מספר פל”א 494537/2020
לפני כב’ השופטת רוית פלג בר-דיין
המאשימה
מדינת ישראל
ע”י ב”כ עוה”ד מולר
נגד
הנאשם
יחיאל דהן (עציר) – נוכח בליווי שב”ס
ע”י ב”כ עוה”ד טמסוט
נוכחים באולם – הוריו של הנאשם – מר שמעון דהן וגב’ דינה דהן
<#1#>
פרוטוקול
<#2#>
הערת בית המשפט:
הנאשם לא כבול, לא בידיו ולא ברגליו.
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו -במסגרת צירופם של 5 כתבי אישום -בשורה של עבירות הכוללות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף אשר פקע מעל שנתיים, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, פקיעת רישיון רכב פחות מששה חודשים, עבירות על סע’ 67, 10(א), 62(3), 62(2), 38(2) ו-2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ”א-1961. כן הורשע בעבירות של אי ציות להוראות שוטר והתנהגות הגורמת נזק עבירות על תקנות 23(א)(1) ו- 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ”א -1961. כפועל יוצא הורשע גם בנהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח תקפה המכסה את נהיגתו בניגוד לסע’ 2(א) לפק’ ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש”ל-1970.
על פי העובדות המפורטות בכתבי האישום המצורפים עולה כי מדובר בעבירות החוזרות על עצמן בפרק זמן של כשלוש שנים וחצי כמפורט להלן:
אישום ראשון (פ”ל 7628-08-19), אירוע מיום 28/9/18 שעה 04:12 בו נהג הנאשם רכב בעיר מודיעין ונעצר במחסום משטרתי. הנאשם לא ציית להוראת שוטר שכרז לו לעצור עזב את המקום ונהג בקלות ראש. לבסוף נעצר לאחר מרדף משטרתי. הנאשם נהג בהיותו פסול לנהיגה על פי החלטה שיפוטית, כאשר רישיון נהיגה שלו פקע בשנת 2015 וללא פוליסת ביטוח תקפה.
אישום שני (תת”ע 6838-10-20) אירוע מיום 15/7/20 שעה 03:05 בו נהג הנאשם רכב בעיר מודיעין ללא רישיון נהיגה תקף שפקע בשנת 2015.
אישום שלישי,(פ”ל 4777-09-20), אירוע מיום 7/8/20 שעה 20:50 בו נהג הנאשם רכב ביפו, בקלות ראש ובהיותו שיכור כשבגופו ריכוז של 54 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם. הנאשם גרם לתאונת דרכים עת סטה שמאלה והתנגש באופנוע שהגיעו מאחוריו ומשמאלו. כתוצאה מהתאונה נחבל הנהג המעורב, נזקק לטיפול רפואי והרכבים המעורבים ניזוקו. הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה תקף שפקע בשנת 2015 וללא רישיון רכב תקף שפקע בשנת 2020.
אישום רביעי, (פ”ל 5197-02-21), אירוע מיום 15/2/21 שעה 00:36 בו נהג הנאשם רכב בעיר לוד בהיותו שיכור כשבדגימת שתן נמצא סם מסוכן/ חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנאביס וקוקאין. הנאשם נהג בהיותו פסול לנהיגה על פי החלטה שיפוטית, ללא רישיון נהיגה תקף שפקע בשנת 2015 וללא פוליסת ביטוח תקפה.
אישום חמישי,(פ”ל 5187-01-22), אירוע מיום 10.1.22 שעה 00:05 בו נהג הנאשם רכב בעיר מודיעין, ולא ציית להוראת שוטר שסימן לו לעצור, נמלט בנסיעה כששוטרים דולקים אחריו. הנאשם נהג בהיותו פסול לנהיגה על פי החלטה שיפוטית, כאשר רישיון נהיגה שלו פקע בשנת 2015 וללא פוליסת ביטוח תקפה.
ראיות לעונש מטעם המאשימה- הוגש גיליון הרשעות תעבורה של הנאשם.
ראיות לעונש מטעם ההגנה- העיד אביו של הנאשם כעד אופי.
תסקיר שירות המבחן שפרטיו יובאו בפרק נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
טיעוני הצדדים בתמצית:
המאשימה סבורה כי נוכח ריבוי האירועים, הישנות העבירות, חומרתן והפרתן של החלטות שיפוטיות יש למקם את הענישה ברף העליון של מתחם הענישה.
המאשימה טענה לערכים חברתיים שנפגעו והפנתה למדיניות הענישה ולפסיקה.
המאשימה סיכמה טיעוניה בעתירה לגזירת עונש של מאסר בפועל במצטבר אשר לא יפחת מ- 30 חודשים, הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים אשר תלוי ועומד כנגד הנאשם מתיק מס’ 11634-01-18 זאת במצטבר לכל עונש אשר יוטל עליו לצד פסילה בת 8 שנים.
ההגנה, טענה כי הנאשם הודה בכל האישומים המיוחסים לו, לקח אחריות על מעשיו וביקש “להתחיל דף חדש” ולעבור הליך של גמילה. עוד הפנתה לנסיבות חייו הקשות של הנאשם כשברקע התמכרותו לסמים ואלכוהול. לטענתה לנאשם יש סיכוי של ממש להשתקם היות ועשה את כל הדרוש על מנת שיתאפשר לו הליך שיקומי ומשכך יש לחרוג לקולא ממתחם העונש.
נוכח אופיין של העבירות והרקע לביצוען, בהן התמכרות הנאשם לסמים והליך הגירושין שעבר סבורה ההגנה כי יש לקבוע מתחם אחד לעניין העונש המתייחס לכל האישומים.
נטען כי הענישה הינה הדרגתית, בתיק האחרון בו הורשע הנאשם נגזר עליו עונש מאסר על תנאי ומנקודה זו יש להתחיל את מתחם הענישה.
ההגנה טענה למתחם ענישה שנע בין מספר חודשים בודדים ל- 18 חודשי מאסר ויש למקם את הנאשם בתחתית המתחם, להסתפק בימי מעצרו וכך לאפשר את שיקומו של הנאשם.
לעניין הפסילה נטען כי מתחם הענישה נע בין שנתיים לשלוש שנים כשהנאשם נמצא ברף הנמוך.
כל צד תמך יתדותיו בפסיקה.
מר שמעון דהן, אביו של הנאשם, עד אופי מטעם ההגנה
דיבר מדם ליבו, סיפר על הטראומה שחוותה אמו בשל פוגרומים במדינה ממנה הגיעה. לדבריו לפי הספרות, טראומות עוברות בתורשה וכך הועברה לילדיו. עוד סיפר כי על אף רצונו להעניק לבנו חינוך הולם בנו גדל בחברה שלילית ובתנאים סוציו-אקונומים נמוכים, לדבריו בנו רגיש, יש לו 3 ילדים וביקש את חמלתו והתחשבותו של בית המשפט כדי שנכדיו יזכו לעתיד טוב יותר ובנו יוכל לגדלם בכבוד ולפרנסם. (עמוד 43 שורות 16-28 ועמוד 48 שורות 2-3 לפרוטוקול)
הנאשם בדבריו לעונש
הביע חרטה על מעשיו, ציין את רצונו להשתקם, לקחת חלק בגידול ילדיו ולתת להם דוגמא אישית. לדבריו, בדק ומצא כי במקום בו נמצא אינו יכול לקבל טיפול להתמכרויותיו, וסיפר כי הוא “נקי” מזה 7 חודשים. הנאשם ביקש את התחשבות בית המשפט. (עמוד 47 שורות 23-30 לפרוטוקול)
דיון והכרעה
האם המדובר במסכת עובדתית אחת או במספר אירועים?
העבירות אותן ביצע הנאשם דומות אך אין המדובר במכלול של פעולות שמאופיינות במחשבה פלילית אחת ובתכנון פלילי אחד. בעניין ג’אבר נקבע בדעת הרוב כי לאירוע אחד ייחשבו עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק והן מהוות מסכת עבריינית אחת. הבחינה הינה לעולם מהותית – עובדתית ותלוית נסיבות ויש להיזהר מחלוקה למספר אירועים באופן מלאכותי. ראה לעניין זה דברי כבוד השופטת ברק-ארז בע”פ 4910/13 ג’אבר נ’ מדינת ישראל (29/10/14) ודברי כב’ השופט סולברג בע”פ 1261/15 מדינת ישראל נ’ דלאל (3.9.2015).
הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו במועדים שונים ובמקומות שונים. הנאשם בחר פעם אחר פעם לעלות על ההגה תוך הפרה בוטה של החוקים ושל החלטות שיפוטיות. בשני מקרים אף נמלט מן השוטרים והם נאלצו לרדוף אחריו. אני דוחה את טענת ההגנה שיש להתייחס לעבירות אותן ביצע הנאשם כ”אירוע אחד מתמשך” שבוצע על רקע התמכרויותיו. בשני אישומים מתוך חמישה נהג הנאשם בשכרות ולא מצאתי כי בעבירות בהן הורשע קיים קשר ענייני הדוק והן מהוות מסכת עבריינית אחת על רקע התמכרותו.
אני קובעת כי מדובר בחמישה אירועים שונים.
מתחם העונש ההולם
הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם ההגנה על שלמות גופם וביטחונם של המשתמשים בדרך והחובה לציית ולהישמע להוראות שוטרים ובית משפט.
נסיבות הקשורות בביצוע העבירות השונות
אין צורך להכביר מילים בדבר חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם. עבירות אלו, עבירות התנהגותיות שטמונה בהן סכנה ממשית לחיי נהגים תמימים הנקלעים לדרכו של נהג עבריין, שאין מוראו של הדין עליו.
הנאשם נהג רכב בהיותו פסול לנהיגה, בהיותו שיכור וללא רישיון נהיגה תקף אשר פקע מעל לשנתיים וכפועל יוצא נהג ללא ביטוח תקף המכסה את נהיגתו.
בשנת 2015 הורשע הנאשם במסגרת צירוף שני תיקים בעבירה של נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
חומרה יתרה נובעת מהעובדה שמדובר בעבירות חוזרות כאשר הנאשם פעם אחר פעם דש את החוק בעקביו שב ונוהג בהיותו שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים זאת פעם רביעית ובאירועים שבפנינו הורשע בגין 3 עבירות של נהיגה בזמן פסילה. בעברו גם הרשעות בגין אי ציות להוראת שוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח תקפים. בנס לא גרמה נהיגתו לאסון של ממש.
בשני מקרים נהג הנאשם בזמן פסילה ונעצר רק לאחר מרדף משטרתי.
יש לומר כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה מגלמת בתוכה עבירה של הפרת הוראה חוקית.
בית משפט העליון הביע עמדה חד משמעית כי עבירה של נהיגה בשכרות הינה הסיבה המרכזית לגרימתן של תאונות דרכים. ראה דבריו של כב’ הש’ שוהם ברע”פ 2829/13 מוריאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.4.13): “… נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים – תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע”פ 861/13 פנאדקה נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.2.2013); רע”פ 3343/04 נפתז’י נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.5.2004)).
מדיניות הענישה הנוהגת
על פניו, עוד בטרם אדרש לפסיקה, יש להפנות לעונש הקבוע בחוק- עד שנתיים פסילה- בגין עבירה של נהיגה בשכרות ואם הורשע בעבירה זו בשנה שקדמה לה – פסילה שלא תפחת מ-4 שנים. בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה נקבע בחוק עונש המרבי – עד שלוש שנות מאסר- ומינימום 3 חודשי פסילה בגין כל עבירה בניגוד לסע’ 10(א) לפקודה.
לאחר עיון בפסיקה אני מפנה להלכות הקיימות הקובעות מתחמי העונש ההולם כדלקמן:
אישום ראשון, עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה בקלות ראש ונהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים.
רע”פ 1211/12 אברהם ישראלי נ’ מדינת ישראל. נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דין של נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה פעם ראשונה. בית משפט קמא גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל ו- 24 חודשי פסילה בפועל במצטבר לכל פסילה אחרת ושנה מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף המלצת שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר יותר על דרך עבודות שירות- אין הצדקה להתערבות בגזר הדין.
רע”פ 5111/16 שי קלדרון נ’ מדינת ישראל (נבו 04.07.2016) הנאשם הורשע ע”פ הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה, אי ציות לאות שניתנה על ידי שוטר, נהיגה ללא רישיון תקף וללא פוליסת ביטוח. ביהמ”ש גזר עונש מאסר בפועל בן 9 חודשים תוך הפעלת עונש מאסר על תנאי, 12 חודשי מאסר על תנאי, 10 חודשים פסילת רישיון נהיגה בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.
ע”פ 8013/13 אמיר מסעוד נ’ מדינת ישראל (נבו 18.12.2013), הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף יותר מ-12 חודשים והוטלו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, 4 שנות פסילה ועונשים נלווים. בקשת הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.
עפ”ת 13933-10-16 מסארוה נ’ מדינת ישראל למערער יוחסו עבירות של נהיגה בזמן פסילה ללא ביטוח, אי ציות להוראת שוטר, נהיגה בקלות ראש וגרימת נזק. נגזרו עליו 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, פסילה בפועל למשך 9 חודשים ובמצטבר לכל פסילה אחרת והופעלה פסילה על תנאי בת 7 חודשים במצטבר לפסילה אשר הוטלה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי העונש שהוטל על המבקש הינו מקל.
אישום שני, עבירה של פקיעת רישיון הנהיגה מעל שנתיים, בשנת 2015. מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג שרשיונו פקע תקופה של כ- 5 שנים, נע בין מאסר מותנה ופסילה קצרה לבין מאסר לתקופה קצרה ופסילה בת מספר שנים. על המתחם ניתן ללמוד משורה של פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי ובהם עפ”ת (באר שבע) 2455-11-13 מ”י נ ראדי אשוי, עפ”ת (באר שבע) 22009-04-14 רומן חננייב נ. מ”י, עפ”ת (באר שבע) 6214-02-13 אהוד כלפון נ. מ”י.
אישום שלישי, עבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, פקיעת רישיון נהיגה ורישיון רכב וללא פוליסת ביטוח תקפה.
ברע”פ 8261/14 אלחרר מרדושי נ’ מדינת ישראל, בית המשפט העליון דחה את הבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. שם, בית משפט השלום לתעבורה גזר על נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות שנייה, בין היתר, עונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות ופסילה לתקופה של 24 חודשים. בית המשפט המחוזי מצא את תקופת המאסר בעבודות שירות בת החודשיים כסבירה, ולכן הערעור נדחה.
רע”פ 10116/16 מוחמד דסוקי נ’ מדינת ישראל (נבו 24.01.2017), שם הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 24 חודשי פסילה בפועל של רישיון נהיגה זאת במצטבר לכל פסילה אחרת לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון דחה את הערעור על גזר הדין.
רע”פ 5431/17 יצחק זדה נ’ מדינת ישראל (נבו 05.09.2017), שם הורשע המבקש בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, אי ציות לשוטר ונהיגה בקלות ראש. על המבקש נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל; 3 שנות פסילת רישיון נהיגה בפועל לצד ענישה נלווית. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה.
רע”פ 1468/07 שמעון דרי נ’ מדינת ישראל (נבו 25.02.2007), שם הורשע המבקש על בסיס הודאתו, בנהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, בלימת פתע ואי ציות להוראות שוטר. על המבקש נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על-תנאי, פסילה בפועל של רישיון נהיגה לשנתיים לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון אישר את הענישה.
אישום רביעי, עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, פקיעת רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח תקפה.
רע”פ 8289/17 אורי גפן נ’ מדינת ישראל (נבו 20.12.2017), שם הורשע המבקש בביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף. על המבקש נגזרו 3 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 30 חודשי פסילה בפועל; 7 חודשי מאסר על תנאי, בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור, בין השאר מהטעם שהעונש שהוטל הינו ראוי ומאוזן.
רע”פ 444/08 משה יוסף נ’ מדינת ישראל (נבו 21.01.2008), בגין עבירות של נהיגה בשכרות בפעם השנייה ופקיעת תוקף רישיון נהיגה קיצר בית המשפט המחוזי את עונש המאסר שהושת על הנאשם ל- 9 חודשי מאסר בפועל והתיר את פסילת רישיון הנהיגה ל- 18 חודשים על כנה. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.
רע”פ 2588/16 אנואר שלבאיה נ’ מדינת ישראל (נבו 19.09.2016), שם הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וללא רישיון תקף על הנאשם. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, 11 חודשי פסילה בפועל לצד ענישה נלווית. ערעורים לבית משפט מחוזי ולבית משפט עליון -נדחו.
ת”ד 664-06-12 מדינת ישראל נ’ דבאח- שם דובר בנאשם אשר נהג בשכרות בפעם השלישית, כאשר שני אירועים שכאלה נסתיימו בתאונות דרכים שתוצאתן חבלה, נגזר על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר ופסילת רישיון למשך 10 שנים.
ברע”פ 4491/14 סורן נ’ מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 29.6.14), הנאשם הורשע ב- 3 כתבי אישום אשר יחסו לו עבירות של נהיגה בשכרות במועדים שונים. בכתב אישום אחד יוחסה לנאשם עבירת שכרות מכח סירוב ובכתב אישום אחר הצטרפה לעבירת השכרות גם תאונת דרכים שגרמה לנזק בלבד. הנאשם הודה בהסדר טיעון. הנאשם ללא עבר תעבורתי דומה אך בעל עבר פלילי מכביד בעבירות סמים ורכוש. למרות שהתסקיר העיד כי הנאשם החל בתהליך גמילה נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים, פסילה לתקופה של 54 חודשים ופסילה על תנאי. נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו נדחה הערעור על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה.
אישום חמישי, עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי ציות להוראות שוטר, פקיעת רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח תקפה.
רע”פ 1076/16 חיים כהן נ’ מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דין שקבע כי מתחם הענישה לנהיגה בפסילה הינו החל ממספר חודשים מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל ובין שנתיים לחמש שנות פסילת רישיון נהיגה. בית המשפט גזר על נאשם אשר הורשע בעבירה חוזרת של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף ועם עבר מכביד, 18 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסרים על תנאי, חרף מצבו הבריאותי הקשה.
רע”פ 1569/14 אלון קרן פז נ’ מדינת ישראל נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר החמיר בעונשו של מי שנהג בזמן פסילה- עבירה חוזרת כאשר תוקף רישיון נהיגה שלו פקע כ-9 שנים. בית המשפט העליון אף ציין כי בית המשפט המחוזי לא החמיר ולא מיצה את הדין עם הנאשם והותיר על כנו עונש שכלל 10 חודשי מאסר בפועל והורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 14 החודשים בחופף. על הנאשם נגזרו גם 30 חודשי פסילה בפועל.
בעפ”ת (ב”ש) 534-12-10 זנון נ’ מדינת ישראל, נדחה ערעור על גזר דין של נאשם שהורשע בשלושה אישומים מצורפים, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירות חוזרות פעם שלישית, עבירה חוזרת של נהיגה ללא ביטוח תקף, שימוש במסמך מזויף ומתן רשות לאחר לנהוג ללא ביטוח. בית משפט קמא גזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל ו- 5 שנות פסילה בפועל. שם דובר בנאשם הסובל מנכות קשה. מדובר במקרה חמור יותר מהמקרה שבפניי בשל ריבוי העבירות.
המתחם בענייננו:
במקרה שבפניי נהג הנאשם רכב ב- 5 מקרים שונים כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע משנת 2015. ב- 2 מקרים נהג בהיותו שיכור. ב-3 מקרים נהג בהיותו פסול לנהיגה ע”פ החלטה שיפוטית כאשר בשני מקרים נמלט מהמשטרה ונעצר לאחר מרדף משטרתי.
בנסיבות הללו ונוכח פסקי הדין, אני קובעת כי מתחם הענישה נע בין 24 ועד 36 חודשי מאסר בפועל, 5 שנים ועד 10 שנים פסילה בפועל של רישיון הנהיגה, לצד ענישה נלווית של מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
הנאשם נטל אחריות, הודה במעשיו וחסך בזמן שיפוטי.
הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 2002 אולם משנת 2015 הוא נוהג ללא רישיון נהיגה תקף. לנאשם 26 הרשעות בתעבורה. בעשור האחרון צבר לחובתו 4 הרשעות קודמות בהן 4 הרשעות בעבירות של אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
הנאשם אף נדון בעבר בגין הרשעות בפלילים למאסר בפועל.
הנאשם גרוש ואב ל-3 ילדים, טרם מעצרו הנוכחי עבד בתחום השיפוצים.
תסקיר שרות מבחן התייחס לנסיבות חייו של הנאשם, לעברו הפלילי והתעבורתי, לכך שהנאשם ריצה בעבר עונש מאסר בפועל ואף השתלב פעמיים בתוכניות לטיפול בהתמכרויות אשר לא צלחו. עוד התרשם כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו ולתפיסתו ביצע את העבירות על רקע התמכרויותיו לסמים ואלכוהול. גישת הנאשם לעבירותיו בתחום התעבורה הינה מקלה. שירות המבחן לא בא בהמלצה עונשית אלא המליץ לאפשר לנאשם להשתלב בטיפול בהתמכרויותיו בקהילה טיפולית סגורה וקבע כי בשלב בו מצוי הנאשם אין מקום לשילובו בבית משפט קהילתי.
בהחלטתי מיום 2/8/22 דחיתי את בקשת הנאשם והמלצת שרות המבחן לשלבו בטיפול בקהילה טיפולית סגורה.
אני מאמינה לנאשם כי הוא באמת רוצה להשתקם, להוביל את חייו למקום טוב יותר ולהוות דוגמא אישית לילדיו. אני גם מאמינה לאביו של הנאשם כי נסיבות חייו של הנאשם היה בהן כדי להשפיע על מצבו האישי. יחד עם זאת אני סבורה כי במבחן המציאות, אין בכוחו של הנאשם לעבור שיקום בקהילה טיפולית סגורה ממנה הוא יכול לצאת בכל עת וזאת כאשר הדבר תלוי ברצונו הטוב בלבד.
החלטות שיפוטיות ובהן עונש מאסר על תנאי, לא היה בהן די, כדי למנוע מהנאשם לנהוג רכב בהיותו פסול לנהיגה ואף בהיותו שיכור ולמעלה מכך, הנאשם ברח משוטרים פעמיים והם נאלצו לרדוף אחריו. התנהגות זו הרת אסון ובנס לא הסתיימה נהיגתו בפציעה אנושה של עובר דרך.
מאסר על תנאי, לתקופה של 4 חודשים תלוי ועומד כנגד הנאשם בגין הרשעה בתיק 11634-01-18 והוא בר הפעלה.
הנאשם מצוי במעצר מיום 10/1/22 ולדבריו בתקופה זו הוא “נקי”. כולי תקווה כי בתקופת המאסר אשר תושת עליו יוכל הנאשם להיגמל ולהשתקם בהצלחה ובבוא העת להשתחרר כאדם חופשי, אשר יטיב את דרכיו ויהווה דוגמא אישית לילדיו ולסובבים אותו.
לאחר כל אלה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
3 שנים מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו 10/1/22.
אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים מתיק 11634-01-18, בית משפט לתעבורה בפתח תקוה, גזר דין מיום 18/6/18 וזאת בחופף.
12 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
התנאי יופעל באם יעבור הנאשם עבירות של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
4 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
התנאי יופעל באם יעבור הנאשם עבירה של אי ציות להוראת שוטר.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים במצטבר לכל עונש אחר.
הנני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתל אביב תוך 45 ימים.
<#3#>
ניתנה והודעה היום י’ אלול תשפ”ב, 06/09/2022 במעמד הנוכחים.
רוית פלג בר-דיין, שופטת
הוקלד על ידי דורין קרוג
