בפני
כבוד הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד
תובע/מבקש
רמי אבו רמילה
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד רשיד
נגד
נתבעים
1. יזה אלכרישאת
2. מוחמד אלשכיראת
3. הכשרה חברה לביטוח בע"מ
החלטה
לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 28.9.23 שמחקה את התביעה. הבקשה עלתה לעיוני רק היום.
מדובר בתביעה פשוטה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהוגשה ביום 23.3.23 כנגד 3 נתבעים שונים. בחלוף חודשים, התביעה לא התקדמה נגד שניים מהנתבעים וניתנו החלטות בעניין ביום 2.7.23 ושוב ביום 20.9.23.
משלא מלואו הוראות ביהמ"ש התביעה נמחקה ביום 28.9.23 ולפנים משורת הדין לא נפסקו הוצאות. זאת לאחר שאפילו מחיקת בקשות ואף הטלת הוצאות בתיקים אחרים לא הועילה. למשל, תאד"מ (י-ם) 43707-04-22 מזרח התיכון להשכרת רכב בע"מ נ' לואי אדם ואח' (2.12.22); תאד"מ (י-ם) 42156-04-23 אסלאם גלאד נ' רוואן עבד אל גני (31.7.23).
כאמור, כעת לפני בקשה לעיון מחדש בבקשה בתיק זה. בית המשפט מסתייג מתוכן הבקשה ומסגנונה.
כאמור בהחלטה מיום 20.9.23, קיימת תופעה רחבה מאוד של הגשת תביעות בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונות דרכים נגד חברות ביטוח וללא ביצוע המצאה כדין. התביעות נגד חברת הביטוח נמחקות מחוסר מעש או לפי בקשה וללא הסבר מדוע הוגשה התביעה נגדן מלכתחילה וללא ביצוע מסירה או משלוח מכתב התראה. לאחר זמן, לעיתים רב, תיקים לא מעטים נפתחים מחדש לבקשת חברות הביטוח והדבר מביא לביטול זמן שיפוטי ציבורי רב תוך פגיעה באינטרס הציבורי.
מטעמי יעילות וחסכון בזמן שיפוטי ניתנה בתיק זה החלטה ברורה ביום 20.9.23, שבה נתבקש התובע לתת הסבר מדוע הוגשה התביעה מלכתחילה נגד חברת הביטוח והתובע נמנע מלבצע לה מסירה. בבקשה החוזרת מיום 20.9.23 לא מצא התובע משום מה להתייחס להחלטת ביהמ"ש. כל שנכתב, שמבוקש למחוק את התביעה נגד הנתבעת 3 ללא צו להוצאות. את אשר נזכר התובע לפרט בבקשה לעיון מחדש מיום 28.9.23 יכול היה לעשות כבר ביום 2.7.23 וככל שלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.
עד למועד מתן החלטה זו התובע לא מילא, למרבה הצער, אחר החלטת ביהמ"ש מיום 20.7.23 ומה לו כי יבוא בטענות? עד לרגע זה אין לפני ביהמ"ש ראיה לכך שהתביעה הומצאה לחברת הביטוח כנטען ובהתאם לתקנה 160 לתקסד"א – 2018 או שהיה קשר בין הצדדים כנטען. התביעה נמחקה מחמת התמדה באי מילוי הוראות / החלטות ביהמ"ש באופן שיטתי.
העומס המוטל על בתי המשפט הוא כבד מנשוא. ביום 12.1.23 כב' נשיאת ביהמ"ש העליון (בדימוס) נאמה לאומה בתקשורת במענה לרפורמה המשפטית. לדבריה, העומס על בתי המשפט בישראלי אינו אנושי "… חשבון פשוט יראה לנו כי גם אם כל אחד משופטי ישראל היה עובד 365 ימים בשנה ו- 24 שעות בכל יום, אין שום סיכוי שבמצבת השופטים הנוכחית ניתן להתמודד עם כמויות כאלה בקצב מניח את הדעת. מדובר בעומס לא אנושי, שאין לו אח ורע בעולם. לפיכך אני מבקשת בהזדמנות זו לשוב ולהביע הערכה ותודה לכל השופטות, השופטים הרשמות והרשמים בכל ערכאות השיפוטי – אשר מתמודדים עם העומס הזה מדי יום ועושים את מלאכתם נאמנה מתוך תחושת שליחות ומסירות עמוקה לתפקידם ולשירות הציבורי בישראל". הדברים מדברים בעד עצמם.
למרבה הצער, העומס הכבד המוטל על בתי המשפט נובע, בין היתר, מהתנהלות בלתי מוצדקת של משרדי עורכי דין רבים. אין מנוס משינוי ההתנהלות וסיוע לביהמ"ש. ניתנו החלטות במדרג עולה לאורך זמן תוך מתן הזדמנות הוגנת להתאים לתקנות החדשות. אין מנוס משינוי תרבות ההתדיינות וצורת ההגשות שצריכה להיות מקצועית, קפדנית ומדויקת על מנת לסייע לביהמ"ש ולמנוע עומס לא מוצדק על גורמי שיפוט ועל המזכירות.
הבקשה לעיון מחדש היא היפוך יוצרות מוחלט ויוצרת בעצמה עומס בלתי מוצדק. אין בקשה לעיון מחדש לפי התקנות בהחלטה מסוג זה שניתנה ביום 28.9.23. גם אין שינוי נסיבות שמצדיק את הבקשה.
משהוגשה תגובה ביום 20.9.23 להחלטה מיום 20.9.23 וניתנה בגינה החלטה ביום 28.9.23 לא תתקבל הטענה שטרם חלף המועד למתן החלטה, כאשר שהתובע ניצל את זכותו והגיש את עמדתו ביום 20.9.23 תוך שבחר להתעלם מהנחיות ביהמ"ש (סעיף 6).
עומסים כתוצאה מטיפול ביותר מדי תיקים לעומת הקיבולת של המשרד ומחסור בכח אדם בכלל או כח אדם איכותי אינם יכולים להיות מגולגלים לכתפי בית המשפט העמוס ממילא. אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לתזכר, לבקש הבהרות ותיקונים חוזרים בפרט לאור היקפי המחדלים שהוא נחשף אליהם מזה שנים, ההולכים וגדלים. אין זה מתפקידו של ביהמ"ש לנהל את התיקים עבור משרדי עורכי הדין בהיבטים שונים. למרבה הצער, שגגות, טעויות אנוש של מתמחים ומזכירות ואף הטעיות מכוונות מאפיינים 50% לפחות מכל כתבי בית דין המוגשים לביהמ"ש ללא הצדקה. חייב לבוא שינוי.
במקום שתוגש בקשה לקבוע מניעות של ביהמ"ש בטיפול בתיקים של ב"כ התובע, מוצע להתנהל בצורה מוקפדת ומקצועית יותר ובעיקר לפי תקסד"א -2018 בפרט לאור חובת בעלי הדין וב"כ לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי התקנות וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונים ובכלל זה מילוי החלטות והוראות ביהמ"ש: ראה תקנה 3(ב) לתקסד"א – 2018.
למיטב עיוני אין מקום להענות לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעים 1-2 גם מהנימוקים שלהלן:
התצהיר התומך אינו מאומת כדין כך שלפי תקנה 79(א) אין כלל כתב תביעה (ע' 43 בכתב התביעה).
רישיון הרכב אינו קריא (ע' 7 בכתב התביעה) כך שלא מוכח כי התובע הוא הבעלים של הרכב כנטען.
תמונות הנזק הוגשו בשחור לבן ואינן ברורות (מע' 19 ו-37 בכתב התביעה).
רשימת המסמכים אינה תואמת במדויק את המסמכים שהוגשו לתיק.
לאורך זמן ביהמ"ש העיר / ביקש/ הנחה / נתן החלטות בתיקים קודמים רבים מספור של ב"כ התובע ללא הועיל. יש התמדה בהתנהלות ללא הצדקה. בעניין פיצול בקשות לפסק דין בהעדר הגנה ראה החלטות קודמות, למשל, תאד"מ (י-ם) 29236-09-22 מכתב תכסי אלראביה נ' עבד אלבאסט עזבה ואח' (מיום 1.12.22); תאד"מ 43707-04-22 מזרח התיכון להכשרת רכב בע"מ נ' לאוי אדם ואח' (מיום 2.11.22); תאד"מ (י-ם) 24796-03-23 האני דוויק נ' חב' רהיטי אלגיולאני ואח' (26.6.23); בתיק זה תאד"מ (י-ם) 55048-03-23 רמי אבו רמילה נ' יזה אלכרישאת (מיום 2.7.23).
משהייתה התמדה באי מילוי הוראות ביהמ"ש התביעה נמחקה.
הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין לא נפסקו הוצאות משמעותיות לאוצר המדינה בגין הזמן שנדרש לצורך מתן החלטה זו. אם ההתנהלות תימשך לא יהיה מנוס מכך.
ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ד, 29 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
