בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט אביגדור דורות
בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018
להלן: "החוק"'
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת השעה – נגיף
הקורונה החדש), התשפ"א -2021 להלן: "הוראת השעה"
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט -2019
להלן: "תקנות חדליפ"
בעניין:
ובעניין:
1. י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ
2. קבוצת מפעלי י.ברוש בע"מ
3. מר שרגא ברוש
4. מר יריב ברוש
ע"י ב"כ עו"ד גיל הירשמן
נגד
להלן: "המבקשים"
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמיר דולב
2. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ישראל בכר
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מור נרדיה
4. בנק אוצר החייל בע"מ
5. בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גונן קסטנבאום
6. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורי גאון
7. סלע קפיטל נדל"ן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ברוריה לקנר
8. דוד בללשוילי ו-57 עובדי החברה – נוף הגליל
ע"י ב"כ עו"ד אופיר רונן
9. נווה חיימי ו-56 עובדי החברה – א.ת. ברקן
ע"י ב"כ עו"ד צבי וולפסון
1 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
10. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ע"י ב"כ עו"ד מור ארזי-גלבוע
11. עוסמאן חסונה
The Survival Petra for Trading and Industrial .12
ע"י ב"כ עו"ד רועי אהרוני
Sanko internasional B.v .13
Polinas Plastik Sanayil .14
ע"י ב"כ עו"ד שלמי ברדוגו
15. רום כנרת נכסים והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גילה-חכמון
16. גולדן אקוויטי (2006) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אברהם שלום בר-יוסף
17. הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד גלי עטרון
18. בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חגי אולמן
החלטה
תיק חיצוני:
לפניי בקשה לעיכוב הליכים ולמתן סעדים זמניים, לשם גיבוש הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). הבקשה מבוססת על הוראות תיקון מספר
4 לחוק.
מבוא ורקע עובדתי
ביום 13.12.21 הוגשה מטעם המבקשים הבקשה לעיכוב הליכים, לפי סעיף 319ג לחוק,
לעיכוב הליכים כנגד המבקשות 1-2 (להלן: "החברות"), וכנגד המבקשים 3-4 (להלן :
"בעלי השליטה"), שהינם בעלי השליטה הערבים אישית לחלק מחובות החברות.
בבקשה נטען, כי היא מוגשת ביחס לשתי החברות במאוחד, נוכח העובדה שספרי
החברות מנוהלים במאוחד, הדוחות הכספיים של החברות מוגשים במאוחד ודיווחי
המעיימ של החברות נעשים אף הם במאוחד.
2 מתוך 13
.1
<#2#>
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
12.12.21 דרישה להוספת 20% מהפער בין שווי 60% מהחברה בהליך התחרותי, לבין 30
מיליון ₪, אולם, הוסכם ביממה האחרונה על מתווה שונה שבו תרכוש הקרן 100% ממניות
החברות ועל כן הוראת סעיף 10 למכתב הכוונות אינה חלה כלשונה, ויש להניח כי הצדדים
ידרשו לעניין זה בהמשך.
26. סעיף 319ח לחוק קובע, כי עיכוב ההליכים יחול רק על הליכים כנגד התאגיד. בית
המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שירשמו להקפיא אחד או יותר מההליכים גם
נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיימות שני התנאים הבאים:
(1) עיכוב ההליכים לגבי אותו אדם חיוני לשם גיבוש הסדר החוב ואישורו ;
(2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב
התאגיד.
27. חלק מן הנושים הביעו התנגדות להחלת צו עיכוב ההליכים גם על בעלי השליטה. הועלו
בעניין זה טענות שונות, כמפורט בכתבי ההתנגדות. אף הממונה על חדלות הפירעון סבר
בדיון, כי אין מקום להחלת עיכוב ההליכים על בעלי השליטה. דומה שאף קרן טנא לא
התנתה את מתווה ההשקעה במתן צו עיכוב הליכים ביחס לבעלי השליטה. בבקשה צוין,
כי המנהלים מהווים נדבך מהותי בגיבוש ההסדר המוצע, לרבות בכל ההתנהלות מול
קרן טנא אשר מתנה את השקעתה בכך שהמנהלים, בעלי הידע, הניסיון והקשרים עם
ספקים ולקוחות, יוותרו בתפקידם. לאור הקשר ארוך הטווח עם הלקוחות בישראל
ובחו"ל, עם מערך המפיצים בשווקים הזרים ועם ספקי חומרי הגלם, קיימים טעמים
המצדיקים מתן צו עיכוב כנגד המנהלים, על מנת שיהיה באפשרותם להגדיש את כל
זמנם ומרצם להתנהלות מול קרן טנא ולגיבוש הסדר הנושים. מתגובת המבקשים
לתגובת בנק לאומי עולה, כי בחשבונם הפרטי של בעלי השליטה בבנק מרכנתיל מופיעות
הלוואות בסך כ- 10 מיליון ₪ אשר הוזרמו לחברות. כמו כן, הלוואות בסך של 4 מיליון
₪ בחשבונם הפרטי בבנק המזרחי הוזרמו לחברות המבקשות. נוכח זאת, נראה לכאורה
כי קיימת תרומת בעלים, בניגוד לנטען ע"י הנושים. משום כך יש מקום להיעתר לבקשה
להחלת עיכוב ההליכים ביחס לבעלי השליטה, אולם הצו מותנה בכך שעד ליום 23.12.21
יגיש כל אחד מבעלי השליטה תצהיר מפורט של נכסים והתחייבויות, החל מיום
1.1.2018. התצהירים יכללו גם נכסים הרשומים על שם בני משפחתם (רעיה וילדים
בגירים), וכן התייחסות למכירת נכסים שבוצעה החל מיום 1.1.2016. אי הגשת
התצהירים תגרום לפקיעת עיכוב ההליכים האישי.
11 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
28. לבסוף, יש מקום לקבוע את זהות מנהל ההסדר, כמפורט בסעיף 319יג לחוק. בבקשה
עתרו המבקשים למינוי עורך דין אהוד גינדיס, אשר ייצג לאחרונה את החברות במשא
סוף דבר
ומתן מול המערכת הבנקאית. למינוי זה הייתה התנגדות גורפת מצד מרבית הנושים,
מבלי להטיל דופי כל שהוא במקצועיות עורך הדין המוצע. הממונה הציע למנות לחברות
מנהל הסדר מתוך רשימת מועמדים שהוצגו על ידו. בסוגיה זו שוכנעתי, כי יש להבטיח
מינוי של מועמד ניטרלי שאינו קשור לחברות או לבעלי השליטה. כפי שנקבע בהחלטה
בתיק חדליית 58416-11-21 שי מדיקל (ת.ה.ש.) בע"מ נ' בנק הפועלים ואח' (25.11.21),
אין מקום למנות מועמד שהוצע ע"י החברה עצמה, לאור סמכויותיו המצומצמות של
מנהל הסדר :
"בנסיבות אלה, דומה כי ראוי דווקא שלתפקיד מנהל ההסדר יתמנה אדם שאין לו כל
קשר או זיקה לחברה, ולו גם בעקיפין, שהרי גם כך, סמכויותיו של מנהל ההסדר
מוגבלות למדיי, ויש להבטיח שלפחות הפיקוח על התנהלותה של החברה יהיה מצד
גורם ניטרלי ונטול כל פניות, שאיננו מרגיש תחושת חובה כלשהי כלפי מי שיזם את
מינויו"
29. לאור כל האמור, ניתן בזאת צו לעיכוב הליכים נגד החברות וכן נגד בעלי השליטה למשך
60 ימים. עורך דין צוריאל לביא, שנמנה על רשימת המועמדים שהציע הממונה, וזכה
לתמיכת חלק מן הנושים, מתמנה לתפקיד מנהל ההסדר ויפקיד תוך שבעה ימים מהיום
התחייבות עצמית על סך 200 אלף ₪. סמכויותיו של מנהל ההסדר הם כמפורט בסעיפים
319יג, 319יד ו-326 לחוק.
המזכירות תשלח את ההחלטה לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, י"ב טבת תשפייב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
י
אביגדור דורות, שופט
12 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
13 מתוך 13
1
2
No
3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
2. על פי הבקשה, החברות עוסקות בייצור חוטים סינטטיים המשמשים בעיקר את תעשיית
השטיחים, במפעל הנמצא באיזור התעשיה ברקן ובתחום ייצור אריזות גמישות, במפעל
הנמצא באיזור התעשייה נוף הגליל. על פי הבקשה, החברות מעסיקות נכון להיום 125
עובדים. נטען, כי החברות נקלעו למשבר תזרימי כתוצאה ממגיפת הקורונה אשר פגעה
אנושות בפעילותן הכלכלית, בעיקר מבחינה תזרימית, ועל כן הוגשה הבקשה לצורך
שיקום החברות באמצעות גיבוש הסדר עם כלל הנושים. עוד נטען, כי ערב פרוץ מגיפת
הקורונה, החברות היו בעלות רווח תפעולי והיקף הכנסות יציב. במהלך תקופת הקורונה
צנחו ההכנסות מסך כולל של כ-120 מיליון ₪ בשנת 2019 לסך הכנסות כולל של כ-58
מיליון ₪ בשנת 2020 ולסך הכנסות כולל של כ-39 מיליון ₪, בתקופה מיום 1.1.2021 ועד
ליום 31.10.2021. על פי הבקשה, השפעת מגיפת הקורונה התבטאה בעיקר בירידה
דרסטית בהזמנות של לקוחות החברה בארץ ובחו"ל וצויין, כי מפעלי ייצור השטיחים
בצפון אמריקה, הרוכשים את חוטי הפלסטיק המיוצרים במפעל בברקן, היו סגורים
לחלוטין במשך כ-3 חודשים.
.3
בבקשה נטען, כי כחלק מהנסיונות לשפר את מצב החברות, ניהלו בעלי השליטה משא
ומתן להכנסת משקיע (גוף מוסדי מוכר), אולם, בסופו של יום המשא ומתן התקדם, אך
לא הבשיל לכדי הסכם מחייב. על פי הבקשה, בימים האחרונים נוצר קשר עם קרן טנא,
שהינה קרן השקעות פרטית שנוסדה בשנת 2004, שהינה בעלת ניסיון בהשקעה והשבחה
של מפעלי תעשייה וזאת בניסיון לקדם מתווה השקעה של הקרן בחברות. נטען, כי
מאמצי בעלי השליטה נשוא פרי והקרן הסכימה להשקיע בחברות, בכפוף להשגת הסדר
נושים. על פי הבקשה, הקרן הסכימה להעמיד אשראי עד לסך של 20 מיליון ₪ לתקופת
עיכוב ההליכים, כך שניתן יהיה לשלם על חשבון משכורות עתידיות, ולרכוש חומרי גלם
הנדרשים באופן דחוף לשם המשך הפעילות. נטען, כי רק המשך הפעילות העסקית
והסדירה של המפעלים תאפשר להציע הסדר לכלל הנושים, בעוד שמימוש הציוד המצוי
במפעלים יניב תמורה נמוכה ויביא לאובדן מקומות עבודה של עובדי המפעלים.
4. על פי הבקשה, היקף החובות של החברות עומד על כ-248 מיליון ₪, כאשר לחברות נוצר
גירעון בנכסים אל מול ההתחייבויות בהיקף מוערך של כ-142 מיליון ₪. נטען, כי
הרווחים של החברות, גם אם יחזרו לשיעור שהיה לפני מגיפת הקורונה, לא יוכלו לשרת
את החוב ועל כן נדרש הסדר חוב במקביל להזרמת הון חוזר שיאפשר את המשך הפעילות
העסקית. בבקשה נטען, כי החוב למערכת הבנקאית והחוץ בנקאית הינו כ-185 מיליון ₪
ואילו החוב הריאלי לנושים הפיננסיים, לאחר מימוש הנכסים הפרטיים המשועבדים,
הינו בסך של כ-115 מיליון ₪. עוד נטען בבקשה, כי הנשיה בדין קדימה מסתכמת בסך
3 מתוך 13
4
5
6
7
8
9
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
של כ-9.3 מיליון ₪, ורובה – חוב לעובדים בסך של כ-7.3 מיליון ₪. הנשיה לנושים בלתי
מובטחים מסתכמת בכ- 33.8 מיליון ₪, כולל ספקי חו"ל בסך של 4.7 מיליון ₪.
הסדר החוב המוצע
5. על פי הבקשה, הסדר החוב המוצע מתבסס על השקעתה של קרן טנא. בבקשה הוסבר,
כי השקעת הקרן תניב 50 מיליון ₪, סכום המורכב מ-30 מיליון שקיים שתשלם הקרן בגין
60% מהמניות שיוקצו לה ו-20 מיליון ₪ נוספים מדיבידנדים או ממכר 40% מהמניות
שיוותרו בידי משפחת ברוש (בשרשור). בבקשה הוערך, כי ההסדר יניב כ-105 מיליון ₪
המורכב מ-50 מיליון ₪ עבור המניות וסך של כ-55 מיליון ₪ מנכסים אישיים של בעלי
השליטה. יחד עם זאת, בפתח הדיון היום עדכן בא כוח המבקשים, כי ביממה האחרונה
נוהל משא ומתן אינטנסיבי מול בנק מזרחי טפחות, שהוא הנושה הגדול ביותר, בעל חוב
של כ-60 מיליון ₪, ובעקבות כך הושגה הסכמה כי קרן טנא תרכוש 100% מהאחזקות
ולא 60%, כפי שהוצע במתווה שצורף לבקשה. בתמורה למניות תשלם הקרן 50 מיליון
₪, בכפוף לבדיקת נאותות.
6. על פי המתווה המעודכן, הקרן תעמיד מימון ביניים של עד 20 מיליון ₪ לפי צרכי ההון
החוזר של החברות בתקופת הביניים. ככל שהקרן תחליט בעקבות בדיקת הנאותות שלא
לבצע את הרכישה, יוחזר מימון הביניים בתוספת של ריבית שנתית בשיעור 5%. מימון
הביניים ייחשב כהוצאות הבראה, אך לא יזכה לעדיפות החורגת מהוראות הדין, קרי,
לא תהיה עדיפות ביחס לנכסים המשועבדים בשיעבודים קבועים לטובת הבנקים. ככל
שהקרן לא תבצע את הרכישה, כי אז היא תזכה להחזר מימון הביניים, בתוספת ריבית
שנתית של 10% ובתוספת עמלת הקצאת אשראי בגובה 4%.
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
22222
27
28
29
30
31
32
33
34
עמדות הנושים
7. חלק מן הבנקים הנושים הגישו התנגדות בכתב לבקשה. בנק לאומי טען, כי תיקון מספר
4 לחוק אינו האכסניה הראויה לטיפול בחדלות הפירעון של החברות. נטען, כי יש צורך
במינוי נאמן שיקבל לידיו את מלוא הסמכויות הקבועות בחוק ויוכל לבצע בדיקה
מעמיקה ואובייקטיבית באשר לפעולות שננקטו בתקופה שקדמה לחדלות הפירעון.
נטען, כי ללא בדיקה מעמיקה של נאמן, כאמור, לא יכולים הנושים לשקול עמדתם ביחס
להצעת הסדר וממילא אין סיכוי סביר שהנושים יאשרו את ההסדר המוצע. באופן
ספציפי נטען, כי הגידול בחובות בסך של 11 מיליון ₪ (על פי הדוחות המבוקרים לשנת
2019), לחובות בהיקף של 248 מיליון וקיטון בנכסים שוטפים בסך של 99 מיליון ₪ ל-
4 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
10-12 מיליון ₪ מחייב הסבר בדבר היעלמות נכסים או גידול בלתי סביר של החובות.
עוד נטען, כי יש מקום להטיל ספק בטענה בדבר הזרמות בעלים שביצעו בעלי השליטה
לחברות. הבנק התייחס לשני אישורים שניתנו ע"י רואה החשבון של החברות, הסותרים
לכאורה זה את זה. עוד נטען, כי הסכום של 20 מיליון ₪ כמימון ביניים, הינו תמוה
ומופרך ולא נתמך בכל הסבר. לבסוף נטען, כי אין מקום לאשר עיכוב הליכים לבעלי
השליטה, הואיל ואין כל תרומת בעלים לקופת עיכוב ההליכים ואין תרומת בעלים
מוצעת להסדר הנושים עצמו. כמו כן נטען, כי לא הוסבר בבקשה מהן הנסיבות החריגות
המצדיקות סעד זה.
8. בנק דיסקונט לישראל הגיש אף הוא תגובה בכתב ובגדרה, התנגד לבקשה ולמתן הסעדים
הזמניים. נטען, כי הנתונים הכספיים המוצגים בדוחות הכספיים ובבקשה, מעוררים
תמיהות קשות ומצריכים בדיקות וחקירות מעמיקות לגבי התנהלות החברות ובעלי
השליטה בתקופה שקדמה לבקשה. הבנק מתנגד להחלת הוראות תיקון מספר 4 לחוק
בנסיבות העניין ולהותרת ניהול החברות בידי בעלי השליטה. עוד נטען, כי הצעתה של
קרן טנא כפופה לבדיקת נאותות ולא ברור אם תינתן לגורמים אחרים אפשרות דומה.
כמו כן, הובעה ביקורת על האפשרות, כי הקרן תעמיד הלוואה לבעלי השליטה בסך של
13 מיליון ₪ אשר תוחזר מתוך 40% ממניות החברות, שאמורות היו להיוותר בידי בעלי
השליטה. ביחס להסדר המוצע נטען, כי ההסדר מבוסס על הנחה כי קרן טנא תחליט
להשקיע בחברות, אולם השקעה זו כפופה לבדיקת נאותות ולא ברור אם היא תתממש.
עוד הובעה התנגדות לכריכת הליך ההסדר לחברות עם עניינם האישי של בעלי השליטה,
בהעדר תרומת בעלים ולנוכח האפשרות (שכבר אינה על הפרק), כי בעלי השליטה יוותרו
עם אחזקה בחברות בשיעור של 40%.
.9
הבנק הבינלאומי הגיש אף הוא התנגדות בכתב בבקשה. נטען, כי החברות מצויות לא רק
בחדלות פירעון תזרימי, אלא גם בחדלות פירעון מאזנית עמוקה במיוחד. לטענת הבנק,
המתווה הראשוני להסדר החוב מבוסס על אופציה בלתי וודאית להשקעה, הכפופה
לבדיקת נאותות וכן, לא ברור מהו שיעור הדיבידנד שיחולק לבנק בגין הבטוחות
העומדות לרשותו. נטען, כי לא ניתן להסתפק במינוי מנהל הסדר, שסמכויותיו
מצומצמות ביותר ואינן מאפשרות את ביצוע הבדיקות הנדרשות.
10. המשיבים 11-12 הגישו התנגדות בכתב לבקשה וטענו, כי הם נושים בסכום של למעלה
מ-2 מיליון ₪, כאשר המשיבה 12 הגישה ביום 15.12.21 בקשה למתן צו פתיחת הליכים
כנגד המבקש 3 (להלן: "מר שרגא ברוש"), במסגרת תיק חדליים 32054-12-21 בבית
משפט השלום בתל אביב. נטען, כי בעלי השליטה יצרו חובות עתק, פעלו בחוסר שקיפות
5 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
והביאו את החברות לקריסה, ועל כן הם אינם ראויים לאמון הנושים והם אינם יכולים
להמשיך ולהוביל את החברות. עוד נטען, כי הצעת קרן טנא כפופה לבדיקת נאותות
ולזכות חזרה מהצעת ההשקעה.
11. המשיבים 13-14 הגישו התנגדות בכתב לבקשה וטענו, כי הנהלת החברות אינה חפה
מאחריות לכישלון העסקי של החברות, וכי אין מדובר במצב אליו נקלעו החברות מחמת
משבר הקורונה. נטען, כי נושים אלה איבדו כל אמון בבעלי השליטה, אשר התנהלו
בחוסר שקיפות והיתלו בנושים אלה.
12. במהלך הדיון שהתקיים היום, נשמעו עמדות העובדים, המועסקים במפעל בנוף הגליל
ובמפעל בברקן, אשר תמכו בבקשה, בתנאי שישולם באופן מיידי שכרם של העובדים,
לאחר שמשכורת חודש נובמבר לא שולמה עד היום. לעמדה זו הצטרפה הסתדרות
העובדים, אשר הדגישה את ההסכמים הקיבוציים החלים ואת החשיבות של שמירה על
רצף תעסוקתי ופנסיוני. כמו כן, נשמעה עמדת חברת סלע קפיטל שהינה בעלת הקרקע
עליה עומד המפעל, אשר הודיעה על ביטול הסכם השכירות עקב הפרתו. נטען, כי יש
להחריג מעיכוב ההליכים את הערבות הבנקאית שהחברה הודיעה על מימושה והתבקש
כי הפעלת המפעלים תהיה כרוכה בהתחייבות לתשלום דמי השכירות השוטפים. החברה
הסכימה להשהות את פינוי החברות, במידה ודמי השכירות השוטפים ישולמו לה.
13. כמו כן, נשמעה בדיון עמדתו של בנק מזרחי טפחות לפיה, הבנק רואה בחיוב את המתווה
המעודכן שהוצע ע"י קרן טנא, אשר יאפשר למפעלים לחזור לפעילות באופן המהיר
ביותר. עוד נטען, כי המתווה קובע יירצפת מכירה" של מניות החברות או של פעילותן,
לצורך הליך עתידי של התמחרות מול מציעים נוספים. ביחס לשאלה, האם יש לאשר את
הבקשה לפי תיקון מספר 4 לחוק או להפנות את המבקשים להגשת בקשה חדשה למתן
צו לפתיחת הליכים לשם שיקום החברות, נטען כי ניתן להיעתר לבקשה, כאשר בשלב
הבא אפשר יהיה להציע את ההסדר לפי חלק ב' לחוק וזאת לאור תשלום שכר העובדים
עייי הביטוח הלאומי במסגרת הסדר שכזה.
14. עמדת בנק מרכנתיל דיסקונט בדיון הייתה, כי לאור המידע שנמסר בתחילת הדיון, לפיו,
המפעלים אינם פעילים כיום, החשמל נותק והעובדים אינם מתייצבים לעבודה, יש
חשיבות להיעתר לבקשה, לפי חלק י' לחוק, תוך הטלת משימות כבדות משקל על מנהל
ההסדר שימונה, לרבות בדיקת החלופה של העברת המסלול בעתיד לזה הקבוע בחלק ב'
לחוק. נטען, ביחס לזהות בעל התפקיד הנדרש, כי יש למנות בעל תפקיד ניטרלי לחלוטין,
חסר קשר לחברה ולבעלי השליטה.
6 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
15. בא כוח הנושים כמיפרינט, פרידנזון שירותים לוגיסטיים בעיימ וגורמים נוספים בעלי
חובות בהיקף של כ-2.5 מיליון ₪, טען בדיון כי אותם נושים אינם מתנגדים לעיכוב
ההליכים אך סבורים, כי צריך למנות בעל תפקיד עם סמכויות מלאות, לרבות סמכויות
חקירה. בא כוח הנושים כרמל אולפינים, כרטיסי אשראי לישראל, בססיים, ישראל קרגו
ורוזנטל לוגיסטיקה, בעלי חובות של כ-14 מיליון ₪, טען בדיון כי המצב הקיים מחייב
הפעלה מיידית של החברות. נטען, כי יש צורך בבעל תפקיד שיבחן ויבדוק את ההתנהלות
עד כה וגם שיפקח על מימון הביניים. בכל הנוגע לבקשה לעיכוב הליכים אישי לבעלי
השליטה נטען, כי יש להכפיף צו כזה בהגשת תצהיר נכסים ובמתן צו איסור דיספוזיציה
לגבי כל הנכסים.
16. עמדת הממונה על חדלות פירעון בדיון הייתה, כי יש לדחות את הבקשה תוך מתן שהות
קצרה ביותר להגשת בקשה חדשה בהתאם לחלק ב' לחוק ובמהלכה יימשך עיכוב
ההליכים עד למתן החלטה אחרת. בא כוח הממונה ציינה, כי קיימת אפשרות לפתוח
הליך בבקשה לפי תיקון מספר 4 ולעבור לאחר מכן למסלול הקבוע בחלק ב' לחוק. יחד
עם זאת, נטען כי מתגובות הנושים עולה סוגיה של חוסר אמון בהנהלה הקיימת וצורך
בסמכויות חקירה רחבות, מן הסוג שיש לנאמן המתמנה עם מתן צו לפתיחת הליכים.
עמדת הממונה היא, כי לאור טענות הנושים, אין ליתן צו לעיכוב הליכים לבעלי השליטה,
בהיעדר נימוקים שעונים על התנאים הקבועים בחוק.
17. בסוף הדיון נשא דברים מר שרגא ברוש. דבריו כללו התייחסות לנושא מכירת המקרקעין
תמורת כ-81 מיליון ₪ בשנת 2018, נושא שהועלה על ידי בייך העובדים. כמו כן, כללו
דבריו התייחסות למשמעות ירידת מחזורי המכירה מ-120 מיליון ₪ ל-50 מיליון ₪, תוך
הבחנה בין חיסכון בעלויות חומרי הגלם לבין היעדר החיסכון של הוצאות השכר,
השכירות והוצאות הנהלה וכלליות. כמו כן, התייחס מר ברוש לתכנית של הפעלת
המפעלים בחודשים הקרובים ולצורך במימון ביניים שיכול להגיע לכ-19 מיליון ₪.
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
2222222
31
32
33
דיון והכרעה
18. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת
החברות ולעכב את ההליכים בעניינן למשך 60 ימים וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
19. הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה על פי תיקון 4 של החוק, שמטרתו יצירת מתווה
להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב בעקבות
התפרצות מגפת הקורונה, והתאמת ההליכים למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה.
7 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
נקודת המוצא של המחוקק היא כי עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל משבר הקורונה
לא יכלו להיערך לכך מבעוד מועד. ההנחה היא כי במקרים רבים הקשיים הכלכליים
אינם נובעים מניהול לקוי או תכנית עסקית פגומה, אלא מנסיבות חיצוניות יוצאות דופן
הנובעות מהתפרצות המגפה. לפיכך, עם שוך המגפה, צפויים חייבים אלו לשוב לאיתנם.
בשל כך, הותווה במסגרת תיקון 4 מסלול ייעודי לטיפול בחייבים שנפגעו על רקע המשבר,
שאינו כרוך בצו פתיחת הליכים ובהשלכות השליליות הנובעות מהליך חדלות פירעון
סטנדרטי (חדליית (מחוזי תל אביב-יפו) 18542-11-21 איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ
ני ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב, פסקה 17 (10.11.2021)).
20. עיכוב ההליכים אינו בבחינת סעד העומד בפני עצמו, אלא הוא נועד לאפשר לחייב לגבש
הסדר לצורך שיקומו. משעסקינן בתאגיד, עיכוב ההליכים מותנה במספר דרישות
מינימליות כגון הצגת מתווה להסדר, תכנית הפעלה ועוד, כמפורט בסעיפי החוק. מקום
שלא מתקיימים תנאי הסף, לא יינתן לתאגיד עיכוב הליכים על פי הוראות אלו.
21. סעיף 319ז(א) לחוק קובע מהם התנאים בהם יינתן צו לעיכוב הליכים:
"בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים נגד התאגיד אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא
אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית
המשפט, ובהתחשב בין היתר ביכולתו הכלכלית של התאגיד בהתאם לדוח הכספי שלו
לשנת 2019, אם ישנו:
(1) עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;
(2) אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב
ההליכים תפגע בנושים;
(3) יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד
עד אישור הסדר החוב."
9
10
11
12
13
14
15
67
16
17
18
19
20
120
22
122
21
23
24
25
22
26
22. במקרה דנן, אין ספק שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר חוב בין החברות לנושים.
בנוסף, אין חשש שהפעלת החברות בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים, לאור מימון
הביניים שעומד להתקבל מקרן טנא, שהיקפו הינו עד ל- 20 מיליון ₪. על פי תכנית
ההפעלה שגובשה עם קרן טנא לתקופת הביניים, אשר הוגשה בתחילת הדיון היום, אין
מדובר בהפעלה גירעונית. ברי, שמימון הביניים יאפשר את מימון ההוצאות הכרוכות
בהפעלת החברות עד לאישור הסדר החוב, ככל שהנושים יחליטו על כך. לצורך מתן צו
לעיכוב הליכים, אין צורך לקבוע פוזיטיבית כי הנושים צפויים לאשר, בסופו של יום, את
27
28
29
8 מתוך 13
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
הצעת ההסדר ודי בקיומו של יסוד שלילי, לפיו לא נמצא שאין סיכוי סביר לאישור
ההסדר. בהקשר זה יש לציין, כי בנק מזרחי טפחות שהינו בעל החוב הגבוה ביותר (כ-60
מיליון ₪), תומך באישור הבקשה; כי בנק הפועלים לא הביע התנגדות לבקשה (בעל חוב
של כ- 18 מיליון ₪); כי בנק מרכנתיל דיסקונט (בעל חוב של כ- 26.5 מיליון ₪) תומך
בבקשה, אף שהוסיף כי ראוי לבדוק את האפשרות של העברת המתווה בהמשך לזה
הקבוע בחלק ב' לחוק; כי הנושים המיוצגים ע"י עורך הדין מדוויר (בעלי חוב של כ – 2.5
מיליון ₪) אינם מתנגדים לבקשת עיכוב ההליכים ודומה שגם הנושים המיוצגים עייי
עורך הדין בטאט (בעלי חוב של כ -14 מיליון ₪), אינם מתנגדים לבקשה, אך סבורים כי
נדרש שעיכוב הליכים אישי לבעלי השליטה יהיה כפוף להגשת תצהירי נכסים וצווי
איסור דיספוזיציה. אף חברת סלע קפיטל נדליין (בעלת חוב של כ-3.4 מיליון ₪), לא
התנגדה בדיון לבקשה. יצוין, כי העובדים (בעלי חוב של כ- 7.3 מיליון ₪) תומכים
בבקשה. בכך שונה מקרה זה מן המקרה שנדון בחדליית 18542-11-21, איכות קייטרינג
שולץ 1977 בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון (10.11.21), שם התברר כי מבין הנושים
הרגילים ישנה התנגדות נחרצת לבקשה של נושים המשקפים ערך נשיה של כ- 16.8 מיליון
₪ אל מול תמיכת נושים בעלי ערך נשיה של כ- 4.4 מיליון ₪ בלבד. באותו מקרה, נדחתה
הבקשה, בין היתר, בגין כך שמגיש הבקשה לא צירף מתווה ראשוני להסדר חוב, ובגין
כך שקשיי אותה חברה החלו הרבה לפני משבר הקורונה ובלא קשר אליו. השתכנעתי כי
בתקופת הקורונה חלה הרעה משמעותית בפעילות, שבאה לידי ביטוי בירידה דרסטית
בהכנסות המפעלים ונראה, כי הקשיים בפניהם עומדות החברות, קשורים למשבר
הקורונה, כאשר לא ניתן היה להיערך לכך מבעוד מועד. ובמילים אחרות, מקור הקשיים
הינו בנסיבות חיצוניות יוצאות דופן הנובעות מהתפרצות מגפת הקורונה, וניתן לצפות
כי אם שוך המגפה, צפויות החברות לשוב לאיתנן. כמו כן, לפחות ברמה הלכאורית, ניתנו
מפיו של מר שרגא ברוש הסברים לחלק מן הטענות שהועלו מטעם הנושים, הן ביחס
למכירת המקרקעין תמורת 81 מיליון ₪ והן ביחס לנחיצות מימון הביניים בסך העולה
על 18 מיליון ₪. כמובן שמתן צו לעיכוב הליכים יבטיח את תעסוקת העובדים במפעלי
התעשייה המסורתית בטווח הקצר ויתכן שאף בטווח הארוך, ויש בכך שיקול חשוב
התומך בקבלת הבקשה.
23. סעיף 319ז(ב) לחוק קובע, כי בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי
מתקיימים אחד מן התנאים הבאים:
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
237 23
26
27
28
29
30
31
33
(1) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את
נושין;
9 מתוך 13
בית המשפט המחוזי בירושלים
חדלית 26881-12-21 י.ברוש שיווק ושירותים בע"מ ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי
מחוז ירושלים ואח'
תיק חיצוני:
(2) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו
במטרה להבריח אותו מנושיו;
(3) יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בעיכוב
ההליכים."
במקרה זה, אינני סבור כי מתקיימים אחד מן התנאים המפורטים לעיל.
24. נטען מטעם חלק מן הנושים, כי הדין אינו מאפשר פתיחת תיק חדלות פירעון נגד יותר
,
מחייב אחד, אף שקיימת אפשרות בהמשך לאיחוד תיקים שנפתחו נגד חייבים שונים.
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
בהחלטה שניתנה בתיק חדליית 54982-08-21 יצחק לוי ואחרים נ' הממונה על חדלות
פירעון (5.9.21) התייחס סגן הנשיא, השופט ח. ברנר לסוגיה זו. צוין בהחלטה, כי היה על
כל אחד מהמבקשים באותו עניין להגיש בקשה נפרדת בעניינו תוך פירוט רשימת נכסיו
ומצבת חובותיו. צוין בהחלטה, כי אין פירוש הדבר כי קיימת מניעה לגבש הסדר נושים
משותף ליותר מחייב אחד (פסקה 19). בנסיבות המקרה שלפניי, כאשר ספרי החברות
מנוהלים במאוחד ואף הדוחות הכספיים מוגשים במאוחד, וכך גם הדיווחים למע"מ,
איני סבור כי האופן שבו הוגשה הבקשה מכשיל את האפשרות להיעתר למבוקש לה.
25. לא התעלמתי מן הטענות החמורות שהעלו חלק מן הבנקים, כאמור לעיל, אולם בהליכי
חדלות פירעון, הבחירה היא לעולם בין חלופות טובות יותר וטובות פחות, או אולי בין חלופות
רעות לחלופות רעות יותר. במקרה זה יש הסכמה בין כל הנושים על החשיבות של החזרת
המפעלים לפעילות מידית. בתחילת הדיון היום למדנו, כי המפעלים עצרו את פעילותם
לחלוטין, החשמל נותק, חומרי גלם אין והעובדים נותרו בביתם. סיבות רבות תומכות
בחלופה של הפעלה מידית של שני המפעלים ולשם כך נדרשת הזרמת אשראי דחופה ביותר.
התרשמתי כי אין סיכוי להשגת אשראי מהמערכת הבנקאית ואף ספק אם ניתן יהיה לגייס
אשראי מגופים פיננסיים אחרים. המתווה המוצע על ידי קרן טנא מאפשר הזרמה מידית של
אשראי בסדר גודל משמעותי ביותר, כאשר מדובר בגוף בעל ניסיון של השקעה בחברות
תעשייה ישראליות. יש לציין, כי על פי מכתב הכוונות שצורף לבקשה, מימון הביניים יועמד
רק במקרה שבו יינתן צו לפי תיקון מספר 4 לחוק ולא כל הליך אחר (סעיף 8(א) למכתב
הכוונות). דחיית הבקשה תעכב באופן ברור את הפעלת המפעלים, ובשורה התחתונה, הגעתי
למסקנה כי אישור הבקשה הינו הפתרון הטוב ביותר בנסיבות העניין. חשוב לציין, כי
בהחלטה למתן צו לעיכוב הליכים, לפי בקשת החברות, אין משום מתן אישור להשקעת קרן
טנא, שהרי נושי החברות הם שיצטרכו לקבל החלטה, במסגרת אספות שיכונסו לאחר גיבוש
הצעת ההסדר, האם לאשר את המכירה אם לאו. אמנם הקרן כללה במכתב הכוונות מיום
10 מתוך 13
23
24
25
26
27
28
29
30
31
34
2
12
