לפני כבוד השופט אלון גביזון
העוררת
אמאן אבו טעימה (עציר) תושבי איו"ש 801018862
ע"י ב"כ עו"ד האיל אבו גררה
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד איריס ספיר
פרוטוקול
העוררת:
אני שומעת את בית המשפט.
ב"כ העוררת:
אני מזהה את העוררת.
טרם מתן החלטתו של שבית המשפט אבקש להפנות את בית המשפט לעמ"ת 46549-10-23 (מחוזי תל -אביב) מיום 27.10.23, ואני מפנה לעמוד ראשון שורות 25-26 לפרוטוקול מיום 27.10.23 שם מציינת התביעה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב שהם לא מבקשים ולא דורשים החלטה גורפת. מה שמחדד את עניינה של העוררת כאן היות ואנו מדברים על אותה תביעה בסופו של דבר שלא יכולה לדבר בשני קולות.
ב"כ המשיבה:
אני מתנגדת. הדיון היום קבוע לשמיעת ההחלטה.
הערת בית המשפט:
בית המשפט מעיין בהחלטת בית המשפט המחוזי בעמ"ת 46549-10-23.
<#3#>
החלטה
1. ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' הש' ר. ימיני) מיום 26.10.23 במסגרתה הורה בית משפט קמא בתיק מ"ת 42712-10-23 על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.
ההליכים בבית משפט קמא:
2. נגד העוררת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק- עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952, בד בבד עם בקשה למעצרה עד תום ההליכים בעניינה.
3. על פי האמור בחלק הכללי של כתב האישום, בתאריך 7.10.23 הכריזה מדינת ישראל על תחילה של מלחמת "חרבות ברזל" בעקבות מתקפת טרור אלימה ואכזרית מצד ארגון טרור "החמאס" במסגרתה חדרו מחבלים את גדר המערכת וביצעו מעשי טבח אכזריים באלפי תושבים ישראלים חפים מפשע.
על פי עובדות כתב האישום, במשך כחמישה ימים עובר לתאריך 25.10.23 בשעה 01:23 או בסמוך לכך, נכנסה העוררת אשר הינה תושבת רמאללה לישראל ושהתה בישראל בשכונה 2 בית מספר 239 בשגב שלום, וזאת מבלי שהיה בידה אישור כניסה ושהייה בישראל כדין.
4. בהליך שהתקיים בפני בית המשפט קמא, הסכים ב"כ העוררת לקיומן של ראיות לכאורה ועתר לשחרורה של העוררת בתנאים מגבילים.
ב"כ העוררת ביקש לבסס טיעוניו על פי מדיניות התביעה כפי שנקבעה במסמך מיום 08.10.23 הנושאת את הכותרת "מדיניות העמדה לדין בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", אוקטובר 2023", על מסמך נוסף שכותרתו "סטטוס הרשאות לכניסת פלסטינים לישראל; למעברם בין איו"ש ובין רצועת עזה, וליציאה לחו"ל" מיום 29.05.23, ועל פסיקתו של בית המשפט העליון בש"פ 7751/23 אבו עוואד נגד מדינת ישראל (26.10.2023).
מנגד, המשיבה עתרה למעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים בעניינה, וזאת מכוח עילות המסוכנות והחשש מהימלטות מהדין ובדגש על מצב החירום והמלחמה בה נמצאת מדינת ישראל.
5. בהחלטתו המפורטת והמנומקת דן בית המשפט קמא בטענות הצדדים, הורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים בעניינה וציין כי:
"כך או כך, אם בעבר במציאות הישנה, ניתן היה להעלים עין כאשר שהה אדם בתחומי ישראל באופן לא חוקי למה שהוגדר 'צרכי עבודה', והוא היה משוחרר ללא כל הליך או שחרור בערובה, הרי שמעתה אי אפשר לקחת יותר את הסיכון הזה, שכן כפי שאמר בית המשפט בעניין עמראן 'אם יש סיכון – אין התלבטות' וכאמור, הסיכון עתה הוא מובהק ולא שמור לבעלי עבר בלבד".
טענות העוררת:
6. ב"כ העוררת טען כי בית משפט קמא שגה כשהורה על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה וזאת כאשר מדובר בעוררת נעדרת עבר פלילי שגילה 55 שנים. לדבריו ובהתאם לחוק ולפסיקה היה על בית המשפט קמא לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר על דרך שחרורה לחלופת מעצר. לדבריו בית המשפט קמא נתן משקל יתר למצב הביטחוני השורר בעת הזו, התעלם מנסיבותיה האישיות של העוררת ולא בחן החלופה שהוצעה בפניו.
הסניגור המלומד הפנה לפסיקה רלוונטית.
7. ב"כ המשיבה הפנתה לפסיקה רלוונטית, וטענה כי החלטת בית המשפט קמא מפורטת, מנומקת ויש להותירה על כנה.
דיון והכרעה:
8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה אליה הפנו (לרבות זו אליה הפנה היום בא כוח העוררת בתחילת הדיון), מצאתי לדחות הערר ולהותיר על כנה את החלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט קמא.
9. מקובלת עליי עמדתו של בית המשפט קמא כי עילת המסוכנות בעבירה בה מואשמת העוררת, מתעצמת באופן משמעותי בזמן מלחמה.
כוחות הביטחון ובכללם כוחות המשטרה מתוחים עד הקצה בימים אלו. מדיניות של "דלת מסתובבת" – מעצר שוהים בלתי חוקיים ושחרורם בתנאים מגבילים על ידי בית המשפט טרם גזירת עונשם, מטילה על כוחות הביטחון עומס נוסף ומיותר, וכפועל יוצא מכך מסכנת את הציבור ואת האמונים על שלומו.
כניסתם של שוהים בלתי חוקיים לתחומי המדינה, בין אם הם משטחי עזה ובין אם משטחי הרשות הפלסטינאית, יוצרת סיכון מיותר לכוחות הביטחון, למשל ביחס לשטחי הכינוס. בעניין זה צדק בית המשפט קמא בהפנותו לעמ"ת 23771-10-23 (מחוזי-מרכז, 17.10.23): "אם יש סיכון – אין התלבטות".
לעניין התעצמות עילת המסוכנות בזמן מלחמה ראה גם עמ"ת 40456-10-23 (מחוזי -באר שבע, 26.10.23) ומ"ת 38639-10-23 (שלום ירושלים, 25.10.23).
10. זאת ועוד. בזמן מלחמה מתגברת עילת המעצר בדמות החשש מהימלטות מהדין. בעניין זה יפים הם דברי בית המשפט העליון בבש"פ 6781/13 קונדוס נ' מדינת ישראל (4.11.13):
"על השיקולים שפורטו לעיל אוסיף כי כמובן שנסיבות חיצוניות, דוגמת מצב ביטחוני, יכולה להיות השפעה על שיקול הדעת המופעל בבחינת היתכנות על שחרור לחלופת מעצר". (הדגשה לא במקור-א.ג).
המלחמה אליה נקלעה מדינתנו בעקבות פעולת הטרור הרצחנית, עתידה לדברי גורמים מוסמכים בצה"ל, להתארך זמן רב – חודשים לא מעטים. הציפיה כי די בערבים ובהפקדה כספית כדי להבטיח את התייצבותה של העוררת לדיונים שייקבעו בהליך העיקרי בעניינה, נאיבית בזמן מלחמה, לא כל שכן במלחמה ממושכת.
לעניין התגברות עילת המעצר שעניינה חשש מהימלטות מהדין ראה גם עמ"ת 26204-10-23 ( מחוזי מרכז, 18.10.23 ).
11. בענייננו העוררת נכנסה לתחומי מדינת ישראל בשעה 01:30 לפנות בוקר (ראה לעניין זה עמוד 3 שורה 18 לפרוטוקול מיום 27.10.23) מספר ימים לא מועט לאחר פרוץ המלחמה, ולאחר שכבר היה ברור לכל תושבי האזור כי הוכרז מצב חירום והכניסה לתחומי המדינה אסורה.
שעת הכניסה ארצה מלמדת כי העבירה בוצעה לכאורה בנסיבות מחשידות ובניסיון להערים על כוחות הביטחון. על כן, ובנוסף לאמור לעיל, לא מצאתי ליתן אמון בעוררת שלפני, הגם גילה ועברה הפלילי הנקי.
12. מכל האמור לעיל, נוכח עילות המעצר המוגברות בעת הזו, משלא ניתן ליתן אמון בעוררת שבפני, הנני דוחה הערר.
העוררת תישאר במעצר עד תום ההליכים בעניינה בהתאם להחלטת בית המשפט קמא.
#4#>
ניתנה והודעה היום ט"ו חשוון תשפ"ד, 30/10/2023 במעמד הנוכחים.
אלון גביזון, שופט
הערת בית המשפט:
בית המשפט מציע לצדדים לעבור היום לתיק העיקרי ולבחון אפשרות לסיימו בבית המשפט השלום בדחיפות.
ב"כ העוררת:
עקרונית לא אמורה להיות בעיה לסיים את התיק אם חבריי ערוכים.
ב"כ המשיבה:
אני לא ערוכה לסיים את התיק היום. כמובן נשמח לקדם את שמיעת התיק וסיומו.
ב"כ הצדדים:
ננסה להגיע להסדר וככל שנגיע להסדר נגיש בקשה מוסכמת לבית משפט השלום חרף מצב החירום כדי לסיים את ההליך.
הוקלד על ידי שרון אבוטבול
