בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
בפני
כב' השופט פליקס גורודצקי
תובע
א.ש.
עייי בייכ עוה"ד אהרון הלוי
נגר
נתבעת
ל.א.
ע"י ב"כ עוה"ד עינת גריכטר
לפניי תביעה לביטול מזונות קטינים.
רקע עובדתי רלוונטי
פסק דין
1. התובע והנתבעת (להלן: "הצדדים") נישאו זלייז כדמו"י בשנת 2005.
2. לצדדים שלושה ילדים משותפים (להלן: "הקטינים"):
00.00.2006 ***
***
00.00.2007 ***
***
00.00.2007 ***
***
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם התגרשו זמין ביום 00.00.2010.
הליכים קודמים בעניין מזונות
20 פברואר 2022
4. במסגרת תביעה שהגישה הנתבעת בתיק תמייש ***, *, ניתן ביום 30.11.2010 פסק דין בעניין
מזונות הקטינים (להלן: "פסק הדין למזונותיי), בו נקבע, בין היתר, כי על התובע לשאת
1 מתוך 18
1 2 3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
2 199
18
2
3
4
5
60
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
במזונות הקטינים בסך של 4,200 ₪ לחודש כולל דמי מדור ואחזקתו (להלן: יידמי המזונותיי),
לפי הפירוט הבא: סך של 1,100 ₪ עבור ***, , סך של 1,550 ₪ עבור *** וסך של 1,550 ₪ עבור
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
30
2223
29
***
5. ביום 18.8.2011, הגיש התובע תביעה להפחתת דמי המזונות (תמייש ***). תביעה זו נדחתה
בפסק דין שניתן ביום 2.10.2012, בשל היעדר הוכחת שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי
דמי המזונות.
הליכים קודמים בעניין משמורת
6. בעניינם של הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים סביב הנושאים הנוגעים לקטינים.
7. ההליך הראשון אשר עסק בחלוקת זמני השהות הינו תמייש *** (להלן: "ההליך הראשון").
במסגרת ההליך הראשון הוגשו תסקירים ועדכוני עוייס רבים והוא הסתיים בהחלטה מיום
31.3.2015 בה נקבע, בין היתר, כי המשמורת על הקטינים תהיה בידי הנתבעת וכי אין מקום
לקיום מפגשים בין התובע לקטינים מחוץ למרכז הקשר.
8. ההליך השני אשר עסק בחלוקת זמני השהות הינו תלהיימ *** (להלן: "ההליך השני"). ההליך
השני נפתח על ידי התובע ביום 7.12.2016, בעניין חידוש קשר עם הקטינים. בס' 39 לכתב
התביעה צוין, בין היתר, כי קיים נתק בקשר שבין התובע לבין הקטינים, שנמשך כשנתיים
וחצי.
9. במסגרת ההליך השני הוגשו תסקירים, עדכוני עוייס, עמדות אפוטרופוס לדין וחוות דעת.
10. ההליך השני הסתיים בהודעת התובע מיום 28.12.2020 (להלן: "ההודעה") בה הודיע כי הוא
אינו מתנגד לסגירת ההליך השני וציין כי אין פירוש הדבר כי התובע ויתר על הזכות לראות
את הקטינים, אלא כי הדבר נובע מתוך הבנה והפנמה של חוות הדעת מטעם דייר *** כי
בשלב זה אין טעם לכפות על הקטינים לראות את האב בניגוד לרצונם". התובע אף ציין כי
הוא מקווה כי בעתיד המצב ישתנה והוא יוכל לשוב לקיים קשר עם ילדיו.
2 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
ביום 27.1.2014 הוגש עדכון מטעם העוייס, בו דווח על המפגשים בין התובע לקטינים במרכז
הקשר והמפגשים תוארו באור חיובי על ידי העוייס כך שבתום המפגשים הקטינים יימחבקים
ומתרפקים על אביהם".
ביום 3.3.2014 הוגש עדכון מטעם העוייס, בו דווח כי התובע הודיע לקטינים שלא יגיע יותר
לפגוש אותם במרכז הקשר, בטענה כי הנזק שנגרם מהביקורים בפיקוח עולה על הנזק
שבניתוק הקשר. כתוצאה מהודעת התובע, נדרשה העוייס לקיים פגישה עם הקטינים, על מנת
להעביר להם מסר כי הם אינם אשמים בכך ואינם אחראים לסכסוך בין ההורים.
ביום 18.3.2014 הוגש תסקיר נוסף, אשר נערך לאור בקשת התובע לקיים עם הקטינים מפגש
בפורים. על רקע הפסקת המפגשים בין התובע לקטינים ביוזמת התובע ולאור השינויים
הקיצוניים בקשר בין התובע לקטינים, לא הומלץ על קיום ביקור בפורים.
ביום 29.5.2014 הוגש תסקיר נוסף, אשר עסק במפגשים בין הקטינים לבין הורי התובע.
העוייס המליצה על קיום המפגשים ובלבד שהתובע יייתחייב שלא להיות נוכח בזמן המפגשים
או להיות בסביבהיי.
ביום 5.6.2014 הוגש עדכון נוסף מטעם העוייס, בו לא הומלץ להיעתר לבקשת התובע לקחת
את הקטינים ליום כיף מטעם מקום עבודתו. בעדכון זה צוין, בין היתר, כי *** סיפר כי התובע
צבט אותו במהלך המפגש במרכז הקשר וניכר כי הוא היה פגוע מהתובע.
ביום 12.6.2014 הוגש עדכון נוסף מטעם העוייס, בו דווח, בין היתר, כי התובע שב לראות את
הקטינים במרכז הקשר. נצפה שינוי בהתנהגות הקטינים, אשר בא לידי ביטוי בהבעת רצונם,
לעיתים בניגוד לעמדתו של התובע. התובע ראה בהתנהלות הקטינים תוצר ישיר של הסתת
הנתבעת, אך לדעת העוייס לא כך הוא הדבר. התובע התנגד לתהליך של הדרכה כיצד להתנהל
אל מול הקטינים וטען כי העובדות הסוציאליות מחבלות בקשר שלו עם הקטינים.
ביום 21.7.2014 הוגש עדכון מטעם העוייס, ממנו עולה כי הביקורים היו מורכבים עד מאוד.
התובע היה מתוסכל מכך שהקטינים מתקשים להיות במחיצתו. הוא התנהל מול הקטינים
באופן המעורר אצלם קושי, התנהג בזלזול ובאלימות מילולית כלפי העוייס המלווה את
הביקור וזאת בנוכחות הילדים. התובע התקשה לראות את חלקו בסיטואציה המורכבת עם
11 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
הקטינים ותלה את האשמה בכך בנתבעת, בבעלה ובצוות מרכז הקשר. התובע התנהג בזלזול
ואלימות מילולית כלפי העוייס שליוותה את הביקור, בנוכחות הקטינים, בטון גבוה ותוקפני
ובקשת העוייס כי יפסיק לא נענתה. התובע התנגד לקיים מפגש נוסף עם העוייס בטענה כי
העובדות הסוציאליות רוצות לפגוע בו ועושות הכל כדי למנוע את הקשר שלו עם הקטינים.
לבסוף התובע הסכים לקיום מפגש. התובע תחקר את הקטינות בטון תקיף ובקשת העוייס
לחדול מאמירותיו, גררו תגובה מזלזלת מצד התובע. התנהלותו זו של התובע נעשתה בנוכחות
הקטינים ואלה בחרו להתחבא בתוך חדר ובו בית מקוביות, תוך שהם חוסמים את פתחי
החלונות והדלת. הקטינים יצאו מהחדר רק לאחר שווידאו שהתובע עזב את מרכז הקשר.
בתוך כך, נחשפו הקטינים למצב בו התובע מאבד עשתונותיו, תוקפני, מבלי שניתן לעצור
אותו. על רקע התנהלות התובע, הומלץ על הפסקת הביקורים בינו לבין הקטינים.
ביום 4.9.2014 הוגש עדכון נוסף מטעם העוייס, בו דווח כי לאור התנהגותו של התובע
המתוארת בעדכון הקודם והפסקת המפגשים, התקיימה פגישה עמו בנוכחות גורמים
מקצועיים וביים, בפגישה זו התובע שלל כל התנהגות אלימה מצדו כלפי העוייס והתקשה
לראות את חלקו בסיטואציה המורכבת עם הקטינים. לאחר הפגישה התנגד התובע להמשך
הביקורים במרכז הקשר בליווי העוייס בטענה כי העובדות הסוציאליות רוצות לפגוע בו
ובקשר שלו עם הקטינים. לאור סירובו זה של התובע, העובדות הסוציאליות שקלו את המשך
מעורבותן במשפחה.
ביום 22.9.2014 הוגש עדכון נוסף מטעם העוייס, בו דווח כי נעשו ניסיונות רבים מטעם העוייס
לסייע ולקדם את הקשר בין התובע לקטינים ואולם התובע לא נוטל כל אחריות על התנהלותו
הבעייתית במהלך הביקורים במרכז הקשר והביקורים במרכז הקשר יימערביי לא יכולים
להמשיך ולהתקיים. בנסיבות אלו הוחלט על קיום הביקורים במרכז קשר אחר, תוך מתן
עדיפות למשפחה.
ביום 11.1.2015 הוגש עדכון נוסף מטעם העוייס, בו דווח כי התובע לא יצר קשר עם העוייס
ומשכך, לא הייתה כל התקדמות בעניין המשפחה.
ביום 1.2.2015 הוגש תסקיר נוסף מטעם העוייס, בו דווח, בין היתר, על חידוש המפגשים
במרכז קשר באזור דרום העיר. צוין כי קיים קושי בקשר בין התובע לקטינים. הקטינים חשפו
בפני אנשי מקצוע חוויות קשות שעברו עם התובע, בגינן התקיימו חקירות ילדים. עפ"י
12 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
20 פברואר 2022
הדיווח, הקטינים אומנם מביעים התנגדות לכל קשר עם התובע, אך יש בהם חלק שכמה
לקשר זה. במצב דברים זה המליצה העוייס על המשך המפגשים במרכז הקשר במתכונת של
אחת לשבוע.
57. עינינו הרואות כי התובע תרם תרומה ממשית לניתוק הקשר בינו לבין הקטינים ומשכך,
הסיבה לסרבנות הקשר אינה נובעת אך ורק מרצון הקטינים, אלא גם בשל התנהלותו
העקבית של התובע, כפי שזו באה לידי ביטוי בתסקירים ובעדכונים. כפועל יוצא, יש לדחות
את טענת התובע בסיכומים כי הוא עשה הכול לשם חידוש הקשר בינו לבין הקטינים ראו:
פרוט' עמ' 33 ש' 12.
58. לא זו אף זו, התובע יזם את ההליך השני לאחר תקופת נתק של שנתיים וחצי לערך, בה לא
התקיים קשר כלשהו בינו לבין הקטינים. בחוות הדעת ציין המומחה ברחל בתך הקטנה כי
ייהזמן הוא מרכיב משמעותי בניתוק הקשר. עברו שנים רבות מאז החל השבר בתוך
המשפחה" והחלה להיווצר תחושת זרות ראו: עמ' 4 לחוות הדעת.
ער אני לעובדה כי במסגרת ההליך השני עלה חשש כי יתכן שהנתבעת מסיתה את הקטינים
ראו: למשל תסקיר שהוגש ביום 24.8.2017 עמ' 4, פרוט' מיום 13.3.2018 עמ' 7 ש' 30-31,
עדכון מטעם מר *** עו"ס קליני המתמחה בטיפול משפחתי וזוגי (להלן: "המטפל"), פרוט'
מיום 7.2.22 (להלן: "פרוט'יי) ואולם חשש זה מעולם לא הוכח ומכל מקום אין בו כדי לאיין
את תרומתו של התובע לניתוק הקשר בינו לבין הקטינים ראו: פרוט' מיום 13.3.2018 עמ' 8
ש' 29-35.
59. התובע ביקש לחזק את טענותיו באמצעות זימון המטפל לעדות ואולם לא מצאתי בעדות
המטפל כל תמיכה בטענות התובע.
ראשית, לא עולה מהעדכון שהגיש המטפל (להלן: "העדכון") כי היו ברשותו כל התסקירים
והעדכונים שהוגשו על ידי העוייס במסגרת ההליך הראשון.
שנית, המטפל כלל לא ידע מה הייתה הסיבה לניתוק הקשר ראו: פרוט' עמ' 13 ש' 6-10.
13 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
22223
28
29
30
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
שלישית, המטפל קיים עם התובע והקטינים שלושה מפגשים בלבד ראו: פרוט' עמ' 11 ש' 6,
עמ' 12 ש' 5-6.
רביעית, לא ניתן לבוא ולומר כי המטפל הינו עד ניטראלי לחלוטין. המטפל הוא זה שליווה
את התובע לוועדת התסקירים ראו: פרוט' עמ' 8 ש' 34-35 והעביר לתובע עותק מהעדכון,
תוך שהוא מודה כי הדבר מהווה טעות בשיקול הדעת ראו: פרוט' עמ' 9 ש' 21-22.
חמישית, קיימת סתירה בגרסת התובע, אשר לא זכתה לכל התייחסות מטעם המטפל. נכתב
על ידי המטפל כי התובע מכחיש לחלוטין כל אלימות פיזית כלפי הקטינים ראו: עמ' 3 לעדכון,
בעוד שקיימת הודאת התובע כי הוא פעל באלימות כלפי הקטינים בעבר ראו: עמ' 4 לעדכון.
שישית, קשה לקבל את טענת המטפל כי מעשי התובע, כפי שאלה תוארו על ידי הקטינים
(יינתן לי מכה ביד, נתן לי עכביש להחזיק או לאכול"י) ראו: פרוט' עמ' 6 ש' 34, לא מצדיקים
את הפסקת הקשר ראו: פרוט' עמ' 6 ש' 29-30, שכן הגורם שהורה על הפסקת הקשר הוא
ועדת התסקירים ראו: פרוט' עמ' 11 ש' 1-2.
60. על יסוד כל אלה, לא מצאתי לקבל את עדות המטפל, לפיה סרבנות הקשר הינה פרי מעשי
האם או הקטינים.
61. המומחה בחוות הדעת, לא הביע דעה כי יש להטיל את האחריות על האם או הקטינים והוא
קבע כי יימנקודת המבט של הבודק את המצב כיום, לא אוכל לקבוע מי הצודק/ת ומה בדיוק
גרם למצב העניינים שנוצריי ראו: עמ' 3 לחוות הדעת.
62. התובע הפנה בסיכומים לחוות דעת מיום 27.12.2014, שניתנה על ידי פסיכולוגית קלינית –
הגב' *** ראו: פרוט' עמ' 34 ש' 16-19 ואולם לא מצאתי בחוות דעת זו כל קביעה חד משמעית
(אם בכלל) כי הנתבעת מסיתה את הקטינים כנגד התובע. ההפך הוא הנכון, נכתב בחוות דעת
זו כי אין סימנים ברורים להסתה של מי מההורים כלפי ההורה השני ראו: עמ' 1.
63. אינני מקבל את גרסת התובע כי בית המשפט ביקש ממנו לסגור את ההליך השני ראו: פרוט'
עמ' 16 ש' 17, פרוט' עמ' 18 ש' 33-34. בדיון שהתקיים ביום 23.9.2020, אשר הוקדש לבירור
ההליך שלפניי, העיר בית המשפט כי ככל שהצדדים מעוניינים בחידוש הקשר, טוב ייעשה אם
14 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
תמחק התביעה לביטול דמי המזונות ראו: פרוט' מיום 23.9.2020 עמ' 2 ש' 10 10 ואולם
התובע בחר למחוק את תביעתו בהליך השני דווקא ראו גם: החלטה שניתנה ביום
28.12.2020 במסגרת ההליך השני.
64. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שהתובע דחה ניסיון של בית המשפט לקדם את חידוש הקשר
בינו לבין הקטינים. במסגרת ההליך השני התובע הגיש בקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט
ובתום דיון שהתקיים ביום 20.11.2018 ניתנה החלטה בה נקבע, בין היתר, כי ייבפתח הדיון
נעשה ניסיון לנתב את הדיון לכיוון חידוש הקשר בין הקטינים לבין האב ואולם האב ביקש
לברר את בקשתו יי ראו: פרוט' מיום 20.11.2018 עמ' 22 ש' 11-12 – בקשה אשר נדחתה בסופו
של יום תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.
65. במצב דברים זה, אין לי אלא לדחות את טענת התובע כי המעשים או המחדלים של האם או
הקטינים הובילו לסרבנות הקשר. כפועל יוצא, יש לדחות את התביעה בעילה זו.
גידול בהכנסות הנתבעת
66. כל המבקש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות ובצרכים מחויב בהוכחתו של המצב ששרר בעבר
בעת מתן פסק הדין, ובהוכחת השינוי שחל מאז ראו: הלכת פייגה.
67. אין מחלוקת כי חל גידול בהכנסות הנתבעת ביחס לתקופה בה ניתן פסק הדין למזונות. בס'
6 לפסק הדין למזונות נקבע כי שכר הנתבעת מגיע לסך של 3,200 ₪ לחודש. כעת השכר
הממוצע של הנתבעת על פי תלושי השכר, בגין החודשים 2/2019-11/2020 שצורפו לתיק
המוצגים, מגיע לסך של 10,179 ₪ לחודש. בין אם אקבע שזהו שכר הנתבעת ובין אם אקבע
ששכר הנתבעת מגיע לסך של 11,300 ₪ לחודש ראו: פרוט' עמ' 26 ש' 18-19 אין מחלוקת כי
מדובר בעליה משמעותית בשכר הנתבעת.
68. יחד עם זאת, פסק הדין ניתן ביום 30.11.2010 וחלפו למעלה מ-11 שנים ולא ניתן לצפות כי
שכר הנתבעת יישאר כפי שהוא היה במועד מתן פסק הדין. בתמ"ש 33812-02-21 נ.כ. נ' ר.כ.
(21.11.2021) [פורסם בנבו] קבעתי – והדברים נכונים גם במקרה שלפניי – כי איני סבור כי
ייזכאי לקבל מזונות לקטין צריך "לעצור את חייויי ולהימנע מכל פעילות עסקית אשר תניב לו
רווחים או צמיחה כלכלית אחרת וזאת מפאת חשש כי דמי המזונות ייפגעו יי.
15 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
69. בתוך כך, לא ניתן לבוא ולומר כי הגידול בהכנסות הנתבעת בפרק זמן של למעלה מ-11 שנים
הוא גידול שאינו צפוי.
70. יש לציין כי גם בשכר התובע חל גידול ביחס לתקופה בה ניתן פסק הדין, שכן בתקופה זו שכרו
הסתכם בסך של 6,562 ₪ ראו: ס' 5 לפסק הדין למזונות והתובע היה "מובטל, בין עבודותיי
ראו: פרוט' עמ' 22 ש' 25-27 וכעת על פי תלושי השכר בגין החודשים 2/2019-10/2020 שכרו
הממוצע של התובע מגיע לסך של 9,280 ₪ לחודש.
71. בנוסף, לפני כשנתיים וחצי התובע רכש דירה תמורת סך של 1,490,000 ₪ ראו: פרוט' עמ' 19
ש' 23-24.
72. בנוסף, מעיון בתדפיסי חשבון של הבנק של התובע עולה כי מופקדים לחשבונו סכומי כסף לא
מבוטלים. גם אם אקבל את טענת התובע כי חלק מהסכומים ניתנו לו על ידי אביו ראו: פרוט'
עמ' 20 ש' 9-12 ואחיו ראו: פרוט' עמ' 21 ש' 20-21 – וטענה זו קשה לקבל, לאור העובדה
כי האב והאח לא זומנו לעדות והלכה היא כי אי-הבאת עד רלוונטי, בהיעדר הסבר אמין
וסביר לכך, פועלת לחובתו של בעל הדין שנמנע מהבאתו ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון
ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פייד מיה(4) 651 – הרי שחלק מהסכומים שהופקדו לחשבון הבנק
של התובע ומסתכמים בעשרות אלפי ₪ לא זכו להסבר כלשהו מטעם התובע ראו: פרוט' עמ'
21 ש' 6-9, ש' 26-27.
73. לפיכך, ניתן לבוא ולומר כי חל שינוי משמעותי בהכנסתו של התובע וברכושו שכן בעת הערכת
היכולת הכלכלית ההסתכלות היא רחבה וההערכה אינה נגזרת רק מן המשכורת "בוודאי לא
משורת היינטויי במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר
על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל
נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל השתכרות…" ראו: בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית
(23.6.2009) [פורסם בנבו]; עמ"ש 41465-10-17 ש' נ' ש' (25.10.2018) [פורסם בנבו].
74. יש גם להוסיף כי להבדיל מחשבון הבנק של הנתבעת, אשר מצוי ביתרת חובה תמידית, חשבון
הבנק של התובע מצוי ביתרת זכות, כאשר לפני הפקדת המשכורת האחרונה, חשבון העו"ש
של התובע היה ביתרת זכות של 5,000 ₪ ראו: פרוט' עמ' 22 ש' 7.
16 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
20 פברואר 2022
75. לפיכך, בנסיבות המתוארות וברוח הפסיקה לפיה יימאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים
לשינוי הנסיבות המצדיק דיון מחודש בתיק, נקבע, כי על בית המשפט להביט על התמונה
בכללותה, ולבחון כל שינוי לגופו על-פי השכל הישר, נסיון החיים ופרטי המקרה (בעיימ
3148/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.2007))" ראו: עמ"ש 12367-09-21 א. נ'
ב.(13.12.2021) [פורסם בנבו] אני קובע כי אין בגידול בהכנסות הנתבעת כשהוא לעצמו, כדי
לקבוע כי חל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי דמי המזונות.
76. התובע טען בסיכומים כי יש להפחית את דמי המזונות לאור הלכת בע"מ 919/15 (19.7.2017)
[פורסם בנבו] ראו: פרוט' עמ' 35 ש' 18-19 טענה זו יש לדחות מכל וכל, הן משום שבע"מ
919/15 בפני עצמו אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי דמי המזונות ראו: בע"מ
7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) [פורסם בנבו] והן מפני שבעיימ 919/15 חל על המקרים
בהם קיימים זמני שהות קבועים וסדירים, המתקיימים בפועל, וכוללים גם לינה של הקטינים
בזמני השהות אצל ההורה שאינו משמורן (באמצע שבוע, סופי שבוע, בחגים ובחופשות) ראו:
עמ"ש 38445-08-17 פלונית נ' אלמוני (5.10.2018) [פורסם בנבו].
77. התובע טען כי יש להפחית את דמי המזונות, כיוון שיחד עם הנתבעת מתגוררים ילדיה
הנוספים מהנישואים השניים ואולם טענה זו נזנחה בסיכומים ומשכך אין להידרש לה ראו:
ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל מט(2) 102.
התוצאה ופסיקת הוצאות משפט
78. התוצאה היא כי התביעה נדחית.
79. לאור התוצאה, אני מחייב את התובע בהוצאות משפט :
בסך של 7,000 ₪ לטובת אוצר המדינה בשל ייצוג הנתבעת על ידי הלשכה לסיוע המשפטי ;
בסך של 2,000 ₪ לטובת הנתבעת בשל הצורך להתייצב לשני הדיונים שהתקיימו במסגרת
הליך זה.
17 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
222
24
32162220
25
27
28
29
31
4
20 פברואר 2022
5
7
8
61∞
9
10
11
12
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
80. המזכירות תסגור את התיק.
81. אני מתיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ט אדר א' תשפייב, 20 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
4/
פליקס גורודצקי, שופט
18 מתוך 18
2
3
4
5
60
7
8
9
10
11
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
11. ההודעה לא נולדה בחלל ריק וקדמה לה הערת בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 23.9.2020,
בעניין התביעה דנן, לפיה ככל שהצדדים מעוניינים בחידוש הקשר, טוב ייעשה אם תימחק
התביעה לביטול דמי המזונות ראו: פרוט' מיום 23.9.2020 עמ' 2 ש' 10.
12. בעקבות ההודעה, ניתנה החלטה מיום 28.12.2020 בה הובהר כי :
" בטרם תינתן ההוראה המורה על מחיקת ההלך יובהר וידגש כי בית
המשפט, למיטב זיכרונו, לא הציע לאב, בשום שלב למחוק את ההליך אלא
ביקש הבהרה מדוע לא יימחק ההליך בשל חוסר מעש ראו: ההחלטה מיום
12
13
14
15
16
17
18
19
21
24
25
26
27
28
22223220.
29
30
31
.14.12.20
בנוסף, בדיון שהתקיים ביום 23.09.20 אף הבהיר בית המשפט, בין היתר, כי
ככל שמבקשים הצדדים לפעול לחידוש הקשר, יש מקום למחוק את התביעה
לביטול המזונות ראו: פרוט' עמ' 2 ש' 6 ולא תביעה זו.
בית המשפט מכבד את רצון האב, מצטרף לתקוותיו ומורה על מחיקת ההליך.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תסגור את התיק".
הערות דיוניות
13. במסגרת ההליך דנן, עתר התובע תחילה לביטול דמי המזונות עקב סרבנות קשר.
14. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 23.9.2020 (לאחר שהוגש כתב הגנה), העלה התובע טענות
ביחס לשינוי בהשתכרות הנתבעת. מאחר שטענות אלו לא נטענו במסגרת כתב התביעה
המקורי, ניתנה בתום הדיון החלטה לפיה התובע יודיע בתוך 7 ימים האם בכוונתו לתקן את
כתב התביעה.
15. ביום 13.11.2020, הוגש כתב תביעה מתוקן ונוספה עילה הנוגעת לשינוי בהשתכרות הנתבעת.
3 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20 פברואר 2022
20
21
22
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
עיקר טענות התובע
16. במשך 7 השנים האחרונות, התובע כמעט לא פגש את הקטינים, למעט פעמים בודדות, כאשר
ברובן סירבו הקטינים לשהות במחציתו או לדבר עמו.
17. התובע עשה כל שלאל ידו כדי להחיות את הקשר עם הקטינים לאורך כל השנים, ללא הצלחה.
***
18. מעדכון עוייס ב***
, שנערך בחודש אוגוסט 2018, עלה כי "הבנות הביעו את התנגדותן
הנחרצת לפגוש אותו, כי החיים שלהם טובים כעת, ולא רוצים לשנות כלום…"
19. ביום 15.8.2019, הגיעו הקטינים למפגש עם התובע, אולם סירבו לקיים את המפגש ואמרו כי
אם ירצו להיפגש עם התובע הם יגידו זאת בעצמם. כתוצאה מכך הוחלט להשהות את
המפגשים.
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20. ביום 7.7.2020, ניתנה החלטה בעניין מינוי המומחה * * * * * *, , פסיכולוג קליני, כמומחה לחידוש
הקשר בין הקטינים לתובע (להלן: "המומחה"). חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום
22.9.2020 (להלן: "חוות הדעת"), ממנה עלה כי הקטינים יהיו נחרצים מאוד בחוסר רצונם
לפגוש את אביהם "הביולוגייייי. כמו כן ציין המומחה כי אינו רואה שום דרך פסיכולוגית
שתגרום לקטינים להסכים לפגוש את התובע מרצונם.
21. מזה שנים רבות שרוי התובע בצער עמוק על אובדן הקשר עם הקטינים ועל אף שנלחם על
חידוש הקשר עימם, כל ניסיונותיו כשלו.
22. חל שינוי מהותי בהכנסותיה של הנתבעת ופסק הדין למזונות ניתן בין היתר בהתבסס על כך
שהכנסתה עמדה על סך של 3,200 ₪ בלבד. כעולה מתלושי השכר שצורפו לכתב ההגנה,
הכנסתה של הנתבעת מגיעה לסך של 13,300 ₪ ברוטו וסך של כ-11,528 ₪ נטו בממוצע.
לעומת זאת, הכנסתו של התובע עומדת על סך של 9,213 ₪ נטו.
23. הנתבעת מתגוררת עם בעלה ועם 5 ילדים נוספים ויש להביא עניין זה בחשבון בהתאם לכלל
ההוצאה השולית הפוחתת.
4 מתוך 18
2
3
4
5
6
ས
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
24. לאחר תשלום דמי המזונות, שכר דירה וחשבונות ארנונה, מים וחשמל לא נותר בידיו של
התובע מאומה כדי לחיות.
25. התובע ניסה להימנע מהגשת התביעה דנן. הוא חפץ בקשר עם הקטינים, שיתף פעולה עם
הגורמים השונים אליהם הופנה וכן מימן טיפולים מכיסו, אולם הקטינים עומדים על סירובם
להיפגש עימו ולתובע אין כל אשמה במצב זה.
26. ביטול החיוב במזונות לא ישפיע על מילוי צורכי הקטינים, מאחר שהם מתגוררים עם הנתבעת
ובעלה והם משתכרים היטב ויכולים לדאוג לכל צורכיהם של הקטינים.
27. עסקינן בקטינים בני למעלה מ-13 שנים ועפ"י הדין האישי הם מחויבים בקיום מצוות, אולם
הם מורדים באביהם ואינם מסכימים לפגוש אותו, חרף מאמצים ניכרים שהשקיע התובע
לאורך כל השנים לחידוש הקשר עם הקטינים.
28. לאור זאת יש לקבל את התביעה, או למצער להורות על הפחתת דמי המזונות.
עיקר טענות הנתבעת
29. אין מקום לבטל את החיוב במזונות. התובע הוא אביהם של הקטינים ועליו להמשיך לזון
אותם.
30. טענותיו של התובע בעניין התנהלותה של הנתבעת לכאורה, אינן יכולות להוות בסיס שיצדיק
את ביטול החיוב במזונות ופגיעה בכלכלת הקטינים.
31. התובע מעולם לא שילם את דמי המזונות עבור הקטינים והנתבעת נאלצה לגבותם במסגרת
הליכי הוצליים.
32. רק לאחרונה החל התובע לשלם את דמי המזונות ישירות לחשבון הבנק של הנתבעת, ככל
הנראה כדי להצדיק את תביעתו.
5 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
20 פברואר 2022
33. התובע אינו בקשר עם הקטינים, אך אין הוא יכול להלין אלא על עצמו בלבד בעניין זה וכל
ניסיון לטעון אחרת לא יצלח.
34. התנהלותו של התובע היא זו שהרחיקה ממנו את הקטינים, לאחר שהתעלל בהם, התעמר
בהם וגרם להם לסבל נפשי ופיזי.
35. הנתבעת לא הסיתה את הקטינים כנגד התובע וטענות התובע נדונו ונדחו שוב ושוב.
36. מצבה הכלכלי של הנתבעת אינו מאפשר לה לזון את הקטינים לבדה.
37. השיקול המנחה הוא טובת הקטינים וטובתם היא שהתובע ישלם את דמי המזונות שנפסקו
עבורם.
38. בעת שנפסקו דמי המזונות הייתה הנתבעת זכאית לסיוע בשכר דירה בסך של 1,044 ₪ לחודש
וכיום היא איננה זכאית.
39. התובע הוא *** מנוסה והוא מתפרנס בכבוד. כאשר ניתן פסק הדין למזונות הכנסתו של
התובע הייתה נמוכה מהכנסתו כיום. ביהמ"ש קבע כבר אז כי פוטנציאל ההשתכרות של
התובע הינו גבוה. לתובע כספים רבים שמקורם במניות וחסכונות. לתובע אין כלל הוצאות
מדור והוא מתגורר אצל הוריו.
40. הנתבעת עובדת כ*** וממוצע הכנסתה החודשית הוא כ-9,500 ₪. לנתבעת ובעלה חובות בגינם
הם מחזירים סך של כ-10,000 ₪ מדי חודש. ביטול דמי המזונות בהם חויב התובע יוביל
לקריסה כלכלית של הנתבעת ולפגיעה ישירה בכלכלת הקטינים.
דיון והכרעה
41. לאחר עיון במלוא התשתית הראייתית, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
42. כידוע, ההלכה המשפטית קובעת כי פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין ואין זה
משנה אם פסק הדין ניתן לאחר שמיעת ראיות, או מתוקף הסכמה בין הצדדים וכי מקום בו
6 מתוך 18
1
2
3
4
5
60
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2
3
4
5
60
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
אירע שינוי נסיבות מהותי, ניתן לעיין בפסק הדין מחדש ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה,
פייד לו(3) 187 (להלן: "הלכת פייגהיי).
43. עוד קובעת ההלכה כי רק שינוי משמעותי בנסיבות ששררו בעת מתן פסק דין למזונות יצדיק
את השינוי בשיעור המזונות וזאת מאחר שפסק דין למזונות, מטבעו, צופה פני עתיד ראו:
ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי פייד לו(3) 179; ע"א 552/83 מבורך נ' מבורך פ"ד לח(1) 526.
44. בתלה"מ 64065-11-19 פלוני נ' אלמונית (18.10.2021) [פורסם בנבו] סוכמה ההלכה ולפיה:
יי על מבקש השינוי, בהיותו בבחינת " המוציא מחברו עליו הראיהיי, הנטל
להוכיח כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים : שינוי נסיבות מהותי,
שהוא בלתי צפוי ההופך את חיוב המזונות הקיים לבלתי צודק ומצדיק דיון
מחדש בחיוב המזונות. ראו : מייא (מחוזי ת"א) 957/93 פלונית נ' אלמוני,
פסיימ נד(3) 133, 137 (1994); מייא (מחוזי י-ם) 410/94 הלוי נ' הלוי (1996)
[פורסם בנבו] ; עניין פייגהיי); עניין קם; עייא 76/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב,
פייד לב(1) 667 (1978); תמייש (תייא) 14652/97 איתם נ' איתם [פורסם בנבו]
(2003); עייא 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פייד לג(1) 449 (1979); עייא
381/86 אבין נ' אבין [פורסם בנבו] (1986) ( להלן : עניין אבין)"
45. במקרה שלפניי, ביסס התובע את טענותיו לשינוי נסיבות על שני טעמים: סרבנות הקשר
וגידול בהכנסות הנתבעת.
24
25
26
27
28
29
30
31
סרבנות הקשר
46. במסגרת רמ"ש 41433-04-18 פלוני נ' פלונית (30.5.2018) [פורסם בנבו] נפסק, תוך הפניה
לע"א 687/83 מזור נ' מזור פד"י לח(3) 29 ולע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי (13.7.1994)
[פורסם בנבו] כי הפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר, אך
זאת במקרים חריגים, תוך הבנה כי מדובר בצעד קיצוני אשר ככלל יש להימנע ממנו.
47. עוד נפסק כי במקרה כזה ההכרעה תיעשה בזהירות, ובשים לב לעקרון טובת הילד ראו: רע"א
3761/10 פלוני נ' פלונית (15.7.2010) [פורסם בנבו].
7 מתוך 18
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
20 פברואר 2022
48. בית המשפט המחוזי פירט את השיקולים שעל בית המשפט לבחון, בדונו בשאלה האם יש
מקום להפחית או לשלול מזונות לבן מרדן תוך הפנייה לע"א 1880/94 קטן נ' קטן פ"ד מט(1)
215, לע"א 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין פ"ד מו(1) 289 ולעמ"ש (י-ם) 513/09 פלונית
נ' פלוני (14.4.2010). שיקולים אלה הם כדלקמן :
:
ביטול המזונות ייעשה במקרים קיצונים ונדירים ויש לשקול תמיד
חלופה מתונה יותר כגון הקטנת מזונות.
האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד
או שקיימת אשמה מצד האב או האם למצב שנוצר.
האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש
הקשר.
האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.
מה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומם הסביר של
הקטינים.
49. במסגרת תלה"מ 59562-09-20 פלוני נ' אלמונית (1.12.2021) [פורסם בנבו] קבעה חברתי
כב' השופטת סגנית הנשיא אביבית נחמיאס כי:
" לשם ביטול חובת המזונות בשל מרדנות קטינים, יש צורך בשניים:
קיומה של הוראת בית משפט המחייבת את הקטינים בקיום הקשר;
הסיבה לסרבנות הקשר היא בשל התנהגות הקטינים ולא בשל נסיבות
אחרות, המצדיקות לכאורה את הסרבנות. ר' הפסיקה שהובאה עייי חברי
סגן הנשיא כב' השופט נמרוד פלקס בתמייש (ירושלים) 48008-03-19 פלוני
ני אלמוני [פורסם בנבו] (28.8.20) וביניהם עייא 1880/94 קטן ני קטן פייד
מט(1)215 (1995), עייא 4322/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פייד מו(1) 289
(1991); עייא 574/83 חגיגי ני חגיגי, פייד לח(3) 331 (1984); עייא 66/84 למברג
ני למברג, פייד לח(3) 315 (1984); עיימ (י-ם) 513/09 פלונית נ' פלוני [פורסם
בנבו] (2010); תמייש (חי) 42858-03-10 האב ני האם [פורסם בנבו] (2013),
כן ר' תמייש 30589-10-12 ש.ה ני א.ה 2013 וההפניות שם [פורסם בנבו])
8 מתוך 18
60
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
21
24
25
26
27
28
29
2222222222203
31
4
5
1
2
3
2
1 2 3
4
5
60
7
8
9
10
11
12
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
בפסק דינו האמור, ציין כבי סגן הנשיא נמרוד פלקס כי תביעה לביטול או
,
צמצום חיוב במזונות ילדים צופה פני עתיד, ותכליתה להביא לחידוש
הקשר בין הורה לילדו. כן ציין כי תביעה לביטול או צמצום החיוב במזונות
ילד עוסקת במערכת היחסים שבין הילד לבין ההורה החייב במזונות, ויש
בה הצבת ייתג מחיריי למעשי הילד, תוך תקווה שזה יביאו לחדש את הקשר
עם הורהו"
דמי המזונות.
50. במקרה שלפניי, לא קיימת כל החלטה שיפוטית המחייבת את הקטינים לקיים קשר עם
התובע. משכך לא מתקיים התנאי הראשון מבין התנאים המאפשרים את ביטול או הקטנת
13
14
15
16
17
18
19
51. בנוסף, לא הוכח לפניי קיומו של התנאי השני, דהיינו כי הסיבה לסרבנות הקשר נובעת
מרצונם של הקטינים. להפך, דומה כי מידת אחריותו של התובע לנסיבות שנוצרו ולסרבנות
הקשר מצד הקטינים גבוהה.
52. בנקודה זו יש לציין כי התובע לא צירף לתיק המוצגים את כל התסקירים והעדכונים שניתנו
בהליך הראשון, במסגרתו הופסקו המפגשים בין התובע לקטינים.
53. בר"ע 9200/96 רזין נ' בי הוטלס (3.12.2006) [פורסם בנבו] קבע ביהמ"ש העליון כי:
ייכלל בסיסי הוא במסגרת פנייה לבית המשפט, כי על בעל דין לפרט בפנייתו
את כל הנתונים הרלוונטים לצורך ההחלטה השיפוטית, בין אם הם
מטיבים עמו, ובין אם הם מרעים עמו. על אחת כמה וכמה כך הדבר, כאשר
הוגשה בעבר בקשה בנושא זהה, והיא נדחתה על ידי בית המשפט בהרכב
אחר. אי אזכורו של הליך קודם כזה גובלת בחוסר תום לב דיוני ניכר,
משהיא מצביעה על ניסיון להסיח את דעת בית המשפט מעובדה חשובה
העשויה להשפיע באופן מכריע על שיקול דעתו השיפוטי".
ראו: תמש (ת"א) 4706-03-10 (12.11.2010) [פורסם בנבו].
21
23
24
25
26
27
28
29
30
222222222220
9 מתוך 18
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
20 פברואר 2022
שראל
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
תלה"מ 49032-02-20 א.ש. נ' ל.א.
54. הדבר מנוגד לחובת תום הלב, שכן יימחובת תום הלב נגזרת חובתו של בעל דין להביא בפני
בית המשפט את כלל העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בעניין" ראו: ר"ע 218/85 אריה
חברה לביטוח בע"מ נ' שטמר, פ"ד לט(2) 452; רע"א 7571/06 איטח (סעדה) נ' בנק
דיסקונט למשכנתאות בע"מ (29.1.2008) [פורסם בנבו].
55. ואולם, בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט מיוחד וסעיף 8(א) לחוק בית המשפט
לעניני משפחה, תשנ"ה – 1995 מסמיך את בית המשפט לנהוג בכל הנוגע לעניין של סדרי
הדין ודיני הראיות, שאין עליו הוראה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, ייבדרך הנראית
לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"י וזאת בשל אופיו המיוחד של ההליך שהוא
אינקוויזיטורי במהותו ונועד לאפשר לבית המשפט לרדת לחקר האמת במטרה לעשות משפט
צדק ראו: בעים 2764/16 (6.7.2016) [פורסם בנבו].
56. בתוך כך ומשעה שכל התסקירים והעדכונים שהוגשו במסגרת ההליך הראשון מצויים תחת
ידו של בית המשפט, עיינתי בחלקם המכריע ועולה מהם תמונה כדלהלן :
ביום 28.11.2011 הוגש תסקיר עוייס, בו הומלץ על חלוקת זמני שהות אשר כללה, בין היתר,
מפגשים בין התובע לקטינים באמצע שבוע כולל לינה, מפגשים בכל סופ"ש שני כולל לינה
וחלוקת החגים. כמו כן, ניתנו המלצות טיפוליות.
ביום 20.5.2013 הוגש תסקיר עוייס, בו הומלץ, בין היתר, על משמורת משותפת ועל הרחבת
זמני השהות עם התובע וכן ניתנו המלצות טיפוליות.
ביום 2.10.2013 הוגש תסקיר עוייס, בו הומלץ, בין היתר, על השבת המשמורת על הקטינים
לנתבעת, על הפסקת זמני השהות במתכונת בה הם התקיימו בין התובע לקטינים לאלתר ועל
קיומם במרכז הקשר בפיקוח. המלצה זו ניתנה, בין היתר, על רקע ההתרשמות כי *** היה
ינתון להסתותיו של האבי. צוין גם כי נגרם נזק להתפתחותו הרגשית של ***, כתוצאה
ממסרים שליליים שקיבל כנגד אמו המהווה דמות התקשרות וכי בנסיבות כאלה הוא אף
עלול לפתח ניכור הורי כלפיה.
,
10 מתוך 18
