שתתקבלנה טענותיו.
3 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תמ"ש 40040-04-20
18. כמו כן, המשיב הוא תושב חוץ המתגורר ב…. המבקשות טענו כי מצבו הכלכלי בכי רע, כי הוא עובד
כ… במסעדה ב… וכי לאורך כל השנים הוא נזקק לסיוע כלכלי של המבקשת 1 והמנוח. עוד נטען, כי
המשיב לא שילם את ההוצאות בסך 1,000 ₪ אשר נפסקו בהחלטה מיום 28.11.21. לכן, טענו
המבקשות, קיים חשש שלא יוכלו להיפרע בהוצאותיהן אם תדחה התביעה. המשיב טען כי הוא עובד
במקום עבודה מסודר וכי מצבו הכלכלי סביר. ברם, העובדה שהמשיב בחר שלא לפרט לעניין מלוא
הנכסים והרכוש, פועלת בנסיבות המקרה לחובתו. במצב דברים זה, בהחלט קיים חשש שהמשיב
יתקשה לשאת בהוצאות ההליך ככל שידחו טענותיו כנגד המבקשות.
19. על יסוד מכלול הדברים, נחה דעתי כי באיזון שבין זכותו של המשיב לגישה לערכאות לבין הגנה על
המבקשות שלא לצאת בחיסרון כיס, יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בערכאה הראשונה, בשים
לב לנטל המוטל על המשיב בקשר לסיכויי ההליך וכן תושבות חוץ. התרשמתי, על יסוד החומר שהונח
לפניי, כי לא יהא בחיוב המשיב בהפקדת ערובה כדי לפגוע פגיעה בלתי מידתית בזכותו לגישה
לערכאות.
20. אשר על כן, הבקשה מתקבלת.
21. לאחר ששקלתי את מהות ההליך, היקף יריעת המחלוקת, מיהות הצדדים, תשלום שכר-טרחת
עורכת-דין ששולם עד כה על-ידי המבקשות, שכר-טרחת המומחה, הוצאות שלא שולמו על-ידי
המשיב, הוצאות נוספות העלולות להיגרם והפסיקה הנוהגת בנוגע לשיעור ההפקדה בנסיבות דומות,
כל אלה לצד זכות הגישה לערכאות, מצאתי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסך 80,000 ₪.
22. הערובה תופקד בקופת בית המשפט עד יום 13.2.22.
24
25
26
22232
27
28
תפ
ניתנה היום, י"ד שבט תשפייב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
שלי רוזמן פרקש, רשמת
4 מתוך 4
