בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תמ"ש 49598-05-11 ס.ח. נ' מ.י.
בפני
כב' השופט נמרוד פלקס, סגן הנשיא
המבקש/הנתבע
מ.ח.
ע"י ב"כ עוה"יד מרדכי יהונתן עופרי
נגד
המשיבה/המבקשת
.n.j
ע"י ב"כ עוהייד מודחי רשק
6 יוני 2021
החלטה
,
1. בקשת הנתבע לביטול פסק הדין, אשר ניתן כנגדו על פי צד אחד, בידי בית משפט זה, ביום
16.3.12. הבקשה דנן הוגשה ביום 19.10.20, קרי – כשמונה וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין.
עניינו של פסק הדין הוא הצהרה לפיה, התובעת היא הבעלים של הזכויות במקרקעין בשכונת
.XXX
2. אין חולק, כי כתב התביעה הומצא לנתבע, וזה אף הגיש הגנתו. דא עקא, שכתב ההגנה לא
נתמך בתצהיר כדין, ולפיכך בהחלטתי מיום 8.11.11 הורתי לנתבע לתקן הגנתו, באופן שיוגש
תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בכתב הגנתנו, ושאם לא יעשה כן בתוך 15 יום תמחק
הגנתו. אין חולק, כי הנתבע לא תיקן מחדלו, חרף הוראת בית המשפט האמורה, ואזי לבקשת
התובעת, אשר הוגשה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, ניתן פסק דין מחמת היעדר הגנה.
3. לשם השלמת הדברים יאמר, שעוד ביום 16.10.12 הגישה התובעת לתיק בית המשפט
אסמכתא (תצהיר ואישור שליח בי דין) המלמדים על המצאת פסק הדין לידי הנתבע ביום
.19.5.12
4. בבקשתו לביטול פסק הדין טוען הנתבע, כי מעולם לא קיבל לידיו את החלטת בית המשפט
מיום 8.11.11, ולפיכך לא הגיש תצהיר כנדרש, כאשר מחמת מחדלו כאמור נמחקה הגנתו
וניתן פסק הדין על פי צד אחד. כן טוען הנתבע, שלא ידע על מתן פסק הדין. באשר לפסק הדין
לגופו טען הנתבע בכתב הגנתו, כי המסמכים המלמדים שוויתר על זכויותיו במקרקעין לטובת
התובעת מזויפים והוא אינו מכירם כלל ועיקר. ברם, בבקשתו לביטול פסק הדין שינה טעמו
1 מתוך 3
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
6 יוני 2021
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תמ"ש 49598-05-11 ס.ח. נ' מ.י.
וטען, שהמסמכים האמורים נערכו לבקשת התובעת, עת תכליתם הייתה הצגת מצג שווא
בפני אחיו, למען יחשבו, כי המקרקעין שייכים לתובעת ולא לנתבע.
5. כפי שיובהר להלן דין הבקשה להידחות. אף אם לא ניתן לשלול את האפשרות שלנתבע סיכויי
הגנה בפני התביעה הרי, שהתנהגותו מהווה משום התעלמות מדעת מההליך המשפטי – הליך
עליו ידע היטב – כפי שיובהר להלן. הראיות מלמדות על כך שכתבי הבי דין, לרבות פסק הדין
עצמו, הומצאו לו כדין, והנתבע בחר להתעלם מכך משך למעלה משמונה שנים. ראו: רעייא
83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה(3) 730 (2001); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (2012); ע"א
10152/07 פדידה נ' רפאלי (2010); רע"א 2989/15 בן מרדכי נ' בודה (2015).
התובעת הוכיחה כדבעי טענתה בדבר המצאת פסק הדין לידי הנתבע, וגרסתה בעניין זה
עדיפה בעיני על גרסת הנתבע. התובעת תמכה גרסתה בדבר המצאה כאמור בעדות שליח הבי
דין, אשר ניסה למסור את פסק הדין לידי הנתבע, אך האחרון סירב לקבלם. גרסת השליח
הובאה בפני בית המשפט כאמור עוד בשנת 2012, קרי – "בזמן אמת", בדרך של הגשת תצהיר
ואסמכתא, כשמונה שנים קודם שההין הנתבע לחלוק על גרסת התובעת בדבר המצאת פסק
הדין לידיו.
.6
7. בדיון שהתקיים בפני ביום 24.2.21 נחקר השליח שתי וערב על ידי ב"כ הנתבע, וגרסתו בדבר
המצאה כאמור לא הופרכה (אף למועד ההמצאה ביום שבת, עת הנתבע היה במקום עבודתו,
ניתן הסבר, כי זה אכן נהג לעבוד בימי השבת, ועדות בתם של הצדדים תמכה בכך – עמ' 11
לפרוטוקול). הנתבע ניסה אמנם להפריך את גרסת השליח עת הביא לעדות מאן דהוא, אשר
רכש את רכבו של הנתבע. זאת ככל הנראה היות ובאסמכתא שהגיש השליח, "בזמן אמת"
כאמור, פורט, כי פסק הדין הומצא לנתבע עת ישב בתוך רכב מסוג ייפורד". אף אם אניח,
שאכן מכר רכבו של הנתבע קדם למועד ההמצאה כאמור (ודומה שמעדות הרוכש בעניין זה
ניתן ללמוד לכאן ולכאן), אין בכך כדי להפריך את עדויות השליח והתובעת. בהחלט ייתכן
שאף אם מכר הנתבע את רכבו מסוג "פורד", קודם למועד ההמצאה כאמור, עת בוצעה
ההמצאה השתמש וישב ברכב אחר מסוג "פורד".
8. לא זו אף זו, שהשליח העיד, כי עת המציא לנתבע את פסק הדין כאמור נכחה במקום אף
התובעת. בעדותה אישרה התובעת את גרסת השליח, ועדותה הייתה מהימנה בעיני. על אף
שניתנה לב"כ הנתבע האפשרות לחקור את התובעת בחקירה נגדית, והוא אף עשה כן, לא
נשאלה התובעת ולו שאלה אחת בסוגיית המצאת פסק הדין לידי הנתבע. נמצא איפוא שגרסת
התובעת בעניין זה לא נסתרה, ואף נתמכת בעדותו האמינה של השליח.
2 מתוך 3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
6 יוני 2021
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תמ"ש 49598-05-11 ס.ח. נ' מ.י.
9. די באמור כדי לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, שכן הוכח כאמור שפסק הדין הומצא
לידי הנתבע עוד בשנת 2012, ורק שמונה וחצי שנים לאחר מכן פנה הנתבע בבקשה לבטלו,
קרי – בחלוף פרק הזמן הקצוב בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמייד – 1984, אשר
חלה עת הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין (השוו: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי,
תשע"ט – 2018, אשר הוראתה דומה). הנתבע אמנם ביקש בגדרי בקשתו לביטול פסק הדין
אף להאריך את המועד הקצוב בדין לשם כך. למעשה משמעות בקשתו להארכת המועד היא
הודאה, כי לא הגיש בקשתו לביטול פסק הדין במועד, שכן הדין הוא שפרק הזמן הקצוב לשם
הגשת בקשה לביטול פסק דין נמנה ממועד המצאה, או למצער ידיעת, הנתבע על פסק הדין.
ככל שהאמין הנתבע באמת ובתמים בגרסתו, כי כלל לא ידע על פסק הדין הרי, שלשיטתו
הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, ואין הוא נדרש להארכת המועד כלל ועיקר. לא זו
אף זו, שבבקשה להארכת המועד אין ולא כלום, שכן הטעם היחיד שניתן למחדלו לפנות
בבקשה לביטול פסק הדין בתוך פרק הזמן הקצוב לשם כך, הוא טענתו בדבר אי ידיעה על
פסק הדין – טענה, אשר הופרכה כאמור, עת הוכח פוזיטיבית שפסק הדין הומצא לנתבע, והוא
בחר להתעלם ממנו משך למעלה משמונה שנים.
10. בשולי הדברים יאמר, כי אף סיכויי הגנת הנתבע נמוכים עד מאד, ולו נוכח גרסאותיו
הסותרות בהליך דנן. כך כאמור בכתב ההגנה טען הנתבע, שהמסמכים המלמדים על זכויות
התובעת במקרקעין, וליתר דיוק המסמכים בהם ויתר על זכויותיו לטובת התובעת, כלל אינם
מוכרים לו והוא לא חתם עליהם. בבקשתו לביטול פסק הדין שינה הנתבע כאמור טעמו,
והעלה גרסה נוגדת, לפיה הוא דווקא מכיר את המסמכים ואינו כופר בחתימתו עליהם, אך
הסביר, שהללו נערכו לשם הצגת מצג שווא כלפי אחיו (ראו: סעיפים 3, 5 לכתב ההגנה, אל
מול סעיפים 20, 25 – 26 לבקשה לביטול פסק הדין). אוסיף ואומר, כי יש לתמוה הכיצד זה
ישב הנתבע בחיבוק ידיים משך שנים כה רבות, מאז התגרשו הצדדים לאחרונה בחודש ינואר
2012, ולא העלה כל טענה באשר לזכויותיו לכאורה במקרקעין, בהם מחזיקה התובעת,
לשיטת הנתבע שלא כדין (סעיף 5 לבקשה לביטול פסק הדין; פסקה 3 לסיכומי התובעת).
11. אשר על כן הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 7,500 ₪.
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222232
33
34
ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"א, 06 יוני 2021, בהעדר הצדדים.
נמרוד פלקס, שופט, סגן נשיא
3 מתוך 3
