לפני: כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
lax
עמיים 29930-03-22 REVENKO נ' רשות האוכלוסין וההגירה
המבקשת:
טור
המשיבה:
LIUBOV REVENKO
עייי בייכ עוייד אלירן בללי
נגד
משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה
החלטה
המבקשת, אזרחית אוקראינה, הגיעה לישראל, מקייב, מתוך תופת המלחמה באוקראינה.
המבקשת, שמתגוררת בקייב, הסתתרה במהלך שמונה ימים במרתף תחת מטחי הפגזות וטילים,
והצליחה, בדרך לא דרך, בעור שיניה, ללא כל רכוש וציוד, תוך סיכון חייה, להגיע לסלובקיה, שם
ישנה מספר לילות בסירה בנמל כיון שלא הכירה שם איש.
בשעתו, באוקראינה, המבקשת הכירה את מר אלכסנדר מציק, שעלה לישראל לפני מספר שנים,
והם שמרו על קשר. כשהגיעה לסלובקיה פנתה אליו המבקשת, והוא הציע לה את עזרתו והציע
שתגיע לישראל ותגור עמו עד שוך הקרבות.
המבקשת הגיעה לישראל, כניסתה סורבה ורשות האוכלוסין מבקשת לגרשה חזרה, כשהיא בחוסר
כל, ונמלטה ללא כל ציוד או רכוש, לארץ ממנה הגיעה, בטיסה היוצאת היום בשעה 14:00. לפני
מספר דקות, נתתי צו ארעי שימנע את הרחקתה, להלן נימוקיי.
בבקשה נטען כי לרשות אין סמכות לעכב את כניסתה של המבקשת, לאור הסכמים בילטרלים
בעניין זה. אולם, יתכן שהדבר נובע מכך שבעבר הייתה המבקשת בארץ, ביקשה מקלט וכשבקשתה
סורבה, והיא לא עזבה את ישראל, גורשה ממנה (כל זה קרה לפני כחמש שנים, עוד הרבה לפני
המלחמה). ייתכן כי לאור זאת סורבה כניסתה.
אני סבורה כי גם אם הסירוב היה מטעמים אלו (ועל כך יהיה ניתן ללמוד עם קבלת תשובה הרשות
בהמשך), אין לשלוח מכאן, מהרגע להרגע, את אלו שנמלטו מהתופת. את מי שברחו מאימת
המלחמה.
כיצד ניתן לצפות בשיירות הפליטים, מרביתן נשים וילדים, הבורחים מקייב המופגזת קשות,
כשרבים מהם נהרגים בדרכם, ולהורות על החזרתה של המבקשת?!
1 מתוך 2
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
טור
עמיים 29930-03-22 REVENKO נ' רשות האוכלוסין וההגירה
אמנם, המבקשת תוחזר לסלובקיה ממנה באה, ולא לקייב, אולם בהעדר כל יכולת כלכלית, קשרים
או מכרים במקום, ולאחר הטראומה שעברה, אין מקום להחזירה לעת הזו. יש לאפשר לה להישאר
בישראל, ולנסות להתאושש ולו במעט מהטראומה שעברה.
במקרים אחרים, כאשר ברחו אנשים מתופת המלחמה, אפשרו להם, ולו בשלב הראשון להישאר
בישראל (ראו בעניין יוצאי חבל דרפור: בריים 156/20 פלוני נ' שר הפנים ( מיום 20.7.20) וכן בג'יץ
4630/17 Adam Gubara Tagal נ' שר הפנים (מיום 25.4.21)).
משהו עוד יקרה, אולם היכן ומה.
מישהו עוד יצא לקראתם, רק מתי, מי,
בכמה דמויות ובאלו כוונות.
המשוררת ויסלבה שימבורסקה כתבה בשירה "פליטים. אנשים כלשהם" (בתרגום רפי וייכרט):
"אנשים כלשהם במנוסה מפני אנשים כלשהם….
מותירים מאחוריהם איזשהו כל-אשר-להם….
מסביב יריות כלשהן, פעם קרובות, פעם רחוקות,
ובמרומים מטוס שחג לאיטו.
אם תהיה ברירה בידו,
אולי לא יבחר להיות אויב
וישאיר אותם בחיים כלשהם"
אני סבורה כי לעת הזו יש להמתין ולאפשר למבקשת, ושלכמותה להישאר בישראל. ראוי כי
מדינת ישראל, תשאיר את המבקשת ושכמותה "בחיים כלשהם" כלשון המשוררת, עד לשוך
הקרבות, שעדיין מתנהלים והופכים קשים ומרים מיום ליום. לעת הזו נדרשת חמלה. חמלה
אנושית.
על כן ניתן בזאת צו ארעי למניעת צעדי אכיפה נגד המבקשת לרבות השמתה במשמורת, עד למתן
החלטה בבקשה לגופה. בייכ המבקשת ימציא את הבקשה לרשות עד ליום 15.3.22. הרשות תגיב
לבקשה בתוך 14 ימים מהיום. טוב תעשה הרשות אם תסכים למתן הסעד הזמני בנסיבות הללו,
ולא רק למבקשת.
ניתנה היום, י"א אדר ב' תשפייב, 14 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
2 מתוך 2
M
מיכל אגמון-גונן, שופטת
1
2
3
4
5
6
789
9
DHDBASEIDON
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
צת