בפני
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
המבקשים:
המשיבים:
כבוד השופט אביגדור דורות
.1
ba
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
.2
1. עטאללה אבו עדואן
2. יוסף אבו עדואן
3. עבדאללה מוהור
4. מחמוד מלאלחה
5. צאלח וח'מאן
6. חסן בראהמה
7. ג'עפר מלאלחה
8. פואז בלאונה
9. אחמד עמאוי
10. ראמי מילחם
11. ראמי דראושה
12. עבד דיאב וח'מאן
ע"י ב"כ עוייד בשיר עיסא
נגד
לפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה על-ידי המבקשים, בגדרה הם עתרו למתן הוראה
לעוייד עמי פולמן, נאמן חברת זורגניקה בעיימ (בשיקום) (להלן ובהתאמה: "הנאמן", "החברה"),
לאשר את תביעות החוב שהגישו לנאמן (להלן: "הבקשה").
מספר בקשה:55
1.עו"ד עמי פולמן, נאמן זורגניקה בע"מ (בשיקום)
עיין עוייד שני חובב
2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
פסק דין
העובדות הצריכות לעניין וההליכים הקודמים
ביום 1.4.20 הגישה החברה לבית משפט זה בקשה לפי סעיף 18 לחוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), למתן צו לפתיחת הליכים לשם שיקומה הכלכלי.
בבקשה נטען, כי מדובר בחברה ותיקה שנוסדה לפני כ-25 שנה, העוסקת בגידול ושיווק תמרים,
שמקום מושבה במושב חמרה בבקעת הירדן. נטען כי החברה נקלעה למחנק תזרימי והיא עתרה,
במסגרת הבקשה, לקבלת צו הקפאת הליכים לתקופה של 30 ימים, על מנת לייצב את עסקיה.
1 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.3
ביום 5.4.2020 נקבע, כי החלטה בדבר מתן צו לפתיחת הליכים תינתן לאחר שתוגש
תגובת הממונה בכתב ועוייד עמי פולמן מונה לנאמן זמני. ביום 26.4.20 ניתן צו פתיחת הליכים לשם
שיקומה הכלכלי של החברה לפי סעיף 23(א)(1) לחוק, וזאת לאחר שנשמעו עמדות הנושים, עמדת
הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכן המלצת הנאמן הזמני. במסגרת ההחלטה, ניתן צו
לפתיחת הליכים לשם שיקומה הכלכלי של החברה, לאחר שנמצא כי התקיימו התנאים שבסעיף 18
לחוק, בזיקה לסעיף 7 לחוק.
.4
.5
בנוסף לצו פתיחת ההליכים, ניתן במסגרת ההחלטה צו הקפאת הליכים נגד החברה
(להלן: ייצו ההקפאה"), והנאמן מונה לנאמן קבוע, תוך שנקבע כי סמכויותיו יהיו בהתאם להוראות
סימן ב' בפרק ו' של חלק ב' לחוק.
.6
ba
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
להסדר הנושים שאושר כאמור.
.7
.8
ביום 17.7.2021 הגישו המבקשים לבית משפט זה בקשה שכותרתה "הודעה על עדכון
ייצוג ובקשה למתן הוראות", בה ביקשו מבית המשפט יילתת הוראות לנאמן, לאשר את תביעותיהם
של העובדים" (סעיף 7 לבקשה).
ביום 10.9.2020 אושר הסדר הנושים לחברה (להלן: "הסדר הנושים").
ביום 24.9.2020 אושר הסכם למכירת מניות החברה (להלן: "הסכם המכר"), בהתאם
.9
בבקשה נטען, בין היתר, כי המבקשים הינם עובדים של החברה אשר עבדו בתקופות
שונות עד ליום 31/12/2020, כאשר פוטרו שלא כדין וללא מתן הודעה מוקדמת וללא כל התראה או
אזהרה" (סעיף 1 לבקשה).
ביום 15.8.2021 הגיש הנאמן תשובה לבקשה למתן הוראות (להלן: "תשובת הנאמן"),
בה נטען כי המבקשים אינם עובדי החברה ולא הועסקו על ידה כעובדים, וכי ככל הנראה המבקשים
נמנו על עובדיו של קבלן השירותים עמו התקשרה החברה מר עטא אבו עדואן, הוא המבקש 1
(להלן: ייעטאיי). על-כן, לשיטתו של הנאמן, יש לדחות את הבקשה. עוד נטען בתשובת הנאמן כטענה
חלופית, כי גם אם היו המבקשים עובדים של החברה, הם היו צריכים להפנות את תביעות החוב
אל המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לתקנה 133 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי,
התשעייט-2019 (להלן: "התקנות"). בנוסף, טען הנאמן יילמען הזהירותיי כי החובות להם טוענים
המבקשים (בין כעובדים ובין כנושים רגילים) – אינם ניתנים לתביעה לאחר שתביעות החוב לא
הוגשו במועד שנקבע בהסדר הנושים.
2 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.54
ba
והאם החברה היא שהעסיקה אותם, שכן תשובה שלילית על שאלה זו תוביל למסקנה כי המבקשים
אינם נושים של החברה ואינם רשאים (או היו רשאים להגיש תביעות חוב כלפיה.
טור
ראשית, יש לזכור כי אין הכרח כי קביעה הנובעת מכוח דיני עבודה תחול בהכרח גם
בדיני חדלות פירעון. לעניין זה, יפים הדברים הבאים שנכתבו בעניין דאר שהוזכר לעיל:
"יש לזכור כי עסקינן בדיני חדלות פירעון ואין הכרח כי קביעה הנובעת מכוח
דיני עבודה תחול בהכרח גם בדיני הפירוק. תכלית דיני הפירוק הינה לצמצם
ככל שניתן את מתן העדיפות לתשלומי העובדים ולהחיל בהרחבה את עיקרון
השוויון בין הנושים שהוא העיקרון המנחה בעניין זה (ראו: רע"א 4381/03 ש.כ
מאגרי אנוש בע"מ נ' ז.מ. מותגי אופנה בע"מ [פורסם בנבו] (14.04.2005) פסקה
13). לעומת זאת, עיקרון העל בדיני העבודה מתייחס בהרחבה להגנה על זכויות
העובד, ועל כן אין ללמוד מקביעות דיני העבודה על תחום חדלות הפירעון ויש
לבחון את הוראות הדין על פי תכליתו, כפי שנקבע בפש"ר (מחוזי חי') 66/02
עוז עתיד אינטרנשיונל בע"מ נ' גבריאל טרבלסי [פורסם בנבו] (10.02.2004)"
(עניין דאר, פסקה 43).
.55
בית המשפט המחוזי בירושלים
שנית, נקודת המוצא בעניינו היא כי המבקשים 2-12 (בפרק זה: "המבקשים") היו
במעמד של עובדים, שכן הצדדים לא חלוקים בשאלת מעמדם של המבקשים כעובדים, אלא בשאלת
זהותו של המעסיק. הצדדים אכן חלוקים בנוגע למעמדו של מבקש 1 (עטא) כעובד החברה או כקבלן
חיצוני (ובכך אדון בהמשך). על כן, יש לבדוק מיהו המעסיק של המבקשים: עטא (כקבלן) או שמא
החברה (כמשתמש)?
.56
המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת זהותו של המעסיק שונים הם מהמבחנים לקביעת
מעמדו של פלוני כעובד :
–
בע"מ
"המבחן המרכזי לזיהוי המעמד הוא המבחן המעורב, כשלמבחן ההשתלבות
משקל מיוחד בגדרו (ראו למשל: בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי
לעבודה, נ(4) 628 (1996); ע"ע (ארצי) 3829/09 חברת החדשות הישראלית
שחר צרפתי [פורסם בנבו] (14.2.2016); ע"ע (ארצי) 26932-12-14
סלקום ישראל בע"מ – ואצ'סלב איליאגוייב [פורסם בנבו] (01.05.2018)).
ואילו, המבחן המרכזי לזיהוי המעסיק במצבים של תבנית העסקה מורכבת הוא
מבחן האוטנטיות והלגיטימיות. שכן, האופן בו הגדירו הצדדים את יחסיהם,
הגם שיש לו משקל בעת בחינת זיהוי המעסיק, אינו מכריע" (ע"ע (ארצי)
11 מתוך 25
1
2
3
4
5
678 a
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
ba
טור
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.57
בית המשפט המחוזי בירושלים
36771-01-20 ד"ר רביע איברהים – בית חולים "המשפחה הקדושה", פסקה 19
[פורסם בנבו] (13.08.2020) (להלן – עניין המשפחה הקדושה)).
וכן, באותו העניין צוינו מבחני העזר לעניין זיהוי המעסיק במצבים של תבנית העסקה
מורכבת (כמו ביחסים המשולשים שלפנינו):
"באשר לאותנטיות התבנית, יש לבחון האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית
ההעסקה תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים או שמא היא
למראית עין בלבד. בין המבחנים המרכזיים ניתן למנות את המבחנים הבאים:
מי קיבל את העובד לעבודה? עם מי סוכמו תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו?
בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר? האופן בו ראו
הצדדים הלכה למעשה את היחסים ביניהם. ויודגש, התייחסות למבחנים אלה
צריכה להיעשות תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של תבנית ההעסקה
המדוברת: מיקור חוץ – של המשאב האנושי (קבלן כוח אדם) או של פונקציה
(קבלן שירותים); התקשרות כלכלית אחרת כגון: שיתוף פעולה בין צדדים
(למשל, עניין פלפל) וכיוצ"ב. באשר ללגיטימיות התבנית, יש לבחון האם
בתבנית ההעסקה "אין כל דבר הנוגד יסודות משפט העבודה", ובכך להפכה
למנוגדת ל"תקנת הציבור". לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים
סובייקטיביים במסגרתם של אלה תבחן, בין היתר, שאלת תום הלב של
הצדדים. האם ביצירת תבנית ההעסקה הם התכוונו להתחמק מהחלת הוראות
חוק, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכיוצ"ב על העובד ובכך לקפחו כלכלית
או ארגונית או שמא ביסוד ההתקשרות עמדה מטרה אחרת לגיטימית; והן
היבטים אובייקטיביים – רוצה לומר, אפילו לא התכוונו הצדדים לקפח את
העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, יש לבחון האם העסקת העובד בתבנית
הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה" (שם, בפסקה 22).
אכן, בעבר נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה
המשתמש הוא המעסיק, ועל הטוען אחרת הנטל להוכיח כי הקבלן הוא מעסיקו של העובד (דבייע
(ארצי) נב/3-142 חסן עליאה אלהרינאת – כפר רות (0.9.09.1992) (להלן – עניין כפר רות)). אלא,
שחזקה זו בוטלה בע"ע (ארצי)478-09 יצחק חסידים – עיריית ירושלים (13.01.2011) (ראו גם:
עניין המשפחה הקדושה, פסקה 24). ודוק: גם לפי משפט העבודה, נטל ההוכחה להוכיח כי החברה
היא המעסיק רובץ על המבקשים.
12 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ba
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.58
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
באשר לאותנטיות התבנית – המבקשים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי מי שקיבל או
גייס אותם לעבודתם הייתה החברה, ולא הכחישו את טענות הנאמן כי קבלתם לעבודה נעשתה
באמצעות עטא; המבקשים לא הוכיחו כי תנאי שכרם או העסקתם סוכמו מול החברה, ולא הוכיחו
כי סוכמו עם החברה תנאים כלשהם לגבי עבודתם הנטענת, לרבות גובה השכר. על אף שהמבקשים
טענו כי מי ששילם להם את שכרם הייתה החברה, אין בנמצא כל תיעוד חיצוני ואותנטי לגרסתם
(וזה המקום לציין כי לא הוגש אף תצהיר מטעמם של המבקשים), שיכול לתמוך בגרסתם כי החברה
שילמה להם שכר חודשי. נהפוך הוא, בייכ המבקשים טען בדיון כי עטא הוא היחיד שקיבל תשלום
מהחברה עבורו ועבור המבקשים (עמ' 15 לפרוטוקול), ואישורי התשלום שהציגה בייכ הנאמן
החתומים על-ידי עטא מחזקים את טענת הנאמן כי החברה לא שילמה למבקשים משכורות
חודשיות קבועות (שכן ישנם פערים ניכרים בסכומים מחודש לחודש), והכספים שהגיעו בסופו של
דבר אל המבקשים היו אך ורק בשליטתו של עטא, וללא כל התערבות או שליטה מטעם החברה.
לכאורה, עטא הוא היחיד שהיה באפשרותו לקבוע את גובה השכר שיקבלו המבקשים, אם בכלל.
המבקשים טענו לעניין זה כי מצילומי המסך שהציגו, שנטען כי הם צילומים ממחשב החברה, יש
ללמוד כי החברה שלטה על העובדים והייתה רושמת את שעות עבודתם. אלא, שלצילומים אלו לא
צורף כל תצהיר שמאשר שצולמו ממחשבי החברה, על-ידי מי צולמו ומתי. בכך, יש ממש בטענת
הנאמן כי יש בעובדה זו כדי לפגוע באותנטיות של הצילומים. גם אם אניח שמדובר בצילומים
אותנטיים, הרי שצילומים אלו לבדם אינם מוכיחים כי הצדדים ראו הלכה למעשה את היחסים
ביניהם כיחסי עובד-מעביד או כי הנאמן או החברה ידעו למי מהמבקשים מגיע שכר ואת גובהו ;
המבקשים טענו כי החברה פיטרה אותם מעבודתם בסוף חודש דצמבר 2020, אלא שהמבקשים לא
הוכיחו כי מי שפיטר אותם או הודיע להם על הפיטורים הייתה החברה ולא עטא. המבקשים לא
הוכיחו כי היה בכוחה של החברה לפטר אותם (להבדיל מכוחה להפסיק את ההתקשרות עם עטא),
או בפני מי היה עליהם להתפטר, אם רצו בכך. נהפוך הוא, בהסכם ההתקשרות נקבע כי ייהזכות
לפיטוריו של עובד זה או אחר נתונה אך ורק לשיקול דעתו הבלעדית של הקבלן ללא התערבות מצדו
של המזמין"; כמו כן, המבקשים טענו כי קיבלו את הוראות העבודה ישירות מהחברה והשתמשו
בכליה, טענה שהוכחשה על-ידי הנאמן. בהיעדר תצהירים מטעם המבקשים, הרי שטענתם זו לא
הוכחה.
.59
באשר ללגיטימיות התבנית סבורני כי בהיבטים הסובייקטיביים לא הוכח על-ידי
המבקשים כי החברה או הנאמן התכוונו להתחמק מהחלת הוראות החוק כדי לקפח את המבקשים
כלכלית או ארגונית. ודוק: לא הוכח כי החברה או הנאמן פעלו בחוסר תום לב. המבקשים טענו כי
החברה פעלה בחוסר תום לב בהגשת ההליך כאשר לא דיווחה מלכתחילה על המבקשים כעובדים
של החברה (סעיף 4 להודעת העדכון). כמו כן, טענו המבקשים כי הזכויות הבסיסיות של המבקשים
13 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.60
תיק חיצוני:
קופחו על-ידי החברה בהסכם ההתקשרות עם עטא שבו נקבע כי עטא ידאג לזכויותיהם לפי הדין
הירדני ולא הדין הישראלי, וכי שיטת ההעסקה נועדה כדי להתחמק מתשלום זכויותיהם של
המבקשים. אכן, בהסכם ההתקשרות עם עטא נקבע כי הצדדים מסכימים כי הדין שחל על ההסכם
ועל מערכת היחסים ביניהם הוא הדין הירדני אשר מהווה יימנהג האזוריי ולא הדין הישראלי (סעיף
4 להסכם). אלא, שלא הוכח בפניי כי הכללת סעיף זה להסכם ההתקשרות עם עטא נבעה מתוך
חוסר תום לב סובייקטיבי שנועד לקפח את זכויותיהם של המבקשים. ההסכם מכיל תנאים לפיהם
עטא מתחייב לשלם לעובדיו את מלוא הזכויות ו/או כל הטבה סוציאלית אחרת, להתקשר עם
עובדיו בהסכמי עבודה, לשלם להם את שכרם ולקיים בקפדנות אחר הוראות כל החוקים החלים
עליו כקבלן וכמעסיק עובדים. בכך, סבורני כי החברה לא התכוונה לקפח את זכויותיהם של
המבקשים עצמם, שכן אחרת לא הייתה כוללת סעיפים אלו בהסכם כלל. מכל מקום, דין טענתו של
הנאמן כי על היחסים בין הצדדים חל הדין הירדני להידחות, כפי שאבהיר בהמשך. ביחס להיבטים
האובייקטיבים, נקבע בפסיקה כי השימוש במבחני העזר צריך להיעשות בזהירות ובמתינות. מחד
גיסא, מתוך הבנה שיישום טכני של המבחנים עשוי להצביע, באופן מובנה, על ייהמפעיליי כעל
המעסיק; ומאידך גיסא, מבלי לשכוח שעל הפרק, ועד גבול מסוים, עומד גם השיקול של כיבוד
הסכמים והחופש של צדדים לעצב את פעילותם. כך למשל, מקום בו עסקינן בהתקשרות אותנטית
שמטרותיה הסובייקטיביות היו לגיטימיות, לא בנקל יהיה בשיקולים האובייקטיביים כדי
להפוך את הקערה" (ע"ע (ארצי) 16612-10-11 קטילי פדוא – מדינת ישראל (20.8.15)). אינני סבור
כי תבנית העסקה זו, של רכישת שירותים בידי קבלן לעבודות חקלאיות ספציפיות, פוגעת בהשגת
תכלית העבודה. כפי שטענה בפניי בייכ הנאמן בדיון: "מאחר שהפעילות של החברה היא עונתית,
יש תקופות בשנה שהחברה צריכה לרכוש שירותים. בחודש אפריל עושים את ההאבקה, בסוף חודש
אוגוסט וספטמבר מתבצע גדיד, ובחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר נערך המיון של התמרים.
אלה שירותים שהחברה רוכשת מקבלני שירותים" (עמ' 14, שורות 28-31 לפרוטוקול). לרוב, עבודות
חקלאיות הן עבודות שמתבצעות מטבען על בסיס עונתי, ואלמלא האפשרות של חברות חקלאיות
להשתמש בשירותי קבלנות, היו צריכים להעסיק עובדים לתקופות קצרות (לעיתים ימים בודדים),
דבר שאינו רצוי הן מבחינת משפט העבודה ואין מבחינת יכולות התפקוד של אותן חברות. עבודתן
של חברות חקלאיות עם קבלנים היא הכרחית ולגיטימית, מטבעה של עבודת החקלאות.
לאור האמור, ובהתחשב בכללים שחלים בהליכי חדלות פירעון והוזכרו בתחילת הדיון
לעיל, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בקביעותיו של הנאמן כי המבקשים אינם עובדי החברה, ולא
הוכח על-ידי המבקשים, במאזן הסתברויות, כי החברה היא זאת שהייתה מעסיקתם הישירה, ולא
עטא.
14 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.61
טור
תיק חיצוני:
מעמדו של עטא – עובד, קבלן שירותים או קבלן כוח אדם?
בית המשפט המחוזי בירושלים
בייכ המבקשים טען כי עטא היה עובד של החברה, ולא קבלן חיצוני, תוך שניסה לבסס
טענתו זו על בסיס הראיות העיקריות הבאות: רישומי החברה בהם נכתב כי עטא הוא אחראי המטע
מטעם החברה (סעיף 8 לכתב התשובה) ושמהם יש ללמוד לטענתו כי עטא הוא מנהל מטעם החברה
(סעיף 6 להודעת העדכון), וכן היתרי עבודה שהפיקה החברה לעטא, מהם יש ללמוד לטענתו על
קיומם של יחסי עבודה בין החברה לבין עטא (סעיף 5 להודעת העדכון). הנאמן טען בתגובה כי עטא
לא מכחיש את הקשר שלו לחברה, והחברה לא מכחישה את הקשר של עטא אליה (סעיף 14 לתגובת
הנאמן להודעת העדכון), אלא שמדובר ברשימת אנשי קשר של החברה, בה כלולים מייסדי החברה,
רואה החשבון של החברה, שומרים, קבלן מחשוב ועוד, ומשכך אין היא מעידה על כך שעטא הוא
מנהל מטעם החברה. ביחס להיתרי העבודה, טען הנאמן כי הנפקת היתרי עבודה לא מצויה
בסמכותה של החברה, וכי מדובר בהיתרי עבודה המתייחסים לשנים 2007-2009 וממילא אין בהם
כדי להקים יחסי עבודה בין עטא לחברה, בפרט כשיחסיהם הוגדרו בצורה ברורה בהסכם
ההתקשרות.
.62
הצדדים חלוקים בעניינו של עטא האם הוא היה עובד של החברה או שמא קבלן חיצוני.
המבחן לקביעת יחסי עובד-מעביד (זיהוי המעמד) הוא המבחן המעורב, שלמבחן ההשתלבות משקל
מיוחד בגדרו (עניין המשפחה הקדושה לעיל). הפסיקה התייחסה רבות לקושי בהבחנה שבין עובד
לבין קבלן עצמאי:
.((07.04.2021)
"ההבחנה בין עובד לנותן שירותים עצמאי אינה תמיד קלה ולא אחת קו דק
מפריד בין השניים. גם במקרה הנוכחי ישנם נתונים היכולים להצביע על סיווגו
של המערער כ"עובד" ויש נתונים המצביעים על היותו "נותן שירותים" עצמאי.
מה שיכריע את הכף במקרה זה ובמקרים אחרים היא התמונה הכוללת כפי
שעולה מן הנתונים העובדתיים וכפי שהיא נבחנת על פי מבחן מעורב הכולל את
כל המבחנים כולם : פיקוח, השתלבות, שירות אישי, הצגת הדברים על ידי
הצדדים עצמם, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמים שנכרתו ביניהם, כיצד ראה
העובד את עצמו וכיו"ב"י (ע"ע 414/04 שלמה בן חיים – כדורי פיתוח עירוני
בע"מ [פורסם בנבו] (8.1.2007), וראו גם מהעת האחרונה: עייע (ארצי) -15868
04-18 גבריאל כותה מדינת ישראל משרד המשפטים [פורסם בנבו]
15 מתוך 25
1234
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.63
ba
טור
לא הוגש על-ידי מי מהצדדים פירוט כלשהו או ראיות בדבר מאפייני ההתקשרות שבין
עטא לבין החברה, לרבות זמני העבודה, היקפה ומהותה, למעט הסכם ההתקשרות. יש לזכור, כי
נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד-מעביד מוטל על עטא, ומשלא הגיש תצהיר או ראיות ביחס
למאפיינים אלה ולהיקף פעילותו מול החברה, יש לתת משקל גבוה להסכמות בין הצדדים בהסכם
ההתקשרות שהוגש על-ידי הנאמן.
.64
בית המשפט המחוזי בירושלים
.65
לא שוכנעתי כי הוכחה השתלבות של ממש של עטא כעובד או כמנהל של החברה (הפן
החיובי של מבחן ההשתלבות). שירותיו של עטא נשכרו, כך עולה מהסכם ההתקשרות, לצורכי 8
שירותי קבלנות לעבודות חקלאיות ועונתיות ספציפיות. עוד עולה מההסכם, כי לא הייתה
התחייבות כלשהי כלפי עטא למינימום שעות מסוים או שעות עבודה קבועות, והוסכם כי התמורה
שתשולם לעטא בכל חודש היא ביחס לעבודות שביצע בפועל (סעיף 10 להסכם ההתקשרות), וחיזוק
לכך מצאתי באישורי התשלום החתומים על-ידי עטא שהוגשו מטעם הנאמן, מהם עולה כי
הסכומים בכל חודש אינם קבועים באופן ניכר. עטא לא מסר כל גרסה ביחס להסכמות בין הצדדים,
לעבודה שביצע בפועל או לאישורים אלה. עוד נקבע בהסכם, כי בין הצדדים ישררו יחסים של מזמין
וקבלן שבידיו הניסיון המקצועי לביצוע הפעולות, וכי עובדים שיועסקו על-ידי עטא יהיו תחת
פיקוחו ושליטתו בשטח בלבד. לא שוכנעתי, כי הרשימה שהוצגה על-ידי ב"כ המבקשים מוכיחה כי
עטא היה חלק מהמערך הארגוני בחברה, או מנהל מטעמה, שעה שבאותה הרשימה הופיעו גורמים
נוספים, כגון רואה חשבון ממשרד חיצוני, הנותן שירותי ראיית חשבון לחברה, כפי שטענה בפניי
בייכ הנאמן. כמו כן, ההתקשרות בין הצדדים לא הייתה רציפה או סדירה, אלא על בסיס עונתי, כפי
שעולה מהסכם ההתקשרות וכפי שנטען על ידי המבקשים עצמם. על כך יש להוסיף את העובדה כי
עטא לא חויב לבצע את העבודות בעצמו ובאופן אישי, ויכול היה להיעזר בעובדיו כרצונו ולפי שיקול
דעתו הבלעדי.
באשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – לדידי, לא הוכח על-ידי עטא כי הציוד
שבאמצעותו נעשו העבודות היה ציוד שהחברה סיפקה, דבר שהוכחש על-ידי הנאמן, ומקבל חיזוק
בהסכמות הצדדים בהסכם, בו נקבע כי עטא יספק את כלי העבודה הנדרשים על מנת למלא את
התחייבויותיו. בהיעדר גרסה של עטא בעניין או ראיות, טענה זו לא הוכחה. כמו כן, לא הוכח כי
עטא לא עסק מעבר להתקשרותו עם החברה במתן שירותי חקלאות, שעה שבהסכם עליו חתום
נכתב כי הוא בעל ניסיון בניהול פרויקטים חקלאיים במטעי תמרים, ואף התחייב להעסיק בעצמו
עובדים לצורך ביצוע העבודות. יצוין, כי היתרי העבודה שהוגשו על-ידי עטא, אינם מעידים
כשלעצמם על קיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה, ובוודאי כאשר מדובר בתושב הרשות
הפלסטינית שנדרש להיתרי עבודה על מנת להיכנס לשטחי המדינה. טענת הנאמן כי ההיתרים
שימשו ככל הנראה כדי שעטא יוכל לספק את השירותים לחברה היא סבירה, שכן השירותים ניתנו
1
2
3
4
5
6
7
16 מתוך 25
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
ba
.66
טור
במטעיה. עטא לא מסר כל גרסה ביחס לשימוש בהיתרים אלה או לנסיבות בהן הונפקו. מכל מקום,
ההיתרים מתייחסים לשנים 2007-2009, ואינם רלוונטיים ממילא לתקופות הנטענות, ויש בהם אף
לסתור את גרסתו של עטא, שכן לתקופות הרלוונטיות כלל לא הופקו היתרי עבודה (או לכל הפחות,
לא נטען לכך), ואף יש בכך כדי לפגוע בטענותיהם של שאר המבקשים.
בית המשפט המחוזי בירושלים
מסקנתי, לאור כל אלה, היא כי עטא לא הוכיח במאזן הסתברויות כי התקיימו יחסי
עובד-מעביד בינו לבין החברה, ולא הוכיח כי לא שימש כקבלן עצמאי שנותן שירותים לחברה. גם
אם כפות המאזניים היו מעוינות (ולא כך הדבר), הרי שיש לתת משקל ניכר להסכם ההתקשרות בין
הצדדים, קל וחומר כאשר לא הוגש תצהיר כלשהו מטעמו של עטא.
.67
בייכ המבקשים טען לחילופין כי אם בקבלן עסקינן, הרי שיש לראות בו קבלן כוח אדם,
ולכן לאחר 9 חודשי העסקה, יש לראות בעובדי הקבלן כעובדי המעסיק. אומר כבר עתה כי לא ברור
כיצד טענה זו תעזור למבקשים, שכן כלל לא הוכחו זמני העסקתם של המבקשים, ואף אין רציפות
לזמנים אלו אף לטענתם של המבקשים. לגופו של עניין, לא הוכח כי ההתקשרות בין עטא כקבלן
לבין החברה הייתה התקשרות של מיקור חוץ של כוח אדם, ולא מיקור חוץ של פונקציות. עטא לא
מסר גרסה בנוגע ליחסיו והתנהלותו מול החברה, ומההסכם עולה כי עטא התחייב לבצע את
העבודות העונתיות הנדרשות בשטחים החקלאיים, ונקבע בו כי הקבלן יערוך עם המזמין אחת
לחודש הזמנת עבודות לחודש הבא, והתשלום תלוי בביצוע העבודות עצמן (סעיפים 10.3-10.4
להסכם ההתקשרות). עוד קבע ההסכם, כי הקבלן מתחייב לפקח על העובדים מטעמו בשטחים
במשך כל שעות העבודה ולתת להם הוראות על מנת לבצע את העבודות בשטח. נראה כי ההתקשרות
בין הצדדים הייתה על סמך פונקציות (לפי עבודה) ולא על סמך מתן שירותי כוח אדם, וכי עטא היה
מופקד על העובדים ופיקח על ביצוע עבודתם, ולא הוכח כי החברה היא שהפעילה את העובדים. כך
ציינה גם בייכ הנאמן: "יהיו ימי גדיד שביום הזה גודדים 10 דקלים לדוגמה ואז היו פונים לאותו
עטא ואומרים לו צריך לגדוד 10 ואז הם היו קוראים לאנשים" (עמ' 14, שורה 32 לפרוטוקול). נראה,
כי היחסים בין החברה לבין עטא היו לביצוע עבודות מסוימות, ולא הוכח כי לחברה הייתה שליטה
על העובדים או נתנה להם הוראות ספציפיות וישירות. עוד טענו המבקשים, כי התקשרות עם קבלן
שאינו בעל רישיון אסורה, והאחריות כלפי העובד תהיה של המזמין. משקבעתי כי לא הוכח כי עטא
הוא קבלן כוח אדם, מתייתר הצורך לדון בטענה זו. אציין, כי אם סברו המבקשים כי החברה עברה
עבירה פלילית או מנהלית, דרכם לא הייתה חסומה כדי לפנות לגורמי האכיפה המתאימים, שכן
לפי סעיף 31 לחוק, הקפאת הליכים לא חלה על הליכים פליליים ומנהליים.
.68
לחילופי חילופין, טען ב"כ המבקשים, כי אם עטא הוא קבלן שירותים, הרי שחלה
אחריות אזרחית ופלילית של מזמין השירות כלפי עובדי הקבלן, כמוסדר בחוק להגברת האכיפה
של דיני העבודה, תשע"ב-2011. דין הטענה להידחות. סעיפי החוק אליהם מפנה בייכ המבקשים,
17 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
דינה של הבקשה ביחס לתקופות הנטענות
ba
כלל אינם חלים על קבלן שירותים חקלאיים. "מזמין שירותי בחוק להגברת האכיפה הוא יימי
שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית" (סעיף 2 לאותו חוק).
"קבלן" מוגדר כיימי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו". "שירותיי מוגדר באותו
החוק כישירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה". השירותים המפורטים בתוספת
הראשונה הם: "(1) שמירה ואבטחה; (2) ניקיון; (3) הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין
השירותיי. מכאן, שסעיפי החוק אליהם הפנה ב"כ המבקשים, לא חלים על החברה, אשר לא
התקשרה עם קבלן שירותים באחד מתחומים אלה.
.69
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
המבקשים טענו כי הם היו עובד החברה אשר עבדו בתקופות שונות עד ליום
31/12/2020" (סעיף 1 לבקשה). בנוסף, טענו המבקשים כי ישנה קבוצת עובדים שהמשיכה לעבוד
בשירותי החברה עד לחודש פברואר 2021 (סעיף 6 לבקשה). הסעד אותו ביקשו המבקשים בבקשה
הוא מתן הוראות לנאמן לאשר את תביעות החוב של המבקשים (סעיף 8 לבקשה).
.70
משקבעתי כי לא הוכח שהמבקשים היו עובדי החברה, ולא הוכח כי לחברה חוב כלפיהם,
הרי שהמבקשים לא היו רשאים ממילא להגיש תביעות חוב לנאמן (שכן הם אינם נושים של החברה)
ולכן דינה של הבקשה להידחות. גם אם מסקנתי הייתה אחרת, והייתי קובע כי הוכח שהמבקשים
הם עובדי של החברה – ולא כך הדבר – דינה של הבקשה היה להידחות, כפי שאבהיר להלן.
את התקופות שבגינן מבקשים המבקשים להגיש תביעות חוב (אותן תקופות שבהן הם
טוענים כי היו עובדי החברה) יש לחלק לשלוש: הראשונה
מיום 10.03.2020 (היום בו נחתם הסכם
ההתקשרות עם עטא) ועד ליום 5.4.2020 (בו ניתן צו פתיחת ההליכים) (להלן: "התקופה שקדמה
לצו פתיחת ההליכים"); השנייה – מיום 5.4.2020 (מיום צו פתיחת ההליכים) ועד ליום 24.9.2020
(בו אושר הסכם המכר של החברה) (להלן: "תקופת הביניים"); השלישית – מיום 24.9.2020 ועד
לחודש פברואר 2021 (נטען כי חלק מהמבקשים הועסקו עד לחודש זה) (להלן: "התקופה שלאחר
הסכם המכר"י).
:
דינן של התקופות ביחס לסעד המבוקש אינו זהה, ויש לסווג כל תקופה על-מנת לקבוע
האם היו רשאים המבקשים להגיש תביעות חוב לנאמן בגינה. לצורך הנוחות, יוצג להלן ציר הזמן
של התקופות
–
18 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
התקופה
שקדמה
לצן פתיחת
ההליכים
.71
10.3.20
הסכם
התקשרות
26.4.2
צו לפתיחת
הליכים
בית המשפט המחוזי בירושלים
תקופת הביניים
ba
טור
הסדר
נושים
24.9.20 10.9.20
הסכם
המכר
סעיף 4 לחוק מגדיר מהו ייחוב עבריי:
התקופה שלאחר
הסכם המכר
31.12.20
פברואר
ראשית, לפני שאפנה לקבוע האם יכלו המבקשים להגיש תביעות חוב לנאמן בגין כל אחת
משלושת התקופות, זה המקום לציין כי הבקשה הוגשה ללא כל תצהיר של מי מהמבקשים ולא
הובאו בפניי ראיות המעידות ביחס לכל אחד מהמבקשים ביחס לתקופות בהן נטען כי עבד (בין
במישרין ובין באמצעות קבלן שירותים) אצל החברה, וכל שנטען הוא כי המבקשים עבדו כאמור
"בתקופות שונות עד ליום 31/12/2020יי. בייכ המבקשים טען כי תקופות אלו פורטו ביחס לכל אחד
מהמבקשים בתביעות לבית הדין לעבודה, אך הן לא הוגשו במסגרת הליך זה, על אף שאמר כי יעשה
כן (עמ' 12, שורה 14 לפרוטוקול הדיון). עניין זה רובץ לחובתם של המבקשים, שנטל ההוכחה בהליך
זה רובץ עליהם כאמור.
2021
19 מתוך 25
ציר
הזמן
שנית, יש להבין מהן ייתביעות חוביי אותן ניתן להגיש לנאמן עם פתיחתו של הליך חדלות
הפירעון ולאחר מתן צו לפתיחת הליכים. סעיפים 209 ו-210 לחוק מסדירים את הזכות
להגיש תביעות חוב לנאמן בהליכי חדלות פירעון :
"209. תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה
בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.
210. (א) נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים
ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים
פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה."
"יחוב עבר" – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
1
234
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.72
ba
טור
.73
בית המשפט המחוזי בירושלים
ביחס לתקופה שקדמה למתן צו פתיחת ההליכים – יצוין, כי המבקשים לא ציינו כל
תאריך משוער בו לטענתם התחילו את עבודתם בחברה, ולכן התאריך היחיד אליו ניתן להתייחס
הוא יום החתימה על הסכם ההתקשרות עם עטא (10.3.2020). מדובר, אם כן, בתקופה של כשלושה
שבועות, שגם במסגרתה לא הוכיחו המבקשים מתי עבדו לטענתם בחברה. לכאורה, נראה כי ביחס
לתקופה זו, שקדמה למתן צו פתיחת ההליכים, היו רשאים המבקשים להגיש תביעות חוב לנאמן,
שכן מדובר בחוב שנוצר (לכאורה) לפני מתן הצו, והחברה חבה בו במועד מתן הצו (כלשון סעיף 4
לחוק). אלא, שסעיף 210(א) לחוק קובע תקופה בת 6 חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת
ההליכים, בה ניתן להגיש תביעות חוב לנאמן, תקופת זמן בה לא עמדו המבקשים. המבקשים טענו
כי הנאמן לא הודיע להם על מתן הצו ולא יידע אותם כי עליהם להגיש תביעות חוב, ולכן אלה לא
הוגשו בזמן. כמו כן, טענו כי החברה, ככזאת שמעסיקה מעל ל-50 עובדים, לא פרסמה במקום בולט
במקום העבודה על הצו שניתן. הנאמן טען מנגד כי מתן הצו ומינוי הנאמן פורסמו ברשומות וככאלה
מקימים ידיעה קונסטרוקטיבית למבקשים, וזאת בנוסף לכך שהנאמן ובא כוחו נפגשו עם עטא
והודיעו לו על מתן הצו ומינוי הנאמן. לדעתי, בנסיבות העניין, הדין עם הנאמן. אכן, תקנה 22
לתקנות קובעת כי חברה שמעסיקה מעל ל-50 עובדים תפרסם במקום בולט במקום העבודה הודעה
על מתן הצו. גם אם אניח שהתקנה חלה על החברה, אני סבור כי טענה זו יכלה לעזור למבקשים
אם היו מגישים לנאמן בקשה להארכת מועד להגשת תביעות החוב, אך לא במקום בו מתן הצו
ומינוי הנאמן פורסמו כדין בהתאם לסעיף 106 לחוק, בנסיבות בהן בכל מקרה אושר הסדר נושים
במסגרת ההליך אשר מיצה את כל תביעות הנושים כלפי החברה ועם השלמתו לא יהיו לנושים כל
תביעות ו/או טענות מכל סוג שהוא כלפי החברה. כמו כן, קבע ההסדר כי לכל נושה שלא הגיש
תביעת חוב עד למועד שנקבע להגשת תביעות חוב, לא תקום זכות תביעה כלפי החברה (סעיפים
19.1 ו-19.2 להסדר הנושים). היה באפשרותם של המבקשים להגיש בקשה להארכת מועד להגשת
תביעות החוב בהתאם לסעיף 210(3) לחוק, וזאת עד לאישור הסדר הנושים. בייכ המבקשים הגיב
לטענה זו בדיון כך: "אין לי תשובה יכול להיות שהייתי צריך להגיש בקשה להארכת מועדי (עמי
13, שורה 26 לפרוטוקול). משאלו פני הדברים, אין למבקשים אלא להלין על עצמם. די בכך, כדי
לדחות את בקשתם של המבקשים להורות לנאמן לאשר תביעות חוב ביחס לתקופה זו.
:
מצוידים בדברי חקיקה אלו, נפנה כעת לבחון את כל אחת מהתקופות.
ביחס לתקופת הביניים סעיף 73(א) לחוק קובע כדלקמן: "לא בוטל חוזה קיים לפי
הוראות סימן משנה זה.. יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו
לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון". חובות מסוג הוצאות הליכי חדלות
פירעון, הן חובות שיש לפרוע מתוך נכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 121(1) לחוק. סעיף 233(ב)
20 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
טור
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.74
בית המשפט המחוזי בירושלים
תיק חיצוני:
לחוק קובע כי הוצאות הליכי חדלות פירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם.
בעניינו, הסכם ההתקשרות עם עטא המשיך להתקיים לאחר מתן הצו, ומשכך מדובר בהוצאות
הליכי חדלות פירעון, אותם יש לשלם מקופת הנשייה בהתאם למועד שנקבע לתשלומן לפי הסכם
ההתקשרות. בוודאי, כי אין לתת הוראות לנאמן לאשר את תביעות החוב של המבקשים ביחס
לתקופת הביניים, שכן מימלא לא מדובר בחוב עבר" שלגביו ניתן להגיש תביעות חוב. למעלה מן
הצורך, אציין כי משלא נטען, וממילא לא הוכח, כי בין עטא לבין החברה (שהופעלה באותה העת
על-ידי הנאמן) סוכם על סכומים אחרים מאלו ששולמו לעטא בכל חודש מנכסי קופת הנשייה
(אותם מאשר שקיבל וחתם על קבלתם), או שסוכם על מועד תשלום בו לא עמדה החברה בתקופת
הביניים, לא מצאתי להתערב בהתנהלותו של הנאמן בעניין זה.
טענות נוספות
ביחס לתקופה שלאחר הסכם המכר – המבקשים טענו כי קבוצה נוספת מתוכם הועסקה
על-ידי ייהרוכש החדש" בתקופה שלאחר הסכם המכר. ראשית, נזכיר שוב כי הבקשה הוגשה ללא
אסמכתאות לעניין זה, ללא תצהירים של מי מהמבקשים ולא הובאו עדים שיאשרו את טענות
המבקשים. כל שצירפו המבקשים ביחס לטענה זו, הן מספר תמונות שמהן רוצים המבקשים כי בית
המשפט ילמד על כך שהועסקו על-ידי רוכש החברה לאחר יום 31.12.2020. התמונות הוגשו ללא
תצהירים המאשרים מי מבין המבקשים מופיע בהן, באילו תאריכים ובאילו נסיבות, וזאת בנוסף
על כך שראיות אלו צורפו להודעת העדכון מטעם המבקשים, ללא אישור מבית המשפט. שנית, בייכ
המבקשים טען כי בחודש מרץ 2021 פנה אל החברה להסדרת העסקתם וזכויותיהם של אותה
קבוצה (שזהותה עד כה אינה ידועה), והחברה פיטרה את כולם באופן מיידי (סעיף 10 להודעת
העדכון). אלא, שבייכ המבקשים לא הביא ראיות לכך, ואף לא ציין למי פנה ומי פיטר לטענתו את
אותם מבקשים. שלישית, גרסתם של המבקשים ביחס להעסקתם בתקופה זו, כפי שעולה מכתבי
הטענות, אינה עקבית ביחס לתקופה בה המשיכו לעבוד לטענתם בחברה. כך, בבקשה נטען כי אותה
קבוצה המשיכה לעבוד עד לחודש פברואר 2021 (סעיף 6 לבקשה), בדיון טען בייכ המבקשים כי
אותה קבוצה המשיכה לעבוד עד לחודש מרץ 2021 (עמ' 13, שורה 11), בזמן שתביעות לבית הדין
לעבודה הוגשו בכלל בחודש ינואר 2021. גרסתם של מי מהמבקשים ביחס לתקופה זו לא הוכחה
ולא הובהרה. רביעית, ובדומה לתקופת הביניים, כמובן שלא מדובר בחוב עבר שמאפשר למבקשים
להגיש בגינו תביעות חוב לנאמן. די בנימוקים אלו כדי לדחות את בקשתם של המבקשים גם ביחס
לתקופה זו.
לפני סיום, אתייחס בקצרה לטענות נוספות שהעלו הצדדים במסגרת ההליך.
21 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.75
לענייננו :
ba
המבקשים טענו כי לא ידעו על כניסתה של החברה להליכי חדלות פירעון, ומשכך לא
הגישו תביעות חוב, לא ידעו על קיומו של הסדר הנושים וכי עילת התביעה שלהם התגבשה לאחר
שפוטרו, כך לטענתם. דין הטענה להידחות. דומה עניינו לעניין שנדון בפרייק (מחוזי בייש) 5145/98
קיבוץ בית קמה נ' כונס הנכסים הרשמי (27.12.2017) (להלן עניין בית קמה). שם, ביקשה
המבקשת, עובדת הקיבוץ, לתבוע חוב עבר לאחר שאושר הסדר נושים עם הקיבוץ, בטענה כי לא
ידעה ולא יכלה לדעת על התנהלות הקיבוץ כלפיה, בעקבות מצג שווא שהוצג לה, וכי הסדר הנושים
לא חל עליה מאחר שלא הייתה נושה של הקיבוץ באותה העת, שכן עילת התביעה שלה השתכללה
רק עם צאתה לפנסיה. בית המשפט דחה את טענותיה של המבקשת, ויש לאמץ את קביעותיו גם
טור
:
.76
בית המשפט המחוזי בירושלים
"הסדר נושים מהווה פשרה בין החברה לנושיה, אשר פוטר את החברה מכל
חובות עתידיים.. משאושר ההסדר על ידי בית המשפט, אזי הוא מחייב את כל
נושיה של החברה, גם אם הם לא הסכימו לו (סעיף 350יג לחוק החברות,
תשנ"ט – 1999), ונושה של החברה אינו זכאי לתבוע חוב שקדם להסדר:
"כוחו של ההפטר מחובות העבר, כפי שהוא נקבע בהסדר, הוא מוחלט. כלומר,
איש מנושי החברה אינו זכאי לדרוש מהיישות המשפטית יותר מהמגיע לו
בהסדר, או לחזור ולהעלות חובות וטענות מן התקופה שקדמה להליך
הקולקטיבי" (ורדה אלשייך וגדעון אורבך, הקפאת הליכים (מהדורה שניה),
עמ' 683 (2010))." (שם, בפסקה 8). [ההדגשות אינן במקור – א.ד.]
וכן, נקבע בנוגע לנושים שלא לקחו חלק בהסדר, כי: "נושה, אשר לא נטל חלק
בהסדר שנערך, ולא פעל למימוש זכויותיו במסגרת ההסדר במועד – עלול לצאת
וידיו על ראשו, בלא כל יכולת לתבוע את חובו, או את החיוב כלפיו, נוכח ההפטר
שבו זכתה החברה (רע"א 8797/08 לעיל, עמ' 15)" (שם).
הדברים יפים גם לעניינו, בשינויים המחויבים, כאשר סעיף 320 לחוק החליף את סעיף
350יג לחוק החברות ובו נקבע כך: "הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם
לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט,
בהתאם להוראות פרק זה". משאושר הסדר החוב כדין על ידי בית המשפט, נושה של החברה אינו
זכאי לתבוע חוב עבר שקדם להסדר, גם אם לא הסכים לו, ואף אם לא נטל חלק בהסדר ולא פעל
למימוש זכויות במסגרתו.
22 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
ba
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
המבקשים טענו, כי ההסדר לא חל עליהם כיוון שעילת התביעה התגבשה רק לאחר שפוטרו
לטענתם. אלא, שטענה זו לא מקימה להם עילת תביעה לאחר שאושר הסדר הנושים. טענה דומה
נשמעה גם בעניין בית קמה, ופסיקת בית המשפט באותו עניין יפה לעניינו בשינויים המחויבים:
.(9
.77
יידא עקא, שאין בכך כדי להקים למבקשת עילת תביעה לאחר הסדר הנושים.
מטרת הסדר החוב היתה להגיע להסדר כולל עם כלל נושיו של הקיבוץ על מנת
שהקיבוץ יוכל להסדיר את כלל חובותיו ולצאת לדרך חדשה כשהוא נקי מחובות
העבר. מתן היתר לניהול תביעה נגד הקיבוץ לאחר ההסדר בגין חובות שקדמו
לו, ובפרט זמן כה רב לאחר אישור ההסדר, חותרת תחת מטרה זו ומהווה פגיעה
בציפייתו הלגיטימית של הקיבוץ שלא להיתבע בגין חובות עבר לאחר שעמד
בדרישות הסדר החוב. היא אף מהווה פגיעה בשוויון בין הנושים, מאחר
והנושים האחרים נאלצו להגיש תביעות חוב במועד ולקבל החזר במסגרת
מגבלות ההסדר ואילו המבקשת מעוניינת להיות פטורה ממגבלות אלה" (פסקה
אין לקבל את טענת המבקשים, כי עד שפוטרו לא ידעו ולא יכלו לדעת על הצו ועל הצורך
להגיש תביעות חוב או על כך שזכויותיהם ייפגעו, בנסיבות בהן עטא קיבל תשלום במהלך תקופת
הביניים מהנאמן ולא הוכחש על-ידו כי נפגש עם נאמן ובא כוחו ושלא נודע לו על צו. המבקשים
יכלו בנקל לדעת על הצורך להגיש תביעות חוב בגין חובות עבר להם הם טוענים, אילו רק היו
מבררים עם עטא מדוע הם אינם מקבלים את זכויותיהם (להם טוענים), ולא היו ממתינים עם בירור
זה עד אשר פוטרו לטענתם לאחר חודשים ארוכים.
משאלו פני הדברים, הסדר הנושים מחייב הן את המבקשים אף אם היו נושי החברה והן
את עטא, והם אינם זכאים להגיש כעת תביעות חוב בגין חובות עבר שקדמו לו.
הנאמן טען כי גם אם היו המבקשים עובדי החברה, הרי שעליהם היה להגיש תביעות חוב
למוסד לביטוח לאומי בהתאם לתקנה 133 לתקנות, ולא לידי הנאמן. טענה זו רלוונטית ביחס
לחובות עבר של עובד, ומשקבעתי שממילא המבקשים לא זכאים להגיש תביעות חוב, הן בעקבות
כך שנקבע כי אינם עובדים של החברה והן לאור הסדר הנושים, מתייתר הצורך לדון בטענה. ביחס
לעטא, הרי שכקבלן שירותים הוא אינו עובד של החברה, ועל כן, לכאורה, יכול היה להגיש תביעת
חוב לנאמן. למעלה מן הצורך, ייאמר כי תקנה 133(ב) מאפשרת להגיש תביעות חוב של עובד ישירות
לנאמן כאשר הנושה אינו מיוצג, וכי סעיף 210(ה) לחוק קובע כי מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום
שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, ונראה כי עובד יוכל לתבוע את ההפרש בדרך של
תביעת חוב. כאמור, אינני נדרש לסוגיה זו, משעה שאינה רלוונטית לענייננו.
23 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ba
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.78
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
עוד טען הנאמן, כי המבקשים שינו שלא כדין את הסעד המבוקש על-ידם בהודעת העדכון
עת ביקשו שבית המשפט יאשר יילברר את תביעותיהם בבית הדין לעבודה" (סעיף 15 להודעת
העדכון), בעוד בבקשה עצמה ביקשו המבקשים "לתת הוראות לנאמן, לאשר תביעותיהם של
העובדים" (סעיף 7 לבקשה), וכי בכל מקרה לא ניתן ואין כל הצדקה להחזיר את בירור התביעות
לבית הדין לעבודה. דין הטענה להתקבל. תקנה 2(א) לתקנות קובעת כי בהליכי חדלות פירעון יחולו
תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א"), אלא אם נקבע אחרת בתקנות. תקנה
25(ב) לתקסדייא קובעת כי תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה
אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או אם הדין מתיר לו. תקנה 46(א) לתקסד"א קובעת כי
בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב טענות תוך התחשבות בהתנהלותו של מבקש התיקון.
משבחרו המבקשים לאחר תום הדיון, לשנות את הסעד המבוקש על דעת עצמם בדרך של הודעת
עדכון, ללא בקשת רשות מבית המשפט, יש להתעלם מהסעדים שלא התבקשו בבקשה עצמה.
.79
סעיף 29(5) לחוק קובע: "הקפאת הליכים נגד התאגיד משמעה כי – (5) לא יהיה ניתן
לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו
לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים
שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי
לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". המבקשים אינם רשאים, ולא היו
רשאים, לפתוח בהליכים כנגד החברה בבית הדין לעבודה (בין שהופעלה על-ידי הנאמן ובין
שהועברה לבעליה החדשים – החברה היא אותה ישות משפטית). בהתאם לסעיף 29 לחוק, על נושה
שבידיו תביעה שנולדה לאחר כניסת התאגיד להליכי חדלות פירעון (קרי – תביעה שנוצרה לאחר
מתן הצו ואיננה חוב עבר) להצטייד עם אישור בית המשפט כדי לגבות את חובו, ואינו רשאי
להתעלם מהליכי חדלות הפירעון (ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי
(29.07.2021)). עוד נקבע בפסיקה, כי האישור הוא חריג ויינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו
ובנסיבות המצדיקות זאת כאמור בסעיף 29(5) לחוק (חדליית (מחוזי תל אביב-יפו) 8847-12-19
ידאל סמואי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (6.07.2020). למעלה מן הצורך,
אציין כי לא מצאתי כי מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לאפשר למבקשים לנהל את
ההליך בבית הדין לעבודה, זאת לאור כל קביעותיי לעיל.
בייכ הנאמן טענה בדיון כי הסכם ההתקשרות עם עטא קבע כי ההתקשרות היא על בסיס
החוק הירדני, ולפיכך כל טענות המבקשים לא רלוונטיות (עמ' 15, שורה 1 לפרוטוקול). דין הטענה
להידחות. תקנה 29 לתקסד"א קובעת כי בעל דין יעלה טענת שיפוט זר בהזדמנות הראשונה לאחר
הגשת כתב התביעה (בעניינו – כתב הבקשה). משלא טענה בייכ הנאמן טענה זו בתשובת הנאמן,
והעלתה אותה לראשונה במסגרת הדיון, הרי שדינה של הטענה להידחות על הסף.
24 מתוך 25
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
סוף דבר
ba
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
טור
.80
בית המשפט המחוזי בירושלים
לאור כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.
המבקשים ישלמו ביחד ולחוד לנאמן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,000 ₪, תוך
45 ימים מהיום. לאחר מועד זה יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום
התשלום בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.
ניתן היום, ז' אדר ב' תשפייב, 10 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
25 מתוך 25
וי
אביגדור דורות, שופט
1234
3
5
6
7
8
9
10
11
12
13
13
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.10
ביום 30.8.2021 הגישו המבקשים כתב תשובה, שכותרתו "תשובה לתגובת הנאמן
לבקשה למתן הוראותיי (להלן: "כתב התשובה"), במסגרתו, טענו המבקשים כי השאלה שעומדת
לדיון היא האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המבקשים לחברה, תוך שנטען כי הם היו עובדיה
הישירים של החברה בייתקופות רבות שונות" (סעיף 4 לכתב התשובה). עוד טענו המבקשים, כי גם
בהנחה שעטא הוא קבלן שאמור לספק עובדים לחברה, חלה על החברה חובה לדאוג לזכויותיהם
כמשתמש, וכי בכל מקרה מגיעות למבקשים זכויות שונות מכוח דיני העבודה. בנוסף, טענו
המבקשים כי הנאמן לא הודיע למבקשים על הסדר הנושים ולא מסר להם התראה כדי שיפעלו
לפין.
.11
.12
בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.10.2021, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, המלצתי
למבקשים לשקול מחדש את עמדתם ולהודיע האם הם מסכימים למחיקת בקשתם. לאור בקשת
ב"כ המבקשים להשיב להמלצתי תוך מספר ימים, ניתנה החלטה כי הודעה מעדכנת מטעם
המבקשים תוגש עד ליום 1.11.2021.
ba
.13
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
ביום 17.11.2021, לאחר בקשות דחייה שאושרו, הגיש ב"כ המבקשים ייהודעת עדכון
מטעם המבקשים" (להלן: "הודעת העדכון'). בהודעת העדכון ציין תחילה בייכ המבקשים כי לאחר
שהסביר למבקשים את הטענות שהועלו במסגרת הדיון יילא הצליח לגבש דעה ברורה לאור
טענותיהם של המבקשים" (סעיף 2 להודעת העדכון), תוך שהמשיך וטען טענות נוספות וחדשות
לעניין מעמדו של עטא וקיומם של יחסי עובד – מעביד בין המבקשים לחברה. לבסוף, ביקש בייכ
המבקשים מבית המשפט יילאשר למבקשים לברר את תביעותיהם בבית הדין לעבודה" (סעיף 15
להודעת העדכון).
–
.14
ביום 1.12.21 הגישה ב"כ הנאמן את התייחסותה להודעת העדכון מטעם המבקשים
(להלן: "תגובת הנאמן"), בגדרה נטען כי יש לדחות את הבקשה ואת הודעת העדכון עצמה.
טענות הצדדים
מאחר שהמבקשים לא הביעו הסכמתם למחיקת הבקשה, אין מנוס מלבצע את
מלאכתנו, והגיעה העת להכריע בבקשה.
.15
טענות המבקשים – המבקשים טוענים בבקשתם (אשר משתרעת על פני עמוד בודד וללא
נספחים), כי הם היו עובדים של החברה אשר עבדו בה בתקופות שונות עד ליום 31/12/2020", וכי
פוטרו שלא כדין וללא מתן הודעה מוקדמת (סעיף 1 לבקשה).
3 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.16
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.17
במצב שיימתעלמים מהם והופכים אותם להיות עובדים בלי מעסיקיי (סעיף 4 לבקשה).
.18
עוד נטען, כי מאחר שהמבקשים לא ידעו שהם יפוטרו מעבודתם ביום 31/12/2020,
ומאחר שהחברה לא נתנה להם הודעה מראש על כך, לא הגישו המבקשים תביעות חוב (סעיף 5
לבקשה).
ba
.19
טור
המבקשים הוסיפו וציינו כי ישנה ייקבוצת עובדים שהמשיכו לעבוד בשירות החברה גם
לאחר ה-31/12/2020 ועד לחודש פברואר 2021, תוף שנטען כי פוטרו מעבודתם לאחר שבא כוחם
פנה לחברה לצורך קבלת זכויותיהם ולהסדיר את העסקתם – כך נטען בסעיף 6 לבקשה.
בית המשפט המחוזי בירושלים
.20
כמו כן, ציינו המבקשים כי פנו לבית הדין לעבודה, על-מנת שיקבלו את זכויותיהם
שנשללו מהם – כך נטען בבקשה במהלך כל תקופת העבודה, אלא שבית הדין הורה על עיכוב
ההליכים בתיקים של כל המבקשים עד למתן החלטה בתיק זה (סעיפי 2 ו-3 לבקשה).
נטען, כי עיון בכתבי הטענות בתיק, ובפרט בהסדר הנושים, מעלה כי המבקשים נמצאים
.21
לבסוף, עתרו המבקשים למתן סעד לפיו יורה בית המשפט לנאמן "לאשר את תביעותיהם
של העובדים" (סעיף 7 לבקשה).
.22
בכתב התשובה, חזרו המבקשים על כך כי עסקינן בדיני העבודה וכי עולה השאלה האם
התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המבקשים לחברה, תוך שהוסיפו וטענו כי יחסים אלו מתקיימים
לאור המבחנים שנקבעו בדיני העבודה, וכי כעת צריכים להתמודד מול הטענה שהם לא עובדי
החברה וכי לא היה להם מעולם מעסיק (סעיפים 2-4 לכתב התשובה). כמו כן, טענו המבקשים לעניין
זה כי הם רשומים ברישומי החברה כעובדיה.
.23
עוד נטען בכתב התשובה, כי עטא (הוא המבקש 1) היה עובד של החברה, וגם בהנחה
שעטא היה קבלן שאמור לספק עובדים לחברה, מחובתה של החברה לדאוג לזכויותיהם כמשתמש
(סעיפים 7-8 לכתב התשובה).
לעניין מעמדו של עטא טענו המבקשים כי עטא רשום ברישומי החברה כמנהל המטע
מטעם החברה, ולעניין הסכם ההתקשרות של החברה עמו, טענו כי זכויותיהם קופחו על-ידי
החברה, בכך שנכתב בו כי על הצדדים יחול הדין הירדני וכי הקבלן ידאג לזכויותיהם לפי הדין
הירדני. עוד נטען, כי בהסכם נכתב כי הקבלן מתחייב לספק את העבודות שבהסכם, ואילו בסעיף
אחר נכתב שהוא מתחייב לספק כוח אדם לחברה.
4 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.24
המבקשים טענו כי גם במקרה שהמבקשים הם עובדיו של עטא, הרי מדובר בעובדי קבלן
כוח אדם, וכי הם זכאים לזכויות המוקנות לכלל העובדים ולזכויות המוקנות לעובדי קבלני כוח
אדם מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 ומכוח צו ההרחבה בענף
אספקת שירותי כח אדם, תשסייד 2004. כמו כן, לעניין זה נטען כי חל איסור על העסקת עובד קבלן
מעל 9 חודשים באמצעות חברת כוח האדם, וכי על המעסיק לקלוט את העובד בהעסקה ישירה.
.25
נטען לחילופין, כי גם אם מדובר בעובדי קבלן שירותים, הרי שבהתאם לחוק להגברת
האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 מחויב בעל העסק (כמזמין שירות) כלפי העובדים המוצבים
בחצרו וכן כלפי רשויות האכיפה.
.26
ba
טור
עוד נטען, כי הנאמן לא הודיע למבקשים על הסדר הנושים ולא מסר להם התראה כדי
שיפעלו בהתאם להסדר.
.27
בית המשפט המחוזי בירושלים
המבקשים עתרו בסוף כתב התשובה לקבלת סעד לפיו יורה בית המשפט לנאמן לאשר
את תביעותיהם ולעכב כספים שאושרו בהסדר הנושים עד למתן החלטה בבקשת המבקשים (סעיף
22 לכתב התשובה).
.28
בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.10.2021 חזר בייכ המבקשים על טענות המבקשים, תוך
שחזר וטען כי עטא הוא עובד החברה, כי המבקשים לא ידעו שצריכים להגיש תביעות חוב לאור כך
שהחברה לא הודיעה למבקשים באופן ישיר על הקפאת ההליכים, וכי חלה חובה לפרסם במקום
העבודה על הקפאת ההליכים מאחר והיא מעסיקה מעל ל-50 עובדים.
.29
בנוסף, טען בייכ המבקשים בדיון כי עטא לא קיבל את התשלום מהנאמן עצמו עובר
לאישור הסדר הנושים, אלא מהבעלים הקודמים של החברה (קווין סמית), וכי לאחר אישור הסדר
הנושים – קיבל את השכר של העובדים ושלו מנציג מטעם הרוכש החדש. בכך, טען בייכ המבקשים,
כי עטא לא יכול היה לדעת כי המבקשים יפוטרו.
.30
בהודעת העדכון מטעם המבקשים, השיב בייכ המבקשים ביחס להמלצת בית המשפט
לחזור בהם מבקשתם, כי לא הצליח לגבש דעה ברורה לאור טענותיהם של המבקשים. בייכ
המבקשים הוסיף טענות על העדכון, תוך שנטען כי החברה פעלה בחוסר תום לב בהגשת הליך
הקפאת ההליכים כאשר לא דיווח מלכתחילה על המבקשים כעובדים, וכי היתרי העבודה שהחברה
הנפיקה לעטא מעידים על כך שעטא הוא עובד החברה. כמו כן, נטען כי תשלום השכר בתקופת
הקפאת ההליכים בוצע על-ידי גב' איילה (סמית) ולאחר אישור ההסדר שולם השכר על-ידי נציג
מטעם הרוכש החדש. נטען כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין החברה לבין המבקשים מכמה
5 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.31
תיק חיצוני:
טעמים: הוראות העבודה ניתנו על-ידי בעלי החברה; הכלים של העבודה היו בבעלות החברה
וברשותה; העבודה בוצעה בישראל; התשלום היה במטבע ישראלי והמיסים שולמו במדינת ישראל.
בסופה של הודעת העדכון, עתרו המבקשים לסעד לפיו בית המשפט יאשר למבקשים
לברר את תביעותיהם בבית הדין לעבודה.
.32
ba
טענות הנאמן – הנאמן טען בכתב התשובה מטעמו כי המבקשים כלל לא הועסקו על-ידי
החברה, והיא לא הייתה המעסיקה של המבקשים, בתקופה הרלוונטית או בכלל, וכי ביחס למלוא
התקופה, החברה התקשרה עם עטא בהסכם למתן שירותי קבלנות בנוגע לעבודה עונתית
ופרויקטים חקלאיים. ככל הנראה – כך נטען – המבקשים נמנו על עובדיו של קבלן השירותים.
לתמיכה בטענותיו, צירף הנאמן לכתב התשובה מטעמו הסכם התקשרות חתום בין החברה לבין
עטא.
.33
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
כמו כן, נטען כי כחלק מתנאי ההתקשרות בין עטא לחברה, נקבע כי עבודתו כקבלן
שירותים תתבצע באמצעות עובדים ומנהלים מטעמו, וכי התמורה כוללת את כל העלויות הכרוכות
בהעסקת עובדים, וכי עטא קיבל מהחברה תמורה מלאה בגין ביצוע השירותים שנרכשו ממנו (סעיף
5 לתשובת הנאמן).
.34
הנאמן טען כי בהתאם לכל מבחני הפסיקה, החברה לא הייתה מעסיקתם של עובדיו של
עטא כקבלן שירותים, וכי הבחירה לפנות אל החברה ולא לקבלן השירותים תמוהה ובלתי מוצדקת,
וכי בכל מקרה אין בעובדה זו כדי להטיל אחריות על החברה.
.35
.36
נטען, כטענה חלופית, כי גם אם המבקשים היו עובדי החברה, היה עליהם לפנות למוסד
לביטוח לאומי ולהגיש אליו ישירות תביעות חוב מתאימות, וזאת בהתאם לחוק, לפרק ח' לחוק
הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 וכן בהתאם לתקנה 133 לתקנות. בכך, טען הנאמן, כי הוא אינו
(ולא היה) הכתובת לתביעת חוב מסוג זה.
.37
בנוסף, טען הנאמן כי גם בהנחה שהמבקשים הועסקו כעובדי החברה, ובהנחה שמגיעים
למבקשים סכומים כאלה ואחרים, הם אינם רשאים עוד להגיש תביעות חוב, שכן הסדר הנושים
שאישר בית המשפט ביום 10.9.2020 מיצה את טענותיהם כנושים וקבע כי כלל החובות שלא נתבעו
במסגרת ההליך אינם בני תביעה, ולכן מושתקים הם מלתבוע ביחס לחובות עבר.
ביחס לטענת המבקשים כי לא ידעו על כך שבכוונת החברה לפטרם מעבודתם ביום
31.12.2020 וכי החברה לא הודיעה להם מראש על הפיטורין ולכן לא הגישו תביעות חוב, טען הנאמן
6 מתוך 25
1
234
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.38
ba
כי הטענה רלוונטית למקרה בו הסעד המבוקש היה ארכה להגשת תביעת חוב, אך אינה רלוונטית
למקרה בו אושר הסדר נושים הממצה גם טענות עתידיות של הנושים. עוד צוין בהקשר זה, כי מתן
צו ההקפאה ומינוי הנאמן פורסמו ברשומות, וככאלה מקימים ידיעה קונסטרוקטיבית למבקשים,
זאת בנוסף על כך שהנאמן נפגש עם עטא והודיע לו על מינויו, ועל כך שעטא קיבל את התשלום
החודשי מחשבון הקפאת ההליכים. בנוסף, נטען כי אף אם היו המבקשים עובדי החברה, הסכם
המכר שאושר על-ידי בית המשפט קבע שכלל העובדים יפוטרו לא יאוחר מיום 31.12.2020.
טור
בדיון, חזר הנאמן על טענותיו, וטען כי המבקשים הגישו תביעות לבית הדין לעבודה
בינואר 2021 ולא במרץ 2021 בסך כולל של 3,166,293 ₪, תביעות שלהן לא צורפו ראיות או
אסמכתאות לכך שהמבקשים היו עובדי החברה. בנוסף, טען הנאמן כי הסכם המכר של החברה
שאושר על-ידי בית המשפט ביום 4.9.2020 לא קבע המשכיות מבחינת הרוכש החדש כלפי העובדים,
וכי המועד האחרון להגשת תביעות חוב היה ביום 3.5.2020 לפי החלטת בית המשפט.
.39
בית המשפט המחוזי בירושלים
עוד טען הנאמן בדיון, כי מעולם לא העסיק את המבקשים, וכי עבד מול עטא באופן ישיר
והוא זה ששילם לו תשלומים מחודש אפריל 2020 ועד להעברת ייהמקליי לרוכש. בהקשר זה ציין
הנאמן כי הפעילות של החברה היא עונתית, ולכן החברה צריכה לרכוש שירותים מקבלני שירותים,
וכי היו ימי גדיד שבהם היו אומרים לעטא שצריך לגדוד 10 דקלים והוא היה מבצע את העבודה.
כמו כן, ציין הנאמן כי העובדים שייכים לעטא וכי הוא שילם לעטא מבלי לדעת לאיזה מן העובדים
מגיע שכר.
.40
.41
בנוסף, טען הנאמן כי ההסכם בין החברה לבין עטא קבע שההתקשרות תתבסס על החוק
הירדני, כך שטענות המבקשים לא רלוונטיות, וכן טען כי לא ניתן לחזור לקופה לאחר הסדר
הנושים. ביחס לטענה כי המבקשים לא ידעו על כניסתו של הנאמן לתפקיד, טען הנאמן כי עטא ידע
על כך, נפגש עם הנאמן ובא כוחו וקיבל כל חודש את התשלום ישירות בשיק מחשבון הנאמן.
בתגובת הנאמן להודעת העדכון, חזר הנאמן על טענותיו, וטען כי הודעת העדכון היא
ניסיון פסול להשלמת טיעון, לאחר שנערך דיון בבקשה ובפרט לאור כך שלא נטען בהודעת העדכון
כי המסמכים שצורפו לא היו בשליטתם של המבקשים או כי מדובר בפרטים חדשים שנודעו להם
לאחר הגשת הבקשה. נטען, כי ההודעה רצופה טענות עובדתיות שרובן לא רלוונטיות לעניין הנדון,
וכי המבקשים נמנעו מלצרף תצהיר גם להודעה מטעמם, ולכן יש לדחות את הטענות שנטענו
בהודעת העדכון. עוד טען הנאמן כי המבקשים מתעלמים מסדרי הדין ומטענות הנאמן לגבי הגשת
תביעות החוב לביטוח לאומי ולגבי הסדר הנושים שמיצה את תביעות הנושים.
7 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.42
ביחס להיתרי העבודה שנטען כי החברה הנפיקה לעטא, טען הנאמן כי החברה אינה
מנפיקה היתרי עבודה והדבר לא מצוי בסמכותה, וכי ההיתרים שצורפו מתייחסים לשנים -2007
2009 על שמו של עטא בלבד, שהוא קבלן השירותים, וכי לא צורפו היתרים לכל התקופה או לשאר
המבקשים. הנאמן טען כי אין בהיתרים אלו להקים יחסי עבודה לעטא או ליתר המבקשים, וזאת
על רקע מערכת היחסים בין הצדדים, שהוגדרה בצורה ברורה בהסכם למתן שירותים, וכי יש להניח
שהיתרי העבודה שהוצגו הונפקו על מנת לאפשר לקבלן ליתן שירותים לחברה.
.43
בנוסף, טען הנאמן ביחס לרשימת מנהלי החברה שהוצגה על-ידי המבקשים, כי היא
מהווה פרטי קשר של גורמים שונים הקשורים בחברה (גם כאלה שאינם עובדיה), וכי הכללתו של
עטא ברשימה אינה מלמד דבר ממה שהמבקשים רוצים ללמוד ממנה.
.44
.45
ba
הנאמן טען כי נפגש עם קבלן השירותים והודיע לו על מינויו, וכי קבלן השירותים קיבל
את מלוא התשלומים בתקופת ההקפאה מקופת ההקפאה, עבור כל השירותים שניתנו על-ידו, עבורו
ועבור עובדיו. לתמיכה בטענותיו צירף הנאמן אישורי תשלום החתומים על-ידי עטא, וציין כי ניתן
לראות שסכום התשלום משתנה באופן דרמטי מדי חודש, בהתאם להיקף השירותים, ולא כתשלום
משכורות חודשיות.
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
.46
מרץ 2021 והתמונות שצורפו אליה, אינה ברורה ואין כל קשר למבקשים או לבקשה.
.47
כמו כן, חזר הנאמן על טענותיו ביחס להיעדר קיומם של יחסי עובד-מעביד בין החברה
לבין המבקשים בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, וכי פיטורי כלל העובדים והמכירה לרוכש היו
ידועים היטב למבקשים ובוודאי לעטא.
הנאמן טען כי הטענה ביחס להעסקת קבוצה נוספת של עובדים במטעי החברה עד לחודש
דיון והכרעה
לסיום, טען הנאמן כי המבקשים ביקשו מבית המשפט בבקשתם יילתת הוראות לנאמן
לאשר את תביעותיהם של התובעים", וכעת זנחו סעד זה ומבקשים בדרך של הודעת עדכון יילאשר
בירור התביעות בבית הדין לעבודהיי. נטען, כי לא ניתן לשנות את הסעד המבוקש בדרך של הודעת
עדכון לאחר סיום הדיון בבקשה, וכי אין כל הצדקה ואף לא ניתן להחזיר את בירור התביעות לבית
הדין לעבודה, שעה שבית הדין העביר את בירור התביעות לבית המשפט זה.
.48
הצדדים חלוקים הן בסוגיות עובדתיות והן בסוגיות משפטיות במסגרת הליך זה, ובין
היתר: זהות המעסיק של המבקשים; מעמדו של עטא כעובד, כקבלן שירותים או כקבלן כוח אדם;
8 מתוך 25
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ba
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
טור
תיק חיצוני:
היחסים בין עטא לבין המבקשים ובין עטא לחברה; התקופה בה עבדו המבקשים בשטחי החברה;
ואפשרותם של המבקשים להגיש תביעות חוב כעת לנאמן.
בית המשפט המחוזי בירושלים
.50
שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
אקדים הכרעה לדיון ואומר כי לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את כתבי הטענות
דרך הילוכינו תהיה כדלקמן: ראשית, אזכיר מהו היקף הביקורת השיפוטית על
החלטותיו של הנאמן ועל מי מוטל נטל ההוכחה בהליך זה, כפי שנקבע בפסיקה; שנית, אבחן האם
הורם נטל ההוכחה לכך שהחברה הייתה המעסיקה של המבקשים; שלישית, אדון בשאלה מהו
מעמדו המשפטי של עטא (המבקש 1) ביחסים שבינו לבין החברה (עובד, קבלן שירותים או שמא
קבלן כוח אדם) ומה משמעותו; רביעית, אחלק לשלוש תקופות את התקופה בה טוענים המבקשים
כי עבדו בשטחי החברה (עובר לצו פתיחת ההליכים, תקופת ההקפאה ולאחר מכירת החברה) ואקבע
ביחס לכל אחת מן התקופות מהו הדין לאור מסקנותיי והאם יש לתת למבקשים את הסעד המבוקש
ביחס לכל תקופה.
ראשון-ראשון, ואחרון אחרון.
.51
היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הנאמן ונטל ההוכחה
הכלל הוא כי בית המשפט של פירוק (בית המשפט של חדלות פירעון) לא ימהר להתערב
בהחלטתו של בעל תפקיד (נאמן או מנהל מיוחד) ובית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתו של בעל
תפקיד בשיקול דעתו שלו. יפים לענייננו דבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בעייא 8765/07 פז
חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (27.12.2010) בפסקאות 15-16, בעניין מתחם הביקורת
הראוי על החלטות בעל תפקיד, לרבות החלטות בעניין תביעות חוב :
"תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל הופקדו בידי הנאמן, לו הוקנו
כוחות וסמכויות נרחבים, בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידו. דרך
כלל, תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח ובבקרה על אופן ביצוע תפקידו
של נושא התפקיד, ובבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות
הפיקוח השיפוטי על פעולות הנאמן מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת,
המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או
הפעולה מושא הביקורת הדעת נותנת כי הביקורת השיפוטית על החלטות
נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית
מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מיתחם שיקול דעת רחב לנושא
9 מתוך 25
1234
2
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
56189
17
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
חדליית 791-04-20 זורגניקה בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ואח'
.52
ba
טור
כמו כן, נקבע כי :
בית המשפט המחוזי בירושלים
.53
התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות
הדיונית הפועלים בעניין זה. השיקולים לעניין זה דומים ביחס לפונקציות
השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה".
(ראו גם עייא 7575/12 יחזקאל עודי יפת נ' חנן זלצמן [פורסם בנבו] (04.08.2014)
פסקה 21 לפסק דינו של כי השופט א' שהם).
בטרם אבחן את טענות הצדדים, אזכיר כי הדין הוא כי נטל ההוכחה בהליכי חדלות
פירעון מוטל כולו על התובע ((בש"א (מחוזי ת"א) 29582/00 אברג'יל מאיר נ' הנאמנת לנכסי מרים
מעודד (21.11.2001); פש"ר (מחוזי ת"א) 552/93 נעמה נוטמן נ' ייד אבירם בורוכוב בתפקידו
כמפרק חברת נמון חב' למסחר בע"מ (25.10.2007); פש"ר (מחוזי נצ') 66257-06-19 מפעלי אחים
עאמר מרצפות ושיש בע"מ נ' נפתלי נשר, עוייד (13.02.2020); פרייק (מחוזי י-ם) 53809-03-19
מדרסת דאר אלמערפה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (27.01.2021) (להלן – עניין
דאר)).
"זאת ועוד, נקבע בהלכה שככלל אין בית המשפט של חדלות הפירעון ממיר את
שיקול הדעת של בעל התפקיד בשיקול דעתו, בבחינת ההתעלמות מהכרעת בעל
התפקיד, שכן עסקינן בהליך ערעורי על הכרעת בעל התפקיד. לכן, אין מצופה
מבית המשפט של חדלות הפירעון לבדוק את תביעת החוב מלכתחילה, ושומה
עליו רק להעבירה תחת שבט ביקורתו. רק אם נמצאו בה שגגות המצדיקות
התערבות, יעשה כן. זאת בדומה לערעור על פסק דין שכן גם ערכאת הערעור
נמנעת להתערב בקביעת ממצאים של הערכאה הדיונית אלא אם נפלו בה שגגות
המצדיקות שינוי פסק הדין." (עש"א (ת"א) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ
בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (12.6.2014)).
לאור האמור, יש לבחון את הבקשה ואת טענות הצדדים בהתאם לעקרונות אלו.
זהות המעסיק של המבקשים
המבקשים מכחישים את היותם עובדיו של עטא (מבקש 1) וטוענים כי הם היו עובדים
של החברה עצמה, וכי מתקיימים יחסי עובד-מעביד ישירים בינם לבין החברה, זאת לאור המבחנים
שנקבעו בפסיקה. הנאמן מכחיש קיומם של יחסי עובד-מעביד בין המבקשים לבין החברה, וטוען כי
עטא הוא קבלן שירותים שהעסיק אותם. מכאן, שיש להכריע בשאלה מיהו המעסיק של המבקשים
10 מתוך 25
12345
2
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
