מספר בקשה: 6
לפני כבוד השופט עדי הדר
המבקשת:
שלי לוי
נגד
המשיבה:
חניון בצלאל ניהול בע"מ
פסק דין
לפני ביהמ"ש בקשה להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה כייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").
טענות המבקשת
1. המבקשת הגישה ביום 7.12.21, בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בגין הטעית ציבור הצרכנים לגבי תעריף החניה אותו הם נדרשים לשלם עבור חניה בשעות הנכללות ב"מבצע חנית לילה", בחניון בצלאל אשר בבעלות המשיבה.
2. עוד טענה, כי המשיבה מציגה בכניסה לחניון מחירון, במסגרתו מפורט, בהדגשה, תעריף חניה כ"מבצע חנית לילה" בחניון. אולם, טענה, בפועל המשיבה מחייבת את הלקוחות באופן שונה מאשר התעריף המצוין על המחירון.
3. עוד טענה, כי המשיבה מציינת במפורש על גבי השילוט כי "מבצע חנית לילה 30 ₪ מהשעה 20:00 עד 08:00 למחרת". אולם, בפועל, המשיבה אינה מחייבת את לקוחותיה שנכנסים לחניון עובר לשעה 20:00 ושוהים בו אחרי שעה זו לפי התעריף המוזל של "חנית לילה", אלא מחייבת אותם בגין מחיר שעתי- וזאת אף בגין השעות הכלולות בתעריף "מחירון ערב".
4. המבקשת טענה שהתנהלות המשיבה בענייננו מהווה הפרה בוטה וחמורה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
5. עוד טענה, שהבקשה מוגשת בשם הקבוצה הבאה: "כל לקוחות המשיבה אשר חנו בחניון המשיבה בשעות הכלולות ב"מבצע חנית לילה", אולם בפועל נדרשו לשלם בגין השעות הנ"ל תעריף גבוה יותר מהתעריף הקבוע במחירון, וזאת ממועד תחילת הפעלת החניון ע"י המשיבה בהתאם לשילוט המופיע בחניון, ואשר יחנו עד למועד מתן החלטה בבקשה לאישור".
6. עוד טענה, כי הנזק הכולל אשר נגרם לכלל חברי הקבוצה מוערך על דרך האומדנא עד לגובה גבול סמכותו של ביהמ"ש בתביעות כספיות.
7. עוד טענה, שהנזק האישי שנגרם לה הינו כדלקמן: היא סברה כי תידרש לשלם את התעריף בגין השעה הראשונה בסך של 25 ₪ (עד השעה 20:00), לאחריה תידרש לשלם את התעריף בגין "חנית לילה", קרי, סך של 30 ₪, ובסה"כ 55 ₪. בפועל, היא נדרשה לשלם סך של 60 ₪, ומשכך נגרם לה נזק ממוני בסך של 5 ₪. כמו כן, המשיבה פגעה באוטונומיה שלה בשל הפרת הדין כאמור עת הטעתה אותה בדבר התעריף אותו תידרש לשלם בגין חניה בשעות הכלולות ב"חנית לילה". עוד טענה, שכשנודע לה כי התעריף אותו המשיבה דורשת ממנה לשלם בגין השעות הכלולות ב"חנית לילה", היא חשה תחושות שליליות כעגמת נפש, כעס, תסכול, ואכזבה. היא אמדה הנזק הלא ממוני שנגרם לה בסך של 10 ₪. כך, שסך כל נזקיה- הממוניים והלא ממוניים- עומד על סך של 15 ₪.
הגשת בקשת הסתלקות מתוגמלת
8. הצדדים הגישו ביום 3.4.22 בקשה בהסכמה להסתלקות מתוגמלת מהבקשה לאישור. ביהמ"ש הורה להם באותו יום לשקול המרת ההסתלקות בהסדר. היום הצדדים הגישו הודעה לפיה עומדים על הבקשה.
דיון והכרעה
9. על פי הפסיקה, ככל שימצא בית המשפט כי התביעה על פניה איננה תביעת סרק, הנתבע קיים את שנדרש ממנו או התחייב לקיימו עוד טרם אישור הבקשה לתובענה ייצוגית, והמטרה הושגה, ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות, כאשר מובהר כי הסתלקות כזו איננה מהווה מעשה בית דין ולכן אין בה להוות מחסום כלפי שאר הציבור מלהגיש תביעתם, אם ימצאו לנכון לעשות כן. ראו סקירת הפסיקה בת"צ (תא) 8473-04-20 עאמר נ' ד.ש.ש. (פורסם בנבו).
10. מכיוון שהמשיבה עומדת כעת לשיטת המבקשת (ראו סעיף 9 לבקשה) בדרישות הדין, ביהמ"ש לא מוצא להוסיף ולדון בבקשה העיקרית. על פי הפסיקה, בנסיבות אלה, אין חובה להורות על פרסום ההודעה בדבר ההסתלקות או להורות על איתור תובע מייצג חליף. עלויות נוספות אלו מיותרות בנסיבות העניין (ראו לעניין זה – סקירת הפסיקה בעניין עאמר).
11. נוסף לאמור עד כה, ביהמ"ש מורה למזכירות להעביר עותק פסק הדין לרשות להגנת הצרכן לידיעתה.
12. לכן, בימ"ש מאשר ההסתלקות.
13. לעניין הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, בעא 8114/14 – מרקיט מוצרי ייעול בעמ נ' סונול ישראל בעמ' [פורסם בנבו] (2018) (להלן- "עניין מרקיט") עמד בית המשפט על המתווה הראוי בפסיקת שכ"ט במקרה של ההסתלקות מבקשת האישור ע"פ הוראות סע' 16 לחוק.
14. בעניין מרקיט הובהר כי כבשגרה אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה. עם זאת הסתלקות מתוגמלת אפשרית, אלא שמדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות רק במקרים מתאימים.
15. לעניין זה ביהמ"ש מוצא להוסיף כי יש להבחין בין תביעות המוגשות לבימ"ש השלום ובין תביעות המוגשות בבית המשפט המחוזי, ואף בין תביעות שונות המוגשות בבימ"ש השלום, לעניין ההיקף האמתי של הנזק בו מדובר וככל שהנזק האמתי קטן יותר, יש לראות בכלי של הסתלקות מתוגמלת ככלי יעיל וראוי ולאו דווקא חריג.
16. לפי סעיף 16 לחוק, בבוא בימ"ש להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: האם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; האם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. התועלת צריכה להיות ממשית ונוגעת לחברי הקבוצה. בנוסף, יש לשקול "שיקולי רוחב", ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו ואת עניין הקבוצה והציבור הרחב, שקולם לא נשמע בהליך. לעניין זה ראו פסק הדין בעניין ת"צ 2992-02-20 ציפורין נ' סקס סטייל 3000 (1995) בע"מ [פורסם בנבו].
17. נקבע כי משהגיעה הערכאה הדיונית למסקנה כי יש לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות, יש לעשות כן לנוכח העקרונות המנחים שבסעיפים 22 ו-23 לחוק, כאשר אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בעת פסיקת גמול ושכר טרחה יש משמעות ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך ולמידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך; כך נקבע כי שומה על בימ"ש לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה.
18. בצד הדברים הנזכרים הובהר כי בעניין הנדון אין "נוסחאות בית ספר" וההכרעה מסורה לערכאה הדיונית. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בדבר פסיקת גמול ושכר טרחה, אך יש יסוד להרחבה מסוימת של פתח ההתערבות כאשר מדובר בהליכים ייצוגיים, בפרט לנוכח השלכות הרוחב לפסיקת גמול ושכר טרחה, ולעובדה שמדובר בכלי המשמש להתוויית מדיניות ראויה בתחום. הסכמת הצדדים בדבר פסיקת גמול ושכר טרחה היא בגדר המלצה בלבד, ויש לבחון אותה תוך שימת לב ל"בעיית הנציג". (ראו סקירת הפסיקה בעניין עאמר).
19. לנוכח השינוי בשילוט כמפורט לעיל, לרבות, ציון מספר טלפון לבירורים במידה וקיימת אי בהירות בנוסח השילוט ויידוע עובדי ונציגי המשיבה אודות ההבהרה והודעת המשיבה לפיה מתחייבת להעניק לציבור הטבה בסך כולל של 150,000 ₪ פיצוי בגין העבר, עולה מהאמור, שעמדה למבקשת עילת תביעה טובה לפחות לגבי חלק מטענותיה. ניתן לראות תועלת ציבורית בביצוע ההתאמות הנדרשות כך שהמשיבה תוכל לעמוד בהוראות החוק והתקנות. בנוסף, לנוכח התחייבות המשיבה לבצע כאמור הטבה לציבור בשווי של 150,000 ₪, הסתלקות מתוגמלת הינה פתרון מאוזן וראוי בשים לב שפסק דין זה אינו יוצר מעשה בי דין. ביהמ"ש לא מצא שהתקיימו הנסיבות שפורטו בעניין ציפורן שהביאו שם ביהמ"ש לקבוע כי אין מקום לאשר תשלום גמול ושכ"ט.
20. השקעת הזמן והטרחה של המבקש ובא כוחו בהליך נכון לשלב זה, והתוצאה הסופית אליה הגיעו הצדדים, מצדיקה פסיקת גמול. אולם, ביהמ"ש מוצא שהסכומים שסוכמו חורגים מהסביר בנסיבות העניין. כאשר ביהמ"ש הביא לפני הצדדים, בטרם מתן פסק הדין, עמדתו לפיה רצוי כי ישקלו הסדר פשרה, תחת הסתלקות מתוגמלת, הם הפנו ביהמ"ש לשכ"ט הטרחה שפסק בעניין ת.צ. 51968-11-19 בצלאל נדב נ' גל שירותי חניה בע"מ. אולם, בשונה מההליך בענייננו כאן, ההליך בעניין גל שירותי חניה, נמשך למעלה משנה וחצי, במסגרתו התקיימו לא פחות מחמש ישיבות והמשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור. לא זו אף זו, ההליך הסתיים בהסדר פשרה. זאת, בשונה מענייננו כאן, בו ההליך הסתיים, עוד טרם הגשת תשובה וטרם קיומו של דיון אחד, בבקשת הסתלקות.
21. לכן, ביהמ"ש קובע כי הגמול למבקש שישולם על ידי המשיבה יעמוד על סך של 2,500 ₪ ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. המשיבה תשפה המבקשת בגין תשלום האגרה כמוסכם בסעיף 21.
22. באשר לבקשה לפטור מתשלום המחצית השנייה, הרי שבנסיבות העניין שפורטו לעיל, והשלב בו מסתיים ההליך, ביהמ"ש קובע כי התקיים הטעם המיוחד המצדיק פטור מתשלום אגרת מחצית שנייה וכך קובע.
סוף דבר
23. ביהמ"ש מאשר את בקשת ההסתלקות המתוגמלת.
24. ביהמ"ש מורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת נגד המשיבה.
25. המשיבה תשלם למבקשת, גמול על סך של 2,500 ₪ ושכר טרחת בא כוחה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן סכום האגרה ששולמה.ביהמ"ש מבטל החיוב בגין המחצית השנייה של האגרה.
26. המזכירות תעדכן פסק הדין בהתאם לנדרש בפנקס התובענות הייצוגיות המנוהל במערכת הממוחשבת וכן תפעל בהתאם לאמור בסעיף 11 לפסק הדין.
ניתן היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
