תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
מבקשים
י' ש' ו-6 אח'
עייי בייכ עוייד רן רייכמן
נגד
משיב
ג' ש'
ע"י ב"כ עוייד ג'יין חסון
החלטה
עניינה של החלטה זו בבקשה למתן צו מניעה זמני המורה למר ג' ש' (להלן-המשיב) או מי מטעמו
להימנע מלבצע כל פעולה משפטית ולאסור ביצוע דיספוזיציה בנכס, שברחוב XXX בה', גוש XXX,
חלקה XXX, המהווה מגרש שעליו בנוי בית (להלן-הנכס).
.1
הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה במסגרת תובענה כספית לתשלום דמי שימוש ראויים והשבת
דמי שכירות בסך של 1,291,110.5 ₪, אשר הוגשה על ידי ששת אחיו של המשיב ואלמנת אחד האחים,
אשר יכונו להלן יחד-המבקשים.
.2
בעניינם של המשיב והמבקשים שני תיקים קשורים: האחד, תמייש 5879-04-19, שבו ניתן
פסק דין ביום 26.9.2019 המורה, בין היתר, על מינוי בייכ הצדדים (דאז) ככונסות נכסים לפירוק שיתוף
בנכס. השני, תמיש 18458-03-21, תובענה שהגישו המבקשים כנגד המשיב ביום 9.3.2021 לאכיפת
הסכם (להלן-התיק הקשור).
.3
דיון בבקשה לצו מניעה זמני התקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם. לבקשת ב"כ המבקשים
ובהסכמת ב"כ המשיב הוגשו סיכומים בכתב ועתה בשלה העת למתן החלטה.
תמצית טענות הצדדים
.4
בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד:
א. הנכס שייך למבקשים מתוקף צו קיום צוואה של האב המנוח מיום 2014.X.X, צו קיום צוואת
האם המנוחה מיום 2018.X.X וכן לנוכח הוראות הסכם הרשות שבין המנוחים לבין המשיב
מיום 1998.X.X (להלן-הסכם הרשות).
המשיב השתלט על הנכס, ביצע בו שינויים מבניים ובכלל זה בנה בו 10 יחידות דיור ללא
היתר; המשיב משכיר את הנכס לצדדים שלישיים, בהם עובדים זרים ומשלשל לכיסו את
דמי השכירות תוך פגיעה בזכויות הקנייניות של המבקשים; המשיב יוצר חובות בנכס כגון
ב.
1 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
ג.
חוב לתאגיד המים בסך 17,700 ₪ חוב ארנונה בסך של כ-37,000 ₪; המשיב מפר את הסכם
הרשות שעליו חתם בשנת 1998 וכן את צוואת הוריו.
הסעד הזמני נחוץ הואיל והמשיב מבצע שינויים בנכס לצורך העלמת ראיות וכדי לבוא בדין
ודברים עם המבקשים בדבר שיפויו בכל הקשור בנכס.
ד. הנזק אשר עלול להיגרם למבקשים גדול מהנזק שייגרם למשיב אם בכלל: הנכס שייך
למבקשים ומטרת המשיב ליצור חובות למבקשים. אין סעד חלופי שניתן לתת להותרת המצב
כפי שהוא.
ה. אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, שכן הוכח שהמשיב מערים קשיים, פוגע בזכויות
המבקשים וישנו חשש ממשי שמא יבוצעו פעולות נוספות שיפגעו בהם.
המבקשים פועלים בתום לב ובידיים נקיות ומבקשים שמירה על המצב הקיים; סיכויי
התביעה גבוהים ולמבקשים הוכחות רבות ומוצדקות למתן הצו.
ו.
;
המשיב הביע התנגדות למתן הסעד הזמני:
א. המשיב אינו מוצא טעם להיעתר לבקשה, שתכליתה אינו ברור; הבקשה פסולה ומטרתה
להפעיל לחץ על המשיב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, תכליתה להפחידו, להוציאו מהנכס
אגב ויתור על זכויותיו וסחיטת כספים ממנו.
ב. ככל המבקשים חרדים לגורלו של הנכס מצופה היה כי יקדמו את פירוק השיתוף בו.
ג. לא ברור מדוע הסעד נחוץ והכרחי בטרם בירור התובענה, כאשר לא צוין מה נעשה או מה
עומד להיעשות, במסגרת תביעה ייהזויה", כלשון המשיב, שהתיישנה וללא עילה משפטית.
ד. הבקשה היא לשמירת המצב הקיים כאשר מזה כשנתיים ומחצה הנכס נתון במצב שבו היה
במועד פטירת האם. כלומר בבקשה מנסים המבקשים ליצור מצג עובדתי שאיננו קיים
במציאות ואין לתת סעד שנועד לשנותו.
ה. המבקשים לא ציינו את העובדה, שעודכנו על ידי ב"כ המשיב בדבר צבירת החובות בנכס מאז
פטירת האם, בעוד המבקשים עצמם, כבעלי הנכס הנוספים, מסרבים לשאת בעלויות
תחזוקתו ופדיון החובות בהתאם לחלקם בזכויות בנכס; המבקשים מסרבים לכל שיתוף
פעולה ובהתנהלותם הפסולה גורמים לכך שיוטלו עיקולים על המקרקעין באופן שעלול לעכב
את הכינוס.
המבקשים לא הוכיחו את זכותם לקבל את הסעד הזמני וככל שהופכים בבקשה לא ניתן
ללמוד מכוח מה קמה עילת תביעה כנגד המשיב.
ו.
ז.
מאזן הנוחות נוטה לכיוון אי היעתרות לסעד זמני, שכן, אם תתקבל עמדת המבקשים ייווצר
מצג כאילו הנטען בבקשה הוא אמת שעה שטענות המבקשים שקריות.
ח. בקשת המבקשים נגועה בשיהוי ניכר, בחוסר תום לב, בהעדר ניקיון כפיים והמבקשים לא
גילו את כל העובדות הרלוונטיות. אין מחלוקת כי חלפו שנתיים מאז שהפך המשיב לבעל
הנכס ובמהלך השנתיים הללו לא בוצע כל שינוי בנכס.
2 מתוך 8
.6
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
בסיכומיהם שבו המבקשים על הנטען בבקשתם והוסיפו את הדברים הבאים:
א. סיכויי התביעה טובים ונוטים לטובת המבקשים, הבעלים של 78.5% מכלל הנכס, בעוד
המשיב מחזיק ב-21.5% מהזכויות בנכס. כמו כן, בהיותם יורשים, המשיב אינו יכול לעשות
פעולה בנכס ללא הסכמתם.
ב.
ג.
מעת פטירת האם המנוחה בשנת 2018 ועד היום, משכיר המבקש את עשר יחידות הדיור
לעובדים זרים, מבצע דיספוזיציה בנכס על ידי בניית יחידות דיור נוספות ויוצר למבקשים
חובות חשמל ומים, שבעניינם מבוצע בירור ברשות הגבייה והאכיפה.
ההורים המנוחים והמשיב חתמו על הסכם רשות בשנת 1998, שבו נקבע שעל המשיב לקיים
הוראות שונות כתנאי להמשך מגוריו בנכס. בדיון, הודה המשיב כי ההורים המנוחים לא
ביטלו את הסכם הרשות והוא לא פעל לבטלו. המשיב אף הודה כי הפר את הסכם הרשות,
בנה יחידות דיור לאחר חתימתו ולאחר פטירת האם, ממשיך בפעולות בלתי חוקיות ומסב
ליתר היורשים הוצאות באופן המצדיק מתן צו מניעה זמני.
ד. המשיב נהג בחוסר תום לב מוחלט, כאשר הפר את הוראות הסכם הרשות שעליו חתם עם
הוריו המנוחים וכיום הוא מסרב לפנות את הבית חרף החלטת פירוק שיתוף. צו המניעה
נועד להבטיח את מימוש ומכירת הנכס מקום שבו המשיב מונע זאת ויוצר חובות בנכס.
ה. אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין שכן המשיב פעל ופועל בניגוד להוראות הסכם הרשות.
הנזק אשר עלול להיגרם למבקשים כבד מזה שעלול להיגרם למשיב, אם בכלל, שכן צו
המניעה מותיר את המצב כפי שהוא, כאשר הסעד נועד למנוע מלבצע שינויים ביצועיים בנכס
ולמנוע שינויים משפטיים אשר יקשו על ביצוע פסק הדין.
המשיב בסיכומיו חזר על הטענות כעולה מכתב התשובה והוסיף כדלקמן:
א. אין חשש לפירעון התביעה הכספית ואין קשר בין הסעד שלו עתרו המבקשים בבקשתם לבין
ניסיון פינוי המשיב או שמירת המצב הקיים.
ב.
ג.
מטרת המבקשים היא ניסיון פסול להשיג יתרון משפטי באמצעות סעד זמני, בה בעת שבתיק
הקשור לאכיפת הסכם הרשות הגיש המשיב בקשה לדחיית על הסף. אין מקום להכריע בגדרי
הסעד הזמני בנפקות הסכם הרשות והאם כוחו יפה למתן הצו בטרם הוכרעה הבקשה לדחיית
התובענה על הסף.
המבקשים התעלמו מזכות המשיב בנכס והשימוש הסביר שעושה בו. בנוסף חקירת המשיב
לא ערערה את מהימנותו.
ד. לא הוכח מה המבקשים עותרים למנוע ובמה שונה המצב דהיום למצב שהתקיים בשנת 2018
לא הוכח כי עלולה להיות מקופחת זכותם של המבקשים בשינוי מצב קיים וכי בוצע שינוי
בנכס לאחר מות האם; החובות הנצברים בנכס הם ממועד פטירת האם והמבקשים כבעלי
זכויות בנכס מסרבים לשאת בחלקם בהם.
3 מתוך 8
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
ה. חלפו למעלה משנתיים מאז הפך המשיב לבעל מקרקעין ובעת הזו לא בוצע כל שינוי בנכס ודי
בכך לשלול את הזכות לסעד זמני. המבקשים לא גילו עובדה זו באופן המלמד על העדר תום
לב וניקיון כפיים.
דיון
.8
ההחלטה ניתנת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) (תיקון), התשפ"א-2020,
שפורסמו ביום 27.12.2020, המאריכות את סמכות הרשמים ליתן החלטות בהתאם לתקנות סדר הדין
האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן-תקנות תשמ"ד).
.9
השיקולים העיקריים בבקשה לסעד זמני הם קיומה של זכות לכאורה ומאזן הנוחות הנבחנים
במעין "מקבילית כוחותיי, כך ככל שגדל משקלו של אחד התנאים ניתן להפחית בדרישת משקלו של
האחר (רע"א 5284/17 סובחיה עלי נ' עיזבון המנוח יוסף עלי (15.10.2017); רע"א 9623/17 גבע ני
שילר (10.12.2017)). בנוסף נבחנים שיקולי יושר, מידתיות ושיהוי (תקנות 362 ו-374 לתקנות תשמייד
והשוו לתקנות 94, 95(ב), (ד)(2)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להלן- תקנות תשע"ט).
.10
מושכלות יסוד הן כי על הסעד הזמני להלום את הסעד העיקרי המתבקש בגדרי התובענה
(כבוד השופט הנדל, רע"א 10075/17 high adventure ministries ני strategic group פסקה 3
(7.5.2018)). דהיינו מטרת הסעד הזמני לשרת את הסעד הסופי בתביעה העיקרית ולהבטיח את ביצוע
פסק הדין "אין מקום ליתן סעד זמני אלא, ובעיקר, ככלי עזר לקיום ההליך העיקרי…" (אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 872 (מהדורה שתים עשרה, 2015)).
.11
תביעת המבקשים היא תביעה לסעד כספי גרידא. כותרת כתב התביעה היא יידרישה לתשלום
דמי שימוש ראויים והשבה בגין דמי שכירות". המבקשים העמידו את סכום התובענה על סך של
1,291,110.5 ₪ ואף שילמו את האגרה הנגזרת בשיעור של אחוז מסכום זה (תקנות בית המשפט לעניני
משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995, סעיף 1 לתוספת הראשונה). המבקשים נשענים בתביעתם על דויים
שמאות בדבר שווי הנכס ומציינים, כי חרף העובדה שדויים זה מתייחס לשמונה יחידות דיור המצריות
בנכס, בפועל ישנן תשע יחידות דיור ומוסיפים כי המשיב מתכנן לבנות יחידות נוספות על פי הממצאים
בשטח (סעיף 51 לכתב התביעה). המבקשים נסמכים בתביעתם על תחשיב הנגזר מדמי השכירות ביחס
לנכס דומה, על מחירי שכירות שנגבים באזור (סעיף 53 לכתב התביעה) ומפרטים את הערכתם בדבר
רווחי המשיב מדמי שכירות (סעיף ג.4 לכתב התביעה) תוך מתן הסבר מקדים על אודות אופן החישוב
בהתאם לחלוקת הזכויות בנכס (סעיף 56). סעיף 65 לכתב התביעה מונה את הסעדים הנתבעים בגדרי
תובענה זו ובכלל זה, חיוב המשיב בסך של 1,291,110.5 ₪ בגין פירות הנכס ודמי שימוש ראויים של
המשיב בנכס לצד חיובו בדמי שימוש עתידיים ככל שימשיך לאחוז בנכס בניגוד לדין.
4 מתוך 8
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
.12
–
למקרא כתב התביעה עולה כי הסעד הזמני שהתבקש – צו מניעה זמני שיאסור על המשיב או
מי מטעמו להימנע מלבצע כל פעולה משפטית בקשר לנכס (סעיף א לבקשה) וכן צו מניעה האוסר על
המשיב לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין, שינויים מכל מין וסוג שהוא בנכס ו/או בשטח הנכס ו/או
בשטח הצמוד לנכס ו/או כל פעולה שיש בה כדי לגרוע מזכויות המבקשים מתוקף צוואת הוריהם
המנוחים והסכם הרשות אשר נחתם (סעיף ב לבקשה) – אינו משרת ואינו נועד לשרת את הסעד הכספי
מושא התובענה דנן. למעשה אין קשר מובהק בין צו המניעה הזמני שהתבקש לבין התובענה הכספית
באופן שאינו מצדיק ליתן צו מניעה זמני, שתכליתו מניעת פעולות משפטיות או איסור לבצע
דיספוזיציה בנכס, בתובענה כספית שעניינה חיוב המשיב בדמי שימוש ראויים והשבת כספים. ראו
לעניין זה רע"א 2561/10 זלכה נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (9.4.2010), (להלן- עניין זלכה). בעניין
זלכה התבקש צו מניעה שימנע מהמשיב לפנות את המערער מדירתו ולהמשיך בהליכי מימוש, זאת
בגדרי תובענה כספית שהגיש המערער, שבה טען כי המשיב הפר התחייבות לתת לו הלוואה בגינה
נגרמו לו נזקים וסוכלה אפשרותו לעמוד בהחזרי הלוואה. דבריו של כבוד השופט דנציגר שם יפים
לעניין כאן:
יילמעלה מן הצורך אציין כי אני מסכים עם קביעותיהם של בית משפט השלום ובית משפט המחוזי
לפיהן צו המניעה שהתבקש לא נועד לשרת את הסעד העיקרי שהתבקש בתביעה וכי למעשה אין קשר
בינו לבין הסעדים העיקריים שהתבקשו בתביעה. די בכך כדי לקבוע כי לא היה מקום לייתן סעד זמני
[ראו למשל: 3603/95 הממונה על ההגבלים העסקים ני דלק חברת הדלק, פייד מט(5) 423 (1996); אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 530 (מהדורה עשירית, 2009)]" (עניין זלכה, פסקה 8).
.13
זאת ועוד, נדמה שלא בכדי עתרו המבקשים בכתב התביעה בתיק הקשור, שעניינו אכיפת
הסכם הרשות (תמייש 18458-03-21) לסעדים עיקריים הדומים במהותם לסעד הזמני שהתבקש בגדרי
התובענה דנן: כך בסעיף 60.ב לכתב התביעה בתיק הקשור עתרו המבקשים לפינוי המשיב מהנכס
בסעיף 60.ג לכתב התביעה שם עתרו הם למתן צו מניעה האוסר על המשיב להשכיר או למסור או
להעביר לאחרים את השימוש בנכס ובחלקים ממנו; בסעיף 1.60 עתרו להורות על פינוי השוכרים
והשוהים בנכס ולבסוף, בסעיף 60.ח לכתב התביעה בתיק הקשור עתרו לאסור על המשיב לבצע שינוי,
תיקון או שיתוף בנכס או בחלקים ממנו ללא הסכמת המבקשים.
.14
בהינתן שעיון בבקשה העלה, על פניו, שאין הלימה בין הסעד הזמני לבין הסעד העיקרי
התבקש בייכ המבקשים בפתח הדיון להבהיר את תכלית הבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה במסגרת
:
התובענה הכספית והוא ציין כך:
יילשאלת ביהמייש, את צו המניעה הגשנו לצורך התביעה הכספית. יש תביעה כספית לדמי שימוש
ותביעה לאכיפת הסכם לפי סעיף 7" (עמוד 1 ש' 12-11).
בהמשך דבריו הוסיף כך:
5 מתוך 8
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
"לשאלת ביהמייש, מדוע עתרנו בצו מניעה, אני משיב שהסעד הוא שונה, אילו הייתי מבקש להבטיח
את תובענה כספית או סעד כספי אזי גבירתי צודקת. אבל אינני מבקש להבטיח את שווי דמי השימוש,
כי יש נכס וברגע שהנכס יימכר, הרי השליטה לא של כונסי הנכסים, יש לי מאין להיפרע, לכן אם הייתי
מבקש לעקל אז הבקשה היתה נדחית.
צו המניעה נועד להבטיח מצב שבו המשיב ממשיך לעשות פעולות משפטיות בנכס והחשש שלי לא רק
שהנכס יימכר, למשל אראה לגבירתי, האדון בונה בתוך הדירה יחידות בלתי חוקיות, מצב זה של
בניית היחידות חושף את היורשים וגם אותו אגב להליך פלילי להפרה לפי חוק תכנון ובנייה וגם לא
מאפשר לממש את הנכס. יש בידי תמונות" (עמוד 2 ש' 17-9, ההדגשות הוספו).
יצוין, כי בבקשתם העלו המבקשים טעם שונה במקצת המצדיק לטעמם את צו המניעה הזמני:
יינחיצות הענקת הסעד הזמני היא קריטית שכן – המשיב פועל לבצע שינויים בנכס, הן על מנת להעלים
ראיות מסיבותיו שלו, והן על מנת לבוא בדין ובדברים עם היורשים החוקיים בדבר שיפויו בכל הקשור
בנכס" (עמוד 4 לבקשה תחת הכותרת יהבסיס המשפטי למתן צו הסעד המבוקש : צו מניעה", ההדגשה
הוספה). בסיכומיהם הוסיפו המבקשים כי, "צו המניעה נועד להבטיח מצב שבו המשיב ממשיך לעשות
פעולות משפטיות בנכס, בונה יחידות בלתי חוקיות וחושף את המבקשים / כלל היורשים להליך פלילי
להפרה לפי חוק התכנון והבנייה, לא מאפשר לממש את מכירת הנכס כפי הקבוע בהחלטה מיום
26.09.2019 ואף יוצר חובות… כאמור, מאז ועד היום לא פינה המשיב את הנכס בהתאם להחלטת בית
המשפט…" (סעיף 11).
בעת הדיון נדרשו חלק מהמבקשים להסביר את תכלית הסעד הזמני בגדרי התובענה הכספית שהגישו.
מר ע' א' ש' הסביר כי צו המניעה נדרש על מנת שלא יעשה דברים בבית בלי רשות… הוא בונה, מכניס
אנשים זרים, זה הבית שלי, זה רכוש שלי…" (עמוד 5 ש' 5,3); משנדרשה גב' ס' ר' שי להסביר מדוע
הוגשה הבקשה לסעד זמני השיבה כך: "אז ראשית אחי הנכבד גר בבית ולא רק שגר בבית הוא הפך
אותו למעשה למחסן" (עמוד 7 ש' 14) וכשהתבקשה להבהיר את תכלית הבקשה ציינה, "בגדול, כדי
שלא ייגע יותר בשום דבר בבית ויפנה אותו" (עמוד 7 ש' 18).
הנה כי כן, התכלית הטמונה בצו המניעה הזמני, כפי שמגולמת בעדויות שניים מהמבקשים וכעולה
מכתבי הטענות אינה עולה בקנה אחד עם הסעד העיקרי הנקוב בתובענה הכספית שלפיו יש להורות
על חיוב המשיב בסך העולה על מיליון ₪ בגין תשלום דמי שימוש ראויים והשבה בגין דמי שכירות.
מדובר בעניינים שונים בתכלית: הראשון, חיוב המשיב בהשבת כספים ובתשלומם למבקשים לנוכח
העובדה שמתגורר בנכס וגרף לכיסו כספים בגין השכרת יחידות הדיור. השני, מניעה מהמשיב להשכיר
את יחידות הדיור ולבנות יחידות נוספות בו. יוצא אפוא, שאין זיקה עניינית בין הסעד הזמני לבין
התובענה שהרי דחיית הבקשה לצו מניעה זמני אינה משפיעה כהוא זה על ביצוע פסק הדין ככל שיינתן
ובמשמע התובענה הכספית אינה אמורה להיות מובטחת באמצעות צו המונע פעולות בנכס.
.15
יוזכר, כי תקנות תשע"ט חידשו והוסיפו סעיף המגדיר את יימטרת הסעד הזמני" (תקנה 94).
ייהתקנה החדשה מוסיפה על התקנות הישנות וקובעת כי הסעד הזמני ינועד להבטיח זכות לכאורה
6 מתוך 8
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
במהלך ההליך המשפטי'. אני סבור שהתוספת נועדה להרחיב את המסגרת שבה פועל הסעד הזמני.
סעד זמני ניתן בהליך משפטי על מנת להבטיח זכות לכאורה, שלא הוכרה עדיין בפסק דין מחייב. עם
זאת התוספת מרחיבה וקובעת, שסעד זמני יינתן במהלך הליך משפטי לצורך הבטחת זכות לכאורה
של מי מבעלי הדין, גם אם הסעד הזמני אינו נחוץ ישירות לצורך ביצוע ויישום פסק הדין, אלא על
מנת להבטיח זכות הנגזרת מהסעד המבוקש בכתב התביעה" (יששכר רוזן צבי רפורמה בסדר הדין
האזרחי: מורה נבוכים 411 (2021), להלן-ספרו של רוזן צבי).
אולם גם על יסוד עמדה מרחיבה זו לא ניתן לקבל את בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני.
זה המקום לשוב ולחזור לדברי ב"כ המבקשים המסביר את תכלית הבקשה: "… אינני מבקש להבטיח
את שווי דמי השימוש, כי יש נכס וברגע שהנכס יימכר, הרי השליטה לא של כונסי הנכסים, יש לי מאין
להיפרע, לכן אם הייתי מבקש לעקל אז הבקשה היתה נדחית. צו המניעה נועד להבטיח מצב שבו
המשיב ממשיך לעשות פעולות משפטיות בנכס והחשש שלי לא רק שהנכס יימכר, למשל אראה
לגבירתי, האדון בונה בתוך הדירה יחידות בלתי חוקיות, מצב זה של בניית היחידות חושף את
היורשים וגם אותו אגב להליך פלילי להפרה לפי חוק תכנון ובנייה וגם לא מאפשר לממש את הנכס…"
(עמוד 2 ש' 17-9).
בהקשר זה יודגש, כי הדוגמה שאליה מפנה ספרו של רוזן צבי, באשר למקרה שבו ניתן סעד זמני,
שאינו נחוץ ישירות לשם ביצוע ויישום פסק הדין, אלא כזה שנועד להבטיח זכות נגזרת מהסעד
המבוקש בכתב התביעה, שונה בתכלית מנסיבות תיק זה. הדוגמה נלקחה מהחלטת כבוד השופט
(בדימוס) רחמים כהן, תייא (מחוזי ת"א) 52861-05-18 סוואט סטאר בע"מ נ' ארנה סטאר גרופ בע"מ
ואח' (11.11.2018): ייניטול לדוגמה מקרה שבו משכיר ושוכר הגישו תביעות כספיות הדדיות, והשוכר
מבקש צו מניעה זמני המופנה כלפי המשכיר ואוסר עליו לנתק את זרם החשמל מהמושכר, בטענה
שלא שולמו דמי שכירות. במקרה זה הסעד הזמני לא יבטיח את ביצועו של פסק הדין העתידי, שכן
הסעד המבוקש הוא סעד כספי, אך ללא הסעד הזמני המונע את ניתוק החשמל ייאלץ המשכיר להפסיק
את פעילותו במושכר" (ספרו של רוזן צבי, עמוד 411, הייש 12).
דא עקא, שתובענת המבקשים היא לחיוב כספי הא ותו לא.
מניעה מעם המשיב לבנות יחידות דיור או השכרתן, אינה בבחינת סעד זמני המבטיח זכות נגזרת,
כשהתובענה היא לחיוב כספי של המשיב. למעלה מן הנדרש יצוין, כי החלטה זו ממילא אינה קובעת
ממצאים עובדתיים בדבר צדקתו של מי מהצדדים באשר לכמותן ומועד בנייתן של יחידת הדיור, הגם
שהמבקשים והמשיב נחקרו בנדון (עמוד 6 ש' 24-15, עמוד 8 ש' 26-22, עמוד 9 ש' 4-1, עמוד 9 ש' -35
34, עמוד 11 ש' 5-4, 18-13, 28), בשל העובדה שהאכסניה של הסעד הזמני צרה מלהחיל בחינה
עובדתית וראייתית זו וזאת מעבר לשאלה האם בחינה זו רלוונטית כלל לסוגיית הסעד הזמני.
די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני.
עם זאת ולשם שלמות התמונה אתייחס אף ליסוד מאזן הנוחות.
7 מתוך 8
תמ"ש 13379-03-21 ש' ואח' נ' ש'
כב' הרשמת עינת גלעד משולם
.16
מאזן הנוחות הוא רכיב משמעותי שבו נוטים להתמקד במסגרת הדיון בסעד הזמני : ייהלכה
היא כי בבחינת בקשה למתן סעד זמני, ככלל תינתן הבכורה לשיקול מאזן הנוחותיי (כבוד השופטת
ברון, ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 11 (25.2.2018)). וראו
עוד דברי כבוד השופט גרוסקופף: "בבואנו להניח את שני השיקולים על לשון המאזניים, יש לשים לב
כי משקלם הסגולי שונה; הפסיקה הכירה בבכורת מאזן הנוחות ביחס לסיכויי התביעה" (רעייא
605/19 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (18.4.2019)).
באשר למאזן הנוחות, אזי הוא נוטה לטובת המשיב שכן מדובר בתביעה כספית בעוד שלא הוצג חשש
כי המבקשים יתקשו להיפרע ממנו ככל שיזכו בתביעתם. נהפוך הוא, בייכ המבקשים הטעים כי הואיל
והנכס אמור להימכר וכי בהתאם לפסק הדין משנת 2019 מונו בייכ הצדדים ככונסי נכסים הרי שישנה
שליטה בכספי תמורת מכר הנכס ולפיכך יהיה למבקשים מניין להיפרע. משנה תוקף יש לדברים מקום
שבו צו מניעה זמני דווקא עלול לחבל בהליך מכר הנכס, הליך שהוא לטובת כל הנוגעים בדבר ובכלל
זה המבקשים עצמם.
.17
לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
.18
פסיקת הוצאות בהחלטה מיום 15.6.2021 התבקשו הצדדים להבהיר האם עומדים הם על
קיומו של דיון או שמא ניתן להסתפק בכתבי הטענות לשם מתן החלטה. ב"כ המשיב הסכימה כי
תינתן החלטה על יסוד הכתובים בעוד המבקשים עמדו על קיומו של דיון, על כל המשתמע מכך
מבחינת משאבי הצדדים ובית המשפט (בקשה מיום 1.7.2021). לפיכך ולנוכח התוצאה, מצאתי לחייב
את המבקשים בהוצאות המשיב, על הצד הנמוך בסך של 2,000 ₪ ולו משום שההליך בראשיתו וכדי
לאפשר לצדדים להסתייע בבאי כוחם לשם קידום הבנות.
ניתן לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.
ניתן היום, ל' אב תשפ"א, 08 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
עינת גלעד משולם, רשמת
8 מתוך 8
