פרייק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות בעמ נ’ דימנטמן תעשיות בע”מ ואח’
המבקשת:
המשיבים:
.1
.2
כבוד השופט אביגדור דורות
.3
ba
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
דימנטמן תעשיות בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד אברהם אלבו
נגד
מספר בקשה:15
1. בנק מזרחי טפחות בע”מ
עייי בייכ עוייד בעז פייל
2. כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים
עייי בייכ עוייד אורן זילברברג
החלטה
בתיק זה הוגשה מטעם בנק מזרחי טפחות בע”מ (להלן: “הבנק”י) בקשה לאכיפת אגרת חוב
ולמינוי כונס נכסים כנגד דימנטמן תעשיות בע”מ (להלן: “המבקשת”).
המבקשת הגישה בקשה למתן צו גילוי מסמכים והבנק מתנגד לבקשה. החלטה זו עוסקת
במחלוקת שבין הצדדים בנוגע לגילוי המסמכים כאמור.
הבנק עתר לאכיפת שעבודים מס’ 5, 6 ו-7 נשוא ההסכמים שפורטו בבקשה כדלקמן :
שעבוד מס’ 6 – שעבוד קבוע על זכויות המבקשת בקשר למקרקעין בפארק התעשייה מגדל
עוז בגוש עציון שנרשם להבטחת חובות המבקשת וכל חובות מיכל ונחמיה דימנטמן כלפי
הבנק.
שעבוד מס’ 5, 7 – שעבודים צפים על כך נכסי וזכויות המבקשת ושעבודים קבועים על הון
המניות והמוניטין, כספים וזכויות ביטוח של המבקשת, שנרשמו להבטחת חובות המשיבה
כלפי הבנק.
בהתאם לסעיף 194(ב)(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ”ג-1983 (להלן: “פקודת
החברות”) התבקש מינויו של בייכ הבנק ככונס נכסים על זכויות המבקשת בכל נכסיה
וזכויותיה וכן מינוי בייכ הבנק ככונס נכסים למימוש השעבוד הקבוע – הוא נכס המקרקעין
המשועבד לבנק.
בתגובת הבנק לבקשת המבקשת למתן צו גילוי מסמכים נטען כי אין כל מקור בדין המחייב
גילוי מסמכים בבקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים, המוגשת לפי סעיף 194
לפקודת החברות. נטען כי לאחר כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות,
1 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
.5
ba
פרייק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות בעמ נ’ דימנטמן תעשיות בע”מ ואח’
.6
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים, יחולו רק על הליך הנפתח בהגשת כתב תביעה
(בהתאם להגדרת המונח “תובענה” בתקנות החדשות).
הבנק לא התייחס בתגובתו להוראות תקנות החברות (פירוק), תשמ”ז-1987, על פיהן
(תקנה 2( הוראות תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכי פירוק, במידה שאינן
סותרות הוראות תקנות אלה ובשינויים המחויבים לפי העניין. לאור תקנה זו, יש תחולה
להוראות תקנות סדר הדין האזרחי גם בהליכים המתנהלים לפי פקודת החברות. בכך אין
עדיין פתרון למחלוקת שבין הצדדים.
כניסתו לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בראשית שנת 2021 הובילה לשינוי
המתכונת שהייתה נהוגה בפתיחת הליכים אזרחיים, שכן ברירת המחדל המרכזית לפתיחת
הליך אזרחי היא בהגשתו של כתב תביעה (תקנה 9(א) לתקנות החדשות). בצד האמור,
תקנה 54 לתקנות החדשות פותחת פתח לנקוט הליך שלא בדרך הרגילה של תובענה, אלא
בדרך של הגשת בקשה בכתב, ואז יחולו עליה הוראות פרק ח’ לתקנות החדשות (“בקשות
ורשימת בקשותיי). נפסק לאחרונה כי תקנה 54 לתקנות החדשות חלה רק באותם מצבים
שבהם חוק או תקנה (חיצוניים לתקנות סדר הדין האזרחי) מסדירים באופן פוזיטיבי
אפשרות של פנייה לבית המשפט שלא על דרך של הגשת כתב תביעה (ע”א 7486/21 הוועדה
המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ’ עבאסי (8.3.22) (להלן – ייעניין הוועדה המקומית”)).
בעניין הוועדה המקומית הובהר כי תקנה 54 לתקנות החדשות סללה נתיב מצומצם ומוגדר
– כזה המיועד לגשר על הפער שעלול היה להיווצר אחרת בין אותם הסדרים חקיקתיים
קונקרטיים, שעומדים בתוקפם גם כיום, לבין סדרי הדין הנהוגים עתה לאור כניסתן
לתוקף של התקנות החדשות (עניין הוועדה המקומית, פסקה 14).
סעיף 194 לפקודת החברות קובע כך:
(א)יימקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם
נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם נפרעו או במוניטין, אין לאכוף
את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית
המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית
המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור, כולל מינוי
כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקם.
(ב) הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א)
על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו
בשעבוד צף –
(1) יחולו על הכונס, ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק
ו’ לחלק ב’ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; בעל איגרת חוב
המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס, בהתאם
להוראות סימן א’ לפרק האמור;
2 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
.8
ba
פרייק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות בעמ נ’ דימנטמן תעשיות בע”מ ואח’
(2) יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס
יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק.
.9
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע
הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה והוצאותיו, ובכלל
זה את ההליך לקביעתם”.
לאור לשונו של סעיף 194 לפקודה, ברור כי ההליך הרלבנטי לענייננו נפתח בהגשת בקשת
אכיפה, דהיינו, הסעיף מסדיר באופן פוזיטיבי אפשרות של פניה לבית המשפט שלא על דרך
של הגשת כתב תביעה, ועל כן חלה תקנה 54 לתקנות החדשות. תקנה זו קובעת כי הפניה
לבית המשפט תוגש כבקשה בכתב ויחולו עליה הוראות פרק ח’ לתקנות החדשות. פרק ח’
כולל הוראות בדבר אופן הגשת בקשה בכתב, כמפורט בתקנה 50 לתקנות. תקנה זו קובעת
כי המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות
שביסודה. התקנה קובעת כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשה על יסוד האמור בה
והתשובות שהוגשו, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם. כמו כן,
נקבע בתקנה, כי בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה. במקרה האחרון,
חלה תקנה 51 לתקנות החדשות בגדרה נקבע כי בית המשפט ייתן הוראות לגבי היקף וסדר
טענות בעלי הדין, חקירת עדים והגשת מסמכים במסגרת הדיון בבקשה. תקנה 51 כוללת
התייחסות למקרה שבו בעל דין מבקש לתמוך את בקשתו בראיות, שאז יורה בית המשפט
על מועד להגשתן. תקנה 52 לתקנות החדשות קובעת כי על הדיון בבקשות לפי פרק ח’ יחולו
בשינוים המחויבים הוראות פרק יייא לתקנות. פרק י”א הנייל נפתח בתקנה 64 בגדרה נקבע
בסעיף קטן (א), כי לאחר ישיבת קדם המשפט המסכמת, יתקיים דיון במועדים שבית
המשפט יורה ובמסגרתו יובאו ראיות בעלי הדין.
לטענת הבנק, תקנה 57 לתקנות, העוסקת בגילוי מסמכים, מתייחסת למועד שחל לאחר
שהוגש כתב הטענות האחרון. נטען כי “כתב הטענות האחרון” מוגדר בתקנות החדשות
ככתב תשובה, ולכן טען הבנק כי בבקשה המוגשת מכוח סעיף 194 לפקודת החברות לא
מוגש כתב תשובה ולכן אין תחולה לתקנה 57 לתקנות החדשות בדבר גילוי מסמכים. טענה
זו נסמכת על תקנה 49(א) לתקנות, הקובעת כי לא יוגשו בקשות כלשהן במועד שלאחר
הגשת כתב תשובה, או לאחר שחלף המועד להגשתו, לפי המוקדם, עד מועד ישיבת קדם
המשפט הראשונה (זולת אם מדובר בבקשות מוגדרות שפורטו שם).
פרק י’ לתקנות החדשות עניינו בקדם משפט. תקנה 61(א) לתקנות קובעת כי ישיבת קדם
המשפט תיקבע לאחר שהוגש כתב הגנה וחלף המועד להגשת כתב ההגנה האחרון או כתב
התשובה האחרון, לפי המאוחר. מהוראה זו עולה כי קדם המשפט נקבע בהליך שנפתח
בהגשת כתב תביעה, שבמענה לו יוגש כתב הגנה. מכאן עולה כי הוראות פרק י’ בדבר קדם
3 מתוך 6
1234567
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.11
פרייק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות בעמ נ’ דימנטמן תעשיות בע”מ ואח’
המשפט אינן חלות על הליך עיקרי שנפתח שלא על דרך כתב תביעה. תקנה 57 שעניינה גילוי
מסמכים מתייחסת להחלפת תצהירי גילוי מסמכים בין בעלי הדין לאחר שהוגש כתב
הטענות האחרון, או שחלף המועד להגשתו. כתב טענות מוגדר בתקנה 6 לתקנות כיימסמך
שמגיש בעל דין המשמש לטיעון בהליך לפי תקנות אלה”. לפי לשון הוראה זו, בקשה בכתב
הפותחת הליך עיקרי יכולה להיחשב ככתב טענות. יחד עם זאת, נראה כי מחוקק המשנה
החיל באופן מפורש את הוראות פרק י”א לתקנות על הדיון בבקשות, ומכאן משתמע
שהוראות פרק ט’ (שאלונים, גילוי ועיון במסמכים) והוראות פרק י’ (קדם משפט) לא חלות
על הליך עיקרי שנפתח שלא על דרך כתב תביעה.
.12
ba
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
מסקנת הדברים הנה כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בדבר גילוי ועיון
במסמכים אינן חלות בהליך עיקרי שנפתח שלא על דרך כתב תביעה. מכאן שצודק הבנק
כי אין מקור בתקנות סדר הדין האזרחי המחייב גילוי מסמכים בבקשה לאכיפת אגרת חוב
ומינוי כונס נכסים על פי סעיף 194 לפקודת החברות.
א.
ב.
ג.
לטענת המבקשת, בישיבה מיום 31.10.21, שבה נדונה בקשת הבנק למינוי כונס נכסים
זמני, טען בא-כוחה כדלקמן: “חברי מתעלם שזכותי לדרוש צווי גילוי מסמכים”. עוד
נטען, כי בפסקה 4 להחלטה שניתנה בתום הדיון בבקשת המינוי של כונס הנכסים הזמני
נכתב כך: “ההליכים המקדמיים, ככל שיהיו, יסתיימו עד שבעה ימים לפני מועד הדיון
הנ”ל [דיון שנקבע ליום 1.2.22]”. בדיון שהתקיים היום, טען בייכ המבקשת, כי בייכ הבנק
לא התנגד בדיון מיום 31.10.21 לקיומם של הליכים מקדמיים, ומכאן מתבקשת המסקנה
כי גם בבקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים יש מקום לקיום הליכים מקדמיים,
לרבות גילוי ועיון במסמכים. עוד נטען, כי בהליכים אזרחיים מתנהל הדיון ייבקלפים
פתוחים”. לאור המסקנה שצוינה בפסקה 10 לעיל, אין לקבל את טענת בייכ המבקשת, וזאת
לאור הקביעה כי הוראות פרק ט’ לתקנות החדשות והוראות פרק י’ לתקנות אלה אינן
חלות על בקשה לאכיפת אגרת חוב ומינוי כונס נכסים.
ד.
למעלה מן הצורך, אתייחס למסמכים הספציפיים שהתבקש גילויים. המסמכים שהתבקש
גילויים הם כדלקמן :
כל ההודעות בקשר לערבויות והשעבודים שהועברו לידי הערבים ו/או המשעבדים.
אישורים על מסירת ההודעות הנייל לערבים.
כל המסמכים שהועברו לבנק בקשר לנכס נשוא הבקשה, בטרם מתן ההלוואות
בשנת 2014.
כל המסמכים שהופקו על ידי הבנק בקשר לנכס נשוא הבקשה.
4 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.14
פרייק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות בעמ נ’ דימנטמן תעשיות בע”מ ואח’
.15
ה.
ו.
ז.
52
ח.
ba
ט.
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
כל המסמכים שהועברו לבנק בטרם ובקשר להעברת הכספים לבנק הפועלים בשנת
2014 לפירעון חוב של חברת י. יהושוע זיווד בעיימ (להלן: “חברת זיווד”).
העתק הדרישה למימוש ערבויות שהופנו לערבים, לרבות אישורי מסירה לערבים.
העתק של כל המסמכים, מכל מן וסוג שהוא, שיש בידי הבנק בקשר עם האשראי,
הערבויות או השעבודים שניתן לבני הזוג דימנטמן או לחברות שבבעלותם או
בשליטתם.
העתק של כל הצהרות ההון או רשימת נכסים שהועברו לבנק על ידי מר דימנטמן.
העתק של כל מסמך אחר בהליכים המתקיימים במקביל נגד דימנטמן או החברות
שבבעלותו או בשליטתו.
המסמכים שפורטו לעיל בסעיפים קטנים ז’ עד ט’ אינם נראים בעיניי כמסמכים ספציפיים
הרלבנטים למחלוקת ומדובר במסע דיג, או בדרישה מכבידה שאין לה מקום. לעומת זאת,
המסמכים שפורטו לעיל בסעיפים א’ עד ו’, קשורים לטענות המבקשת שנכללו בתגובתה
לבקשה לאכיפת השעבודים. במסגרת תגובה זו, נטען, בין היתר, כי בכל פעם שמצבת
האשראי או האובליגו וההתחייבויות של החברות האחרות שנשלטו על ידי מר דימנטמן
(דימנטמן דלתות בעיימ וחברת רב מגן בעיימ), או של מי מבני הזוג דימנטמן, גדלה, לא
נמסרה כל הודעה למבקשת או לבעלי מניותיה. עוד נטען, כי הבנק עושה שימוש לרעה
במסמכי השעבוד והערביות שנחתמו בשנת 2014 למטרה ספציפית (של הבטחת ההלוואות
שניתנו בשנת 2014 למבקשת לצורך מחזור הלוואה שניתנה על ידי בנק הפועלים לחברת
זיווד ושניתנו לבני הזוג דימנטמן לטובת ביתם הפרטי), תוך ניסיון לשרשר שלא כדין בין
המסמכים הנייל לבין חובות שנוצרו בשנים מאוחרות יותר כלפי הבנק. כמו כן, נטען כי היה
על הבנק למצות תחילה את ההליכים כלפי הזוג דימנטמן, לרבות מימוש ביתם הפרטי לפני
שתוגש הבקשה הנוכחית כנגד המבקשת.
לטענת הבנק, גם כאשר יש תחולה להוראות בדבר גילוי מסמכים, יש לבחון תחילה את
שאלת הרלבנטיות של אותם מסמכים לזירת המחלוקת וככל שאותם מסמכים אינם
רלבנטיים, אין מקום להורות על גילויים (רע”א 4627/14 פז חברת נפט בעיימ ני דיעי ואח’
(10.11.14)). נטען, כי המסמכים המבוקשים על ידי המבקשת, אינם רלבנטיים למחלוקות
הנדונות בבקשה לאכיפת השעבודים ולמינוי כונס הנכסים. נבחן להלן את שאלת
הרלבנטיות של המסמכים ואת נחיצותם לשם התגוננות המבקשת.
בכל הנוגע למסירת הודעות למבקשת או לבעלי מניותיה מטעם הבנק, בכל פעם שגדלו
התחייבויות החברות האחרות, הרי שמדובר בהודעות שנמסרו למר דימנטמן, שהיה בעל
המניות הרשום במבקשת עד לחודש ספטמבר 2020. בהחלטה מיום 10.1.22 (בבקשה מס’
5 מתוך 6
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.17
ba
פרייק 26640-08-21 בנק מזרחי טפחות בעמ נ’ דימנטמן תעשיות בע”מ ואח’
13) קיבלתי את בקשת המבקשת לזימון עדים, לרבות את בקשתה לזימונו של דימנטמן
כעד. כאשר ייחקר דימנטמן בדיון שנקבע ליום 9.6.22, ניתן יהיה לחקרו על ההודעות
שנשלחו מהבנק בהקשר זה. בכל הנוגע למטרה הספציפית של רישום השעבודים והחתימה
על הערבויות בשנת 2014, הרי שיש לפנינו את מסמכי השעבוד, אשר צורפו כנספחים
לבקשת האכיפה מטעם הבנק. בכל הנוגע לטענה כי היה על הבנק לפעול תחילה למימוש
ביתם הפרטי של בני הזוג דימנטמן, הטענה תידון ותוכרע בסיום ההליך, ולעניין זה אין
חשיבות מכרעת למסמכים הקשורים להערכת השווי של ביתם, המצויה בידי הבנק.
טור
בית המשפט המחוזי בירושלים
לסיכום, איני סבור כי אי-קבלת המסמכים המבוקשים תפגע בהתגוננות המבקשת מפני
בקשת האכיפה וכל טענותיה שפורטו בתגובה יישמעו במהלך חקירת העדים. לא שוכנעתי
כי העדר המסמכים המבוקשים יפגע ביכולת המבקשת לחקור את העדים ולהוכיח את
טענותיה, ככול שהן רלבנטיות למחלוקת בין הצדדים.
המזכירות תמציא את ההחלטה לבייכ הצדדים.
לאור כל האמור, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית. לנוכח הסוגיה הפרשנית בדבר תחולת
הוראות גילוי המסמכים בהליך זה, על רקע השינויים בתקנות החדשות, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י”ב אדר ב’ תשפייב, 15 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 6
י י
אביגדור דורות, שופט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
333
