בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תה"ס 57314-04-21 ש ני ש
בפני
כבוד הרשמת שלי רוזמן פרקש
מבקשת
א.ש.
מספר בקשה:1
על-ידי באת-כוחה עוה"ד יעל בן דוד
נגד
משיב
ש.ש.
על-ידי בא-כוחו עוה"ד שרלי פז
החלטה
1. לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בקשה לסעד זמני.
2. המבקשת הגישה תובענה לאכיפת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק-דין ביום… 2005.
3. בחלוף כשבועיים, הגישה בקשה לצו מניעה וצו עשה זמנייי.
4. לאחר שהוגשה תגובת המשיב, ניתנה ביום 29.6.21 החלטתי כהאי לישנא: "הועבר לעיוני היום.
המבקשת תעיין בתגובה ותודיע עד יום 4.7.21 ללא נימוק האם היא עומדת על בקשתה. ככל שכך
תודיע ללא נימוק האם ניתן להכריע על סמך הכתובים או שמבוקש לקבוע מועד לדיון'. המבקשת
הודיעה כי היא עומדת על הבקשה וכי היא מבקשת לקבוע מועד לדיון.
5. במהלך הדיון הודיעה המבקשת כי היא אינה עומדת על בקשתה לסעד זמני. המשיב ביקש לחייב
את המבקשת בהוצאות, הצדדים טענו בעניין זה ומכאן ההחלטה.
6. ככלל, יימקום בו נמחק הליך על-ידי מגישו בטרם התברר והוכרע לגופו, יישא מגיש ההליך
בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד. בעל דין היוזם הליך כלפי יריבו, תוך גרירתו להוצאות, חייב
להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על ההוצאות שנגרמו לו. יישומו של
העיקרון נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין היתר, בשים לב לשאלה האם הגשת ההליך הייתה
7. הוראות הדין הרלבנטיות הן תקנות 151 ו-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשעייט-2018 ותקנה
18(ג) לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין), התשפ"יא-2020.
8. לא יכול להיות חולק שלמשיב נגרמו הוצאות בעקבות הגשת הבקשה לסעד זמני והן כוללות הגשת
תגובה בצירוף אסמכתאות מיום 27.6.21 וקיומו של דיון. המבקשת איחרה בהגשת הודעתה כאמור
והמשיב נאלץ להגיש בנוסף גם הודעה. המבקשת אינה חולקת על כך אך מבקשת לדחות את שאלת
פסיקת ההוצאות למועד סיום ההליך. אלא שהוראת תקנה 53 לתקנות מורה לנו, ככלל, כי בתום
הדיון בכל בקשה יש לפסוק את הוצאות הבקשה במנותק מתוצאת ההליך העיקרי.
9. אחת הנסיבות העיקריות שבעקבותיה ניתנה החלטה מיום 29.6.21 בניסוח כפי שניתנה, היא
שהמבקשת לא גילתה בבקשתה לסעד זמני פרט מהותי לבית המשפט ולא פרשה תמונה עובדתית
מלאה הכוללת את מלוא העובדות הרלבנטיות כפי שאמורה לעשות בבואה לבקש סעד זמני מבית
המשפט. עיון בתגובת המשיב העלה כי המבקשת לא גילתה לבית המשפט שביום …2007, לפני כ-
14 שנים, כשנתיים לאחר מתן תוקף של פסק-דין להסכם הגירושין, ניתן תוקף של פסק-דין
להסכמות הצדדים בדיון שהתקיים בתביעה שהגישה. המבקשת לא הכחישה עצם קיומו של פסק-
הדין השני אלא טענה כי לא שולמו לה כל רכיבי ההסכם במלואם. המשיב טען ששולמו כל חיוביו
הן לפי פסק-הדין הראשון והן לפי פסק-הדין השני. כתימוכין לעמדתו צירף המשיב לתגובתו
מסמכים מהם עולה כי המבקשת חתמה ביום … 2008, בנוכחות בא-כוחו אשר אימת חתימתה, כי
קיבלה לידיה מלוא הכספים בהתאם לפסק-הדין מיום …2007, קרי, חלקה המהוון בקופת הגמל
ובקרן השתלמות. ר' הוראת תקנה 5(ד)(3) לתקנות ופסקה 4 לפסק-הדין ב-רע"א 4196/93 שפע בר
ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ, פ"ד מז(5)
.(1993) 168,165
10. אמנם המבקשת חזרה בה מבקשה בסופו של יום והודיעה כי אינה עומדת על בקשתה, ויש להתחשב
בכך שלא התנהל דיון לגופה של הבקשה בקשר עם פסיקת הוצאות, אך היה ראוי שתעשה כן טרם
קיומו של דיון, לאחר עיון בתגובת המשיב ונספחיה ובהחלטה מיום 29.6.21, ולא לאחר התייצבות
המשיב לדיון, הופעת בא-כוחו וקיומו.
11. זאת ועוד, מקובלת עליי טענת המשיב שלפיה הבקשה מכוונת לצווים רחבים וגורפים, ללא גבולות
וללא הגדרות. המבקשת בחרה לנסח בקשתה לצו מניעה וצו עשה", שני סעדים שממילא יש להגיש
בקשות נפרדות, כך:
"1. שלא לבצע כל שינוי ודיספוזיציה בחשבונות חיסכון הבנק.
2. שלא להעביר כל סכום מכספי חיסכון קופת גמל/קרן השתלמות שקיימים למשיב
בחשבונות אצל אחד המשיבים הפורמליים.
3. לשלוח לבית המשפט חשבונות…
4. להורות למשיבים הפורמליים להפקיד…
5. להורות למשיב להפקיד…
"… .6
13. אשר לשיעור ההוצאות. נקודת המוצא הרווחת בפסיקת ההוצאות היא שבעל-הדין שהוציא את
ההוצאות בפועל לא ייצא בחיסרון כיס. ר' פסקה 21 לפסק-דינו של כב' הרשם (כתוארו אז) מרזל
ב-בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת
למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר, מיום 30.6.05. שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון
הם מהות ההליך ומורכבותו, סכומו והיקפו, אופי המחלוקת, דרך ניהול ההליך, היקף העבודה
שהושקעה, ראיות שהובאו, ושכר-טרחה מינימאלי מומלץ. אין מדובר ברשימה סגורה.
14. אמנם לא מצאתי לקבוע שהתנהלות המבקשת עולה כדי עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט כפי
טענת המשיב, אך בהחלט ניתן לומר שמדובר בבעלת-דין שהתנהלותה המשפטית לוקה בפגמים
משמעותיים כפי שפורטו לעיל. ר' בהקשר זה ובהתאמה פסקה 16 לפסק-הדין ב-רעייא 3025/21
צליל אנגל נ' בית הספר תגליות בע"מ, מיום 18.7.21.
15. במאמר מוסגר, יש לתמוה על הבחירה להכתיר את התובענה לאכיפת הסכם גירושין משנת 2005,
ייבהולהיי, בשים לב כי חלפו כ-16 שנים ממועד מתן פסק-הדין זה הראשון וכ-14 שנים ממועד מתן
פסק-דין השני.
16. מבלי לגרוע, כל האמור הוא מבלי להידרש לבקשה לגופה, כשממילא לא ניתן להידרש אליה
במתכונת כפי שהוגשה שפורטה בסעיף 9 לעיל. ר' עמ' 1, שו' 8-9 לפרו' ומבלי לקבע דבר וממצא
בהליך העיקרי.
17. סיכומו של דבר. על יסוד מכלול האמור לעיל, ובאיזון בין קיומו של דיון שלא לצורך מצד אחד,
לבין חזרת המבקשת מבקשתה לסעד זמני טרם דיון ובכך שייתרה את הצורך בבירור המחלוקת
לגופה של הבקשה מצד שני, ובהתחשב במכלול השיקולים והנסיבות כפי שפורטו לעיל, תשא
המבקשת בהוצאות המשיב בבקשה לסעד זמני בסך 5,000 ₪ אשר ישולם לו בתוך 30 ימים.
18. בקשת המשיב לפסוק הוצאות משפט בסכום מלוא שכר הטרחה ששולם תתברר בסיומו של ההליך
העיקרי.
ניתן לפרסם החלטה זו בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, י"ח אב תשפ"א, 27 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
שלי רוזמן פרקש, רשמת
