בפני
בעניין:
שראל
בית משפט השלום בירושלים
כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ
מדינת ישראל
ע"י עו"ד אילן אקוקה
עודה אל עביידאת
ע"י עו"ד אורי בן נתן
גזר דין
נגד
המאשימה
הנאשם
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של מכירת קוקאין לסוכן משטרתי, עמו היתה לו הכירות
מוקדמת של מספר שנים :
על פי האישום הראשון, ביום 14.7.20 פנה הסוכן לנאשם וביקש לקנות ממנו 20 גרם קוקאין, והנאשם
הסכים לכך וסוכם על מחיר של 380 שייח לגרם. בהמשך לכך פגש הנאשם בסוכן במושב שריגים, ומכר
לו 19.5 גרם קוקאין בעבור 7,600 שייח.
על פי האישום השני, ביום 28.8.20 פנה הסוכן לנאשם וביקש לקנות ממנו 20 גרם קוקאין, והנאשם
הסכים לכך. בהמשך היום הגיע הנאשם אל מושב שריגים במכונית מסוג מרצדס, מייר 914-30-501
ושם פגש בסוכן ומכר לו 19.15 גרם קוקאין בעבור 7,600 שייח. לאחר השלמת העסקה סוכם, כי ככל
שהסוכן יקנה כמות של 40-50 גרם קוקאין, הנאשם יוריד את מחיר הסם.
על פי האישום השלישי, ביום 16.8.20 פנה הסוכן לנאשם וביקש לקנות ממנו 50 גרם קוקאין והשניים
סיכמו לבצע את העסקה למחרת היום. ביום 17.8.20 בסמוך לשעה 21:00 הגיע הנאשם למושב שריגים
במכונית מסוג ב.מ.וו. מייר 73-267-54, ושם פגש בסוכן, ולאחר משא ומתן מכר לו 48.2 גרם קוקאין
בעבור 18,000 שייח.
עמדות הצדדים
עמוד 1 מתוך 7
בייכ המאשימה עמד על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, ובכלל זה כמות הסמים שמכר הנאשם,
וביקש לקבוע מתחם עונש אחד לשלוש העסקאות של 4-6 שנות מאסר. ביחס למיקום הנאשם במתחם
הפנה להרשעותיו הקודמות של הנאשם מחד, ומנגד לכך שהנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי וקיבל
אחריות למעשיו. לאור אלה ביקש להשית על הנאשם עונש באמצע המתחם לצד ענישה נלווית, וכן
ת"פ 11722-03-21 מדינת ישראל נ' אל
עביידאת(אחר/נוסף)
ביקש לשלול את רישיון הנהיגה של הנאשם, מכיוון שנהג ברכב במהלך ביצוע העבירות בהן הורשע.
בנוסף, ביקש להכריז כי הנאשם סוחר סמים.
בייכ הנאשם טען, כי הנאשם רכש את הסמים לבקשת הסוכן ובעידודו וציין כי לסוכן ולנאשם יש
היכרות ארוכת שנים, ששורשיה במאסר אותו ריצו יחד. עוד טען הסניגור, כי הנאשם קנה את הסמים
בסמוך לפגישות עם הסוכן לצורך העסקאות והרווח שהפיק הוא נמוך יחסית ועומד על 1,000-1,500
שייח. בייכ הנאשם הוסיף, כי בתיקים בהם סוכן משטרתי קונה סמים המאשימה שולטת במספר
העסקאות שבוצעו והיקפן ועל כן יש להתייחס לתיקים אלו בצורה מקלה.
לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם, עמד הסניגור על ההליך השיקומי אותו עבר וציין כי הנאשם
עובד ומפרנס את משפחתו וכי עברו הפלילי התיישן. לאור אלה ביקש הסניגור להפנות את הנאשם
לקבלת תסקיר משלים למיצוי ההליך הטיפולי וכן להפנותו לממונה על עבודות שירות וביקש כי ככל
שינתן גזר דין יש לחרוג מהמתחם לקולא מטעמי שיקום.
ביחס לבקשת המאשימה לשלול את רשיון הנהיגה טען, כי הנאשם עובד כנהג ואין מחלוקת כי הוא
לא צרך סמים ובדיקות תקופתיות שהוא מסר בשירות המבחן היו תקינות ולכן ביקש להימנע
מפסילה.
הנאשם אמר כי הוא רוצה להשתקם וביקש שלא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
להשלמת התמונה אוסיף, כי המאשימה הגישה בקשה לחילוט שתי המכוניות בהן השתמש הנאשם
לביצוע עסקאות הסמים מושא האישומים השני והשלישי, סכום כסף שנתפס עליו בעת מעצרו וסכום
כסף שהיה בחשבון הבנק שלו. הצדדים הגיעו להסכמות לעניין זה, אשר בעניינן ניתנה החלטה נפרדת.
מתחם העונש ההולם
הנאשם ביצע שלוש עסקאות סמים, במהלכן מכר לסוכן המשטרתי כמות כוללת של כ- 86 גרם קוקאין
בעבור כ- 33,000 שייח.
פסיקה עקבית של כל הערכאות דנה בחומרתן הרבה של עבירות הסמים ופגיעתן בערכים מוגנים
והדגישה את הצורך להיאבק בעבירות אלה באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה:
ר' למשל ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל:
יינגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי
בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן,
יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם
יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי –
קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו
עמוד 2 מתוך 7
ת"פ 11722-03-21 מדינת ישראל נ' אל
עביידאת(אחר/נוסף)
מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה.
שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".
וכן ר' עייפ 4522/18 אסאבן (11.11.18):
"בית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרתן של עבירות הסמים, ובפרט עבירת הסחר
בסמים. חומרה זו נובעת, בין היתר, מנזקיהם הקשים של הסמים – במיוחד כך לגבי
סמים המוגדרים 'קשים' – הן למשתמשים, הן לסביבתם (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל
נ' שץ [פורסם בנבו] (15.2.2016) (להלן: עניין שץ); ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ'
גומז-קרדוסו, פ"ד נא(3) 769 (1997)). לפיכך נפסק לא אחת כי עבירות אלו מחייבות
מענה החלטי על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו ע"פ 8988/16 בן סימון נ'
מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (8.3.2017); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ'
דוידי, [פורסם בנבו] פסקה 17 (6.7.2014) (להלן: עניין דוידי)). כבר צוין כי הענישה
בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה, נוכח "האינדיבידואליות בענישה והייחודיות
של המקרים השונים" (ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 13
(10.6.2014) (להלן: עניין באום)). במסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסם ולכמותו.
הקוקאין הוא מן הנפוצים שבסמים ה'קשים', שסכנותיהם ונזקיהם ידועים, נדונו
פעמים רבות (ראו למשל עניין שץ, פסקה 44 וההפניות שם)"
לעניין רמת הענישה הנוהגת ביחס להחזקת כמויות דומות של קוקאין, ר' למשל עייפ 8820/14, זהר
שחר נ' מדינת ישראל :
רמת הענישה שנקבעה בפסקי הדין שאוזכרו לעיל ובפסקי דין אחרים,
כשמדובר בהחזקת סם מסוג הירואין או קוקאין, שלא לצריכה עצמית, בכמות
של עשרות גרמים, נעה בין 3 ל-5 שנות מאסר, כך שעונשו של המערער אינו
סוטה לחומרה מרמת ענישה זו."
וכן עייפ 4592/15, פדידה:
"מסקירת הפסיקה בנושא עולה, כי אמנם קיים גיוון רב בענישה, אולם
במקרים העוסקים בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין או קוקאין שלא לצריכה
עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נע טווח הענישה בין שלוש לחמש שנות
מאסר (ע"פ 8820/14 זהר שחר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2015) בפסקה
12 וההפניות שם; 1313/14 גמאל בהתימי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]
(2015); עניין פיצו, בפסקה 14 וההפניות שם; ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת
ישראל [פורסם בנבו] (2013); ע"פ 11469/05 מדינת ישראל נ' עייש [פורסם
עמוד 3 מתוך 7
ת"פ 11722-03-21 מדינת ישראל נ' אל
עביידאת(אחר/נוסף)
בנבו] (2006); 5958/13 גיא שרגא סבג נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2014);
4203/14 אליהו כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2015))".
ורי תייפ (מחוזי מרכז) 29005-11-20 חמד (20.7.21) :
יעוד ראוי להזכיר כי במספר לא מבוטל של פסקי דין חזר בית המשפט העליון
על העמדה לפיה רמת הענישה המקובלת בגין החזקת סמים מסוכנים מסוג
קוקאין או הרואין במשקל של עשרות גרמים, נעה בין 3 ל-5 שנות מאסר. …
אם אלו הם פני הדברים כאשר מדובר בהחזקה גרידא, ברי כי הענישה בגין
עבירות סחר בהיקפים דומים צריכה להיות חמורה יותר."
לעניין רמת הענישה הנוגעת לסחר בקוקאין, ר' למשל עייפ 2173/16 אבו זעלוק (3.11.16) – שם נדון
נאשם בעל עבר פלילי ל-48 חודשי מאסר לאחר שהורשע על פי הודעתו שמכר לסוכן משטרתי כ-50 ג'
קוקאין. וכן ר' תייפ (מחוזי חיפה) 22435-01-15 שעיב (16.2.16) שם נידון נאשם ל-42 חודשי מאסר
לאחר שהורשע על פי הודאתו שמכר קוקאין לסוכן משטרתי, בשלוש הזדמנויות, בהיקף כולל של כ75 גרם.
התקשיתי לייחס משקל לטענות ב"כ הנאשם, כי הנאשם קנה את הסמים לבקשתו של הסוכן והפיק
רווח כספי זעום, של 1,000-1,500 שיים. במסגרת הסדר שבין הצדדים, הנאשם הודה בעובדותיו של
כתב האישום המתוקן – ועל פי עובדות אלו יגזר העונש. ר' למשל בעייפ 3667/13 ח'טיב נ' מדינת ישראל
[פורסם בנבו] (14.10.2014), פסקה 26:
יהודאת הנאשם בעובדות כתב האישום מבטאת את הסכמתו לעובדות ולנסיבות
האמורות בו. יש בה משום הצהרה כי אין בעובדות ובנסיבות המתוארות בכתב האישום
יותר מאשר עשה וכן, בהתאם, כי לא נשמטה מכתב האישום עובדה או נסיבה שיכולה
היתה להיות לו לעזר או להקל עמו."
אוסיף על כך, כי גם אם אקבל כי הטענה העובדתית האמורה, לא ראיתי כי יש בכך נסיבה מקלה.
דרכו של עולם היא, כי סוחרי סמים קונים את הסמים מסוחרים אחרים קודם למכירתם, ולשם
קביעת המתחם וגזירת העונש בית המשפט אינו אמור לבצע חישובים בדבר הרווח אותו הפרק סוחר
סמים מביצוע עסקה.
התקשיתי גם לרדת לעומקה של הטענה, כי יש לזקוף לזכותו של הנאשם שהמאשימה היא שהכתיבה
את היקפן של עסקאות הסמים בהן הורשע הנאשם. אכן, הסוכן הוא שפנה לנאשם וביקש לקנות ממנו
עשרות גרמים של קוקאין בעבור אלפי שקלים כל פעם, אך הנאשם הסכים לכך מרצונו החופשי, השיג
את כמות הסם המבוקשת בכל פעם ומכר את הסמים לסוכן. ככל שביקש הנאשם להמנע מביצוע
עסקאות הסמים, היה בידו לסרב לסוכן.
עמוד 4 מתוך 7
ת"פ 11722-03-21 מדינת ישראל נ' אל
עביידאת(אחר/נוסף)
בקביעת מתחם העונש אביא בחשבון את סוג הסם, כמותו וסכומי הכסף בהם נמכר. לאור אלה, מתחם
העונש ההולם הוא מאסר, לתקופה שבין שלוש שנים ועד חמש שנים ועונשים נלווים.
נסיבות שאינן קשורות למעשים
הנאשם יליד 1979, נשוי ואב לשמונה ילדים, לחובתו מספר הרשעות קודמות:
בשנת 2005 הורשע הנאשם בעבירת סמים ונדון ל- 11 חודשי מאסר בפועל.
בשנת 2006 הורשע הנאשם בעבירות סמים ונהיגה בפסילה ונדון ל- 30 חודשי מאסר בפועל.
בשנת 2009 הורשע הנאשם בעבירות סמים ונהיגה ללא רישיון, ונדון ל- 24 חודשי מאסר, הכוללים
הפעלה של מאסר מותנה שהיה לחובתו.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי קודם למעצרו עבד בתחום ההסעות, בעבר כשכיר ובשנתיים שקדמו
למעצרו היה בעל חברה פרטית.
הנאשם קיבל בפני שירות המבחן אחריות למעשיו והסבירם בכך שהיה במצוקה כספית בשל הקורונה,
ונעתר לפניית הסוכן, כדרך להפקת רווח כספי קל ומהיר, מבלי שחשב לעומק על משמעות מעשיו.
במסגרת הליכי המעצר בתיק זה, הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ונטל בה חלק פעיל. להערכת שירות
המבחן, הנאשם עבר תהליך של הפנמת הפסול בהתנהגותו והוא מודע למחיר אותו משלמים הוא
ומשפחתו בשל מעשיו. כמו כן הנאשם התגייס לתהליך חיובי של התבוננות פנימית תוך חיזוק חלקיו
המתפקדים וביסוס עמדות נורמטיביות". השירות התרשם, כי חרף העובדה שהליכים פליליים
שהתנהלו נגד הנאשם בעבר לא הביאו להרתעתו, כיום הנאשם מבקש לשמש מודל חיובי לילדיו והוא
יימסוגל כיום לקחת אחריות מלאה על בחירותיו תוך הבנת הגורמים שעמדו בבסיס החלטותיו בעבר
ותוך יכולת לזהות אלטרנטיבות אדפטיביות להתמודדות עם משברים עתידיים אפשריים". לאור
אלה, שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית של שלייצ נרחב לצד צו מבחן שיכלול תכנית טיפולית
ושיקומית.
בנוסף, ממסמכים רפואיים שהוגשו וכן מתסקיר שירות המבחן עולה, כי כמה מבני משפחתו הקרובה
של הנאשם סובלים ממצבים רפואיים מורכבים, שמפאת פרטיותם לא ארחיב מעבר לכך.
דיון והכרעה
לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס לו, אשר מלמדת על קבלת אחריות למעשיו, ואת ההליך
הטיפולי בו הוא משתתף במטרה להיטיב את דרכיו.
מנגד, מדובר באדם שלחובתו מספר הרשעות קודמות בעבירות סמים, בגינן נשא בשלושה מאסרים
ממושכים, אשר לא הביאו להרתעתו. אני ער לכך שהרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2009,
וכיום היא התיישנה, אך אין הדבר מאיין את משקלה.
עמוד 5 מתוך 7
ת"פ 11722-03-21 מדינת ישראל נ' אל
עביידאת(אחר/נוסף)
כמו כן, מדובר באדם בוגר, שהיה בעת ביצוע העבירות בן 42 ואב לשבעה ילדים, אשר היה אמור להבין
את משמעות מעשיו והשלכותיהם – ובמיוחד בשים לב לכך שבשל מעשים זהים נשא כבר במספר
מאסרים, שלא היה בהם להרתיעו.
לאור אלה, משקלו של ההליך הטיפולי אותו עבר הנאשם יהיה מוגבל, ולא יהיה בו כדי
להצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם. אדגיש בהקשר זה, כי מהתסקיר ומהראיות
שהוגשו בפרשת העונש ובקשת החילוט עולה, שבתקופה שקדמה למעצרו הנאשם תפקד
באופן תקין והיה בעליו של עסק הסעות אשר פרנס אותו – ועל כן גם לא ברור הצורך שלו
בהליך שיקומי. מהראיות שלפני עולה בבירור, כי הנאשם אינו אדם אשר הדרך היחידה אותה
הכיר היא דרך הפשע, ואשר לא ידע לכלכל את עצמו ואת משפחתו אלא בביצוע עבירות
נהפוך הוא. למרות שהיו בידו של הנאשם הכלים להתפרנס בכבוד וביושר הוא בחר לבצע
עבירות סמים מתוך שיקול כלכלי קר ומחושב. ר' בהקשר זה עייפ 2421/21 ברמי (7.7.22):
"תהליך שיקומי" אינו יכול לשמש כמילת קסם, שהנוקב בה זוכה באופן
אוטומטי להקלה בעונש, בשל החשש לפגיעה בתהליך זה. ככל שהשיקום הוא
תהליך משמעותי שיש להתחשב בו – ויש לקוות כי אלו הם פני הדברים
בענייננו . עונש המאסר לא ימוטט אותו, והתהליך ימשך בבית הסוהר, ואף
לאחר השחרור.
עוד אומר, כי התקשיתי לייחס משקל להמלצת שירות המבחן להשית על הנאשם שלייצ, שהרי עונש
זה רחוק מאוד מלבטא אפילו חלק מחומרת מעשיו של הנאשם וחורג במידה קיצונית מהמתחם.
לאור זאת, אבטא את מכלול השיקולים העומדים לזכותו של הנאשם, ובהם קבלת אחריות למעשים
והשתתפות בקבוצה הטיפולית, בהטלת עונש מאסר בצידו הנמוך של המתחם, אך לא בתחתיתו,
וממילא לא לא אחרוג ממנו.
עוד אציין, כי הבאתי בחשבון את העובדה שהנאשם היה עצור בתיק זה מעצר ממש, לאחר מכן שהה
במעצר בפקאייל תקופה משמעותית, עד ששוחרר למעצר בית חלקי. הלכה היא, כי אין לנכות ימי
מעצר בפקאייל, אך אבטא תקופה זו בהטלת העונש.
לאחר לבטים, ראיתי להמנע מלהורות על שלילת רשיון הנהיגה של הנאשם. אמנם הנאשם השתמש
במכונית לשם ביצוע העבירות, אך מנגד קודם למאסרו הוא עבד בתחום ההסעות, והטלת שלילת
רישיון עלולה לפגוע בו יתר על המידה ולהקשות עליו להשתלב במעגל העבודה לאחר שישוחרר
מהמאסר – ובכך תפגע בו למעלה מהדרוש. כמו כן, לאור תקופת המאסר אותה אגזור על הנאשם
אמנע מהטלת קנס.
לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
עמוד 6 מתוך 7
א.
ב.
שראל
בית משפט השלום בירושלים
שלוש וחצי שנים מאסר בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו הודעה
מתואמת בענין זה.
שמונה חודשי מאסר, בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת
סמים שהיא פשע.
הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר: פקס 08-9193314, דואר
אלקטרוני [email protected], טלפון : 074-7831077 או 074-7831078.
ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב ביום 31.7.22 עד השעה 9:00 במתקן המעצר
בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
הסמים שנתפסו יושמדו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, כ"א תמוז תשפייב, 20 יולי 2022, בנוכחות הצדדים.
עמוד 7 מתוך 7
a
ירון מינטקביץ, סגן נשיא
