בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח- 2018
להלן: “החוק”
ובעניין:
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ט-2019
להלן: “התקנות”
ובעניין:
.1 יקבי עמק האלה (עדולם) בע”מ (בעיכוב הליכים)
.2 כרמים – החזקות וניהול (עדולם) בע”מ (בעיכוב הליכים)
ע”י ב”כ עו”ד דוד שמרון, עו”ד רועי שכטר
להלן: “כרמים”
בעניין:
עו”ד אילן שביט שטריקס, בתפקידו כמנהל הסדר
בעצמו וכן ע”י ב”כ עו”ד חן סדבון
להלן: “מנהל הסדר”
ובעניין:
יעקב אלי בקר ספרא
ע”י ב”כ עו”ד דוד שמרון
להלן: “בעל המניות”
ובעניין:
גלובל ווין אנד ספיריט, שותפה מוגבלת
ע”י ב”כ עו”ד יעקב ברג
להלן: “גלובל או GES”
ובעניין:
יוסי רוזנברג
ע”י ב”כ עו”ד ליאור דגן
להלן: “רוזנברג”
ובעניין:
.1 קיבוץ נתיב הל”ה, אגודה שיתופית חקלאית בע”מ
.2 נתיב הל”ה אחזקות, אגודה שיתופית חקלאית בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד אדם אלבג
להלן: “הקיבוץ”
ובעניין:
חן ראובן ואח’ עובדי החברה
ע”י ב”כ עו”ד רחל בן רחמים סובול
להלן: “עובדי החברה”
ובעניין
הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז ירושלים
ע”י ב”כ עו”ד שמרית אוחיון
להלן: “הממונה”
פסק דין
לפניי בקשה לאישור הסדר חוב לפי חלק י’ של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 (להלן: “החוק”).
הרקע לבקשה
1. הליך זה נפתח ביום 18.9.23 בבקשה להקפאת הליכים, במסגרתה התבקש בית המשפט “להורות על פתיחה של הליכי פירוק ושיקום החברות” ולהורות על מינוי נאמן אשר יבחן את יכולת השיקום של החברות בתקופה של 30 ימים, בה תיבחן האפשרות לשיקום החברות או מכירתן כעסק חי.
2. באותו היום הוגשה גם בקשה למתן סעדים זמניים בה צוין כי היא מוגשת לפי סעיף 20 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2019 אשר דיון בה נקבע ליום 20.9.23.
3. על פי הבקשה, יקבי עמק האלה (עדולם) בע”מ (להלן: “חברת היקב”) עוסקת בייצור יין ושמן זית ופועלת מזה למעלה מ-22 שנה בקיבוץ נתיב הל”ה. כרמים אחזקות וניהול (עדלום) בע”מ (להלן: “חברת העיבוד”) עוסקת בעיבוד כרמים לענבי יין ולשמן זית ומספקת ענבי יין לחברת היקב. על פי הבקשה, החברות נקלעו לקשיים אשר פורטו בבקשה, כאשר בשנת 2023 החליטו המבקשות להוציא אל הפועל תכנית עסקית לפיה החברות יעברו לרווחיות בשנת 2024. במסגרת אותה תכנית עסקית, הוחלט על צמצום משמעותי של ייצור היין על ידי חברת היקב אשר תתרכז ביינות איכותיים יותר, על חשבון סדרות היין הזולות של החברה שהינן הפסדיות. המשכה של התכנית העסקית הוא מכירת שירותים ליקבים אחרים, ובהם שירותי ייצור יין, שירותי ביקבוק ושירותי מעבדה.
4. לדיון שהתקיים ביום 20.9.23 התייצבו ב”כ הבעלים של המבקשות וטענו כי הבקשה נוסחה על ידי המנכ”ל וחלו בה אי דיוקים ביחס לסעיפים הרלבנטיים בחוק. לטענת באי כוח הבעלים, למעשה הבקשה היא לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי סעיף 319ג לחוק ומינוי מנהל הסדר לפי סעיף 19י”ג לחוק. נמסר כי באותו יום הוזרם לחשבון חברת היקב 200,000 ₪ וצפויים להיות מועברים בקרוב מאוד 150,000 ₪ נוספים. כמו כן צוין כי מתנהל משא ומתן עם משקיע פוטנציאלי שעומד לתת בימים הקרובים הלוואה בסך של 250,000 ₪.
5. בהחלטה שניתנה בסיום הדיון נקבע, כי ניכר מהבקשה כי היא נוסחה על ידי גורם שאינו בקיא בדיני חדלות פירעון. בבקשה התבקש בית המשפט להורות על פתיחה של הליכי פירוק ושיקום החברות בעוד שמדובר בשתי בקשות שאינן מתיישבות זו עם זו הואיל וכאשר מורה בית המשפט על צו לפתיחת הליכים, יש לקבוע האם מדובר בהפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או לשם פירוקו.
עוד נקבע בהחלטה, כי לא ניתן להיעתר, באותו שלב, לבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב במסגרת חלק י’ לחוק, בהעדר בקשה בכתב העונה על דרישות החוק ונקבע בה כי יש לאפשר לחברות המבקשות להגיש בקשה מתוקנת, אליה יצורפו המסמכים הנדרשים על פי סעיף 319ג(ב) לחוק, באופן שהנושים יוכלו לתת דעתם על הבקשה ובאופן שבית המשפט יוכל לבחון אם מתקיימים כל התנאים הנדרשים על פי סעיף 319ז(א) ו-(ב) לחוק.
6. בעקבות כך הוגשו ביום 26.9.23 שתי בקשות, אחת מטעם חברת היקב ואחת מטעם חברת העיבוד, לעיכוב הליכים לפי סעיף 319 לחוק (בקשת חברת היקב בתיק חדל”ת 38697-09-23) ושנייה, מטעם חברת העיבוד, בתיק חדל”ת 62052-09-23. בהחלטה מיום 27.10.23 ניתן צו עיכוב הליכים לשתי החברות ומונה עו”ד אילן שביט-שטריקס כמנהל ההסדר.
7. בדו”ח מנהל ההסדר מיום 12.11.23 נתבקשו החברות למצות את המאמצים למו”מ לצורך רכישה או השקעה בחברות ולהציג בפני מנהל ההסדר ובית המשפט הצעה שעיקרה הזרמת כספים לחברות והסדרת התחייבויותיהן.
8. ביום 20.12.23 ובסמוך לכך הוגשו מספר הצעות רכש לעיוני (באופן חסוי) וכן לידי מנהל ההסדר, וביניהן הצעת גלובל ווין אנד ספיריט (להלן: “גלובל”) והצעת יוסי רוזנברג (להלן: “רוזנברג”).
9. ביום 24.12.23 הגישו החברות בקשה לאישור הצעת רכישה/הסדר חוב במסגרתה צוין כי החברות קיבלו חמש הצעות רכישה ממספר גורמים והתבקש אישור להצעתה של גלובל שצורפה לבקשה וזאת כהצעה אשר החברות סברו כי היא הטובה ביותר מבין כל ההצעות שהוגשו להן. בהחלטה מיום 25.12.23 נקבע כי יש להביא את הסדר החוב לאישור הנושים בהתאם להוראות החוק. בעקבות כך, הוגשה ביום 28.12.23 בקשה נוספת מטעם החברות למתן הוראות דיוניות (בתיאום עם מנהל ההסדר) לפיהן, עד ליום 4.1.24 יגישו החברות לבית המשפט הצעת הסדר חוב מעודכנת ומפורטת על יסוד הצעת הרכישה של גלובל; להסמיך את מנהל ההסדר להכריע בכוח ההצבעה של נושה או חבר בתאגידים באסיפות לפי סעיף 323(ב) לחוק; לקבוע מועד לכינוס אסיפות סוג, לאישור הסדר החוב (ביום 11.1.24); ולקבוע כי, ככל שיאושר הסדר החוב, תוגש תוך חמישה ימים בקשה לאישורו על ידי בית המשפט. ההוראות הנ”ל אושרו ביום 28.12.23. ביום 4.1.24 הוגשה הודעת החברות על הגשת הצעת הסדר חוב כהצעה מטעם החברות, בעל המניות והמציעה – גלובל. להודעה צורפה הצעת הסדר החוב.
10. במסגרת בקשה שהגיש רוזנברג לבית המשפט ביום 2.1.24, ניתנה ביום 8.1.24 החלטה לפיה, רוזנברג רשאי לשפר את הצעתו וכי גם הצעתו המשופרת תובא בפני אסיפת הנושים, שיוכלו לשקול גם אותה ולבחור בהצעה המיטבית מבחינתם (בקשה 21).
11. ביום 10.1.24 בשעות הערב נשלחה הצעת רוזנברג המשופרת לידי מנהל ההסדר וכן היא הוגשה לתיק בית המשפט. בליל יום 10.1.24, לקראת חצות, נשלחה למנהל ההסדר הצעת הסדר מעודכנת מטעמה של גלובל ושתי ההצעות הנ”ל נשלחו על ידי מנהל ההסדר לנושים, לקראת אסיפות הנושים שנקבעו ליום 11.1.24 בשעה 12:00.
12. ניתן לציין כבר עתה, כי מאמצי החברות נשאו פרי מבחינה זו כי שתי ההצעות העומדות על הפרק, יש בהן כדי לפרוע את מלוא החובות לנושים, אף שההצעות כללו מאפיינים ומנגנונים שונים.
13. בפני בעלי העניין באסיפות הנושים הוצגו שלוש ההצעות:
הצעת החברות, בעל המנויות וגלובל מיום 4.1.24 (להלן: “הצעת גלובל 1”).
הצעת רוזנברג המשופרת מיום 10.1.24 (להלן: “הצעת רוזנברג”).
הצעת גלובל המשופרת מיום 10.1.24 (להלן: “הצעת גלובל 2”).
14. על פי הצעת גלובל 1, גלובל תשלם את התשלומים הבאים כנגד רכישות מלוא הון המניות של החברות: 3.5 מיליון ₪ על חשבון חובות עבר; 2 מיליון ₪ לבעל המניות, בגין פירעון חלקי של הלוואת הבעלים; השלמה לנושים – תוך 7 ימים מקבלת אישור החברות לגובה החוב ו/או קבלת הכרעת חוב. על פי ההצעה, התחייבה גלובל להעסיק 80% מהעובדים למשך שלוש שנים, עם רצף זכויות ולהזרים 500,000 ₪ באופן מיידי ושלושה מיליון ₪ במשך שלוש שנים כהלוואה. להבטחת ההתחייבות, תופקד ערבות בנקאית על סך 1 מיליון ₪ לטובת מנהל ההסדר עד לפירעון חובות העבר המוכרים.
15. על פי הצעת רוזנברג, כנגד רכישת מלוא הון המניות של החברות, רוזנברג, ו/או תאגיד בשליטתו ו/או ביחד עם שותפים, ישולם סך של 6.4 מיליון ₪ לטובת פירעון חובות העבר, לפי המנגנון הבא: תוך 60 ימים ממועד ההשלמה, ינהלו החברות דין ודברים מול הנושים ובהעדר הסכמה על גובה החובות, ישולמו תוך 30 ימים סכומים בהתאם להכרעות חוב סופיות של מנהל ההסדר. לגבי העובדים, ניתנה התחייבות להעסקת 80% מהם למשך שלוש שנים עם רצף זכויות, למעט המנכ”ל והיינן, אלא אם כן יושגו הסכמות עמם. כמו כן, ההצעה כוללת הזרמה של 4 מיליון ₪ במשך שנתיים. להבטחת ההתחייבויות תופקד ערבות בנקאית על סך 3 מיליון ₪ לטובת מנהל ההסדר, עד לפירעון החובות על פי הכרעות החוב הסופיות.
16. על פי הצעת גלובל 2, כנגד רכישת מלוא הון המניות של החברות, תשלום גלובל את התשלומים הבאים, לאחר מועד ההשלמה: 6.6 מיליון ₪ לטובת פירעון חובות העבר; חצי מיליון ₪ ישולמו לבעלים בגין פירעון חלקי של הלוואות הבעלים (עד לדיווח מנהל ההסדר על סיום כל התשלומים לכלל הנושים). ביחס לעובדים, ההצעה כוללת התחייבות להעסקת 80% מהם כאמור; ביחס להזרמת הכספים, 500,000 ₪ יוזרמו מיידית וכן 3.5 מיליון ₪ יוזרמו במשך שנתיים כהלוואה. להבטחת ההתחייבויות תופקד ערבות בנקאית על סך 3 מיליון ₪ לטובת מנהל ההסדר.
תוצאות אסיפת הנושים
17. ביום 11.1.24 התקיימה אסיפת נושים בחצר היקב בהשתתפות נציגי החברות ובאי כוחן, עובדי החברות, כ-20 נושים ויותר, ב”כ בעל המניות (עו”ד שמרון), רוזנברג ובא כוחו (עו”ד דגן), מר יעקב ברג בשם גלובל וכן מנהל ההסדר ובא כוחו. מספר עמדות הוגשו למנהל ההסדר עוד קודם לאסיפה. במסגרת האסיפה, סקר מנהל ההסדר את ההליכים שהתקיימו וניתנה לנציגי המציעים הזדמנות להתייחס להצעות שהועלו. כמו כן, ניתנה זכות שאלות והבהרות לנושים ואפשרות להצביע במקום וגם להגיש כתבי הצבעה למנהל ההסדר עד ליום 14.1.24 וכן ניתנה אפשרות לבחור יותר מהצעה אחת.
18. ב”כ בעל המניות טען באסיפה כי גלובל בהצעתה המשופרת יכולה רק לשפר את הצעתה המקורית, שהיא הצעה מחייבת שאין לסגת ממנה. ב”כ רוזנברג הבהיר באסיפה כי ביחד עם רוזנברג ישנו שותף שמעדיף לא להיחשף בשלב זה. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לגבי אופן הצבעתו של בעל המניות, בכובעו כנושה ביחס לרכיב הלוואות הבעלים שהעמיד לחברות. בפני מנהל ההסדר הוצגו כרטסות החברות, ממוינות הן לגבי רכיבי “הון” והן לגבי רכיבי “הלוואות בעלים”, בהיקף של 32.8 מיליון ₪ לחברת היקב ובהיקף של כ-9.8 מיליון ₪ לחברת העיבוד. לעניין ערך ההצבעות באסיפה, נלקחה בחשבון חלופה ללא התחשבות בהצבעת בעל המניות וכן חלופה נוספת שמכירה בערך התשלום לפי הצעת גלובל בסך של 2 מיליון ₪ כהלוואת בעלים.
19. רובם ככולם של הטוענים לנשייה של החברות הם נושים בדין רגיל. כתוצאה מכך, לא נמצא מקום לפיצול קבוצות סוג. החלוקה הבסיסית בין הנושים נחלקה בין תומכי גלובל לבין תומכי רוזנברג. לפי גישת מנהל ההסדר, יש לקרוא את הצעת גלובל המשופרת ככזו המשולבת בהצעת גלובל הראשונה, באופן שיש בו כדי להיטיב עם הנושים ובזכותם להיפרע במלוא חובותיהם המוכרים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וזאת בתוספת ההטבה המקורית, ללא הפחתה, לה התחייבה כלפי בעל המניות בהצעה הראשונה.
20. בחלופה ללא התחשבות בנשיית בעל המניות במעמדו כנושה מכוח הלוואת הבעלים, לקחו חלק בנשייה המצביעה סך כולל של 4,145,620 ₪ ותוצאות ההצבעה הן:
בעד גלובל – כ-63% רוב ערך וכ-86% רוב מניין.
בעד רוזנברג – כ-37% רוב ערך וכ-14% רוב מניין.
21. בחלופה עם בעל המניות, במעמדו כנושה מכוח הלוואת בעלים בגובה של 2 מיליון ₪, לקחו חלק כנשייה מצביעה סך כולל של 6,145,620 ₪ ותוצאות ההצבעה הן:
בעד גלובל – 75.25% רוב ערך וכ-87% רוב מניין.
בעד רוזנברג – ככ-25% רוב ערך וכ-13% רוב מניין.
22. להלן תובא התייחסות הנוגעת לעמדות חלק מהנושים.
קיבוץ נתיב הל”ה: ביום 19.5.13 נחתם הסכם שכירות בין הקיבוץ לבין חברת היקב וביום 1.1.22 נחתם נספח הארכה להסכם, על פי הוארכה תקופת השכירות עד לסוף שנת 2026. ביום 7.11.23 התקבל אצל מנהל ההסדר מכתב מאת ב”כ הקיבוץ הכולל הודעה בדבר ביטול הסכם השכירות, על בסיס טענות להפרתו. מנהל ההסדר הבהיר לב”כ הקיבוץ כי סעיף 319יא(9) לחוק, קובע הגבלות בדבר ביטול חוזה קיים, אשר ייעשה רק באישור בית המשפט. בהתאם לדוא”ל מיום 14.1.24 שנלווה לכתב ההצבעה של הקיבוץ, נטען על ידי ב”כ הקיבוץ כי בכוונת הקיבוץ להתקשר בהסכם שכירות חדש אך ורק עם רוזנברג וכי הצעת רוזנברג היא היחידה הרלבנטית מבחינת הקיבוץ.
צ. צור סוכנויות בע”מ: על פי הסכם שיתוף פעולה בין החברות לבין גורם זה (להלן: “צור סוכנויות”), מונתה צור סוכנויות כמפיצה של היין מתוצרת החברות. ביום 12.7.23 נחתם עם צור סוכנויות הסכם למכירה מוקדמת של סחורה. על פי רישומי הנהלת החשבונות של החברות, יתרת החוב למפיץ עומדת על סך 1 מיליון ₪ וצור סוכנויות מחזיקה בסחורה של בקבוקי יין בשווי של כ-2 מיליון ₪. צור סוכנויות תומכת בהצעת גלובל, אשר התחייבה להמשיך להפיץ את היין באמצעותה. על פי הצעת רוזנברג, ההפצה העתידית תיעשה באמצעות גורם אחר.
טענות הצדדים בתמצית
23. מטעם רוזנברג הוגשה ביום 22.1.24 בקשה לאישור הסדר חוב ותשובה לדו”ח מנהל ההסדר. נטען כי הצעת גלובל 2 מיום 10.1.24 הוגשה כהסדר חוב חדש ועצמאי וכלל לא התבקש אישור בית המשפט להביאה בפני אסיפת הנושים. נטען כי היא מתיימרת להשוות או להתאים עצמה לתנאים המשופרים של הסדר חוב רוזנברג. לטענת רוזנברג, האפשרות היחידה שעמדה בפני גלובל היא שיפור הצעתה הראשונה (הצעת גלובל 1 מיום 4.1.24) שניתן אישור בית המשפט להביאה בפני אסיפת הנושים ולא ניתן להגיש הסדר חוב חדש או הצעה חדשה. הובהר על ידי ב”כ רוזנברג, כי זו גם הייתה “בזמן אמת” עמדתו של ב”כ החברות ובעל המניות, עו”ד שמרון.
24. עוד נטען מטעם רוזנברג כי שתי ההצעות מטעם גלובל אינן ישימות וכי הן חסרות תוחלת שיקומית, לאור עמדת הקיבוץ בדבר כוונתו לבטל את הסכם השכירות. נטען כי בהצעות גלובל נכלל תנאי מתלה והוא חתימת הסכם שכירות חדש ומעודכן בין הרוכשת לבין הקיבוץ. עוד צוין כי רוזנברג פנה לקיבוץ וגיבש עמו ועם גורם אסטרטגי נוסף מתחום היין, הבנות עקרוניות לשותפות עתידית בחברות.
25. ביחס להצבעת צור סוכנויות, טען רוזנברג שהיא איננה נושה ולא ניתן לספור אותה לטובת הצעת גלובל. נטען כי צור סוכנויות מחזיקה במלאי בקבוקי יין בסכום של 2 מיליון ₪ ולכן היא שחייבת כספים לחברות ולא להיפך. הטענה היא כי במידה ותנוטרל הצבעת צור סוכנויות, הרי שההצבעה עבור הצעת רוזנברג במונחי ערך (1,521,083 ₪) דומה להצבעה עבור הצעת גלובל (1,624,537 ₪). עוד נטען כי במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים, לא גולה ההסכם עם צור סוכנויות מיולי 2023, אשר כולל התחייבות של החברות לשעבד את מלאי החברה לטובת צור סוכנויות (שעבוד שלא נרשם) וכן זכות סירוב ראשון על כל הצעת רכישה. נטען ביחס לזכות זו כי אין לה תוקף בהליכי חדלות פירעון.
26. לטענת רוזנברג, שגה מנהל ההסדר, שכן היה עליו לפלח את תוצאות ההצבעה לשלוש הצעות שונות ונפרדות לשלושה הסדרי חוב נפרדים, וכן כי לא ניתן לספור את ההצבעות בעד גלובל כהצעה אחת. נטען כי אם מפרידים את התוצאות ומשייכים את ההצבעות בעד גלובל להצבעות נפרדות – אחת, בעד הצעת גלובל 1 והשנייה, בעד הצעת גלובל 2, התוצאות משתנות לחלוטין כדלקמן:
בעד הצעת גלובל 1 – כ-32.8% רוב ערך ו-50% רוב מניין.
בעד הצעת גלובל 2 – כ-28.7% רוב ערך ו-50% רוב מניין.
בעד הצעת רוזנברג – כ-48.3% רוב ערך ו-18.1% רוב מניין.
לפי ספירה זו, רוזנברג זכה למירב התמיכה במונחי ערך (48.3%). עוד נטען, כי בהנחה שהצעת גלובל 2 אינה חוקית, לאור העדר אישור בית המשפט להבאתה בפני הנושים, התוצאה מובהקת בהרבה לטובת הצעת רוזנברג (תמיכה של כ-60% מהנושים, במונחי ערך).
27. רוזנברג אף טען כי אין מקום להעניק לבעל המניות זכות הצבעה כנושה, לאור הפסיקה שעמדה על כך שהפיכת בעל מניות לנושה (באמצעות העמדת הלוואה לחברה שבבעלותו) אינה מצב שיש לעודדו. נטען כי לצורך הקביעה אם מדובר בהשקעה הונית בחברה או בהלוואת בעלים, אין להסתפק ב”כסות המשפטית הפורמלית” שבה בחרו החברה ובעל המניות “להלביש” את החוב. נטען כי הזרמות הכספים של בעל השליטה לחברות נעשו כתחליף להון עצמי, אשר אלמלא היה מוזרם, היו החברות מגיעות לחדלות פירעון לפני מספר שנים. כמו כן נטען, כי בעל המניות אינו רשאי לקבל תמורה כלשהי לפני שנפרעו כלל החובות לנושים החיצוניים.
28. לאור כל האמור, טען רוזנברג כי מאחר שאף אחד מהסדרי החוב המוצעים לא זכה לרוב הדרוש, יש להורות על אישור הסדר החוב מטעם רוזנברג, לפי סעיף 87 לחוק, המסמיך את בית המשפט לאשר הסדר חוב שלא זכה לרוב הדרוש על פי סעיף 85 לחוק.
29. מטעם החברות וגלובל הוגשה ביום 22.1.24 בקשה לאישור הסדר חוב ותגובה לדו”ח מנהל ההסדר, במסגרתה נטען כי יש לאשר את ההצעה המשלבת בין הצעת גלובל 1 עם ההצעה הנוספת שהגישה גלובל (הצעת גלובל 2) הכוללת את השיפורים שנעשו להצעה הראשונה וכן את ההטבה לבעל המניות שנכללה בהצעה הראשונה. לחילופין, התבקש בית המשפט לאשר את ההצעה הראשונה, ולחילופי חילופין, התבקש אישור להצעת גלובל 2. נטען כי במסגרת האסיפה, הבהיר נציג גלובל לנושים, כי גלובל עומדת מאחורי כל התחייבויותיה בשתי ההצעות מטעמה ובנוסף לכך, גם לאחר אסיפת הנושים, חזר והבהיר נציג גלובל בהודעת דוא”ל מיום 12.1.24 כי גלובל מחויבת הן להצעת גלובל 1 והן להצעה הנוספת (הצגת גלובל 2), וכי היא תעמוד בכל ההתחייבויות הנכללות בשתי ההצעות הנ”ל, במידה שאחת מהן תוכרז כהצעה הזוכה. נטען כי על פי שתי ההצעות מטעם גלובל, הנושים יקבלו 100% מנשייתם. הובהר כי בעל המניות יקבל את הסכום בגין נשייתו רק לאחר פירעון מלוא החובות לנושים. בית המשפט התבקש לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 87 לחוק ולאשר את הצעת גלובל.
30. לטענת החברות, רוזנברג מסתיר פרטים חשובים מהנושים, כאשר סירב לחשוף את זהות השותף הנסתר וכן כאשר נמנע מחשיפת ההסכם שהושג עם הקיבוץ.
31. לטענת החברות, לפי סעיף 321(א) לחוק, רשאים להגיש לבית המשפט בקשה להבאת הסדר לאישור בעלי העניין – התאגיד, חבר התאגיד, או נושה. נטען כי קיים קושי בכל הצעה שלא קיבלה את תמיכת בעל המניות, לאור ההצעה לרכוש את כלל מניות החברות, ללא תמורה כלשהי. לטענת החברות, לא ניתן לכפות על בעל המניות להעביר את מניותיו למציע שהוא אינו מעוניין בו וללא תמורה.
32. עוד טענו החברות, כי על פי סעיף 322 לחוק, במקרה בו עלו נכסי התאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה שווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה, תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד. נטען שבעל המניות מסר כתב הצבעה גם בתור בעל מניות (בנוסף לנושה רגיל ונדחה), כך שניתן אישור של הבעלים להצעת גלובל (על כלל חלופותיה).
33. בכל הנוגע לעמדת הקיבוץ, נטען שעמדת הקיבוץ המעודכנת עומדת לכאורה בניגוד לחובת קיום חוזה בתום לב ולהוגנות ההליך כאמור בסעיף 86(ב) לחוק. עוד נטען כי “ההבנות” בין רוזנברג לקיבוץ יכולות לעלות לכדי הפרה של חוק עוולות מסחריות, התשנ”ט-1999, ויתכן שיש בהן הסדר כובל, בניגוד לחוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988.
34. בכל הנוגע להצבעת צור סוכנויות, נטען כי מדובר בנושה, המחזיק בחזקתו מלאי בקבוקי יין, שאולי הופך אותו לנושה מובטח, אך בוודאי שאין לקבל את טענת רוזנברג, לפיה צור סוכנויות איננה נושה כלל, בגלל מלאי הסחורה בו היא מחזיקה. נטען כי יש לפי “שיטת רוזנברג” (נושה המחזיק בבטוחה אינו נושה), הרי שנשיית הקיבוץ הינה בגובה של כ-300,000 ₪ בלבד (ולא 1.3 מיליון ₪), שכן לחברת היקב יש פיקדון על פי הסכם רכישת הענבים בגובה 500,000 ₪ המצוי בקופת הקיבוץ וכן חוב נוסף הנובע מאותו פיקדון בגין חשבונית שטרם הוצאה, בגובה של כ-500,000 ₪ נוספים.
35. נטען מטעם החברות ביחס לסיכויי השיקום כי כרם ברק אשר רוזנברג עומד בראשו הינו יקב בעל יכולת ייצור קטנה ב-92% מיכולת הייצור של חברת היקב, איתנותו הפיננסית אינה ברורה, כך שאין לרוזנברג את הידע, היכולת והכישורים להצמיח את החברות. באשר לשותף הנסתר של רוזנברג, נטען כי יתכן וצירופו יחייב קבלת אישור רשות התחרות, דבר שיתמשך זמן רב, ואינו ישים לאור מצוקת החברות.
36. לבסוף, התבקש בית המשפט על ידי החברות לאשר קבלה באופן מיידי של הלוואה בסך 500,000 ₪ מגלובל, לצורך הדחוף של התפעול השוטף של החברות.
37. מטעם בעל המניות הוגשה ביום 22.1.24 תגובה לדו”ח מנהל ההסדר. נטען כי על פי סעיף 322 לחוק, נדרש להביא את ההצעות גם לאישור חברי התאגיד ועל כן, לא ניתן לאשר הצעה שלא קיבלה את תמיכתו, כאשר המניות הינן קניינו, ולכפות עליו את מכר המניות, ללא תמורה.
38. עוד נטען כי גם אם חלק גדול מהלוואת הבעלים תסווג כהון, אפילו אם 1.5% ממנה יסווג כחוב, גם אז סכום נשיית בעל המניות כמלווה, עולה בהרבה על סכום נשייה של כל נושה אחר.
39. מטעם עובדי החברה הוגשה תגובה ביום 22.1.24 במסגרתה צוין כי הוגש מטעם העובדים ביום 14.1.24 כתב הצבעה, לפיו העובדים תומכים בהצעות גלובל. נטען כי על פי הצעת רוזנברג, תשלום החובות ייעשה לאחר דין ודברים שינהל רוזנברג עם הנושים במשך 60 ימים ובהעדר הסכמה יובא העניין להכרעת מנהל ההסדר ו/או להכרעת בית המשפט והחוב ישולם רק כעבור 30 ימים מיום ההכרעה הסופית. נטען שאין כל מקום לעיכוב התשלום לעובדים לתקופה של שלושה חודשים, הגבלה שלא כלולה בהצעת גלובל. עוד נטען כי העובדים חוששים לעבוד תחת מרותו של רוזנברג וחלקם ציין כי במידה והצעתו תיקבע כזוכה, הם ישקלו את המשך עבודתם.
הדיון ביום 24.1.24
40. ביום 24.1.24 התקיים דיון במעמד הצדדים. מטעם רוזנברג נטען כי החברות צירפו לתגובתן לדו”ח מנהל ההסדר בקשה לאישור הסדר חוב שלא הוצגה באסיפת הנושים ולא הצביעו עליה ולכן אין אפשרות לאשר את ההצעה (אשר כונתה על ידי ב”כ רוזנברג “הסדר חוב 4″). עוד נטען כי מר יעקב ספרא אינו בעל המניות, שכן בעלת המניות היא חברה זרה (Natural Vineyard Ltd.) ולכן תשלום לספרא מהווה הברחת נכסים. נטען כי על פי הדוחות הכספיים ליום 21.12.21 ההלוואות ניתנו על ידי חברה תושבת חוץ (ביאור 10) ולא על ידי יחיד. עוד נטען כי על פי הפסיקה, ניתן לאשר מכירה כפויה של מניות כאשר מדובר בחברה חדלת פירעון. כמו כן, נטען כי הואיל ובעל המניות טוען שההון שהוזרם צריך להיספר, לפחות בחלקו, כנשייה, הרי ששווי נכסי החברות לא עולה על סך החובות, ומכאן שאין תחולה לסעיף 322 לחוק.
41. בכל הנוגע לצור סוכנויות טען רוזנברג כי היא חייבת לחברות מיליון ₪ ולא הפוך, אף אם המצב ברישומי כרטסת הנהלת החשבונות מראה אחרת, ומכאן שאין לקחת בחשבון את הצבעתה.
42. ב”כ החברות טען בדיון שאין מדובר ב”הסדר חוב 4″ כפי שטען ב”כ רוזנברג, שכן גלובל הגישה הצעה משופרת שהובאה להצבעת הנושים והודיעה כי היא עומדת בשתי ההצעות מטעמה (הראשונה, מיום 4.1.24 והמשופרת מיום 10.1.24).
43. ב”כ בעל המניות טען בדיון כי החברה הזרה הרשומה כבעלת המניות היא חברה בבעלות מלאה של יעקב ספרא וכי חברה זו נמחקה מן המרשם, כך שכל נכסיה מוקנים לבעל מניותיה. לפיכך, הפך מר ספרא לבעלים של החברות. עוד נטען כי הרישום ברשם החברות אינו קונסטיטוטיבי ולכן יש לראות בספרא כבעל החברות. בכל הנוגע לתחולת סעיף 322 לחוק, נטען כי רוזנברג טוען מחד, כי ההלוואות של בעל המניות הן כולם הון ומאידך, טוען כי כתוצאה מאותן הלוואות החברה חדלת פירעון ועל כן, אין תחולה להוראת סעיף 322 לחוק.
ב”כ בעל המניות ציין כי בעל המניות עצמו ביקש למסור כי עקב היותה של משפחת פאליק חלק מקבוצת גלובל, הוא מאמין שקבוצה זו תוכל להוביל את היקב קדימה ולהצליח. עוד צוין, כי השותף הנסתר עלול להוביל למצב שבו רשות התחרות תידרש לבחון אם צירוף השותף הנסתר יוביל לפגיעה בתחרות בענף היין, דבר שיסבך את ההליך באופן משמעותי.
44. ב”כ הקיבוץ טען ביחס לסעיף 321 לחוק כי אישורו של בית המשפט להגשת הצעה משופרת מטעם רוזנברג מונע את ההסתמכות על הוראה זו לצורך פסילת הצעת רוזנברג לאישור הסדר החוב וכן נטען כי הקיבוץ, בכובעו כנושה, מצטרף להצעה ובכך נפתר הקושי ביחס להצעת רוזנברג. בקשר להבנות בין רוזנברג לבין הקיבוץ והשותף הנסתר, נטען כי טרם נחתמו חוזים מחייבים ולכן אין מה להציג בפני הנושים ובפני בית המשפט. נטען כי לפי סעיף 319יא(9) לחוק, בית המשפט מוסמך למנוע ביטול חוזה במהלך תקופת עיכוב ההליכים בלבד, אך לא לאחר סיום תקופה זו. בכל הנוגע להתנגדות הקיבוץ להצעת גלובל, נטען כי היא מבוססת על כך שמדובר בשותפות שהוקמה באוגוסט 2023 ובשותף כללי בשותפות שהיא חברה שהוקמה ביוני 2023, כאשר אין פעילות כלכלית בגלובל ומדובר, אפוא, ב”קליפה ריקה”.
45. ב”כ גלובל טען בדיון כי הקיבוץ עומד לקבל, כמו שאר הנושים, את מלוא חובו והעדפתו את הצעת רוזנברג נובעת לא ממעמדו כנושה, אלא מרצונו להפוך להיות חלק מבעלי היקב. לגבי התנאי המתלה הודיע נציג גלובל כי גלובל מוותרת על התנאי, דהיינו, הצעתה בתוקף גם אם הקיבוץ יחליט שלא להאריך את תוקף הסכם השכירות מעבר לסוף שנת 2026. באשר להצגת גלובל כ”קליפה ריקה” נטען כי משפחת פאליק המהווה חלק מקבוצת גלובל, היא משפחה עתירת רכוש ופעילות וכי גלובל זכתה בזיכיון של שני תאגידי ענק לייצוג והפצת משקאות בישראל בשווי פעילות ניכר מאוד. באשר לאפשרות של ביטול הסכם השכירות על ידי הקיבוץ, נטען כי קיים פתרון גם לכך, שכן המבנה המושכר איננו מהווה את עיקר הפעילות וניתן להעתיקה למיקום חלופי.
46. ביחס לחשש להתערבות רשות התחרות, עקב הצטרפות השותף הנסתר, הציג ב”כ רוזנברג חוות דעת מיום 15.1.24 של משרד אגמון עם טולצ’ינסקי, על פיה, עסקת הרכישה אינה מצריכה דיווח לממונה על התחרות ואיננה דורשת את קבלת אישור הממונה לעסקה, הואיל ומחזור המכירות של החברות המתמזגות יחדיו נמוך מהרף הקבוע בחוק התחרות הכלכלית ובתקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), תשס”ד-2004.
47. עמדת הממונה על התחרות הייתה כי הצעת רוזנברג לא זכתה לתמיכת בעל המניות וכי בהליך לפי חלק י’ לחוק, לא ניתן לכפות על בעל המניות למכור את מניותיו בניגוד לרצונו, וללא תמורה. בכל הנוגע לרצון הקיבוץ לבטל את חוזה השכירות נטען, כי הקיבוץ לא פנה לבית המשפט בבקשה לקבלת אישור לביטול וכי חלק י’ לחוק אינו מהווה נקודת יציאה מהסכמים קיימים, אלא להפך, הוא נועד לסייע לתאגיד לעמוד על רגליו ולשמר את המצב הקיים.
דיון והכרעה
48. תחילה נציג את ההוראות הרלבנטיות לענייננו בחוק, ולאחר מכן נדון במחלוקות בין הצדדים, כפי שהוצגו לעיל.
התשתית הנורמטיבית
49. בכל הנוגע לבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין, קובע סעיף 321 לחוק כדלקמן:
“321. (א) המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:
היה החייב יחיד – החייב;
(2) היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.
(ב) מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע והתועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.
(ג) מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה”.
50. בכל הנוגע להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין, קובע סעיף 322 לחוק כך:
“(א) הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף 321, יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים.
(ב) עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה – תובא ההצעה גם לאישור חברי התאגיד.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מצא בית המשפט כי יש בעצם הבאת הסדר החוב לאישור הנושים משום פגיעה בהליך לפי פרק זה, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי הדין”.
51. בכל הנוגע לאישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט נקבע בסעיף 324(א) לחוק כי על אישור חוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 85 עד 88 לחוק, בשינויים המחויבים.
52. ההוראות הנוגעות לתוכנית לשיקום כלכלי מצויות בסימן ג’ לפרק ז’ של חוק חדלות פירעון. הסעיפים הרלוונטיים הינם סעיפים 85-86 הקובעים כדלקמן:
85. (א)הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה האסיפה.
(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.
(ב) בסעיף זה, “מצביעים” – למעט מי שנמנעו בהצבעה.
86. (א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור”.
53. הכלל הוא, כי בית המשפט איננו מקבל החלטות עסקיות במקום הנושים וגם כאשר הם בוחרים לאשר הסדר גרוע, או לדחות הסדר טוב, עדיין הדבר נתון לשיקול דעתם, ובדרך כלל, בית המשפט לא יתערב בכך (ע”א 9555/02 זידאן נ’ ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע”מ, פ”ד נט (1) 538, 550 (2004) ע”א 3782/09 לגין ריזוט מזון בע”מ נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ (25.02.14); חדל”ת (ת”א) 18763-01-20 עו”ד אביתר קרמר, נאמן לחברת בקעת התמר בע”מ נ’ הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (8.9.20) פסקה 19; חדל”ת (חי’) 47767-09-19 חיפה פולימרים בע”מ נגד הממונה על הליכי חדלות פירעון (19.12.19) פסקה 11; חדל”ת (ת”א) 28349-01-23 יונט קרדיט שירותים פיננסים בע”מ נ’ הממונה על חדלות פירעון (5.4.2023) פסקה 25).
54. כאמור לעיל, טענתם החילופית של בעלי הדין היא כי גם אם הצעת ההסדר לא זכתה לאישור של רוב המצביעים, רשאי בית המשפט לאשרה אף באין רוב, בכל אחת מאספות הסוג. טענה זו מבוססת על האמור בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון, הקובע כך:
“87. על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(1) אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;
(2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;
(3) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, “שווי הנכס המשועבד” – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244″.
55. ככלל, בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים, בניגוד לרצונם, שעה שלא הושג הרוב הדרוש הקבוע בחוק. עמד על כך בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ הנשיא א’ אורנשטיין), אף שהתייחס להוראת סעיף 350 (ט) לחוק החברות, תשנ”ט – 1999, בפר”ק 30593-09-19 פאוור דיאלינג בע”מ נ’ התיאטרון הלאומי הבימה בע”מ (29.10.20) (להלן: “עניין תיאטרון הבימה”) כדלקמן:
“ככלל, בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים בניגוד לרצונם שעה שלא הושג הרוב הדרוש כקבוע בסעיף 350(ט) לחוק (ראו: דברי כב’ השופטת אלשיך בפש”ר 1048/02 מדרשת רופין להשכלה גבוהה נ’ המרכז האקדמי רופין עמותה רשומה בפסקה 17 (פורסם במאגרים המשפטיים, 17.9.02) וכן דברי כב’ השופטת לושי-עבודי בפר”ק (ת”א) 44247-06-17 סוהו אילת השקעות בע”מ נ’ כונס הנכסים הרשמי תל-אביב, פסקה 60 (פורסם במאגרים המשפטיים, 14.10.18) (להלן: “עניין סוהו”); וכמות שציינתי לא אחת ובין השאר במסגרת פר”ק (ת”א) 23117-06-16 הרמטיק נאמנות (1975) בע”מ נ’ אפריקה ישראל להשקעות בע”מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 2.9.18)). עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר הצעה לפשרה או להסדר בחברה, אף אם זו לא אושרה בקרב כל אספות הנושים או בעלי המניות, בתנאים מצטברים שעיקר מטרתם היא שמירה על זכויות הנושים כולם. סמכות זו מוקנית לבית המשפט לפי סעיף 350יג לחוק…”
הצעות ההסדר שעל הפרק
56. לטענת רוזנברג, ביום 28.12.23 ניתן אישור בית המשפט להבאת הצעת גלובל 1 להצבעה באסיפות הנושים, וכי ביום 8.1.24 ניתן אישור בית המשפט להבאת הצעת רוזנברג המשופרת (מיום 10.1.24) בפני אסיפות הנושים. מכאן מסיק רוזנברג כי החלטות בית המשפט קבעו כי רק שתי הצעות הסדר חוב אלו יובאו בפני אסיפות הנושים, כך שהצעת גלובל 2 (מיום 10.1.24) הובאה לאסיפת הנושים ללא אישור בית המשפט והבאתה לאסיפה נעשתה באופן בלתי חוקי. נטען כי האפשרות היחידה שעמדה בפני גלובל הייתה שיפור הצעת גלובל 1 ולא ניתן היה להגיש “הצעה חדשה” או הסדר חוב חדש.
57. ראינו כי בכל הנוגע למציעי הסדר חוב של תאגיד, קובע סעיף 321(א) לחוק, כי רק התאגיד (או חבר בתאגיד) וכן נושה, רשאים להגיש לבית המשפט בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין. בענייננו, החברות הגישו את הבקשה להבאת הצעת גלובל לאישור הנושים, ובקשתם אושרה ביום 28.12.23.
מכאן עולה הקושי בבקשת רוזנברג להגיש הצעה משופרת שתובא בפני אסיפת הנושים, עליו עמדו חלק מבעלי הדין. יחד עם זאת, סברתי כי אין למנוע מרוזנברג, שהציע הסדר חוב, לשפר את הצעתו ולהביאה לבחינת הנושים, בטרם יחליטו על אישור הסדר החוב. רוזנברג הגיש למנהל ההסדר את הצעתו המשופרת לקראת השעה 20:00 ביום 10.1.24, כאשר מועד אסיפת הנושים שנקבע למחרת (11.1.24) בצהרים. גלובל שלחה למנהל ההסדר בשעה 23:40 הצעה מעודכנת מטעמה, אשר לא הייתה על דעת החברות ובעל המניות.
בסד הזמנים אשר נוצר, שלח מנהל ההסדר לנושים את שתי ההצעות (מטעם רוזנברג ומטעם גלובל), לקראת קיום האסיפה ביום 11.1.24. ברי, כי לא הייתה אפשרות מעשית להגשת בקשה מטעם גלובל, להתיר לה להביא לאישור הנושים את הצעתה מיום 10.1.24 ואם הייתה מוגשת בקשה כזו, הייתי מתיר לה את הדבר, ככל שמדובר בשיפור הצעתה הקודמת.
מכל מקום, במסגרת האסיפה, הבהיר נציג גלובל לנושים, כי גלובל עומדת מאחורי כל התחייבויותיה בשתי ההצעות מטעמה, כך שהנושים לקחו בחשבון את שתי ההצעות מטעם גלובל. יוער, כי בשתי ההצעות הובטח לנושים פירעון מלא של החובות, בעוד שמבחינת בעל המניות, לא הופחת סכום שגלובל התחייבה לשלם בהצעתה הראשונה. בנסיבות אלה, אינני מקבל את טענת רוזנברג, לפיה, יש לפסול את הצעת גלובל 2 ואין להביאה בחשבון.
58. בדיון מיום 24.1.24 טען רוזנברג, כי ביום 22.1.24 הוגשה בקשת החברות וגלובל לאישור הסדר חוב, אליה צורפה הצעה משותפת להסדר חוב (נספח 1 לבקשה) שזכתה לכינוי “הסדר חוב 4”, המהווה קונסולידציה של הצעת גלובל 1 והצעת גלובל 2. איני סבור שיש צורך לדון בטענה זו, הואיל ומה שהובא בפני הנושים הן שתי ההצעות מטעם גלובל והבהרה כי גלובל עומדת מאחורי כל התחייבויותיה בשתי ההצעות ועל כך הצביעו הנושים.
59. אמור מעתה, על הפרק, עומדות שתי הצעות: אחת – היא הצעתו המשופרת של רוזנברג מיום 10.1.24, והשנייה – הצעת גלובל, על שתי חלופותיה, כפי שסבר מנהל ההסדר, עמו אני מסכים.
תוצאות ההצבעה
60. כדי לקבוע את תוצאות ההצבעה יש לבחון את ההשגות שהועלו ביחס להצבעת בעל המניות וביחס להצבעת צור סוכנויות.
61. הצבעת בעל המניות: ראשית, יש להידרש לטענת רוזנברג, כי בעלת המניות היא החברה הזרה. טענה זו נטענה לראשונה בדיון שהתקיים ביום 24.1.24 והיא לא נזכרה בכתבי הטענות מטעם רוזנברג, וגם לא בתגובתו מיום 22.1.24. משום כך, ראיתי לקבל את הסבריו של עו”ד שמרון, בדבר בעלותו המלאה של ספרא בחברה הזרה ובדבר זכאותו להירשם כבעל המניות במרשם רשם החברות, שאינו קונסטיטוטיבי. אם הטענה הייתה נטענת מספר ימים לפני הדיון, היה באפשרות ב”כ בעל המניות להציג את כל המסמכים הרלבנטיים לתמיכה בהסבריו. שנית, יש להידרש לשאלה, האם יש לראות בבעל המניות נושה בגין הלוואות בעלים. בע”א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ’ עו”ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע”מ (21.1.09) נקבע כי האמצעי של “איפיון מחדש” של הלוואת בעלים עניינו, בעיקרו, התחקות אחרי האופי האמיתי של עסקת הלוואת הבעלים, תוך בחינה האם יסודות העסקה מצביעים על עסקת הלוואה אמיתית, או שמא, הלוואה זו, על פי נסיבותיה, דומה יותר להזרמת הון בעלים לחברה שבבעלותם. נקבע כי שיקולים רלבנטיים לעניין זה הם: האם עסקת הלוואת הבעלים נעשתה במהלך העסקים הרגיל; מה אופי הסכם ההלוואה; מהו מצבה הכספי של החברה עם מתן ההלוואה; מהו אופי הקשר בין בעל המניות לבין החברה; לאיזו מטרה שימשו כספי ההלוואה (האם לרכישת נכסים הוניים או להוצאות שוטפות); האם קיימות בטוחות להלוואה, ועוד.
בענייננו יש קושי מסוים בהכרעה בשאלה האם יש לראות בהלוואות הבעלים משום הלוואה אמיתית או השקעת הון, הואיל ולא נפרסה בפניי התמונה המלאה וכמובן שבעל המניות לא נחקר בבית המשפט בנוגע למאפייני ההלוואות. יחד עם זאת, לפי הדוחות הכספיים (נספח 6 לבקשה לעיכוב הליכים) נראה כי החברות הן הפסדיות לאורך תקופה לא קצרה ונראה כי פעילותן התאפשרה בזכות הזרמת הכספים של בעל המניות (באמצעות החברה הזרה, בשליטתו). גם בבקשה לעיכוב הליכים נטען כי במהלך השנים, בעל החברה הזרים כסף לחברות על מנת שלא יגיעו לחדלות פירעון (סעיף 7) והדבר יכול ללמד כי הזרמת הכספים נעשתה כתחליף להון עצמי, אשר במידה ולא היה מוזרם, היו החברות נקלעות לחדלות פירעון קודם לכן. לאור האמור, סבורני, כי לצורך בחינת כוח ההצבעה של בעל המניות, יש לראות בהזרמת הכספים כתחליף להשקעה הונית בחברות ואין להביא בחשבון את הצבעתו, בכובעו כנושה.
62. כזכור, הועלתה בהקשר קרוב, הטענה כי יש לקחת בחשבון את עמדתו של בעל המניות, לאור הוראת סעיף 322 לחוק. בחדל”ת (ת”א) 28349-01-23 יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע”מ נ’ הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (5.4.23) (להלן: “עניין יונט קרקדיט”), נקבעו הדברים הבאים (פסקה 23):
“נוכח מסקנה זו, יש לדחות על הסף את הטענה כאילו אישורו של ההסדר מצריך כינוס אסיפה של בעלי המניות, שהרי כאשר מדובר בחברה חדלת פירעון, הכלל הוא שאין צורך בהסכמתם של בעלי המניות לצורך אישור הסדר חוב, משום שהם נמצאים במעמד נדחה ביחס לנושי החברה. נקודת המוצא היא שבחברה חדלת פירעון שווי המניות מתאפס, וממילא הסדר כזה או אחר איננו יכול לפגוע באמת ובתמים בבעלי המניות, שבלאו הכי השקעתם ירדה לטמיון. גם ס’ 322 לחוק, אשר מתייחס לכינוס אסיפות לצורך אישור הסדר, קובע כי החובה לכנס אסיפה של בעלי המניות חלה רק כאשר עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו, וכאשר ההסדר מציע לכל נושה תמורה השווה למלוא נשייתו”.
בענייננו, השאלה היא – האם סך נכסי החברות עולה על סך החובות. לטענת רוזנברג, החברות הן חדלות פירעון, לאור המבחן התזרימי, שכן המצוקה התזרימית היא ברורה ועולה מכתבי הטענות. מכאן מבקש רוזנברג להסיק כי החברות נמצאות בחדלות פירעון ואין תחולה לסעיף 322 לחוק. יחד עם זאת, בניגוד להגדרת המונח “חדלות פירעון” בסעיף 2 לחוק, הכולל שני מבחנים (המבחן התזרימי והמבחן המאזני), נראה כי סעיף 322 נוקט רק במבחן המאזני, ומכאן, שאין בהתקיימות המבחן התזרימי כדי להוביל למסקנה כי אין תחולה להוראת סעיף 322. בנסיבות אלה, דומני שאפיון הזרמת כספי הבעלים כהשקעה הונית ולא כהלוואה (חוב), יכול להוביל למסקנה כי יש תחולה להוראות סעיף 322, הואיל וההסדר המוצע מציע לכל הנושים פירעון מלא של כלל החובות, והואיל ומבחינת הדוחות הכספיים של כלל החברות נראה כי על פי המבחן המאזני, עולים נכסי החברות על סך החובות, ומכאן שיש תחולה לסעיף 322 לחוק. סבורני, אפוא, כי יש להתחשב בעמדתו של בעל המניות, על בסיס הוראת סעיף 322 לחוק, ומכאן שהיה קושי משמעותי לאשר את הצעת רוזנברג (שלא קיבלה את אישור בעל המניות) אף אם הייתה זוכה לעדיפות מבחינת הנושים.
63. ב”כ של רוזנברג טען כי ניתן לכפות על בעל המניות מכירת מניותיו לרוזנברג וזאת בהסתמך על ההחלטה בפר”ק (ת”א) 31184-03-15 ויקטור תשובה, מפרק זמני של מטרת מיזוג בע”מ נ’ כונס הנכסים הרשמי (21.4.15) ובהסתמך על פסק הדין בעניין יונט קרדיט. עיינתי בהחלטה ובפסק הדין הנזכרים ולא מצאתי בהם בסיס לטענת רוזנברג. בעניין ויקטור תשובה נקבע כי לא ראוי לאשר הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, שכל מטרתו לאפשר לחברה להתחמק מהוראות החסימה הקבועות בחוק ניירות ערך. בית המשפט אפשר למפרק הזמני לכנס את אסיפת הנושים על מנת לאשר את מכירת השלד הבורסאי של החברה, שלא במסגרת סעיף 350 לחוק החברות.
בעניין יונט קרדיט קבע סגן הנשיא ח’ ברנר (פסקה 23) כי מדובר בחברה חדלת פירעון שאינה מסוגלת להציע לנושיה פירעון מלא של חובם, ועל כן סעיף 322 לחוק אינו חל בנסיבות המקרה. בניגוד לפסיקה זו, בענייננו, הנושים יהיו זכאים לפירעון מלא של כלל החובות, ונראה על פני הדברים, על פי הדוחות הכספיים שצורפו לבקשה המתוקנת לעיכוב הליכים, כי בנטרול הלוואת הבעלים, תוך התייחסות להזרמת הכספים כאל השקעה הונית, כי נכסי החברה עולים על חובותיה.
64. התוצאה היא כי אין להביא בחשבון את הצבעת בעל המניות בכובעו כנושה, מכוח ההלוואות הרשומות במאזן, אולם יש להביא בחשבון את עמדתו ביחס להסדר החוב המוצע, לפי סעיף 322 לחוק.
65. הצבעת צור סוכנויות: כזכור, לטענת רוזנברג אין מדובר בנושה, אלא במי שחייבת לחברה כספים. הטענה נסמכת על ההסכם שצורף כנספח 21 לדו”ח מנהל ההסדר. על פי ההסכם מיום 12.7.23, הוסכם על הקדמת התשלום בגין סחורה המיועדת למכירה על ידי צור סוכנויות. נקבע בהסכם כי צור סוכנויות תעביר ליקב שני סכומים (400,000 ₪ ביום 12.7.23 ו-700,000 ₪ ביום 19.7.23) וכנגד העברות אלה, יעביר היקב לצור סוכנויות סחורה בשווי סכומי ההעברה בתוספת 30%. נקבע בהסכם כי היקב יפעל לרישום של שעבוד על מלאי היקב לטובת צור סוכנויות עד לפירעון מלא וסופי של “התמורה בגין הסכם זה”. לפי ההסכם, החברה המפיצה (צור) הסכימה לבקשת חברת היקב להקדים את התשלום עבור הסחורה המיועדת למכירה והיקב התחייב לפרוע את הסכומים הנזכרים לעיל. להבטחת החזר הסכומים הנ”ל התחייב היקב לרשום שעבוד לטובת המפיץ, דבר שלא בוצע בפועל. המסקנה העולה מן הדברים היא שצור סוכנויות היא נושה, אך איננה נושה מובטחת. משום כך, לא היה צריך לקיים אסיפה נפרדת של נושים מובטחים, והיה מקום לקחת בחשבון את הצבעתה של צור סוכנויות באסיפת הנושים. כל מה שנקבע בהסכם הוא שהיקב יעביר למפיץ סחורה בשווי סכומי ההעברה בתוספת 30%. מכאן אין להסיק כי מצבה של צור סוכנויות הפך ממצב של נושה (שהעבירה ליקב 1.1 מיליון ₪) למצב שבו היקב הוא נושה של צור סוכנויות.
66. מנהל ההסדר הפנה לפסק דיני מיום 11.12.23 בחדל”ת 32539-06-23 א.ר. כחול לבן בנייה יזמות והשקעות בע”מ נ’ הממונה על חדלות פירעון וטען כי יתכן ולא היה מקום מכלתחילה להידרש לעמדת הנושים, אשר צפויים לקבלת דיבידנד מלא במסגרת ההסדר (100%). באותו מקרה, שני נושים בדין קדימה (מס הכנסה ומע”מ) לא התייצבו לאסיפת הנושים ולא העבירו כתבי הצבעה. על פי ההסדר, היו נושים אלה צפויים לקבל דיבידנד בשיעור 100%. מטעם הממונה נטען כי בשל כך לא הושג הרוב הדרוש באסיפת הנושים בדין קדימה ובהתאם, הצעת ההסדר לא אושרה. בפסק הדין קבעתי כי בנסיבות אלה, אינני סבור שהעדר התייצבות לאסיפת הנושים פירושו כי נושים אלה מתנגדים לאישור ההסדר. בענייננו זומנו הנושים לאסיפת הנושים והם הצביעו באסיפה ובכתבי הצבעה. על פי החוק, יש לבחון את תוצאת ההצבעה כדי להבין האם הושג הרוב הדרוש לאישור ההסדר.
67. לאור כל האמור לעיל, ניתן לבחון עתה את תוצאות ההצבעה. החלופה הרלבנטית היא זו שאין בה התחשבות בנשיית בעל המניות (במעמדו כנושה מכוח הלוואת הבעלים), אך יש בה התחשבות בהצבעת צור סוכנויות. התוצאה של ההצבעה היא כי בעד גלובל הצביעו כ-63% רוב ערך וכ-85% רוב מניין. הנושים העדיפו, אפוא, את הצעת גלובל, אולם לא הושג הרוב הדרוש מבחינת ערך ההצבעה. במקרה זה, יש, אפוא, לבחון את האפשרות לאשר את ההסדר על פי סעיף 87 לחוק.
אישור לפי סעיף 87 לחוק
68. על פי סעיף 87 לחוק, התנאים לצורך כפיית ההסדר על האסיפה המתנגדת הם שלושה: ההצעה צריכה להיות הוגנת וצודקת ביחס לכל חברי האסיפה שלא אישרה אותה; אם ההסדר לא יאושר, יהיה הכרח לפרק את התאגיד והתמורה שמציע ההסדר לחברי האסיפה המתנגדת אינה נמוכה מזו שהייתה מתקבלת בידם בחלופת הפירוק; ההצעה אינה מבטיחה תמורה לחברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה.
69. בפסיקה נקבע, כי על מנת להפעיל את הסמכות לפי סעיף 87 לחוק, אין הכרח להיעזר בהערכת שווי של התאגיד (עניין יונט קרדיט). כך הדבר בנסיבות המקרה.
70. הואיל ועל פי ההסדר, צפויים כלל הנושים לקבל דיבידנד מלא (100%) ניכר שכל התנאים הקבועים בסעיף 87 לחוק מתמלאים. רוזנברג סבר בבקשתו מיום 22.1.24 כי תנאי הסעיף מתמלאים ואף החברות טענו במסגרת תגובתן מיום 22.1.24 כי כך הוא הדבר. אשר לתנאי השלישי, אמנם ההצעה מבטיחה תמורה לבעל המניות, אולם גם תנאי מתקיים, לאור הפירעון המלא הצפוי של חובות כלל הנושים.
71. לאור האמור, נראה שאין כל מניעה מאישור הצעתה של גלובל לפי סעיף 87 לחוק. במיוחד נכון הדבר כאשר לוקחים בחשבון את הוראות סעיף 86(ב) לחוק, ביחס לשיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ושיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד, אשר הצביעו ותמכו בעד הצעת גלובל.
שונות
72. נותר עוד לדון בשתי טענות הנוגעות לקיבוץ וכן במספר סוגיות שהועלו על ידי מי מהצדדים. הסוגיה הראשונה הנוגעת לקיבוץ מתייחסת לטענת רוזנברג כי הצעות גלובל כוללת תנאי מתלה והוא חתימת הסכם שכירות חדש עם הקיבוץ. נטען כי לאור עמדת הקיבוץ, לפיה הצעת רוזנברג היא ההצעה היחידה הרלבנטית ולאור ההודעה על ביטול חוזה השכירות, הצעת גלובל אינה תקפה ובלתי ישימה. בדיון שהתקיים ביום 24.1.24 הודיע נציג גלובל כי האחרונה מוותרת על התנאי המתלה והצעתה תקפה גם אם הקיבוץ לא יסכים להארכת תקופת השכירות מעבר לשנת 2026. באשר להודעת הקיבוץ על ביטול חוזה השכירות מחמת הפרתו הנטענת, יש להיזקק להוראת סעיף 319יא(9) לחוק. בסעיף זה, המתייחס להפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, נקבע כך:
“לעניין ביטול חוזה קיים שהתאגיד צד לו, יחולו הוראות סעיפים 66, 68, 69 ו-71(ג), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום ‘הנאמן’ יבוא ‘התאגיד’; הייתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, רשאי הוא לבקש מבית המשפט להורות על ביטולו, ובית המשפט יורה כאמור רק אם סבר כי התקיים אחד מאלה:
המשך קיומו של החוזה אינו דרוש כדי לאפשר את המשך קיומו של התאגיד כעסק פעיל עד לגיבוש הסדר החוב;
התאגיד לא יקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופת עיכוב ההליכים; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה”.
בענייננו, הקיבוץ לא ביקש מבית המשפט להורות על ביטול חוזה השכירות ומכאן שחוזה השכירות הקיים עומד בתוקפו. בנסיבות אלה, אין מקום לקבלת טענתו של רוזנברג.
73. מכאן לסוגיה השנייה הנוגעת לקיבוץ. הקיבוץ הסביר בדיון את הרציונל להעדפתו את הצעת רוזנברג על פני הצעת גלובל. נטען שהשותפות הינה בעצם “קליפה ריקה” ללא פעילות כלכלית. נדמה שלטענה זו ניתנה בדיון תשובה משכנעת מפי נציג גלובל, אשר פירט את החוסן הכלכלי של משפחת פאליק המהווה חלק מקבוצת גלובל ואת עסקיה הצפויים בישראל של גלובל, לאור ההתקשרות עם שני תאגידי ענק בתחום המשקאות האלכוהוליים. אין זה סוד כי העדפת הקיבוץ לא קשורה לכובעו כנושה, אלא, ככל הנראה, להזדמנות העסקית אותה ראה לנגד עיניו, נוכח ההבנות עם רוזנברג ועם “השותף הנסתר”, שיאפשרו לו להיכנס לשותפות בבעלות של החברות.
74. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להידרש לחששות שהועלו מטעם החברות ובעל המניות באשר לצורך לבקש את אישור הרשות לתחרות לעסקה, במידה והצעת רוזנברג תימצא כהצעה הזוכה. למעלה מן הצורך, יצוין, כי על פי חוות הדעת שהוגשה לעיוני, נראה לכאורה כי קיים ספק רב בדבר הצורך לדווח לממונה על התחרות על העסקה ועל הצורך בהגשת הודעת מיזוג.
75. לא מצאתי לנכון להידרש למחלוקת בין רוזנברג לבין החברות, בנוגע לטענות רוזנברג על ה-Via Dolorosa שהוא נאלץ לעבור ועל התגייסות החברות ובעל המניות כדי לסכל את הצעתו. הדברים הוכחשו על ידי ב”כ החברות בדיון, ואין צורך להכריע במחלוקת זו, לאור כל האמור לעיל.
76. לאור התוצאה, אין צורך לדון בטענה כי לצור סוכנויות קיימת זכות סירוב ראשון, על פי ההסכם מיום 12.7.23. יצוין כי בסעיף 6.2 להסכם נקבע כי לצור סוכנויות תינתן הזכות להשוות את המחיר על פי הצעת רכישה של צד ג’, וזאת עד עשרה ימים ממועד הגשת ההצעה על ידי צד ג’. הצעת גלובל 1 הוגשה ביום 4.1.24 וצור סוכנויות לא ביקשה לממש את זכותה לרכישת המניות תוך 10 ימים מהמועד הנ”ל. הצעת גלובל 2 והצעתו המשופרת של רוזנברג הוגשו ביום 10.1.24 וגם ממועד זה חלפו 10 ימים מבלי ש/צור סוכנויות ביקשה לממש את זכותה נטענת. משום כך, נראה שהזכות הנטענת פקעה ואין לה תוקף, וזאת מבלי להידרש לטענה כי לא ניתן לממש זכות מסוג זה בהליכי חדלות פירעון.
סוף דבר
77. לאור כל האמור לעיל ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב על פי הצעת גלובל, כאמור לעיל.
78. כמו כן, ניתן בזאת אישור לבקשת החברות לקבל באופן מיידי הלוואה מגלובל בסכום של 500,000 ₪ לצורך התפעול השוטף של החברות.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב”כ הצדדים.
ניתן היום, י”ח שבט תשפ”ד, 28 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות, שופט
