בפני
כב' סגן הנשיא, השופט מרדכי (מוטי) לוי
תובעת
א.א'
באמצעות עו"ד נעמי גונן
נגד
נתבע
א.י'
באמצעות עוה"ד, אבי אוחנה ואביב סטרול
פסק דין
הצדדים והרקע העובדתי:
1. לפני תביעה לפסיקת מזונות לשני קטינים מ., ילידת 27/7/2011 ו-ע., יליד 27/6/2014 (להלן: הילדים).
התובעת והנתבע (להלן בהתאמה האם ו-האב) הינם חסרי דת שקיימו מערכת יחסים ללא נישואין בעקבותיה הרתה האם והילדים נולדו.
2. בין הצדדים התנהלו הליכים קודמים כמפורט להלן ומתוכם יובא בקציר האומר:
י"ס 2119-12-17- בדיון שהתקיים ביום 6/2/18 ניתנה החלטה למזונות זמניים במעמד צד אחד לאחר שהאב לא התייצב לדיון שנקבע. באת כוחה של האם הודיעה בדיון שהאב שוב לא התייצב וש "הוא עושה הכל כדי להתחמק ממסירה. הדביקו לו את זה על הדלת…המבקשת שלחה לו את ההחלטה גם בווטצאפ". יודגש שהמועד לדיון נקבע לאחר שהאב לא התייצב לדיון קודם שנקבע ליום 28/1/2018 ובשיחת טלפון עם באת כוחה דאז של האם הודיע שלא ידע על אותו דיון וביקש לקבוע מועד נוסף, שכאמור, גם אליו לא התייצב. תוקפה של ההחלטה נקבע למשך 60 יום.
י"ס 40515-09-19- בדיון שהתקיים ביום 20/10/19 ניתן פסק דין שתיקף את הסכמת הצדדים במעמד הדיון בעניין זמני השהות של הצדדים עם הקטינים.
י"ס 14043-05-21- תיק זה הוגש לאור ההפרה של ההסכמות שהושגו ביום 20/10/19. במסגרת הבקשה טענה האם שהאב "…מזה כשנה "מקיים" את הסדרי השהות כך שהילדים רק שוהים בביתו, אינם מגיעים לבית הספר, אינם מגיעים לחוגים והעשרות, לא מתייצבים לשיעורי "זום" בעת הקורונה, לא ישנים בשעות סבירות האם עוקבת אחרי הבת אשר פעילה בשעות שלוש בבוקר וחמש בבוקר, הילדים טוענים כי לא אינם אוכלים ארוחות סדירות, לקטינים בעיות אכילה לא פשוטות הקטינה עלתה במשקל במהלך השנה באופן חריג ומדאיג, הקטין סובל מעצירויות קשות, כל אלו דברים של היו טרם השינוי במשמורת. לטענת האם הקטינים מדווחים כי האב אינו עובד, רוב זמנו מבלה בחדר, או בחדר המדרגות. מבקשים לא ללכת עוד לאב, אך מפחדים לפרט מדוע. לאור פניית קבסי"ת להורים לפני שבוע והעדרויות מרובות של הקטינים בעת שוהים אצל האב, האם הבינה כי חששותיה הינם נכונים ולכן מוגשת בקשה זו" (כך במקור)
הבקשה הועברה לתגובת האב תוך שהובהר בהחלטה " לשימת לב האב שבהעדר תגובתו אפשר שתינתן החלטה על בסיס הבקשה". האב לא הגיב להחלטות וביום 18/5/21 נקבע שזמני השהות בין האב לקטינים יופסקו במלואם.
תלה"מ 52483-01-22- התביעה הוגשה על ידי האם בה עתרה לקבוע שהיא תהא בעלת האחריות ההורית על הילדים "משמורנית". האב לא הגיש כתב הגנה. התיק נקבע לדיון ליום 8/5/22. האב קיבל את כתבי הטענות ולא התייצב לדיון. ביום 11/6/22 ניתן פסק דין שקבע: "כתב התביעה הוגש לפני כ-6 חודשים. לא הוגש כתב הגנה. ביום 8/5/22 התקיים דיון גם אליו לא התייצב הנתבע. לתיק הוגש ביום 14/4/22 דוח חסוי של יח הסיוע שליד בית המשפט. תסקיר האגף לשירותים חברתיים טרם הוגש. בשים לב לתקנות 1 2 ו-3 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, התעלמותו של האב מההליך המשפטי ומחיי ילדיו ולאחר ששקלתי את טובתם והחשיבות ליצור עוגן ויציבות בחייהם מצאתי לתת פסק דין הקובע מתן אחריות הורית על הילדים לאם. תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור התיק".
תלה"מ 52868-01-22- תביעת מזונות שהוגשה על ידי האם נמחקה מחמת חוסר מעש.
א"פ 35932-03-22- הוגש על ידי האם. בתביעה זו עתרה האם לקבלת סמכויות בלעדיות על הקטינים. ניתן צו שתוקפו עד ליום 22/2/23.
התביעה:
עיקר טענות האם:
3. בהמשך להליכים הקודמים האב ניתק כל קשר עם הקטינים והיא מגדלת אותם לבד.
ביחס להכנסותיה ציינה האם שהיא עובדת בXXX ומשתכרת בממוצע כ-6,300 ₪ לחודש. בנוסף היא מקבלת סיוע בשכר דירה בסך של 1,170 ₪ לחודש. לטענתה, כאשר הצדדים חיו ביחד האב עבד והשתכר שכר חודשי של כ-10,000 ₪ ואף יותר מכך ובסכום זה יש לראות את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
האם העמידה את הצרכים ההכרחיים, ללא מדור ואחזקתו, של כל ילד על סך של 1,160 ₪ לחודש. כך העמידה את דמי המדור והוצאות מדור על סך של 1,258 ₪ לחודש לאחר קיזוז הסיוע לו היא זכאית על סך של 1,170 ₪, כאמור. עוד עתרה לחייב את האב במחצית ההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים בה מבוטחים הילדים ומחצית מהוצאות החינוך, לרבות חוגים.
עיקר טענת האב:
4. האב טען שיש לדחות את התביעה על הסף משום שבעבר נקבעה לצדדים אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) וללא שהאב חויב בתשלום דמי מזונות. לגישתו תביעת האם אינה אלא ניסיון ל"מקצה שיפורים", "עיון מחדש", "שיהוי וחוסר תום לב" ב"העדר שינוי נסיבות מהותי". עוד טען שהאם עתרה להפסקת זמני השהות רק כדי לדרוש דמי מזונות ותביעתה זו לחייבו בתשלום דמי מזונות אינה מוסרית ואינה צודקת.
לטענתו האם העלילה עליו שהוא פוגע בקטינים ונפתחו הליכים פליליים כנגדו שגרמו לו לעזוב את העיר אילת ולהתגורר בXXX. בשל האמור הוא נאלץ לעזוב את עבודה ואינו עובד מזה כ-3 שנים ( עובר לכך עד שנת 2018 עבד בXXX). האם בתביעתה עתרה לסכומים מופרזים שחורגים מכושר השתכרותו ויש לדחות אותם.
ביום 21/7/22 התקיים דיון במסגרתו ביקש האב להגיש מסמכים נוספים ואלו הוגשו ביום 31/7/22. המסמכים שהוגשו הם אישור מהמוסד לביטוח לאומי המאשר שהאב אינו עובד מתאריך 1/10/21 וללא הכנסות. עוד צירוף אישור על תיק פשיטת רגל מחודש 10/16 שלא ברור מה מצבו כיום וכן, תיעוד "בדיקת דימות"בשל shoulder pain.
באשר להכנסתו טען האב שהוא אינו עובד ומתקיים מקצבה אותה מקבלת אמו איתה הוא גר ב-XXX, הוא במצב נפשי מורכב "הוא אינו עובד ואין לו שקל אחד בכיסו" על כן סבר ש"…במצבו ובנסיבותיו וככל שהמפגשים עם ילדיו נמנעים ממנו אין לחייבו במזונות כלל ועיקר"
5. ביום 5/9/22 האם הגיבה לטענות האב בכתב ההגנה וטענה שאין במסמכים שצרף האב להעיד על חוסר יכולתו להתפרנס ולזון את הקטינים אותם לא פגש מחודש 06/20 (ייתכן וכיוונה לחודש 06/21 אז ניתנה ההחלטה על הפסקת זמני השהות- מ.ל).
דיון והכרעה:
טענות מקדמיות:
7.טרם התייחסות לשאלת גובה דמי המזונות שיש לפסוק ראוי להתייחס לטענותיו המקדמיות של האב בעניין המזונות. אקדים ראשית לאחרית ואקבע כבר שדין טענותיו המקדמיות להידחות.
טענתו שאין לחייבו במזונות משעה שהמפגשים עם ילדיו נמנעים ממנו היא טענה תמוהה בשני היבטים: האחד, כנגד האב התנהל/מתנהל הליך פלילי הקשור ביחסיו עם הבת. אבל גם אם אתעלם מההליך הפלילי ואשעה לטיעוני בא כוחו "היתה תלונה של האם כנגד האב על פגיעות מיניות כנגד הילדים, דבר שנמצא משולל כל יסוד, והמניעה הסתיימה אך לאחרונה ויש לחזור לפסק הדין הקודם ואין צורך לשנות אותו. לשאלת בית המשפט אני משיב כי מבחינת המשטרה המניעה החוקית הסתיימה, הבדיקות וממצאי החקירה בתיק אינם מאפשרים המשך מניעה חוקית או התקדמות להליכים משפטיים פליליים" (פרוטוקול מיום 11/7/22 עמ' 3 ש' 10-6).
במאמר מוסגר יוער שבאת כוח האם השיבה לכך: "אני לא מעורבת בהליך הפלילי אך נאמר לי על ידי מרשתי כי התיק נמצא בפרקליטות וזה מה שידוע לנו כרגע." (שם ש' 35-34). הנה כי המניעות שנכפתה על האב מקורה לא באם: המניעה נבעה מההליך החקירתי, שככל הנראה טרם הסתיים כמו גם החשש לביטחונם של הקטינים.
ההיבט השני מתמיה לא פחות, ההחלטה להפסיק את זמני השהות ניתנה לאחר שהאב לא הגיב להחלטות ולאחר שבית המשפט עיין בדוחות שהובאו לעיונו. במסגרת ההחלטה גם נקבע שאין באמור כדי למנוע מהאב להגיש כל בקשה מה שלא נעשה מצידו.
גם פסק הדין מיום 11/6/22 שקבע אחריות הורית על הקטינים לאם ללא זמני שהות לאב, ניתן לאחר שהאב לא הגיש כתב הגנה חרף מסירה כדין.
במקביל לתביעת האם בה עתרה לשינוי האחריות ההורית וקביעתה לה נפתחה תובענה נוספת לאפוטרופסות יחידאית של האם שם על יסוד תסקירים ודוחות של שירותי הרווחה, ופעם נוספת בהעדר תגובה מטעם האב ניתנו לאם סמכויות יחידאיות לחתום על פעולות הכרחיות בתחומי הבריאות והחינוך כפי טובת הילדים. החלטה זו עומדת בתוקפה עד ליום 22/2/23.
יובהר ויודגש יתרה מזאת, במאובחן מההליך הפלילי, וחרף העובדה שלא היו לאב זמני שהות עם הילדים (מאז חודש 05/21) האב לא הגיש כל תביעה בעניין, לרבות בקשה לביטול פסק דין או כל בקשה אחרת במסגרת תביעת האם לאחריות הורית. לפיכך כל טענותיו לפיהן האם גרמה להפסקת זמני השהות רק כדי לעתור לדמי מזונות אינה מתיישבת עם הנסיבות.
הואיל והאב מסתמך בטענותיו על פסק הדין שניתן במסגרת י"ס 40515-09-19 (בדיון שהתקיים ביום 20/10/19) ראוי לפנות לאותו פסק דין וללמוד מה היו ההסכמות. להלן הדברים מפרוטוקול הדיון:
" לאחר ששמענו את בית המשפט , מוסכם עלינו חלוקה של הסדרי הראיה בנינו באופן
שהקטינים ישהו יחדיו בכל פעם אצל מי מאיתנו על פי הפירוט שלמטה.
בשבוע הראשון – ישהו שני הקטינים עם האב בימים ראשון, שלישי, ושישי שבת. באותו
שבוע, יהיו בימים שני, רביעי וחמישי אצל האם.
בשבוע השני – יהיה הסדר במהופך וכך הלאה.
בחופשות בחגים, הילדים ישהו אצל כל אחד מאיתנו במחצית החופשות והחגים. אנו נתאם בנינו."
להסכמות אלו ניתן תוקף של פסק דין. הא ותו לא.
אמור מעתה אין בפסק הדין כל התייחסות לאחריות הורית משותפת מחד גיסא או הסכמה של הצדדים בשאלת המזונות מאידך גיסא.
למעלה מן הצורך אומר שגם אם הייתי רואה בפסק דין לזמני השהות השווים והיעדר דמי מזונות כהחלטה אופרטיבית על משמורת משותפת ללא דמי מזונות, הרי שטענות האב שמדובר "בעיון מחדש, "מקצה שיפורים", "שיהוי" או "ערעור" על החלטת בית המשפט שגויה מיסודה שכן ההחלטות שניתנו בעניין זמני השהות והמשמורת על הקטינים הינם באופן מובהק שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחדש.
מכל המקובץ הטענות המקדמיות של האב נדחות.
ההליך:
7.לגופו של עניין, הצדדים לא ביקשו לחקור איש את רעהו ופסק הדין ניתן על בסיס החומר שהוגש לתיק. עיון במסמכי התביעה מעלה שהאם לא הגישה את מלוא הראיות המלמדות על צרכיהם של הילדים. כידוע תביעת המזונות, ככל תביעה כספית אחרת היא, ויש להוכיחה כדבעי [(תמ"ש (ת"א) 35280/00 פלונית (קטינה) ואח' נ' פלמוני (30/1/2003)].
אי הוכחת הסכומים הנתבעים בכתב תביעה עשוי להביא לדחיית התביעה. חרף זאת, כאשר עוסקים אנו במזונות קטינים, יכול השופט היושב בדין להעריך את דמי המזונות הנחוצים לקטינים תוך שימוש ב"אומדנא" המצוי בארגז הכלים של השופט, בבחינת בתוך עמו יושב השופט (ע"א 93/85 שגב נ' שגב פ"ד לט(3) 822 (31/10/1985)).
אשר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, ההלכה המנחה שאינה זקוקה לראיה קובעת שצרכיו ההכרחיים של קטין, ללא רכיבים של מדור וחינוך נעים בין 1,250 ₪ ל-1,400 ₪ (עמ"ש (ת"א) 20511-10-10 פלוני נ' אלמוני (קטין) (4/4/2013)).
יחד עם זאת במספר פסקי דין מאוחרים יותר אין עוד בקביעה זו חזות הכל. בעמ"ש 1057/09 תהה כבוד השופט שנלר מבית המשפט המחוזי בתל אביב אם לא הגיעה העת להעלות את סכומי הסף העומדים על כ- 1,450 ₪ לחודש. במסגרת עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (9/10/17) שב על תהייתו ודה פקטו העמיד דמי המזונות השוטפים המינימאליים על סך של 1,600 ₪ לחודש. כך, בעמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ש. נ' ש. (24/6/2018) הועמדו צרכי הקטינות, להערכת ההרכב, על סך של 1,800 ₪ לחודש.
כך, ב- [עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 פלוני נ' פלונית (23/3/2021)] נקבע : "…צודק המערער כי קיים הבדל בין קטין המחלק את זמנו בין שני בתים שאז הוערכו מזונותיו בפסיקה בשיעור הנע בין 2,250 ₪ ל- 2,400 ₪ לחודש (וראו…) לבין מזונותיו של קטין המתגורר בעיקרו בבית אחד ומקיים זמני שהות מוגבלים ביותר עם ההורה האחר שאז הוערכו מזונותיו בשיעורים הנעים בין 1,600 ₪ ל- 1,900 ₪ לחודש (…).
מדיניות שיפוטית ראויה היא שמזונות הנקבעים לא ירדו מתחת לאותו קו דמיוני שמתחת למזונות מינימאליים שנקבעו בפסיקה, אם תרצו כהגדרת כבוד השופט שני "קו פרשת המים" [תמ"ש (ת"א)45124-02-12 א.ז נ' ג.ס. (29/5/2013)].
כאמור, האב אינו שותף לגידול הילדים והגידול דה פקטו מוטל על האם בלבד.
יחס ההשתכרות של ההורים:
8.כן, פרט למסמך מטעם הביטוח הלאומי לפיו האב אינו עובד לא הגיש כל מסמך המעיד על מצבו הכלכלי, לרבות תדפיסי חשבון וקצבאות להן זכאי. משכך אין לי אלא לראות בסך השתכרותו עובר לעזיבתו את עבודתו כסכום מנחה.
בנסיבות אלו ובהעדר כל אינדיקציה שהוגשה על ידי האב אשר יש בה כדי לשנות מפוטנציאל ההשתכרות שלו אני מעמיד את שכרו של האב לצורך חישוב יחס ההשתכרות בין ההורים על סך 10,000 ₪.
שכרה של האם הוא 6,300 ₪ לחודש ועל כן חלקו היחסי של האב עומד על 61%. [10,000 ₪ (שכרו החודשי של האב): 16,300 ₪ (סך ההכנסות של ההורים).
הצדדים הם חסרי דת. סעיף 3א (ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע: "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".
האם העמידה את דמי המזונות החודשיים של כל אחד מהילדים על סך 1,160 ₪. בשים לב לסכום המבוקש הרי שסכום זה עומד במבחני הפסיקה על פי יחס ההשתכרות של ההורים כפי שנקבע למשל ב-עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 הנ"ל בחריגה קלה כלפי מעלה ועל כן יש להפחית מחובת התשלום של האב את קצבת הילדים מטעם המל"ל.
מזונות הילדים:
9. א. אני קובע כי המזונות השוטפים החודשיים של הילדים יעמדו על הסכומים הבאים:
מזונות הבת מ. סך של 1,054 ₪ לחודש (1,160 – 106 ₪ (קצבת הילדים מהמל"ל בהפחתת
חיסכון חובה).
מזונות הבן ע. סך של 1,013 ₪ לחודש (1,160 – 147 ₪ (קצבת הילדים מהמל"ל בהפחתת
חיסכון חובה) .
ב. האב יישתתף בתשלום עבור דמי המדור ואחזקת מדור בסך 1,258 ₪ לחודש (629 ₪ לכל ילד/ה).
ג. בנוסף לדמי המזונות שנקבעו למעלה וכחלק מהם יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בו מבוטחים הילדים. באמירה הוצאות רפואיות חריגות נכללות גם הוצאות לטיפול אורתודנטי, הוצאות לטיפול שיניים, עלות רכישת משקפי ראיה ועלות עריכת אבחונים, כל זאת בקיזוז כל סכום שהאם תקבל מכל רשות בעבור רכיב זה. האם נדרשת למצות את זכויותיה.
ד. האב ישתתף בעלות מחצית ההוצאות החינוכיות ובכללן התשלומים הנדרשים בבית הספר בתחילת שנת הלימודים לרבות מסעות לימודיים, חוגים בבית הספר וזאת בקיזוז כל סכום שיתקבל אצל האם, ככל שיתקבל, מכל רשות בעבור רכיב זה. האם נדרשת למצות את זכויותיה.
ה. האב ישתתף בתשלום מחצית עלות צהרון עד הגיע הבן ע. לתום כיתה ג'.
ו. האב ישתתף בתשלום מחצית עלות שיעורים פרטיים בתיכון במקצועות אנגלית, מתמטיקה, לשון ועברית על פי דרישה של בית הספר. האב יהיה רשאי לשלם ישירות לנותן השירות ולהציג התשלום לאם. לצדדים שמורה הזכות להקדים ההסכמה גם לבית הספר היסודי.
ז. האב ישלם המזונות האמורים לעיל ממועד הגשת התביעה ביום 15/5/22 ועד הגיע כל אחד מהילדים לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון על פי המאוחר מביניהם. ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או שירות בשירות לאומי ישלם האב שליש מהסך האחרון ששילם טרם מועד זה.
ט. דמי המזונות ישולמו ע"י האב ישירות לאם עד ה-5 לחודש בהפקדה ישירה לחשבונה של האם. האם תעביר פרטי חשבון הבנק שלה לאב ובמקרה כזה תשלום דמי המזונות במועדם לזכות חשבון זה יחשב כתשלום תקין, ובלבד שהאם לא הודיעה לאב על שינוי בפרטי מס' החשבון או הבנק.
י. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה.
מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש בו הוגשה התביעה כפי שפורסם ב-15 לחודש, טרם הגשתה והתחשיב יעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה. מדדים שליליים לא יובאו בחשבון – לאמור דמי המזונות לא יופחתו במקרה של מדד שלילי.
יא. התשלום הראשון של דמי המזונות והסכומים הקבועים בפסק דין זה יחלו ביום 15/12/22 ולאחר מכן כקבוע בסעיף ט' לעיל. אין באמור כדי לאיין קיומו של חוב עבר
ככל שקיים.
יב. סכומי המזונות וחבות כספית על פי רכיבי פסק דין זה אשר הצטברו לחובת האב ישולמו על ידו ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהתשלום הראשון למזונות (15/12/22) ויחד עימו. סכומים שהנתבע שילם מיום הגשת התביעה על חשבון המזונות, כנגד קבלות ו/או אסמכתאות המעידות על כך יוכלו להיות מקוזזים על ידו.
יג. סכום שלא ישולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.
9. האם מיוצגת מטעם הסיוע המשפטי ועל כן לא מצאתי ליתן צו להוצאות.
10.מתיר פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.
11. תואיל המזכירות להמציא פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק.
ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ג, 07 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
