לפני כבוד השופט עלאא מסארווה
העוררת
מדינת ישראל
נגד
המשיב
פלוני (קטין) (עציר) תושבי איו"ש 428891329
<#2#>
נוכחים:
ב"כ העוררת עו"ד תמם אוליבה
ב"כ המשיב עו"ד רותם סרי
המשיב הובא באמצעות שב"ס
מתורגמן לשפה הערבית
פרוטוקול
עו"ד אוליבה: אני חוזרת על הודעת הערר ונימוקיה. מציגה לביהמ"ש את תיק החקירה.
חשוב לי להפנות את ביהמ"ש, במיוחד בתיקים כאלה שהעבירות הרלוונטיות הם מסוכנות מתוך כתב האישום. הנחיית הפרקליט היא סביב הפרמטרים שאנו שוקלים להגיש בין עבירה של סיכון חיי אדם לבין העבירה ברמת העוון שמתאימה לבימ"ש השלום – עבירת הנהיגה הפוחזת.
בין היתר בתוך ההנחיה קובע פרקליט המדינה שהפרמטרים הנבדקים לענין שתי העבירות והמיקום בתוכם זה בעיקר סביב הפרמטרים הבאים: נהיגה נגד כיוון התנועה, מעבר בין נתיבים, חציה של קו הפרדה רצוף, כניסה לצמתים באור אדום, תנאי הדרך, תאונות כאלה ואחרות, עבר שלהם ואם אנחנו נמצאים במה שנוטה לכיוון סיכויי חיי אדם שאז אנחנו במחוזי, לבין חלק מהפרמטרים שאז אנחנו בבימ"ש השלום.
אני מפנה לדוחות הפעולה של השוטרים. המסוכנות נמצאת ברף הגבוה. בימ"ש קמא אני הבנתי בין השורות רמיזה שעילת המעצר היא כפולה. נאמר מצווה לבחון חלופה גם בעבירות שהמסוכנות שלהם גבוהה.
אם ביהמ"ש סבור שבימ"ש קמא קבע מסוכנות גבוהה בתיק הזה, אני אעבור להמשך.
אני מרגישה שהתיק הזה הוא קו פרשת המים. אני מגישה כל יום ילדים בני 15 שנוהגים באופן פוחז בכבישי המדינה. לכן התיק הזה בגלגול שלו, יש לו השפעה רוחבית. אני לא אומרת שצריך לנתק, אבל נכתב שהוא עצור במעצר. איזה אדם שמח במעצר? אבל לא מצב נפשי. כשביהמ"ש אומר שיש פה נסיבות חריגות, נכון שהוא בן 15 ונעדר עבר פלילי, אבל כמעט כל התיקים מהסוג הזה הם נעדרי עבר פלילי בני 15 – 17. הענישה נעה בין 12 חודשים לבין 18 חודשים. אני מדגישה את זה לענין המסוכנות ועילת ההימלטות.
לגבי ההשוואה בין נהיגה פוחזת קיצונית לבין המקרה שלנו, גם הפסיקה שציטטתי לרבות הפסיקה האחרונה בנושא, גם שם היה קטין בן 15.5. אני מפנה לנימוקי הערר בבש"פ 2593/24 בפני השופט עמית. שם בעבירות פחותות. שם דיברנו על נסיון גניבת רכב, ללא פוחזת. הוא נעצר עד תום הליכים. לא היו כאלה נסיבות חריגות.
במקרה שלפנינו, היה וביהמ"ש בוחן קטין קטין ואומר בנסיבותיו הקונקרטיות, נכון שהוא בן 15 אבל הוא לא שונה מיתר בני גילו כשאנו מגישים למכביר תיקים לנערים בגיל זה.
המשיב לא במצוקה נפשית קשה. יש כעס של הוריו על המעשה. התסקיר בן שני עמודים ולא מדבר על קושי ממשי אלא כתוב רק שהוא עצור.
לענין המסוכנות, אנחנו ברף הגבוה. מי שעצר את העבירה זה לא הוא אלא הרחוב ללא מוצא ושם נעצר. הוא נהג מחולון עד למודיעין, בטבורה של עיר באישון לילה בג'יפ כשמדובר על קטין קטן מימדים. הם לא רואים את הכביש. תוך סיכון, נגד כיוון התנועה, בזגזוג בין נתיבים ובנסיעה מהירה. כל הפרמטרים שנושקים לסיכון חיי אדם.
המדינה הגישה את התיק בבימ"ש השלום ולא גלגלה את התיק לפרקליטות. יחד עם זאת, הקטינות היא לא כסות הכל.
עו"ד סרי: קראתי את הערר ושמעתי את הערות ביהמ"ש. לא סתם ביהמ"ש כיוון את חברתי לעסוק בשאלת רמת הנהיגה הפוחזת כי זו הסיבה שמלכתחילה חזרנו מבהמ"ש קמא ושם קבור הכלב.
חברתי טוענת שנעשה חסד עם הקטין שלא הוגשה עבירה של סיכון חיי אדם וחברתי הביעה חשש לענין של החלטות רוחביות. הדברים נעשו כבר אי שם בחודש ינואר. מפנה לפסיקה של מותב נכבד זה בעמ"ת 79698-01-25 בענין xxxx. שם היה שב"ח, גניבת רכב ונהיגה פוחזת. אבל שם הוא פרץ מחסום ושם הוא כמעט דרס שוטר.
בענייננו, אני לא מקל ראש במה שמיוחס. אבל אי אפשר להשוות תיק שאנשים מנגחים ניידות, וזה עדיין נהיגה פוחזת. כמעט דורסים שוטר ופורצים מחסום ועולים על דוקרנים כשהשוטר שנוסע אחריו אומר שנוסע במהירות שנראית סבירה ומציין את המהירות בקמ"שים.
כאשר הם נכנסו לאיזושהי שכונה, שם יש מקום שהקטין נוסע בניגוד לנתיב התנועה, הוא נכנס לככר מהצד ההפוך ושם השוטר כותב שנסע במהירות גבוהה. חברתי אומרת שהוא נסע מחולון עד למודיעין במרדף וזה לא עולה מדוח הפעולה של השוטרים וגם לא מהדיסקים של מצלמות הגוף. אני לא מקל ראש והסכמתי לראיות לכאורה אבל יש נהיגה פוחזת ויש סיכון לחיי אדם בנתיב תחבורה.
לגבי רמת המסוכנות הדברים נטענו בבימ"ש קמא אשר כותב שלקח את הדברים בחשבון. מפנה לעמ' 13 להחלטתו שורה 28.
לדברים האלה יש להוסיף את הטיעון שיוצא אפוא שככל שהמשיב יהיה יותר קטן וצעיר, הוא יהיה יותר מסוכן וצריך יותר לעצור אותו. חברתי אומרת דברים באופן מנוגד לחוק הנוער שסע' 10א אומר שמעצרו של קטין תהיה אפשרות אחרונה בהחלט.
בימ"ש קמא שקלל את הדברים ולקח בחשבון את המצב הנפשי הבעייתי של הקטין. לא כל יום בתסקירים נכתב שיש ענין של מצבי רוח אצל הקטין.
מדובר בקטין ששרות המבחן יצר קשר עם המשפחה אשר מגנה ורואים ששרות המבחן מתרשם מקטין בלי דפוסים עברייניים.
במכלול הנסיבות האלה, זה מאותם מקרים שניתן להותיר את החלטת השחרור על כנה. אנו מוסיפים לכל זה את הערב שביהמ"ש התרשם ממנו. גם התביעה לא אמרה שיש בעיה איתו.
עו"ד אוליבה: לגבי המהירות, אני מגישה דוחות של שוטרים שהיו במהירות של 100 קמ"ש ולא יכלו להשיג אותו. המשיב רואה רכבים ושוטרים בעקבותיו והוא שם נפשו להימלט.
אני מפנה לדוח הפעולה של השוטר סהר שי שמנהל את המרדף מכביש 431 לכביש 42. הוא מתאר איך ליוו אותו עד למודיעין. מצטטת.
מפנה לדוח הפעולה של השוטר לביא אופק. יש לנו פה 8 עבירות נלוות.
המשיב אומר בעדותו שלא עצר כי אמרו לו להמשיך לנסוע. הוא ידע מה יקרה אם יעצור. אנחנו עם חוליה. קשה לי לייחס לו את התמימות של ילד בן 15 שבורח ומנהל שיחות ווטסאפ תוך כדי נהיגה עם השותפים שלו שאומרים לו לא לעצור.
אנחנו לא בתוך פסה"ד של השופט גרוסקופף שניתן אמש על שב"ח בלבד אלא אנחנו עם 8 עבירות נלוות. מגישה לביהמ"ש את הפסיקה.
עו"ד סרי: אני קצת מתפלא על האסרטיביות וההתעקשות דווקא בתיק הזה. בתיקים אחרים כמו זה שהפניתי אליו של מותב נכבד זה ותיק נוסף שלאחר האמירות של ביהמ"ש העליון, ניתנה הסכמה לשחרור למשל בבש"פ 30030-12-24 גם בעבירות דומות. ניתנו הסכמות.
מפנה לגיל הצעיר, לרף הלא גבוה של הנהיגה הפוחזת ולעובדה שהקטין עצר. יש תיקים אחרים וזה קו פרשת המים כשהדברים מסלימים. פה המרדף היה קצר בהחלטות של רגע שנסע בניגוד לחוקי התנועה אבל בסוף עצר.
כל הנסיעה מחולון עד למודיעין היא לא מרדף. זה שוטר שנסע מאמצע הדרך מכביש 431 אחרי הקטין ולא היה שם מרדף. רק בקטע האחרון היה שם קטע שהוא נסע יותר מהר ונסע מהכיוון השני של הככר וזה הסתיים מהר מאד.
<#5#>
החלטה
לפניי ערר על החלטת בימ"ש קמא להורות על שחרורו של המשיב בתנאים ובערבויות וזאת על אף שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר, היזק לרכוש במזיד, נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, חבלה במזיד לרכב ושהייה בלתי חוקית.
מדובר בקטין בן 15 וחודש ללא עבר פלילי. המדובר בגלגול שני של ערר שבגלגול הקודם ניתנה החלטת שחרור עוד טרם קבלת מענה באשר לתשתית הראייתית הלכאורית. לאור זאת קבעתי שהתיק יוחזר לבימ"ש קמא כדי שתינתן התייחסות לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית וזאת בשים לב למחלוקת שהתגלעה בין הצדדים באשר לרף המסוכנות הנובע מאופן הנהיגה המסוכנת של המשיב.
הדיון חזר לבימ"ש השלום וביהמ"ש שמע את הצדדים ונתן החלטה מפורטת ומנומקת, בסופה חזר על החלטתו להורות על שחרורו של המשיב.
יש לומר כי החלטת בימ"ש קמא היא החלטה מנומקת היטב אשר מתייחסת למכלול השיקולים. מדובר במקרה קשה של מתח בין רמת המסוכנות לבין הגיל הצעיר והעדר עבר פלילי. ביהמ"ש התייחס ברגישות למתח האמור ואולם לצערי, דעתי היא שיש לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת בצער רב.
אומר כי לא בנקל ביהמ"ש מורה על מעצרו של קטין בן 15 וחודש ללא עבר פלילי עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ואולם בתיק זה קיימות נסיבות אשר מציבות את רף המסוכנות בעוצמה שמחייבת לכל הפחות חלופת מעצר הרמטית אשר תיתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהמשיב. משום שמדובר בתושב השטחים הרי שההצעה היא ערבויות כספיות בלבד.
בהחלטות אחרות התייחסתי למקרה הטיפוסי של קטין נעדר עבר פלילי שנכנס לישראל ומבצע עבירות של גניבת רכב. קבעתי שאין לשלול אפשרות שחרור ממעצר גם במקרים מסוג זה. אלא שכל מקרה לגופו והמקרה שלפנינו חמור יותר מהרגיל וזאת בשל הצטרפות מספר נסיבות.
ראשית, לעבירת הגניבה של הרכב הצטרפה נהיגה ללא רשיון נהיגה. לנהיגה ללא רשיון נהיגה הצטרפה נהיגה במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה, נהיגה מסוכנת בכבישים ראשיים וזאת כאשר המשטרה דולקת אחר המשיב. רוצה לומר שמדובר במרדף שהתנהל לאחר המשיב, בסופו מעצר לאחר נסיון עיקש של המשיב להימלט מפני השוטרים.
התנהלות זו של המשיב מגבשת עילת מעצר מסוג מסוכנות ומעצימה את עילת המעצר מסוג חשש להימלטות מאימת הדין.
כפי שבימ"ש קמא קבע ובצדק, המדובר בעילת מעצר כפולה. במצב דברים זה ולאחר שעיינתי בדוחות הפעולה של השוטרים, ומבלי להתעלם מטענות הסנגור לגבי מהירות שנראית סבירה לפי שיטתו של אחד מהשוטרים, בשלב מסויים של הנסיעה של המשיב (לפני המרדף), עדיין מדובר בנהיגה ע"י משיב בן 15 ללא רשיון נהיגה, בכביש ראשי ובמהירות של 100 קמ"ש לערך וזאת עוד לפני שהחל המרדף. לאחר שהחל המרדף, המשיב עפ"י הטענה נכנס מספר פעמים לרחובות נגד כיוון התנועה, עד אשר הגיע לרחוב ללא מוצא. גם אז המשיב פתח את הדלת וניסה לברוח ובהמשך אף התנגד למעצרו. כמו כן שמעתי מהתביעה לגבי גרסתו של המשיב עצמו אשר במהלך הנסיעה, עפ"י הטענה, קיבל הודעות והנחיות מאחרים סביב המשך הנהיגה.
האמור מציב את המקרה בדרגת חומרה ומסוכנות לא מבוטלת כלל ועיקר.
הסנגור הפנה את ביהמ"ש להחלטתי בעמ"ת 79698-01-25 מ"י נ' xxxx, שם דחיתי ערר על החלטת שחרור דומה ואולם אין הנדון דומה להחלטה: ראשית, שם דובר על קטין קטן מאד בן 14 ושלושה חודשים. שלושה חודשים מפרידים בינו לבין האפשרות למעצרו אם בכלל.
כמו כן ובכך עיקר, בעניינו של xxxx, אמנם יוחסו לו עבירות דומות אך הנסיבות שונות בתכלית. שם דובר על מי שהנהיגה הפוחזת שלו מסתכמת בכך ש"משהבחין במחסום, המשיך נסיעתו לעבר השוטר עד אשר כמעט פגע בו, עצר את הרכב בסמיכות לו ונעצר". רוצה לומר שלהבדיל מענייננו, הנהיגה הפוחזת של המשיב שם היתה קצרת מועד, במיוחד להבדיל מנסיעה ארוכה ללא רשיון תוך סיכון משתמשי הדרך וזאת מהעיר חולון עד לעיר מודיעין, גם אם אני לוקח בחשבון שהמרדף החל לקראת סוף הנסיעה.
שנית, ביהמ"ש התייחס לקושי של המשיב במעצר, התייחס להעדר עבר פלילי ולתסקיר שרות המבחן ולהתרשמות מהערב. ואולם כל אלה, על אף שהם שיקולים כבדי משקל, עדיין אינם בגדר חלופת מעצר מאיינת מסוכנות במובנה הקלאסי של הגבלת תנועה ופיקוח צמוד ומניעת ביצוע עבירות בתוך חלופת מעצר הרמטית. רוצה לומר שאינני סבור שבימ"ש קמא טעה בעצם בחינת חלופת מעצר בתיק זה, אולם האפשרויות שעמדו לפניו היו מוגבלות ורמת המסוכנות שעומדת מנגד גבוהה ולכן עסקינן בחוסר הלימה לשיטתי בין רמת המסוכנות לנאותות החלופה המוצעת. כמובן שהעובדה שמדובר בתושב שטחים, מגבילה עד מאד את אפשרויות החלופה, ואולם כאשר רמת המסוכנות ועילת המעצר הנוספת מסוג חשש להימלטות היא בעוצמה כה גבוהה, נדמה שאין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
אשר על כן, הערר מתקבל בנסיבות ואני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
פרוטוקול זה מהווה צו מעצר.
מתיר פרסום החלטתי תוך השמטת כל פרט מזהה שעניינו בקטין הזה וקטינים אחרים.
אני מתיר למשיב 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה.
לציין כי התרגום הוזמן סמוך למועד הדיון.
<#6#>
ניתנה והודעה היום כ' שבט תשפ"ה, 18/02/2025 במעמד הנוכחים.
עלאא מסארווה, שופט
הוקלד על ידי גילה קייקובה
