בפני
תובעת
נתבע
bea
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
כב' השופטת מיכל ברדנשטיין
שור
1. האישה
על ידי עוייד אליהו משולם
נגד
1. האיש
על ידי עוייד רני בן מלך
פסק דין
06 אוגוסט 2021
1. לפני בקשה שהוכתרה כייאבעיה", שבה עותרת המבקשת (להלן: האישה) להכריע במחלוקת
בינה לבין המשיב (להלן: המשיב), הנוגעת לתשלומי ארנונה לעיריית XXX בגין דירת
הצדדים ברח' XXX ב-XXX, לשנים 2020-2021 ועד למכירת הדירה. סכום החוב לעיריה
בגין אי ביצוע תשלומי ארנונה עבור הדירה עומד נכון להיום על סך של כ-6,000 ₪.
רקע כללי
2. הצדדים נישאו ביום XXX. לצדדים XXX ילדים XXX. בחודש XXX 2019 האיש עזב את
בית הצדדים ומאז האישה גרה בדירת הצדדים לבדה, ואילו האיש מתגורר בדירה ששכר.
3. בין הצדדים התנהלו הליכים בעניין תביעת מזונות אישה וכן לעניין הרכוש, אשר הסתיימו
בפסק דין מיום 7.1.21, שניתן על פי הסכמות הצדדים (תיק 43276-09-19 ותיק -55029-05
20). עוד קודם לכן, במסגרת הדיון שהתקיים לפני ביום 23.7.20 ניתן צו לפירוק השיתוף
בדירה על דרך מכירתה בשוק החופשי למרבה במחיר בתוך 4 חודשים, תוך שנקבע כי ככל
והצדדים לא ימכרו בכוחות עצמם את הנכס בתוך המועד האמור, בייכ הצדדים יתמנו ככונסי
נכסים למכירת הנכס, מהלך שאכן אירע. אין חולק כי עד כה, הדירה לא נמכרה.
1 מתוך 7
1
23
2
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
טענות האישה
bea
שור
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
06 אוגוסט 2021
4. האישה טוענת כי משעה שהצדדים, שעודם נשואים, הם הבעלים בחלקים שווים בדירה, יש
להשית את החיובים בגין תשלומי הארנונה על הצדדים שווה בשווה.
5. לטענת האישה, אמנם, איש עזב את הדירה ביום XXX, ומאז לא שב אליה, ואולם, חרף זאת,
יש לראות בשני הצדדים כמחזיקים בפועל בדירה, ולא רק בעלים במשותף. לעניין זה היא
טוענת כי האיש עזב את הדירה במהלך חד צדדי, אף שיכול היה להמשיך לגור בדירה.
6. כן מפנה האישה לכך שכתובתו של האיש במשרד הפנים היא עדיין כתובת הדירה. כמו כן,
האיש רשום עדיין בחשבונות הארנונה.
7. עוד נטען, כי האיש מחזיק עדיין ציוד וכלי עבודה, וחפצים אישיים בדירה, כך שיש לו זיקה
לדירה לא רק משפטית אלא גם עובדתית כמחזיק.
טענות האיש
8. האיש טוען כי אין כל מקום לחייבו בחיובי הארנונה, וזאת משעה שהאישה עצמה מאשרת כי
האיש עזב את הדירה לפני כשנתיים, ומאז לא חזר אליה, אלא לביקורים בודדים (האיש אף
מלין על כך שביום XXX האיש קיבל הודעה מטעם האישה כי ככל ויגיע לאירוע XXX של
בנם המשותף בדירה, האישה תזמין לו משטרה ועקב כך, הוא נמנע מלהשתתף באירוע).
לפיכך, לטענתו, הוא אינו בגדר מחזיק או משתמש בדירה.
9. באשר לטענה כי הוא מאחסן ציוד ופריטים שלו בדירה, הוא משיב כי ביום XXX הוא ניסה
להגיע לדירה כדי לפנות את הציוד שלו משם, אך סולק על ידי האישה בבושת פנים וכי ביום
XXX האישה הודיעה כי היא מפנה את חפצי האיש מהדירה באמצעות פועל וכי על האיש
להגיע ביום XXX לפנות את הדברים. בהמשך חודש XXX האישה השליכה את חפצים של
האיש לאשפה וצילמה את האיש מוציא את דבריו משם במטרה להשפילו. ביום XXX האיש
פינה את מרבית הציוד שלו מהדירה. לטענת האיש, במחסן הבית נותרו אך מכונה לכיפוף
פחים ומכונה לכיפוף צינורות שהיו שייכים במקורם לאבי האישה והאיש עשה בהם שימוש
בעבר, והם נותרו בדירה לבקשת האישה. כן נותרו מספר פריטים של האיש בדירה שהאישה
מנעה מהאיש מלקחתם כאשר פינה את הציוד, וכי הם תופסים שטח מצומצם של כמטר
מעוקב אחד. מכל מקום, האיש מוכן לאסוף את הפריטים לאלתר, בתנאי שהאישה לא
תתקוף אותו ולא תזמין נגדו משטרה או תוציא צו הרחקה. הוא אף מוכן שהאישה תשליך
לפח האשפה את יתרת הפריטים שנותרו בדירה, והוא לא יבוא אליה בכל טענות בעניין.
2 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
דיון והכרעה
bea
שור
10. עוד מפנה האיש לכך כי ביום 23.7.20 ניתן צו לפרוק השיתוף בדירה, ומכירתו בשוק החופשי
למרבה במחיר, אך חרף זאת, האישה לא שיתפה פעולה עם מכירת הבית, ובייכ הצדדים מונו
ככונסי נכסים למכירתו, אלא שגם בייכ האישה לא משתף פעולה עם המכירה והוגשה בקשה
לרשמת ההוצאה לפועל להחליף את כונסי הנכסים.
11. האיש מאשר כי שמו עדיין רשום בחשבונות הארנונה. לדבריו, היות והוא זכאי להנחה
בתשלומים בשל XXX XXX, הוא הסכים להשאיר את שמו בחשבונות כדי למנוע מהאישה
הוצאות מיותרות, אך הבהיר במכתב לבא כוחה כי אין לראות בכך משום הסכמה להטלת
אחריות בגין חיובי ארנונה (נספח ד' לאבעיה).
המסגרת המשפטית
06 אוגוסט 2021
12. כפי שצוין, האישה הכתירה את בקשתה כייאבעיה". אלא שספק אם הליך ייאבעיהיי הוא
ההליך המתאים, משעה שהליך משפטי מסוג "אבעיה" הוא יוצא דופן ומיוחד, שבמסגרתו
פונה גורם שיש לו סמכות מעין שיפוטית בשאלה לבית המשפט שיחווה דעתו בשאלה
משפטית, בעוד שאין זה המקרה דנן. יתר על כן, ממילא הליך אבעיה בוטל בתקנות סדר הדין
האזרחי, תשע"ט -2018 שחלות על ההליך דנן שהוגש לאחר תחילת תוקפן של תקנות אלו
(ראו דברי ההסבר לתקנה 54 לתקנות אלו).
13. ברם, משעה שהאיש לא העלה טענות באשר למסגרת הדיונית, ומשעה שקיימת מחלוקת
לגיטימית כשלעצמה בין הצדדים בשאלה כיצד יתחלק נטל התשלום בגין חיובי הארנונה על
הדירה החל ממועד עזיבת האיש את דירת הצדדים, אדון במחלוקת לגופה.
14. אין חולק כי החבות בתשלומי ארנונה חלה על מחזיק בנכס, והמחלוקת בין הצדדים היא
בשאלה האם חבות זו מוטלת אך על המחזיק בפועל ממש, או גם על הבעלים. השאלה עולה
כאמור, משעה שאין חולק כי שני הצדדים הם בעלים משותפים בדירה, אך מי שגר בדירה זה
כשנתיים היא האישה לבדה.
15. סעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מגדיר מחזיק כדלקמן:
–
ייימחזיק – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או שוכר או בכל אופן
אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון".
3 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
bea
שור
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
16. הפסיקה קבעה כי מחזיק בנכס לצרכי חבות בארנונה יכול שיהיה ייכל מי שיש לו זיקה חוקית
לנכס כלשהו באחד האופנים האפשריים, היינו, בין כבעל, בין כשוכר ובין באופן אחר, ואשר
אינו מחזיק בנכס בפועל ממש, גם אינו בגדר מחזיקיי (רייע 422/85 חברת בתי גן להשכרה
בע"מ נגד עירית ת"א, פדייי לייט(3) 341, 343 (1985), בפסקה 2).
ובהמשך :
06 אוגוסט 2021
17. הלכה היא כי מבין המחזיקים הפוטנציאלים יקבע המחזיק בהתאם לשאלה למי היתה
הזיקה הקרובה ביותר לנכס. מכאן שהמחזיק הוא לאו דווקא מי שיש לו זכויות קנייניות
בנכס, ולרוב המחזיק הוא מי שמשתמש בנכס בפועל (שם). וכפי שנקבע בבריימ 7856/06 איגוד
ערים איילון נ' מועצה אזורית חבל מודיעין, נבו, ניתן ביום 16.3.08:
"עולה מכל האמור לעיל, כי ה'מחזיק' כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת העיריות,
לצורך החיוב בארנונה הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, והשאלה
מיהו בעל הזיקה הקרובה כאמור תיענה על פי מבחן עובדתי. כפי שעולה
מסקירת פסקי הדין דלעיל, בדרך כלל יהיה זה מי שעושה שימוש בפועל
בנכס, אף אם באופן פוטנציאלי קיימים מחזיקים בכוח נוספים, כגון
בעלים. מאחורי קביעה זו עומדת התפיסה שתשלום הארנונה מתבצע כנגד
קבלת שירותים שונים שמספקת הרשות המקומית לתושביה, אף אם
הזיקה אינה ישירה, כפי שצויין לעיל. מכאן, שכאשר אדם מחזיק בנכס
ובמסגרת זאת נהנה או יכול ליהנות מהשירותים שמספקת הרשות
המקומית, במידה זו או אחרת, מוצדק יהיה לחייבו בתשלום ארנונה.
זאת ועוד, ההחזקה לצורך החיוב בארנונה מתאפיינת, ככלל, ביכולת
השליטה של האדם בנכס והיכולת לנצל את הנכס לצרכים שונים" (פסקה
27 לפסהייד של כב' השופט דנציגר; ההדגשות הוספו).
"אשר למחזיק' לצורך דיני הארנונה, ככלל, ניתן לומר כי בעל הזיקה
הקרובה ביותר הוא זה שעושה שימוש פיסי בנכס ונהנה ממנו בפועל,
ולמצער מדובר באותו אחד היכול – בכוח, אם לא בפועל – ליהנות מהנכס
ולעשות בו שימוש פיסיי (פסקה 40 לפסה"ד של כב' השופט דנציגר;
ההדגשה הוספה).
4 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
תלה"מ 51669-06-21 האישה נ' האיש
שור
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
06 אוגוסט 2021
18. יצוין עוד כי מטרת דיני הארנונה להקל על הרשות המקומית לאתר אותו מחזיק החב
בתשלום הארנונה, והדבר בא לידי ביטוי באמצעות הוראות סעיפים 325 ו-326
לפקודת העיריות, המטילים על המחזיק את הנטל להודיע על שינוי הבעלות או
החזקה בנכס (ראו למשל בריים 1962/06 שלמה כהן נ' מנהלת הארנונה בעיריית חיפה
([פורסם בנבו], 16.10.2006).
מן הכללים המשפטיים לענייננו
19. ישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מוביל לכך כי לאישה הזיקה הקרובה ביותר לדירה, וזאת
משעה שהיא היחידה שמתגוררת בה זה כ-XXX, היא בעלת השליטה בנכס, היא זו שנהנית
משירותי עיריית XXX, והיא זו שעושה שימוש פיסי בדירה ונהנית ממנה בפועל. לפיכך,
לכאורה היא זו שצריכה לשאת בתשלומי הארנונה בגין התקופה הנתבעת על ידה ועד למכירת
הדירה ומסירתה לרוכשים, שאז יהפכו הם ליימחזיקים" החבים בתשלומים.
20. ברם, חוששני כי חרף האמור, אין לחייב את האישה במלוא חוב הארנונה שהצטבר.
21. טעם הדבר הוא בכך שהאיש לא חלק על כך שהוא מופיע ברישומי העיריה כבעבר. בנוסף,
האיש אינו חולק על כך כי לעת עזיבתו את הדירה לפני שנתיים, הוא הותיר ציוד ופריטים
שלו בדירה, וכי לפחות עד לחודש XXX 2021, רובם היו בדירה. גם היום, לדבריו, נותרו עדיין
פריטים שלו בדירה, גם אם מועטים, כדבריו. מכאן כי היתה לו חזקה מסוימת בנכס, אף כי
חלשה ומצומצמת מאוד, מטבע הדברים, וללא יכולת שליטה בנכס.
22. לאיש טענות כי האישה לא אפשרה לו לפנות את שאר הפריטים. לענין זה יצוין כי במסגרת
ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין בדיון שהתקיים לפני ביום 7.1.21, הוסכם, בין היתר,
כדלקמן:
ייהאיש יפנה בתוך 7 ימים מתום הסגר את כל הציוד שלו שמאוחסן בבייסמנט
וכך גם האישה וזאת כדי שניתן יהיה להציג את הבייסמנט לקונה הפוטנציאלי
ללא מטרדים. ככל ומי מהצדדים לא יבצע פינוי של חפציו, כי אז מוסמכים כונסי
הנכסים לעשות זאת לאלתר, ולבקש לחייב את הצד שנמנע מפינוי הבייסמנט
בחלק היחסי של הוצאות הכינוס בגין פעולת הפינוי. כונסי הנכסים יהיו רשאים
להיות במעמד הפינוי מהבייסמנט גם בתוך שבעת הימים שבהם לצדדים נקבעיי.
5 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
תלה"מ 51669-06-21 האישה נ' האיש
שור
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
06 אוגוסט 2021
נקבע אפוא מנגנון להוצאת הפריטים של האיש מהדירה, ולא ברור מדוע הדבר לא בוצע, וככל
שהאישה לא איפשרה, כנטען, פינוי הציוד, מדוע האיש לא הגיש הליך מתאים. מכל מקום,
אין חולק כי ציוד ופריטים של האיש נותרו בדירה עד לחודש XXX 2021, וגם כיום נותרו שם
פריטים, והוא עדיין מופיע ברישומי העיריה, כבעבר.
23. לנוכח האמור, ובהנתן שהאיש לא מסר הודעה לעירית XXX בדבר השינוי בחזקה בנכס,
והוא
א עדיין רשום כמחזיק בנכס, וזאת על פי רישומי עיריית XXX, כפי שמאשר האיש
בתגובתו וכפי שעולה מחשבונות החשמל שצורפו, שמופנים לשני הצדדים (גם אם הסיבה לכך
לטענתו, היא העובדה כי רצה שהאישה תמשיך ליהנות מהנחת ארנונה שנזקפת לו בשל
XXX), סבורני כי על האיש לשאת בחלק מהחוב לעיריה, אם כי לא בשיעור של מחצית.
24. בנסיבות העניין, אני רואה להעמיד את חלקו של האיש על 30% מהחיובים שהצטברו עד כה
בגין השנים 2020-2021, וכן בגין חיובים נוספים שיחולו עד למועד שבו האיש ימסור הודעה
לפי סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות בדבר הפסקת היותו מחזיק בדירה, ואילו האישה
תישא ב-70% מהחיובים האמורים. החל ממסירת ההודעה לעיריה, האיש לא ישא יותר בכל
חלק של חיובי הארנונה בגין הדירה שיחולו מאותו המועד.
25. על פי הנטען על ידי האישה, גובה החוב לעיריה בגין אי תשלום ארנונה עבור הדירה לשנים
2020-2021 עומד על סך של 5,975.30 ₪, והאיש לא חלק על גובה החוב כלפי העיריה, ולפיכך
האיש ישא ב-30% הימנו. התשלום בגין חלקו של האיש בחוב ישולם על ידי האיש לאישה
בתוך 15 ימים, כאשר ימי הפגרה במנין הימים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק
עד לתשלום בפועל.
עוד על פי הנטען על ידי האישה, יש לשלם לעיריה סך נוסף עבור תקופת חיוב דו חודשי
לחודשים יולי – אוגוסט 2021 בסך של 623.40 ₪, וגם על חוב זה כלפי העיריה לא חלק האיש,
ולפיכך, הוא ישא ב-30% מחלקו היחסי של החוב בגין חודשים אלה עד למועד מסירת
ההודעה לעיריה על ידי האיש כי הוא חדל להיות המחזיק.
מובהר כי התשלומים לעיריה ישולמו על ידי האישה, כאשר האיש ישלם לה את חלקו בהתאם
לפסק דין זה.
26. ככל וההודעה לעיריה מצד האיש בדבר הפסקת היותו מחזיק בדירה תלוי בשיתוף פעולה מצד
האישה, על האישה לשתף פעולה בכל הכרוך בכך, כאשר בכל מקרה, מובהר, כי ככל והיא לא
תשתף פעולה, ועקב כך העיריה לא תשנה את הרישום אצלה, הרי שממועד מסירת ההודעה
6 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
תלה"מ 51669-06-21 האישה נ' האיש
שור
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
לעיריה על ידי האיש, יפסק חיוב האיש בחיובי ארנונה, אפילו הוא יוותר ברישומיהם
כמחזיק.
27. בידי האישה להוציא את יתרת חפצי האיש מהדירה, או לעשות בהם כרצונה, וזאת לנוכח
הודעת האיש כי הוא מוותר עליהם. איני רואה לתן הנחיה לאיש לפנות את שאר הציוד, וזאת
לנוכח האווירה העכורה בין הצדדים, וכדי למנוע התלקחות מיותרת.
28. אין צו להוצאות בנסיבות העניין.
29. התיק יסגר.
30. תואיל המזכירות לשלוח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כייח אב תשפ"א, 06 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
06 אוגוסט 2021
N
מיכל ברדנשטיין, שופטת
7 מתוך 7
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
