בפני
כב' השופטת עפרה גיא
תובעת
א'.א'
באמצעות בא כוחה- עו"ד גיל שחף
נגד
נתבע
ש'.א'
באמצעות בא כוחו- עו"ד חיים בן יגאל
פסק דין
עניינה של התובענה מזונות ילדיהם הקטינים של הצדדים ילידי 15/12/2017 ו- 24/12/19.
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
הצדדים יהודים ונישאו כדמו"י ביום 12/11/2015 ומנישואיהם נולדו שני הקטינים בן ובת.
התובעת (להלן: "האישה" ו/או "האם") כלכלנית במקצועה ואילו הנתבע (להלן" האיש" ו/או "האב") עבד בעברו כמציל והצדדים נפרדו בדצמבר 2021 על רקע משבר נפשי שפקד את הנתבע.
בעניינם של הצדדים הוגשו מספר תביעות ביניהן תביעה למזונות; רכושית; אחריות הורית; מניעת הטרדה מאיימת ותביעה נזיקית. כיום הסכסוך בין הצדדים ממשיך להתנהל בין הצדדים בעצימות גבוהה על רקע טענות האישה בדבר מצבו הנפשי המורכב של האיש.
המפגשים בין האב לקטינים התקיימו תחילה תחת פיקוח במרכז הקשר; לאחר מכן ובהתאם להמלצת העו"ס התקיימו מפגשים בבית סבתו של האב. לאחרונה המפגשים הועברו למרכז הקשר נוכח טענותיה הקשות של האם על התנהגותו במחיצת הילדים וברקע סירובם ללכת לביתו.
מתסקיר משלים שהוגש לתיק ביום 19/05/2024 עולה כי האיש אובחן בעבר במצב דכאוני עם מרכיב חרדתי כאשר אינו מהווה סיכון לילדיו ועם הזמן מצבו השתפר כעולה מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה.
עם זאת, לאור דיווחים מהחודשים האחרונים על התנהגות מטרידה מצידו ותלונות האם, התכנסה ועדת תסקירים. בסופו של יום ועל אף דיווחים על כך שהאב עבר להתגורר לבדו והחל לעבוד, האישה הביעה חשש מפניו ועתרה להוצאת צווי הרחקה כנגדו.
על רקע זה, לאחרונה הושהו המפגשים בין האב לקטינים. בהמלצות התסקיר המשלים, המליצה העו"ס לבצע לאב הערכה פסיכיאטרית בטרם יחלו המפגשים בינו לבין הקטינים במרכז הקשר ולבצע אבחון פסיכודיאגנוסטי לאב.
ביום 15/06/2024 נקבעו מזונות זמניים עבור הקטינים. צרכיהם הועמדו על סך של 3,000 ₪ כאשר מסכום זה קוזז חלקו היחסי של האיש מהשכרת דירתם המשותפת של הצדדים בסך של 700 ₪ והוא חויב בתשלום סך של 2,300 ₪ בצירוף מחצית הוצאות רפואיות חריגות ומחצית הוצאות חינוך.
טענות התובעת
התובעת עובדת ככלכלנית במשרד בעיר, מממשת את מלוא פוטנציאל השתכרותה ומרוויחה 11,000 ₪ נטו.
הנתבע עבד כמציל והשתכר כ- 13,000 ₪ אולם הפסיק לעבוד.
היא גרה עם הקטינים בדירה שכורה שדמי השכירות בגינה עומדים על סך של 4,400 ₪ ויש לחייב הנתבע במזונות הקטינים בסך של 4,523 ₪ ובהוצאות מדורם ואחזקתו בסך של 2,131 ₪.
בתצהירה טענה כי לבני הזוג דירה בשווי כ- 2 מיליון ₪ כאשר על הדירה רובצת משכנתא בסך של כחצי מיליון ומשכך, חלקו בדירה עומד על כ- 750,000 ₪.
על אף שיש לאיש נכות, אין זה אומר שאינו מסוגל לעבוד.
זמני השהות של האיש עם הקטינים מצומצמים עד מאד והיא נושאת ומטפלת בכלל צרכיהם.
בסיכומיה טענה האישה כי לו האיש היה מטפל בעצמו, יכול היה להשתכר שכר של 20,000 ₪. לטענתה, בחר שלא לטפל בעצמו ולקבל קצבת נכות בגובה של 3,746 ₪ על אף שרשאי לעבוד והוסיפה כי אין לקבל טענתו לפיה אינו מוצא עבודה.
האיש לא יודע מהם צרכי הילדים.
יש לפסוק מדור באחוזים מאחר והדירה בה מתגוררת עוברת תמ"א ושכר הדירה ישתנה בהתאם.
האיש דואג היטב לעצמו, מספר שהכנסותיו 3,750 ₪ ומוציא על עצמו 8,350 ₪. אינו מסתפק ברפואה ציבורית; אינו מסתפק בעו"ד מהסיוע המשפטי אלא נטל ייצוג פרטי; אינו מתגורר בבית אמו אלא בדירה שכורה; מתנייד במוניות ומעניק לעצמו טיפולים במאות שקלים לטיפול.
האישה עתרה להבטחת המזונות קדימה וגבייתם מראש מחלקו של האיש בדירה.
בסיכומיה המשלימים טענה כי האיש סרבן טיפול תרופתי פסיכיאטרי; ברקע ניסיונות התאבדות; התקף פסיכוטי ותקיפה, משקר לערכאות משפטיות; הוא אינו יציב והתנהגותו לא עיקבית. מחד, הוא שולח לאישה דברי אהבה ומצד שני כאמור קורא לה חמאס ושעה שאינו נוטל אחריות למעשיו ומטילה על האישה, יש סיכון שלא יעמוד בתשלום המזונות ויש לגבותם מראש.
טענות הנתבע
לצדדים דירה משותפת המושכרת בסך של 4,500 ₪ לחודש שהופקדו לחשבון המשותף של הצדדים.
במהלך תקופת הקורונה חווה האיש משבר נפשי עמו מתמודד עד היום כאשר משבר זה משפיע על התנהלותו השוטפת לרבות בענייני עבודה.
בכתב הגנתו ציין האיש כי לאור המשבר שפקד אותו הוא אינו מצליח למצוא עבודתו ומתגורר עם אמו בדירתה, כאשר עד פרוץ המשבר הנפשי עבד והשתכר בממוצע סך של 8,000 ₪ לחודש.
שכרה של התובעת עומד על כ- 14,000 ₪; בתצהירו טען כי שכרה עומד על כ- 12,000 ₪.
עוד הוסיף בתצהיר כי הוא מוכר כנכה במוסד לביטוח לאומי והכנסתו עומדת על כ- 3,746 ₪ נטו.
האיש קיבל קצבה רטרואקטיבית מהמוסד לביטוח לאומי ולאחר שמכר גם את רכבו ופתח חשבון בנק נותרו בחשבונו 105,000 ₪.
האיש החליט לפתוח בחיים עצמאיים ושכר דירה בעלות של 2,700 ₪ וכלל הוצאותיו לרבות טיפולים פסיכיאטריים ואחרים עומדות על סך כולל של 8,350 ₪.
האישה נטלה מהחשבון המשותף 80,000 ₪ ומשכך ולאור גובה משכורתה וקצבת הילדים לה זכאית, לעומת גובה קצבתו, אינו נדרש לשלם דבר עבור מזונות הקטינים.
בסיכומיו הוסיף וטען כי לא ניתן למכור הדירה המשותפת לפני 25/07/2024 נוכח הקנסות שכן נרכשה במחיר למשתכן.
מצבו הנפשי מורכב ולעניין זה אף הפנה לתביעתה הנזיקית של האישה במסגרתה טענה למסוכנות מצידו שעה שמיוחסות לו התנהגויות בלתי סבירות ובלתי הגוניות של אדם לא שפוי.
הוא עבר ועובר כברת דרך על מנת לשקם עצמו ועד המשבר יחסי הצדדים היו תקינים.
האישה נוהגת בחוסר תום לב בתביעותיה עת באחת היא טוענת כי הוא מסוכן לעצמו ולציבור ואף טוענת שאינו יכול לשהות עם הקטינים נוכח מצבו הרפואי ואילו בתביעה למזונות הוא כשיר לעבודה ואינו מסוכן לציבור.
בסיכומים המשלימים טען כי אין הצדקה להוון מזונות הקטינים שעה שעומד בכל תשלומי המזונות שנפסקו לרבות תשלום מחצית ההוצאות. מטעם זה, אין כל הצדקה לשלם כלל המזונות מראש.
דיון והכרעה
כידוע, בהתאם להוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט- 1958 הרי שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו ובמקרה דנן, שעה ששני הצדדים יהודים, חלות הוראות הדין העברי.
על פי הדין העברי יש לחלק תקופת החיוב במזונות קטינים והיקפו לשלוש תקופות:
הראשונה, קטני קטינים עד גיל 6 שנים, בהן החיוב על האב הוא חיוב אבסולוטי ואינו תלוי כלל בהכנסות האם או במצבו הכלכלי של האב. השנייה, חיוב במזונות הקטינים מגיל 6-15 מכח תקנות חכמים והשלישית, חיוב מגיל 15-18, מכח דין צדקה (ראו ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז פ"ד לו (3) 449)
בנוסף, ובהתאם לדין והפסיקה, בשנים האחרונות ולאור ההכרעה בבע"מ 919/15 (פורסם במאגרים המשפטיים ביום 19/07/2017) השתנה אופן קביעת מזונות ומדור ילדים במסגרת פסקי הדין שניתנו, עת נקבע כי יש לפרש החיוב מכח תקנות חכמים כדין צדקה.
על רקע זה נקבעו מספר פרמטרים אותם נדרש בית משפט לבחון בעת שקובע גובה המזונות בנוגע לילדים מעל גיל 6 ונקבעו בנוסף פרמטרים לחישוב מזונות קטינים בכלל.
כן נקבע בפסיקה כי על בית משפט לבחון צרכי הקטינים; יכולות כלכליות של ההורים, מכל מקור שהוא לרבות שכר עבודה; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול רעהו וחלוקת משמורת בפועל (ראו: עמ"ש 14612-10-16, [פורסם בנבו] פורסם ביום 20/12/17).
עוד נקבע כי בית משפט אינו מחויב לעשות חישוב אריתמטי דווקני ויש מקום לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה הנושא בעיקר נטל גידול הילדים באופן שהשקעתו אינה באה לידי ביטוי בחישוב מתמטי של זמני השהות ובהתאם לנסיבות (ראו: עמ"ש 11623-08-18, פורסם ביום 24/06/2018).
בהתאם לאמור לעיל, אבחן את עובדות המקרה וייקבעו להלן מזונות הקטינים.
הכנסות האישה
אין מחלוקת בין הצדדים שהאישה עובדת ככלכלנית כאשר לטענתה משתכרת כ- 11,000 ₪ נטו. האיש טען תחילה כי משכורתה עומדת על כ- 14,000 ₪ ולאחר מכן, בתצהירו העמידה על סך של 12,000 ₪ ובסיכומיו טען כי משתכרת סך של כ- 15,000 ₪.
עיון בתלושי השכר של האישה מלמד כי שכרה הממוצע של האישה עומד על סך של כ-11,235 ₪ כאשר מעיון בתלושי השכר עולה כי לאישה שווי רכב לצורכי מס, דהיינו מקבלת רכב ממקום עבודתה. המדובר בהטבה השווה לכל הפחות כ- 1,000 ₪ לחודש ומשכך, הינני מעמידה שכרה של האישה על סך של 12,235 ₪.
לצדדים דירה בבעלותם שהוערכה על ידי השמאי בכ- 2,000,000 ₪ ועליה משכנתא בסך של כ- 500,000 ₪. כך או כך, הצדדים אינם מתגוררים בדירה והיא הושכרה כאשר דמי השכירות מממנים תשלומי המשכנתא והיתרה מקוזזת מחלקו של האיש בדמי המזונות. משכך, לא מצאתי מקום להתחשב בתשלום המשכנתא.
האישה הצהירה כי כיום שוכרת דירה עליה שילמה בעבר 4,400 ₪ ומאחר והדירה בהליך תמ"א כעת משלמת 3,000 ₪ לחודש ובעתיד תשלם כ- 5,000 ₪. לא מצאתי מקום להידרש כעת לתשלומים עתידיים שלא הוכחו ויש להעמיד דמי השכירות כעת על סך של 3,000 ₪ ולפיכך, הכנסתה הפנויה עומדת על סך של 9,235 ₪.
הכנסות האיש
בכתב תביעתה ציינה האישה כי האיש עבד בעבר כמציל והשתכר כ- 13,000 ₪ בחודש אולם הפסיק לעבוד בחודש 10/2021.
בתצהירה ציינה כי העובדה שהאיש נכה אינה אומרת שהוא לא יכול לעבוד בהיעדר אישור רופא תעסוקתי והוא יכול לעבוד בעבודה רגילה ובוודאי לא לשבת בבית בחוסר מעש. בסיכומיה הוסיפה וטענה כי לאיש פוטנציאל השתכרות ולו היה מטפל בעצמו, יכול היה לחזור לחיים נורמטיביים ולהרוויח כ- 20,000 ₪.
לטענתה, הוא בחר שלא לטפל בעצמו ומקבל קצבת נכות בגובה נטו של 3,746 ₪ לחודש וכאמור, לו היה מטפל בעצמו, יכול היה להרוויח עוד כ- 10,000 ₪ בנוסף לקצבה. עוד הוסיפה שאין לקבל גרסתו כי אינו מוצא עבודה ולא הציג כל ראייה כי אינו מסוגל לעבוד.
מנגד, טען האיש בכתב הגנתו כי בעברו עבד כמציל, אולם לאחר שחווה משבר נפשי הוא מתגורר בבית אמו ללא כל הכנסה לאחר שניסיונותיו למצוא עבודה כשלו.
מתעודת עובד ציבור שצורפה לתיק מהמוסד לביטוח לאומי עולה כי האיש זכאי לקצבת נכות כללית מיום 05/07/2021 לאחר שנקבע כי איבד מכושרו להשתכר 65%. כן נקבעו לאיש 55% נכות רפואית לצמיתות. גובה הקצבה אותה מקבל האיש עומד על 3,746 ₪ לחודש.
מעיון בחוות דעת פקיד השיקום מיום 09/11/2022 מתברר כי נקבע שהאיש מסוגל לעבוד כבודק/ שומר/ פקידות/ טלמרקטינג ושירות לקוחות באופן חלקי. מהמסמכים הרפואיים שצורפו לתיק עולה כי האיש עבד כשמונה שנים כמציל בים ולאחר ששקע בדיכאון הפסיק לעבוד.
אין מחלוקת כי הכנסות האיש המוכחות עומדות כיום על סך של 3,750 ₪. יחד עם זאת, טען האיש כי הוצאותיו עומדות על כ- 8,350 ₪. בחקירתו טען האיש כי ההפרש שולם בעבר באמצעות כספים שקיבל רטרואקטיבית מהמוסד לביטוח לאומי וככספים אלו ייגמרו, מצבו יהיה בכי רע.
חקירת האיש בעניין זה התקיימה לפני למעלה משנה. על אף האמור, גם מדיווח העו"ס מיום 19/05/2024 עולה כי האיש עדיין מתגורר לבד ואף שב לעבוד.
הצדדים לא הציגו לפניי ראיות לעניין זה. עם זאת לקחתי בחשבון הפער בין הכנסות האיש להוצאותיו, לעובדה שעדיין מתגורר לבד, חשבונו אינו נמצא ביתרת חובה, חרף העובדה שמשלם מזונות הקטינים וקצבתו עומדת על סך של 3,750 ₪ בלבד ואילו הוצאותיו לכל הפחות עומדות על סך של 8,350 ₪. כך גם נתתי דעתי לחוות דעת פקיד השיקום לפיה מסוגל לעבוד במשרות כמפורט לעיל חרף מצבו הרפואי.
משכך, מצאתי מקום להעמיד לעת הזו את פוטנציאל השתכרותו של האיש לפחות בגובה שכר המינימום והוא יועמד על סך של 6,000 ₪.
סך הכל, יועמדו הכנסות האיש על סך של 10,000 ₪. הכנסתו הפנויה של האיש לאחר הפחתת דמי השכירות עומדת על סך של 7,300 ₪.
צרכי הקטינים
בכתב תביעתה העמידה האישה צרכי הקטינים על סך של 4,523 ₪ ואת חלקו של האיש במדורם על סך של 2,131 ₪. בסיכומיה טענה כי צרכי הקטינים לא נסתרו ואף האיש לא נתן בחקירתו מענה ראוי לעניין זה.
אומנם האיש הכחיש הסכומים שנתבעו, אולם לא ידע לפרט סכומי הוצאות הקטינים ואת צרכיהם.
האישה צרפה לכתב תביעתה קבלות אודות רכישות שבצעה ולתצהירה צרפה אסמכתאות נוספות אודות חשבונות ששולמו והוצאות נוספות בגין הקטינים. עם זאת, אין די בקבלות אלו בכדי לקבוע צרכי הקטינים. כבר קבעתי לא אחת כי לא ניתן להגיש קבלות בצורה מפוזרת, מבלי שאלו יוגשו בצורה מסודרת, תוך הפנייה לרכישות בכל חודש בחודשו תוך כדי סכימת הקבלות בכל חודש והפנייה לרכישות עבור הילדים בלבד ואין לצפות שבית משפט יבחן ויתור אחר כל קבלה וקבלה שהוגשו באופן זה.
לצורך יעילות הדיון מוטב כי לעתיד יקפידו באי כח צדדים להגיש טבלאות מסודרות בהן יפורטו ההוצאות בכל חודש בחודשו עבור הקטינים בלבד כשאינן כוללות ההוצאות עבור האישה, תוך כדי הפנייה לקבלות רלוונטיות מסומנות ובמיוחד נוכח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 ובפרט הוראות תקנה 5 לתקנות.
עם זאת, בית משפט בתוך עמו יושב. לפיכך ובהתאם לפסיקה, כאשר הראיות אינן מספקות, רשאי בית משפט לקבוע את הצרכים הנדרשים לקטינים על פי ניסיון החיים של השופט היושב בדין. ראו לעניין זה ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פד"י ל"ט (3) 822, 825-828.
בעניין זה, תחילה נקבע בפסיקה כי יש להעריך צרכיו הבסיסיים של קטין על סך 1,150 ₪ בבר"ע 1895/02 ב.י נ' ב.נ. [פורסם בנבו]
במהלך השנים עלה הסכום וכיום נקבע כי יש להעמיד צרכיו של קטין על סך של 1,600 ₪. ראו לעניין זה החלטת כב' השופט שנלר בעמ"ש 46291-01-16 [פורסם בנבו]; ראו עמ"ש 32385-11-18 א.ג נ' ר.ג. [פורסם בנבו] ואף נפסק למעלה מכך במקרים מסוימים (ראו רמ"ש (מרכז) 59188-10-18), [פורסם בנבו], שם נקבע כי לאחר בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] אין לבחון אך את צרכיו הבסיסיים של הקטינים אלא יש לאמוד את כלל צרכיהם.
במקרה דנן ולאחר שעיינתי גם בקבלות שצורפו ושעה שהקטינות מתגוררים בבית אחד עיקרי מצאתי מקום לקבוע כי צרכיהם הכלליים של הקטינים מגיעים לסך של כ- 1,750 ₪. צרכי הקטינים כוללים סך של 800 ₪ בגין מזון; תרבות ופנאי- 200 ₪; ביגוד והנעלה 250 ₪; הוצאות רפואיות- 100 ₪; כללי – 200 ₪ בצירוף הוצאות אחזקת המדור המוערכות עבור כל קטין על סך של כ- 200 ₪. סך הכל עומדות הוצאות הקטינים לרבות הוצאות אחזקת המדור על סך של כ- 1,750 ₪ עבור כל אחד מהקטינים.
בעניין זה אציין כי מצאתי שחלק מהוצאות הקטינים מוגזמות ואינן תואמות למצבם הכלכלי של הצדדים, ראו למשל הוצאה של 550 ₪ לחודש עבור צעצועים או 700 ₪ לחודש עבור ביגוד (כשלא ברור לבית המשפט באם הקבלות הללו שולמו עבור ביגוד לקטינים בלבד ) ומשכך, נקבעו ההוצאות כפי שנקבעו לעיל.
עוד אוסיף כי אומנם על פי הפסיקה יש לקחת בחשבון צרכים הכרחיים לעומת צרכים שאינם הכרחיים, אולם שעה שהאב אינו נושא בכל נטל כלכלי הקשור לקטינים והאם משמשת גם כהורה מרכז, איני מוצאת מקום לבצע ההבחנה.
בכל הנוגע למדור הקטינים טענה האישה כי שוכרת דירה בעלות של 4,400 ₪ אולם מאחר והנכס נמצא כעת בהליך תמ"א משלמת כעת 3,000 ₪ ובעתיד דמי השכירות יועלו לסך של 5,000 ₪ לאחר סיום הבנייה. האישה לא פרטה ממתי משלמת 3,000 ₪. משכך וכפי שציינתי לעיל, יועמדו דמי השכירות על סכום זה, מה גם שמעיון בתדפיס חשבון הבנק נמצא כי זה אכן הסכומים ששולמו עבור שכר דירה.
אשר על כן, יועמד חלקו של האיש במדור הקטינים על סך של 40% מסך של 3,000 ₪ וככל שיועלה שכר הדירה יועמד על סך של 40% עד לסך כולל של 4,500 ₪.
זמני שהות
אין מחלוקת בין הצדדים כי נוכח מצבו הרפואי של האיש וטענות האישה כנגדו, זמני השהות המתקיימים עם הקטינים מצומצמים עד מאד ועד לאחרונה התקיימו אחת לשבוע בבית סבתו ואף הורחבו אחת לשבת שנייה אולם ללא לינה.
לאחרונה צומצמו המפגשים ואף הופסקו ובימים אלו הוגש דיווח העו"ס ממנו עולה כי אין לקיימם אף לא במרכז הקשר ללא הערכה פסיכיאטרית עדכנית.
החיוב
בשים לב לגילאי הקטינים, הכנסות הצדדים (56% לאישה ו- 44% לאיש) כפי שהוערכו וזמני השהות המצומצמים, אני קובעת כי האב יישא במזונות ובאחזקת מדור הבן הקטין עד הגיעו לגיל 6 בסך של 1,750 ₪ וממועד זה יישא בסך של 44% במזונותיו והחזקת מדורו ובסך כולל של 800 ₪.
עוד יישא האיש במזונות והוצאות אחזקת מדור הבת בסך של 800 ₪ עבור מזונות הבת. האישה תישא ביתר מזונותיהם ואחזקת מדורם.
כן יישא האיש בהוצאות מדורם בסך של 40% מסך של 3,000 ₪ ובסך כולל של 1,200 ₪. ככל שיועלה שכר הדירה נוכח טענת האישה, יעלה סכום המדור עד לסך של 4,500 ₪ וזאת בכפוף לתשלום דמי שכירות או משכנתא ובכפוף להצגת חוזה שכירות שאינו עם בן משפחה, בתוקף.
סך הכל יועמד חלקו של האיש במזונות הקטינים בסך כולל של 2,550 ₪ בצירוף הוצאות המדור בסך של 40% מהמדור עד למדור בגובה של 4,500 ש"ח.
לעת הזו ועד מכירת הדירה, הינני קובעת כי ניתן לקזז מחלקו של האב במדור באמצעות דמי השכירות המשתלמים לצדדים עבור דירתם ולאחר קיזוז תשלום המשכנתא.
הסכומים ישולמו ממועד הגשת הבקשה לי"ס 28/03/2022 בקיזוז הסכומים ששולמו.
חוב העבר ישולם בתשלומים שווים, חודשיים ורצופים בסך 200 ₪, אשר ישולמו יחד עם תשלומי המזונות החודשיים.
היוון מזונות הקטינים
האישה עתרה להוון מזונות הקטינים מתוך חלקו בדירה המוערך לשיטתה על סך של 950,000 ₪. לטענתה, לאור מצבו הלא יציב של האיש נוכח אמירותיו הלא מותאמות, מחלתו, אין הצדקה לשלוח אותה להתמודד עמו במשך ה- 14 שנים הבאות ובנסיבות אלו, יש להוון חלקו במדור.
מנגד, טען האיש כי אין להיעתר למבוקש. לטענתו ניתן ללמוד על חוסר תום לבה של האישה שעה שמחד טוענת כי קיים לו פוטנציאל השתכרות ומאידך, טוענת כי נוכח מחלתו אינו מסוגל לעבוד.
אין מחלוקת כי האיש מקבל קצבת נכות קבועה העשויה לשמש בטוחה לתשלום מזונות הקטינים. מחקירת האישה מיום 26/02/2024 התברר כי האיש עומד בתשלום מזונות הקטינים כפי שנקבע בהחלטה למזונות זמניים מיום 15/06/2022 ולמעט סך של 2,000 ₪ שבגינו נפתח תיק הוצאה לפועל ומייד שולם, כאמור, האיש עמד בכלל התשלומים.
עוד העידה האישה כי האיש עומד בתשלום מחציות הוצאות רפואיות וחינוכיות שנקבעו בהחלטה למזונות זמניים.
משכך, ושעה שהאיש עומד בתשלומים השוטפים שנקבעו בהחלטה למזונות זמניים, איני מוצאת כל עילה לחייבו בתשלום מראש של מזונות הקטינים ואין במצבו הרפואי של האיש בכדי לבסס עילה כאמור.
ככל שהאיש לא יעמוד בתשלום מזונות הקטינים במועד, פתוחה בפני האישה הדרך לפנות לערכאות המוסמכות לשם גביית החוב. כך גם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהאיש כאמור מקבל קצבה קבועה מהמוסד לביטוח לאומי שיש בחלקה להוות בטוחה לתשלום המזונות ואיני מוצאת כל הצדקה לגבות התשלום מראש מחלקו של האיש בדירת המגורים של הצדדים. אשר על כן, הבקשה לתשלום מראש של מזונות הקטינים והיוונם, נדחית.
סוף דבר
סכום המזונות ישולם בכל 10 לחודש מראש.
הסכום יהיה צמוד למדד המחירים הידוע לצרכן שבסיסו פורסם בחודש מאי 2024 והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא חיוב רטרואקטיבי לעבר.
סכום המזונות ישולם לחשבון הבנק של האישה שפרטיו יימסרו לאיש.
סכום המזונות ישולם עד הגיע הקטינים לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון לפי המאוחר מביניהם.
ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או סיום שירות לאומי, ישלם האיש שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי. שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הוא תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינים לא ישהו אצל האישה שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם האיש את הסכום ישירות לילדים.
בנוסף, יישאו הצדדים בהוצאות הבאות בחלקים שווים:
הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח המשלים או הביטוח הרפואי. טרם הטיפול תיידע האישה את האיש בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת. במקרה של מחלוקת
לגבי נחיצות ההוצאה יכריע רופא מומחה או רופא מטפל, לפי העניין, בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת.
במקרה של מחלוקת לגבי גובה ההוצאה להבדיל מנחיצותה, יחוייב האיש לפי תעריף קופת חולים לעניין הוצאה רפואית חריגה, ככל ששירות כאמור ניתן בקופת החולים.
למען הסר ספק, הוצאות רפואיות לרבות, אך לא רק, טיפול שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, עדשות, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים והוראה מתקנת.
עוד יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך, בכלל זה, הוצאות שכר לימוד עבור המוסד החינוכי וכל הוצאה אחרת על פי דרישת המוסד החינוכי. למען הסר ספק, הוצאות חינוך לרבות, הוצאות שכר לימוד, סל תרבות, תלבושת אחידה, ועד כתה, ציוד לבית ספר לרבות ספרי לימוד, מחזור אחד של קייטנה בחופש הגדול, שיעורים פרטיים לכל קטין לחודש, שני חוגים (לרבות חדר כושר לילדים בגיל ההתבגרות ותנועת נוער) וזאת לאחר קיזוז מענק חינוך לו זכאית האישה עבור כל אחד מהקטינים מהמוסד לביטוח לאומי בתחילת כל שנת לימודים.
הסכומים ישולמו תוך שבעה ימים ממועד דרישה.
תשלום ההוצאות החריגות יהיה לאחר מיצוי כלל ההנחות להן זכאית האישה ובכפוף להצגת אסמכתא על התשלום. ככל שלא יישא האיש בתשלום ההוצאות, דינן כדין מזונות לצורך גבייתן.
קצבת ביטוח לאומי וכל קצבה או הטבה אחרת המשולמת בגין הקטינים, תשולם לידי האישה.
בנסיבות העניין והגם שבית משפט נזקק נוכח טענות האישה באשר להיוון המזונות לדיון נוסף ושעה שהאישה מגדלת הקטינים בעצמה ולעת הזו זמני השהות עם האב מצומצמים עד מאד, מצאתי מקום שלא לחייבה בהוצאות משפט.
מורה על סגירת התיק שבכותרת.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לעיון הצדדים.
פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח.
ניתן היום, ט"ו אייר תשפ"ד, 23 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
